פורום תמיכה הדדית

7179 הודעות
1068 תשובות מומחה
פורום תמיכה הדדית הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
24/12/2004 | 15:29 | מאת: מיכל

תפקיד ניהול הפורום עבר להרה באופן רשמי. הרה עושה כאן עבודה מצויינת ונענית לכל פניה ברצינות ובמסירות. מי שלמרות כל זאת יש לו בעיה כל שהיא בעניין ניהול הפורום מוזמן להפנות זאת להרה במייל אישי או למנהל הפורומים. הפורום אינו זירת קרב, זהו פורום תמיכה הדדית וכך ישאר. שבת שלום ולהתראות, מיכל.

24/12/2004 | 15:45 | מאת:

26/12/2004 | 15:54 | מאת: גולש חדש ישן

מיכלי רציתי אתמול כבר לכתוב לך בלילה(לא שמשנה אם זה יום או לילה ) אבל לא יצא לי..אז אכתוב לך עכשיו עברתי על ה"ההסטוריה" כאן בפורום וראיתי שאת (למרות שכיום המערכת שינתה אוטו' את שם המנהלת) את היית הראשונה שגלשת איתי כאן במדרונות.. ואמנם לא את הבאת אותי ל"כאן" אבל דעי לך שבזכותך/בגללך (מחקו את המיותר...) היו לי כמה רגעים בכייף... וזה המון בשבילי... אז תודה מתוקה וזרקי איזה משפט פה מילה ושם........

27/12/2004 | 13:47 | מאת: מיכל

זה אתה כחול? שהיית פעם חדש בלי ישן? אם זה אכן אתה אז גם לי היה מאוד נעים לגלוש איתך למרות שלא תמיד היה שלג... ומי באמת הביא אותך לכאן? הרוח? ביי.

24/12/2004 | 15:23 | מאת: נינה

איך משלבים בזוגיות את הרצון להתקרבות ואינטימיות מצד אחד ומצד שני את הרצון להתרחקות והתבדלות? השאלה הזו עולה אצלי בעקבות כך שאני מרגישה שאחרי כל מפגש עם בן זוגי (כבר 7 חודשים), ולא משנה כמה טוב, נעים, אינטימי, כיפי המפגש, אני זקוקה להתרחקות של כמה ימים (!!!). יתרה מכך, ככל שהמפגש אינטימי יותר, אני זקוקה לזמן התרחקות רב יותר. אני כן מעוניינת בקשר טלפוני יומיומי אבל מפגשים יומיומיים קשים עבורי. אני חשה צורך לנוח בין מפגש למפגש, להתמלא,לצבור אנרגיות, להתגעגע, לחוות חוויות לבד, לא להפגש מדי יום. שמתי לב שאני זקוקה ל"הפסקה" של 4-5 ימים בין מפגש למפגש עד שמתעורר בי הרצון להפגש שוב. יש לי כמה שאלות: 1. האם זה נורמלי? 2. האם זו לא התנהגות גברית קצת? 3. האם ההתרחקות הזו נובעת מטיב הקשר, כלומר יש בני זוג שארצה לראות כל יום ויש כאלה ש"מספיק" פעם בכמה ימים? 4. מה עושים שכהרצונות שלי אינם מתאימים לרצונות בן הזוג ואף יכולים לפגוע בו כשאני מסרבת להפגש או דוחה פגישה? 5. מה עושים שכנמצאים בנישואין וחולקים את אותה דירה, איך אפשר ליישם את ההתבדלות הזו? כלומר, כשחברים ולא חולקים את אותה הדירה, לפעמים "ההפסקות" בין מפגש למפגש נוצרות מאליהן ולא צריכים "לייצר" אותן. כשנשואים איך עושים זאת? 6. האם זה מעיד שאני עדיין לא בשלה לנישואים? 7. האם כדאי להגביל פגישות בזמן בכדי ליצור יותר מפגשים ולהשתדל לא למצות כל פגישה עד תומה, כך שישאר "טעם של עוד" לפגישה הבאה?

הי נינה, אנסה לענות על כל שאלותייך: 1. כן. זה נורמלי. לא כל האנשים זהים, ויש כאלה שזקוקים למרחק הזה, בניגוד לאחרים שחייבים לראות את בן הזוג שלהם לפחות פעם ביום. הקונפליקט בין קרבה וריחוק מלווה את כולם, כך שאת בהחלט נצמאת בחברה טובה. 2. מי מגדיר מהי התנהגות גברית? אבל לא, זו לא התנהגות שמאפיינת דווקא גברים, אלא אנשים שונים. 3. ייתכן וזה חלק מהעניין. לטיב הקשר ולבן-הזוג יש השפעה ישירה על הצורך להיפגש. 4. זוגיות היא מפגש של שני אנשים שונים עם מערכת נפרדת של אמונות, רצונות ומשאלות. כשיוצרים משהו משותף, לפעמים צריך ללכת לקראת הצד השני ולהתפשר קצת. אם מפגשים תכופים יותר חשובים לבן-זוגך, אולי תבדקי אם זה משהו שאת יכולה לעמוד בו. מצד שני, תסבירי לו שעדיין לא מתאים לך להיפגש על בסיס יומיומי - תלכו אחד לקראת השני, ולא אחד נגד השני. 5. גם כשנשואים יש מקום להתבדלות, אבל ברמה שונה. אפשר להיות באותו חדר - למשל - אבל לעסוק בעיסוקים שונים. או להיות ביחד בבית, וכל אחד נמצא בחדר אחר. כמובן שאם הצורך שלך בהתבדלות חזק במיוחד ועלול לפגוע בזוגיות, יש מקום לייעוץ פרטני או זוגי. 6. את רוצה להתחתן בזמן הקרוב? 7. זה יכול להיות בעייתי מצד בן הזוג. משך הפגישה צריך להיות תלוי בשניכם. שוב, זה העניין של להיפגש באמצע הדרך. הרה.

23/12/2004 | 23:28 | מאת: הילה

זה פורום תמיכה או שכולם עסוקים כאן בלהאשים ולפגוע אחד בשני? יש לנו מזה מספיק במדינה שלנו למה גם כאן? חשבתי שפה אמצא לי פינה שקטה וגם מענה לכמה מועקות. יש למי לפנות כאן? לא יאשימו אותי במשהו? שבאתי? שהלכתי? שעזבתי? שאמרתי? הלו?

לקריאה נוספת והעמקה
24/12/2004 | 00:56 | מאת:

הי הילה, מדי פעם בפעם יש סערות בפורום. אולי זה לא אופייני לפורומים אחרים, ואולי כן - לא יודעת. אישית, אני לא מתרשמת מהנסיון של שאול להעליב אותי. ולא אוסיף עוד מילה בנושא. ואולי, במובן מסויים, מה שקורה בפורום משקף - ברמת המיקרו - את מה שקורה במדינה: חוסר סבלנות וכבוד הדדיים. נתבקשתי למחוק את השירשור שהחל שאול, אבל החלטתי להשאיר אותו, משום שלכולם מותר להביע דעה; תומכת או מבקרת. וכן, באופן מפתיע (?) יש כאן גם למי לפנות. לא כולם מחפשים בנרות את האפשרות להאשים ולפגוע. ואם תחליטי להישאר - welcome. ואם תחליטי שלא מתאים לך - זה בסדר, זכותך לבחור מה מתאים לך. הרה.

24/12/2004 | 01:48 | מאת: גולש חדש ישן

הלו הרה שכחת ואו לא ידעת שאנחנו מומחים בלאכול אחד את השני? ... האמת שיש כאלה שממש מגיע להם ביס...אבל סתם לאכול בלי לחשוב?... עוד מעט נגיע למצב שבו נלמד מהחיות איך להיות בני אדם . בכלל אנחנו עם מדהים רק שלפרגן זה הרבה יותר קשה מאשר להבין..להיות ער למצוקות הזולת..להיות רגיש..להרגיש.... אבל גם אם נקח את זה בפאזה הנכונה ונבודד את מקרה "שאול" השאול..( ו"שאול" ....), נראה משהו מענין וזה שתמיד כשיש מחלוקת כולם מתעוררים..ככה זה אצל היהודים . חוץ מזה שיהיה לנו סוף שבוע שקט ורגוע .

24/12/2004 | 09:38 | מאת: B-G

אם תראי קצת קדימה תראי שיש פה בעיות שעולות ויש פה הרבה תמיכה... פשוט שכמו בכל מקום יש לפעמים מחלוקות- ולפעמים הן מסתבכות קצת (כמו החיים שלנו:) את מוזמנת להיווכח בכך:) ברוכה הבאה... שבת שלוווווום שלכולם

23/12/2004 | 12:18 | מאת: שאול

כי הרה מאכזבת (:

23/12/2004 | 13:36 | מאת: אחד הוותיקים

את המאבק האישי שלך עם הרה תשאיר מחוץ לפורום. זה לא מעניין אף אחד ולא תורם לאף אחד. קישטא !

הרה עושה פה עבודה נפלאה- והיא בחורה/אשה מקסימה, (באמת בת כמה את?) ואם אתה לא רוצה אותה פה אתה מוזמן ללכת לחפש את מיכל... ובאמת שאת הבעיות האישיות שלך תפתור במקום אחר ולבד... זה לא מעניין אותנו כאן... חוצמזה- למרות שאתה חצוף:)- שיהיה לך יום מקסים

23/12/2004 | 16:09 | מאת: שאול

מה מיכל תחשוב על ה"פרגון" שהחברים הנכבדים כותבים,הרי בסך הכל מיכל יצאה לחופשת לידה והרה החליפה אותה לזמן קצוב. ובזמן זה היא נכשלה -ראו כמה חברים לא נכנסים לאתר-איתן ,נטע,מור,נורית,מיכל,אלי.כוכבית טופז ועוד. מיכל איננה מנהלת רב שיח עם חברים אלא עונה ישירות לאותו שואל . פורום הוא שיחה בין בני אדם והיא משחקת אותה מקצוענית כאילו שהיא פסיכולוגית אפילו שלומי הבחור הטוב ביותר בפורום נמנע מלהשתתף בפורום כך שלא יעזרו לכם ההשמצות.

23/12/2004 | 18:30 | מאת: גולש חדש ישן

אדון שאול אתה כנראה לא מבין באכזבות..ולא ממש מכיר אכזבות...וגם קשקשן . חביבי --אתה מזבל תשכל כאן על "אכזבות" שלך ממנהלת פורום הכי צנועה ונקיה מאינטרסים (פרסום,כבוד וכו...) שנתקלתי ברשת, ולא שחלילה יש לי משהו נגד מיכלי והייתי שמח מאוד לו הייתה כותבת, אבל הרה בעיני נהדרת וכלמוד אכזבות ארשה לעצמי לקבוע כי היא לחלוטין לא מאכזבת .! את/ה מנסה כאן לעשות משהו שעדיין לא הצלחתי לפענח לגמרי (מי זה אגב איתן??) אבל סמוך עלי שעד היום הצלחתי לפענח כמעט את כל מה שלא היה ברור לי... אז עצתי לך לצאת מהענין הזה..או להכנס לעניינים אחרים... ולכולם/ן ערב טוב .

23/12/2004 | 21:13 | מאת: L.L.B

חושבת שהמילים שלך מאוד פוגעות... לא נאה ולא יאה מה האתה עושה. חושבת שכשמיכל תחזור לניהול למרות שלא הכרתי אותה, אולי כמה מהכותבים יפסיקו להיות פעילים בפורום כי הם ירצו חזרה את הרה... לפי דעתי הרה מנהלת את הפורום בצורה הכי טובה שיש! ומגיע לה על זה הרבה פירגון. ולא את ההפך... דרושה התנצלות!!! L.L.B

23/12/2004 | 10:21 | מאת: שימי

היום בבוקר בשעה 7 בבוקר קיבלנו טלפון הביתה מדודה שלי והיא מודיעה לי שהבת דודוה שלי נהרגה בתאונת דרכים כאשר היא ניסתה לחצות את הכביש . היא בסך הכול בת 24 בחורה שסימה את התואר הרשאון שלה בשיקגו וחזרה לארץ בכדי לעשות את התואר השני שלה . אני בהלם כמה החיים יכולים להיות קשים אני והיא הינו קרובות דיברנו צחקנו בילנו ביחד על התוכניות לחיים . ויש לי מה לומר לכול מי שרואה את ההודעה הזאת. תעריכו את החיים וכול בוקר שאתם קמים תגידו איזה יום יפה היום ותהנו מהם תחיכו ותהיו מאושרים כול אחד בדרכו לאושר שלו כי אי אפשר לדעת מתי החיים יקחו אותנו. זה כואב וזה ממש עצוב לי ולכן כול אחד שרב עם משפחתו אישה,בעל,ילדים,הכול מתגמד ליד זה כי כשמאבדים משהו זה כואב מאוד ואז מצטערים על זה שלא הינו לידו . האמינו לי לבת דודה שלי היו אחיות שלא הסתדרו איתה בכלל ואני בטוחה שהם עכשיו מצטערות של זה שהם לא הכירו בחורה כול כך מקסימה ונכון שהיא היתה קצת שונה אז מה צריך גם לדעת לקבל את האחר אפילו שהוא שונה זה היופי בחיים. תשמרו על עצמכם שימי

23/12/2004 | 15:11 | מאת:

שימי, בהחלט בשורה קשה ומעציבה. אין ספק שאתה צודק, ושצריך לנצל כל יום בחיים כאילו זה היום האחרון. אי-אפשר לדעת מה יילד יום. הרה.

23/12/2004 | 15:48 | מאת: B-G

אני מקווה שיוקל לך עם הזמן, מבינה את העצב, ומשתתפת בצערך... הלוואי ולא תראי יותר צער...

22/12/2004 | 14:58 | מאת: שלומי

אמנם זה לא יפה לקלל וכל זה, אבל, אני סתם מתענין, לא באמת מקלל אף אחד, בסדר ? אז ככה, כשאנשים מקללים ואומרים: אחול שרמוטה, שרמוטה ברור לי, אבל, מה זה אחול ?

22/12/2004 | 15:09 | מאת:

זה בא מערבית, ואני לא דוברת ערבית. אז אין לי מושג מה המשמעות של הקללה הזו במלואה.

22/12/2004 | 17:39 | מאת: L.L.B

הסבר: אחו בערבית זה אח. א?ל בערבית זה ש?ל. ז"א שאחול שרמוטה זה אח של שרמוטה... מקוה שעזרתי... ;-) L.L.B

23/12/2004 | 02:38 | מאת: גולש חדש ישן

לפי הניקוד הבנתי שזה 'מודבק' , חיפשתי ולא מצאתי בנט, האם יש מילון ערבי עברי ברשת? וסחתיין על הערבית יא וואראדי....

21/12/2004 | 16:26 | מאת: שירי

ניר! אולי אתה באמת צודק- אני אפילו לא אחשוב על זה למרות שאני חושבת שלטריאנה עזרתי מאוד וגם היא תעיד על כך... אבל כנראה שהפורום הזה הוא לא מה שחשבתי... זה יותר השפלה הדדית מתמיכה- בגלל אנשים כמוך... אני במקומך הייתי מרגישה ממש רע כי באמת שפגעת בי- ואני לא הולכת לחזור לכאן יותר ככה שתחסוך ממני את ההודעה שלך שאמורה "לרדת עליי" שוב! תודה רבה לך עזרת לי ללמוד שגם אנשים שאמורים לעזור הם חארות בדיוק כמו כל העולם הזה! שיהיה לך רק טוב- ולכולם פה! וכן הייתי חדשה פה!- שקרנית אני לא...

לקריאה נוספת והעמקה
21/12/2004 | 16:31 | מאת:

שירי, אני לא יכולה לכפות עלייך שתשארי בפורום, ואני גם לא רוצה - זו צריכה להיות בחירה שלך בלבד. אבל אם תחליטי לעזוב, תגרמי לתוצאה הפוכה - יש כאן מתחזה שנהנה להטריד אותנו - והפעם את היית הקורבן שלו. אני משתדלת למחוק הודעות של מתחזים, אבל קורה שגם אני מפספסת. עזיבה שלך תהיה קלף מנצח עבור המתחזה הזה. לניר יש סגנון כתיבה משלו, לא חייבים לאהוב את הסגנון הזה ובטח שלא לענות על הודעות שנראות מעליבות. את בהחלט עונה ותורמת לאחרים, ויש בזה מן החיוב, כך שחבל שרק בגלל שאת לא מסתדרת עם ניר (ואני מניחה שזו הבעיה היחידה שעלתה, מבחינתך, כאן בפורום) חבל שתוציאי את עצמך החוצה. שוב, ההחלטה היא רק שלך ואני יכולה לרק להזמין אותך להישאר. לא יותר. הרה.

22/12/2004 | 14:38 | מאת: שלומי

ועוד בגלל ניר ? נו באמת. הוא סתם יצור מוזר. למה לך לעזוב בגללו ? ניר, מהר מהר תבקש סליחה משירי. בסדר ? מה היא כבר אמרה לך ? שאתה מוזר. ביג דיל. בינינו, אתה באמת מוזר כזה , הלא כן ? האמת, יש מישהו לא מוזר בעולם הזה ? כולנו מוזרים. האמינו לאדם זקן בעל נסיון. לכל אחד ואחת יש את המוזריות שלו ושלה. נכון הרה ? אין. אין אדם אחד נורמלי . אז למה לעשות מזה ענין ? יש מצב ? הנה בואו ניקח את שמחה , שמחה , מה את אומרת ? נכון שגם את מוזרה ? או שמא טועה אנכי בקביעה הזותי ? סו וואטס איט גואינג טו בי ? שלום וסולחה או העלבויות והתכסחויות ?

22/12/2004 | 14:52 | מאת: שלומי

אני סתם אדם מוזר ...

22/12/2004 | 15:10 | מאת:

אתה מנסה לטעון שגם אני מוזרה? מן עוף מוזר שכזה? אני? טוב, זה נכון - מודה באשמה. אז אני מוזרה, אז מה? take it OR leave it.

22/12/2004 | 22:12 | מאת: שאול

כשמיכל הייתה מנהלת לא עזבו גולשים חדשים את הפורום,היא ידעה איך לשמר את איכות הפורום ולהשאיר גוון נעים אצל כל המשתתפים. אני שם לב שהמון משתתפים קבועים שהשתתפו בפורום בשנתיים האחרונות פשוט נעלמו ואל תספרו לי שבגלל סיבות אוביקטיביות הם נעלמו ,כרנאה שמנהלת הפורום הרה לא מצליחה לשמור על הגחלת הטובה של הפורום-וחבל. אני מציע ששלומי יפרוס חסותו וינהל את הפורום.

22/12/2004 | 23:05 | מאת: א.א.

הכל נראה אחרת. אז עשה טובה וזחל חזרה לחור שממנו יצאת עכשיו. מה אתה יודע על התקופה שמיכל היתה מנהלת?!?! אני אספר לך - לא היה כאן כלום. בטח שאנשים חדשים לא עזבו - הם לא נכנסו בכלל. וגם המשתתפים שכבר לא נכנסים יותר לא נכנסו עוד בימים שמיכל ניהלה. נטע, יונת, כוכבית, איתן לא נכנסו לפורום בתקופה שמיכל ניהלה אותו. גם הרה לא נכנסה אז לפורום. אז אולי תבדוק את העובדות לפני שאתה משאיר כאלה הודעות קטנוניות.

23/12/2004 | 08:37 | מאת: סאמבאדי

שאול, גם אתה לא היית כאן כשמיכל היתה. די עם ההשמצות המגעילות וחסרות הבסיס האלה. וכן, לכולנו יש סיבות אובייקטיביות מהסיבות הפשוטות שאנחנו חיים ולא מתים. די די כבר, תתבגר.

23/12/2004 | 02:19 | מאת: גולש חדש ישן

שירי עזבי אותך משטויות למה לך כל הדרמה הזאת? ניר לא מוצא חן בעיניך תתמודדי ואולי בהמשך דווקא תאהבי אותו ? את יודעת יש הרבה התחלות רעות שמסתימות דווקא נהדר... חוץ מזה כאחד שגולש לא מעט בשנה האחרונה אמנם לא כאן כמו שאר החברים/ות הקבועים בפורום הזה איעץ לך לקחת את הדברים באיזי... אם תכתבי או לא זה כבר את תחליטי אבל אל תתני לאף דמות וירטואלית לגרום לך לרגשות כעס..הרי לא ראית אף אחד מהאנשים כאן..כנל לא שוחחתם שיחה ולא שמעת את קולו של אף אחד עדיין... אין לך מושג בכלל ואגב גם לי מי זה ניר (ניר -אתה סתם נפלת "קורבן" לדימוי אל תפגע)האם הוא בכלל גבר (אגב פעם היתה מנהלת פורום לא אומר איפה שהסתבר שהיא בכלל מנהל...) ואולי הוא מי יודע?...כל עוד לא שוחחתם ואו נפגשתם תתיחסי אליו כאל מילים נטו... וגם זאת אינך חייבת מה שחשוב זה שאל תפגעי משום מילה שנכתבת כאן כי אין לך סיבה וגם כך לא חסרים דברים בחיים שפוגעים...אז קצת פרופורציה..... לדעתי ואין לי שמץ ירוק מי את ,אבל..את חמודה... =="תופס" לגבי כולן...

21/12/2004 | 14:55 | מאת: דליה

יש לי בעיה. יש מי שעונה כאן.

21/12/2004 | 16:13 | מאת: דולב

ספרי מה הבעיה אני בטוחה שמישהו יענה לך :)))

21/12/2004 | 16:19 | מאת:

דליה, איפה השאלה? את מתכוונת לכך שהבעיה היא שיש מי שעונה כאן? או שאת מעוניינת לדעת אם יש מי שעונה כאן? בכל מקרה, התשובה היא כן - יש מי שעונה כאן. הרה.

22/12/2004 | 01:06 | מאת: L.L.B

מצחיק... ;-)

21/12/2004 | 11:25 | מאת: כרמית

שלום לכם, ארצה להתייעץ איתכם בסוגיה שקשורה בזוגיות וביחסי הורים ילדים. יש לי חבר 5 חודשים. אוטוטו חל יום הולדתי (28 במספר). הוא רוצה לחגוג עבורי את יום ההולדת בטיול לחו"ל שבוע ימים. בעיקרון אני מעוניינת אך דוחה אותו כל הזמן מפני שאני יודעת (בוודאות!) שאמי לא תקבל את הרעיון. אמי, אישה קצת שמרנית ולא תאהב (בלשון המעטה) את הרעיון, אפילו תתנגד לו ויש סיכוי רב שתצליח להוריד לי את כל החשק לנסוע. אין לי ספק שאני יכולה לנסוע עם חברי לחו"ל על אפה ועל חמתה של אמי, משום שהיא לא קושרת אותי בחבל חס וחלילה....אבל הייתי רוצה פתרון אחר ולכן אני פונה אליך. הייתי רוצה לרכך את העניין, להסיר התנגדויות, לנסוע ולקבל את ברכת הדרך (גם אם זה רק שבוע..כן..כן..) ולא לנסוע בידיעה שגרמתי לאמי בושה, עוגמת נפש (כן, זו תהיה תחושתה!!) ואין ספק שזה משפיע עלי. איך מטפלים בהתנגדויות מהסוג הזה? האם פשוט מנחיתים את הידיעה- "אני נוסעת לחו"ל עם בן זוגי. כך אני רוצה. תתמודדי" (וכמובן לגלות הרבה ביטחון עצמי) או: לפתוח בשיחה, לשאול את דעתה, להסביר את דעתי, להתייעץ, לנסות להגיע לעמק השווה. ראוי לציין שאני יודעת על דבר אחד שיכול להקטין את התנגדותה של אמי ולהקל עליה: אם אומר לה שאני מאוד מעוניינת בבן זוגי כבן זוג עתידי, רואה בו כבעל פוטנציאלי ומעוניינת להתחתן איתו. ברור לי שאני יכולה להשתמש ב"קלף" זה אך אני חשה שזה קצת שקר משום שבקשר הנוכחי שלי עדיין לא הגעתי לתובנות הללו. אני ובן זוגי בקשר טוב, לשנינו כוונה רצינית אך אני מרגישה שאני אשקר אם אגיד לאמי שהחלטתי שהוא יהיה בעלי כשעדיין לא הגעתי לשלב זה ואני עדיין בשלב של בדיקת הקשר וההנאה מעצם החברות בלי התחייבויות עתידיות. דרך אגב, אני גרה עדיין בבית הורי. אל תציעו לי כרגע לעבור לבית נפרד ולנהל את חיי משם כי אינני יכולה לעשות זאת מבחינה כלכלית נכון לשעה זו. ובכל זאת, מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה
21/12/2004 | 11:46 | מאת: שמחוש...........

שלום כרמית.. שמי שמחה-ירושלמית ובעלת נסיון בנסיעות לחו"ל עם חברים. אז ככה. את בת 28 ?ועדיין לא אחראית למעשייך ?האם הקשר הזה עם אימך היא כה מותנה שכל דבר את צריכה לשאול אותה?-את כבר יל גדולה וזה מה שתגיד לה-"אני ילדה גדולה ויודעת מה טוב בשבילי,לא צריכה להתחתן בשביל להכנס למיטה עם מישהו או חס ושלום לנסוע לחו"ל"אם אימך אשכנזייה היא בטי אומרת "אוי אברוך" זה שאת גרה עם הורייך בגלל סיבות כלכליות עדיין לא נותן להם סיבה לשלוט על חייך. את חוששת שאימך תיפגע? לא ברור לי -מה אימא צריכה להפגע מנסיעה של הבת לחו"ל עם איזה בחור? ממש לא ברור-אולי הבעייה היא בה ולא בך!! ומה אומר אביך? האם הוא פודל של אימך?כך זה נראה... סעי לשלום וספרי בחזרה איך טרמינל 3 שלך -שמחה

הי כרמית, ראשית כל - מזל טוב לקראת יום הולדתך המתקרב. לדעתי את צריכה לדבר על הטיול הזה עם אמא שלך, אבל תהיי אסרטיבית. תבהירי לה שמבחינתך הטיול הזה יתקיים, אבל שאת רוצה לשתף אותה כדי לא לפגוע בה, לשקר לה - אני לא חושבת שיש מקום לשקר - או לעשות דברים מאחורי גבה. העובדה שאת עדיין גרה עם הורייך לא צריכה להביא אותך למצב של בעייתיות בקבלת החלטות הנוגעות לחייך האישיים. זכותך לטוס עם מי שאת רוצה, אבל להבין שאמא שלך רוצה בטובתך, למרות הדעות השמרניות. תסבירי לה, שכרגע את רואה את עצמך בקשר עם החבר הזה, וזה קשר רציני אבל עדיין בלי מחויבות לעתיד הרחוק. תוכלי לומר לה, שהטיול הזה יהיה מעין מבחן לקשר שלכם - לראות איך אתם מסתדרים ביחד אבל לבד, בלי המשפחות ובלי חברים... יש פה רמיזה קלה לכיוון של קשר עתידי, אבל זה לא שקר. והכי חשוב - לא צריך לריב על זה, אלא לנהל שיחה רגועה. תני לאמא שלך להתבטא ולומר מה בדיוק מהווה בעיה מבחינתה, וככה תוכלי להתמודד עם כל התנגדות שתעלה. הרה.

20/12/2004 | 12:09 | מאת: ניר

היי שירי האם בדרך כלל את מרגישה שכולם סביבך מוזרים ? מתי הבחנת בזה לראשונה ? את מרגישה שאת שולטת בזה ? את נלחמת בזה ולא מנצחת ? תחושת המוזרות הזו אצלך, את חשה שיש לה כוח אין סופי ? במידה ולא אז תפסיקי להזכיר לי שאני כזה מוזר כל הזמן אני באמת לא זקוק לזה ובטח שאת לא זקוקה למישו שיראה לך (עם הנעל ) את הדרך חזרה אל החללית .

20/12/2004 | 15:08 | מאת: שלומי

אתם כולכם מוזרים. כולכם חוצנים. כולכם חמודים. כולכם מעפנים. כולכם סרוטים. כולכם ללא יוצא מן הכלל, משגעים. מטמטמים. אז למה שלא תעשו כיף חיים מעכשיו ועד הודעה חדשה ? יש התנגדות למישהו ?

20/12/2004 | 16:53 | מאת: שירי

ממש תת רמה

21/12/2004 | 11:25 | מאת: ניר

בוקר טוב שירי סליחה על האיחור היום משום מה יש לי הרגשה שאת לא כל כך חדשה כאן נראה כאילו מאז ומתמיד את כאן אותו גורם מציק ומקלקל מאז ועד היום זה לא יפה מצידך להמיר את חוסרת ההתאמה האישיותית שלך למקום ע"י קביעת מוזרותו של גולש אחר לדעתי לא ראוי שאדם תרבותי שכמוך ינסה אפילו לעזור\לתמוך\לייעץ \ לעודד\ למישו כאן ובכלל מהסיבה המאוד פשוטה לרוב, כסיל שעסוק בלכתוב הערות מיותרות אין לו זמן לכתוב דברי טעם מה הייתה השנה בה צחקת לאחרונה ? אולי תתחילי לספר קצת בדיחות ?? מה את אומרת ? בדיחה טובה מצידך טובה כגמילות חסדים , בעיקר לעצמך אין בהודעה מיותרת זו כוונה לאנוס לך את המוח .

20/12/2004 | 11:57 | מאת: שמחוש...

מי שיודע שיודיע למזכירתי.

20/12/2004 | 12:16 | מאת: ניר

שמחה את חייבת לדכא את הרגשות שלך כלפי טופז זו התנהגות מוזרה מאוד .

20/12/2004 | 15:05 | מאת: שלומי

רק תזכירי לי להזכיר לה להזכיר לך, בסדר יקירה ? מה נזכרת בטופזינקה לפתע פתאום ?

19/12/2004 | 23:14 | מאת: אריאל

נפתחה קבוצת תמיכה באזור העמקים וגליל תחתון נשמח לראותכם עמנו לפרטים: 0522473480 [email protected] אריאל

20/12/2004 | 08:40 | מאת: מישהי ממוצקין

החיים גם כך בבעסה ,אז למה להוסיף?

19/12/2004 | 21:44 | מאת: עלמה

היום אחת מעבודתי ,מה"לקוחות "(השאלתי את השם מתחום מקצועי אחר ),פנתה אלי וסיפרה לי על איזה מעשה פשע נתעב ...ואמרה :את יכולה לדמיין לעצמך דבר כזה ...אני לא כל כך הבנתי בהתחלה איך לענות לה ..והתבלבלתי ואמרתי שכן בזמן שהמקובל הוא לענות ,לא.בכל אופן היא כמעט בכתה היו לה דמעות בעיינים ואמרה איך אפשר והתחילה עם תיאורים גרפיים ...זה היה נורא בשבילי ...מה אנשים אמורים לעשות במצבי ? לגשת ולומר לה שלא ירדתי לסוף דעתה ושכמובן שאי אפשר לדמיין כזה דבר ..כבר אמרתי לה דברים אחרים חשובים כמו אמצעי זהירות כדי שלא יקרה ועוד דברים כמו אז עדיף לא לחשוב על זה ורק הרגשתי שהיא עוד יותר הייתה עצובה ...אוף ...לו רק למדתי פסיכולוגיה ..היה לי הרבה יותר קל לענות לה ,לא ?

19/12/2004 | 22:30 | מאת:

התיאור שלך קצת מבולבל. האם המקרה שקרה, קרה לאותה מישהי? לא בכל מצב מוצאים את הדבר הנכון להגיד ב"שלוף"; לפעמים אנחנו נתפסים לא מוכנים, ובלי ה"דבר הנכון" לומר. גם לפסיכולוגים אין נוסחת קסם שעוזרת להם להגיד תמיד את הדבר הנכון בזמן הנכון... אבל לשאלתך התשובה היא כן - אם הסיפור שלה היה לא ממש ברור, אז בהחלט אפשר לומר את זה (באמפטיות, כמובן). זה חוסך הרבה מבוכה משני הצדדים.

19/12/2004 | 23:25 | מאת: עלמה

לא,זה לא קרה לה .זה קרה למישהי בחדשות בטלוויזיה .ופחדה שזה עלול לקרות גם לה . (בכלל אני לא מבינה למה היא צריכה לקחת את הפרספקטיבה של הפושע ולא של הקרבן .)תהרגי אותי ,אני לא מבינה?אולי השריטה אצלי?העיקר שבסוף אני יצאתי הסתומה .

19/12/2004 | 11:18 | מאת: אני

שלום, רציתי לשאול האם ידוע עד כמה תורשתית המחלה? מאם לבן? או למשל האם יכולה לעבור גם בדילוג על דור אחד (מסבתא לנכד/ה?) כמו כן - האם ידוע בכלל מהו הגן/ים הפגועים ואם כן - האם קיימות כיום שיטות לאיתור גנטי מוקדם? בתודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
19/12/2004 | 15:13 | מאת:

הי, אני מציעה שתפני את שאלותייך גם לפורום פסיכיאטריה הסמוך. ידוע שבמרבית ההפרעות הנפשיות יש גורם גנטי, אבל גם הסביבה משפיעה על כיוון ההתפתחות (האם המחלה תתרץ או לא, ובאיזו עוצמה). עדיין לא הצליחו לאתר את הגורמים הגנטיים להפרעות נפשיות; אם היו מגלים אותם, זה היה מביא הקלה גדולה לאלפי אנשים. ולכן התשובה היא כן - הפרעה נפשית יכולה להיות רדומה, ולדלג על דור אחד (או יותר). המדענים כבר מיפו את הגנום האנושי, אבל עדיין לא מצאו הסברים להרבה תופעות - בתחום הזה המדע מתקדם כל הזמן, וביום מן הימים תהיה תשובה ברורה גם לגבי הפרעות נפשיות. הרה.

בוקר טוב מכיוון ואין לי את מי לשאול שיהיה אוביקטיבי בסיפור הבא אבקש אם תוכלו לענות לי ולומר לי מה דעתכם אני אא ל4 ילדים לא עובדת בעלי עובד אצל אביו במעדניה ולכן בכדאי לעזור בהכנסה המשפחתית במעט שאלתי את בעלי עם אני יכולה לאפות עוגיות עוגות וכל דבר שאוכל לעשות מהבית בעלי אמר כמובן וכך מדי פעם לא באופן קבוע אני מכינה כל מיני דברים בכל פעם אני מנסה עוגיות אחרות הוא אומר שהם מאוד טעימות אך אף פעם לא אמר לי טוב מאלה תעשי כך וכך בקיצור לא קידם את העניין ולכן יוצא שאני מצליחה עם מה שאני מכינה להרוויח 100 שח לשבוע עכשיו נכנסת אחותי לתמונה היא פוטרה לפני חודש מהעבודה ולא מוצאת עבודה מצבה הקספי קשה כי היא גם גרושה ואמא לשלושה ההורים שלי עוזרים לה בקניות בקיצור מצב על הפנים אנכנו לא גרות באותה העיר אך די קרובות ולכן הצעתי לה את הרעיון שלי להכין עוגיות לומכור אותם לחנויות היא אמרה שהיא רוצה למכור מבית לבית נתתי לה את כל המתכונים המוצלחים שלי לימדתי אותה שיטות עבודה מהירות יותר והשבוע היא החליטה שהיא תנסה אתמול ביקרנו אותה והתחלנו לדבר על כל הנושא ואז בעלי אמר את יודעת מה תעשי 10 קופסאות מכל סוג אני יבוא אני אקח לחנות אני אשלח לך ספק שתעבדי איתו את תכיני והוא רק יבוא ויקח בקיצור תוך חצי שעה בנה לה כבר עסק קטן אני מאוד מאוד נפגעתי אך שתקתי בכל זאת זאת אחותי ולא ידעתי מה לעשות כשיצאנו משם הייתה לי ולבעלי מריבה מאוד גדולה על כל הענין הוא טען שסך הכל הוא מנסה לעזור לאחותי אך אני טענתי לא על חשבוני אני שנה מנסה להכנס לעסק אזה אתה לא עושה כלום והינה בשניה סידרת הכל לאחותי מה אתם אומרים האם אני טועה? גם המצב הכספי שלי לא טוב האם אני צריכה לוותר מפני שהמצב של אחותי פחות טוב? וכעט אחרי שרבתי איתו הוא לא רוצה לקחת מאחותי אחרי שהבטיח לה כלכך הרבה מה לעשות?

הי דגן, צריך להפריד בין שני דברים: 1. היוזמה של בעלך בשביל אחותך - זה מעשה יפה, ואת צריכה לשמוח שהוא עוזר לה בצורה כזו. 2. הפגיעה שלך נוכח העזרה שהוא נתן לאחותך ולא לך. אני לא מכירה את הצד של בעלך בסיפור, ולכן קשה לי לענות באובייקטיביות מוחלטת; ידוע שלכל סיפור יש לפחות שני צדדים, אבל כאן יש רק את הצד שלך. האם ייתכן שבעלך לא חושב שהמצב הכלכלי שלכם קשה כמו שאת רואה את המצב, ולכן לא הציע לך את אותה הצעה? נסי לדבר איתו על העניינים בשקט, בלי לריב; שימי את הפגיעה שלך בצד לצורך השיחה הזו, משום שאנשים פגועים אומרים דברים, שאח"כ מתחרטים עליהם. אני בטוחה שהמריבה פרצה משום שבעלך - שעשה טובה לאחותך - הרגיש שאת סתם מתקיפה אותו, ולא הבין עד כמה נפגעת ממנו - ואת זה חשוב שתסבירי לו בצורה ברורה, אבל רגועה. הרה.

20/12/2004 | 10:34 | מאת: שירי

את חמודה אבל את צריכה להבין קודם כל שבעלך בטוח לא התכוון לפגוע בך... זה קטע של אופי שקשה להסביר... אבא שלי היה עושה לי את אותו דבר- אבל לא בשביל לעצבן אותי.... כי הוא אוהב אותי... הוא פשוט בן אדם כזה שלא אוהב לבקש טובות ורוצה רק לעזור לאנשים- התאוריה הזו יכולה להסתדר גם לגבי בעלך... אולי הוא לא רצה שתטרחי- ולכן לא אמר לך כמה להכין אלא נתן לך יד חופשית בעניין- כי אולי הוא רוצה שגם תנוחי קצת או תטפלי בילדים והוא יודע שאת גם ככה עושה הרבה בבית.... ובקשר לאחותך אולי מכיוון שהוא בן אדם כזה הוא הציע את זה לאחותך... הוא רוצה שהיא תצליח ושיהיה לה כסף.... הוא דואג לה- זה עושה אותו בן אדם טוב- :) זה לא אומר שהוא אוהב את אחותך יותר ממך:) נראה לי שאם היית מכינה כמות עצומה של עוגות הוא אפילו היה שמח אבל הוא לא יבקש את זה ממך- אופי.... כמובן שכל מה שאני אומרת זה השערות כי אינני מכירה אותך או את בעלך... אבל לפני שאתה מתעצבנת או נעלבת- (ואני מבינה את זה כי גם אני ריגשי בטירוף...) כדאי שתנסי לחשוב בשקט- ולהבין שהוא אוהב אותך- ואז מתוך זה להסיק מסקנות- כי נראה לי שהוא פשוט לא רוצה שתעבדי קשה... אולי באמת הוא לא תופס את המצב כל כך גרוע.... וואי כמה כתבתי...... יום קסום:)

הדרך להרוויח כסף רב בקלי קלות! רעיון גאוני!!! לפני שאתם סוגרים את ההודעה, הקדישו רק כמה דקות ,זה קצת ארוך, אבל שווה את ה-5 דקות הללו לעומת רווח מלא! באמת דרך מהירה לעשות כסף ובכיף! פשוט תקראו... זה מטורף כמה שזה גאוני!!! ותצטרפו למעגל השפע המדהים שהולך ומתרחב ברחבי העולם! רק קצת אמון... זה עלול לשנות את חייכם, אין לכם מה להפסיד... שלום המסמך הבא כתוב בלשון נקבה, אך מכוון לשני המינים. מצאתי את מה שאתם הולכים לקרוא במקרה, בדיוק כמוכם, באחד משיטוטי ברשת. המאמר מספר על כך שאנו יכולים להרוויח כסף, הרבה כסף, בתוך שבועות קצרים, ועם השקעה בסיסית של רק 6$ או 30 ש"ח + 6 בולים. המחשבה הראשונה שלי הייתה כמובן שזו הונאה, אמרתי לעצמי, "כן, בטח..." הייתי סקפטית, אבל כמו רובנו הייתי גם סקרנית והמשכתי לקרוא. היה כתוב שם, שאם אשלח 1$ או 5 ש"ח לכל אחד מ 6 השמות והכתובות שהיו רשומים במאמר למטה, אוכל לעשות אלפי דולרים בזמן מאד קצר. בנוסף צריך להוסיף את השם ואת הכתובת שלך כמספר 6 בתחתית הרשימה ולשלוח ל300 קבוצות דיון( ברשת-פורומים וכו' ), יש בערך 500,000 כאלה וזה פותח אפשרויות לשוק מאוד גדול(מה שאומר הרבה יותר כסף). אין מלכודת..זה פשוט עובד! בדרך כלל אני מתעלמת ממכתבים מסוג זה, אבל האהבה ותשומת הלב מאחורי מכתב זה, והתוצאות(העצומות) הראו לי שהוא שונה, לכן החלטתי להשתתף, הרי מה יש לי להפסיד? אם מכתב זה ימשיך כפי שהוא אמור להמשיך, אם נניח את חשדותינו בצד, ונבטח, כל אחד מאיתנו ירוויח. כמה אבסורדי זה לחשוב שמרמים אותנו, כמה אנרגיה אנו מבזבזים על הספק?!.. במקום לקחת את האנרגיה ולהשקיע אותה בהזדמנות הנפלאה והפשוטה שנקרית בדרכנו, מי יודע? השאלה הראשונה ששאלתי את עצמי לפני שהסכמתי לקחת חלק ולהיות מעורבת בדבר הזה ששינה את חיי הייתה: האם זה נכון? וכן, התשובה היא כן! זה נכון,וזה עובד! האדם שהיה תחתי ברשימה מספר: "תוך 7 ימים התחלתי לקבל מזומן בדואר. הייתי בשוק! הנחתי שזה יגמר בקרוב ולא חשבתי על זה יותר מדי. אבל המזומן המשיך להגיע! בשבוע הראשון עשיתי 25$ , בסוף השבוע השני עשיתי סכום של 1000$ , בסוף השבוע השלישי היו לי יותר 10,000$ , וזה עדיין גדל! עכשיו זה השבוע הרביעי, עשיתי סכום של יותר מ - 42,000$ , וזה עדיין ממשיך להגיע!" זה בהחלט היה שווה 6$ ו - 6בולים!!! לתשומת לבכם! עקבו אחרי ההוראות הפשוטות(המפורטות למטה) ותראו איך הכסף מגיע! זה קל, זה חוקי וההשקעה שלכם היא רק 6$ (30 ש"ח) ו - 6 בולים!!! אם כל ההוראות הבאות ייעשו בתשומת לב אתם תניבו קופה בלתי רגילה. זכרו! התוכנית הזו נשארת מצליחה בגלל הכנות וההשתתפות של האנשים שקוראים אותה. אנא מכם, המשיכו את ההצלחה שלה ועזרו לכל אחד מאיתנו לעזור אחד לשני. להלן 4 הצעדים להצלחה: צעד 1: קחו 6 חתיכות נייר נפרדות (עדיף כהות כדי למנוע אפשרות גניבה דרך הדואר), וכתבו את המשפט שלהלן על כל חתיכת נייר: "בבקשה תכניס אותי לרשימת הדיוור שלך", כתבו את שימכם וכתובתכם המדויקים. עכשיו קחו 6 שטרות של 1$ או 6 מטבעות של 5 שקלים ותכניסו 1 בתוך כל חתיכת נייר, כך שהכסף לא ייראה דרך המעטפה. שימו כל מטבע או שטר עטוף בפתק במעטפה נפרדת וסגרו אותן. עכשיו צריכות להיות לכם 6 מעטפות סגורות, בכל אחת יש פתק שעליו כתוב המשפט הנ"ל, השם שלכם והכתובת, ומטבע של 5 שקלים או שטר של 1$ . מה שאתם עושים הוא ליצור שירות. אתם מבקשים שירות לגיטימי שהוא להיכלל ברשימות הדיוור של האדם אליו אתם מפנים את הבקשה ואתם משלמים על זה. שלח את 7 המעטפות לכתובות הבאות: 1) איציק פריגל רחוב רמב"ם 10 ישוב חשמונאים(מודיעין עלית) 2) דינה כהן רחוב קפלן 47 דירה 24 מיקוד 49451 3)יעקב טייכר רחוב העבודה 11א רעננה מיקוד 43411 4) ישראל גילה רחוב הירדן 3 דירה 14 רמת גן מיקוד 52281 5)סתיו ארבל ת.ד: 7741 מיקוד: 52177 רמת גן. 6) חמוטל שטיינברג- אס ראובן 2 דירה 10נתניה. צעד 2: שימרו את הקובץ במחשב כקובץ TXT( file text )או WORD כך שניתן יהיה לשנותו. מחקו את השם הראשון מהרשימה למעלה(את מס' 1), והזיזו את שאר השמות למעלה- (6 נהייה 5, 5 נהייה 4 וכו`),כך שמספר 6 נשאר פנויי בשבילכם. הוסיפו את שימכם כמספר 6 ברשימה. צעד 3: : כנסו לאינטרנט וחפשו אחרי קבוצות דיון שונות בישראל ובכל העולם (צ'אטים, פורומים, קהילות, ומקומות אחרים שאפשר לפרסם) יש לפחות 500,000 פורומים שונים. השתמשו ב- מנועי חיפוש,/google בnetscape או ב- explorer internetוכו צעד 4: שנו מה שאתם צריכים, אבל נסו לשמור על המאמר קרוב ככל האפשר למקור. שילחו את המאמר שלכם לפחות ל - 300 קבוצות ברשת. כל מה שאתם צריכים זה 300, אבל זכרו, ככל שאתם שולחים יותר, תקבלו יותר מזומן! כמו כן, שילחו לכל חבריכם את המכתב המתוקן לאי מיילים שלהם כהצעה להצטרף למעגל השפע. הסבר לשליחת המאמר לקבוצות ברשת: לכו למסמך המאמר המתוקן ששמרתם בזיכרון המחשב. (זכרו, שמכם אמור להופיע כשם הממוקם במקום ה- 6 ברשימה) שילחו את המאמר כהודעה חדשה על-ידי סימון הטקסט של המכתב, העתקה והדבקה שלו כמודעה חדשה בלוח הקבוצות אותם מצאתם. . הקליקו על שלח הודעה וסיימתם עם הקבוצה הראשונה! זהו זה! - ברכותיי! כל מה שאתם צריכים לעשות, זה לעבור מקבוצה לקבוצה ולשלוח שוב. כשתתרגלו, זה ייקח בערך 30 שניות לקבוצה! זכרו! ככל שתשלחו את המסר ליותר קבוצות, תקבלו יותר מזומן. אבל עליכם לשלוח מינימום 300 הודעות. זהו זה! תתחילו לקבל מזומן מרחבי העולם בתוך ימים! זכרו - כאשר מפרסמים בפורום מחו"ל יש לתרגם את המכתב לאנגלית. בבקשה זכרו! התוכנית הזו נשארת מצליחה בגלל הכנות והאינטגרציה של המשתתפים, ועל-ידי הזהירות ותשומת הלב במילוי ההוראות. הסתכלו על זה כך: אם אתם אנשים של אינטגרציה, התוכנית תמשיך, והכסף שכה הרבה אנשים קיבלו, יעבור גם דרככם. אז כשכל מכתב מקבל התייחסות, והוראותיו מבוצעות בזהירות - 6 אנשים יזכו לתמורה, עבור השתתפותם כמפתחי רשימה, של 1$ או 5 שקלים כל אחד. השם שלכם יזוז ברשימה למעלה באופן גיאומטרי, כך שכאשר שמכם יגיע למיקום 1 ,אתם כבר מקבלים אלפי שקלים במזומן!!! הערות: *אולי תרצו לשכור ת.ד. בגלל כמות הדואר שתקבלו. אם אתם מעדיפים להישאר אנונימיים, תוכלו להשתמש בשם בדוי, כל עוד הדוור מעביר לכם את המכתבים. * אם ישנו אדם ברשימה שאתם מכירים אל תמנעו מלשלוח לו את ה-1$ או ה5 ש"ח- גם הם חלק מהדבר הגאוני הזה! *אם אתם מנסים לרמות אנשים, על-ידי שליחת הודעות עם שמכם ברשימה, בלי לשלוח את הכסף לשאר האנשים ברשימה - לא תקבלו כמעט כסף!מאחר ואנשים לא הוסיפו אותכם לרשימה שלהם. מישהו שדיברתי איתו, ניסה זאת והוא קיבל רק 100$ ,וזה אחרי יותר מ 7 או 8 שבועות! ואז הוא שלח 6$, אנשים הוסיפו אותו לרשימות שלהם, ובתוך 4 שבועות היו לו יותר מ- $20,000! עכשיו נדון בשאלה מדוע להשתתף? מתוך 300 הודעות ששלחתי, נניח שאני מקבלת רק 7 תשובות (אחוז מאד מאוד נמוך) אז אני עושה 7$ עם השם שלי כמס' 6 ברשימה. עכשיו כל 1 מה7 אנשים ששלחו לי 1$ ישלחו מינימום 300 הודעות, כל אחת מהם עם שמי כמס' 5, ורק 7 אנשים יענו לכל 1 מהשבע המקוריים, זה עוד 49$ עבורי. עכשיו 49 האנשים האלו ישלחו מינימום 300 הודעות חדשות, עם שמי כמס' 4 ורק 7 יענו עליהם אני אקבל 343$ נוספים. 343האנשים ישלחו מינימום 300 הודעות עם שמי כמס' 3 וכל אחד יקבל רק 7 תגובות, אני אעשה 2,401$!! או קיי, עכשיו זה החלק הכיפי, כל אחד מ 2,401 האנשים שולח מינימום 300 מכתבים עם שמי כמס' 2 וכל אחד מהם מקבל רק 7 תשובות. זה הכניס לי 16,807$. האנשים ישלחו את ההודעה הזו ל 300 קבוצות עם שמי כמס' 1 ואם עדיין יענו רק 7 אנשים מתוך כל הקבוצות אני אקבל 117,649$ עם השקעה מקורית של רק 6$ + 6 בולים!!! זכרו "כנות זו השיטה הטובה ביותר" אתם לא צריכים לרמות את הרעיון הבסיסי על מנת לעשות כסף!. תהיו הגונים ותקבלו את הרווח הענקי בכך שהוא, טונות של כסף!. האם תהיו מוכנים לפספס את ההזדמנות הזאת בשביל "סיכון" של 30 ¤/6$ + 6 בולים? אני לא ואני מקווה שתצטרפו אלי כדי שנוכל לעזור לכולנו! אתם יכולים לעשות כל כך הרבה כסף בשביל לטייל בכל העולם. רעיון כזה גאוני שחבל לכם על הזמן!!! שיהיה בהצלחה לכולם!

18/12/2004 | 18:57 | מאת: חוש בלש

אל תאמינו למילה אחת שלו. ג'יי קיי לך לעבוד יא זבל

16/12/2004 | 23:28 | מאת: מתוסכלת

ראשית: 1.מהם סיכויי ההחלמה בהפרעת אישיות גבולית(קלה יחסית)בגיל ה20+? 2. האם השילוב האינטגראטיבי של טיפול פסיכותרפי+ טיפול תרופתי נוגד דיפרסיה הוא השילוב המנצח? ועד כמה הוכח יעילותו בצורה קלינית ומדעית- סטטיסטית? 3. האם ישנה קורלציה ישירה בין הפרעת אישיות גבולית(שאני נירוטית ומודעת לכל תסמיניה, הסימפטומים שלה, המקור להיווצרותה והתפרצותה והשלכותיה..) לבין חוסר יכולת למסד קשר, ולאהוב בן זוג "באש ובמים" (מחצין וסימבולי לאור ההפרעה המדוברת)? שהרי גם במערכות יחסים בין אישיות אחרות מתאפיינים תנודות, חוסר יציבות ותחושות אימבוולנטיות כלפי כל קשר:, אנו אוהבים, כועסים, מתפייסים וחוזר חלילה... מדוע בעלי הפרעת אישיות גבולית, לא צולחים לשרוד מערכת יחסים משמעותית וארוכת טווח עם בן זוג? והרי הם לרוב אינם פסיכוטיים ורבים מהם בעלי אינטלגנציה ריגשית גבוהה(כמותי למשל)ובעלי קוגניציה גבוהה..מדוע מאפיין את דפוס התנהגותנו נתירה ממיטה למיטה בקצב מהירות האור?(על אף שאינני שומרת נטירה?) האם חרדת הנטישה הטבועה בדמנו, משחר ילדותנו, היא זו המסקלת את מערכת היחסים הנבנת, מראש? ומועידה אותם לכישלון?ואותנו מותירה בחידלון??! מתוסכלת אחת.

לקריאה נוספת והעמקה

הי מתוסכלת, ראשית כל - אני מציעה שתפני את שאלותייך גם לפורומים המקצועיים השכנים, כדי לקבל תשובות מאנשי מקצוע. אנסה לענות על שאלותייך, אך קחי בחשבון שאלה לא תהיינה תשובות מקצועיות פרופר. 1. סיכויי ההחלמה טובים בתנאי שהמטופל מחוייב לטיפול. חוסר היכולת של האנשים הלוקים בהפרעת אישיות גבולית לסמוך על המטפל ולהיות עקביים בתהליך הטיפולי מהווה מכשול רציני, וצריך הרבה מוכנות ואורך רוח. 2. נתונים מדעיים-סטטיסטיים תוכלי למצוא ברשת. אבל אני בהחלט מאמינה שבמקרים מסויימים, שילוב של טיפול פסיכודינמי עם טיפול תרופתי בהחלט יכול להביא לתוצאות הטובות ביותר. 3. אני מניחה שזה כבר עניין אינדבידואלי. יש בעלי אישיות גבולית שמצליחים לקיים מערכת יחסים יציבה, עם כי סוערת לעתים, ואחרים שקשה להם בתוך הקשר. נתירה ממיטה למיטה מאפיינת בעלי אישיות גבולית, משום שזו התנהגות של הרס עצמי, ואת יודעת שהרס עצמי מאוד אופייני בהפרעה זו, למרות האינטליגנציה הרגשית הגבוהה. השאלה שלי היא אחרת - מדוע את מייחסת להפרעה את כל הדברים האלה? אני מכירה אנשים שונים עם בעיות שונות - חלקם "מפילים" את התיק על הבעיה שלהם, ואחרים פשוט מחליטים לקחת אחריות אמיתית על החיים שלהם, ולא לתת לבעיות לנווט להם יותר את החיים. זו החלטה אמיצה, שדורשת המון - אבל זה משתלם בסופו של דבר. הרה.

היי מתוסכלת... שוב אני... ;-) רציתי להתייחס דווקא לתגובה של הרה בנוגע לעקביות בטיפול - גמני מאובחנת כסובלת מבורדר... וכמו שציינת, אף פעם לא "החזקתי מעמד" בטיפול מעל לשנה! תמיד קטעתי אותו באמצע מכלמיני סיבות (לרוב שטותיות...). אף פעם לא יכולתי להתחייב לטיפול וזו גם אחת הסיבות שאיני הולכת לטיפול פרטי. הרי אני יודעת שאקטע אותו באמצע... אם זה ע"י כך שאצא באמצע המפגש (כלומר - לא אנצל את כל השעה שלי) ואם זה ע"י שאפסיק אותו לגמרי! לא נכנסת לטיפול פרטי, כי יודעת שחבל על הכסף... אבל כיום אני מודעת לפאקים שלי. מודעת, אבל עדיין לא יכולה לשנות... הרה - מאחלת לך המונים של הצלחה בניהול הפורום!!! ישר-כוח! L.L.B

16/12/2004 | 20:38 | מאת: שירה

הי חברים. אני בקשר עם בן זוגי כבר חצי שנה. אני בסוף שנות העשרים והוא גדול ממני בכמה שנים. לאחרונה הקשר הגיע למעין שלב שבו הוא החל לדבר איתי על עתידו של הקשר, יחסנו לאן (?). אני מרגישה שהקשר קצת תקוע מבחינתי ואני מתלבטת בנוגע לעתיד משותף מסיבה קטנה אך מאוד מתישה אותי (לא סתם נאמר שהשטן נמצא בפרטים הקטנים...). זה קשור לחיצוניות של בן זוגי. יש משהו בפניו ( זה משהו ספציפי, לא כל כך בר תיקון.אינני רוצה לפרט) שלא מוצא חן בעיני, שיוצר אצלי לפעמים אפילו תחושת סלידה, ההפך ממשיכה ולפעמים יוצר אצלי תהייה והרהור ואני שואלת את עצמי האם זהו הבחור שרצית לצידך? בתור חבר אני ממשיכה איתו ואוהבת להפגש עימו, אך המחשבה עליו כ"בעל" לכל החיים, קמת משתקת אותי, קצת גורמת לי לחששות. חוץ מזה, הוא באמת בחור מדהים. לא כל יום זוכים להכיר בחור כזה. יש לו נשמה טובה, אופי טוב והמון רצון טוב. גם מבחינה חיצונית, הוא בסה"כ גבר נאה למעט מה שמפריע לי. בעקבות כך, אני מרגישה שאני לא שלמה עם הבחירה שלי. אני באמת אוהבת אותו במובן החברי, הרגשי העמוק, האינטימי אך במובן היצרי אני חוששת שאני מסוגלת ליותר.... על מה מלמדים הלבטים שלי?

16/12/2004 | 22:53 | מאת: עלמה

מה בוער ? זה שבוער לו להכנס לקשר מחייב זה לא חייב להיות בוער גם לך.תקחי את הזמן שלך ואל תתני לאף אחד להלחיץ אותך .נשים מחליטות לבד עם מי הן רוצות להיות ביחד.אולי יש לך דברים אחרים בחיים שחשוב לך להשקיע בהם לפני שאת נעשית קשורה ...

17/12/2004 | 16:23 | מאת:

הי שירה, כנראה שאותו דבר שמפריע לך בחיצוניות שלו מהווה מעין סמל לחוסר הבטחון שלך לגבי עתיד משותף עם אותו בחור. אנשים מתגברים על פגמים חמורים כשהקשר הזוגי יציב ומספק. אם לנסח זאת בלשון קצת בוטה - אם יש לך יכולת להתעסק בפרטים הקטנים (אגב, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים), ויכולת זו פוגעת בהמשכיות של הקשר מבחינתך, כנראה שיש דברים אחרים שאותו בחור מעורר אצלך, דברים שאת לא מודעת אליהם. הרה.

19/12/2004 | 12:09 | מאת: דגן

הרשי לי לומר לך שבשלב זה של החיים שאתם מאוהבים וחברים זה תקופה נפלאה ונהדרת שלא אמור להפריע לך כלום לכן אם מפריע לך משהוא כנראה שזה לא זה ומניסיון כאשר מתחתנים ויש ילדים ובעיות כמו לכל זוג פתאום הכל נראה אחרת את מתעוררת אחרי כמה שנים ואומרת לעצמך מי זה ?.. ומה שמשך אותך בבחור כבר לא באותה פרופורציה .... אני התחתנתי מאהבה עמוקה בעלי חתיך ועכשיו אחרי 10 שנים והרבה משקעים אני לפעמים מוצאת את עצמי מסתקלת עליו ומלא דברים מפריעים לי בו הצורה שהוא אוכל הוא קצת השמין לא שאני לא אבל ... זה האהבה העיוורת שיש בהתחלה אז עם עכשיו מפריע לך משהוא תארי לך בעוד 5 -10 שנים כשכל פרפרי ההיתאהבות עפים להם אל תתפשרי אל תתני לאף אחד להלחיץ אותך אם את לא בטוחה אל תתחתני אם לא טוב לך עכשיו מה ייהיה הלאה? תחשבי על זה

16/12/2004 | 12:59 | מאת: שלומי

למי פרטים ?

16/12/2004 | 13:22 | מאת: ניר

מיכל כרגע באמבטיה שלומי היא כבר יוצאת.... :-)

16/12/2004 | 14:43 | מאת: שירי

ניר אתה בחור מוזר מאוד....

15/12/2004 | 11:14 | מאת: כוכבית

אני משוטטת לי בפורום,רוצה להתעדכן, ופתאום הבזק! אני חייבת לך התנצלות, אני מכה על חטא! סליחה בלי שום תרוץ. סליחה מעומק הלב. כל טוב כוכבית.

15/12/2004 | 12:59 | מאת: מיכל

??

15/12/2004 | 14:15 | מאת: מתחזה !!!

מיכל בכלל בחו"ל.

15/12/2004 | 15:32 | מאת:

האמת? אני לא ממש מבינה למה את מתכוונת. התנצלות על מה ולמה? עכשיו אני מבולבלת... על זה שנעלמת? (ניחוש, אין לי מושג).

15/12/2004 | 10:07 | מאת: רוויטל

לא יודעת מה לעשות עם הקור הזה ביחוד בלילה ,וזאת לאחר שבעלי עזב אותי לאחר שנת נישואים אחת . אני ישנה לבד בחדר אפוף זכרונות מבעלי . עצוב לי וקר לי.

15/12/2004 | 10:37 | מאת: כוכבית

הי רוויטל:-)) עצוב, אבל לא סוף העולם, יש מקום לעצב רק אל תטבעי בו. לפי דעתי את צריכה לחשוב על המצב מנקודת מבט חיובית, עדיף שעזב במקום שהיה נשאר מהסיבות הלא נכונות, עדיף שעזב אחרי שנה ולא משך כמה שנים. צאי עם חברות, תקראי ספר טוב, אולי איזה סרט?! הלוואי שהיו לי עוד מילים עבורך. מחבקת כוכבית

15/12/2004 | 13:03 | מאת: ניר

רצוי לעשות מקלחת במים חמים מאוד להתכרבל עם צמר ופוך ואם את מחוברת לחשמל , להפעיל מכשיר חשמלי . או למצוא חבר לחיים ולחורף ולהיות עצובה ביחד איתו . עזב אחרי שנה ? אם הוא השלים שנה , מגיע לו פיצויים:) כשהוא היה בבית , היה לך חם וטוב איתו בחורף ? למה עזב כל כך מהר ? אולי העצב הוא סתם עוד חומר גלם על הכוכב הזה צריך במו ידינו לדעת לעצב בו את עולמנו . אחרת אני יודע מה את עושה בחורף הבא . חורף חם .

הי רוויטל, אני תמיד בעד שוקו חם. אבל שוקו אמיתי שעושים עם שוקולד, ולא מאבקה. זה מנחם מאוד וטעים. אבל אני מניחה שאת מתכוונת לקור אחר, כזה שיושב בנשמה, נכון? את יודעת למה הוא עזב אחרי שנה? כמה זמן הכרתם לפני שהתחתנתם? מה דעתך להכניס קצת שינויים בחדר? אומנם את הקירות קצת קשה לפרק, אבל את יכולה ללכת על עיצוב שונה, משהו אישי שלך. הרה.

14/12/2004 | 19:41 | מאת: שירי

שלום לכם... כמו שבטח שמתם לב אני די חדשה כאן- רציתי לדעת... אני חושבת שאני צריכה טיפול פסיכולוגי איפה אני מוצאת פסיכולוג נורמאלי- זתומרת... אני לא רוצה שאיזה זקן יאנוס לי את המוח שעה בשבוע אלא באמת יעזור לי להתמודד עם כמה בעיות מסויימות... איך אני יודעת שהפסיכולוג הוא טוב?

14/12/2004 | 21:47 | מאת:

הי שירי, ראשית כל - ברוכה הבאה. שנית - מאיזה איזור את בארץ? זה קצת רלוונטי לשאלה שלך... שלישית - זה עניין של כימיה נטו! יכול להיות שדווקא עם פסיכולוג מבוגר תהיה לך כימיה מוצלחת, כי זה תלוי בבן-אדם ולא בגיל שלו. איך יודעים? מנסים. פשטני ככל שזה נשמע. אפשר לבקש המלצות מאנשים שמכירים, אבל זה לא מבטיח כלום, כי מטפל שמתאים לאדם אחד לא בהכרח מתאים לאחר. הרה.

14/12/2004 | 00:31 | מאת: ננה

חנוכה שמח מואר וטוב לכלם .אני סובלת כרונית מכאבי גב ובדרך כלל קשה לי לשבת כל כך הרבה על כיסא...אבל קיבלתי מחשב חדש וכל העסק הזה ממש חדש לי ומרתק ממש שפשוט למרות הכאב אני לא מרגישה איך הזמן עובר. והמון זה בזכותכם . תודה

14/12/2004 | 10:30 | מאת: ניר

חנוכה שמח ,וכאב קל לננה כאן זה אחד האמצעים לברוח מכאבי גב .

14/12/2004 | 15:46 | מאת:

מכירה את העניין; גם הגב שלי הפסיק לשתף פעולה. תתחדשי על המחשב. מקווה שהגב לא מטריד יותר מדי. אני שמחה שאנחנו גם מועילים במשהו למישהו :-)

13/12/2004 | 22:06 | מאת: טיראנה

אני מאוד מעריכה את מה שרשמת ואת הדרך בה בחרת לפרש את דבריי. אני מאמינה שזו דרך קשה לשנות תכונות אופי (לא בדיוק אישיות מחורבנת-לפי דבריו של ניר אם אני לא טעה) אבל זו אכן עבודה עצמית שמצריכה קודם רצון. ואכן צדקת עברתי הרבה בחיים מי כמוני יודע... שתדעי רק אושר ושמחה. ותודה...

13/12/2004 | 22:41 | מאת: נורית שוורץ-רעננה

תודה על המחמאה.

14/12/2004 | 00:28 | מאת: מבולבל לגמרי

לא הבנתי כלום...

14/12/2004 | 10:01 | מאת: ניר

אהלן טיראנה לא התכוונתי שהאופי שלך ספציפית מחורבן דיברנו בכללי אני מחזיק בדיעה , שכל אדם יש לו את סיפור חייו וכל אחד עבר עובר ויעבור הרבה והמון בחיים אין הרבה אנשים שלא מרגישים שהם עברו המון ,

14/12/2004 | 17:33 | מאת: שירי

דבר ראשון עשית לי ממש טוב על הלב עם ההודעה... דבר שני אני מקווה שבאמת תצליחי- ואני אומרת את זה כי אני יודעת שיש בך את הכוחות- בהצלחה!!!

13/12/2004 | 09:49 | מאת: טיראנה

אני בחורה מאוד עצבנית ומאוד שלילת לגבי כל העולם הזה.אני לא מאמינה באף אחד וחושבת שהכי חכם זה לשמור מרחק מאנשים ולדאוג לאינטרס אישי בלבד.אני מרגישה שזה טוב לבטחון שלי ולעומת זאת הייתי רוצה להרגיש אחרת כי זה מאוד עצוב שכל סיטואציה נגמרת במחשבה שלילית ובמחשבה שלא אוכל להיפתח ולהיות אני אלא תמיד להסגר ולחשוב פעמיים על כל מילה שנאמרת.שוב ההרגשה לא טובה אך איני רוצה לשנותה בפנים בפנים כי זה נראה לי התנהגות לחיי צביעות שאנו נמצאים בהם.העניין הוא שמרוב הכעס שלי לעולם והניסיון להפנימו שמא מישהו ידע באמת מהי תחושתי עליו רוב הזמן אני אכולת כעס מרמור ותחושת אי צדק כלפי כמעט כל דבר שנעשה סביבי. אם חברה של אחי מעצבנת אותי אז בשביל שלום בית אני מנסה ל"חפף" אך בפועל נאמרים כלפיה דברים מאוד קשים כי אני כועסת שהיא לא צודקת לדוג' ביחס שלה כלפיו כנ"ל לגבי גיסתי אני פשוט מתבת את היחס האגואיסטי שלה וכך נאמרים גם כלפיה דברים מעליבים.שוב אני מרגישה שזה מגיע להם אבל יש לי יסורי מצפון כי אני יודעת שזה פוגע באחיי.אני פשוט לא שולטת בכעס החבוי הזה.כנ"ל בעבודה מישהו אומר משהו שמעצבן אותי אני מסוגלת לא להגיב אליו כלל@@ יתרה מזאת,כשהייתה לי שיחה עם המנהלת היא טענה שהנני חסרת טקט אימפולסיבית וטענה שזו עצה עבורי כי זה הורס המון.מה עוד שהיא טענה שאני מגזימה בבדיקות שלי את הדברים הנעשים בחברה ועליי להניח לאחרים שמעליי לטפל בדברים ובמילים אחרות חטטנות יתר עד כדי גוזמה.אני נפגעתי כי אני מרגישה שמאוד חשוב לי כל דבר שנעשה והבעייה הכי גדולה שלי שיש לי כובד משקל לכל פרט קטן אם זה בהבטחה הנאמרת ללקוח ויהיה עליי לבצעה ולא משנה מה יהיה ובדיקה שמא לא יהיו טעויות..הם רואים זאת כחטטנות ואני מחשיבה זאת לראש גדול וניסיון לראות הכל בפרספקטיבה כוללת. בקיצור,אני רוצה להיות פחות מחמירה עם עצמי,הייתי רוצה לאהוב יותר ולאפשר לעצמי להיפתח. מה עוצר אותי כ"כ הקושי שמשפחתי עברה ואני סוחבת אותו על בשרי,תחושת אי צדק,ייאוש ממצבי שהגעתי אליו שאינו מזהיר עבורי ומצד שני אין אני מסוגלת להתפתח ולהגיע למקום שבו הייתי רוצה להיות בשל בטחון ודימוי עצמי נמוך.אני פשוט מתוסכל ורוב הזמן שאני נמצאת בו אני עורכת בדיקה מה עשיתי? מה אמרתי? מה יהיה? איפה אני?? וכד'.. זה מתסכל!!!

13/12/2004 | 11:44 | מאת: ליהי

אז מהי בעצם שאלתך ?

13/12/2004 | 12:27 | מאת: ניר

איך את רוצה להפסיק להיות מתוסכלת , אם את כל הזמן עסוקה בלהיות מתוסכלת וממורמרת ? אם אני במקומך , הייתי מפסיק לעשות את זה לעצמי.

13/12/2004 | 15:00 | מאת: שירי

טיראנה! דבר ראשון אני לא מאשימה אותך על שום תכונה כזו או אחרת שהיא אכן לא נעימה לסביבה... וזאת מפני שאני (לא כמו ניר...) מבינה שתוצאות אופי הרבה פעמים נגרמות כתוצאה מחוויות שעברת בחיים...- גם אני למרות שאני מלאת חיוכים עברתי דברים ואני רואה שהם משנים לי את החיים למרות שנאי עושה את כל המאמצים לא לתת להם... עצה שלי אלייך זה שתעבדי על עצמך הרבה... דבר ראשון- תביני ותשלימי עם העובדה שזה יהיה לך קשה... דבר שני- תביני שההתנהגות שלך היא לא טובה והיא גורמת לאנשים לאהוב אותך פחות. דבר שלישי - תאהבי את עצמך למרות כל מה שהיה- תביני שמה שהיה לך בעבר זה לא דברים שאת יכלת לשנות או לתקן- זה פשוט גורל וזו בשום אופן לא אשמתך! דבר רביעי- את צריכה !!לרצות!! לשנות את ההתנהגות הזו... ודבר חמישי ואחרון- כל פעם שאת מדברת עם מישהו תנסי לחשוב על הדברים האלה... תחשבי על זה שאת בעצם בחורה מתוקה ומיוחדת שאמנם עברה הרבה אך היא כל כך מיוחדת כי למרות כל מה שעברת- את מצליחה להפריד ולחייך ולאהוב את העולם ולפרגן לו- ופחות להיות לחוצה שהכל יתקתק. שיהיה לך מה זה בהצלחה- ואני מקווה שעזרתי

13/12/2004 | 15:35 | מאת: ניר

את יודעת כשמשעמם לי ובשם האקשן אני לא נשאר אדיש למי שמעלה את שמי בשמי בהדגש ולשווא אני חושב שהתגובה שלך לטיראנה היא רק המשך לתגובה שלי אני הצעתי לה מה לא לעשות , ואת הצעת לה איך לעשות שינוי מהפכני בחייה בחמישה מהלכים מבלי לקום מהכסא . למה דברים שהיא יכלה לשנות או לתקן זה גורל ? זה גורל שהיא יצרה . ואם זה גורל אז מה את רוצה שהיא תעשה נגד זה ? אני לחשוב שלא כמוך , שאופי מחורבן זה דבר מולד אופי טוב ומקסים , זה דבר שצריך לעבוד עליו כל הזמן ,ונכון לגבי כולם ויש לך מספיק אנשים בעולם , לבדוק את ממצאיי . איך תסבירי שיש משוגעים טובים ומשוגעים רעים ? משוגעים שעברו בדיוק את אותו גורל ? מה שאני ואת יודעים על טיראנה זה שאנחנו לא יודעים כלום טיראנה . חג שמח ,

13/12/2004 | 23:07 | מאת:

הי טיראנה, הבעיה הכי גדולה עם תסכול היא, שהוא מביא איתו רק תסכול נוסף. זה מעגל שלילי, שמאוד קשה לפרוץ ולהשתחרר ממנו. הרבה מאוד דברים בחיים מבוססים על בחירות - אנחנו יכולים לבחור איך לחיות את החיים, בצורה שלילית או חיובית. או - כמו שנאמר - חילקו לנו קלפים כשנולדנו, אנחנו בוחרים איך לשחק איתם. את יודעת בעצם על מה את באמת כועסת? מה גורם לך לכזה תסכול? אנשים שונים מעוררים אצלך תגובה דומה... ואת לא יודעת אם את רוצה לשנות את זה או לא. תשאלי את עצמך שתי שאלות: - מה אני ארוויח אם אשנה את זה? - מה אני ארוויח אם אשאיר את המצב כפי שהוא? ואם תחליטי להשתנות - וזו בהחלט לא החלטה קלה, כי שינוי זה דבר מפחיד - מותר לפנות לאיש מקצוע כדי שיעזור לך ללמוד איך לשלוט בכעס ובתסכול, כי אלה שני דברים שבהחלט יכולים להרתיע אנשים ולהרחיק אותם ממך. באמצעות טיפול תוכלי ללמוד איך להחמיר עם עצמך פחות ופשוט לחיות את החיים הכי טוב שאפשר - וזה מגיע לך, כי לכולם מגיע לחיות בשלום עם עצמם ועם הסביבה. את לא חייבת לפנות לטיפול, אם את מאמינה שתצליחי לשנות לבד דברים שמפריעים לך - זו רק הצעה שבאה ממקום של היכרות עם הקושי לשנות דברים. הרה.

12/12/2004 | 14:31 | מאת: שלומי

את מגיעה לכאן מידי פעם ? מה חדש בלימודים ? מה שלום המשפחה ? מה שלום הכלבים ? החתולים ? החולדות ? איך אתם חוגגים את חנוכה ? מדליקים חנוכיה ? אוכלים סופגניות ?

12/12/2004 | 15:13 | מאת:

ודאי שאני מגיעה לכאן מדי פעם... רק שלא צריך אותי כל הזמן, נכון? אין חדש בלימודים. קצת מקרטעת לאחרונה, אבל מסתדרת. סתם אין ראש לזה. המשפחה בסדר. אצל אבא שלי אין שינוי לרעה, וזו בשורה טובה. החולדה שלי מתה מזמן (כבר כמה שנתיים בערך שהיא איננה), אבל ככה כל ההולכים על 4 ובעלי הכנף והשוחים בסדר. אנחנו מדליקים חנוכיה כל ערב. אכלנו לביבות. סופגניות אני לא אוכלת (אסור לי). קראתי שנולדה לך עוד נכדה - מזל טוב!!! ומה עוד השתנה אצלך?

13/12/2004 | 14:14 | מאת: שלומי

המצב הקיים כל כך גרוע ? יו קנואו, בגיל השברירי שלי, דברים לא כל כך משתנים מיום ליום. מי מדליק את החנוכיה כל ערב ? אבא שלך ? הוא גם אומר ברכה ? בקול צלול ורם ? ושרים מעוז צור ישועתי לך נאה לשבח ? או שלא צריך להגזים ? למה אסור לך סופגניה ? בגל השמן ? האמת, היה צריך משרד הבריאות להכריח את המאפיות לשים על זה שלט אזהרה כמו על קופסת סיגריות. הסופגניה מזיקה לבריאות ! הלא כן ? השמן הזה עושנ לי בלגן בבטן. את עדיין עם אהבה גדולה לבעלי חיים ? מתחשק לך בעל חיים חדש ? מה מקרטע לך בלימודים ? יש לך עבודות שנתקעת איתם ? מבחנים שלא עברת ? ומה שלום האחיות ? מישהי חושבת להתחתן אולי ? קום און, מישהי צריכה לעשות להורים קצת נחת, הלא כן ? להתראות ולהשתמע ביי יום נאה.

12/12/2004 | 14:29 | מאת: שלומי

מה קרה מור ? ומה שלום נופרי ? בת כמה היא כבר ?

26/12/2004 | 13:32 | מאת: שלומי

ההודעה האחרונה שלי נתקעה. יש דרך להכנס אליה ? הנה לינק: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/360/xFT/339156/xFP/340288

12/12/2004 | 10:21 | מאת: כוכבית

ושבוע רגוע:-) מה עם מפגשי הבוקר? לאן נעלמו כולם? זהו?! מה שהיה היה?....ונגמר? יום נעים:-)) כוכבית.

12/12/2004 | 12:23 | מאת: שלומי

יש לך גישה למחשב עכשיו ? ומה שלום הילדים ? ומה בכלל ?

12/12/2004 | 13:54 | מאת: כוכבית

אצלי הכל בסדר:-) אכן כן, יש לי גישה ישירה ותמידית. ציפור לחשה לי שמגיע לך מזל טוב, אז מזל טוב הרבה נחת ושמחה והמון המון בריאות ואושר:-)

12/12/2004 | 01:54 | מאת: שמחוש........

http://www.eitansm.net/movies.htm בוקר טוב---הולכת לישון

12/12/2004 | 10:35 | מאת: כוכבית

הי מה נשמע? למה אני לא מצליחה להכנס? מה אני עושה לא בסדר?

היי כוכבית. מה שלום בטיטו? בלילה גלשתי לאתר הסרטים...ובבוקר טראח ...פורסם המדור מחשבים בידיעות אחרונות...זו כנראה הסיבה... ביי מתוקה.. וחג שמח...

09/12/2004 | 16:45 | מאת: מאירה

האם מישהו יודע על עמותה שבה אני יכולה לקבל תרומה??? אני זקוקה בדחיפות לסכום חודשי בס"ך 300 ש"ח עבור תרופה שלא נכללת בסל הבריאות וכן זוג משקפיי ראייה עבור אמי בת ה-72. תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
10/12/2004 | 00:57 | מאת:

שלום מאירה, ייתכן ועמותת "יד שרה" תוכל לעזור לך עם משקפי הראיה. בקשר לתרופה שאינה נכללת בסל הבריאות - אני לא מכירה עמותות שמסייעות בנושא הזה. אנשים נאלצים להוציא אלפי שקלים בחודש על תרופות שאינן נכללות בסל, ומכיסם הפרטי. זו בושה שזה המצב במדינה שמגדירה את עצמה מתקדמת ונאורה, אבל זה המצב. הרה.

09/12/2004 | 11:57 | מאת: שלומי

באנו חושך לגרש, וכידוע, מעט מן האור, דוחה הרבה מן החושך. חיוך קטן , יכול לעשות למישהו את היום. יום נחמד שיהיה לכם. יום כתום. יום עם חיוכים. יום עם סבלנות. יום עם אהבה. סתם יום של חנוכה.

09/12/2004 | 12:09 | מאת: שמחוש........

.

09/12/2004 | 13:27 | מאת: שלומי

עוד לא הגיע האביר על הסוס הלבן וסחף אותך בסערה אל עבר חיי האושר הנצחי בטירתו הקסומה ? איזה חמור הוא. איפה הוא ? כזה אביר דביל עוד לא פגשתי . חג חנוכה שמח לך חמדה. יש חדש בבאסטה ? מה שלום הדודה ? ספרי לי משהו .

09/12/2004 | 13:49 | מאת: מיכל

שלומקההההה !!!! מה אתה עושה כאן? שחררו אותך לאחו? האם זה נס חנוכה שקפץ לביקור? וואלה, יש ניסים בעולם. תגיד, אתה כבר סבא לשניים? לשתיים? ספר ספר.

09/12/2004 | 13:59 | מאת: ניר

נס זה לפחות שמונה ימים שהוא נכנס לפורום רצוף מיכל .

09/12/2004 | 15:01 | מאת: שלומי

לא סיפרתי לכם שנולדה לי עוד נכדה ? מגיע לי ארבעים מלקות. נכדה חמודה. קוראים לה: מתת. יענו, מתנה מאלוקים. מחר הם צריכים לבא אלינו לשבת, הזוג עם 2 הבנות החמודות. אצלכם בשמחות.

08/12/2004 | 21:23 | מאת: רוני

הייתי רוצה לדעת קצת פרטים על קלפטומניה, יש בארץ קבוצת תמיכה?

לקריאה נוספת והעמקה
08/12/2004 | 22:25 | מאת:

הי רוני, אני מצרפת לך קישור על קלפטומניה: http://healthinmind.com/english/klepto.htm בקשר לקבוצת תמיכה - לא שמעתי על אחת כזו, אבל זה לא אומר שאין. תנסי לשאול גם בפורומים השכנים (פסיכולוגיה ופסיכיאטריה). הרה.

07/12/2004 | 21:32 | מאת: מי אני ??ומהן הכינוי שלי?

אכלתי בעבודה לארוחת בוקר סופגניה שנשארה מהמסיבה חנוכה מאתמול בערב קניתי במכללה סטייק בפיתה שהיה קשה כמו סוליה לא יכולתי לאכול אותו כי היו נשברות לי השניים אז נתתי אותו לחתולי המכללה שישמחו הצלחתי להוציא את הספר "הנה אני מתחילה "של יהודית קציר ,שיש בשבילו תור והזמנתי אותו כבר לפני שבוע (בהתחלה לא נתנו לי כי אמרו שמשהי עוד הזמינה לפני אבל אמרתי להם שאמרו לי שהוא כבר יהיה בשבילי היום)הספקתי לקרא עוד 30עמודים מתוכו בזמן שחיכיתי לאוטובוס 66 כארבעים דקות כי הנהגים עשו מסיבת חנוכה באמצע העבודה ניחשתם ? אה גם היום התאריך היהודי של היומולדת שלי,אז שיהיה לכם המשך ערב נעים וחג חנוכה מלא אור :-)

09/12/2004 | 11:18 | מאת: עוד חידון

רבותי , אף אחד לא מזהה ? מדובר בבת. לומדת במכללה. נוסעת בקו 66. אולי את מישהי חדשה שהתחילה כאן לאחר שאני כבר הלכתי ? ומי מזהה מי אני ? אניבודי ? סומבודי ? נובודי ? הפי הנוקה.

09/12/2004 | 11:59 | מאת: ניר

אתה ללא ספק אחד שמתחזה לשלומי ויש לומר , בהצלחה מרובה .. היה רגע אפילו שחשבתי שאתה שלומי שמתחזה לעצמו . לאן נעלמת ?

10/12/2004 | 00:18 | מאת: עלמה

אוכלים אותי בחנוכה ואני לא משמינה ,מי אני ?

07/12/2004 | 17:08 | מאת: כוכבית

מה דעתכם על גידול החסה בשטחים?........(חומר למחשבה) מה המילוי המועדף??כמובן שמדובר בסופגניה ולא בפלפלים:-))

07/12/2004 | 17:25 | מאת:

דעתי על החסה בשטחים זהה לדעתי על מצב החיטה בג'ואריש. וזו דעה נחרצת וחד-משמעית. לא אכפת לי, כי אני לא אוכלת סופגניות, אז שישימו בפנים מה שרוצים - מצידי שימלאו אותן במילוי אננס וגבינת זיתים... כמובן שאין כמו הסופגניה הקלאסית, זו עם הריבה. אבל גם סופגניות במילוי שוקולד או קרם אגוזים טעימות.

07/12/2004 | 18:25 | מאת: כוכב נופל (תבקשו משאלה...)

הלו..איפה מיכלי? ואיפה צבעים? מבולבל לי וקצת לא נעים....

08/12/2004 | 10:43 | מאת: מיכל

אני כאן. מדי פעם... תודה על ההתעניינות וחג שמח.

08/12/2004 | 18:59 | מאת: צבעים

יקיריייייייי, חג שמח מלא באור (ובור וכיור? סתאאאאם) מתגעגעת אליכם ומקווה שהחיים טובים ויפים ובריאים. שמחוש - איך מתקדם? שלומי - אייך? מיכלולית - איך עברו המסיבות בגן? ומה איתך נירק'ה? תזכורת - רק 2 סופגניות במשך החג (למי שסופגניון בעצמו, כמובן, כמוני למשל). נשיקות לכולכם: מיכלי, שלומי, הרה, טופזית, שמחושית, ניר, דינה, כחול וכל מי ששכחתי מפאת הגיל ולא בגלל התרגיל.. חיבוקים, צבעים

07/12/2004 | 14:10 | מאת: נירל'ה

תגיד נירו'ש אתה גם שואל לפעמים או רק מגיב.....

07/12/2004 | 15:27 | מאת: ניר

לרוב אני מגיב זה לא שאין לי שאלות ... יש לי והרבה מרוב שאלות אני לא שואל מה גם שיש שאלות שנשאלות והן תקפות גם לגביי אז מה נשאר ? להגיב . להגיב יפה להגיב בחומרה להגיב בחוכמה להגיב בטיפשות לפעמים שאלות מסויימות גורמות לי להגיב גבה . אגב להגיב רציתי לשאול אותך מי את נירלה ? את נהנת מהחיים שלך כאן בכדור הארץ ?

07/12/2004 | 10:41 | מאת: רוויטל

שלום , אני רוצה להעלות את הנושא של אימוץ ילדים והפלות. אני מאומצת כל חיי ואני מרוצה מאד שניתנה לי ההזדמנות לחיות וטוב לי שאומצתי ולא הפילו אותי חלילה ואז לא הייתי כותבת לכם. לכן הייתי רוצה שבנות שנכנסו להריון לא רצוי יחשבו פעמיים לפני שהן עושות הפלה ויחשבו שאולי לא יהיה להן הכי נוח 9 חודשים אבל אח"כ הן יכולות לתת את הילד להורים מאמצים טובים שאינם מסוגלים להרות - וכן לאפשר לנשמה הקטנה להגיע לעולם ולחיות. דעתי שונה לגבי בנות שנאנסו ונכנסו להריון, כיוון שמדובר בהתמודדות קשה מדי ואז, מי שמצליחה בכל זאת להחזיק בהריון ולתת לאימוץ - אני מסירה בפניה את הכובע.

07/12/2004 | 17:22 | מאת:

הי רוויטל, אין ספק שזה נושא חשוב ורגיש. אני בעד למסור תינוקות לאימוץ כשאין אפשרות לגדל אותם. אבל יותר מזה, אני בעד מניעת הריונות לא רצויים מראש. אני מכירה משפחות מאמצות, והילדים המאומצים מודעים לאימוץ. ברור לי, שלאותם זוגות האימוץ היתה האופציה היחידה להיות הורים. הרה.

07/12/2004 | 10:34 | מאת: 100

רעיון נחמד,בהחלט אבל, יש לקחת בחשבון שאומנם "צרת רבי - חצי נחמה" אבל השאלה אם זה לא עלול לתת גיבוי לתופעה שקשה לצאת ממנה. הרי מדובה בהתמודדות יום יומית כדי להבין שבכפיתיות אינה הגיונית ולהתעלם ממנה , כמו חרדת מעליות - לרדת במעלית ולראות שהחרדה תעבור... מה שאני מנסה להגיד זה לדעתי כמו שטיפול תרופתי עוזר אבל לא פתרון ,כך אם נתקבץ כולנו יחד זה עלול להקל קצת אבל לא בהכרח יפתור, כי את הפתרון וההתמודדות צריך כל אחד לעשות לבד. מצד שני אני לא שוללת לגמרח מהיסוד את הרעיון כיוון שקימות רמות שונות של האובססיות הכפיתיות וייתכן ששלי לא חזקות במיוחד ואני כן מצליחה להתמודדת לבד,אבל יש כלאה שזה חזק מהם... בקיצור התפלספתי...אבל דעתי עוד לא מגובשת בעיניין....

07/12/2004 | 19:31 | מאת: מומי

היי מדובר בהפרעה שהיא משבשת את החיים ברמה של מחלה. יש דרגות חומרה שונות להפרעה זו וייתכן שאצלך זה בדרגת חומרה שמאפשרת "להתגבר" ולהמשיך לתפקד כרגיל או כמעט כרגיל. יש דרגות שאינן מאפשרות זאת, או שהתפקוד כרוך בסבל בל יתואר. הפעילות יחד המוצעת על ידי, מטרתה לא לשבת ולספר סיפורים איך עבר עלי היום ואיזה מצב רוח היה לי היום. מטרתה היא כמו כל התקבצות של אנשים עם בעיה משותפת: לדאוג לאינטרסים המשותפים תוך שימוש בכוחות של הקבוצה כקבוצה. אינטרסים משותפים, זה אומר: תמיכה הדדית, מציאת טיפולים יעילים, ייזום קנייה של טיפול בצורה מאורגנת כדי להוזיל עלויות, בהמשך גם הקמה של מרכזי טיפול מקצועיים ועוד. דברים אלה נעשים כמובן מאליו ע"י קבוצות המתמודדות עם בעיה משותפת רפואית או שאינה רפואית. אצל אנשים עם ההפרעה הזו עדיין זה לא הגיע, אולי מתוך תפיסה מוטעית בסגנון שכתבת בהודעתך. אני מנסה להראות שהתועלת בפעילות משותפת יכולה להיות גדולה מאוד, אעין לי ספק בכך! כל טוב

06/12/2004 | 23:49 | מאת: עלמה

אני מאחלת להרה ולכולכם חג אורים שמח

07/12/2004 | 09:50 | מאת: כוכבית

מצטרפת לאיחולים בשמחה:-)

07/12/2004 | 11:02 | מאת: האם זו כוכבית שלנו?

.

07/12/2004 | 17:16 | מאת:

אנשים - שיהיה חג אורים שמח. תהנו מהסופגניות והלביבות. תזהרו לא לשרוף את הבית עם השמש... ובקיצור - שיהיה חג בכיף.

06/12/2004 | 13:47 | מאת: גלית

האם ייתכן שאדם שטוען שאין לו איידס כי הוא יודע שהוא שמר על עצמו כל 25 שנות חייו וקיים יחסי מין אך ורק אם קונדום. יחשוש בכל זאת לבצע בדיקת איידס. שאני שואלת אותו, למה הוא לא מוכן לבצע בדיקה הוא אומר כי אני יודע שאין לי כלום- אך אני חושש להעמיד את עצמי במצב כזה. אומר שהוא חרד מדברים כאלו מבדיקות מההמתנה לתשובות. והוא יודע שהוא לא נשא כי הוא שמר על עצמו. בנתיים אני בחרדות קשות.

לקריאה נוספת והעמקה
06/12/2004 | 15:17 | מאת: ניר

לא יתכן כדבר הזה הוא חייב לעשות בדיקה והוא חייב את זה לך . אחרת זה מחשיד, ומבחינתך גם מסוכן מאוד . בתי החולים מלאים באנשים שנוהגים לשמור על עצמם .

06/12/2004 | 22:44 | מאת:

הי גלית, אני לא חושבת שאותו אדם חושש מעצם הבדיקה, אלא מהתוצאה. תסכימי איתי, שלמרות הידיעה שאת בריאה, ימי ההמתנה לאישור המוחלט מורטי עצבים, ולא כולם מסוגלים להתמודד עם זה. מצד שני, אם את מתכוונת להיות בקשר עם הבחור, זכותך המלאה לבקש ממנו לעשות את הבדיקה. אם הוא לא מוכן להיבדק בשבילך, כנראה שיש עוד דברים שהוא לא יהיה מוכן לעשות. או, במילים אחרות, הוא לא רציני בקשר לקשר. הרה.

07/12/2004 | 14:24 | מאת: עלמה

תגידי לו שבימינו כולם עושים את הבדיקה ואם עופרה חזה ז"ל היתה מתעקשת שבעלה יעשה את הבדיקה היא היתה נמצאת בין החיים היום

06/12/2004 | 03:04 | מאת: Pink

Hey you, out there in the cold Getting lonely, getting old ?...Can you feel me Hey you, standing in the aisles With itchy feet AND fading smiles ?...Can you feel me Hey you, don’t help them to bury the light !!!Don’t give in without a fight Hey you, out there on your own Sitting naked by the phone ?...Would you touch me Hey you, with you ear against the wall Waiting for someone to call out ???Would you touch me ?...Hey you, would you help me to carry the stone ........Open your heart, I’m coming home -But it was only fantasy The wall was too high As you can see. No matter how he tried He could not break free ....And the worms ate into his brain Hey you, standing in the road Always doing what you’re told ?Can you help me Hey you, out there beyond the wall Breaking bottles in the hall ??Can you help me Hey you, don’t tell me there’s no hope at all ..............Together we stand, divided we fall

לקריאה נוספת והעמקה
06/12/2004 | 10:51 | מאת: קטן באנגלית

אבקש תרגום בגוף הסרט

06/12/2004 | 11:02 | מאת: סאמבאדי (מישהו)

תראה את הסרט "החומה" של הפינק פלויד תבין הכל.

06/12/2004 | 12:05 | מאת: ניר

אני רואה היה לך חומר טוב ....:)

06/12/2004 | 22:46 | מאת:

יש משמעות דווקא לבחירה בשיר הזה? אישית - אוהבת אותו. בכלל - אוהבת את "החומה" - אלבום מצויין, הופעה מצויינת וסרט נפלא.

05/12/2004 | 21:18 | מאת: סבטלנה

שלום לכם! ישלי בעיה קשה. אחותי אחרי שחזרה בתשובה והתחתנה החליטה לנתק קשר מהמשפחה כולה,כולל ההורים. לא נורא קשה עם זה,לאימא יותר כמובן,פשוט כל דבר שמזכיר לי אותה גורם לי לבכות ללא הפסקה.אני לא ראיתי אותה כבר שנתיים.היא לא ראתה ילדה שלי שהיא בת 10 חודשים,אני ראיתי את בנה רק בגיל חודשיים אולי. אני יודעת שאין משהו או מישהו יכול לעזור במצב כזה. איך אני יכולה להתמודד עם זה?

לקריאה נוספת והעמקה
05/12/2004 | 22:32 | מאת:

שלום סבטלנה, אחותך בחרה בכיוון קיצוני במיוחד. לא כל מי שחזור בתשובה מתנתק לחלוטין מהמשפחה. השאלה היא אם זו יוזמה שלה, או שהיא נכנעה ללחצים שהופעלו עליה? ניסית ליצור איתה קשר (מכתב, טלפון)? אני מבינה את הקושי שלך ושל אמך, משום שבכל זאת מדובר בבת משפחה קרובה, אבל אי-אפשר לשלוט בכל מה שאנשים עושים, ולא צריך לאהוב את הבחירות שאחרים עושים, רק לקוות שבשלב מסויים היא תבין, שמשפחה קודמת לכל. הרה.

06/12/2004 | 09:03 | מאת: סבטלנה

כן,ניסינו ליצור קשר איתה טלפוני.היא מנתקת ישר כששומעת קל שלי או של אימא.אימא לא היתה ראתה אותה שנה,כי לא גרה בארץ,וכשהגיעה,התקשרה אליה,ואחותי נתקה לה ללא בושה. אנחנו יודעים שאי-אפשר לעשות כלום,רק לחכות שהיא תבוא לבד.אבל עד אז, נראה לי ואומרים לי שיש לי בעיה פסיכולוגית,שאני כל הזמן בוכה כשמזכירים לי עליה. במיוחד שאני רואה בנות שחזרו בתשובה והן בסדר גמור. אחותי אולי חושבת שעשינו לה משהו,אבל היא לא באה לדבר,היא לא מקשיבה.

06/12/2004 | 11:56 | מאת: ניר

התנהגות מוזרה , אבל לא נדירה כנראה אחותך בחרה להתחבר לזרם הקיצוני של הדת והיא רואה בכם סוג של גויים טועים חבל מאוד אם את ממש רוצה לדבר איתה תתלבשי בצניעות שימי משו על הראש סעי אליה ותדפקי לה בדלת מקסימום הפסדת את עלות הנסיעה והיא תסלק אותך מה שכמעט בטוח, אם תכתבי לה מכתבים ותשלחי לה היא תקרא לפני שהיא תזרוק , גם אם היא לא תענה לדעתי ,רק אחרי שאחותך תלמד הרבה תורה ומצוות היא תבין ותלמד שהיא טועה וטעתה היא תדבר קצת עם אלוהים והוא יכניס לה יפה לתוך הראש , שהוא בכבודו אוהב את המשפחה שלך ואותך והוא מקבל אותם כמו שהם למרות היותם חילוניים וכי אין שום סיבה מוצדקת שגם היא ובעלה לא ינהגו כך . ובעזרת השם היא תיתפכח . את בטוחה שהדת היא הסיבה האמיתית להתנתקות ? לי נראה שזה לא רק זה . ואם זה זה קיצוניים לדת היו תמיד והרבה ועל זה כתוב הפסוק מיליון זבובים לא טועים .

05/12/2004 | 14:22 | מאת: lolek

האם היפנוזה יכולה לעזור בשפיכה מוקדמת.

לקריאה נוספת והעמקה
05/12/2004 | 22:33 | מאת:

שלום לולק, תשאל את שאלתך בפורום פסיכולוגיה קלינית. מנהל הפורום עוסק בתחום ויוכל לתת לך תשובה. הרה.

אם תבחר איש מקצוע מעולה היפנוזה תעזור לך להיפרד מ500 ש"ח במקרה הרע ובמקרה הטוב 300 .

05/12/2004 | 00:51 | מאת: סיגלית

לפני כשנה סבלתי מדיכאון ואני עדיין סובלת מהסמפטומים למרות שהיהתי בטיפול פסיכולוגי. כיום סיימתי תיכון ואני לומדת באוניברסיטה ואני מאד משתדלת להתיחס לאנשים בצורה טובה אך יש בתוכי אותו כעס ופחד שמשתלט עליי כל המן. לפי מה שאני קוראת הסטרונין הוא זה שמשפיע על תגובות אלו האם מדיטציות יכולות להשפיע על הורמון זה או שרק תרופות פסיכוטיות? אני לא מקבלת תמיכה בבית משה מגביר את חוסרק מצב הרוח וההרגשה הדיכאונית משמתבטה ביחס שלי לאנשים אחרים שזה ממש מפריע לי ליצור את המרכיב הסוציאלי בחיי שזה מאד חשוב לי. מה לעשות? תודות מראש

לקריאה נוספת והעמקה
05/12/2004 | 22:28 | מאת:

הי סיגלית, אין תרופות פסיכוטיות. יש תרופות אנטי-פסיכוטיות. ובכל אופן, התרופות שמשפיעות על הסרוטנין במוח הן אנטי-דכאוניות ממשפחת ה - SSRI. כתבת שהיית בטיפול פסיכולוגי; המטפל/ת שלך לא הציע/ה התערבות פסיכיאטרית? פני לפסיכיאטר, לאבחון מסודר, ובמידת הצורך הוא ייתן לך טיפול תרופתי. ייתכן ולא יהיה בכך צורך. בכל אופן, כנראה שהעבודה הטיפולית (טיפול פסיכולוגי) לא הסתיימה, מכיוון שאת עדיין מתמודדת עם אותם קשיים. הטיפול הופסק ביוזמתך או ביוזמת המטפל/ת שלך? ייתכן וגם שיטות טבעיות כגון מדיטציה יכולות לעזור, ובכל מקרה זה לא יכול להזיק, כך שלנסות תמיד כדאי. הרה.

שלום רב, יש לי בעיה, בעיקר עם אחותי, אני נמנעת מלהפגש עימה, כשאני פוגשת בה אני נתקפת חרדה שהיא עושה לי עין רעה (זה "בקיצור") יש עוד אנשים במשפחה שמראש כשאני יודעת שאני צריכה לפגוש אותם אני נכנסת ללחץ, מזיעה, נהיית אדומה, וחשה מועקה בבטן. אני לא רוצה לנתק את הקשר איתם, אני רוצה להיות נורמלית. ניסיתי להלחם בהרגשה, אבל זה רק מתגבר, כשאני פוגשת את אחותי אני לובשת בגדים מכוערים ודואגת להיות מכוסה מכף רגל עד ראש, אם היא מחמיאה לי אני נכנסת לחרדה עמוקה, אינני יכולה לשאת את מבטה ואת עיניה ננעצות בי. אינני שונאת אותה, אני רוצה להיות עימה בקשר טוב. בברכה חנה

לקריאה נוספת והעמקה
04/12/2004 | 11:21 | מאת: תשובה -בעל חב' דלק

הבעייה שאת מציגה מוכרת בעולם הרפואה כבעייה של אי איזון סטרונין בתאי המוח האמביציליים. כדי לפתור בעייה זו ניתן לקחת כדורים ממשפחת נוגדי הדכאון ממש' ssra כמו כן אני ממליץ לקבל אבחון נפשי אצל פסיכיאטר (זו לא בושה) שבבדיקת דם פשוטה יקבל תוצאות איזונים תאים כימיים של תאי הדכאון או המני דפרסיה. יש וניתן לומר שאף החלפת נורות הבית בנורות ניאון יש בה כדי לשפר את המצב. בהצלחה דוד תשובה

05/12/2004 | 01:16 | מאת: המתדלק

אתה על אוקטן גבוה..חחחח..אהבתי..SSRA...לך תמכור דלק עדיף חחחח וואלה לפחות הצחקת אותי דוד תשובה טובה...עלה לי הסרוטונין... אגב וברצינות, למה מוהלים את הדלק בארץ ומורידים אוקטנים ומוהלים ומה לא? זה גורם נזקים אדירים לאינג'קטורים לטורבו לראש מנוע, שסתומים נדפקים מים במערכת ועוד ועוד. צריך להגביר את הפיקוח וליעל את הבדיקות שכיום הם "משומנות" בשמן חצי סינטטי לא?... שבוע טוב

הי חנה, החרדה שלך קשורה רק לבני המשפחה? מה קורה כשאת צריכה לפגוש חברים ו/או אנשים זרים? בכל אופן, כדאי שתפני לפסיכיאטר לאבחון מלא של הבעיה. יש כיום בשוק תרופות שעוזרות מאוד לטיפול בחרדות. מעבר לכך, תוכלי להיעזר גם בטיפול פסיכולוגי כדי להבין למה את חרדה כל-כך ממפגשים עם בני המשפחה. שילוב של שיחות עם טיפול תרופתי נותן כיסוי טוב יותר ויעיל יותר - במקרה של חרדות - מאשר רק תרופות או רק שיחות. הרה.

06/12/2004 | 23:56 | מאת: עלמה

משהו מכריח אותך לפגוש קרובי משפחה שלא טוב לך במחיצתם ? מה את מעדה מסויימת בה ה"חוקים " כל כך נוקשים? אצלי במשפחה זה נחשב לנורמאלי שאם לא רוצים להפגש עם משהו לא נפגשים איתו ולא חוטפים "גיהנום "בגלל זה .הרגשות שלך יותר חשובים תתחילי להקשיב ללב שלך לרגשות שלך .אם אחותי היתה עושה לי הרגשה כל כך נוראה פשוט לא הייתי נפגשת איתה וזהו ,חפשי לך תירוצים .אני מקווה שאת שארית זמנך את מבלה בחברת אנשים שטוב לך איתם

02/12/2004 | 17:06 | מאת: עמית

אם מישהו יודע איפה מטפלים באמצעות היפנוזה להפרעות אכילה... בבקשה בבקשה תחזירו לי תשובה למייל... זה חשוב... אני מקווה שזה ירפא אותי סופסוף... ואם ידוע לכם מהי העלות... אני אודה לכם... -עמית-

לקריאה נוספת והעמקה
02/12/2004 | 21:57 | מאת:

הי עמית, פני לפורום פסיכולוגיה קלינית. מנהל הפורום עוסק בתחום של היפנוזה, וסביר להניח שתהיה לו תשובה עבורך. הרה.

נא לפנות ל[email protected]

הי גלית, כל פסיכיאטר מטפל ב - O.C.D. אבל אם את מחפשת פסיכיאטר שהתמחה בהפרעה, תבדקי בפורום פסיכיאטריה, אולי שם מישהו מכיר ושמע על איש מקצוע שכזה. הרה.

02/12/2004 | 15:22 | מאת: יעל

שלום, האם ההיפנוזה היא כלי יעיל לטיפול בבעית הרטבה (לא קריטית) אצל בוגרים? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה
02/12/2004 | 16:43 | מאת:

הי יעל, תבדקי את העניין בפורום פסיכולוגיה קלינית. מנהל הפורום - ד"ר קפלן - עוסק גם בתחום של היפנוזה ויוכל לתת לך תשובה מלאה. הרה.

02/12/2004 | 13:52 | מאת: שמחוש........

טופזי,לא קיבלתי את המייל שלך.

02/12/2004 | 14:19 | מאת: ניר

כן טופזי , גם אני לא .

01/12/2004 | 16:28 | מאת: השואלת

שלום, אני נמצאת במצב ללא מוצא. זקוקה לייצע טובה. אני במצוקה. קצת רקע. אני בת 30+, יש לי ילד בן 10, אני בהריון ונשואה 12 שנים. התחתנתי עם בחור שהיה לו דירה והוא החתים אותי על חוזה שאין לי שום חלק ברכוש. המצב כרגע שהוא מאיים נפשית עלי ועל הילד, מתעלל על הילד (התעללות נפשית) - מציק לו ומתייחס אליו כאילו שהוא תינוק. אני לא יכולה לפרנס את עצמי ואת הילד, הכנסה שלי נמוכה ואני לומדת. אינני יכולה יותר לחיות עם הב"א הזה ומצד שני אין לי לעין ללכת. מבקשת לא להמליץ לי לפנות למשטרה. אני שוקלת אפשרות להצטרף לקיבוץ ולעבוד שם תמורת מגורים ואוכל בשבילי ובשביל הבן והתינוק שיוולד. מאוד מבקשת להמליץ לי על קיבוץ באיזור המרכז שיכול לאמץ אותי או אבקש לקבל ראיונות נוספים. תודה מראש, השואלת

לקריאה נוספת והעמקה
01/12/2004 | 22:15 | מאת:

שלום, תנסי לבדוק בתנועה הקיבוצית לגבי קיבוץ מתאים. אפשרות נוספת היא לפנות למשרד הרווחה, דרך לשכת הרווחה המקומית, ולבדוק אם הם יכולים להציע לך, באופן זמני, מקלט לנשים במצוקה או כל עזרה שהיא. הרה.

02/12/2004 | 20:17 | מאת: טל רבינוביץ'

התקשרי לקו חירום 1-800-22-0000 וספרי להם על מצבך. אינך חייבת להזדהות כדי לקבל מהם עיצה, מידע, השיחה חינם. ממליצה לך לקרא את ספרי "כלה ונחרצה" - נמצא בכל ספרייה עירונית אם ידך אינה משגת לקנותו. עברתי מסלול קשה מאוד של אלימות במשפחה וכפי שמתואר בספר - יצאתי מזה ובגדול. שמרי נפשך, שמרי כוחך, שמרי חייך, שמרי בינתך, בהצלחה!

01/12/2004 | 13:02 | מאת: אלה

אני אם לבן ובת, בני הבכור בין ה-12 מוציא אותי מדעתי בשנה האחרונה, הוא תלמיד טוב וילד טוב לכול הדעות, אבל יש לו אופססיה להציק לאחותו בת ה -8 זה גורם לאין סוף מריבות במשפחה, צעקות, הענשה, שיחות וכו'. יש לי הרגשה שהילד הזה פשוט נהנה להציק לחלשים ממנו (היא עושה זאת גם לבן דודו הצעיר ממנו בשנה) ה'פיוזים' שלי ושל בעלי כבר מזמן נשרפו אנחנו לא יודעים לטפל בנושא האם יש למישהו הצעה. האם יש קשר לגיל ההתבגרות והאם הוא כבר מתדפק על דלתי בגיל 12?

01/12/2004 | 15:12 | מאת:

שלום אלה, גיל ההתבגרות מקדים עם השנים, כך שאפשר לדבר כבר על מתבגר בן 12. איך המצב החברתי שלו בבי"ס? גם שם הוא מציק לחלשים ממנו? קראתי שרבתם על זה, צעקתם והענשתם... חשבתם לגייס אותו בשיטה הפוכה? לומר לו, שמעכשיו הוא אחראי לכך שלא יציקו לאחותו הצעירה - לתת לו תפקיד עם אחריות. מעבר לכך, אני מציעה שתשאירי את שאלתך גם בפורום פסיכולוגיה קלינית כדי לקבל עצה מאיש מקצוע. הרה.