פורום תמיכה הדדית

שלום הרה זאת שוב שימרית אז ככה המצב הוא כזה אני במצב מאוד רגיש עכשיו ואני לא ממש רוצה ללכת לעובדת סוציאלית וקבוצת תמיכה שאני נמצאת בא .(חולת קולטיס+ בעית זוגיות ההרסנית) אני מרגישה שאני מעדיפה לדבר מהבית למען האמת אני קצת בהתקף מהמחלה שלי אז גם אין לי כוח פיזי ללכת שלא נדבר על המצב הנפשי שלי . אני מודעת לזה שאני מרגישה כאילו אף אחד לא ירצה משהי חולה ככה ושהיא במצב כזה ואני מותשת. בכול מקרה מהכול אני מסימת את התואר הראשון שלי ,ועכשיו אני גם בתקופת מבחנים ואני כול כך מנסה להעלות את המצב רוח שלי שזה לא ממש מצליח לי כי אני די הורגת את עצמי במחשבות על האקס הזה שלי .וחברות שלי עוד מזכירות לי שעד שהצלחתי להתנתק ממנו במשך חודש אני שוב חזרתי לנקודת ההתחלה הוא מרוצה מזה לגרום לי עוול .אני כבר לא מבינה מה קורה איתי ? נמאס לי כול הזמן לחשוב למה הוא ? וכול הזמן הוא ?אני כול הזמן מתעסקת בו במקום בדברים שאני באמת צריכה להתעסק ? האמת שקשה לי מאוד ככה לא מספיק הצרות הבריאותיות גם הנפשיות . אני לאממש עוזרת לעצמי ואנ יודעת את זה .

הי, חבל שדווקא עכשיו, כשקשה לך יותר, את לא רוצה ללכת לעו"סית ולקבוצת התמיכה. חשוב שתגייסי בתקופה הזו את כל הכוחות בשביל להמשיך במפגשים האלה. תקופת המבחנים זו תמיד תקופה מלחיצה, ואת נאלצת להתמודד עם עוד קשיים. את מבינה שאת לא ממש עוזרת לעצמך. השאלה היא למה? למה דווקא עכשיו את מרימה ידיים ונכנסת לתוך מצבים הרסניים מבחינתך? תנסי לחשוב על על זה בינך לבין עצמך. הרה.

שלום רב, אני נמצאת במצב מאוד מתסכל..אני עובדת במקום שאיני מרוצה ממנו כלל,עבודה בשירות לקוחות אני פשוט לא סובלת את המצב שעליי להתרפק מול לקוחות ולעזור כי אין לי ברירה יש אחריי ביקורות גבוהות שכן המקום דורש 100 אחוז מצויינות.אני מאוד מתוסכל כיוון שאיני אוהבת לעשות זאת ובכלל אין לי סיפוק אפילו קליל מתוכן העבודה..פשוט רע לי.. מאידך,המשכורת והתנאים מעולים!!! משכורת שאחרים היו שמחים לקבל ואולי להשקיע. יש לציין שמרגע קבלתי לעבודה היה לי רע מאוד אך שרדתי על מנת להנות מהתנאים הנלווים יש לי משפחה שאני מאוד אוהבת לפנק שנמצאים בבעיה כספית,ובעזרת הרווחה הכלכלית הצלחתי לשמח לא מעט ולהוציאם לחופשים וכד'..איני נשואה ואני מרגישה מאוד עייפה מהחים הפסקתי לטפח עצמי ואני מרגישה מאוד "זקנה" אני כבת 30.. יש את הרצוי ומה ששאפתי להגיע אליו ויש המצוי שרחוק מכך.ברור לי שהעולם לא כ"כ ורוד אבל האם אלו הם חיי ייאוש תסכול וריקנות..ואם ארצה לעשות שינוי זה כרוך בהתפטרות דבר שיכול לגרור אותי לתסבוכת שכן איני מוצאת עבודה בקלות ויש לי בעייה רצינית עם הדימוי העצמי,הייתי בהרבה ראיונות לפני כן וכמעט תמיד נעניתי בשלילה דבר ששוב מושך אותי אחורה והפחד הזה משתק אותי אבל עד מתי???? האם ההצעה היא לעזוב ויהי מה כי אני בדרגת משבר כבר או להמשיך ולשרוד כי אין ברירה??

הי אביבית, אני מקווה שלא אכפת לך, שאני אענה לך באמצעות סיפור קצר: אחותי עבדה במקום עבודה שמבחינת התנאים מאוד מזכיר את מקום העבודה שלך. היא התפטרה כדי לטוס לחו"ל, וכשהיא חזרה ארצה ביקשו ממנה לחזור לעבודה. היא חזרה. המשכורת היתה מכובדת, אבל היא הרגישה באיזשהו שלב שהיא לא מסוגלת יותר. אחרי הרבה התחבטויות היא החליטה להתפטר (בין היתר היא התחילה ללמוד, ולא התחשבו בה מספיק). היא הצליחה למצוא עבודה אחרת - קרובה יותר לבית - והיא מרוויחה פחות ממה שהרוויחה קודם - אבל מבחינה נפשית הרבה יותר קל לה עכשיו. אני לא מנסה לטעון שמה שהתאים לאחותי מתאים גם לך. בטח שאני לא יכולה להציע לך מה לעשות - ההחלטה היא שלך נטו. אם העבודה הנוכחית גורמת לך לכל-כך הרבה יאוש ותסכול, אבל קשה לך למצוא משהו אחר, נשאלת השאלה אם את מסוגלת להמשיך ולעבוד במקביל לחיפושי עבודה? בסוף תמצאי משהו אחר, אבל חבל שתשארי בלי עבודה בזמן שאת מחפשת משהו אחר. ולקחת בחשבון, שלפעמים תקבלי תשובות שליליות - זה לא אישי נגדך. הרה.

יצאתי עם בן זוגי במשך כחצי שנה, שבוע שעבר נפרדתי ממנו ומה שמשגע אותי, שאני אפילו לא מצליחה לשים את האצבע על הסיבה לכך....קשה לי להבין את עצמי, במיוחד לאור העובדה שהוא היה בסדר גמור: אוהב, תומך, אכפתי וכו'...אז למה הרמתי ידיים? אין ספק שכאשר אדם לא מבין את עצמו, הוא גם לא יכול להסביר לאחרים את הסיבה ולכן מתקבל עליו רושם של מבולבל, של אחד שלא יודע מה הוא רוצה מעצמו ומחייו. זה הרושם, שסביבתי מקבלת עלי. אני תוהה האם אני צריכה לשבת עם עצמי ולגרד מנבכי נפשי מהן הסיבות לפרידה (כדי שיהיה מנוח לנפשי, כדי שלא אטעה שוב באותה נקודה-בעתיד) או שפשוט כדאי להניח לענינים ולנסות להתעסק בדברים אחרים? אני יודעת רק דבר אחד, שבתקופה שהייתי עם בן זוגי הפכתי להיות אדם רגשן מאוד (מכל שטות אני בוכה..), עצבני, פסימי. אני לא מאשימה אותו בכך כי יש עוד סיבות לתקופה הקשה שאני עוברת (אני מחפשת עבודה כבר כמה חודשים אך ללא הועיל בינתיים...), אך שמתי לב שנוסף לי המון מתח מאז שאני איתו למרות שהוא לא עשה לי משהו ספציפי שיגרום לי למתח. דבר נוסף, במהלך כל הקשר שלי איתו אני כל הזמן תוהה (הוא מתאים לי הוא לא מתאים לי) ונדמה לי שפשוט...עייפתי....ולכן החלטתי לנתק את הקשר. עייפתי מלחשוב, עייפתי מלדאוג, עייפתי מלהיות עצבנית. אני מרגישה שבא לי לישון שבוע. מה עובר עלי? אני בת 28.

הי דניאלה, אולי כדאי שבתור התחלה תנסי לנסות סדר בינך לבין עצמך? תנסי להבין מה את בעצם רוצה מהחיים בשלב זה. סביר להניח שחיפוש העבודה מתיש ומתסכל, אבל נראה שיש משהו לא החלטי במה שאת באמת רוצה מעצמך... את מאמינה שמציאת הסיבה האמיתית לפרידה תקל עלייך? לפעמים אנחנו עושים דברים בלי להבין את הסיבות למעשים. לא תמיד חשוב להבין את הסיבות, אבל זה עניין אישי לחלוטין. שאלת מה עובר עלייך? זה יכול להיות משבר חולף וזה יכול להיות דכאון. כדי לקבל תשובה נכונה, את יכולה להתייעץ עם איש מקצוע. הרה.

הרה שלום לך!!! אז ככה אני כתבתי מזמן על בעית הזוגיות ההרסנית שלי. והמצב התדרדר אצלי מה שקרה זה שאני פתחתי את הפלאפון הישן שלי כי רציתי לראות הודעות ואז האקס שלי צלצל אלי ואני עניתי לו וכמו כן ניפגשתי איתו והינו ביחד.וזה אחרי שניסתי להיגמל מהמערכת היחסים הזאת במשך חודש שלם. אני מדברת על מערכת יחסים הרסנית ביותר שכרוכה בבגידה מהצד שלו. ואני הרסתי לעצמי חודש שלם של עבודה עצמית עם חברים ותמיכה מהם אני פשוט הרסתי לעצמי ואני עכשיו הכי שבורה בעולם אני במצב על הפנים.הוא גרם לי להרגיש הכי חרא בעולם בזמן שהיתי איתו .אני חולת קולטיס ואני עברתי קולונוסקופיה ולפני יופ קיבלתי תשובה שבעוד שבועים אני צריכה לעבור ניתוח ואני התחלתי לבכות בלי סוף כי המצב הבריאותי שלי מדרדר שלא נדבר על המצב הנפשי שלי .הוא שיחק ברגשות שלי גרם לי להאמין שהוא אוהב אותי ובסוף אחרי הכול הוא התיחס אלי כמו הפילגש שלו כאילו שאני מפריעה לו באמצע החיים.ושאני סתם זבל שלא שווה שום דבר ככה אני מרגישה בבקשה תעזרי לי אני לא יודעת מה לעשות יותר אני יודעת שאני אשמה בזה שאני נותנת לו לגיטימציה בכלל להיכנס לחיים שלי .בבקשה תעזרי לי אני מתחננת .

הי shim, את עוברת תקופה לא קלה בכלל, והכניסה המחודשת של האקס שלך לחייך לא תורמת לך הרבה בשלב זה. את לא אשמה בשום דבר! זה לא עניין של אשמה אלא של אחריות - את צריכה להחליט שאת מקבלת אחריות על מה שקרה ולהבין, ששום דבר טוב לא יוצא מזה. למה את חושבת שלא מגיע לך מישהו טוב יותר? מישהו שלא ישתמש בך? את מקבלת תמיכה נפשית כלשהי בעקבות מחלתך? אני מאמינה שזה יכול לעזור לך לעשות קצת סדר בחיים ולשנות את סדרי העדיפויות. הרה.

יש לי בעיה שמאד מאד מציקה לי ואשמח לקבל תגובה/עצה. בשנים האחרונות, בעיקר מאז שאמי נפטרה, סבלתי מחרדות ודכאון וטופלתי הן אצל פסיכולוגית והן בתרופות. היום אני מרגישה טוב ומאד כבר נשאתי ואני מאושרת בנישואיי. אגב, אני בת 29. בתקופה האחרונה אני חושבת כל הזמן על אמהות אבל חרדה מאד מהריון, לידה ואפילו האמהות. החרדות שלי קשורות למספר נקודות כשהעיקרית ביניהן היא הפחד שההריון יגרום לי שוב לדכאון או חרדות ושלא אוכל להיעזר בתרופות או לצאת מהמצב בו אני נמצאת. אני מפחדת שהשינויים ההורמונליים בהריון או לחילופין בלידה והמצב החדש שהאמהות מביאה יגרמו לי לאיזשהו אובדן שליטה נפשי. בנוסף מאד מחלתה ופטירתה של אמי הפכתי להיות מאד נסערת וחוששת ממחלות וקשה לי להיות לבד כשאני חולה. אני חוששת שאאלץ ללכת לחלק מהבדיקות לבד או שיהיה מצב שבו אצטרך לנוח בבית ואהיה לבד כי בעלי חייב לעבוד ואין לי איש מלבדו שארגיש ממש נוח איתו. אני גם חוששת שיהיה לי דכאון שאחרי לידה ולא יהיה מי שיטפל בתינוק כיוון שבעלי יצטרך לעבור וגם לא יהיה מי שיעזור לי לצאת מהמצב. אני יודעת שנבואה עשויה להגשים את עצמה והפסיכיאטרית הסבירה לי שאין סיבה מיוחדת לחשוש מדכאון אחרי לידה אבל משום מה אני מאד חרדה מהנושא. אני נוטה לדאגנות יתר וחרדות וחוששת שזה ילווה גם את ההריון, הלידה והאמהות. מה עושים? אני כל כך רוצה להיות אמא אבל רק המחשבה על הריון גורמת לי כמעט להתקף פניקה של ממש.

פרח הגעת למקום הלא נכון,אין פה אנשים מקצועיים שיענו לך,פני לפורום אחר עם פסיכולוגיים או פסיכיאטריים.מנהלת הפורום הזו עונה רק לבודדים תשובות לא מוסמכות ובטח לא תומכות.

מילא כתבת שטויות במיץ עגבניות.."אין אנשים מקצועיים" כאן (דווקא לדעתי יש) מילא שלחת אותה לפורומים של פסיכיאטרים ופסיכולוגים מילא את מדי פעם ככה מתישבת על הוריד . אבל ראבאאאאאק למה לכתוב את כל זה דווקא ב03:57 ??? ... אה??? לא יודע מי הגיע לאן שהגיע אבל ככה את לא תגיעי לשום מקום.........................

הי פרח, הפחדים שלך מובנים לחלוטין. יש כאן שתי נקודות חשובות: 1. עד כמה עד סומכת על הפסיכיאטרית שלך, שמנסה להרגיע אותך? 2. המוכנות הנפשית שלך. אם את מרגישה שאת רוצה ללדת אבל עדיין לא מוכנה לקראת התהליך של הריון, לידה ואמהות כדאי שתחכי עוד קצת. מצב של סטרס בזמן הריון אינו בריא לא לאם ולא לעובר, ועושה רושם שכרגע החששות שלך כבדים מאוד. הריון ואמהות אמורים להיות סוג של חוויה חיובית ולא שלילית, כך שחבל שלא תוכלי להנות מכך. הרה.

הרה, תודה על תשובתך. אני מסכימה איתך אבל חוששת שזה עשוי לקחת המון זמן עד שאהיה מספיק רגועה ואני לא רוצה לחכות הרבה זמן גם מפני שאנחנו כבר רוצים להקים משפחה וגם בגלל שאני כבר בת 29

נהגי קסטל, מי נמצא באזור ?

מתאים לך?

.

הי קרן, למה שלא תרחיבי קצת? סביר להניח שפרידה כרוכה בעצב, אבל לא כתבת שום דבר מעבר. הרה.

המחשב שלנו קיבל חיים משל עצמו... עושה מה שבא לו. בינתיים הפורום משגשג והעץ שלנו הלך לי לאיבוד. אז זה לא שאני מתעלמת. בטח שלא שכחתי - פשוט אני מנסה להסתדר עם מחשב מקרטע. יום טוב. ביי.

זה בסדר. מקוה שיבוא טכנאי ויתקן. זה עבר 2 דפים אחורה. שכחת איך הולכים אחורה ? אפשר האמת להעביר את זה לכאן. היי ברוכה. ויום טוב.

זה כבר עבר 2 דפים אחורה? טוב, אני משתדלת לצמצם זמן אינטרנט מכל מיני סיבות שקשורות למחשב... אין לי זמן לקחת אותו למעבדה... אני מחכה למישהו שיקפוץ אלינו כדי לשפץ אותו. יאללה, יום נעים.

ערב אחד יושב משה מול הטי וי ומביט במשחק כדורגל... באה אשתו מאחורה ומניסה לו מכה עם עיתון מגולגל על הראש.. "מה זה " צועק משה על אשתו.. "מצאתי בכיס שלהכנסיים שלך פתק עם השם דינה" -אומרת האישה.. "השתגעת"אומר משה "דינה זה שם של סוסה שהימרתי עליה במרוץ סוסים" " אוי אני מצטערת"אומרת האישה "אני בקשת סליחה" למחרת יושב משה מול הטי וי והפעם באה אשתו עם מחבת מברזל...וטארח מכה על הראש... "מה זה שובהשתגעת" צועק משה עונה לו האישה "היום בבוקר התקשרה לכאן הסוסה שלך "

מעניין למה קוראים לו משה בבדיחה ... את לא מסתכלת קצת בדף לראות שמא מישהו פנה אלייך ? הא שמחוש ? הנה: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/360/xPG/199/xFT/341259/xFP/341259 בהצלחה. מה שלום מושיקו ?

אין כמו ראייה משפטית שפנית אלי.... ואני בטמטומי כי רב לא שמתי לב..... אני רגילה ששורקים לי ברחוב..... לא מפנה את ראשי..... שלומפי אצלי אין כל חדש ...גם בנושא ההרחבות אין כל חדש... לא נורא...ב"ה הכל ייסתדר....אני משוכנעת בזה..... שלומי איך אתה מעביר את הלילות הקרים...? שמעת על הרב משה בן משה מנתניה...... קיבלתי דיסק שלו...משו....משו........ שלומקה-כמה נכדים יש לך ?? שבוע טוב--שמחה -האחיינית של פאתיחה... שמת לב כמה יקרים הירקות בשוק ? "אני לא יקרן אני ירקן"-מממ....לא כל כך משקף....

וברוכים השבים לכל המי ומי... יום נעים שיהיה לנו...

תלוי מתי מתעוררים:-)) אחלה יום כל טוב כוכבית.

האם את כוכבית של בטיטו ?

קיי פסה ? איך הקטנה ? איך הבעל ? איך החיים ? הבית שלכם החדש יותר יפה מהקודם ? שנבוא לבקר ? את מזמינה ? תעשי חיים, שימי פס על העולם. אומרים שזה יותר בריא לנפש. מגרמטד ? יום כתום ביי

תמיד נחמד לראות אותך כאן. את נראית קצת עייפה. עובדת קשה ? העיקר, להיות בשמחה. זה לא אני אומר. זה אומר רבי נחמן. מאומן. שמעת עליו ? אומרים היה חכם. את חושבת לחזור ללימודים מתי שהוא או שהתיאשת ? ומה עם התיאטרון ? תהיי בריאה. ביי

עכשיו 7 בערב אז קצת קשה לומר בוקר טוב.... מיכוש,מה שלומך?? מה שלום הבעל? הילדים? איך הבן הקטן? האם הגדול מקנא? והילד היותר גדול (בעלך) מקנא אף הוא? אני מקווה שאת חשה בפעימות של רטט בלב..כי ישנם ימי חורף חמימים... ופתאום חם לנו בלב...וזה פשוט טוב... לא צריך לחוש בטוב בגלל סיבה כל שהיא....די להסתכל החוצה ולראות את השמיים המאירים לנו פנים..... אוהבת -שמחה---ירושלים

אכתוב לך במייל.

ביום חמישי ידידי שגם היה הבן זוג ממין זכר שלי מלפני שנתיים בערך נפרד מבת הזוג שלו והוא בסדר בקריטריוונים שלי רק שאני לא מסוגלת להתנשק איתו צרפתית כי אני לא מסוגלת וגם את הדבר השני שהיה הופך אותי לסטטוס של דו מינית לא הייתי מסוגלת לעשות כל הזמן החזקתי חזק בלב את הדמות של האקסית המיתולוגית שלי,האחת שאהבתי, שאני לא יאבד את הזהות הלסבי שלי שהשגתי אחרי כל כך הרבה תלאות !לא הייתי מסוגלת לוותר על אהבתי לנשים,אז אתה רואה שלומי , ניסיתי :)

הי - אנחנו לא עושים לך כאן מבחני זהות מינית... :-) בסדר לנו כל מה שתבחרי, העיקר שלך טוב עם זה. רק שאלה קטנה - מה יהיה עם האקסית? קשה לך לשחרר את דמותה ולהשתחרר ממנה?

אני לא מוכנה עדיין להשתחרר ממנה .מניסיון שלי לוקח לי שנתיים בערך אז תעזרי בסבלנות הרה אם אני יכולה אז בטח שאת יכולה .אני בטוחה שהקיבעון הזה מילא איזהשהו תפקיד חיובי במהלך ההתפתחות של האדם הקדמון,לא? הרי אני לא סוגדת לה רק מחזיקה אותה כאבן-דרך או כקמיע.אם זה היה מפריע לי הייתי משחררת אבל הזיכרון שלה מתוק לי יותר מדבש כשהזיכרון יהיה טפל אני אדע שגדלתי התקדמתי והשארתי אותו מאחור :)ואולי זה יישמע כאילו זה יוצא מזו אלו שמחכים אותי אבל לא חושבת שתהיה לי עוד הזדמנות ל!@#$% פסיכולוגית וקדימה תקראי לי מגעילה !

אותו ידיד רוצה לשוב ולהיות חבר שלך ? דיברתם על זה ? הוא יודע שאת לסבית ? זה נראה לי שגם את לא בטוחה בזהות המינית שלך במאת האחוזים, או שאני טועה. בכל מקרה, שיהיה לך טוב. מה קורה עם האקסית שלך ? יש לה מישהי חדשה ? משום מה נדמה לי שדוקא אצל הומואים ולסביות, התחלופה של זוגות מאד גבוהה. למה כל הזמן מחליפים ?

שלומי שלום ,ברור לי שזה לא כל כך פשוט ולכן חשבתי שברור גם לך שסיכמתי בשבילך את הדברים בצורה הפשוטה ביותר כדי שתקבל את עיקרי הדברים וסיכום התוצאות אבל אם אתה מתעקש בלבזבז את זמנך היקר בכניסה לדברים שוליים אז בבקשה ....ולחדשות בהרחבה שאלת אם הוא רוצה להיות חבר ובכן בימינו לא לדתיים קוראים לזה "יזיז" כלומר ידיד ++ הוא רצה את זה לפחות .לא רק שהוא יודע שאני כזו אלא התאונן שאני כל הזמן חוזרת על זה שוב ושוב ואם אני רוצה ...איתו ...אז אצלו אני לא לסבית... עכשיו אני כן בטוחה בזהות המינית שלי במאה אחוז בימינו קוראים לזה דו-מינית כלומר יכולה להיות עם שני המינים ... יש לי אקסית מיתולוגית אחת שהייתי איתה חודש והתאהבתי בה ואחריה אחת שהייתי איתה שבעה חודשים ואני לא מרגישה כלום כלפיה פשוט היה ונגמר... ברוך שפטרנו ...האקסית המיתולוגית שלי זו שהיא גם פסיכולוגית מצאה לה בת זוג שהיא בת 23 כמחצית מגילה ואילו האקסית הלא מיתולוגית עדיין מחפשת ואילו אני משתדלת לשווא לדבוק בלימודיי האוניברסיתיים ובמקום להתרכז בלימודי אני גולשת לי באינטרנט ובודקת את המים . לגבי תחלופה של בני זוג ...אז אני בטוחה שלסבית יהודיה דתיה והומו יהודי דתי לא מחליפים בני זוג כמו אצל האוכלוסיה החילונית אבל לא ידוע לי על איפיון כזה בקרב הלסבית . אז לא אוכל לענות לך על השאלה האחרונה . שלומי שלום ,ברור לי שזה לא כל כך פשוט ולכן חשבתי שברור גם לך שסיכמתי בשבילך את הדברים בצורה הפשוטה ביותר כדי שתקבל את עיקרי הדברים וסיכום התוצאות אבל אם אתה מתעקש בלבזבז את זמנך היקר בכניסה לדברים שוליים אז בבקשה ....ולחדשות בהרחבה שאלת אם הוא רוצה להיות חבר ובכן בימינו לא לדתיים קוראים לזה "יזיז" כלומר ידיד ++ הוא רצה את זה לפחות .לא רק שהוא יודע שאני כזו אלא התאונן שאני כל הזמן חוזרת על זה שוב ושוב ואם אני רוצה ...איתו ...אז אצלו אני לא לסבית... עכשיו אני כן בטוחה בזהות המינית שלי במאה אחוז בימינו קוראים לזה דו-מינית כלומר יכולה להיות עם שני המינים ... יש לי אקסית מיתולוגית אחת שהייתי איתה חודש והתאהבתי בה ואחריה אחת שהייתי איתה שבעה חודשים ואני לא מרגישה כלום כלפיה פשוט היה ונגמר... ברוך שפטרנו ...האקסית המיתולוגית שלי מצאה לה בת זוג שהיא בת 23 כמחצית מגילה ואילו האקסית הלא מיתולוגית עדיין מחפשת . לגבי תחלופה של בני זוג ...אז אני בטוחה שלסבית יהודיה דתיה והומו יהודי דתי לא מחליפים בני זוג כמו אצל האוכלוסיה החילונית אבל לא ידוע לי על איפיון כזה בקרב הלסבית . אז לא אוכל לענות לך על השאלה האחרונה .

שלום לכולם, המחשב של הרה עושה בעיות, לכן היא לא תוכל להכנס לפורום בזמן הקרוב. כרגע אנחנו משוחחות בטלפון והיא מוסרת לכולכם - "התנהגו יפה.." ערב נעים, נטע

למה לא באה לבקר גם בלי שליחויות מהרה ? מה שלומך ? רוצה לספר עלך הילדים ? מישהו התחתן ? איך בעבודה שלך ? איך החיים ? להשתמע ביי

עושה גיחות קצרות מידי פעם, משרת השליח תפורה עלי, מעבירה הודעה וזהו, לא משתפת, לא כותבת על עצמי, אחלה ג'וב... אין לי בשורות מרגשות או משמחות או אחרות. החיים לא משהו. הילדים בסדר, בלי ג'וינטים, בלי אקסטות, מה אוכל עוד להוסיף?

שלום,רק אציין שאני בת 17,ולא מעונינת בתרופות כימיות. אולי מישהו יכול לעזור לי,אין לי אף אחד אני תמיד פסימית,אני לבד,אני כלכך רוצה מישהו שיהיה איתי ,שידבר איתי,שיבין אותי אבל עם זאת אני לא יכולה להיות בחברה,אני לא נותנת לאף אחד להתקרב אלי אני נהיית בול עץ ליד אנשים,לא מחייכת,לא מדברת,אנשים חושבים שאני "עב"ם" כל בן אדם מעצבן אותי,אני תמיד מנסה למצוא מה לא בסדר אצל אנשים,לא אכפת לי מאף אחד. כל פעם שאני מדברת עם מישהו אני מרגישה כאילו אני מזוייפת,ושאני לא מי שאני,אז אני כבר מעדיפה לא לדבר עם אף אחד,או פשוט להיות מגעילה לכולם שיעזבו אותי. אין לי כוח לכלום,כל יום עובר ומתבזבז בשבילי,הבילבול גובר ככל שאני מנסה לצאת לבד מהדיכאון באמצעות טכניקות מנטליות,אבל זה רק אשליה. בפנים אני הרוסה,איבדתי כל אנושיות שבי,אני רק רוצה ששיאהבו אותי. כל פעילות מנטלית בשבילי זו מעמסה כבדה,אבל כל חוסר פעילות מנטלית משגעת אותי. אני באמת שלא יודעת לאן אני יגיע מכאן,איך לחדש את האמון והאהבה לאנשים,איך לחזור לחייך ולדבר ולהיות מי שאני ולהיות שלמה עם זה,איך לחזור להיות בן אדם.

הי, את לא רוצה תרופות כימיות? מה בדבר תרופות הומאופתיות? כנסי לכל בית טבע ותבררי מה יכול לעזור לך. את מתארת מצב לא פשוט, ואני מבינה שרע לך. מה דעתך לפנות לטיפול פסיכולוגי? כתבת שאת מנסה לצאת מהמצב הזה בכוחות צמך, וללא הצלחה מרובה - אז לא לא לקבל עזרה מקצועית כדי לשפר את החיים? הרה.

איזה יום יפה:-)) אולי נארגן איזה פיקניק?

רעיון גדול. מה את מתנדבת להביא ? איפה נערוך את הפיקניק ? אולי על שפת הים ? שמעתי שחוף עזה הוא חוף משגע ...

קודם כל את עצמי:-)) אני מוכנה להביא יין, נרות ושמיכה. המקום לא חשוב במיוחד, העיקר שהאוויר יהיה צלול. אתה מנסה להטביע אותי בצונמי? ככה עושים לחברים וותיקים?:-))

הי כאן המדבר גשום היום.........מזג אווויר של שמיכת פוך ושוקו........ מחכה בקוצר רוח לרגע שבו אגיע אל ביתי להתכרבל עם מחמדי........ טופזינקה

הי כאן המדבר גשום היום.........מזג אווויר של שמיכת פוך ושוקו........ מחכה בקוצר רוח לרגע שבו אגיע אל ביתי להתכרבל עם מחמדי........ טופזינקה

היי גשום במדבר?! אין בעיה, תצטרפי אלינו לפיקניק......ואנחנו נצטרף אלייך לפוך והשוקו:-)) עם כמה מחמדים את מתכרבלת? (אם מותר לשאול). ובאיזה גילאים?

המון זמן לא יצא לי לקפוץ ולראות מה שלומכם ואיך החיים.. מקווה שהכל בסדר וכולכם בריאים ושלמים. נשיקות וחיבוקים, צבעים

איפה התחבאת ? יש לך כבר עבודה ? מה שלום המשפחה ? יש לך תכניות גרנדיוזיות לספר לנו עליהם ? בהצלחה לך. ויום טוב.

הי צבעים. מקווה שאת עוד זוכרת אותי......... גם אני תקופה אחרונה לא הראתי אתפרצופי........אך הינני כאן בסופו של עיניין. מה שלומך? טופזינקה

שלומינקה, תודה לך על ההתעניינות יקירי. החיים שלי תפסו כיוון מצויין; אני מצליחה לשלב בין שני העיסוקים האהובים עליי (אמנות וטיפול) בשעות יחסית סבירות ועדיין עם מספיק זמן פנוי למשפחה - אמנם מרוויחה פרוטות אבל מרגישה הרבה הרבה יותר מבסוטה לקום בבוקר. המשפוחה שלי אחלה טפו טפו טפו ונראה לי שזה זמן מצויין להיות שמחה בחלקי. מה שלומך? זוגתך? הילדים? הנכדים? הפרנסה? שיהיה שבוע טוב!

כמה טוב לראות אותך כאן (איך אפשר בכלל לשכוח?) שמחה שיצאת לחופשי ומעול היחסים הלא בריאים הללו. בטוחה שלמרות כל הקושי והכאב את מצליחה ליצור לילדיך עולם בטוח עד כמה שרק ניתן. המערכת הטיפולית בקיבוץ היא שתדאג לבריאותו ורווחתו הנפשית של האקס ואת תקדישי את הזמן להחלים ולטפח את ילדיך, ביתך ונפשך. השאירי את הימים הרעים מאחור וחשבי רק על ההווה היפה שתבני לך מעתה והלאה, חשוב לנתב את האנרגיות לכיוונים החיובים, נכון? ובקשר לרכילויות שמסביבך - מי שעולמו ריק מנסה למלא אותו בהבלים ובשטויות.. ובכל זאת, לא כולם כאלה, תנסי להקיף את עצמך באלה שליבם נקי וכוונותיהם טובות. שיהיה לך בהצלחה והלוואי שתזכי לפרק ב' יפה ופורה במהרה בימינו אמן. ומה שלום השמחושית, מיכלולי, הרה וכל השאר? נשיקות

כמה טוב לראות אותך כאן (איך אפשר בכלל לשכוח?) שמחה שיצאת לחופשי ומעול היחסים הלא בריאים הללו. בטוחה שלמרות כל הקושי והכאב את מצליחה ליצור לילדיך עולם בטוח עד כמה שרק ניתן. המערכת הטיפולית בקיבוץ היא שתדאג לבריאותו ורווחתו הנפשית של האקס ואת תקדישי את הזמן להחלים ולטפח את ילדיך, ביתך ונפשך. השאירי את הימים הרעים מאחור וחשבי רק על ההווה היפה שתבני לך מעתה והלאה, חשוב לנתב את האנרגיות לכיוונים החיובים, נכון? ובקשר לרכילויות שמסביבך - מי שעולמו ריק מנסה למלא אותו בהבלים ובשטויות.. ובכל זאת, לא כולם כאלה, תנסי להקיף את עצמך באלה שליבם נקי וכוונותיהם טובות. שיהיה לך בהצלחה והלוואי שתזכי לפרק ב' יפה ופורה במהרה בימינו אמן. ומה שלום השמחושית, מיכלולי, הרה וכל השאר? נשיקות

תגידי לי, למה הפסקת לכתוב כאן ? זה נכון שהחבר שלך לא מרשה ? תקשיבי לי טוב חמודה, אני חושש מחברים כאלה שתלטנים. הבנת ? קחי עצה מעתיר נסיון, מי שמקנא וחושש ולא בוטח באהובתו, סופו להיות בעל גרוע מאד ! טייק איט פרום מי דרלינג. מה את אומרת ?

היי ענת:-) במידה ושלומי צודק, והחבר שלך קנאי בצורה שתלטנית, קחי עיצה משחקנית ראשית בסרט כזה, תעשי בדק בית מעמיק, לא רחוק היום שבו הוא יתחיל לקבוע לך מה מותר ומה אסור..... לא שווה לחיות בכלוב גם אם הוא עשוי מזהב. כל טוב כוכבית

שלומי וכוכבית זה מרתיח אותי שאתם מעלים סוגייה כזאת, אין לכם שום זכות להסיק מסכנות כאלה!! ואין לכם בסיס להסקת מסכנות כאלה! ואולי זו הסיבה שאני לא נכנסת לכאן יותר, כי אתם נכנסים לחיים הפרטיים שלי ומתדיינים בהם כאילו שהם ענינו של כל אחד!! לידיעתכם אין לחברי שום יד בזה שאני לא נכנסת לכאן יותר, אני עושה זאת מרצוני האישי (ותחשבו מה שתחשבו, זה לא איכפת לי). יש מליון ואחת סיבות מדוע אני לא נכנסת לכאן (כגון: עבודה, משפחה וכד') ועכשיו הוכחתם לי שאני צודקת בכך שאני לא נכנסת. פגעתם בי קשות, אין לכם זכות לאמר דברים כאלה בעיקר כי הם שקר וכזב ואתם מסיקים מסכנות ללא כל בסיס. תעשו לי טובה ותעזבו אותי ואת בן זוגי לנפשנו.

שלומי וכוכבית זה מרתיח אותי שאתם מעלים סוגייה כזאת, אין לכם שום זכו

לגור בקיבוץ זה לא דבר קל. במיוחד עתה, כשהמשפחה מתפרקת ואני היא המפרקת.......הוא המסכן, אני הרעה, הוא האומלל, אני הנבלה........ככה אני מצטיירת. הוא נפול, נבול, אומלל, בוכה, לא מתפקד, מתפרק. אני פורחת, עובדת, מתפקדת. אז אני היא הרעה בעיני כל.........ואז מתחילה חרושת השמועות......X היה אצלה בערב.......ראו אותה מדברת עם Y........שמענו אותה מדברת בטלפון עם Z........ והמסקנה היא ........היא מתפרפרת, היא שוכבת, איך היא יכולה לעשות לו את זה? האם זאת לא חוצפה? את מי מעניין עם מי אני מדברת? עם מי אני שותה קפה? אנשים קטנים........משעמם להם. שיתעסקו בחיים שלהם ולא בשלי. לפחות כל מה שהם חושבים היה נכון......אז גם הייתי נהנת. שדרו חדשות בבוקר יום ראשון......שנתרגש. טופזינקה

טופזי ,את צריכה לשים Z על כל ה X שלכם שידברו.... חוצמיזה-בוקר טוב ...חמודה... דרך אגב מי זה Y ..? לא הגיע הזמן שתכירי ל S גם מישו חמוד.

חומד הלוואי שגם אני הייתי יודעת מי הם אלו כל ה- A,B,C האלו. הבעיה היא שהרוב שמועות שאין להם כל בסיס. אני משתדלת לשים Z בעיברית ובאנגלית גם יחד. מה שלומך חוצמזה? טופזינקה

היי בוקר טוב,עכשיו 4 בבוקר ,למי יש פתרון לנדודוי שינה שיש לי עכשיו אני בת 28 גרושה תושבת נווה סביון ללא ילדים,חשה ריקנות,הכי טוב בשבילי ללכת למקרר ולדפוק פחית בירה.ביי

שלום לך נודדת........... ישנם ימים ללא מרגוע.........בהם איני מוצאת נחמה והשינה רחוקה ממני והלאה. אני מוצאת את עצמי מסרבת להלחם בשינה הממאנת להגיע, אני קמה מהמיטה לוקחת ספר או עיתון אשר טרם הספקתי לסיים, לפעמים רואה סרט טוב או סתם יושבת לי עם כוס קפה וחושבת מחשבות..........למה להלחם במשהו אשר אני לא מצליחה לשלוט בו? כמובן שאני לוקחת בחשבון שלמחרת היום אהיה עיפה יותר אך..........כשאני לא נלחמת ומקבלת את מה שהגוף והנפש צריכים הכל בא על פתרונו בסופו של דבר. בהצלחה. טופזינקה

הפורום לא פעיל בשבתות? כולם שומרי שבת?

הפורום פעיל כל הזמן. בד"כ בשבת אנשים עסוקים עם המשפחות שלהם, ויש פחות זמן לפורום. וכן, יש בינינו גם שומרי שבת.

שלום, לצערי כלב המשפחה שלנו נדרס אתמול למוות ע"י מכונית שאפילו כלל ולא עצרה. כולנו כואבים היות והכלב היה כמו בן משפחה. הוא ברח החוצה כשמישהו נכנס ורץ לכביש. הבעיה היא שבניי הקטנים בני 8 ו12 רצו אחריו והיו עדים לזוועה כולה. בני בן ה12 אף הרים אותו מהכביש לאחר הפגיעה. אני מאוד מודאגת. הם בוכים המון ,הם שקטים מאוד ונראה לי שהם בהלם, עדיין לא מעכלים.אני מדברת איתם ומסבירה אך חוששת מאוד שהטראומה הזאת תגבה מחיר יקר מבריאותם הנפשית התקינה. איך אני צריכה להתנהג כדי לעזור להם? למה עלי לשים לב בהתנהגותם? ומה לעשות? תודה רבה.

שלום יפעת, אני מבינה עד כמה נקשרתם לכלב, ועד כמה לילדים שלך קשה עם האובדן שלו. תני להם לבכות ולהתאבל על הכלב בדרך שלהם. זה יהיה קשה בהתחלה, אבל אני מאמינה שהם יתגברו על האובדן בלי שיהיה להם איזשהו נזק נפשי. תמשיכי לדבר איתם על העניין; תני להם להביע כל רגש שהם רוצים. אם תראי איזשהו שינוי משמעותי בהתנהגות שלהם, שנמשך לאורך זמן, אז יש מקום להתייעץ עם איש מקצוע. הרה.

בוקר טוב לכם ידידי אתמול הזדעזתי לשמוע בחדשות איך פדופילים מטורפים מנצלים את הילדים שניצלו מאסון הצונאמי, כאילו לא מספיק שעולמם קרס על ראשם כל אשר הם צריכים זה מטורפים שינצלו אותם מינית. איך נפש האדם יכולה להיות מושחטת כל כך ורעה כל כך, אגואיסטית כל כך ומטורפת? איך אדם יכול לנצל בצורה כל כך פושעת ילד תמים אשר נשאר תלוי לחסדיהם של מבוגרים אותם טרם הכיר מעולם? אז מדוע רשע וטוב לו? טופזניקה

מי שמנצל ילד קטן "בהסכמה" או באינוס הוא מניאק... הוא בן זונה... הוא שטן..... הוא נאצי....

טופזינקה שלום:) אנשים מרשים לעצמם לעשות דברים מגעילים ומזעזעים- אך אסור לנו לשכוח שאם הייתה ענישה מרתיעה ומאיימת מאוד לפחות 70 אחוז מהחולארות (סליחה כן?...) היו נמנעים מזה... אם כל אנס היה מקבל סירוס אוטומאטית- והעונש היה מתבצע תמיד- אנשים היו פוחדים... בגלל שכשמקרים כאלו קורים אנשים לא מתלוננים ולא אומרים כלום בהרבה מהמקרים- ואפילו מרגישים אשמים בעצמם- אז התופעה נהיית שכיחה הרבה יותר.... כמובן שאי אפשר לדרוש מהנפגעים לספר- כי הדבר יוצר בעיות נפשיות שמקשות עליהם את התהליך... אך אפשר לנסות לסרס כמה ולראות איך זה יעבוד....:) וקצת סטטיסטיקה: 1 מכל 3 בנות נאנסה ולדעתי כל בת הוטרדה מינית - כל בקשר לבנים אני לא כל כך יודעת

אפשר כמה שאלות ? פירסט אוב אול, איך בעבודה אתה עדיין באותו מקום ? עדיין בעסקי הגסטרונומיה במקביל ? מה שלום אשה וילדים ? תגיד לי, מה לפי דעתך המתכון לנישואים מוצלחים ? שלך מוצלחים נכון ? איך אתה עושה את זה ? או שהקרדיט דוקא הולך לאשתך ? יום טוב.

אני עדיין באותה עבודה באותו הכסא עם אותו המסך המשתנה היחיד הוא אני והתאריך . לא , נפרדתי מחלקי הצנוע בטרם עת . האישה והילדים בסדר וגם אני משתדל להיות מבסוט . מתכון ? שאלה מסובכת לאדם פשוט .. אני חושב שאין מתכון ואם יש אז קוראים לזה רצון אישה וילדים כערך עליון אני יכול לומר איך זה עובד אצלי אני בבית משתדל להיות איש ,בעל , אבא טוב זה מקרין ומחזיר פידבק לרוב הקשיים בזוגיות קשורים בילדים וגם זה חולף ושב אני באמת חושב שהנישואים שלי מוצלחים ומודע לזה שהכל יכול להשתנות ברגע כמובן שהקרדיט הולך לאישתי לאלף אותי זה לא היה קל . נשתמע..

הצליחה לאלף אותך הא ? אולי תמליץ לאשתך לבא לפורום ? נשמח להכיר אותה. היא נשמעת עשר. למה אתה מתכוון שקשיי הזוגיות קשורים בדרך כלל לילדים ? שמתווכחים איך לחנך אותם ? יום טוב. ובהצלחה בכל.

נייס טו סי יו היר. האו איז אווריטינג ? תגידי לי מיכל, זה קשה להיות אמא ל 2 ? את ערה הרבה בלילות ? יש לך עזרה ? את מאושרת בחיים ? שיהיה לך רק טוב. חורף נעים וחמים. ביי

אווריסינג איז אולרייט (מור אור לס...מור מור :-), רגע, איה מור ? תגיד לי שלומי, זה קשה להיות אבא לתשעה? אני לא מסתכלת על זה כקשה או לא. זה פשוט זה וזהו זה. זה יכול להיות מעייף, מכייף, מעצבן, מופלא אבל קשה? בזמן האחרון אני ישנה יותר טוב בלילה. קמה אולי פעם ואת הפעם השניה, אם בכלל, משאירה לבעלי... אם יש לי עזרה? מטפלת כאילו? לא! יש לי את בעלי וההורים שלי וההורים שלו. מספיק, לא? מאושרת? כן אבל תמיד אפשר יותר. מה זה אושר בכלל? אחד מאושר ממליונים השני שוקולד בלגי יעשה לו את היום. ואתה? מאושר? תודה, מאחלת רק טוב גם לך וסופשבוע נעים.

את כותבת יפה. אמרו לך פעם ? באמת בעלך קם באמצע הלילה לתינוק ? זה לא קשה לו עם העבודה שלמחרת ? מה כבר הוא יכול לעשות איתו ? את מניקה ? להניק הוא לא יכול , נכון ? ההורים מגיעים כל כך הרבה ? כל הכבוד להם. אלו הורים יותר עוזרים שלך או של בעלך ? אני אישית, מעדיף שההורים של אשתי ישארו בבית. אם אני מאושר ? חושב שכן. ובכל זאת , היר אנד זר, נכנס לדיכי קטן. למה אנחנו כאלה נודניקים ? למה לא מסתפקים במה שיש ? לא יודע. ככה ברא אותנו הבורא, נראה לי. אבל טפו טפו טפו, ברוכשם. יש עבודה יש ילדים יש בריאות , למה להתלונן. שבת שלום גם לך. שבת מנוחה. את מדליקה נרות שבת ? בעלך עושה קידוש ? קצת מסורת לא מזיקה לאף אחד. בליב מי. יאללה, שמחתי לשמוע ממך. השמנת מהלידה ? קשה להוריד את זה חזרה ? ביי

מה שלום כול כול כול כולכם? התגעגעתי. שדרו לי חדשות.........שנתרגש. טופזינקה.

את זה כבר חדשות , וגם מרגשות . אולי תספרי קצת איפה היית , מה עשית , ומה ראית בדרך ?

מניין להתחיל ניר? אני כרגע פרודה ובדרך לגרושים. המצב די מסובך כי האקס קצת התמוטט רגשית בדרך ועושה לא מעט שטויות בעיקר עם הילדודסים. זהו, אני נאבקת לחרותי נאבקת על שפיותי.......... קצת מלקקת פצעים. קצת מחטא אותם ולפעמים גם נאלצת לתפור. ומה איתך? עבודה? אישה? ילדים? ובכלל מה חדש כאן בפורום? טופזניקה

מה שלומך? איפה היית ומה עשית? כל כך הרבה זמן? מה את אומרת.... מקווה שהכל בסדר אצלך ובפיך בשורות טובות. (מה נהיה לי סגנון שלומי פתאום...) תחנת השידור בקליטה מלאה :-)

ממממממממיכלי. מה שלום הילדודסים? איך הולך עם הקטן שבטח כבר גדל. מה אומר מיכלי הייתי כאן באותו המקום רק עסוקה כל היום ..........עם השטיות של האקס......... רציתי לכתוב כבר הרבה זמן אך לא הצלחתי. בכל אופן האקס מתמוטט ובקושי מתפקד אני עמוסת יסורי מצפון אך עם זאת לא מסוגלת אחרת, לא יכולה להחזיר את המשפחה לשלמותה. לא יכולה להיות לו יותר לאישה......... הוא עושה שטויות ומשתמש הרבה בילדים ואני משתדלת לרכז את כל כוחותי כדי לתקן. טופזינקה

כיפק לטופז, הי הו כיפק לטופז, הי הו ולמה אומרים שהגברים הם המין החזק והנשים המין החלש ? הנה בעלך נשבר טוטלוס ואת חזקה כסלע. כל הכבוד לך. אני בטוח שזה מאד מאד קשה. אבל את צודקת. יש בהחלט מקרים שצריך לפרק את העסק . עם כל הצער . תחזיקי מעמד. מעריצים אותך. וגם אוהבים. יום טוב.

היי מתוקה... מה אוסיף ומה אומר אחרי כל הברכות .. כאן על הבמה המעוטרת דגלי לאום... שברכו אותך ידידי הממלומדים-יותר ממני.... את מפרקת את החבילה ? סחתיין ---זה קורה במשפחות הכי טובות.... העיקר לשמור על הילדים........ תזהרי מניר......הוא בשל לנסיון מיני מוגבר...... שלחי לי מייל.... אוהבת .... ס.כ.

וואוו שלומי לה............ ריגשת אותי. קטונתי מלהרגיש חזקה, התקופה קשה עד קשה מידי......זהו יצר האדם, לשרוד ולהגן על ילדיו זה הכל. מה שלומך? מה שלום הילדים? הנכדים? בעבודה? שדר חדשות........שנתרגש....... טופזינקה

שלום לכל הקוראים יש לי רגשי נחיתות כי יש לי חזה ענק,אני בת 22 וכולם מציצים לי על החזה. אודה על עצה טובה.

שלום לך ישנם ניתוחים להקטנת חזה. את מוזמנת לפנות לפורום פלסיטקה ולברר שם פרטים נוספים. בהצלחה טופזינקה

רגש הנחיתות שלך הוא הננאה הרוחנית והסיפוק הרגשי של כל מי שמציץ עלייך אני מייעץ לך לא לסבול מזה .

שלום מתוקה! שני דברים לי אליך.... דבר ראשון- למה את מרגישה רגשי נחיתות מזה שיש לך את היופי הנשי? יש נשים שהיו מתות להראות כמוך ושגופם יהיה כגופך! בתור אשה לאשה- תהיי גאה במי שאת כי יש לנו כלים יפייפים:) דבר שני- אם את חושת שזה באמת מוגזם את יכולה להתעניין בניתוחים- כמובן שאני נגד- כי אני חושבת שעלייך לאהוב אותך- כי את רואה שאחרים אוהבים:) אבל אם זה מה שיעשה לך טוב- לכי על זה... דבר אחרון- את אשה ואת יפה ויש לך גוף יפה- לכי עם ההרגשה הזו- תזקפי את הגב- ותראי כמה ייעלמו לך רגשי הנחיתות מהר.... בהצלחה מתוקה

הנה הצצתי והנה אני רואה פרצופים חדשים אז שיהייה יום דובדבני לכולם (: (::

איפה התחבאת ? מה שלום המשפחה ? מה טוב תבשרי לנו ?

לא נעלמתי אני כאן, המשפחה בסדר גמור,תודה לאל. מה שלומך? מה שלום הנכדה ? יום דבדבני לכולם.

לאחרונה קראתי את ספרה של זיוית אברמסון "לומדים זוגיות" (מומלץ!). ספרה בנוי על התאוריה של אלפרד אדלר. ע"פ התיאוריה הזו,המטרה אליה חותרים כל בני האדם היא השגת תחושת שייכות וערך, ולכן בחירת בני הזוג נעשית כך שאנו בוחרים בני זוג שיתנו לנו להרגיש בעלי ערך, שווים. הרבה פעמים נוצר קונפליקט שמה שנחוץ למישהו כדי שירגיש בעל ערך לא כולל את מה שמעורר בו התרגשות ותשוקה. התובנה הזו כאילו "נפלה עלי משמים" והבנתי שזו בדיוק הבעיה שלי בקשר עם בן זוגי. אני יוצאת עם בן זוגי כחצי שנה ולא עובר יום שאני לא מתלבטת האם הקשר הזה מתאים לי. בן זוגי "נותן" לי את כל מה שצריך כדי להרגיש בעלת ערך: הוא אוהב, מפנק, מחמיא, גמיש, חרוץ, אמין, אפשר לסמוך עליו, מהימן, איש שיחה, מקשיב, מכבד, רגיש ועוד...לסיכום, יש בו את כל התכונות שהייתי רוצה שיתקיימו בבן הזוג ואני חושבת שבלעדי תכונות כאלה (אצל 2 בני הזוג) אי אפשר לקיים מערכת יחסים תקינה, להקים משפחה ולחיות חיים זוגיים טובים. מצד שני, מבחינה חיצונית בן זוגי "לא כל כך עושה לי את זה". הוא לא דוחה אותי חס וחלילה אבל גם הוא לא מעורר אותי יותר מדי מבחינה מינית וזה לא קשור באופיו (הוא אדם חם, מיני) אלא קשור יותר במראה שלו, שהוא נתון, שאי אפשר ממש לשנות. אני יודעת שאי אפשר לקבל מבן הזוג את הכל (!!), ברור לי שזו תביעה ילדותית. לכן, ע"פ ספרה של זיוית, מאחר שאין להשיג את הכל בוחרים על פי סדר העדיפויות האישי. כלומר, בוחרים בני זוג על פי מה שהכי חשוב וסובלים מהחסר של מה שכנראה פחות חשוב. במשך הזמן תופסים את היש כמובן מאליו וחווים בעיקר את המחסור. בכל זאת, לא רוצים לוותר על מה שיש. והרי המלכוד. לפעמים פוחדים מן העובדה שכל מה שיש עכשיו אולי לא יהיה, וכך אני מרגישה. זיוית בספרה מציעה להיות מציאותיים ולערוך רשימה מודעת של משאלות וציפיות מבן הזוג,לדרג אותם על פי סדר חשיבות אישי ולהשוות עם מה שיש לבן הזוג להציע מול מה שאין לו ועל פי זה להחליט אם להישאר איתו או לעזוב אותו. רעיון לא רע, אך משום מה מאוד קשה לביצוע... מה שמפריע לי עוד יותר, שבעברי יצאתי עם כמה גברים, שהשתוקקתי אליהם מאוד אך לא ראיתי את עצמי לעולם נשואה להם משום שהיתה לי תחושה שהם לא אמינים, אי אפשר לסמוך עליהם והם לא יאהבו אותי ס-100% אלא ב-80%. זה קורה הרבה פעמים שיש הפרדה בראש של האדם בין מי שאפשר לחיות איתם לבין מי שהם מושכים ומגרים אבל לא מהימנים ובלתי מכובדים. לפני קריאת הספר חשתי שאני חיה ללא החלטות, הגדרתי את עצמי "מתלבטת", אך לאחר קריאת הספר הבנתי שנכון לכרגע כן ביצעתי החלטה. עצם העובדה שאני ממשיכה לצאת עם בן זוגי אומרת שאני (כרגע) מעדיפה לשים בראש סדרי עדיפויות שלי אדם שיקנה לי תחושת ערך וביטחון ופחות את תחושת התשוקה. לבסוף, יש לי 2 שאלות: 1. אם בכל זאת בחרתי דרך, מדוע היא כה קשה לי לעיכול? 2. במידה ואפרד מבן זוגי, האם יש סיכוי שאכנס שוב לקשר מסוג זה (הייתי כבר בקשר דומה לפניו). כלומר, אחבור לאדם שלא ממש מושך אותי אבל אוהב אותי ורוצה לתת לי את כל מה שאני מבקשת (ובסתר ליבי אתאהב/אדלק על גברים שמסוכן וקשה לחיות איתם)?

הי אביבית, לא קראתי את הספר של זיוית אברמסון, ולכן תשובתי תתבסס על איך שאת הבנת את מה שקראת. עושה רושם, שלפעמים קריאת ספרים רק מסבכת יותר את החיים... בעיקר ספרים שמנסים לומר לנו איך לחיות. כנראה שמה שאת צריכה הן אותן תכונות אופי ולאו דווקא מראה, ולכן נכנסת שוב לקשר שחווית בעבר. מה שכתבת נכון - אין בן-זוג מושלם, וצריך לקבל גם את המגרעות, כל זמן שהן פחותות ערך ביחס ליתרונות. החיפוש המתמיד אחר בן-הזוג האולטימטיבי יכול לגרום לנו לא לראות את מה שיש לנו בידיים. וכן, צריך להתפשר על דברים מסויימים מתוך הבנת הצרכים האמיתיים שלנו; מה אנחנו באמת מחפשים אצל בן הזוג שלנו. הרה.

ומה את לומדת מכל זה? אביבית... אני מקווה שהסקת את המסקנה - אני הסקתי.... בחיים... אבל בחיים לא לקרוא ספרים... ....סתם אומרים שזה תורם.... :) selut

הלכתם לכספומט, לחצתם על משיכה של 100 ש"ח, ויצא לכם אלף ש"ח. בדיקה מהירה מעלה שבחשבון שלכם נרשמה משיכה של 100 ש"ח בלבד. מה תעשו ? תרוצו להחזיר את הכסף לבנק ? יד על הלב. אני אישית, רוצה לקוות ולהאמין שאכן כך אעשה. על אף ההרגשה שהבנקים האלה גוזלים מאיתנו כסף במשך שנים. אבל, לכו תדעו. איני יכול לומר במאת האחוזים שכך אעשה. אולי אתפתה. וואט יו סיי גייז ?

לא נמאס לך מהסקרים האלה? שאלה קשה... איבדתי את הלב והיושר במהלך הזמן.. מה גם שאני עובדת עם כסף.. מסוכן!

שלומקה לי קרה הפוך... לחצתי 1000ש"ח יצא 100 ש"ח הבנק יחזיר או לא יחזיר ?

ולי קרה פעם שלקחתי רק את הכרטיס והשארתי 300 שח בקיר..דקות מס אחרי זה חזרתי ..נאדאה..כלום..רק קיוויתי שזה נפל על מי שאין לו... ופעם אחרת משכתי כסף והכנסתי את השטר (הפעם רק 100) יחד עם הפתקית של המינוס לתוך החריץ בקופסא.. נו טוב, במקרה הזה דווקא הכסף הוחזר לבעליו... עזבו אותכם מכסף העיקר הבריאות וכו וכו וכו וכו.... ותהיו טובים

שלומי באמת , להחזיר הכסף לבנק ? לבנק ? שמע , זה כבר התחסדות בפני הבורא . הבורא רצה שיצא לך 1000 ש"ח ! מה אתה מתערב בהחלטות הבורא ? אבל במידה והמצפון הורג מספר החשבון שלי להפקדת 902 ש"ח הוא 63563 וזה כבר כולל את עמלת השורה אגב באיזה כספומט היית ומתי ? המחשב של הבנק מעבד נתונים בלילה ומתקן הכל נדיר שתישאר עם הכסף ביד .

לפני חודשיים נפטר בעלי ממחלת לב,אתמול שכבתי עם אחיו שמצוי בתהליך פרוד. אני חשה לא טוב , יש עצה ?

הי זיו, אני משתתפת בצערך על מות בעלך. את חשה לא טוב מבחינה נפשית? כאילו שעשית משהו שלא היית אמורה לעשות? עצה - אל תחזרי על זה אם זה גורם לך להרגיש לא טוב עם עצמך. הרה.

תודה על התשובה,אך עדיין חסרה לי ההתיחסות שלך לשאלה האם "מותר" לי להתעסק עם גיסי?

אם זה מעניין אותך, אזי כך: אם יש לך ילדים מבעלך הנפטר, אסור לך לשכב או להתחתן עם אחיו. אם לא היו לכם ילדים יחד, זה אפילו מצוה שתתחתנו ותחיו יחד. זה מבחינת ההלכה. מותר לדעת בת כמה את ? היו לך יחסים עם הגיס הזה גם לפני כן ? מאחל לך שמחה ואושר בחיים.

יש לי בעיה... לפעמים כשאני יושב בקרבת חברים או בני משפחה, נפלטים לי שטויות מהפה שאחר-כך אני מצטער שאמרתי אותם, זה מגיע למצב שבו אני אומר לעצמי - מה גרם לי לומר את זה? דברים שרק אדם לא שפוי יכול לומר... אני מנסה לחנך את עצמי לחשוב פעמיים לפני שאני אומר משהו אבל זה פשוט יוצא לי בלי לחשוב מה יהיו ההשלכות. מה אני יכול לעשות נגד זה?

http://stage.co.il/media/yoavwazana318272.swf

הי, תנסה לחשוב על הצד השני - זה ששומע את מה שאתה אומר, ושים את עצמך במקומו. שאל את עצמך - הייתי רוצה שיגידו לי דבר כזה? תנסה לספור עד 10 בכל פעם שנדמה לך, שאתה מתכוון לומר משהו שתתחרט עליו. בהתחלה זה יהיה קשה ומעצבן, אבל רק ככה תוכל ללמד את עצמך לעצור בזמן ולא לומר דברים, שבעיניך נראים - בדיעבד - כשטות. אני משערת שאנשים סביבך מחשיבים אותך כאדם חסר טאקט, ושזה גורם לך להרגיש לא נעים. זה רק עניין של עבודה עצמית ושינוי ההרגל הזה. הרה.

---

זהו? אלה מילות הפרידה שלך מהעולם?

מילים כדורבנות...!!! :-) L.L.B

אם אתה מת, למה הלב שלי אומר שאתה לא? אם אתה אינך, למה הראש נשאר בשלו? אם אתה מת, אז איך זה שאני עוד אוהבת? אם אתה בעולם רחוק, אז איך אני רק מתקרבת? ואם אתה לא כאן, אז איך זה שתמיד יש הרגשה שאתה מסתכל? ואם אתה אינך, למה אני מרגישה שאתה שומר מתוך הערפל? אבל ירדן- אם אתה חי, למה אני בוכה עכשיו? ואם אתה קרוב, למה אני מתגעגעת? ואם אתה הינך, אז איך זה שאני כותבת לך? ובוכה...? שאינך...? (נכתב על ירדן ז"ל שהתאבד לפני שנתיים) חמוד- אני מקווה שהבנת כמה התאבדות זה דבר מגעיל ואגואיסטי- וסליחה אבל טפשי... ואם אתה צריך מישהו לדבר איתו- אז אני בטוחה שתמצא לפחות אחד כזה בפורום. ואני כאן תמיד.... wish u the bast....

סדנא יחודית, בת תשעה חודשים, להתמודדות עם משברים אישיים, מצבי לחץ ומחלות באמצעות כתיבה יוצרת נפתחת בתחילת פברואר. הסדנא תיערך בהנחיית הסופרת והמשוררת שז. לפרטים ולקביעת ראיון היכרות, ניתן להתקשר לטלפון: 050-7393095

באיזה אזור בארץ תערך הסדנא?

איך את רואה דרך הכתיבה "התמודדות" ? ואם כן איך וכיצד הכתיבה עוזרת להתמודד? אם תוכלי להסביר אשמח לכתוב לך... שבוע טוב לכולנו

כתיבה היא חלק חשוב בהתמודדות.. *ציאים מעט מכל מה שיושב בפנים *עודאפשרות ביטוי... לא אחת כשמרגישה חנוקה פורקת על הניר ללא מעצורים את שקורה ועובר עלי... רוצה לעשות זאת בצורה מיומנת יותר... כשמוציאים את כל שמעיק...או אפילו משמח ולאחר תקופה קוראים...רואים דברים באור אחר...ניתן לראות בצורה מפוקחת,נטולת סערה,הגיוני יותר... אני

היי הרה , שמי מעיין בן 23 . יש מישהיא שאני מכיר שהתאהבתי בה ואנחנו עובדים ביחד. אין לה חבר אבל יש לי תחושה שהיא לא ממש רוצה אותי. אני משתדל לפתוח לה דלתות להחמיא לה לגרום לה להבין שאני רוצה אותה אבל היא לא ממש רוצה. מצד שני, היא לפעמים שואלת שאלות כמו למה אני לא מתקשר ? מתעניינת בקשרים שלי עם אחרות ... והחיבור שלי איתה ממש מממש ממש טוב! וממש כיף לנו ביחד (אני בטוח שגם לה כיף איתי ) . אני לא יודע מה לעשות ?????????? כשאני מנסה לקדם את זה צעד אחד קדימה היא תמיד עוצרת את זה בדרך כזו או אחרת כמה שהיא כמהה לקשר (אין לה חבר). אני לא רוצה כל כך לוותר עליה ולצערי אין לי מספיק ביטחון עצמי ואסרטיביות להמשיך לנסות כשהיא לא מאפשרת לזה לקרות ... יש למישהוא עצה ? מה עושים ? האם לוותר? האם להמשיך לנסות ? בנתיים אני מרגיש כמו אהבה נכזבת מאוד סובל!!! נו, כולנו מכירים את זה... מאוד אשמח לתשובתך , מעיין

הי, ייתכן שבעוד שאתה רואה בה פוטנציאל לקשר רומנטי, היא רואה ידיד קרוב בלבד. זה יכול להסביר את הסתירה שהעלית בדבריך. אני יכולה לכתוב לך להמשיך ולנסות לחזר אחריה, אבל זה לא קל להיתקל שוב ושוב באותו מחסום. ומה יקרה אם "תאלץ" להסתפק בה בתור ידידה? אין ספק שזה לא מה שהלב שלך אומר, אבל עדיף לשמור על הקשר בכל צורה אם טוב לכם ביחד. קשה לאהוב מישהו שלא מחזיר את אותה אהבה. אבל לאנשים שונים יש ציפיות שונות מהקשרים החברתיים שלהם. אל תוותר עליה ואל תוציא אותה מחייך, אבל קח בחשבון שאולי אין לכם את אותה מטרה (להיות זוג).

אוי... גברים הם כאלה ביישנים לפעמים... ולפעמים זה מעצבן... אולי בגלל שהיא רואה שאתה מעוניין היא מנסה להיות קצת יותר קשה... מצד שני כשאתה מתרחק היא מחפשת את הקרבה שלך ושואלת למה אתה לא מתקשר... אל תפחד- תאזור אומץ- ותזמין אותה לסרט או סתם לאיזה בית קפה... אחרי הדייט הראשון הכל כבר יהיה אחרת... ודי- לפעמים אנחנו ממש מתבאסות מזה שאין לכם אומץ... בלי להתבייש תיזום ותזמין... - וגם אם היא תגיד לא... אתה תחיה מחר... אם אתה באמת רוצה אותה אתה תמשיך לחזר:) בהצלחה

שנה טובה לכולם (:

תודה למ. ויהיו עוד מצגות אם יתאפשר קצת יותר צבעוניות ... http://images.nana.co.il//Upload/122004/ForumMessageAttachments/ForumMessageFile_680064.pps

למדתי הוראה במקצועי (לכיתות חטיבת ביניים ותיכון). אני עסקתי בתחום 7 שנים והשנה עזבתי. אני פשוט "מתה" לצאת מתחום זה אך המצב בשוק העבודה לא מקל עלי בכלל. הבעיה נעשית חמורה יותר כאשר בסביבתי (עמיתים למקצוע, מפקחת, משפחה קרובה) לא מבינים איך אני כל כך רוצה לעזוב למרות שעשיתי חייל בהוראה. אני נחשבת למורה מעולה, מעניינת, בעלת ידע נרחב בתחומי וסקרנות בלתי נלאית למקצוע אותו אני מלמדת, אני מקבלת הצעות עבודה רבות ויכולה להשתלב בתחום ההוראה שוב (כמעט) בכל רגע נתון. כשאני מנסה להסביר את הסיבות, שהביאוני לעזוב את המקצוע, אנשים מתקשים להבין, מרימים גבה, אומרים שגם הם חווים לעיתים קרובות את התחושות שלי אך בכל זאת לא עוזבים. 3 סיבות עיקריות גרמו לי לעזוב: האחת קשורה בי ובאופי והשניה והשלישית קשורות במערכת: 1. כאשר אני מלמדת חומר מסוים פעם ראשונה, אני חשה התלהבות ועניין, כאשר אני מלמדת חומר בפעם השניה (למשל, בכיתה מקבילה/אחרת), אני חשה מנוסה יותר ואפילו מלמדת טוב יותר, כאשר אני צריכה ללמד חומר בפעם השלישית (ומעלה) אני מרגישה תסכול, שיעמום, "תקליט שבור" וקשה לי עם זה מאוד מאוד מבחינה נפשית. לכן עזבתי. 2. בירוקרטיה של המערכת- אני לא אוהבת את כל מה שמסביב לתהליך הלמידה: ימי הורים, מעקב יומנים, תרומה למערך הבית ספרי, ישיבות וכו'... 3. שכר- אני לא רואה היגיון בין רמת השכר לרמת ההשקעה אני מאוד מעריכה אנשים שבמקצוע ההוראה ומצדיעה להם אך אני מרגישה שאם אני אשאר בתחום אני אאבד את חדוות החיים. לכן, עזבתי, עשיתי גם הסבה מקצועית אך נכון לכרגע (כבר שנה בפועל) אני לא מוצאת תעסוקה והעניין הזה כשלעצמו יוצר אצלי תחושה שאולי טעיתי, שאולי אני מפונקת מדי, שאולי בכל עבודה יש שגרה ויש דברים שאוהבים יותר או פחות ובגלל זה לא עוזבים מקום עבודה ומקצוע וגם הסביבה שלי, כמו שציינתי מתחילה להרים גבה וזה בטח לא מוסיף הרבה לביטחון. אשמח לקבל התיחסות למה שעובר עלי...

הי לילך, הסביבה שלך, שמרימה גבה, לא צריכה להיות שיקול מבחינתך. מה שצריך להיות שיקול זה את וההחלטות שאת מקבלת עבור עצמך. האם יש לך אפשרות להמשיך ללמד עד שתמצאי עבודה בתחום החדש שלמדת? אין ספק שהמצב בשוק לא מעודד ויש יותר מדי מחפשי עבודה לעומת מקומות עבודה, וזו בעיה רצינית. אני מניחה שחלק מתהליך ההוראה הוא היתקלות חוזרת ונשנית עם אותו חומר לימודי. אבל זה חלק מהמקצוע. אני מסכימה איתך בנוגע לשכר, גם בלי לדעת כמה מקבלת היום מורה בדיוק. גם הבירוקרטיה שמסביב לתהליך הלימוד הינה הכרחית, מעיקה ככל שתהיה. אני מאמינה שמרבית האנשים לא אוהבים את כל מה שכרוך בעבודה שלהם, ולכן שמים דגש רב יותר על הדברים שכן מהנים ומספקים. זו לא שאלה של פינוק אלא של סדר עדיפויות בעיניי. והכי חשוב - עשית איזשהו שינוי בחייך. שינויים יכולים להיות מאיימים למדי, בעיקר בגלל ששום דבר לא ודאי עד שמתארגנים מחדש ומוצאים את הדרך המתאימה. אני חושבת שאת לא צריכה לוותר על התחום החדש שלמדת, אך במקביל - עד שתמצאי עבודה - להישאר בתחום ההוראה. הרה.

ממליצה בחום על הספר "ארבע הסכמות" של דון מיגואל רואיס בהוצאת "פראג" ספר ענק !!!!!! שלכם שמחוש.....

http://www.idan-hadli.co.il/web_articles/web_articles_show.php?article_id=125&category_id=32&s_article_header=&

אני בחורה בגיל 20 רק בתחילת חיי- סיימתי שירות והתחלתי לעבוד- הציעו לי עבודה עם תנאים מעולים - אז הסכמתי- כיום חודשיים אחרי שאני עובדת רק קיבלתי את המשכורת הראשונה וב500 שקלים פחות ובלי נסיעות כשעבדתי הרבה יותר שעות ממה שהובטח לי. אני בחורה שלא גרה בבית - לא מסתדרת עם ההורים כשאני גרה איתם- ולכן אני צריכה כל שקל וה"בוס" הוא אבא שלי- ולכן מאוד קשה לי לדרוש את מה שמגיע לי- בנוסף אני יודעת שה"בוס בקשיים כלכליים אז בכלל זה מקשה על העניין- חבר שלי אוכל לי את הלב על זה שאני פריירית- אבל הוא פשוט לא מבין שכמה שאבא שלי לא בסדר- הוא עדיין אבא שלי וקשה לי לדרוש ממנו למישהו יש רעיון?

הי, מה דעתך לחפש עבודה אחרת שכרוכה בפחות חיכוכים עם בני משפחה? ודאי שלא נעים לבקש מאבא משכורת כפי שהבטיח, בעיקר כשאת יודעת שהוא בקשיים. ועד שתמצאי עבודה אחרת, תישארי במקום הנוכחי. הרה.

ישנם נסיונות טובים של עסקים משותפים בין בני משפחה אך ישנם יותר נסיונות לא טובים של עסקים מסוג זה... ההפרדה בין צרכים כלכליים של בוגר שאמור לכלכל את עצמו ללא תלות בהוריו לבין המחויבות של ילד (בוגר) להוריו הוא גבול לא ברור ומוגדר,לפיכך כמו שהרה אמרה בצדק עדיף שתמצאי עבודה במקום אחר ,שם לא תהייה התחככות בינך לבין אביך.. ביי די אואויי מעניין מה היה אומר החבר שלך אילו אביך היה "מליין" והיה נותן לך ז'ובות ובוחטות של כסף... כך שאת ההחלטה לגבי עתידך קחי במו ידייך....בלבד!!!

לא מזמן חברים שלי נאספו בבית של אחד החברים לבילוי ערב משותף. הבאתי עמי את חברי במהלך ה-7 חודשים ושם הם פגשו בו לראשונה. כל חבריי הם זוגות- בעל +אשה, חבר+חברה. כשחזרנו הביתה, חברי החל בשיחה איתי ואמר למי מהחברות שלי הוא היה מתחבר בתור בן זוג ולמי לא ובנוסף, שאל אותי למי מבני הזוג של חברותי הייתי מתחברת מבחינה זוגית. הרגשתי ממש לא נעים מהשיחה הזו מ-2 סיבות: 1. ראיתי בזה מעין העברת ביקורת בעיקר בנוגע למראה חיצוני של חברותי (כי הרי הוא לא מכיר אותן באישיות) 2. חשתי קצת קנאה, בעיקר כאשר אמר על חברה ספציפית שאליה היה יכול להתחבר 3. תהיתי מדוע גבר שבה עם בת זוגתו דש בכלל בנושא שכזה 4. בני הזוג של חברותי הם מבחינתי טאבו, אף פעם לא חשבתי על עצמי עם אחד מהם ולכן השאלה הזו היתה מביכה בעיני וגם אם כן מישהו מהם מוצא חן בעיני והייתי רואה את עצמי מתחברת אליו (אילולי היתה לו חברה/אישה), אין סיכוי שהייתי אומרת דבר כזה לבן זוגי וזאת מתוך כבוד לבן הזוג. לא הייתי רוצה שבמפגש הבא החבר שלי יסתכל על אותו בחור ויחשוב שאני נמשכת (חומדת) אליו. מה יכולה להיות הסיבה של מישהו להעלות נושא שכזה? איפה הטאקט?

למה לא חתכת אותו בתחילת השיחה הפולנית שלו. נראה לי שחברך פלצן לא קטן מרוב חיבורים נוצר פלונטר במקום להתיר את הפלונטר לקחת מספריים ולחתוך.

,בעיקבות גניבת הכינוי שלי החלטתי סופית לשנות את הכינוי שלי כאן באתר ,עדיין לא סגרתי על כינוי חדש . הרה ,את יודעת שזו כן באפשרותך למנוע מאנשים לגנוב כינויים של אחרים זה קשור בניהול הפורום ,לא? אבל אני וותרנית והחלטתי רישמית לשנות את הכינוי

ממש חוצפן החבר שלך- שחצן לגמרי....

הי מילולי, כפי שנכתב לך, אם השיחה לא נעמה לך, יכולת לעצור אותו. אני לא מכירה את חברך ובטח שלא יודעת מהם המניעים שלא לפתוח את הנושא הזה מלכתחילה. מדוע שלא תשאלי אותו? לכל אחד יש תכונות אחרות, ומה שבעינייך נראה כטאבו וכנושא שיחה לא רלוונטי, לא חייב להיות כך עבור חברך. אני לא חושבת שזה שייך לטאקט, משום שהוא לא העלה את העניין במהלך המפגש. אבל שוב, את הסיבה לכך תוכלי לקבל רק ממנו. הרה.

אני כותבת אלייך לספר לך על הפגישה העיוורת ...היא היתה באמת בובה נאה מאוד נחמדה רגועה טניסאית לשעבר אפילו קצת מפורסמת ייצגה את ישראל ...בכל אופן היא מעשנת כמו קטר והערתי לה על כך וגם היא רוצה ילד ולפתוח עסק ...חבל ששאלתי בכל אופן החלטנו שזה לא זה. היום החיבור לאינטרנט שיגע אותי כל הזמן התנתק לי ...החלטתי שבמקום להתעצבן אני אקרא ספר טוב בשעה שאני עושה "כיבוי"ו"התחל" ...נורא מדכא האסון באסיה ...דודים שלי בצד המערבי של הודו בטיול ....

אני לא מכירה טניסאים וטניסאיות... בכלל, טניס זה לא ספורט שמעניין אותי. לפחות הפגישה עצמה היתה נחמדה, גם אם לא יצא ממנה כלום? אז אני רואה שבסוף הצלחת להתחבר לאינטרנט; איזה ספר קראת במהלך נסיונות ההתחברות? משהו שווה? בהחלט אסון לא נתפס. והמספרים רק ממשיכים לעלות. קראתי, שההערכות הן שיהיו מעל ל - 100,000 הרוגים. אסון שרק הטבע יכול "לסדר" לנו... בת-דודה של אמא שלי היתה באחד האיים שנפגעו (קופיפי, נדמה לי) - אבל היא בסדר. עכשיו היא בבנגקוק. אני לא יודעת אם היא מתכוונת להמשיך לטייל או לחזור ארצה.

הרה יקרה , נעם לי עוד אתמול לקרא את תגובתך למכתבי אך כבר הייתי מותשת מהמלחמה על המחשב והחלטתי לחכות עד להיום בערב לענות . בני עבר עם תוכנת אנטי -וירוס על המחשב היום והסיר 45 קבצים בעייתיים !אולי הם אלו שגרמו לחלק מהבעיה . הפגישה העיוורת הייתה נחמדה .היום הייתה לה יום הולדת והתקשרתי בכל זאת לאחל מזל טוב . אני לא אוהבת שהיא "משאירה את הכדור במגרש שלי" אם היא הייתה מאד מעוניינת בקשר איתי היא גם היתה יכולה לשדר את זה ! כמו שאמרתי היא מעשנת הרבה מידי לטעמי . הספר שקראתי היה מאד יפה למעשה הייתי כבר אמורה לסיים לקרא אותו ממזמן ,פשוט אני כל כך עסוקה כל הזמן גם אמא גם עובדת גם לומדת וגם יוצאת לפגישות עיוורות !ועוד מוצאת זמן להתכתבויות אנונימיות ,כל אחד מוצא זמן לדברים שחשובים לו הרה ,עוד לא חשבתי על כינוי חדש ,אבל תיאורטית זה כלל לא משנה כי גם אם אבחר שם חדש יוכלו להיות שוב מתחזים לשמי החדש .פשוט תצטרכי לזהות מי זו אני ומי זו מתחזה לפי התכנים ולפי סגנון הכתיבה .כפי שהבחנת בעבר או אולי יש לך רעיון יותר טוב להציע ?

יש לי חבר מאוד דעתן וביקורתי. פעמים רבות הוא חווה את דעתו על אנשים, התנהגויות, הרגלים (של אחרים), תהליכים וכו'..לי מאוד קשה להתרגל לכך ואני אפילו שוקלת לגמור את הקשר בשל תכונה זו. הוא ממש מעין "רנטגן", רואה הכל, שום דבר לא מש מעיניו והוא חווה דיעה על כל דבר/אחד כמעט, במיוחד קשה לי העובדה שהוא חווה דיעות על אנשים שרק עכשיו הכיר. אתן דוגמאות לשם המחשה: 1. דודה שלך מאוד חיוורת בפנים. היא צריכה להתאפר בצבעים יותר חזקים 2. למה את מפנקת את האחיינית הזו יותר, זה יכול לגרום לקנאה אצל האחרים... 3. אני לא מבין את ההרגל של אנשים מסוימים (והוא מתכוון אלי) ללכת פעם בשבוע לשוק ולבזבזבז כסף 4. איך אתם מסתדרים רק עם שירותים אחד בבית? 5. הייתי מציע לכם לגלח את הבית שלכם ובמקומו לבנות 2 קומות כראוי 6. את די מבולגנת. את אף פעם לא מוצאת מה שאת צריכה 7. את לא משתמשת ב-20% מארון הבגדים שלך. 8. תקני פחות בגדים וכך יהיה לך כסף לדברים חשובים באמת כמו להחליף את האוטו 9. מסכנה חברה שלך, אני לא הייתי מסתדר עם בעל כמו שלה. נראה לי שהיא סובלת ממנו 10. למה ההורים שלך לא נוסעים לחו"ל? 11. איך אתם גרים באיזור כזה חם מבחינת אקלים? אני לא הייתי מסתדר.. 12. את צריכה לרדת במשקל, במיוחד באיזור הירכיים 13. את כמו אמא שלי, קונה "שמטס" ולא משתמשת.. 14. למה את לא זורקת את זה? 15. הדודה הזאת יש לה פנים טובות, השאר נראות קצת ערמומיות 16. זאתי רואים ששולטת בבעלה, היא הדומיננטית בבית 17. אני חושב שאת צריכה לתת לאירוע....שקלים. וכו' וכו'. יש לי עוד אין ספור דוגמאות אבל אני מרגישה שאני מתחילה להלאות. קצת נמאס לי לחיות עם אדם שהוא פסיכולוג בנשמתו, מאבחן, שם לב לכל פרט, מעיר על כל דבר, אומר את דעתו על כל דבר ועל כל תהליך ומה הוא היה עושה אילו הוא היה במקום. אין ספק שלהיות במחיצתו של אדם דעתן, יכול להיות מעניין. אדם שרואה הכל, גם רואה את הדברים החיוביים ולכן הוא גם מחמיא המון (יפה לך, מתאים לך, וכו..) אבל ההערות שקשורות בתיקון מפריעות מאוד, לא בגלל שהם קיימות (כולנו קצת כאלה) אבל נראה לי שמספרן וכמותם קשים לי לעיכול ולהכלה. הוא ממש גבר לא שגרתי. תמיד נשים חולמות על גבר שישים לב לבגד שלהם, לצללית שלהם, לליפסטיק ולהתאמתו לבגדים. אני "קיבלתי" גבר ששם לב אם הצללית מתאימה לחולצה, אם שמנתי בקילו, אם יצא לי חצ'קון, איזה יחסים יש לי עם חברה מסויימת, אילו התנהגויות עלי לשפר והאמת, קצת נמאס לי.... ממה נובעת התנהגות שכזו? מה עושים בנידון? אנחנו מכירים רק 5 חודשים

הי דפנה, אף-אחד לא מושלם, על זה אני מאמינה שאנחנו מסכימות, נכון? הבעיה היא, שיש אנשים שחושבים שהם מושלמים, ושמצפים מכולם להיות "מושלמים" כמותם. הוא מעביר ביקורת על עצמו מדי פעם, או שכולם "לא בסדר" באיזה פרט קטן? מותר לחוות דעות על דברים רבים, אבל לפעמים צריך לדעת לשתוק. אי-אפשר לחיות עם מישהו, שרק אסור בלחפש מה כן/לא בסדר אצל אחרים. ואין לי ספק שההערות החיוביות שלו באמת מחמיאות, השאלה היא מה המשקל שלהן לעומת כל הביקורת שיש לו להעביר על כולם? זה לא אדם שהוא פסיכולוג בנשמתו, זה אדם שפוחד מחוסר שלמות ושלא מבין את הנקודה בה פתחתי את תשובתי - אין, לא היה ולא יהיה אדם מושלם. והפתרון? דברי איתו על זה. תסבירי לו שאת שמחה לשמוע את דעתו מדי פעם, אבל עד גבול מסויים. ולא, את לא צריכה להשתנות בגלל ההערות שלו, אלא אם מדובר בדברים שגם לדעתך מצריכים שינוי. אם תצליחו לדבר על זה (בלי שהוא יפגע, נדמה לי שהוא עלול להיפגע, ולא משנה כמה רגישה תהיי, כי הוא בטוח הוא בסדר) אני חושבת שזה יכול ל רק לשפר את הזוגיות שלכם. הרה.

שלום לך ,בראשית דברי אבקש להשתתף בצערך,אילו היה מדובר במישהי מקורבת אלי לדוגמא ביתי ,הייתי מציע לה עצה אחת בלבד , שחררי את הבחור ,הוא ודאי ימצא אחרת שמגיע לה בחור כמוה . לכן יפה שעה קודם. בסיפטיה מעולה בעצב אור

כמי שחווה זאת לאורך 30 שנה מציעה לך להתרחק... הדברים מחריפים ומתקצנים עם השנים... מאבדים פרופורציות ולאו דוקא משמשים דוגמא ... היי החלטית ועזבי..את צעירה עוד יכולה להמשיך הלאה ולמצוא מישהו שאינו מסתכל על כל העולם דרך זכוכית מגדלת ואת עצמו כלל אינו רואה אפילו במראה... בהצלחה לך אני

יו אני קוראת שמאות ישראלים עדיין נעדרים במזרח אסיה.. ממש מפחיד-ליבי עם המשפחות,מקווה שכולם בריאים ושלמים ורק בעיות של תקשורת מונעות מהם להתקשר לקורביהם המודאגים. כולנו תפילה ששלומם טוב-לו יהי אמן !!

ולמה הצעירים האלה חייבים לנסוע למזרח ? מה כל כך קסום שם ? אין בארץ חשיש ? פשוט עצוב. ומפחיד. בשביל מה צריך את רעידות האדמה האלה ? שמעתי פעם שכדור הארץ מפיק מזה תועלת כלשהיא עבור עצמו אבל איני זוכר כרגע את ההסבר. גלים בגובה 30 מטר ! השם ישמור. לייף איז סטריינג'ר זן פיקשן. שלא נדע. שמרי על עצמך שמחוש. את לא מתכננת טיול במזרח נכון ?

אם במקרה במקרה במקרה את בכל זאת מציצה לכאן פה ושם, ורואה את המסג' הזה, רציתי לשאול אותך מה שלומך, ושתצרי קשר, בסדר ? להשתמע ביי

הי שלומיל'ה (וכל החברה) אני בסדר תודה ממש עסוקה ואין לי זמן להכנס לכאן הרבה מה שלום הנכדה? :))))

מה שלומך ? מה שלום החבר ? את עדיין עובדת בחברת הנסיעות ? ספרי משהו. אז את כן נכנסת לכאן לפעמים. במה את כל כך עסוקה ?

אם במקרה את עוברת כאן, השארתי לך לפני כמה ימים מייל, אולי לא קיבלת כי לא חזרת אלי, מקוה שהכל בסדר אצלך, בהצלחה בכל ביי

אצלי הכל בסדר. קיבלתי ועניתי על המייל ממזמן...

לא קיבלתי. למה לא תרחיבי קצת ? למה לא תפרטי קצת ? את לא בדיכאון שלאחר לידה נכון ? כי אומרים, כך שמעתי, שכשאדם בדכאון, הוא לא אוהב לדבר. אז בטח הוא לא אוהב גם להקליד. בפרט שלהקליד זה יותר קשה מלדבר. נכון ? מתי את מחליטה לבא לכאן לפורום ומתי לא ? לפי מה ההחלטה הגורלית הזאת ? לפי החשק ? או שאת גולשת לך בפורומים אחרים ? יום טוב בהצלחה ולהשתמע אולי תמצאי את המייל ששלחת לי ותשלחי שוב ? או שאת מוחקת ? ביי הרבה נחת.

מקוה שיעברו לך הכאבי גב .אתמול חיפשתי בעיר,עגלה, גלגלים כאלו שמחברים עלייהם תיק, כדי למנוע מעצמי את הבעיות גב שלי אבל אי אפשר בנתיים להשיג את זה, חבל שלא קניתי כשהיתה. היום בערב אני הולכת לפגישה עיוורת .אבל יש אחת בחיפה שאני באמת רוצה לפגוש רק שהיא חולה עכשיו וגם גרה נורא רחוק ממני. אני עדיין חושבת הרבה על האקסית המיתולוגית שלי אבל כבר לא מתרפקת על הזיכרון . מקוה שיעברו לך הכאבי גב .אתמול חיפשתי בעיר,עגלה, גלגלים כאלו שמחברים עלייהם תיק, כדי למנוע מעצמי את הבעיות גב שלי אבל אי אפשר בנתיים להשיג את זה, חבל שלא קניתי כשהיתה. היום בערב אני הולכת לפגישה עיוורת .אבל יש אחת בחיפה שאני באמת רוצה לפגוש רק שהיא חולה עכשיו וגם גרה נורא רחוק ממני. אני עדיין חושבת הרבה על האקסית המיתולוגית שלי אבל כבר לא מתרפקת על הזיכרון .

שלום הרה זו שוב אני עלמה ,כבר העלתי את הנושא שיש עוד עלמה אחת בפורום .אבל אני רואה שהיא ממש מזמינה אותך ואולי אתן ידידות .ואני מנחשת שהיא גם לסבית אלא אם כן משהו מתחזה אלי ..אני בכל אופן לא הייתי עושה מה שהיא עושה,למרות שיכול להיות שיש לכן קשר נהדר יחד בהתכתבות או מה שלא יהיה ... אולי בכל זאת אני אשנה את הכינוי שלי ? אני צריכה קצת זמן כדי לחשוב על כינוי חדש ...אני מקווה שאת מבחינה בייננו . ראשית,לא הייתי מתחילה איתך כי את סטרייטית ושנית ,זה לא הפורום בשביל זה יש לי את אתר ההכרויות שלי ...שלא אעשה לו כאן פרסומת כי הוא דיי מחורבן נ.ב. אני רואה שהעתקתי והדבקתי כפול את המכתב הקודם אז את רואה מה אני עוברת כדי לכתוב כאן . כי גם אח שלי לא הצליך לתקן לי את הג'יבריש באינטרנט אז אני עושה דרך ארוכה כדי לכתוב כאן ץדרך הWORD ואח"כ מדביקה .

תארתי לעצמי שמישהו/י כתב/ה בשמך הודעה, כי אני יודעת שכרגע אין לך חברה. אז לא, אני לא מכירה עלמה אחרת, וזה/ו לא מישהו/י ששייך למעגל החברים שלי אלא סתם מתחזה. אם את מחליטה לשנות את הכינוי שלך, תעדכני אותי במייל כדי שאדע שאת זו את רק בכינוי אחר - בסדר?

אני מבין שאת לסבית. איכפת לך אם אשאל אותך כמה שאלות ? פשוט, בעולם האמיתי, לא הוירטואלי, לא יצא לי לדבר עם מישהי כמוך. אני עמוק בתוך החברה החרדית . ולא מדברים על הנושא הזה. איך את יכולה להיות בטוחה שאת לסבית ? את באמת לא נמשכת לגברים בכלל ? נגיד יבוא לך בראד פיט ויבקש לצאת איתך, לא תרצי ? האם את תהיי בקשר עם עוד בחורה רק אם תהיה אהבה ביניכם או שיכול להיות קשר רק על בסיס של לגור ביחד ולשכב ביחד בלי הקטע של אהבה. יש לי עוד הרבה שאלות, אבל איני רוצה להפציץ , מה גם שאיני יודע אם תסכימי לשתף בדברים אישיים כל כך. בכל מקרה, שתהיי בריאה, אני מבין שהחיים שלך בהחלט לא קלים, אבל זו זכותך כמובן לחיות לפי ראות עינייך. בהצלחה ביי

כשהייתי עם חברה טובה שהכרנו בעבודה וכל מה שרציתי לעשות זה להתנשק איתה נשיקה צרפתית ולגעת בה ,בלשון עדינה, תרתי משמע,ובגלל זה לא יכולתי להמשיך להיות חברה שלה ,זו רק דוגמה אחת ,זו המשיכה הטיבעית שלי,למרות שאני הייתי מסוגלת לפחות לנסות לחיות עם גבר.אם לא הייתי בוכה בזרועותיו שאני רוצה אישה.יש מבין ? גם אני גדלתי על בירכי הדת ...דבר שהקשה עליי פי כמה ,קשה לי לתאר לך את מדורי הגיהנום...אם זו תועבה ...עדיף לי ...מאשר חיים שהם לא חיים .נראה לי שאתה ואני היינו רוצים להיות עם ברד פיט בערך באותה מידה .לא הייתי רוצה לגור עם מישהי שאני לא אוהבת לעומת זאת אם הייתי באמת נואשת יש מצב שהייתי מתנה אהבים עם אחת שאני לא מאוהבת בה לגמרי

תודה. בינתיים כאבי הגב רק מחמירים - ואין פתרון, עד שאתחיל עם הפיזיותרפיה. ואין לי מושג מתי זה צפוי לקרות. איך עברה הפגישה העיוורת? לגיטימי שאת חושבת על האקסית שלך - היה לה איזשהו תפקיד משמעותי בחיים שלך, ואני לא חושבת שאת אמורה פשוט לשכוח אותה ולהפסיק לחשוב עליה. אבל זה טוב שהיא כבר לא מהווה מכשול מבחינת היכרויות חדשות.

אני מציעה שנתחיל עץ חדש; בגלל שאין מקום לכותרת אי-אפשר לפתוח את ההודעות. אז אני אענה לך כאן על ההודעה שלך ונמשיך מכאן, בסדר? אז הנה תשובתי: לוקח קצת זמן עד שנותנים תור לפיזיותרפיה. בינתיים אני מחפשת אחר משכך הכאבים שממש יעזור לי. יש לי בעיה במבנה של עמוד השדרה. מה שמוזר הוא, שרק בזמן האחרון התחילו הכאבים, כי המבנה של עמוד השדרה של השתנה. באמת קמצנים וחצופים. למה לא מוסיפים כמה גרושים למשכורת? אז מתי בדיוק אתה מתחיל לעבוד על המערכת הזו? קצת קשה לספר את העלילה של "תא טלפון" בלי לקלקל את הסרט. קולין פארל הוא הכוכב של הסרט, והוא מוחזק כבן ערובה בתא טלפון - אסור לו לנתק את השיחה, אחרת מישהו יהרוג אותו. בשבילי סלט יכול להיות מנה עיקרית. העניין הוא, שלא היו מנות אחרות - שאני גם אוכלת - במסעדה הזו, אז התפשרתי על סלט יווני. אני מאוד אוהבת פסטות (רביולי דלעת, למשל) וקישים שונים (בצל, תרד, בטטה וכו'). שומנים אסור לי - אז אני לא אוכלת אותם. גם טונה וסרדינים אני לא אוכלת. אני חיה מחלבונים ופחמימות. מפתיע, אבל אפשר לחיות מזה... אני לוקחת גם מולטי-ויטמין כדי להשלים את מה שחסר. דגים פשוט דוחים אותי. בלי להשוות לבשר, כי בשר ועוף אני אוהבת. דגים בכלל לא. וזה לא שייך לשכנוע עצמי, אלא לעובדה שזה מ-ג-ע-י-ל בעיניי. בסדר - מיכל ואני דנו במה שהצריך דיון. כמו שראית, אני לא טורחת לענות בכלל לכל מיני קטנוניים שמחפשים אותי. הם לא מטרידים אותי, לא מעניינים אותי ולא מזיזים לי בכלל. בקשר לאנשים שמחליפים את הכינוי שלהם - לא נורא, כל זמן שהם לא מטרידים אף-אחד. אתה לא מסכים? יאללה, יום טוב.

קראתי היום את שרשור ההודעות של שאול ,לא מבין מה הבחור רוצה מחייך,בשבילי כמו בשביל הרבה אחרים את 10!!!. גם מיכל הייתה 10!!ומטעמי יורשים פוטנציאליים היא פרשה מניהול הפורום. אנשים לא מבינים שזה נעשה בהתנדבות וזו עבודה כפויית טובה. אם את רוצה לשמוע על המלצות לסרטים אני ממליצה בחום על הסרט "חתול שחור חתול לבן" תרגישי בטוב. אוהבת שמחה-ביי דיי אואי-את חוגגת סילבסטר?-אני לא.

גם אני לא ממש מבינה מה מטריד את שאול, אבל זה לא מטריד אותי. אם לא נאה לו מה שקורה בפורום, הוא לא חייב להיכנס לכאן. תודה. נחמד לקבל פידבק חיובי מאנשים. אני יודעת למה מיכל פרשה, ואני חושבת שאנשים צריכים לכבד את ההחלטה שלה לפרוש מטעמים אישיים. כמו שמיכל כתבה - אם יש למישהו בעיה אישית איתי, שיפנה אליי באופן אישי, ולא יהפוך את הפורום לזירת התנצחויות. יש לי את "חתול שחור חתול לבן" בוידאו. אני לא רואה אותו כי אני לא מסוגלת לשבת כל-כך הרבה זמן. אני והגב שלי מסוכסכים קשות, ואין שום סימן לפשרה ו/או שביתת נשק. אני לא חוגגת את הסילבסטר. זו לא נראית לי סיבה מספקת לחגיגה. להשתמע, הרה.

טוב נו, אנחנו לא בדיוק כותבים כאן סודות מדינה. הבעיה במבנה חוט השידרה זה משהו מולד או שהתפתח עם השנים ? כמה זמן לוקח התור ? מתי זה התחיל לכאוב לך ? אין תרגילי הרפיה ? כבר התחלתי לפני חודש לעשות חפיפה בעצלתיים. לא זה שעוזב רוצה ללמד ולא אני רוצה ללמוד. כך שזה שידוך טוב. אבל החל מיום ראשון הבא, אני לבד במערכת. נקוה שנעבור גם את זה בשלום. בהתחלה, כמו בכל ההתחלות, יהיה קצת קשה אבל, בעזרת השם, אנו נתגבר. מעניין למה דוקא דגים מגעילים אותך יותר מעוף או בשר. אולי בגלל הצורה החיצונית ? את יכולה לקנות נסיכת הנילוס כשכבר לא מזהים שזה היה פעם דג. זה באמת טעים. בתנור ואחר כך קצת לימון. את מפסידה. באשכרה. יו שור יו דונט וואנט טו טריי איט וואנס ? מיכל ואת דנתם בענין ? אפשר תמליל של הפרוטוקול ? מה הסודיות הזאת ? מה אמרתן זו לזו ? אני מסכים איתך לגבי המטרידים למיניהם, גם לי זה לא מזיז. מה שמפריע זה כשניכנס מישהו וכותב בשמך. זה כבר מפריע. היה לך פעם מייל של ענת או שלא היית בקשר איתה ? ד"ש לנטע, ותמסרי לה ברכת הצלחה בכל. ושתבוא לכאןלבקר מפעם לפעם. יום טוב. ולהשתמע

זה המבנה שלי - אז כנראה שזה מולד. העניין הוא, שרק לפני חודש וחצי התחילו הכאבים, כך שזה די מוזר, משום שיש לי את אותו מבנה כבר די הרבה שנים. התור לפיזיותרפיה? אין לי מושג כחול!!! אני מקווה שזה לא יקח יותר מדי זמן. אני לא חושבת שתרגילי הרפיה יעזרו לי... תראה, שום משכך כאבים לא עוזר לי, אני ממשיכה לחפש אחד מספיק חזק. מה שאומר, שאני מתרוצצת בין רופאים. נו, באמת, לאן כבר יש למהר? אומרים שלא הביישן למד ולא הקפדן מלמד... אבל עושה רושם שזה לא המקרה שלכם - סתם אין חשק לחפיפה הזו, נכון? וכמה זמן אתה אמור להתעסק עם המערכת הזו? אני סומכת עליך שתעבור את זה בשלום, ושהמערכת תהיה בסדר. לא יודעת מה יש בדגים שכל-כך דוחה אותי. אני לא מסוגלת לשבת ליד שולחן, שיש עליו דג שלם - הראש שלהם עושה לי רע. אני אוהבת אותם כשהם שוחים באקווריום, למשל. בעברי הרחוק נהגתי לאכול דגים, אבל לא הרבה. שניצל דג לא הפריע לי. גם גפילטע פיש היה בסדר. רק שלא יהיה על זה עור ו/או ראש. אבל לא, זה לא חסר לי ואני לא מתגעגעת לטעם בכלל. אכן היה לנו דיון קצר בנושא. אצלי אין שום העתק, אולי מיכל שמרה פרוטוקול. שום סודיות. פשוט יש דברים שמקומם במייל ולא בפורום, אתה לא מסכים? אחרת בשביל מה המציאו את המייל? לא אמרנו - עשינו תיאום עמדות בסיסי, זה הכל. אבל אם מישהו מתחזה - וזה קורה מדי פעם - ואני מפספסת את העניין, תמיד אפשר להודיע לי במייל (עם קישור להודעה ספציפית). הכי משעשע זה, שמישהו מנסה להתחזות אליי... אני תוהה כמה נמוך אפשר לרדת? אנשים באמת מוכנים לעשות מעצמם צחוק בשביל לנסות ולעצבן. אני לא חושבת שהייתי אי-פעם בקשר עם ענת. ואולי כן? לא זוכרת. תספר לי עליה קצת יותר, ואז אדע. בסדר - ד"ש לנטע יוצא לדרך. אני אמסור לה את מה שביקשת. קיפ אין טאצ'. ביי.

לאחרונה נראה שכמה אנשים שנהגו להשתתף כאן בשמות מוכרים ישנים וטובים, החלו להכנס עם כל מימי שמות, כמו 'גולש ותיק' או 'גולש ישן חדש' ועוד כאלו, מה קרה ? למה לא להשתמש בשמות הישנים והטובים שנדע מי זה ?

צודק וואלה צודק, אשכרה אתה צודק ! צריך קצת סדר בבלאגן... אז באיזה שם אתה רוצה שאופיע? אם בכלל... המשך יום נעים לכולנו .

אני מכיר אותך בשם אחר ? אדרבה, בא ספר לי.

הריני להודיע לכל מי שמעוניין , ושמשום מה דעתי העניה משנה לו , שלדעתי, הרה היא אדם נפלא , מנהלת את הפורום בטוב טעם, ברגישות, בשכל ישר, עונה לענין, לא מתנשאת, בגובה העיניים, מה שהיא לא יודעת היא אומרת ישירות בלי לכסות על כך , והיא יודעת המון, ולסיכום: היא פשוט נפלאה. אין זה מוריד מאומה מהניהול המוכשר והנהדר של מיכל בזמנו. שתיהן מוכשרות, שתיהן ראויות, ומצידי, יכולות הן לנהל את הפורום בד בבד. כל מי שרוצה לסכסך ולהיות מגעיל, שיעשה זאת על דעת עצמו , ושלא יגייס אותי לענין. ברור ? ולשומעים יונעם.

מסכים איתך בכל מילה . מעבר לזה ---אותו כנל לגביי... הממממ...

לכל מי ששאל לאן נעלמה שמחה היפה ,אז הנה אני כאן . מה שקרה זה שלפני שבועיים גנבו כבלים מהרכבת ואז שמעתי שהנהלת הרכבת מחפשת "אתתים",ומאחר שאני אתית,אסטטית,וביחוד פטתית.התנדבתי למשימה. שמו אותי בצומתהרכבות בית שמש ב"ש וקיבלתי מקל של שומרים רוסים בקניון ותפקידי היה לאותת לרכבות שמתקרבות שיזהרו ממכוניות חולפות מצבים ומאנשים שמנסים להתאבד. בקיצור שבועיים עמדתי בצומת ..אוללה בחטי איזה קור כלבים..אבל התנדבתי ..והתנדבות אסור להפסיק.. רק מה שכחו לספר לי שהתקלה תוקנה..טוב שהחיילים שנסעו ברכבת זרקו לי מידי פעם את קופסאות הלוף שהם לא אוהבים. אתמול נזכרו להודיע לי שהתקלה תוקנה..אז אני פה... ועכשיו לסקר השנתי.. מי חוץ משלומי חוגג את הסילבסטר... אני-לא כי זה מאד יקר...200 ש"ח כרטיס רק בגלל שמריה מגדלנה ייבשה את ישו טפו טפו טפו....

שמחה ,עזבת את הרכבת ותראי מה קרה. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3023627,00.html

היכן ניתן למצוא פסיכיאטר טוב עבור אימי. היא בדכאון מוחלט.

שלום, אפשר למצוא פסיכיאטר טוב דרך קופת חולים או דרך דפי זהב. אם אתם מעוניינים בשם ספציפי, נסו לפנות לפורום פסיכיאטריה. הרה.

מכירה פסיכיאטר טוב בהוד השרון. נא מסרו את המייל שלכם ואשלח לכם את פרטיו.

אני ממליצה לך לפנות לד"ר אורי ברודסקי. הוא בן אדם ורופא מעולה. בהצלחה

שלום, מלב"ב, עמותה המפעילה רשת מרכזי יום עבור חולי האלצהיימר בירושלים וסביבותיה העלתה לא מזמן לרשת את אתר הבית שלה ובו האפשרות לצ'אט אונליין עם אנשי מקצוע (אחיות, עובדים סוציאליים וכו') אשר נמצאים שם על מנת לסייע בהתמודדות ובשאלות העולות בהקשר למחלת אלצהיימר ובעיות זכרון שונות. חדר צ'אט זה יהיה פעיל בכל ערב החל מיום ראשון, 26.12.2004, כאשר בדבר שעות המצאות בו מומחים ניתן להתעדכן באתר מלב"ב עצמו www.melabev.org נכון לשבוע הבא, שעות הפעילות הן יום א' (26.12) בין השעות 20:00-22:00 ויום ג' (27.12) בין השעות 21:00-23:00. נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה שתתעורר, צוות מלב"ב www.melabev.org

תודה על האינפורמציה,מה הייתה בדיוק האינפורמציה,שכחתי.