פורום תמיכה הדדית

י אפקטיבי גם אם הוא וולונטרי ובלי כפייה.

אבל מאחר ושמת לעצמך שלט למד גברת ל. אז כנהג אדיב אתחשב בזה שאת עדיין לומדת....... מכל מלמדי השכלתי...

מ אתה פשוט נפלא !

וכנ"ל טיפול פסיכולוגי בלי כפייה.

עברת לאנגלית? טרחת ללחוץ על הcaps lock ממש יפה לך... SHIFT

הייתי אמורה היום להיבחן לתפקיד שקסם לי מאוד.העניין שנסעתי בחשש כבד שמא לא אצליח שמא אגמגם שמא יהיו אחרים טובים ממני וכד.. בעייה זו מאוד נפוצה אצלי לצערי המאוד רב.יש לי מחסום מאוד חזק לגבי דעות חיוביות על עצמי פשוט נראה לי שאני אדם לא חכם לא יפה לא מצליח.למדתי תואר ראשון דווקא במדעי ההתנהגות..אני מאוד מוצלחת כך נאמר לי פה ושם אבל תחושת ערך עצמי אצל לא עומדת עם מחשבותיהם של האחרים.היום החבר שלי פשוט ננזף כי הוא פשוט טען שאני מוותרת בקלות-איחרתי למועד הבחינה איחור שלדעתי היה פוסל אותי מלהתקבל על אף שהמזכירה יידעה אותי שאם ארצה אוכל להגיע אך שזה לא בסדר..-בתחילה זה הרגיע אותי (סיבה לא לגשת-להפחית מתחים) אך בשל חשיבות העבודה בעיניי ויותר מזה ההתמודדות בללכת על אף ההרגשות ולהיבחן יהיה מה שיהיה ההרגשה הכללית הסופית היתה בכי רע תרתי משמע.הרגשתי פשוט אפס מאופס מה שמאוד קשה לי לומר.האם יתכן ובשל רצוני בשליטה מוחלטת במעשיי אני מעורערת מאוד בתחושותיי כאן כאילו שבמקום שפתאום רגשות עולים וחששות אני פשוט לא יודעת להתמודד ונראה לי שאני פשוט חלשה..קשה לי מאוד עכשיו כי לבחינה לא הגעתי ואת האמת עשיתי מעצמי צחוק..למה זה קורה לי?? איך אני אוכל לשפר את הרגשתי ?? האם ניסיון שלי לטפל בעצמי יעזור (למידה לקראת בחינה,שינון מה אומר בבחינה,התייעצות וקבלת חיזוק מהמשפחה,לגשת לבחינה על אף הכל..) נראה לי שאדם אחר עם חששות כ"כ כבדים לא היה ניגש כלל ופה אני קצת מעריכה את עצמי. עדיין למה זה מגיע לי אני רוצה הכי בעולם להצליח ולהיות בטוחה בעצמי זה כ"כ מפריע ומדובר בשנים רבות....כיום אני לקראת גיל ה-30! כמובן אקבל המלצה ללכת לטיפול?? האם שיחות משפרות מצב נפשי?? ואם כן פסיכולוג קליני/תעסוקתי??

הי שולי, אני מתחילה דווקא ממה שכתבת בסוף: "כמובן אקבל המלצה ללכת לטיפול". שום דבר לא מובן מאליו, אבל אם כתבת את זה בצורה כזו, כנראה שמנקר אצלך בראש קול קטן, שאומר שטיפול יכול לעזור לך במקומות בהם את לא מצליחה לעזור לעצמך לבד. שיחות יכולות לשפר מצב נפשי, אבל טיפול זה לא קסם - זו עבודה קשה, לפעמים כואבת, שמחייבת שיתוף פעולה מצד המטופל. פסיכולוג קליני או תעסוקתי? מציעה לך לברר בפורום פסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיה מה יתאים לך יותר. לדעתי פסיכולוג קליני יתאים יותר, מכיוון שהקשיים שאת מתארת הם חלק ממך ומהאישיות שלך, ולאו דווקא קשורים ישירות למקום עבודה כזה או אחר. אנחנו לא נולדים עם תחושת ערך עצמי חיובית או שלילית; זה משהו שמתפתח אצלנו עם השנים, וככל שמתבגרים כך קשה יותר לשנות את הערך העצמי שלנו. העובדה שיש לך הערכה עצמית בסיסית כלשהי מהווה בסיס טוב לבניה של הערכה עצמית חזקה יותר, שתאפשר לך להתקדם בחיים בלי החששות שמלווים אותך היום. רוב האנשים חוששים, ברמה מסויימת, ממבחנים חשובים, אבל כשהחרדה גבוהה מדי זה פוגם בתפקוד. אגב, אפשרות שלישית היא לפנות לפסיכולוג קוגניטיבי-התנהגותי, שיעזור לך להתמודד עם החרדה שמציפה, ובלי לנבור בנבכי הנפש (מה שפסיכולוג קליני עושה בד"כ). הרה.

לב שבור ...מצטערת על האורך של המכתב..... טוב אז כול הסיפור התחיל לפני חצי שנה.............היה לי חבר שנתיים נפרדנו ואחרי זה היה לי עוד ואחד ואחרו אחד נוסף שהיה גם האחרון וזה היה לפני חצי שנהה הכרנו במועדון מפה לשם..יצאנו פעם ראשנוה והיה הכי כיף בעולם לשנינו ממש היינו באותו ראש והיה את הקליק הכי טוב בעולם...הוא אמר לי שהוא רוצה קשר רציני ונמאס לו משטויות וכאלה הוא הראה התלהבות ממש אפילו יותר מידי זה מטלפונים כול כמה דקות... ממש כול היום היינו בטלפון ונפגשים כול יום עם חברים או רק שנינו וגם שאמרנו שלא נפגש היום כדי שנתגעגע לא יכולנו והיינו נפגשים באמצע הלילה בקיצור אהבה מטורפת.. היינו ככה אזה חודש וחצי ..ואני מטבעי שאני אוהבת משהו אני משקיעה עלו הייתי עושה לו דברים קונה לו שטויות שירגיש טוב .וכאלה ומהר מאוד הוא כבר אמר שהוא אוהב אותי וזה היה נראה ככה.... ואז היתה לו תקופה לא טובה.. הרגשתי שמשהו עובר עלו ואחרי יומיים הוא אמר לי אם אני שמה לב שהוא קצת אחרת והסביר לי שפיטרו אותו מהעבודה והוא עבר למקום אחר שבו הוא עובד יותר קש בשביל אותו כסף וזה ביאס אותו ומאז התחיל להיות לא משהו היה נראה כאילו פחות אכפת לו הוא הבריז לי פעמיים ברגע האחרוןויצא עם חברים ואז שהרגשתי שהוא לא מתייחס אלי כמו שצריךך והקשר סתם נהייה לא טוב והייתי מוכנה לספוג הרבה כי אהבתי אותו מאוד בסוף זה היה יום שישי הלכתי אלו לבדר איתו כי כבר לא נפגשנו כמה ימים ולא ממש הצלחנו לדבר הוא התקשר בלילה ואמר לי שאני לא יחשוב שהוא כבר לא אוהב אותי זה פשוט תקופה לא טובה וזה יעבור והייה בסדר בקיצור הלכתי אלו שישי הביתה אחרי שהוא אמר לי שנעשה משהו בערב ואז ב11 הודיע שהוא הולך עם חברים אז קראתי לו למטה ושאלתי אותו "מה קורה?הכול בסדר" והוא ענה את יודעת שלא" אז עניתי"נכון ..תגיד לי מה קרה?" והוא ענה "אני לא יודע אם אני יכול שתהייה לי חברה עכשו אני צריך להיות קצת עם חברים ולחשוב "שאלתי אותו אם הוא רוצה שנסיים את זה והוא ענה לי שהוא צריך לשבת עם עצמו כי אני בחורה טוב ועדיין ייש לו משהו אלי" אז אמרתי לו מתי התכוונת להגיד לי במקום לתת לי לאכול את עצמי כול היום לגבי ההתנהגות שלך" והוא אמר לי שהוא רצה להיגד לי פנים אל פני ושאלתי שוב אם הוא בטח שהוא לא רוצה להפרד והוא ענה" מאמי את דפוקה ?אני יודע לסיים קשר הייתי אומר לך" אז האמנתי לו והוא אמר שמחר-יום שבת נצא ביחד ולנלך לאזה סרט והלכנו הוא נתן לי נשיקה והלך ויום שבת לא התקשרתי כי רציתי לראות אם האו התקשר והאו לא אז ראשון התקשרתי אלו והוא לא ענה התקשרתי 3 פעמים ולבית ואז הבנתי שאין מה לעשות הוא מסננן אותי..והוא לא חזר אלי ומאז לא דיברנו.... הבחור הזה שבר לי את הלב והייתי איתו רק חודש וחצי הייתי יושבת וחושבת עלךו 24 שעות ומקווה שאולי הוא יתקשר ושהיינו ביחד היינו יוצאים כמה פעמים בזוגות עם החבר הכי טוב שלו ועוד משהי שהוא הכיר והבחורה הזו עזבה את החבר הזה ופגשתי אותה שבועיים אחרי זה במסיבה... ושאלתי מה עם החבר שלי והיא אמרה שהוא בסדר ושהוא אמר שהוא לא יודע למה בקיצור זה כול כך כאב לי בייחוד מהסיבה שהוא עזב בלי להגיד מילה ונתן לי לשבת לחכות ולחשוב שאולי הוא יתקשר זה ממש התעללות ואני יודעת על עצמי שאני לוקחת דברים כאלה ללב..לעומת דברים רגילים בחיי היום יום שאנשים שמכירים אותי אורמים לי איך לא אכפת לי מהרבה דברים ואני לא מחשבנת כול כך בקיצור מאז עבר הרבה זמן והבחורה הזו היא אחת החברות הכי טובות שלי והשחבר שלה עדיין רוצה אותה...ולפעמים מתקשר והוא חבר טוב של חבר שלי ועבר חצי שנה....מאז פגשתי אזה בחור אחד שהכיר אותו טובמהצבא וסיפר לי עלו דברים כמו שהיתה לו חברה שנה שהוא נורא אהב אותה והיא עזבה אותו והוא לקח את זה נורא קשה ואמר שהוא לא רוצה להקשר יותר וכאלה ...בכול מקרה הוא סיפר לי את זה גם חוץ מזה שהוא עזב אותה ולא היא אותו אבל זה לא משנה והוא סיפר לי שהוא אחד כזה שגם אם האו יהייה עם משהי שנתיים זה עובר לו אחרי שבוע הוא ממשיך הלאה -הפוך ממשה שהבחור סיפר עלו והוא סיפר לי גם שהוא בוגד וחרטטן ועושה רושם של בחור רציני ויכול לסובב בנות בלי בעיה למרות כול זה אני חושבת שאיתי הוא בא בגישה של רצינות ולא רק לשטויות ורצה רק לשכב איתי כי זה לא יצא לו ואני בכלל לא בחורה של סטוצים וכאלה והוא ידע את זה והוא אפילו בא וישב עם ההורים שלי בסלון שעתיים ודיבר ועשה רושם של בחור טוב ורציני אז בשביל מה??! בכול מקרה ייש לי איסיקיו בפרטים שלי כתבתי כמה שורות שכתוב "לירן-(החבר) מנייאק וגם שכולם אמרו לי לא האמנתי ותמיד הצדקתי אותו כנראה שאני באמת תמימה כמו שהוא אמר" זה מה שכתבתי בפרטים ובלי קשר הוא וחבר שלו היו אומרים לי שאני תמימה מידי ..בכול מקרה כבר קצת עבר לי ואחרי ששמעתי מה שהבחור סיפר עלו ירד לי עוד יותר והרגשתי שהמשכתי הלאה למרות שזה תמיד יכאב לי בגלל הדרך שזה קרה התקשרו אלי מחסום ומשהו שואל אותי מה המצב מה חדש ושאלתי מי זה והוא ענה מה את לא מזהה.. בקיצור זה היה הוא..דיבר כאילו הכול רגיל ואמר לי שנהוא בדיוק יושב עם חבר שלו במחשב והוא כנראה נכנס לפרטים שלי וראה מה כתוב אז הוא שאל למה..אז סיפרתי לו ששמעתי עלו דברים ממשהו והוא רצה לדעת מי "תגידי לי מי זה" ולא הסכמתי והוא נידנד אז אמרתי לו דיי קרציה אני לא יגיד לך זה ידי טוב וזהו אז הוא צחק והמשיך לדבר כאילו כלום "מה חדש?מה את עושה?את לומדת וכאלה וסיפר שהוא קנה אוטו חדש ספורט וכול מיני ובסוף הוא אמר לי אם אני בבית והוא התקשר שהוא יחזור הביתה... בקיצור זה היה ברור שלא. וזהו אזה יומיים אחר כך נסעתי להביא את אח שלי מאזה מסעדה ונכנסתי לבפנים כי לא מצאתי אותו בחוץ ואז ראיתי את כול החברים שלו שם אז ישר שראיתי הסתובבתי לצאת וחבר שלו קלט אותי וקרא לי אז באתי להמשיך ללכת ורק לעשות לו שלום עםהיד אבל עצרתי כי לא היה לי נעים ואמרתי לו ולחבר השני שלום והוא ישב בצד שני הוא הסתכל עלי וחייך עשיתי לו שלום והלכתי לידו הוא לא דע אם לתתלי נשיקה או לא אז רק לחצתי לו יד ואמרתי ביי ולהכתי משם...וזהו עברו 3 ימים מאז ..ועוד פעם התחלתי לחשוב עלו עד שכבר חשבתי שזה עבר ואני באמצע לימודים ואסור שזה ישפיע עלי ומזה קשה לי אני מהת לשמוע מממנו שוב פעם או איכשהו לדבר איתו..ייש לי את החברה שבקשר פחות או יותר עם החבר שלו וזהו..אני לא יודעת אם הוא יתקשר שוב פעם אני מאוד מקווה אף בחור לא יוכלצל עשות לי דבר כזה אין עוד אחד כמוהו...לטוב ולרע אני יודעת... אני עדיין אוהבת אותו..אין מה לעשות ואני חייבת אכשהו לראות אותו ללדבר איתו על זה או סתם.....מזה קשה לי..למה הוא חזר לי לחיים שוב??! אני מאוהבת בו שוב אני לא יודעת המ לעשות..להתקשר ?מה להגיד ?אחרי כול מה שהוא עשה לי ...ייש לי מכתבים שלו שהוא היה מטורף עלי ויום אחד רצה שאני יכתוב לו מכתב שאני יבטיח שאני לא יעזוב אותו אף פעם ואני ישבע במשהו והוא כתב לי גם והחלפנו מכתבים-התיחחבויות כאלה שאנחנו חייבם לעמוד בהם הוא כתב לי"כול מילה היא ישר מהלב .הרבה מאוד זמן לא הייתי כזה מאושר והיום אני הכי מאושר שייש בזכותך את האדם הכי מדהים שהכרתי בחיי כבוד הוא לי להיות חברך ומקווה ליותר אני אוהך אותך ומבחינתי מתחייב לכול דבר כהוכחה שאני לא יפרד ממך בחיים שלך לנצח" ופעם קניתי לו בפר שנכתוב כול יום אחד לשני והוא כתב לי הקדשה "לאהובתי תודה על המתנה הכי מקורית שקיבלתי עד עכשו אני מכיר אותך רק שלושה שבועות אבל אני מרגיש כאילו אנחנו ביחד הרבה זמן כול מה שרציתי בחברה ייש בך...אוהב אותך לנצח"...מכתב הכי יפה בעולם... אהבתי אותו יותר מהחבר שלי שהיה איתי שנתיים מה עושים??????????? אני רוצה אותו כול כך גם אחרי כול הרע שסבלתי בגללו!!!! אני לא יודעת מה קרה....הוא בן 24 גר קרוב אלי אם זה משנה........ קשה לי ממש שוב

אם לא אכפת לך לפרט מעט יותר אולי נוכל לעזור חסר כאן המון פרטים (אולי בגלל שלא הצלחתי לקרוא הכל...) סתתתתתתם יש לי מצברוח אהבל מכירה את זה? לא פה לא שם... בקיצור נכנסתי לפורום לראות ונפלתי על הצרה שלך... קשה..קשה...

הי שלי, אני מזדהה עם הכאב שלך, גם אני עברתי פה ושם אהבות נכזבות... אבל, לי לא היה את האומץ ללכת ולדבר עם האהבות שלי ולדעת מה קרה או מה שלא קרה. היום, אחרי יותר מעשר שנים, אני חושבת שהייתי צריכה לדבר, לשאול כדי לסגור את זה עם עצמי. לכי תדברי איתו. לא בטלפון ולא עם חברים בסביבה. בבית קפה או מסעדה או סתם בחוף הים. מקום ניטרלי. תספרי לו מה את מרגישה ותבקשי ממנו לספר לך מה קורה איתו ולמה הוא התנהג אלייך בצורה פוגעת. תהיי מוכנה לשמוע דברים לא נעימים אבל מקווה בשבילך אחרת. זה לא אומר שאחרי שתדעי תפסיקי להיות מאוהבת. לזה יקח עוד זמן להעלם, אבל לפחות תדעי וזה גם משהו. וגם, לאחר עשר ויותר שנים, יש לי משפחה, בעל אוהב וילדים מדהימים. אני מסתכלת אחורה על הדברים שהיו, בעיניים אחרות ובוגרות יותר והכל הופך לענן דק, לבן ומתפוגג... כך שאת יודעת...דברים משתנים.... בהצלחה.

היי שלי, אחרי חודש וחצי ביחד קשה לדבר על אהבה. אפשר לדבר על התאהבות מטורפת עד למעל הראש; והתאהבויות דועכות ומפנות את המקום לאהבה או לשום דבר... זה אולי נשמע נדוש, ובטח שקשה לבצע, אבל את צריכה להמשיך הלאה ולא לתת לו לשחק בך כל מיני משחקים. הוא בתקופה קשה עכשיו ולא יכול להחליט אם מתאימה לו זוגיות או שלא, אז אל תהיי הקורבן של חוסר ההחלטיות שלו. אל תסגרי את עצמך בפני אופציות בעתיד; לכתוב ש"אף בחור לא יוכל לעשות לך את זה, ושאין כמוהו" זה לכתוב בעצם את מה שאת מרגישה עכשיו, בהווה. אבל עד שלא תחליטי שאת מוותרת על הרעיון של להיות איתו, לא תוכלי לראות מה קורה מסביב... סביר להניח שיש שם עוד בחורים שיוכלו "לעשות לך את זה"; וכל אחד מיוחד בדרך אחרת. אולי את צודקת ואין כמוהו - אבל לפי התיאור שלך, בטוח שיש יותר טובים ממנו. קשה לשכנע את הלב בדרך ההיגיון. אבל תני לעצמך להשתחרר מכל החלומות והציפיות בקשר לבחור הזה... והכי חשוב בעיניי זה, שתבדקי למה את רוצה להיות עם מישהו שעשה לך רע? את לא חושבת שמגיע לך מישהו טוב יותר, שיתייחס אלייך בכבוד? הרה.

היי לכולם/ן האם יש עוד טעם להכנס לאתר חביב זה לאחר שכל בעיותי נתפרו או שיהיה זה טעם לפגם? שלכם בשלט רחוק-שמחוש.....

בוקר טוב שמחה או שמא נאמר שמחה ? זו את ? שמחה הבעיות לא נפתרו ובטח לא כולן זו בעייה די נפוצה לחשוב שכל הבעיות נפתרו לדעתי יש עוד הרבה לתקן בכל הקשור לאהבה ומיניות אצלך , ועוד...ועוד... למעשה הבעיות שלך החריפו וגדלות מיום ליום את חייבת להכנס מהר יותר חזק יותר , והרבה יותר או שלא .

על תשובה כזו נאמרה האמרה הידועה שיש להזהר מידידים ביחוד מאלו שהביצועים הבלעדיים שלהם הינם במשיכת העט. אך כל מה שקשור לסקס,זקפה,אונות והון- - המרחק בין היכולת המילולית לבין הביצועים בשטח הוא אין מונים ארון מאורך פינם. ובכלל רצונו של ניר לטעום הוא רצון כן ,אמיתי שפורץ מתוך הוויה תסכולית של סביבה עויינת ,של מצעים מסודרים להפליא גם בשעת זריחה וזאת לאחר שינה של גל"ג (גב לגב). נירוש אני שלחתי לך בזמנו קרש הצלה .אך אתה העדפת לשחות כנגד הזרם וטבעת... אז אני מבינה ...שכך יוותר ביננו הרומן הוירטואלי שקוים או לא... אוהבת ...שמחוש...

שמחה - את שואלת כי באמת חושבת שכאן "רק" פותרים בעיות, או כי את צריכה איזשהו אישור מאיתנו להמשיך ולהיות חלק מהפורום למרות שבעיותייך נפתרו? ניר ענה לך... אני עונה לך - ממש לא אכפת לנו אם את כאן בשביל לפתור בעיות, לצייר על הקירות או לדסקס על סתם עניינים שברומו של עולם (פחות או יותר). אם יש בעיה - ננסה לעזור. אם אין בעיה - זה מצויין בשבילך. בעיות לא מהוות כרטיס כניסה לפורום. ולכן, כשהן נפתרות זה לא אומר שאת מגורשת לאלתר.

היי הרה בודאי שאני מבינה ש"מותר" להכנס לפורום לא כדי להעזר אלא גם כדי לעזור.. בזמנו העלתי מספר חיוכים אצל חברי הפורום (למרות שחלק מהחברים לא כל כך אהב את הסגנון הבוטה הציני שלי)... אלא מאי?...כמו אצל בן משפחה שלא תמיד אצה לו הדרך לרוץ לדודה בלה ..אז ישנן תקופות שהוא מבקר אותה פעם בשבועיים וישנן תקופות שהוא מתראה איתה רק באירועים מיוחדים (חתונות או לא עלינו הלוויות)...בכל מקרה היא נשארת דודה שלו.. כך גם מערכת היחסים שלי עם הפורום...לפעמים אני מציצה...ולפעמים לא... בזמנו הייתי די פנוייה בשעות הבוקר אז נכנסתי לפרלמנט הפורום וקשקשתי על הא ועל דא (ביחוד על דא).. כיום קצת עסוקה (רצה לפלורידה לספור את קולות החיילים)...נכנסת פחות... אוהבת ---סימה

פעם בחטיבה נפצעתי קשה והייתי קצת בהלם יצאתי אחרי שנה מבית חולים והפסיכולוגית של המקום אמרה לאמא שלי שאני צריכה טיפול פסיכולוגי ובמקום לתת לי להמשיך בחיי חייבו אותי ללכת לטיפולים שכלל לא עזרו לי ולא רציתי בהם ואפילו התביישתי ללכת אליהם. יש כל כך הרבה פסיכולוגים/פסיכותרפיסטים והשקפות פסיכולוגיות שלדעתי זה לא בסדר. נראה לי שטוב להקים פורום שתנתן בו זכות הדיבור לאנשים שיש להם דברים נגד פסיכותרפיה.הפורום הזה מיועד רק לאנשים שיש להם מה לתרום לדיון ולא לאנשים שמתנגדים לנושא הדיון הזה.

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/66/xPG/274/xFT/361887/xFP/361887

לא היית מוכנה לקבל דעות של אחרים... היה לי איתך דיון ארוך בנושא - באיזשהו שלב בעבר - והדברים שכתבת אז (בצדק, מבחינת ההרגשה והתפיסה שלך) נראו כמו (והדגש הוא על כמו!) מסע צלב כולל כנגד התחום הנרחב של הטיפול הנפשי. עכשיו, יש כאן מקום לדעות שלך, לחוויה שלך ולדברים שאת רוצה לכתוב כדי לשתף. מכיוון שאני, אישית, כבר דנתי איתך בנושא הזה - ובלי להגיע לשום מקום, לדעתי - אשאיר לך ולמשתתפים אחרים בפורום את הבמה בדיון הזה. אבל - בלי השמצות והכפשות של אנשים ספציפיים. אגב, מה דעתך לנסות ולהקים פורום בנושא הזה? אני מתארת לעצמי, שאת לא היחידה שמחזיקה בדעות המסויימות האלה... סביר להניח שבדוקטור'ס לא יאפשרו לך, אבל תבדקי במקומות אחרים (הייד פארק,למשל). ואם יש לך גם משהו נגד הפסיכיאטריה, הרי שהסיינטולוגים ישמחו לקבל אותך לשורותיהם.

מחקתי. מה לעשות...?! זה לא בגללך, אלא בגלל הדיון הכ"כ מיותר בעניינו של דרור גרין. אבל אני רוצה לומר לך, שכנראה לט היית בדוקטור'ס הרבה זמן! כבר חצי שנה בערך שאני לא גולשת מתחומי הפורום הזה, כך שלא ברור לי איפה "ראית" אותי ובאיזה פורום. גם בעבר כתבתי רק ב"פסיכולוגיה קלינית", כך שהייתי אומרת שנסחפת קצת עם ההכרזה שלך על נוכחותי בעוד הרבה פורומים. כפי שאת רואה, שרשורים אחרים, שאינם נוגעים למנהלי פורומים אחרים, נשארים כאן... כל זמן שאת מקבלת את הבמה (ואני לא יודעת מי הוא איש מקצוע ששלח אותך לכאן), תשתמשי בה בכבוד בראוי, ולא תהיה שום בעיה של מחיקות מיותרות. מקובל עלייך?

אני משתמשת בבמה בשיא הכבוד. הבעיה של המחיקות זה סתימת פיות וזה חוסר כבוד וגם זה שהפנו אותי לפורום נגד פסיכיאטריה. מעניין למה קיים פורום נגד פסיכיאטריה ולא פורום נגד פסיכולוגיה. למה נראה לך שאיש מקצוע שלח אותי? לא שלח אותי אף אחדץ אותך שלח מישהו?

.

שפתחת מועדון מעריצים? :-))) תגיד, הכנת כבר סטיקרים?

כיו"ר דירקטוריון מועדון המעריצים (או שמא יש לומר המעריצות) של ניר, הריני להודיע לכל האלפים הממתינים בכליון עיניים לשובו, כי לרגל עסקים חובקי עולם, יעדר ניר ואף יתכן שיחזור בכל רגע.

הרה אפשר להציע לך הערצה ? איך את תגיבי אם יהיו לך מעריצים ? את יודעת שבשעה 3 יש מבחן ?

אני את לא יודעת, קצת עסוק בלחיות את ההווה העמוס שלי וכמו שדודה שלי נעמי אומרת ילדים חיים עתיד, מבוגרים חיים ההווה ,וזקנים חיים את העבר ואני אומר לדודה שלי רגע ... מעריצה שלי ? אותי אני ? פשייי תזהרי לך, כשאת ככה מלטפת לי באגו שלי אני לא נשאר אדיש. וזה לא צריך לעניין שאף פעם לא הייתי אדיש המחשבה שאני כאן שנתיים ויותר והצלחתי לרכוש לי רק מעריצה אחת , גורם לי להעריץ אותך ,את המעריצה האלמונית אני מעריץ אותך אני מרגיש צורך לנשק לך היד לכרוע ברך להביט לך אל תוך המחשבות לך ההערצה עד טרוף . ויזזזזזזזז

רק רציתי לעדכן אתכם בקשר לרצון שלי להפסיק ללמוד בבית ספר, אז דיברתי עם המורים שלי ועם ההורים, והם עשו לי תוכנית מיוחדת, שההתחלה שלה היא הפסקה של הלימודים לחודש, שמתחיל מחר, בו אני אלמד לבד עם מערכת שעות שעשיתי לעצמי, ההמשך יהיה בבית ספר אבל עם תוכנית מיוחדת שהמורים יעשו ביחד עם היועץ של בית ספר, משהו שיתאים לי יותר. אז תודה רבה על התמיכה, תאיר

הי תאיר, אני שמחה שהצלחתם למצוא לך סידור שמשביע את רצון כולם. טוב לקרוא, שלצוות החינוכי בבי"ס אכפת ממך והם לא רוצים לראות אותך נושרת מהלימודים. המון המון הצלחה, הרה.

האם עוסקים פה בפורום בבעיית פוסט אובליגיישן שלכם ראובן

ראובן שלום, האם אתה מוכן לפרט קצת יותר? הרה.

הרה היקרה לי שלום ,אומנם כתבתי ממחשב אחר ולא מביתי אך ,זו הייתי אני .אשמח לקבל הסבר.ואני לא מרגישה שאני חייבת התנצלות ,כי כתבתי את מה שבאמת היה לי בלב לא חושבת שפגעתי באף אחד ולדעתי זה לא היה כלכך נורא אפילו שבחרת למחוק .אוקיי .אולי זה היה יותר מתאים לפורום אחר? ולא הייתי רוצה עכשיו שתחזירי לכאן את אותה הודעה שהעלמת ...אז אולי הייתי לאחר אכזבה ...היית יכולה לצנזר ,לא? או שאולי זה קשור ל "כינוי" שכתבתי אחר כך ?או שפשוט מן הראוי שמכתבים כאלו יגיעו מהר ככול האפשר לאשפה?או שאין מקום לרגשות אותם ביטאתי במכתב? או שהחלטת שמספיק דשתי בזה ...מה הקטע?

היתה בעיה עם דוקטור'ס כנראה. נעלמו עוד כמה הודעות באופן מסתורי... במהלך הסופשבוע בקושי היה לי זמן, כך שאם זה יימשך אפנה למי שאחראי על כלל הפורומים. אין חשיבות למחשב שממנו את כותבת... הפורום עדיין לא יודע לזהות את הדברים האלה (וגם אני לא, אלא אם אתחיל לחפש כתובות IP וזה ממש לא בראש שלי). אז בבקשה, תכתבי שוב - גם אם לא מילה במילה, אלא ברוח הדברים - את מה שכתבת בהודעה שנעלמה, בסדר? את יודעת שאפשר לכתוב כאן הכל... כל זמן שאין כוונות רעות מאחורי התוכן, אז הכל אפשרי. לקיצורו של עניין - לא מחקתי ולכן גם לא אוכל להשיב... אגב, הודעות שנמחקו אי-אפשר להשיב בכל מקרה... זה תהליך חד-סטרי. אז אני מקווה שההדורים יושרו. כשאני אחראית על הודעות "נעלמות" אני לא מסתירה את זה. להיפך - לא אכפת לי שאנשים ידעו, שיש גבולות ברורים גם בפורום הזה.

ראשית תודה רבה על ההסבר לרגע או יותר נכון לשלושה ימים מאז ההודעה נעלמה חשבתי ש”הצלחתי " להסתכסך איתך בלי כוונה .את האמת הייתי במצב רוח דיי קרבי ...אבל ככל שחשבתי יותר על מה שכתבתי הרגשתי יותר מבולבלת לגבי ה"מחיקה" תהיתי אם כתבתי משהו לא הגון או שמה השתמשתי בביטוי קצת נוקשה מהרגיל במובן הפיגורטיבי של הביטוי "מטילה פצצה"כאשר התכוונתי לגודל הבעיה ולא לפעולה המוחשית בכל אופן תחילה חשבתי לא להגיב כלל כי לא רציתי להתמודד עם התוכחה המקובלת של " אין זה מקובל עלי ..." אך אני שמחה שהחלטתי בסוף לברר ...יש לי חדשות טובות וגם פחות טובות הטובות הן שקיבלתי הצעת עבודה נוספת (חלקית ) שתרים אותי מהמצב הכלכלי המזופת שלי זאת לראשונה לאחר שלוש שנים של נסיגה רצינית, חריפה ועמוקה בתחום המקצועי שלי ושנית החדשות הפחות משמחות הן שאם אתמסר ללימודי במכללה ולעבודה הזו והשניה לא אוכל כל כך להרשות לעצמי לגלוש באתר זה ...ואם אעשה זאת תדעי שזה על חשבון עשיית "שיעורי הבית "שלי ולגבי ההודעה שנמחקה ובקיצור נמרץ העליתי את בעיית ה"אימפולסיביות עם הצדדים החיוביים ושליליים של לנהוג באימפולסיביות במקרה ספציפי ביותר של להתקשר למשהו שאוהבים כדי לשמוע את קולו ולשמוע משלומו מצד אחד זה גורם לסיפוק ריגשי זמני אך אדיר בעוצמתו ומצד שני המחיר הכבד שמשלמים אחר-כך כאשר דשים בצדדים הראציונליים של האקט והנפילה העצומה שבאה לאחר מחשבה מפוכחת של "זה היה רק לרגע ,אין לזה תקווה ,זה רק בלב שלי ולצד השני לא איכפת ..." השוויתי את ההתפכחות למשב רוח מהקוטב הצפוני ביום חורף ,זה הכל לעכשיו

שלום . לאשתי יש אחות קטנה ממנה נשואה עם 2 ילדים שאף פעם עד היום לא הזמינה אותנו למסעדה או ליום הולדת שלה או של בעלה . אנחנו מצידנו מזמינים אותם בכל פעם שלי או לאישתי יש יום הולדת ואישתי קונה לה מתנה ליום ההולדת . מה דעתך להתנהג אליה באותה צורה ??? לא להזמין אותה יותר לימי הולדת ? ההתעלמות שלה ושל בעלה ממש מרגיז , האם על אישתי להגיד לה שהיא מתנהגת לא בסדר ? חוץ מזה נורא מרגיז את אישתי שהיא מזמינה אותם והם כמיט ולא מזמינים אותנו . מה המלצתך

חיים ! חבל לחפש בעיות מתחת לאדמה. היחסים בינך לבין אשתך בסדר? הבריאות בסדר? אם התשובות הן כן , כן ., אז תהיה מאושר בחלקך. כימיה בין אנשים לא קשורה קשר ישיר לפרטים בתעודת הזהות. לכן, חבל להתרגז ! אם אין ויכוח , ריב רציני בין האחיות, קח הכל בפרופורציה, תשתדל להנות מהדברים היפים בחיים. לילה טוב

חיים ערב טוב אני מסכיה עם ש בעניין הפרופורציות בחיים, חשוב לבדוק את סדרי החשיבויות / עדיפויות בחיים, ולהתייחס בפרופורציה הנכונה בהתאם. גם בנושא של ההתרגזויות - אני מסכימה עם ש. התרגזות לא מובילה לשום מקום טוב, מעבר לזה - הקשר בין אחיות, הוא בדרך כלל קשר משמעותי, ולא פשוט. יש בו רבדים רבים ועמוקים, חלקם מודעים וחלקם לא מודעים, ולכן ניראה לי שאם אתם מרגישים 'לא נוח' עם הקשר, רצוי לנסות לפתור את זה. הפתרונות בדרך כלל לא פשוטים, וחלק מהפתרון זה להבין שכל אחד מאיתנו הוא אדם והוא שונה מהשני - באמונות, דעות, צורות התייחסות .......ולכן חשוב לקבל אחד את השני למרות ובזכות השונות. (למרות שזה לא פשוט) יחסים הם דבר הדדי, אבל הדדיות לא אומרת 'אותו דבר', חשוב לבדוק מה אתם כן מקבלים מהאחות ומבעלה. יכול להיות שאתם נותנים יותר מתנות, הזמנות, .... והם נותנים דברים אחרים. האם העלתם את הנושא איתם ? האם הם יודעים מה אתם חווים בקשר ? מה העמדה שלהם בנושא ? מה המניעים שלהם ? אם היחסים ביניכם מספיק יציבים - אולי נכון יהיה לפתוח את הנושא, בנסיון להבין ולקבל אחד את השני, ולהמנע מלבקר או לשפוט אחד את השני בברכה א

שלום חיים, לכל משפחה יש את ההרגלים שלה. יש משפחות שנוהגות להזמין לאירועים שונים ויש כאלה שלא. גם נתינת מתנות אינה דבר ברור ומובן מאליו. נכון, רוב האנשים מצפים לקבל משהו לימי הולדת ונוהגים לתת מתנות. אבל יש כאלה (ויש לי חברים כאלה) שכל העניין הזה של ימי הולדת לא נראה להם ביג-דיל, ולכן הם לא נותנים מתנות אבל גם לא מצפים לקבל מאחרים. וזה באופן כללי. באופן פחות כללי - האם, בלי קשר לאירועים שונים, אישתך ואחותה חברות? איך הקשר ביניהן ביום-יום? ניסיתם לדבר עם האחות ובעלה בארבע עיניים? אולי, כפי שכתבתי בהתחלה, זה עניין של השקפה שונה? חיים, כשאתם מזמינים אליכם אתם נהנים לארח אותם? אם כן, אז אין טעם לעשות להם דווקא ולהפסיק הזמין אותם. אם הרוגז מעכיר את האווירה, אז חבל - תדברו איתם ותבהירו את העניינים. המלצה חמה - צאו לביתקפה או למסעדה כדי לנהל את השיחה הזו, כדי שאף-אחד לא "ישחק" במגרש הביתי. שתהיה אווירה נייטרלית ככל האפשר. הרה.

היי, אני נמצאת במקום עבודה מעל שנה ומאוד לא מרוצה.אני עובדת מול קהל ומאוד חסרת סבלנות מולם.עליי להשאר מחוייכת תמיד ולתת שירות מצויין לאורך כל המשמרת דבר שמרגיז אותי וגורם לי להיות עצבנית מאוד.כאשר יושב מולי לקוח אני מחכה רק שהטיפול בו יסתיים ולא מנסה לראות במפגש עימו סיטואציה נעימה ומניבה פרי (אני עוסקת במכירות). מצד אחד,אני מנסה לשכנע עצמי שהכל תלוי בגישה ושאם אשנה אותה אוכל להפיק רק טוב כיוון שפוטנציאל קים אך יש לי מעין מחסום שמונע בעדי לשנות את התחושה השלילית כלפי מהות העבודה והצורך לרצות תמיד הצד השני.אני מאוד רוצה להיות בסדר ולחייך באמת ולא להרגיש אילוץ להתנהג יפה כלפי אחרים.אני ממש עצבנית מבפנים כאשר מישהו לא מבין מה שאני מסבירה יש לי סלידה מהלקוחות ממש.אני למעשה מרגישה בכל יום כמו שחקנית שעוטה מסיכה ורק עם חזרתי הביתה אני נרגעת ומתנהגת "אמיתי".השאלה שלי האם אכן העבודה אינה מתאימה לי או שפשוט אני "עושה" הדברים קשים מכפי שהם באמת.תנאי העבודה מצויינים ביחס לשוק אין לי מקצוע מפורש ואני מאוד פוחדת לעזוב.תחושב זו מלווה אותי זמן רב וכל פעם אני אומרת תנסי שוב אך תחושת הריקנות והלחץ מאוד חזקים.אני יודעת שאם הייתי מצליחה להתגבר על התחושות הללו העבודה הייתה פחות מעיקה ולא הייתי צריכה ל"רוץ" הביתה עם סיום כל משמרת.יש לי חשש כבד מלעזוב העבודה שמא לא אמצא משהו אחר וכן בשל ההכנסה (הייתי בעבר בהמון ראיונות עבודה וברובם קיבלתי דחייה-מה שמעלה את הפחד שלי) בקיצור אני נמצאת במעגל של תלונות ייאוש כעס ותסכול שאינו נסגר.

הי אביבית, עניתי לך כבר ביום שישי, אבל תקלה בדוקטור'ס מנעה את הופעתה של התשובה. לא משנה עד כמה את מקצועית, יש לקוחות שמרגישים בחוסר הסבלנות שלך. אני, למשל, מאוד רגישה למי שנמצא מולי ו"קוראת" אנשים בקלות, כך שאם ניצב מולי נותן שירות חסר סבלנות, אני מעדיפה ללכת. לא תמיד אפשר להחליט ואז לבצע. אני מתכוונת לשינוי הגישה שציינת. אם מקום עבודה גורם לתסכולים, כעסים והרגשה רעה, קשה לשנות זאת באמצעות החלטה רציונלית. את יכולה לחשוב מהו אותו מחסום שמפריע לך למממש את הפוטנציאל? מן הסתם מדובר במשהו יותר עמוק מלקוחות שלא מבינים בפעם הראשונה... אני לא יכולה לענות לך על מה ששאלת - האם העבודה מתאימה לך או לא... רק את יכולה לדעת את זה. ואם את רוצה להיות סגורה בנושא, יש היום מקומות שעושים מבחני התאמה למקומות עבודה; גם שם לא יגידו לך במפורש מהו התחום המתאים לך, אבל יוכלו להציע לך כמה כיוונים שונים לבחירתך. הריקנות והלחץ מלווים אותך רק כשאת בעבודה, או גם מעבר לשעות העבודה? הרה.

בני בן 10 ולאחרונה מתלונן על קשיים חברתיים בכיתתו. הוא מרגיש שכל התלמידים בכיתתו מתעלמים ממנו.הוא גם מנסה להתחבר עם ילדים מכיתות אחרות אך נתקל באותה תופעה.אני נוכחתי בכמה מצבים שראיתי שילדים אכן לא נענו לפניה שלו, רק שהבחינו בי , הם התייחסו אליו. בעבר היו לו קשיי שפה ולכן אנו נאלצנו לפנות לקלינאית תקשורת ולריפוי בעיסוק. הטיפולים בהחלט עזרו לו. לדעתי צורת ההתבטאות שלו אינה מספיק מתוחכמת לגילו והוא פונה בצורה ישירה מדי לסובבים אותו. אשמח מאוד לקבל יעוץ ותגובה .

שני, ילדים יכולים להיות אכזריים מאוד... עדיין אין להם את היכולת (שיש לרוב המבוגרים) לקבל ילדים אחרים כפי שהם, והישירות של בנך נתפסת בעיניהם כמשהו שונה. כדאי לערב את המחנכת שלו ואת היועצת של בי"ס; שיחה כללית עם כל התלמידים בכיתה שלו (או בשכבה) יכולה להועיל. מה גם, שכדאי שיהיה איזשהו גורם בבי"ס שיהיה מודע לקשיים החברתיים של בנך, משום שלעתים קשיים אלה יכולים להוביל לירידה בלימודים, חוסר חשק ללכת לבי"ס ועוד, וחבל שזה יפגע בו בנוסף לפגיעה החברתית. ועוד הצעה - תפני לאחד מהפורומים הנוספים כדי לקבל עצה מאיש מקצוע; הרעיונות שלהם באים ממקום שונה לחלוטין, וייתכן ותרוויחי עצות/רעיונות נוספים ומועילים. הרה.

'מקומנו בחברה' זה חלק מהישרדות שלנו. בני האדם הם יצורים חברתיים, וללא חברה קשה מאוד לשרוד. לכן הערנות שלך וחיפוש פתרונות חשובים ביותר. הצעותיה של הרה נראות לי מצויינות, ובנוסף נראה לי חשוב לבדוק את צורת היחסים שלו עם בני משפחה / שכנים. האם איתם הוא מסתדר טוב יותר ? האם עם מבוגרים קל לו יותר ? איך הוא תופס את עצמו ? ככול שהתמונה תהיה בהירה יורת, ניתן יהיה להגיע לשורש הבעיה, האם זה באמת רק עניין של שפה, ואולי דברים נוספים. בכל מקרה ככול שעובר הזמן, בדרך כלל לצערי התופעות מחמירות, כי החוויה של הדחוי מעמיקה ויוצרת בעיות נוספות, במידה והמחנכת והיועצת של בית הספר יוכלו לעזור, זה יהיה נהדר,ולא רצוי לפנות לגורמים מקצועיים נוספים בהצלחה א

גם זה קרה היום .... עשיתי בחינה כדי לעבור קורס וכנראה שלא עברתי ואצטרך לקחת את הקורס .אם הייתי מתכוננת כנראה שהייתי עוברת .איזה באסה .משתתפים בצערי ? אם תהיינה התפתחויות מעניינות אעדכן אותכם

אבל לא לאלה שלא מתכוננים מראש... רוצה שנשתתף בצערך? ומה רע בלעשות קורס?

לא צער על זה שאקח את הכיתה אלא צער על כך שלא עברתי את המבחן הייתי חולה ולחוצה והאוייב של עצמי ולא למדתי

הרה יקרה, הגעתי במקרה (או שלא במקרה...) אל הפורום הזה עם שאלה שיושבת לה בבטן ואין לי מענה. אני בת 30,עברתי מחלה קשה לפני כ - 7 שנים (איך הזמן עובר...) הייתי בת 23 בסך הכך ומאז אני חיה חיים רגילים, מהנים עם בן זוג ועבודה שאני מאד אוהבת. השתניתי המון מאז לטובה לדעתי אך, נהיתי אדם מפוחד באשר לכל מה שקשור למחלות. בגלל שזו היתה מחלה קשה (שקשה לי לכתוב אפילו את שמה למרות שבטח את מתארת לך) אני מחוייבת לעבור בדיקות כל מס' חודשים כדי להיות במעקב. כשמגיע זמן הבדיקות אני פשוט לא מתפקדת מרוב פחד, כל הפחדים וכל מה שעברתי חוזר ובעיקר כל מגע עם בית חולים או רופא גורם לי לבכי.אני מטופלת ברפואה משלימה ויש לי גם מטפל יקר שהוא כמו מורה רוחני שאיתו אני מדברת על הכל והוא מאד עוזר לי. עדיין,,, קשה לי יותר ויותר ואני מרגישה שאולי אני צריכה ממש טיפול אינטנסיבי ספציפי. אני חושבת שכל הרפואה עושה טעות בכך שמרפאים את האדם ממחלה ע"י כריתת איבר זה או אחר אבל בתוך תוכו נשארת צלקת שבה לא מטפלים והיא לא מגלידה מעצמה.הפחד הוא גם שהצלקת הפנימית הזו שלא טופלה תחזיר את המחלה חס וחלילה! האם יש פורום של אנשים כמוני שכבר ברוך השם לא חולים אבל עדיין פוחדים? סליחה על המכתב הארוך אבל זו כבר התחלה בשבילי... תודה

הי חיה, אני מתארת לעצמי על איזו מחלה את מדברת... אבל השם פחות רלוונטי, משום שכל מחלה קשה משאירה צלקות נפשיות; העובדה שהחיים עמדו על הכף, ובמהלך המחלה שום דבר לא היה ודאי, בהחלט יכולה לגרום לסוג מסויים של טראומה. ולפעמים בהחלט קשה להשתחרר מהטראומה הזאת בלי אוזן קשבת של איש מקצוע או קבוצה של אנשים, שהיו באותה סירה... יש אנשי מקצוע שהתמחו בפסיכולוגיה שיקומית; הם מלווים אנשים גם בזמן המחלה וגם אחריה. כבר הבינו, שלאנשים שלקו במחלות קשות צריך להציע עזרה ספציפית מאוד, שעונה על הפחדים והטראומה. אני מניחה שאיש מקצוע כזה אפשר למצוא בביה"ח בו את מטופלת או לברר במרפאה אליה את מגיעה למעקב. יש טעם במה שכתבת; תפקידה של הרפואה הוא לרפא את מה ש"מקולקל" פיזית, כאשר יש פחות דגש על צלקות פנימיות; זה השלב שבו כל אדם אדון לעצמו וצריך להסתדר לבד, למרות שכיום ברוב המחלקות יש עובד/ת סוציאלי/ת שמלווה את החולים ובני משפחותיהם. לא נתקלתי בפורום כזה, אבל אפשר לחפש... http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-879-7536,00.html http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/anashim.asp?forum=284&pass=1 http://www.cancer.org.il/home.asp הפורומים הנ"ל לא נועדו ספציפית לאנשים שהחלימו, אבל אולי דרכם תוכלי להגיע לכאלה... הרה.

השאלה לא קשורה לפורום הזה אבל תענו לי עליה בכל מקרה כי לא ידעתי איפה לרשום את השאלה הזאת יש לי בעיה יש לי רוב הזמן רעשים חזקים מהבטן זה נישמע ומרגיש כאילו הקיבה ריקה וזקוקה לאוכל אבל גם אחרי האוכל הבטן עושה רעשים חזקים וגם כואבים מה לעשות?

מורן, תפני לפורום גסטרו'. הרה.

איפה הפורום הזה?

Avoidant Personality Disorder אלה אנשים שנמנעים מפעילויות חברתיות מחשש שיובכו, יושפלו, פניהם יולבנו ברבים האם ידוע לכם?

שלום K, לא נתקלתי בקבוצת תמיכה להפרעת אישיות נמנעת. אני מציעה לך לבדוק גם בפורומים נוספים (פסיכיאטריה, פסיכולוגיה קלינית ופסיכותרפיה); אולי אנשי המקצוע או גולשים אחרים יוכלו להפנות אותך לקבוצות תמיכה בנושא. הרה.

שלום לך ! האם ידוע לך או לגולשים, על קיומה של קבוצת תמיכה להורים של חיילים בשירות קרבי. השאלה לגבי איזור חיפה , הקריות, עכו. ובנוסף, האם ישנו איזשהו פורום תמיכה כזה ברשת? תודה , אהובה

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=140

שלום נירה, תודה על תשובתך. אבל אני התכוונתי לקבוצת תמיכה להורים של חיילים קרביים, ולא לחיילים עצמם. שוב תודה רבה.

שלום, מספר הטלפון הבא נועד עבור קרובי משפחה לחיילים קרביים, אין פירוט לגבי מי שמנהל את הקו הזה ומה מטרתו, אבל אולי יוכלו לתת לך מידע לגבי קבוצות תמיכה באזור שאת מחפשת: 03-9012312 (בין השעות 20:00 ל - 24:00). תנסי לברר גם אצל קצין העיר לגבי קבוצות תמיכה. הרה.

הרה, צילצלתי כרגע למספר הטלפון שרשמת, וזה לא קשור לעניין. בכל אופן, בינתיים תודה רבה, ואם תדעי עוד משהו, כתבי לי בבקשה. לילה טוב, אהובה

הרה את מוכנה ?

רק שיום שלישי אוטוטו מסתיים. אז כנראה שזה ייפול שוב על יום רביעי. אני רק מקווה שיהיה לי זמן לעבור כאן לפני שאני יוצאת ללימודים. אם לא, אז תשאיר את השאלות, ואענה עליהן מאוחר בערב.

מעוניינת בקבוצת תמיכה/ סדנת הירגעות לאימהות עובדות המרגישות מתח ולחץ יומיומיים

היי מיטל ישנה קבוצת תמיכה כזו דרך האינטרנט (עדיף) וכאן זה בדיוק המקום כאן זה הסדנא לדבר על הקושי הלחץ והמתח היומיומיים ולקבל תמיכה רעיונות פתרונות וכלים להתמודד . מוכנה לנסות ?

אני נשואה+תינוק+מישרה מלאה והבעיה שאני כל הזמן מאוד לחוצה,עצבנית,מתוחה. אני שרויה במתח תמידי,כל הזמן הראש עובד וחושב מה צריך לעשות,אפילו בזמן יציאה לבילוי,איבדתי את ההומור ושמחת החיים,אני מאוד כבדה בכל דבר,כותבת כל שטות שיש לי לעשות בפתקים כדי לא לשכוח,תולשת קצוות של שערות מתוך מתח , ופשוט שכחתי מזמן איך ליהנות מהחיים ולהירגע. זה נמשך כבר מספר שנים(עוד מתקופת הלימודים)וכל מה שאני רוצה זה להיות אדם יותר שליו ורגוע. הבעיה שאני צריכה לתמרן בין מליון דברים ובסוף היום כל התסכול יוצא על בעלי המסכן.אין לי כסף ללכת לטיפול,מקסימום לסדנת הירגעות,אבל לא מצאתי כזה דבר.

משהו מכיר פסכיאטרים שמטפלים באו.סי.די

הי ורד, רוב הפסיכיאטרים (אם לא כולם) מטפלים גם ב - OCD. אם את מעוניינת בהמלצות לגבי פסיכיאטר מסויים, שאנשים טופלו אצלו בהצלחה, אני ממליצה לך לבדוק בפורום פסיכיאטריה. עוד אפשרות - בררי דרך קופת החולים שלך אם הם יכולים להמליץ על מישהו ספציפי. הרה.

איך אפשר לשכנע או להביא נער בן16.5 שפרש מבי"ס ,לאיזה מסגרת של לימודים או עבודה? הוא לא מבקש שום דבר ומעדיף כל היום לשבת ,או לראות טלוויזיה(ללא כבלים),או לשחק במחשב(לזמן מוגבל). אי אפשר לנתק את המחשב לגמברי מפני שכולם משתמשים בו. הוא לא מוכן ללכת לטיפול והוא לא מראה מצב דיכאוני. שיחות נפש וכעס לא עוזרים ממש. תודה מראש על הרעיון

למה הוא פרש ? מה הוא מסביר ? למה אי אפשר לומר לו שהוא חייב ללכת ? אי אפשר לנתק את המחשב לשעות היום ?

שלום מגי, כפי ששלומי שאל - יש סיבה מיוחדת לפרישתו מבי"ס? הוא שומר על קשר עם חברים מבי"ס? נפגש עם חברים? לדעתי ניתוק המחשב לא יפתור שום דבר ובטח שאקט כזה לא ידרבן אותו למצוא לעצמו תעסוקה אחרת (לימודים או עבודה). אם תוכלי לתת קצת יותר פרטים בקשר לפרישתו מבי"ס, אולי נוכל לחשוב ביחד (במסגרת הפורום) על רעיונות ועצות עבורכם. הרה.

הרה שלום בקשר לשאולתך הוא לא בדיוק אומר למה פרש מבי"ס,והוא לא משתף פעולה. הוא ילד מאוד רגיש,אני מבינה שאחד המורים אולי בלי כוונה פגעה בו ומאז התחיל לעשות בעיות ולחסיר מבי"ס. כמעט ואין לו קשר עם החברים .הוא גם לא מקבל את עצמו כמו שהוא,ולכן יש לו בטחון עצמי ירוד מאוד,וכל המאמצים ושיחות שלי לא כל כך עוזרים. הוא גם לא מוכן לקבל עזרה מגורם חיצוני. מה יש לך להציע שעוד לא חשבתי??? תודה רבה

תודה

יוני, תעביר את תוכן ההודעה מהנושא אל גוף ההודעה, משום שאין מספיק מקום בכותרת. הרה.

אני לא יודעת אם אני בפורום הנכון אז ככה בכל מקרה: אני רוצה וממש בא לי לצאת מהבית לפטפט עם חברות לעשות קניות קיצור לצאת להתרענן ולשכוח מהצרות אבל הבעייה היא שהחברה שלי עובדת ולאחר מכן היא משגיחה על האחים שלה וממש לא בא לי להטריד אותה . אני לא אוהבת פשוט לא אוהבת לצאת לבד זה מזה משעמם אותי? אני עוד מעט מתחילה לללמוד אני מאד רוצה לנצל את התתקופה הזו ביציאות ובילויים נ.ב. איני בקשר עם שאר החברות שלי מהתיכון כי כל אחת מצאה את דרכה אם זה בחתונה או בעבודה קבועה או בלימודים. אין לי חבר כי אני ילדה שמרנית. אופפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ נמאס לי מכל הטלנובלות שאני רואה בבקשה תייעצו לי מה לעשות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הי גילי, חתונות, עבודה ולימודים אומנם לא אמורים להיות מכשול בקשר בין חברים וחברות; לכולם יש זמן לבילויים חברתיים... למה את חוששת שתטרידי את אותה חברה? אני לא חושבת שאם תקפצי לבקר אותה בזמן שהיא שומרת על האחים שלה, היא תתלונן. ומה אם סופי שבוע? אין עבודה ואין לימודים... בד"כ החל מיום חמישי אחה"צ רוב האנשים פנויים לדברים אחרים. נכון שזה לא ממלא את כל השבוע, אבל זו התחלה. את שמרנית במובן של דת, או במובן של חינוך? (אם מדובר בדת, אז סופי השבוע באמת לא יועילו לך במיוחד; מלבד מוצ"ש וחמישי בערב). הרה.

דווקא לכשיתחילו לימודייך תוכלי לפגוש חברות וחברים חדשים מהכיתה לבלות איתם ועד אז גם לגלוש באינטרנט זה בילויי...

בדיוק עכשו באתר דוקטורס הקדישו כתבות לנושא השינה, ואני מחפש חולי נרקולפסיה כמוני אשר הינם חדשים ו/או ותיקים בחיפוש ומציאת דרכי התמודדות עם המחלה ומוכנים לשתף ולעזור לי לנסות ולנהל חיים נורמליים (פחות או יותר עד כמה שניתן) של שילוב עבודה, משפחה ועייפות נוראית והירדמויות. מי שמכיר חולים כאלו שבא להם להיפתח באי-מייל, אנא העבירו את קריאת ה-S.O.S הזו אליו, ואת כתובתי: [email protected] תודה ושבת שלום.

אחד ישנוני תמידי אחד עירני תמידי אין צדק בעולם המחורבן הזה................

לאלי שלום לפני שבועיים התקיים דיון מעניין בפורום מידענות רפואית באתר הזה אתר דוקטורס ושם אנשים כמוך שאלו שאלות דומות לשלך וקיבלו תשובות מ "אהובה" ממליץ לך להכנס לשם ולחפש את הדיון ראה לינק מצורף http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/237 כמו כן לאחר שתמצא פתרונות-אולי מכשיר כלשהו שעוזר לבעייה כתוב על כך בפורום שבנהולי פורום מיכשור רפואי באתר הזה http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1178

http://clubs.iol.co.il/ts.cgi?tsscript=club/club_index&forum_id=13101

שלום לכולם יש לנו במשפחה כלבה בשם גיני שמצאנו אותה בגיל 3 שבועות על חוף הים ובעצם הצלנו אותה וכיום היא בת שלוש שנים ידידותית אוהבת ילדים ומבוגרים ומתרגלת בקלות לכל אזור ובית אשמח למסור אותה למשפחה סוג הכלבה היא תערובת של פינצר ננסי וטרייר. הילדים שלי כבר גדלו כך שכבר לא נותנים לה את האהבה כפי שקיבלה בעבר ולכן אנו מעדיפים למוסרה למשפחה טובה עם ילדים קטנים שיתנו לה אהבה והיא תחזיר להם אהבה דרך אגב-אדם יוצא אדם טוב יותר אם הוא גודל עם חיות בבית-יש מחקרים רבים והוכחות על כך. נשמח לסור לכם אותה ואם תרצו אז יחד איתה גם חתולה באותו גיל לקביעת פגישת היכרות עם הכלבה והחתולה הנכם מוזמנים להתקשר אלינו לפלפון 067504130

זיו, אני מעריכה את הניסיון שלכם למצוא לחיות בית חם... אבל כמישהי שעבדה באחת העמותות למען בע"ח, קשה לי לשמוע על אנשים שמעבירים חיות מיד ליד... אני אסביר לך מה מטריד אותי... נניח ומצאתם לכלבה משפחה אם ילדים קטנים; מה יקרה כשהם יגדלו? שוב נדודים? אני לא מבקרת את ההחלטה שלכם (אבל תבין שאני באה מצד שונה מעט), ובהחלט עדיף למסור חיה לבית שבו היא תהיה רצויה ואהובה יותר. ולמה גם את החתולה? לא חושבת שכל האנשים גדלים להיות טובים יותר אם יש/היתה להם בבית חיית מחמד... זו הכללה מאוד מאוד רחבה. ראיתי חיות וראיתי אנשים... מאחלת לכם בהצלחה. שתמצאו לשתיהן בית חם ואוהב.

הי הרה כיוון שיש לך ניסיון בחיות ובהתנדבות בעמותה לטיפול בחיות אשמח אם תעזרי בקשרייך ותמצאי בית חם לכלבה ולחתולה שלי אני בטוח שמי שיקח אותם או אחת מהן יוכל להנות מהם שנים רבות--אין סיבה שהם ינדדו ממשפחה למשפחה. ממתין לטלפון ממך או מחברותייך לתיאום הכרת החיות 067504130 רחלי או זיו

אגודת צער בעלי חיים http://www.spcaisrael.org/ עמותת גג לחיות: http://www.animals-roof.org.il/ פטקינג: http://www.petking.co.il/petking/Boards/Index.php?CID=32 SOS חיות: http://www.sospets.co.il/ הב הב: http://www.havhav.co.il/

הצלחתי להנעים לעצמי את הזמן באמת שהיה לי נעים ולזכור אסור להתבייש לכתוב כאן את מה שאתם לא מתביישים מממ..לחשוב . פחות או יותר . הנה זה מגיע הנה זה ביי

הי ניר השאר בפורום אתה עזר כנגדי-נראה לי שאני אתה ושלומי ואלמוני הם הגברים היחידים שכותבים כאן

אשמח לקבל רעיונות מכם ליום הולדת של בעלי לגיל 40 חשוב שיהיה מיוחד תודה

הי צופית אם לבעלך יש חברים וחברות הייתי מציעה לך להכין לו סרט קצר להסריט את החברים והחברות גם כאלה שנשכחו מברכים אותו או סתם מקשקשים זכרונות להתקשר למרינה בהרצליה להזמין את השיט הלילי ,רומנטיקה +ארוחת ערב בין השאר להראות לו את הסרט שהכנת אפשרות נוספת לקנות חבילה 3 ימים בסיציליה שבאיטליה לאי המפיונרים הטיסות עכשיו זולות להזמין מקום במלון 4 כוכבים לשכור רכב קטן לעשות טיול להרים הגבוהים והמושלגים שם נופים עוצרי נשימה לאכול את הפיצה הטובה בעולם ולבקר במסעדות בנוסח הישן של איטליה על הים אוכל יין והרבה סקס . אפשרות שלישית לקנות לו אפטרשייב חדש במבצע לנשק אותו ולאחל לו מזל טוב ולשכנע אותו שהוא עדיין צעיר מאוד .

צופית, מלבד הרעיונות שניר הציע לך, אני חושבת שכדאי שתכתבי מהם תחומי העניין של בעלך, מה הוא אוהב?

להלן רעיונות גיל 40 זה גיל שבו גברים עוברים משבר זהות-האם מה שהשגתי עד עתה זה הכול??האם המיקצוע שלי הוא המיקצוע הנכון?ועוד ועוד יש לפתוח להם את האופקים בגיל הזה ולחשוף אותם להתנסויות חדשות לדוגמא רעיונות 1) תארגני לבעלך שיעור בהטסת מטוס-יש בשדה התעופה דוב בתל אביב ואו בהרצלייה משרדי ניהול-פני אליהם והזמיני שעור טיסה--אני מכיר נשים שעשו הפתעה כזו לבעל-כיסו את פניו במטפחת הביאו אותו לשדה התעופה הושיבו אתו במטוס ואז נתנו לא לפתוח את העיניים 2) מסיבת הפתעה-יוצאים בכאילו למסעדה וכשמגעים לשם יש חושך בעלך נלחץ ואומר בואי נסתלק ואז ידלק האור וכל החברים שלכם יהיו שם וירימו אתו על כיסא 41 פעמים הלואי עלי-אני בן 42 ולא קיבלתי כאלו הפתעות עד עתה בהצלחה-זיו

לניר ענין הסרט כבר בפעולה לגבעי חו"ל זה לא אקטואלי לגבינו עכשיו אולי אפתיע אותו בסוף שבוע קצר בארץ, או בטיסה בשמי הארץ רעיון של זיו לגבי מסיבה יש לי בעיה כיוון שלבעלי יש המון חברים גם בעבודה, גם אחרים, ויש כמובן את המשפחה . לכן אני לא יודעת אם כדאי להפתיע אותו איזה קבוצה להזמין להרה - בעלי עם חוש הומור לא חסיד הספורט היום, חוץ מצפיה של כדורגל, אוהב חברה לשבת בפאבים עם חברים לשתות ,מנהל מחלקה עובד די קשה אן לו תחבביבים מיוחדים תודה בי

יכולה רק לקרוא אבל לא לענות. מייל מטומטם. אז אם אתה זה לא אתה אז מי אתה בכלל?!?!?!?!?! זו בהחלט כותרת מרעישה!

טוב עכשיו חזרתי וחייב לעשות כמה טלפונים בהולים אל תדאגי מיכל חמודה אני בטח הגעתי מאן שהוא . תגידי גם לך אין סימן לחבל התבור ? אם אני לא חוזר תוך חצי שעה אז תחכי יותר ... ויזזזזז

בטח שאני אחכה יותר. יש לי תואר בלחכות. לא רק שאין לי טבור, אין לי גם דם.

http://news.walla.co.il/?w=//614633

לי זה מזכיר שדרסתי חתול לפני כמה שנים וזה קצת מציק לי אני בטוח שיכולתי למנוע את זה אם רק ההיתי מפסיק לרדוף אחריו ... סתם . סיפור מעניין ויפה מזכיר לי התנהגות של הרבה חברות שהיו לי בגיל ההתבגרות .

אני לא מופתעת בכלל. מכירה קצת כלבים וחתולים... יודעת מה הם מסוגלים לעשות.

אני נוטה להזיל דמעות מכל שתות מה עלי לעשות כדי להתגבר על התופעה גילי 55

שלום, כנראה שסף הרגישות שלך לגירויים שונים נמוך יותר משל אנשים אחרים. זה בסדר. זה לא משהו שאת צריכה להסתיר או להתבייש בו, משום שלאנשים שונים יש דרגות שונות של רגישות. לא כתבת אם זה משהו שתמיד ליווה אותך, או שזו תופעה חדשה יחסית. אם זה משהו חדש, אני חושבת שכדאי שתבדקי עם עצמך אם קרה משהו חריג בתקופה האחרונה. אם הרגישות הזו קיימת אצלך מאז ומעולם, אבל עכשיו היא מפריעה, את בהחלט יכולה לפנות לאיש מקצוע ולהבין קצת יותר מה מקור הרגישות הזו. בהצלחה, הרה.

תפילה אלוקיי היושב במרומים, תחנוני שטוחים לפניך, תן לי חוכמה כדי להבין את בעלי, תן לי אהבה כדי לסלוח לו והרבה סבלנות למצבי רוח המשתנים שלו אבל, כוח אל תתן לי מפני שאם אבקש כוח.... אני פשוט אהרוג אותו!

אבל שלומק'ה, כדי להבין גברים לא צריך חוכמה - צריך את היכולת לחזור אחורה אל תקופת הילדות. אהבה כדי לסלוח זה מצרך חיוני ביותר. הטענה היא, שנשים נוטות ליותר מצבי רוח מגברים (לא שגברים פטורים מהעניין, הם רק מחביאים את זה מעצמם). להרוג את הבעל? שמע, אם יש לו ביטוח חיים גבוה - זה שווה... רק צריך להחביא את את הראיות... שיראה כמו מוות טבעי או בתאונה... אחרת - מה הפואנטה?

הי הרה כמה דברים שאני רוצה לדעת על הרה וכן מעז לשאול. (למבוגרים בלבד ) 1. שוב בת כמה את ? 2. כמה סגריות את מעשנת ליום ? 3. מה הגובה שלך ? 4. יש לך חבר ? את רוצה כזה ? זהו לבינתיים המשך יבוא .

להרה ולכולם.למי שיש עצה מעשית כיצד לשלב בין לימודים,עבודה ומשפחה ולהצליח בשלושתם,אשמח לקרוא ולנסות זיו

תמצא לך קוסם שיוסיף מספר שעות ליממה. וברצינות - בגיל ה-40 פלוס (אני מבינה שבערך 45) לא פשוט בכלל ללמוד למודי הנדסה. הנוכחות בלימודים היא החלק הלא מסובך . העניין הוא להקדיש הרבה זמן ללימוד בבית, וזה , אין ברירה אלא על חשבון דברים אחרים שהיית רגיל לעשותם עד כה. דרך אגב, באיזו אוניברסיטה לומדים לתואר מהנדס יום וחצי בשבוע? כמה שנים? אם אתה מאד מוכשר, יש תקווה שתסתדר. בהצלחה

זיו לי נראה שאתה כבר יודע את התשובה , וסתם רוצה לראות אם גם אחרים יודעים יאללה גללנו אל תהיה כזה ....

ל-ר-לומדים לימודי הנדסה במכללה האקדמית להנדסה בתל אביב וזה מסלול מיוחד להנדסאים שמעונינים להיות מהנדסים ולעסוק במיכשור רפואי--אנו מתחילים בפברואר 2005 יום וחצי בשבוע 15 שעות שבועיות יש למכללה אתר אינטרנט מצויין אפשר לקרוא שם הכל לניר-אני לא יודע את התשובה לכן שאלתי אתכם.

שלום לך הרה ולשאר באי הפורום אז חזרתי שוב להתבכיין ,זו אני "עלמה " פשוט מאז הבאתי לכאן את הכינוי כבר אחרים השתמשו בו ,אז זה לא ביג דיל .אז ככה .אני מצוננת -זה רק התחיל היום ,ומחר מחכה לי יום עבודה ארוך .אני גם סטודנטית במשרה חלקית והיום למדתי עד מעל !!) ...ואם הייתי יושבת לקרא הייתי איכשהו מתקדמת בלימודים אבל תודו שיותר חשוב לשפוך את הלב, לא? .אני דיי נרגשת וגם התחלתי ללכת לפיזיוטראפיה בשביל בעיה שיש לי וזה מאד עזר !!אז לאט לאט אני חשה בשיפור ..בסוף אני אחזור להיות חזקה כמו שהייתי!זה הכל בנתיים ביי בהצלחה בלימודים לכל שאר הסטודנטים שפה !

יוו סליחה על כל העותקים פשוט חשבתי שנתקע לי המחשב והמשכתי ללחוץ לא ידעתי שנקלט אז תמחקי את העותקים המיותרים בבקשה ,בדרך כלל בפורומים אחרים יש סימון הודעתך נשלחה

היי עלמה! קשה לשמור כאן על קביעות שמית, בגלל שהפורומים האלה - בניגוד לאחרים - לא מחייבים הרשמה מראש. ואז הכל פתוח לכולם, כולל בחירת הכינויים והשמות. אבל לומדים להכיר קצת, עם הזמן, את האדם שמאחורי השם, ואז גם לא מתבלבלים כל-כך. עונה נוראית, אני מסכימה... זאת אומרת, אני אוהבת את הסתיו אבל לא את מה שהוא מביא איתו... (כולל צינון, למשל). לפעמים אין חשק לגעת בחומר הלימודים. ואז הכל נדחה לרגע אחרון. לא יודעת, יש אנשים שמסוגלים לתפקד רק בלחץ של הרגע האחרון. אולי כתבת בעבר, ואני לא זוכרת אבל מה את לומדת? סוף-סוף יש אור בקצה המנהרה בקשר לגב. זה טוב. תמשיכי עם הכיוון החיובי. זה הכי חשוב בדרך שלך להתחזקות. להשתמע, הרה.

אני לומדת הוראה ,מקווה לא לדחות הכל לרגע האחרון למרות שמה שכתבת נכון לגבי עבודה תחת לחץ... יאוו שמתי לב שכתבת לי תשובה ב2:44 לפנות בוקר ,אחותי את לא ישנה כרב בני האדם בלילות ?? סתם דאגה אחוותית , בידידות עלמה זה הכל בנתיים ביי ,נגמר תורי על המחשב

היי... ישנה בעייה שמאד מטרידה אותי: אני אישה חכמה ושאפתנית , התאהבתי בבחור, כך שכל הזמן אני תמיד תוקעת לי בראש שהוא הכי טוב ממני ושאני צריכה להתאמץ יותר ויותר ולשאוף ליותר ויותר וכי אני אפס אחד גדול לידו. תמיד כשאני לידו אני מרגישה שאני כיביכול סתם אחת ותמיד חושבת כי איך הוא בכלל הסכים להיות איתי . מחשבות אלו נותנים לי לאי מנוחה נפשית ובמיוחד לידו. מה עליי לעשות? אני יודעת שאני יכולה להציע המון דברים ויש לי הבה דברים חיוביים אי למה בעצם באים לי כלל המחשבות המטרידות האלו? תודות מראש

שלום, את יודעת שבפועל המחשבות שלך אינן תואמות את מה שבאמת יש לך להציע. יכולות להיות לכך סיבות רבות, שחלקן קשורות לבטחון ולדימוי עצמיים. האם את ממעיטה מערך עצמך רק ביחס לאותו בחור, או שזה משהו שאת נוטה לעשות בכל הקשרים שיש לך (חברים/ות, משפחה וכו')? הרה.

הי, מלבד הנסיך הקטן והמציצן אף אחד לא ענה לברכת השלום שלי! ככה משקים פרחים ככה ?!?!?!?!?!

שוב בוקר טוב גם לך מיכל ? נסיך אחד קטן שמדבר איתך עושה רעש יותר ממאות אלפים ששותקים ... הנה תראי את שמחה תראי אזה יופי היא שותקת תראי איך היא יודעת להניע יפה את השפתיים ולשתוק את מה שאין לה לגיד .

מה רע בזה ששקט כאן ? שתדעי זה שאפחד לא מתחייס ומתעלם ממה שאת כותבת, אומרת, מבקשת ,שואל זו תכונה מאוד אלוהית

היי לך, בוקר טוב, צהריים טובים, ערב טוב, לילה טוב, חלומות נעימים:-). אני ואת לא משדרים באותה המשמרת, אבל אשמח לתקשר איתך על ON\OFF תשאירי הוראות טיפול:-) פ.א

זמן כזה או זמן אחר, ההודעות כאן הן תמיד נצחיות . אתה זה 24 ש זמני? מותר לשאול אותך כמה שאלות? שיהיה לך יום/צהריים/ערב/לילה נפלא.

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?? לא יודעת, פיהוק ארוך, חיים חסרי תכלית, הכל הבל הבלים וכו'... מי שנהנה הערב שימשיך להנות מי שחייו נראים כמו פקעת צמר מדובללת שיקווה לטוב.. הייתי, הלכתי:-)

17:05 נחשב כבר לערב? או שזו השפעתו המעמיקה של שעון החורף?

תענוג, פשוט תענוג, כמו ניצן של פרח שקיבל את המים והדשן להם הוא היה זקוק. הפורום מראה סימני חיים. תענוג. הרה טישו?איך אני אמור לרוץ אחרייך עם טישו?! תזרקי ממחטה, עם שמך רקום עליו:-)) פ.א

שלום לך פ.א קיצור של "פה אני" או קיצור של "פורום אלמוני" הפורום התעורר לחיים בזכותך וכעת נותר להשקות אותו בכל יום כדי שיצמח וישריש את שורשיו לכל עבר וישפיע לטובה על כולנו להעריך את מדינתנו ולתת כבוד איש לאישתו חבר לחברתו,אב לבנו,ילד לאביו,-ואלמוני לאלמונית!!! הרי כתוב בתורה: כבד את אביך ואת אימך--האם כולכם נוהגים כך?? בחו"ל נהוג להשתמש במילים : שלום,תודה,סליחה-אפשר בבקשה? האם תוכל לעשות כך וכך?ונהוג גם מידי פעם לפרגן אחד לשני...... האם אצלנו בישראל נוהגים כך??לצערי כמעט ולא-אנו הישראלים מדינה כל כך קטנה פסיק קטן על הגלובוס,חושבים שהמצאנו את הגלגל ויודעים הכל יותר מכל אחד אחר. חברים, זה לא כך כלל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!-- כל מה שתגלו בכל נושא ועיניין כבר עלה ודובר בו מעבר לים פשוט צריך לדעת לקרוא אנגלית. מצרף אליכם לינק של אתר האנציקלופדייה העולמית בו תוכלו בהקלקת האות הרשונה של כל תחום לקבל מידע על כל נושא.... http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/encyclopedia.html ואם תרצו לדבר ברצינות על טכנולוגיה ובריאות-בואו לפורום המיכשור הרפואי באתר הזה http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1178

הי לך זיו. חם חם מתקרב, אבל לא.המשך לנסות, אתה בתחום החם. בזכותי?! לא ולא! בזכות כל אחד שכותב כאן.(ההודעה נכתבה בלשון זכר, אין בה כדיי להפלות לרעה את המין היפה והחזק) עכשיו הגזמת! אתה באמת מאמין שניתן לחנך את הצברים? אתה באמת מאמין שהדור הצעיר יכבד את הדור שלפניו? אתה באמת מאמין שיבוא יום שבו נפרגן אחד לשני? אתה באמת מאמין?!, אז אתה יודע משהו על המשיח, ופשוט לא מעדכן אותנו, זיו, עם יד על הלב...הוא בדרך???

אה, היום אני פסימית ולכן מפזרת סביבי פסימיות אלגנטית... ניצנים נראו בארץ... ובראיה פסימית אני מוסיפה - חוששתני שרובם ינבלו בטרם יפרחו. הלוואי שאני טועה. ימים יגידו. העניין הוא, שמדובר כאן על ניצנים שאמורים להזין את עצמם ואחד את השני. לא עם טישו בודד - חבילה של קלינקס (רצוי אלה עם האלוורה) :-). בעיקר בעונה הזו... לא מועילה לאנשים עם אסטמה ושאר בעיות נשימה. השם שלי? לאיזה מהם אתה מתכוון??? :-) ולאן אני אמורה לזרוק את הממחטה?

היי על מה ולמה הפסימיות? לא ניתן להם לנבול..נשקה, נזבל, נגזום:-),ונשמיע להם מוסיקה . את האסטמה ובעיות הנשימה חטפת מפריחת הפורום? מאחר ואני מכיר רק את הרה, הייתי ממליץ עליו בחום. את הממחטה את אמורה להשליך כשתראי אותי עובר סביבה:-) רק שימי לב, הסתכלי מסביב, תראי לי שאת משליכה.

.אודע לכם מאוד באם תוכלו לעזור לי בבקשה.יש לי בעיה שמסבכת לי את החיים.אני סטודנט בן 28 מתחיל עכשיו שנה אחרונה ללימודי.באופן כללי שאני בחור די מבולגן ולא מסודר גם לא כל כך אוהב ללמוד ולהשקיע.אבל בעיה עיקרית היא כזאת לפני כ3 חודשים נפרדתי מחברה שלי אחרי קשר של שנתיים.היא מאוד אהבה אותי אך פרידה הגיע מיוזמתה כנראה נשבר לה מהתנהגות הילדותית שלי.אני לא כל כל אהבתי אותה פשוט היה לי לא רע בקשר.אך בעיה היא כזאת והיא פשוט חוזרת על עצמה שוב ושוב (זה כבר קרה לי לפני 5 שנים ואז לימודים שלי נדפקו לימודים עכשיו זהו נסיון השני שלי) כל פעם שקשר שלי נגמר (אפילו כשאינני רוצה להמשיך בו) אני נהיה אובססיבי וקנאי ומתחיל להציק לבת זוג לאחר הפרידה.מנסה להתחנן לחזור וכו,.למרות הידיעה הברורה שאני לא אהיה מאושר.ואני יודע שזה גם לא דרך להחזיר בן אדם.(מאמין שאם לאחר הפרידה לא הייתי מתנהג כך היינו חוזרים).כל החיים שלי ישר נהפכים לסרט שאני חי בתוכו הכל הולך פייפר ושליטה המינימלית שיש לי בחיים עד עכשיו הולכת לאיבוד. וזה בהתחשב בעובדה שמחר אני מתחיל לימודים.אני אובד עצות לגמרי אנה עזרו לי בבקשה .אני יודע שזה לא טוב אבל אני לא מתקשר אלי שבוע ולאחר מכן נשבר והיא מקבלת 5 שיחות ביום+אנו עובדים ביחד.

הי דני, למרות שהפרדת בין הלימודים לבין מערכות היחסים שלך, אני חושבת ששני הדברים מאוד קשורים זה לזה, גם בכך שפרידות משפיעות על היכולת שלך ללמוד. אתה כותב שאתה מבולגן ולא מסודר בלימודים; עושה רושם שזה המצב גם כשאתה במערכת יחסים. השאלה היא, מה גורם לך לחזור דווקא אל אותה מישהי שנפרדה ממך? הבנה מאוחרת של מה שהיה והתפספס? חוסר היכולת להיות לבד, בלי בת-זוג? זו נראית לי האופציה האפשרית יותר - וייתכן ואני טועה - משום שזה תהליך שחוזר על עצמו בפעם השניה. מכיוון שאתה מתאר הרבה בלאגן ואי-שקט, אני חושבת שכדאי שתפנה לאיש מקצוע. עושה רושם שהבלאגן השתלט לך על הרבה תחומים בחיים, דבר שבהחלט מקשה על תפקוד יום-יומי מאורגן ומסודר. נסה לפנות ליעוץ שמציעה האוניברסיטה לסטודנטים, גם מבחינה כלכלית זה יהיה לך נוח יותר. בהצלחה, הרה.

פששש...הרה ונטע , סוף סוף קראתי חומר טוב. מה זה נקראתי מצחוק :-))) שלום גם לזיו צח הקיבוצניק (גם אני פעם) ולליבי המתוקה שנורא שמחתי לקרוא אותך שוב. ולאלמוני היקר....שלום גם לך. וגם לפותר המוכשר שלום. תגיד, איך אתה עושה את זה כל כך בקלות? יאללה, יום סגול שיהיה... אה, וכמובן שלום גם לשלומי ולשמחה וניר וטופז וצבעים ולכל מי שרק מציץ פה ושם...

היי מיכלי אם זכרוני אינו מטעני הפעם האחרונה שכתבת בפורום הייתה ... אז הוא מטעני ואני לא זוכר כי זה היה מזמן טוב לא שותים חלב שנשפך את צריכה להשתדל יותר..

ספר, ספר לי קצת על חיי הממלכה. אמרת חלב? אמרת אני חייבת לרוץ !

.

אני פה!!!!!

שלום לכולם ,אני מחפש קבוצת תמיכה לסובלים מחרדות חברתיות ,בדידות ,ערך עצמי נמוך ,וקושי רב בהתארגנות ,מעוניין באזור המרכז ת"א ,ר"ג ,גבעתיים וכו,אודה לכם על כל מידע.

שלום, אני לא מכירה קבוצות כאלה. אולי אחד מחברי הפורום מכיר. תנסה לברר גם בפורומים הנוספים. ניסית לחפש משהו באינטרנט? (יש קבוצות שמפרסמות את קיומן ברשת, כדי להגיע לעוד אנשים). הרה.

אמנם "קצת" הרבה אחרי שכתבתי בסוכות (אבל אני משתדלת) יש לי מחשב חדש בבית - זאת אומרת גם אינטרנט מהיר סוףסוף - וזו שנה חדשה וזמן מצוין להחליט החלטות לשנה הקרובה (כמו להיות פה יותר אם זה בסדר מצד הצוות) כן כן הייתי בחופש.. הרה את מאמינה? וזאת אחרי שבאוגוסט השנה לא יצאתי לשום מקום.. הייתי בעבודה ובקשר עם ההורים שהיו באוסטריה. אז אולי יגיע עוד חופש בהמשך... בינתיים אני פה. עדכון קצר (לפחות מבחינתי) - כולנו בסדר...עדיין עובדת בחברה של ההורים.. נו בלונדי - למרות שהוא פנה כבר 1000 פעמים כדי לחזור... ג'וני אחייני החכם מכל אדם בן שנה ותשע מקשקש ומצחיק את כולנו בטירוף (חולה עליו)... ועוד אחד יש בדרך... מקווה לחדש ימינו כקדם 3>

קבלי ח"ח על ההשתדלות. (רואה, כאן מעריכים כל מאמץ שהוא). אין כמו אינטרנט מהיר!!! יש לנו כזה כבר שנתיים בערך, וזה עולם אחר - מהמוצדקים ביותר. קצת קשה להאמין שהיית בחופשה. בחיי. אבל אני מאמינה... מתגברת על הפליאה ומאמינה. לא הצטרפת להורים לאוסטריה? ארץ יפה, אבל אנטישמית מאוד. אז מה - את ממשיכה להשיב את פניו של בלונדי ריקם? וזה בגלל שיש מישהו אחר על הכוונת או שפשוט לא בא לך בכלל? תשלחי תמונה של הפשוש... מעודכנת, כמובן. עוד אחד? בן זכר? איזה כיף.

מה שמזכיר לי שאחיות שלי ואחים שלי התחילו לקרוא לי סנורקה משום מה.... למורת רוחה של משפחתי האהובה אני מסרבת לבלונדי ולשליחיו ולו מפני שהעניין נגמר..פשוט אין ריגוש. מצד שני, אני נהנית לאסוף אותם אבל כמו צעצועים הם הולכים ומתבלים. לא כיף שמשעמם. יש לי תמונה מעודכנת כאן במחשב. נשלח לך אותה יותר לכיוון בת נקבה (רק ממה שאנחנו יודעים שהרופאים יודעים - לכי תדעי)

בקשה לי לכל חברי הפורום, הוותיקים והחדשים גם יחד, מאחר ובזמן האחרון הפורום מראה סימנים של גסיסה הגיע הזמן להוקיר לו טובה לזכר ימים עברו, ולהקימו לתחיה! כל חברי הפורום ישמיעו את קולם החכם והתומך,ולו במס' מילים. בואו נתמודד עם האתגר הלא פשוט הזה, ונראה לכולם שגם אנחנו יכולים. אני מוכן לתרום את חלקי,ולהצהיר בפומבי שמקורא פסיבי אהפוך לחבר אקטיבי. נטע, הרה וזיו החלו במלאכה בואו ניקח את המיקלדת ליד ונתחיל להנשים את הפורום. הרה, זרקת לי כפפה , אישית הייתי מעדיף ממחטה:-) פ.א

אבל "אנחנו" זה מעט יומרני, לא? :-) ממחטה ולא כפפה? אני משתמשת רק בטישו (והרבה). רוצה קצת?

מאחר ובקשת כל כך יפה אשמח מידי פעם להציץ ולהשתתף. לא מבטיחה "קול" חכם, מאחר ומצב רוחי נע ונד ואני מתפזרת ברוח, לא יודעת עד כמה אהיה באזור... כן, יש כאן אנשים שאני מחבבת את הרה אפילו אוהבת השכנים נאים בעיני, אקפוץ לביקור מתי שאוכל.. שבוע נעים, שקט ורגוע:-)

תגיד לי אתה רופא??? כל הזמן אתה מאבחן סימני גסיסה...רוצה להנשים...רוצה להקים לתחיה ,מבקש מסדר חולים ונוכחות ומה לא...? העיקר שהפורום יתעורר, אה? תשמע חביבי --גם הצרפתיה/איטלקיה/שבדית/מרוקאית הכי טובה לא תיתן לך יותר ממה שהיא יודעת...........

תודה על המחמאות אני בעד להעיר את הפורום מיד להחיות ולהנשים וחלומות להגשים להקפיד על שקיפות בכתיבה ולעיתים לכתוב מילה טובה ולסיכום לזכור את האימרה:"לפורום תמיחה פנית,לא טעית!!!! בהצלחה לכולנו

שלום לכם, אני לא יודעת אם זה המקום המתאים, אבל אני לא יודעת למי לפנות וחשבתי שאולי תוכלו לעזור או להציע לי מקומות יותר נוספים אליהם אני יכולה לפנות. אז הנה קצת רקע: מכיתה א' אני סובלת בבי"ס. זה לא קשור לבי"ס בו למדתי בגלל שזה בין בתי- הספר הטובים שיש, לדעתי לפחות, ואני רואה איזה עבודה טובה המורים עושים ואת התמיכה שלהם כלפי התלמידים (גם התלמידים תומכים מאוד במי שקשה לו). אבל בכל זאת לי מאוד קשה, כנראה שאני לא בן- אדם שמתאים למסגרת הזאת, מתחילת השנה כמעט כל יום אני בוכה לפני שנרדמת- כשחושבת שמחר מחכה לי עוד יום של סבל בבי"ס. השהות בבי"ס סוגרת אותי וגורמת לי להיות אדם מופנם ועצוב ואט אט מכבה בי את התקווה שיכול להיות יותר טוב. אז חשבתי שאולי כדאי נסות משהו אחר. למשל ללמוד בבית. אני בכיתה ט', ואני יודעת שיש חוק חינוך חובה עד סוף כיתה י', אבל אני בן אדם שמאוד אוהב ללמוד לבד בבית, אני עושה את זה הרבה בחופשים וסופיי שבוע- דרך האינטרנט, ספרים ואנשים מהישוב שלי. אז אולי אני יכולה ללמוד בבית ולעשות כל כמה זמן מבחנים של כיתה ט', כדי לראות שאני לא יורדת ברמה יותר מדי. רציתי לדעת אם יש סיכוי שזה אפשרי ואם אתם יודעים ממי אני צריכה לקבל אישור מיוחד שיאפשר לי זאת.. תודה רבה מראש, תאיר

הי, חשבתי על משהו, אבל זה אומר שתצטרכי לעשות קצת בירורים. מה דעתך על בי"ס פתוח? זה רעיון נפלא עבור אנשים שלא מסתדרים עם המסגרת הרגילה של לימודים. לא ציינת מאיזה איזור את, אבל תוכלי לברר במשרד החינוך אם יש בי"ס פתוח באיזור מגורייך. בקשר ללימודים בבית: תבררי עם היועצת של בי"ס אם זה אפשרי ומה צריך לעשות בשביל אישור מתאים. אפשרות נוספת היא לעקוף את היועצת ולפנות ישירות למשרד החינוך. הרה.

תודה רבה לך. אני לא בטוחה שבי"ס פתוח יתאים לי למרות שיש אחד די קרוב. אבל אני יחשוב על זה יותר ברצינות. בקשר ללימוד בבית, איך אני פונה למשרד החינוך?

הי תאיר גם אני חשתי כמוך כשהייתי בגילך-כיום אני אבא לילדים בגילך ולדעתי עלייך לבדוק אצלך בבית הספר עם המנהל.\ת את האפשרות רעיון ללמוד בבית ספר אקסטרני--יש בתי ספר לאנשים מבוגרים אחרי צבא שלא הצליחו לעשות בגרויות או כאלו שנשרו מתיכון מסיבות אחרות בדקי אם הרעיון אפשרי עבורך-וכך תלמדי בשעות שנוחות לך ולאט לאט בזמנך החופשי תעשי את כל הבגרויות ספרי מה החלטת.

תודה רבה, ועוד שאלה קטנה: אם אפשר ללמוד בבית ספר אקסטרני אחרי צבא, האם זה אומר שאפשר באמת לדחות את הלימודים עד אז? זאת אומרת, כרגע להפסיק בי"ס, ואם יהיה לי חשוב הבגרויות אחרי צבא, אז אז ללכת לאקסטרני?

הוצאתי עכשיו את הזבל. כואב לי הראש ברמות שקשה לתאר... ולא אמשיך למנות כאן את רשימת צרותיי (אחרת מה יהיה לי לספר לך פרונטלית?). לילה טוב.

תרגישי טוב:-)) נתראה מחר.

פעם במאה שנה גם לך מותר לשתות טיפות אופטלגין

מה זה חזקה... מחושלת כמו פלדה. שמשון הגיבור היה טלה לעומתי, אני לא אהרוג את עצמי עם פלישתים - שימותו לבד. לא אוהבת אופטלגין נוזלי (אגב, אם פספסת, זו תשובה להודעה הבאה שלך - אני מקדימה את כולם...). אבל מסתדרת עם כל מיני משככי כאבים אחרים.

שלום רב לך מנהלת הפורום, בזמן האחרון אני משועממת מאוד, כבר הייתי בארצות הברית, ניו זילנד, אוסטרליה, מיקרונזיה, האיים הקאריביים, אירלנד, אנגליה, צרפת, תורכיה, יוון, רוסיה, יפן, תאיילנד, סין, נפאל,איי הבתולה, טראקים, בתי מלון מפוארים, יערות, הרים, אגמים,שוחות, זולות, צלילות,יאכטות, מסעות ומה לא... עכשיו משעמם לי, החיים אפורים,הבית שלי גדול מידי וריק מידי, מנהלת משק הבית בחופש, אין לי עם מי לדבר, הסוסים נמאסו עלי, כמו כן הבריכה מגעילה אותי עם כל הכלור הזה, משעמם לי נוראאאאאאאא!!!!!!! החבר שלי מקריח והכרס שלו רק תופחת ותופחת, עשיתי כבר את כל הניתוחים הפלסטיים האפשריים ואני מתנדבת בכל האגודות שרק תאמרי את שמן... משעמם לי!!!!!!!!! מה עלי לעשות???? אודה לכל עצה מעשית, רצינית, לא מבודחת, קונקרטית.. שבת שלום:-)

יש מישהו מצויין בכפר-סבא. לא מכירה אותו, אבל שמעתי עליו רק דברים טובים... הוא יכול לעזור לך לפחות בתחום של ההזיות, את יודעת... לא שיש משהו רע בדמיון פורה. אני מתפלאת עלייך; אם מנהלת משק הבית בחופש, עדיין יש לך את הגנן, הנהג והמבשלת, לא? לא חייבים לשים כלור בבריכה פרטית. שהגנן יחליף מים פעם בכמה ימים. שימי לב שאני עדיין רצינית, לא מבודחת וקונקרטית. כמו שרצית. אז תחליפי חבר. מה הבעיה? חסרים חברים בעולם? תביאי איתך איזה מיקרונזי אחד בטיול הבא. או אולי אוסטרלי. ומה עלייך לעשות? להיכנס לפורשה החדשה שלך (למה באדום דווקא? יותר מתאים שחור), ולצאת למסע שנמשך 15-20 דקות ולבקר בעיר השכנה. אני מבטיחה לך, ששם לא יהיה לך משעמם... אולי קצת מדכא או מעייף... אבל לא משעמם. תנסי ותראי. שבת שלום גם לך.

ההוא מכפר סבא לא קרח, בעל כרס ומשעמם??????? אולי אבדוק אותו, אולי תהיה לו איזה סוכריה טעימה בשבילי, או אולי אפנה לגונן שגב, שמעתי שיש לו המוווווןןןן סוכריות טעימות.. כל הצוות בחופש, הייתי דווקא קשורה נפשית למנהלת משק הבית לכן לא הזכרתי את כל היתר...סתם זמניים.. מיקרונזי..אהמ..נשמע טעים אולי עם טופו וקצת פטרוזיליה.. לעת עתה צריכה לגשת לחדר הכושר הפרטי שלי, שם ממתין לי המדריך המדהים, יבוא מאוקראינה...יאללה, נכנסת לבגדי האירובי והולכת להזיע כדי לשמר את הגוף היפהפה שלי,,,,שעמוםםםםם... בקשר לעיר הסמוכה, צריכה לשאול את ג'ורג' הנהג הפרטי שלי, פשוט הכובע שלו בכביסה... אשוב בערך בעוד שעה... שעמוווםםםם

לנטע.מצבך מצויין הלוואי על כולנו.הגיע הזמן שתצאי ללימודים לתואר ראשון ושני או שתעשי ילדים.. בהצלחה

מצבי מצויין? האם זה לעג לרש??? אני כל כך מבואסת, משועממת, נשברה לי צפורן, החיים כל כך מעייייפים..ומתסכלים.... דרך אגב - יש לי דוקטורט במדעי המוח, מסטר בביולוגיה ימית, תואר ראשון בלימודי יפן מסטר בהתנהגות ארגונית תואר ראשון במזרחנות תואר שני במדעים מדויקים תואר ראשון בהנדסה אזרחית ובנוסף לימודי תעודה בהנהלת חשבונות סוג 2 וילדים???? יש לי ארבעה ברוך השם, כולם עם נני המתוקה שלהם ,לפני שעה קבלו ממני נשיקת לילה טוב, וכל כך משעמממם ליייייי..............................

נראה לי שאתה הכוכב העולה של רשת הפורומים במדינה... סתתתם אתה בסדר גמור, אולי אפילו יותר מדי בסדר...

הרה בוקר טוב. קראתי את התכתובת שלך עם שלומי וניר, ולא יכולתי שלא להגיב. נשאלת השאלה (שכבר שאלתי בעבר) מה קורה לפורום? לאט לאט, באופן שיטתי כולם נעלמים,והפורום נמצא במצב גסיסה מתקדם ביותר וחבל. אני לא מאמין לפתע כולם עסוקים, ברמה כזאת שאין באפשרותם להכנס ולו לדקה שתיים, זה נראה יותר כמו מרד או עריקות:-). הוגש כחומר למחשבה...... ביי פ.א

לאלמוני שלום אני כותב חדש בפורום הזה--ובעצם התחלתי לכתוב ולקרוא בו בזכותך בזכות שאלתך הקודמת לפני שבועיים "מה קורא לפורום" שכנעת אותי שזה פורום טוב ושכדאי לכתוב בו וכך אני עושה כעת ונראה לי שמאז ששאלת את שאלתך לפני שבועיים,החלו להופיע אנשים נוספים ולכתוב ולענות ולכן.הערתך התקבלה והובנה וכעת לדעתי הפורום ממריא חזרה לכוונים חיוביים יותר נשמח לראותך לקרוא כתבות שלך בעתיד

היי פ.א. המסתורי, היתה תקופה די ארוכה, שגם אני לא הייתי בפורום. מה שהחזיר אותי לכאן היה הפנייה של שלומי ומיכל בשאלה, אם אוכל להחליף את מיכל בתפקיד ה"כחול" עד להודעה חדשה. זה אומר, שבתקופה שלא הייתי קרו דברים, התחלפו אנשים וכו', ואני לא יודעת למלא בעבורך את כל הפרטים החסרים. התעדכנתי בעצמי רק באופן חלקי, ובדברים שהיו רלוונטיים לאותו זמן. אחת הסיבות, לדעתי, למה שקורה בפורום היא, שרק בחודשים האחרונים הוא זכה במנהלת (מיכל ואח"כ אני)... מלכתחילה הרעיון שהפורום ינוהל ע"י מישהו/י בצורה מסודרת נראה לי קצתלא מתאים, אבל זה תנאי הכרחי לקיומו (שהציב מנהל הפורומים). הניהול התבקש לאחר שהיתה כאן התפרעות חסרת גבולות של כל מיני טרולים ושאר ירקות... ולא היה מי שיעשה קצת סדר ויעיף הודעות שפוגעות באחרים. מרד? אולי. נגדי? אולי. אני יכולה להתמודד עם זה, כי מרבית הדברים לא נוגעים בי באופן אישי. עריקות? לאן? יש כאן אנשים שכותבים גם בפורומים אחרים. אם הם בחרו לערוק לחלוטין זו זכותם,לא? אגב, חיפשת את נטע (בין היתר) - אז הנה, היא השאירה הודעה. מה דעתך להשאיר שוב, בתחילת השבוע, שאלה פתוחה בנושא לכולם? אולי תזכה לקבל תשובות מפי הסובייקטים בעצמם :-)

זה בפורום השכן זה אצל דרור גרין, לא כאן. כאן מי שבא לו כותב מה שבא לו ומתי שבא לו... שבת שקטה לכולם

שלום לכותבים הנהדרים בפורום הזה. במיקצועי אני הנדסאי מיכשור ובקרה ותכוננן בקרוב להתחיל לימודי הנדסה באוניברסיטה במסלול מיוחד יום וחצי בשבוע לאנשים עובדים. הקושי שלי ושל רבים מהסטודנטים הנוספים בני גלי(שנות ה-40) עם משפחות וילדים,הוא לשלב את הלימודים,המשפחה,והעבודה--שלושת המחוייבות האלו יחד יוצרות עומס רב עלי עלינו אשמח לקבל מכם עצה פרקטית-שתעזור לי ולאחרים להצליח--תודה מראש

הי זיו, אני מתארת לעצמי שהעצות הפרקטיות ביותר יכולותלהגיע מאנשים שהתנסו/מתנסים במצב כזה שבו יש צורך לשלב בין שלושה דברים חשובים. אישית - לא הייתי בסיטואציה כזו. אבל, לדעתי, צריך לדרג את הדברים לפי סדר החשיבות שלהם (ואין ספק שמשפחה נמצאת במקום הראשון), ולסדר את לוח הזמנים לפי הדירוג הזה, ולפי המגבלות שניצבות (כמו למשל - ימי לימודים קבועים). זה אפשרי - כי אנשים עושים זאת (אני רואה אנשים שלומדים איתי; לא כולם צעירים חסרי מנוח), אני יכולה לבדוק איתם כיצד הם מסתדרים ולהעביר לך את הרעיונות שלהם (שלהן, ליתר דיוק - רובן נשים). מה דעתך?

להרה ו אשמח לקבל עצות מחברותייך הלומדות ומיתר הקוראים תודה מראש

אני בחורה גרושה בת 36 אם ל2 ילדים. הכרתי בחור גרוש פעמיים בן 35 ואנחנו יוצאים כבר שנה וחצי. חיי המין שלנו מעולים, הוא לימד אותי להיפתח ואף פעם לא נהנתי ככה. הבעיה היא שהוא אוהב להוריד לי את הביטחון. אני 1.74 ושוקלת 64 קילו והוא טוען שאני שמנה וצריכה סיליקון. אני בחורה יפה לצורך העניין. עשיתי בשבילו הכל , פינוקים וראיתי אותו רק בסופיי שבוע. לאחרונה התחיל להביא ידידה שלו שהיא בת 40 גרושה שיושבת איתנו בבר ומדברת אליו וצוחקת כל הערב. אמר שהיא ידידה בלבד. פתאום לאחרונה אמר שהוא רוצה להיות לבד, לאצאת לבד.אמר שאין ספק שאני בחורה מקסימה עם טוב לב אבל גם אמר לי שאני סטומה. אחר כך אמר שלא אמר את זה!!!אמר לי שהוא רוצה להיות לבד ולחשוב אם אני חסרה לו. אני במשבר, בוכה כל היום ופגועה מאד. מה את יכולה לייעץ לי? יש לציין שבעבר נפרדנו וחזרנו כל פעם עושה לי כאב לב. ידוע לי שהוא מפחד ממחויבות ובכל הקשרים שלו בחורות בכו לו שהוא סיים איתם. הוא אמר לי את זה תראי כולם ממשיכות בלי אילן. אני פשוט לא יראה אותו שישי הזה ואני מפחדת רק מהמחשבה!!!!

לכל הרוחות. וכמה שיותר מהר. הוא מתנהג בגועליות מרגיזה. פיכסה. עדיף לך בלעדיו. למה את מפחדת מהמחשבה שלא תראי אותו ? למה את כה תלויה באחד שקרא לך סתומה ??? באחד שמביא לך ידידה אחרת ? לאחד שמוריד לך את הביאחון ? תעשי לעצמך טובה, נתקי איתו כל קשר. ויפה שעה אחת קודם. את שווה הרבה יותר. בהצלחה.

דינה אם הוא מתנהג אלייך כמו שהוא מתנהג , ואת מתנהגת אליו כמו שאת מתארת אז איך אפשר להתנהג כמו סטומה ולצפות שהדפוק הזה לא יגיד לך את זה ? שימי לב. האהבה החד צדדית שלך אל הטיפוס הפגום הזה גורמת לך להתנהג בצורה טיפשית ולא מכובדת כלפי עצמך והילדים שלך את חייבת לדעת להיפתח ולהיות מודעת גם למה שאת צריכה מגבר אז גם אולי תהני מגברים טובים , ולא רק מסקס טוב והשפלות . עצתי לך תמשיכי לבכות אם בא לך את יכולה גם לפחד מכל מני מחשבות תשארי במשבר עד שימאס לך ותעיפי אותו לעזאזל .כאילו היה זה תיש.

הי דנה, זוגיות לא יכולה להיות מבוססת רק על מין. ולפני שכמה אנשים פה יעשו עליי אמבוש, אני רוצה לציין שמין הוא חלק חשוב בזוגיות, אבל לא הדבר שאמור להיות הדבק שמחזיק בכוח את בני הזוג. את מתארת זוגיות חד-סטרית, מה שבהחלט פוסל את המושג "זוגיות" - אם את חושבת שאת צריכה לרזות/להשמין להשתיל סיליקון/לא להשתיל - תעשי את הדברים האלה. אבל הלו לא דברים שאת צריכה לעשות כדי לרצות את בן-הזוג שלך. הוא רוצה להיות - שיישאר לבד. תמיד. מבחינתך זה לא צריך לשנות. מה שאת צריכה לבדוק זה, למה את מרשה לעצמך להישאר בתוך מערכת יחסים שכזאת, שגורמת לך רק כאב וצער. הוא פוחד ממחויבויות? עם כל הכבוד לו, הוא צריך לפתור את הבעיה הזו, וזו בהחלט בעיה שדורשת טיפול. את מוכנה לתמוך בו? מצוין, רק שיראה מוכנותלפנות לטיפול קודם לכן. את לא יכולה לגרום למצב שלו להשתנות, למרות שאני בטוחה שאת רוצה. ממה באמת, אבל באמת, את פוחדת? מלהישאר לבד או מלא לראות דווקא אותו ביום שישי? הרה.

אני מודה לך על התשובה ואני רוצה את כל העזרה בשביל להבין מה טוב בשבילי. ראשית הוא באמת לא יציב, נאמן כן אבל לא יודע אומר שרוצה חופש להיות לבד. לא רוצה להיות מחוייב. לי כואב כי אני התרגלתי אליו ושונאת שינויים. אני היום לוקחת ואליום להרגיע את עצמי כי מהמחשבה שלא יצא איתו והוא יכיר אחרות. עשיתי המון בקשר והוא אומר שאין בחורות כמוני אבל הוא רוצה חופש. ביקשתי ממנו שיגיד לי למה מה הסיבה, אמר שהוא רוצא להיות לבד לא לשבת בבית אבל לצאת עם חבר. יש לציין שאני רואה אותו רק סופיי שבוע. כואב לי לחשוב שאחזור למקומות וארגיש ואזכר. נהנתי לבשל לו לפנק לעשות הכל.

שלחה אלי בחורה אי מייל בזה הלשון: (ואל תשאלו איך הגיעה אלי, זה סיפור) אני האו, הנה מכתבה: אנו נשואים 4 שנים. הוא לא בעל מי יודע מה רע, אבל מצד שני, לא מוכן להשקיע כלום. נשוי לעבודה שלו. חוזר הביתה בערב, מקלחת , ושוקע מול הטלויזיה. לא רוצה לצאת לבלות, לא רוצה חברים , אוהב מאד טלויזיה ולקרוא. חי לו את חייו ובקושי מתעניין בי. אבל, מביא הביתה פרנסה יפה, ואין לו ממני דרישות גדולות. אז, אם אני מסתכלת רק על חיי הגשם, זה די בסדר. חיי הרוח, זה כבר סיפור אחר. הוא מצפה שאבלה עם חברות. לא איתו. אין לנו ילדים. והוא לא רע במיטה. להמשיך איתו או להתגרש ? לכו תדעו מה צופן לי העתיד בחוץ ? אולי אשאר גרושה בלי בעל ? אולי אמצא בעל יותר גרוע ? מה לענות לה לפי דעתכם ?

כדי לזכות בנוכחותך כאן, בחורות צריכות לשלוח לך מיילים? אקח זאת לתשומת הלב... ולעניינך: תנסה לברר איתה למה בדיוק היא מצפה? איך היא רואה את העתיד לפי המצב הנוכחי ואיך היא היתה רוצה שהעתיד יראה מבחינת מה שאידאלי עבורה? בכל פירוק של מערכת יחסים יש סיכון של להישאר לבד מי יודע כמה זמן... אין כאן חוקיות או מגבלה של זמן. למה הוא מצפה ממנה לבלות עם חברות (לא שזה בילוי גרוע, אבל זה לא תחליף) ולא איתו? קל להתגרש - קשה לנסות ולטפל בזוגיות לא מספקת. יש אפשרות לפנות ליעוץ זוגי, ואם הבעל לא מסכים, היא יכולה לפנות לטיפול פרטני וללמוד שם כיצד להתמוד עם הבעל. כמובן שטיפול זוגי עדיף, משום שבכל זוגיות לשני בני הזוג יש אחריות על מה שקורה. בקיצור, כמו ששמת לב, יש כאן יותר שאלות מתשובות... אבל אני סומכת עליך שתדע מה להעביר לה ומה לדעתך לא רלוונטי. ותבקר אותנו לעתים קרובות יותר... מזה אפ'חד עדיין לא מת. מה דעתך על זה? להת'.

אין כמוך בעולם. את צודקת כרגיל בשאלות המנחות שלך , ואני אכן אעביר את השאלות ככתבן וכלשונן לאותה בחורה. אבל ניתן לפתח כאן דיון בין כל עשרות חברי הפורום המקסים הזה, עד כמה על האדם לחפש פרפקטיות בזוגיות, והאם כאשר המצב הוא פיפטי פיפטי , להשאיר את המצב כמות שהוא ולא להכנס להרפתקה , שאולי בסופה נשאר עם פחות מפיפטי פיפטי. כנראה שזה תלוי בסוג הטיפוס. יש בני אדם, שנישואין שרחוקים מטובים, זה לא בשבילם. אנשים של "הכל או שום דבר". ויש אנשים, ונדמה לי שהם הרוב, שמעדיפים ציפור אחת ביד . מה את אומרת ? מאיזה סוג אנשים את ?

אני מציע לך לענות לכותבת שכדאי לה להיות שמחה בחלקה ולנצל את החופש שבעלה נותם לה לדעתי כשיהיו להם ילדים הכל ישתנה לטובה ובעלה יהיה אבא טוב ובעל טוב וזה מה שחשוב בחיים בהצלחה