פורום תמיכה הדדית

חסד ה' לבשרכם לידת בני במזל טוב .יתן ה' גם לכם מידו הרחבה .

מה זאת אומרת חסד ה' לבשרכם ? זה ביטוי כזה ? איזה מספר ילד זה ? הראשון ? וכמה הוא שוקל ? ומה שם נתת לו ? ספרי קצת.

מתי נולד הפעוט? מתי הברית? אמן כן יהי רצון.

שלום, אני ילדה בת 14 מכים אותי בבית ואני לא יודעת מה לעשות האם להתלונן במשטרה, אבא שלי מכה וחושב שאני השפחה שלו..... הוא מכה רק אותי ואת אחי... בבקשה תעזרו לי: ילדה מוכה.................

ילדה, הורה לא אמור להשתמש בילדים שלו ככלי לפריקת תיסכולים. אף-פעם לא! אם את מהססת מפנייה למשטרה, תפני ליועצת בי"ס ותספרי לה מה קורה בבית - היא כבר תפנה לגורמים המתאימים (שירותי הרווחה בעיר, למשל). הרה.

ילדה חמודה ונחמדה הרה צודקת בדבריה פני לעזרה דרך בית הספר או למשטרה מישהו צריך לטפל בענין לא יתכן שיקרה דבר שכזה. אנא לטובתך ולטובת אחיך טפלי עוד היום בבעיה! בהצלחה וכל טוב.

שלום. היינו אני ואישתי וביתי בת ה- 12 בביקור במנהטן בבנין של האו"ם מתוך כוונה להכנס לבנין וללמוד על המוסד הנ"ל במיוחד עבור ביתי בת ה: 12 . כשהגענו לבנין התברר לאשתי כי הכניסה לסיור עולה כסף והיא פרשה מהסיור ושאלה את ביתי האם היא רוצה להכנס , ביתי ענתה לא . האם לדעתך הצעד של אישתי הוא צעד לא חינוכי כי היא גם לא ניסתה לעודד אותה להכנס לסיור וטענה שהיא כבר הייתה בעבר . באותו רגע נוצר ויכוח חריף בינינו שזו לא הדרך לחנך ילדים ולעודד אותם ללמוד ולהכיר דברים חדשים . האם היא צודקת בכך שהיא לא עודדה / הנחתה אותה להצטרף יחד איתי לסיור הרי למטרה זו הגענה לבנין לצורך סיור וללמוד על המוסד החשוב הזה . האם לדעתך אישתי צדקה ???? תודה

שלום משה, אני מבינה שמטרת הביקור בבניין האו"ם היתה עבור ביתכם. האם שאלתם אותה, לפני שהגעתם למקום, אם היא מעוניינת בביקור הזה? ברגע שהבת שלך לא רצתה לסייר במקום (למרות החשיבות שיש בסיור כזה), אי-אפשר לכפות עליה סיור שכזה. אני מאמינה בלמידה והכרת דברים חדשים - אבל רק מרצון. אני חושבת, שחוסר רצון משפיע משפיע גם על ההנאה וגם על הלמידה. אין כאן שאלה של מי צודק, משום שבתך החליטה מה שהחליטה, וצריך לכבד את ההחלטה שלה. זו סוגיה שאשתך ואתה תצטרכו ללבן ביניכם, שלא בנוכחות הבת, בשיחה רגועה ולא בויכוח - ויכוחים לא פותרים דברים. הרה.

שלום. לא נראה לי שהבנת את שורש הבעיה. בתי בת 11 ש' , לא שאלנו אותה אם היא רוצה לבקר באזור מגדלי התאומים וכנ"ל לא שאלנו אותה האם היא מסכימה לטייל סביב מנהטן או ללכת למוזיאון הטבע למרות שהיא הייתה מעורבת בתכנון של הטיול. נכון לא צריך לכפות ביקור , אבל צריך לעודד אותה לבקר במקום כאשר היא לא יודעת מה מה ניתן לראות שם . אינני מסכים עם המשפט בתי החליטה את מה שהחליטה ויש לכבד את רצונה . תארי לך שמחר היא תחליט שהיא לא רוצה ללמוד , מה אז נכבד את ההחלטה . אני חושב ומאמין בכך שתפקיד ההורים הוא להנחות וללמד ולכוון ולהסביר ולחנך את הילדים גם במקרה שהם לא מסכימים , לגבי המקרה הספציפי לדעתי האם הייתה חייבת לנסות ולכוון ולהנחות אותה לכך שיש טעם בכניסה למוסדות האום ולא לסגור את הפרשיה שהיא לא רוצה ולהסתלק מהמקום . היא אפילו לא ניסתה לשכנע אותה לחשיבות הביקור ומכאן לדעתי אשתי טעתה . השאלה כאן (נשחרר את ההחלטה של הילדה ) האם גישתה של אשתי נכונה ???. תודה

אני בת 19 הייתי חייה בארץ והייתי ממש בבית בקושי הייתי יוצאת לחיים לא הייה לי אצמעותעבדתי פה שום אך לא ממש עזבתי תצבא כח לא הסתדר לי שם אני כרגע נמצאת בחו"ל ואני ממש בתסיכול אני רוצה לעבוד אך תמיד יש בעיה של להגיע למקום ולעבור מבית לבית אצל משפחתי וזה משגע המשפחה שלי לא מאמינה בי ולא תומכת בי הם רוצים שאני יחזור הביתה המקום להיות פה אני מאוד אוהבת את המקום הזה הייתי חייה פה 10 של ילדות אני לא יודעת למה לא הולך לי בחיים תמיד הייתי נכשלת גם כשהייתי נותת מעצמי הכול לא הייה הולך לי יש לי הרבה חלומות שאני רוצה להגשים אך זה לוקח זמן ואני מפחדת שאני לא יצליח אני מאוד סגורה ולא יודעת אם אני יצליח כולם אומרים לי שלא ותמיד הם צודקים הפעם אני רוצה להראות להם שזהו אני יכולה ואני מצליחה אני לא יודעת מה לעשות..חבר אין לי ולא הייה לי אני ילדה שמאוד קשה לי להיות רחוק מהבית אני נשברת מהר ואני לא רוצה לוותר אני לא יודעת מה לעשות לפעמים אני מגיעה למצב שבו אני אומרת מה יש לחיות בכלל ואז אני אומרת רגע אני חייה בשביל המשפחה שלי מזמן הייתי מוותרת אני לא חולה בראש ולא כלום אני פשוט בתסכול מהחיים שלי אני רוצה שנה להצליח פה לעשות כסף ולחזור להגשים תמטרה שיו הייתי לבד אני לא יודעת מה לעשות אני לא רוצה לאבד את הראש שלי מה לעשות ?אני רוצה להשאר פה אך לא יודעת אם אני יצליח תעזרו לי זה דחוף. חושן

הי חושן, כרגע את בחו"ל והמשפחה שלך בארץ? את צודקת - לפעמים לוקח הרבה זמן להגשים את החלומות, אבל אסור לוותר עליהם!!! הדרך להגשים את החלומות אינה קלה תמיד, וצריך להילחם על מה שחשוב בחיים. התמדה וכוח רצון הם הכלים שעוזרים לנו להגשים חלומות, למרות הקשיים שבדרך, שכוללים גם ביקורת מצד הסביבה (משפחה וחברים). את צריכה להעריך את עצמך בזכות מי שאת. אומנם כשלונות מהעבר רודפים ומטרידים, אבל זה לא חייב להימשך ככה. תנסי להתחיל בדברים קטנים לפני שאת מנסה להשיג את הדברים הגדולים, תתייחסי לכל יום חדש כאל אתגר; פסגה שצריך לכבוש. בהדרגה תגלי, שגם דברים שנראים בלתי אפשריים פתאום מעשים קלים יותר להשגה. משפחה זה דבר חשוב, אבל יותר חשוב זה לחיות בשביל עצמך. אין אדם שאין לו תכונות טובות, אבל כשנתקלים כל הזמן בקירות, שוכחים את קיומן של התכונות הטובות. תעשי רשימה (ואם בא לך, תכתבי אותה גם כאן) של התכונות הטובות שלך. תכתבי גם, מה לדעתך את יכולה להציע לעולם (ואני יודעת שיש לך דברים כאלה). אחרי שתהיה לך רשימה כזו - תתמקדי בדברים שכתבת. שימי אותם במרכז. ותחליטי שאלה הדברים שאיתם את מתקדמת בחיים. אני יודעת שזו לא משימה קלה, וברור שזה לא מעלים את הדברים הפחות טובים (שגם קיימים אצל כולם), אבל ברגע שהדגש נמצא על הדברים החיוביים, זה בהחלט מחזק. מה צריך לקרות כדי שתוכלי להישאר במקום שבו את נמצאת? במי או במה זה תלוי? בעבודה שאת מנסה להשיג? את מוזמנת להמשיך ולכתוב כאן מה קורה איתך, הרה.

הרה היי זאת שוב חושן מאוד אהבתי לקרוא את התשובה שלך אני ינסה להסביר לך באיזה מצב אני נמצאת כרגע בחיי. בכדי שאני אשאר במקום שאני רוצה אני חייבת לרכוש ביטחון תמיכה ממשפחה מה שאין לי כרגע אמא שלי מאוד תומכת בי אך היא פוחדת ומזה היא חונקת אותי וסוגרת אותי בפני החיים היא חושבת שאני צריכה לחזור לארץ ולהתחיל משם ואז לחזור לפה אני רואה את זה כמשהו שולי כי בסוף אני יחזור לאותו המצב שאני עכשיו. אני רוצה לעבוד פה אבל אני יחייה עם המזודות מבית לבית של אח וחברה וזה קשה אני לא יודעת אם אני מספיק חזקה אם אני יכולה לעמוד בזה לוותר אני לא רוצה כי אז אני יראנ למשפחה שלי שהם צדקו הם תמיד אומרים לי את תחזרי בסוף את עשית טעות שנסעת את נמצאת בשלולית של טעות למה הם חושבים ככה אני יודעת מה אני עושה הייתי החלטתי עד לפני שאמא שלי באה לשכנע אותי לחזור עכשיו אני מאוד מבולבלת מתוסכלת מה שתגידי זה אני . הרה אני רוצה ללמוד בחיים שלי להתסגל אני לא מבינה למה כול חיי הייתי נתקלת במחסום לא הייתי מצליחה בכלום וזה נראה עכשיו אותו הדבר אני מחפשת עבודה רק עכשיו ומתחילים לעזור לי למצוא אני יכולה להסתדר פה .אך אני לא מאמינה בעצמי אני מרגישה כאילו יש לי בעיה שאני לא יודעת אני לא מכירה את עצמי אני יכתוב לך מה אני חושבת על עצמי הדברים הרעים והטובים. אני חכמה,אני נבונה,אני אמיתית,אני חברה טובה תמיד עושה בשביל כולם לפני שאני עושה בשביל עצמי,אני אוהבת ללמוד ולנסות דברים בחיים,אני אוהבת קשיים בחיים בשביל להגיע למטרה שלי אבל אני מצפה להגשים אותו ולא להכשל בכול דבר ברור שבחיים יש מכשולים אבל למה זה אחד אחרי השני זה שובר אותי! אני יודעת לשחק רק מתי שצריך .הדברים הרעים שאני חושבת על עצמי. אני לא חושבת שאני נראת טוב אני לא אוהבת את עצמי את מי שאני ומה שאני יש לי מזל רע בחיים מכול הבחינות אני מרגישה דחוייה בחיים האלו . ומה שאני רוצה לעשות בחיים שלי זה הרשימה שלי : אני רוצה לנסוע לחו"ל ועשיתי את זה אני רוצה להנות ולטייל קצת עשיתי את זה פחות או יותר.אני רוצה להגשים תחלום שלי ולעבוד אך זה לא מתגשם כי צצות הרבה בעיות שזה נראה לא אפשרי.אני רוצה לחסוף כסף ולהצליח בחיים אני רוצה להיות חזקה. הרבה זה מה שאני כתבתי תעזרי לי בבקשה..

שלום, רציתי לשאול שאלה קצת מורכבת. יש לי תינוק בן 10 חודשים שנמצא אצל מטפלת עד 16:30 ואח"כ אני לוקחת אותו הביתה ביחד עם אימי או אבי מכיוון שאין לי רכב והם מסיעים אותי כל יום. כשאנו מגיעים הביתה ב17:00 הם נשארים איתי עד 18:00 בערך ואז הולכים הביתה ואני ממשיכה להיות עם בני עד 19:00 שזו השעה שהוא רוצה לישון כבר. כך זה היה במשך 8 חודשים. עכשיו הגיעו הסבא והסבתא מן הצד השני לארץץ לתמיד ואני יודעת שהם רוצים להשלים פערים (למרות שבני חברמן ואיןלו חרדת זרים ומהרגע הראשון הוא הולך אליהם) אבל הם נמצאים אצלנו כל יום בין השעות 18:00 ל-20:00 כבר חודשיים, אם במקרה הם לא זה כי היה להם משהו לעשות. בנוסף אני מגישה שאמו של בעלי מתחרה איתי על אהבתו של הילד. כשהיא רואה שהוא רוצה ללכת אליי היא מייד מסובבת אותו ומראה לו דברים. אני יושבת איתו בסלון והיא לוקחת אותו לחדר שלו. בנוסף תמיד המשפחה של בעלי אומרת "איפה אבא" "הנה אבא" אתה אוהב א אבא ואלי כאמא אין שום התייחסות. אני מרגישה שכל הזמן יש סביבי משפחה בגידולו של הילד ואני עדיין לא הגעתי לשלב שאני צריכה זמן עם עצמי ואני רוצה להיות לבד איתו לפעמים שידע להכיר אותי. הוא לא מסתובב שאומרים לו איפה אמא. בנוסף, אמו של בעלי ביקשה שיהיה לה יום קבוע איתו וציינה לבד - ועוד כשאמרתי לה שאני נמצאת בשעות האלה בבית, היא אמרה לי אז תנקי! נורא מעליב. בקיצור - סליחה - איך אפשר להסביר שאני רוצה לבלות איתו גם לבד בלי משפחה כל יום ושאת זמנה לבד איתו היא יכולה לעשות בשישי שבת. הוא בסה"כ תינוק לא ילד בן 10 - לא?? תודה

תסבירי בבקשה לחמתך שאת היא האימא !!!! של התינוק ורק את ובעלך (ומה העמדה שלו בכל העניין ?),תקבעו את אורך חייו של ילדכם!!! היי עימה תקיפה והחלטית ,(נימוס לא יזיק כאן)-- כל טוב -שמחוש....

הי תמרה, במקרה שאת מתארת לא צריך דיפלומטיה - צריך אסרטיביות. הבחירה איפה לחיות (בארץ או לא) היא של ההורים של בעלך, נכון? הצורך שלהם להשלים פערים מובן לי, אבל אף אחד לא כופה עליהם את הניתוק מהמשפחה. כפי ששמחה כתבה, לא ציינת איזו עמדה - אם בכלל - נוקט בעלך. אבל את צריכה לדבר איתו בארבע עיניים; להסביר לו איך הדברים נראים מהצד שלך. לומר לו, שאת בהחלט מכירה בצורך של ההורים שלו לבלות עם הנכד שלהם... אבל - זה לא צריך לגרום לך להרגיש רע עם הדרך שבה הדברים מתנהלים. הוא צריך להבין - והתפקיד שלך זה להסביר לו את העניין בבהירות ובלי כעס (וזה חשוב!) - שאין לך כוונה לדחות את ההורים שלו, אבל ברגע שהוא בחר להקים איתך משפחה, הוא צריך להיות אחראי על הבחירה הזו, ולדעת להסתדר עם הלחץ שההורים שלו מפעילים מצד אחד, ועם הבקשות הלגיטימיות שלך מצד שני. אחרי שתנהלי עם בעלך שיחה כזו ותגיעו לאיזושהי הסכמה, תוכלו לדבר עם ההורים שלו ביחד ולהציג חזית מאוחדת; כך יהיה להם קשה יותר לנסות ולהיכנס ביניכם. בהצלחה, הרה.

באתר הזה אתר הרופאים יש 100 פורומים שונים בהם כותבים אנשים רבים,חלקם כותבים קבוע וחלקם אורחים ויש פורומים פעילים יותר ופעלים פחות מה דעתכם שנפנה להנהלת האתר ונציע תחרות "הפורום הפעיל ביותר והכותב המתמיד ביותר" אולי בזכות תחרות כזו יהיו יותר כותבים בכל פורום ??

זיו, בעמוד הבית של דוקטור'ס יש, בצד שמאל למטה, רשימה של הפורומים המובילים... כמובן שזה לא מוגדר כתחרות, אלא נועד לגולשים שמעוניינים לדעת מהם חמשת הפורומים הפעילים ביותר. אין לי מושג אחת לכמה זמן מעדכנים את הרישום הזה או עד כמה הוא אכן משקף את המציאות. תחרות כזו עלולה להיות חרב פיפיות - זו הזמנה כמעט מפורשת לכל מיני מטרידים ומתחזים להשמיע את קולם (המיותר לחלוטין), כדי להגיע למקום טוב בתחרות - גם על חשבון פגיעה בפורום כזה או אחר. אגב, מה יניע אנשים להשתתף בתחרות כזו? ז"א - מה יהיה הגמול? שבוע טוב, הרה.

שלום, יש לי ידיד הסובל מסכיזופרניה, איבחנו אותו לפני כמה שבועות. יש לו פסיכיטר ומטפלים שמנסים לעזור, אך הוא שונא ללכת אליהם וחושב שהם לא יודעים כלום. אני רוצה לשאול אם יש לכם עצה איך אני יכולה לעזור, משום שאלי הוא פתוח יותר מאשר לאנשי המקצוע שמנסים לעזור. אני לא יודעת כמה הוא מודע למצבו, כלפי חוץ כרגע אין סימנים רבים. אבל אני שמה לב להתנהגות המוזרה שמגיעה בגלים. ואדם קרוב אליו אמר לי לפני כמה ימים שהוא חולה סכיזופרניה. אשמח אם תוכלו לתת לי עצה איך לעזור לו, תודה רבה

הי שיי, מכיוון שידידך אובחן רק לפני מספר שבועות, סביר להניח שהוא החל לקבל טיפול תרופתי. בתור התחלה, כדאי לשים לב שהוא אכן לוקח את התרופות שלו כמו שצריך. רוב התרופות הפסיכיאטריות מתחילות להשפיע רק אחרי כמה שבועות (4-6), ולכן צריך להתאזר בסבלנות. ידידך מודע ברמה מסויימת למצבו, מכיוון שאדם שמנותק לחלוטין מהמציאות בד"כ מאושפז במחלקה פסיכיאטרית או בבי"ח פסיכיאטרי עד שהקשר עם המציאות והמודעות למצבו חוזרים ומתאזנים. תתמכי בחלקים הבריאים וההגיוניים שלו, למרות שלעתים קשה לעשות את ההפרדה אדם-מחלה. בעיניי זה חשוב, משום שלעתים המחלה משתלטת וקשה לזכור שמאחוריה נמצא עדיין אותו אדם שמכירים ואוהבים. במצבים כאלה גם לחולה וגם לחבריו קל יותר לנתק מערכות יחסים, משום שהכל מבולבל כ"כ... תנסי לזכור - תמיד - שאת התחברת אל אותו ידיד בזכות מי שהוא, ולא בגלל המחלה. תבררי איתו למה הוא חושב שהמטפלים שלו לא מבינים כלום (מה הם אמורים להבין? מה הוא יכול לעשות שיעזור להם להבין? וכו'). איך הקשר שלו עם בני משפחתו? את יודעת אם הם גם מקבלים ייעוץ? הרה.

תודה לך, באמת חשוב לזכור מי הוא באמת, ופחות חשוב מה המחלה שלו, משום שזה לא הוא.. הקשר עם בני משפחתו בעליות וירידות, זה משתנה. אבל הוא אוהב אותם והם אותו. לפי מה שאני יודעת הם לא מקבלים יעוץ

ההילה היא מעטפת אנרגטית, שמשקפת את מצבינו בכל המישורים. בספר הזוהר קרויה ההילה "צלם", כך שבמקורות היו מודעים לכך שהאדם, כמו כל יצור חי אחר, נולד עם הילתו. ההילה מתגבשת עד גיל שנתיים ולאחר מכן חלים בה שינויים לטובה או לרעה. שיכבת ההילה עוטפת את הגוף בעובי של כ-30 ס"מ, צמודה לגוף הבשרי ועוביה משתנה מאזור אחד למשנהו. אלו שניחנו בראיה על חושית, מבחינים גם בצבעי ההילה, כאשר הצבע יכול להשתנות בהתאם למצבנו הפיזי והנפשי באותה תקופה. ההילה היא שדה אלקטרו מגנטי שמורכב משדה חשמלי ומשדה מגנטי. המרכיב החשמלי הוא כח אנכי והמרכז הגנטי הוא כח אופקי. במקומות בהן מרוכזת ההילה נוצרים קווים אנרגטיים וככל שיש יותר קווים, כך האדם בריא יותר ובעל אנרגיה רבה יותר. ההילה קשורה קשר בלתי מנותק לבריאות האדם ועל ידי אבחון וטיפול בה משפיעים על בריאות האדם כמו כן חסרון בהילה מעיד על סיום מחזור חיים. מדיומים מפורסמים, בהם גם קייסי הידוע, היו מסוגלים לראות מוות עתידי כאשר היו מזהים מחסור גדול בהילה. צבעי ההילה ומשמעותם: הילה לבנה - יכולה להופיע כהילה זוהרת או כענן לבן, ונוח להבחין בה, כאשר האדם נמצא על רקע שחור. היא מעידה על בריאות טובה, טוהר מידות, איזון נפשי ומצב אנרגטי פנימי מאוזן. הילה שחורה - הילה שחורה מעידה על חולי מסויים ויכולה להופיע סביב אזור מסויים בגוף כגון ראש, גב תחתון וכו', במקרים רבים יסבלו מקומות אלה מכאבים קבועים וחזקים. הילה אפורה - נראית כענן אפור ומשקפת את המעבר בין הילה לבנה לשחורה, הילה זו מעידה על תחילתו של כאב באזור בו היא מופיעה וצבעה לא קבוע. הילה אדומה - הילה אדומה מעידה על מרץ ואנרגטיות. הילה בגוון אדום או אדום-צהוב באזור החלציים, הלב וכפות הרגליים מעידה על נפש טובה. במידה וההילה האדומה מפוזרת כתאים, זה יכול להעיד על מערכת עצבים חלשה. הילה צהובה - הילה צהובה היא הילה טובה שמעידה על רוחניות רבה ונמצאת בערך באזור הראש כמעיין כתר. ניתן לראות את ההילה הצהובה אצל אנשי רוח, מורים רוחניים, מורי דת ואנשים בעלי מודעות וכריזמטיות רבה. הילה ירוקה - הילה ירוקה, במידה שהיא שלמה, מעידה על אדם בריא בגופו ובנפשו, שעוזר ותורם לאחרים והוא בעל הארה רוחנית עליונה. אולם, בקיעים בהילה זו מעידים על בריאות כללית לקויה. הילה כחולה - נראית כענן כחול ומעידה על מרץ ורוחניות גבוהה, הילה זו קשה מאוד לזיהוי ונדרשת מיומנות והארה רוחנית גבוהה בכדי לראותה...

שלום לכותב "love u " דברייך מאוד מרשימים ואני כמתעניין קבוע בנושאים רוחניים לראשונה קורה הסברים על ציבעי ההילה ומשמעותם שאלות אלייך 1) מהיכן הידע הרב שהפגנת בנושא?היכן לומדים זאת והאם כל אחד מאיתנו מסוגל לראות הילה של האחר? 2) הצבא משתמשים במכשירים לראיית לילית-האם יש מכשיר שמסוגל לראות לקרוא את ההילה סביבנו? 3) במיקרה היום ראתי בטלויזיה כתבה על "האם טרזה" ועל הניסים שקרו לאנשים בזכותה:ראיינו אישה שהיה לה גידול בבטן שהרופאים אמרו שלא ניתן לנתח להוציאו ורק בזכות תפילה של הנזירות ביום השנה למותה,הגידול נעלם והיא הבריאה לגמרי האם אכן יש הרבה ניסים כאלו לדעתך??האם גם הם קשורים להילה??

זה היה על מנת להעביר מסר... הבנת את זה מר צח? והמסר הובן לידיעתך..אם גם נושא זה מעניין אותך... אבל לגיטמי לשאול,בהחלט לגיטמי.

מאז שאני קטנה הצלחתי לראות הילות, אך לא גדולות, בעובי של בערך 20 ס"מ. רוב הפעמים הם היו בצבע לבן או צהוב, ולפעמים כחול או ירוק. זה מראה מקסים. אפשר ללמוד לראות את זה. לדעתי כולם יכולים. זה מאוד מעניין, כדי לנסות

לשיי--כעת אני מאוד סקרן להבין ללמוד ואיפה לומדים בבקשה פרטי את דברייך

טוב, חבר'ה, אני רואה שעניין ההילות מעסיק אתכם, אז אספתי כמה קישורים בנושא - להנאתכם: http://www.stars.co.il/g/0/mystic_hilot.php http://www.helix-network.net/oryada/on-hila.htm שלושת הקישורים הבאים הם למעשה מאמר אחד ארוך, כאשר החלק השלישי מלמד (או מתיימר ללמד) כיצד אפשר לראות הילות: http://www.ahava.netfirms.com/Robert_Bruce_auras_1.htm http://www.ahava.netfirms.com/Robert_Bruce_auras_2.htm http://www.ahava.netfirms.com/Robert_Bruce_auras_3.htm

להרה תודה על הלינקים הם עזרו וענו יותר ממה שענה מר-u יישר כוח זיו

הייתי יכולה להשקיע יותר אנרגיה בחיפוש עבודה נוספת שאני מוכשרת אליה ובמקום זאת אני כבר שנים משכנעת את עצמי שאני אניח לזה כי יש לי איזושהי טראומה בנושא עוד מעט כבר לא תהייה לי ברירה .אני עצובה על זה שאני חייה הרבה פחות טוב משהייתי יכולה לחיות לו הייתי מרוויחה יותר .אני קצת פחדנית וקצת סובלת מטראומה (כי פוטרתי פעם ,ואני יודעת שזה אידיוטי כי מי לא פוטר מימיו ?רק מי שלא ניסה )זה כנראה גם קשור באופי שלי ,אולי פשוט נועדתי לרחמים עצמיים -אם יהיה שיפור אספר לכם -שלב ראשון זה לפרסם ולשווק,אני יודעת את זה

שלום ש. אף-אחד לא נועד לרחמים עצמיים. זה משהו שהסביבה מלמדת אותנו... כל אדם צריך מידה מסויימת של רחמים עצמיים; אין סיבה שנהיה יותר מדי קשים עם עצמנו. כנראה שהשכנוע העצמי שלך לא מספיק אפקטיבי, אם אחרי כמה שנים את יודעת שהיית יכולה להיות במקום אחר. פיטורים הם לא חוויה נעימה, אני מסכימה עם זה לחלוטין. השאלה היא, למה זה כל-כך טראומתי עבורך, עד כדי כך שאת מוותרת לעצמך? נחכה בסבלנות להמשך, בתקווה שיהיה שמח יותר עבורך. הרה.

שלום לכם אני אדם משכיל בתפקיד בכיר ומאז שהיתי ילד אני אני קוסס ציפורניים וכשאני מנסה ללמוד חומר חדש יש לי קשיי ריכוז וכתוצאה מכך אני מרעיד את הרגל לעתים גם בזמן נהיגה אני קוסס ציפורניים וזה פשוט מסוכן כי במקום להתרכז בנהיגה אני מרוכז בקסיסה... כדורים לא עזרו לי וגם לא טיפולים פסיכולוגיים ולכן אני פונה אליכם למי יש רעיון שיעזור לי בכך תודה על תשובותיכם

שלום שמעון, כסיסת ציפורניים נכנסת לתחום הנרחב של כפייתיות - התנהגות חוזרת, לא נשלטת ולא בהכרח רצויה. כתבת שתרופות לא עזרו לך. לא ציינת מה לקחת וכמה זמן. בכל מקרה, בכל מה שקשור לטיפול תרופתי מומלץ מאוד להיכנס לפורום פסיכיאטריה ולהתייעץ עם מנהל הפורום. האם ניסית טיפול התנהגותי? הרבה פעמים דווקא טיפול פסיכולוגי כזה עוזר במקרים של התנהגות כפייתית. גם בעניין הזה אני ממליצה לך לפנות לאחד מהפורומים המקצועיים (פסיכותרפיה ו/או פסיכולוגיה קלינית - תלוי באיזה מהם מנהל הפורום זמין בימים אלה). הרה.

יש לי משהו שמאוד מאוד מטריד אותי ואלה השערות שבבטן שלי הן מפריעות לי האם יש סיבה שיש לי אותן וגם רואים אותן? ומה אפשר לעשות כדי שלא היו לי שערות בבטן (חוץ מגילוח-כי זה יגדל יותר מהר, וחוץ משעווה)

הי מורן, הסיבה שיש לך שערות על הבטן היא, שכמעט לכולם יש אותן, רק שאצל חלק מהבנות השערות כהות מאוד ולכן רואים אותן. אם מדובר בשיעור יתר - ואת זה רופא יוכל לומר לך - ייתכן שמדובר בבעיה הורמונלית כלשהי, ולכן כדאי לפנות לגניקולוג. חוץ מגילוח ושעווה יש שיטות להורדת שיער לצמיתות, אך רובן יקרות מאוד וחלקן לא נעימות בכלל (אפילציה, למשל). הרה.

אם יש לך שערות על הבטן אפשר גם להוריד עם משחה מיוחדת להורדת שערות ואם השערות הן לא ממש ארוכות אלא אולי חומות כהות אז אולי תבהירי אותן אם יש לך שערות על הבטן אפשר גם להוריד עם משחה מיוחדת להורדת שערות ואם השערות הן לא ממש ארוכות אלא אולי חומות כהות אז אולי תבהירי אותן תבררי עם איזה קרם בדיוק בבית מרקחת או סופר פארם

עזרת לי מאוד!

http://forums.tapuz.co.il/ocd

יש לי בעיה שכל רעשי הסביבה "נדבקים" לי לאוזניים ודווקא הדברים שאני רוצה לברוח מהם . למשל השכנים שלי מדליקים שירים שאני שונאת וכל פעם שאני מנסה להתרכז במשהו או אפילו גם כשאני לא מנסה להתרכז בשום דבר, מה שקורה הוא שהאוזניים שלי משחזרות וזוכרות את השירים ואני נדהמת מהזיכרון העצום שלי לשירים האלה שמפריעים לי להתרכז שהמוח שלי יודע לשחזר את השירים כמו שאדם עובר טראומה ואז תמונות חוזרות על עצמן מהזיכרון כפלשבקים ואז אני נכנסת לקצב של המוזיקה בלי שאני רוצה וזה ממש הורס את הריכוז והורס לי את החיים. אז זה מה שקורה לי. ואז אני שמה אטמי אוזניים במשך כל היום וכל הלילה כדי לנסות לברוח מהרעש . רופא אוזניים אמר לי לא להשתמש הרבה באוזניים מפני שהוא רואה שזה מזיק לי . יש לציין שיש לי קשיי שינה ואני צריכה שקט מוחלט כדי להתרכז וקשה לי בכל זאת להירדם . תרופות נגד חרדה ולשינה לא עזרו לי . אני רוצה לציין שיש לי עוד תופעה מוזרה והיא שברגע שאני רואה משהו אני מושפעת ממנו מהר . למשל אם אני רואה רציתי לשאול מהי התופעה הזאת ואיך מתמודדים איתה ?

הי אפרת, כדאי שתכתבי את הודעתך באחד מהפורומים המקצועיים כדי שתוכלי לקבל תשובה מאיש מקצוע. ובכל זאת יש לי שאלה - עשית פעם איבחון בקשר לבעיית קשב וריכוז? משתמע מהתיאור שלך, שכנראה יש לך בעיית קשב שמתבטאת בקושי לסנן הפרעות חיצוניות. חג-שמח, הרה.

שאלה אל הרה וחברי הפורום הזה. אני אישית כבר כמה שנים מתמיד בכתיבה בפורומים מיקצועיים בתחום עיסוקי-ניהול אחזקת מיכשור רפואי-ואפילו לפני יומיים פתחו לי כאן באתר הזה פורום למיכשור רפואי שאלותי אליכם: למה אנשים ממעטים לכתוב בפורומים??האם זה בגלל קושי בהדפסה?? כמו כן למה אנשים במדינת ישראל לא יודעים לפרגן אחד לשני-להגיד ולכתוב מילה טובה כמו כל הכבוד או יישר כוח או--אתה \את נהדר\ת אשמח לקרוא כן תשובות-ומי מכם שירצה לקבל עלי ועל פועלי יותר פרטים,מוזמן לקרוא בצד שמאל את הפרטים על מנהל פורום מיכשור רפואי http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1178/xPG/1

הי זיו, בהצלחה עם הפורום החדש. אני רואה שהוא מזמין אליו גולשים עם שאלות. ואפרופו שאלות - האם דפיברילטורים שייכים גם הם לתחום של מיכשור רפואי, או שמא מדובר רק בציוד ה"כבד" (סורקים למיניהם וכו')? אני לא חושבת שהגולשים ממעטים לכתוב בפורומים, פשוט יש המון פורומים ברחבי הרשת, כך שהפיזור הוא גדול. עוד דבר - החלוקה השונה של הפורומים נועדה להזמין אנשים לשאול/להתייעץ/להתעניין/ לתרום וכו' בנושאים הקרובים אל ליבם, שמעניינים אותם מכל מיני סיבות. ציינת את זה בעצמך - "אני אישית כבר כמה שנים מתמיד בכתיבה בפורומים מיקצועיים בתחום עיסוקי-ניהול אחזקת מיכשור רפואי". אומנם אנחנו עם של מתלוננים כרוניים, שלא מוכנים לצאת פראיירים. מנטליות ישראלית מובהקת. מה הפלא שתמיד מזהים ישראלי בחו"ל? אבל יש פירגון מצד הגולשים ובינם לבין עצמם. אני נתקלת בו גם בפורום הזה וגם בפורומים המקצועיים השונים. כנראה שבשביל מילה טובה צריך לעבוד קשה... ואפשר לראות את זה בכל מסגרת שהיא - וירטואלית או לא. ואולי יש אנשים שחושבים, שאם הם יפרגנו ויחמיאו, זה ישר יוריד את ערכם ויהפוך אותם לרכרוכיים... לא יודעת, אני סתם מעלה השערות שנולדות כאן ועכשיו לנוכח מה שכתבת. מאחלת לך שהפורום ישגשג. חג שמח. הרה.

הי הרה תודה על הברכות--את רואה יש קצת אנשים שיכולים לכתוב מילה טובה-כפי שאת כתבת לי כאן אם תכנסי לפורום החדש שלי תראי רק שני אנשים כתבו ברכות--וחבל--לדעתי זה מעט וזה מאפיין את חוסר הרצון של אנשים בישראל לפרגן אחד לשני--אולי בעזרתך ובעזרת הפורום הזה נצליח לשנות את הגישה אצל האנשים. לגבי שאלתך על דפיברילטורים: גם דפיברילטורים וגם קוצבים וכל מיני מכשירים רבים וקטנים הם מיכשור רפואי--את מוזמנת לשאול את שאלותייך אצלי בפורום ונענה עליהם בהצלחה וחג שמח זיו

הי הרה תודה על הברכות. לגבי שאלתך על דפיברילטורים--התשובה כן אפשר לשאול עליהם בפורום המיכשור הרפואי כאן

היי הרה, את זוכרת אולי שב-20/9 אני שלחתי לך מכתב (הזדהתי בשם "איבדתי אימון"-את יכולה לעשות חיפוש בפורום הזה לפי "איבדתי אימון"). בלי שתקראי את המכתב שלי מה-20/9 את לא תוכלי להבין במה מדובר. אז אחרי שקראת את המכתב שלי מה-20/9 ההמשך הוא כזה. אז ככה. החבר שלי הבטיח שהוא ינתק איתה את הקשר. האמנתי בו כי סלחתי והחלטתי לתת לו עוד צ'נס. הסתבר שהוא לא ניתק איתה את הקשר אלא הפוך. הוא שיקר לי שהוא לא בקשר איתה ולה הוא שיקר שהוא גבר פנוי ופתוח לקשר ושהוא חי עם אחותו, תיכנן לנסוע איתה לאילת ובו זמנית אנחנו תיכננו לנסוע לצפון ועוד כל מיני שקרים כפולים (לי ולחברה החדשה שלו). איתרתי את הטלפון שלה, התקשרתי אליה. אמרתי לה את כל האמת בלי אמוציות ובלי האשמות. הייתה ביננו שיחה מאוד ארוכה, היא שאלה שאלות ואני סיפרתי לה הכל (שאנחנו 3 שנים ביחד והייתה אמורה להיות חתונה וכו'). התפתחה ביננו שיחה מאוד אמיתית והיא אמרה לי שהיא מאוד פגועה ולא תמשיך איתו, אבל היא רוצה לדבר גם איתו ב-4 עיניים. אחרי שהם "דיברו ב-4 עיניים" הוא לא בא לישון בבית, המשיך את הקשר איתה וכל החגים הוא לא בבית. אני דיברתי איתו בטלפון. הוא אמר לי שלא יודע כרגע מה הוא רוצה מעצמו. מה שבטוח הוא לא רוצה שום מערכת יחסים מחייבת, אלא רוצה להיות חופשי ותוך כדי לחשוב מה הוא עושה הלאה ושבאיזשהו שלב הוא הלך לאיבוד. חשוב לי לציין שכשדיברתי איתה היא אמרה ש"אני בחורה יפה וחכמה, יש לי המון ניסיון בסקס ובגברים, אבל אני לא פותחת מייד את הרגליים"-במילים אלו. השאלות שלי הם: 1. מתוך השיחה שלי איתה איך זה מאפיין אותה? האם יכול להיות שהיא בחורה רצינית או בחורה רצינית וחכמה לא הייתה אומרת מילים כאלה? 2. איך זה יכול להיות שאחרי שנודע לה על השקרים שלו והיא אמרה שלא מעוניינת בדבר כזה הם המשיכו? מה זה אומר? 3. מי הוא החבר שלי לשעבר? יכול להיות שהוא לא כזה והמשבר שלו או כמו שהוא אומר "הלכתי לאיבוד" זה מה שגרם לכל התסבוכת? הרי אנחנו מכירים 3 שנים ואף פעם הוא לא שיקר? 4. האם יכולה להצליח לאורך הטווח מערכת יחסים שהתחילה מתוך משבר ומצוקה(החבר שלי לשעבר והחברה החדשה שלו)? 5. ושאלה הכי גדולה שמטרידה אותי כל הזמן: אני פוחדת להיות לבד ואני פוחדת להישאר בודדה ובלי משפחה. 6. הרה, איך אני יכולה להמשיך הלאה ואיך אני יכולה להאמין בגברים אחרי שעשו לי דבר כזה? מקווה שתעזרי לי כמו בפעם שעברה. תודה, אנג'לה

הי, אני זוכרת את מה שכתבת ב - 20.9. אני מקווה שלא אכפת לך, שאני מתחילה דווקא מהשאלות ששאלת לפני שאני מתייחסת למה שכתבת באופן כללי. 1. אני לא חושבת שזה יהיה נכון והוגן מצידי לנסות ולאפיין את אותה בחורה על-סמך השיחה שלה איתך. גם לאנשים רציניים יש אמירות מיותרות... אנשים חכמים יכולים לומר דברים מטופשים... אנשים לא רציניים מסוגלים לומר דברי חוכמה וכו'... איך את התרשמת ממנה? 2. גם לשאלה הזו אין לי תשובה "נכונה". זה יכול להגיד הרבה דברים, אבל שתינו לא יודעות (או שאת כן יודעת) מה נאמר ביניהם בשיחה שהיתה להם בארבע עיניים. אני יכולה לחשוב, שאם היא מוכנה להמשיך איתו בקשר, אז כנראה שיש לה נטיה להמעיט מהערך של עצמה... אבל זה ממש לא אומר שזו האמת, סתם כיוון אחד של מחשבה. 3. לזה יכולות להיות שתי תשובות - אחת שיותר נוח לשמוע והשניה שלא נעים לשמוע. התשובה הראשונה היא - כן, ייתכן והוא עובר איזשהו משבר שמבלבל גם אותו (אבל לא מצדיק את המעשים שלו), וגורם לו לסבך לעצמו ולסביבתו את החיים. התשוהנ השניה - לא, תמיד קיימת האפשרות שהוא כן שיקר לך במהלך 3 השנים האחרונות אבל הצליח לצאת מזה נקי, והבעיה שלו היא, שעכשיו הוא נתפס. את זה רק הוא יכול לדעת. 4. תאורטית כן, יכולה לצמוח מערכת יחסים חדשה. השאלה היא, איזה גוון יהיה לה? מן הסתם, הרבה אמון לא יהיה, אלא אם החברה החדשה מסוגלת להתעלם לחלוטין מההתנהגות של החבר לשעבר. 5. הפחד מלהישאר לבד מאיים על רוב האנשים... אם אני זוכרת נכון, יש לך בת, כך שלבד את לא. העניין הוא, שהמשמעות של להישאר לבד היא בעצם להישאר עם עצמך. זה מרתיע מאוד, כי אנשים נוטים לראות את עצמם כחלק ממשהו (משפחה, זוגיות וכו') ולשכוח את האינדיבידואליות שלהם. כשתוכלי להשלים עם הלבד, תוכלי להיכנס שוב למערכת יחסים והפעם תהיי חזקה יותר, כי תמיד תמיד תזכרי דבר אחד חשוב ובסיסי - אין לך על מי לסמוך באמת מלבד על עצמך. היכולת לסמוך על אחרים נובעת מתוך היכולת לסמוך על עצמך. 6. זו שאלה של רצון יותר מאשר שאלה של יכולת. אבל לא צריך למהר - השאלה הזו והשאלה שלפניה משלימות זו את זו - תני לעצמך זמן להתאושש מהבגידה, תעסיקי את עצמך בדברים שחשובים לך ושאת אוהבת לעשות, וכשתרגישי שאת יכולה, תנסי לצאת שוב אל עולם הפו"פ, כדי למצוא בן-זוג אחר. העפת אותו מהבית? כי אם לא, זה הזמן להראות לו את הדלת החוצה - אין לו שום זכות לשחק ככה ברגשות של אחרים. הבעיה היא בעיקר שלו, ואם הוא לא יודע להתמודד איתה בדרך הנכונה ולא מסוגל להשתמש בעזרה שהצעת לו, אין לך מה לחפש איתו. ברור לי שזה לא מעשה פשוט, ושבכל זאת היו לכם 3 שנים טובות, אבל ברגע שהוא נתן לעצמו לגיטימציה למעשה שכזה, והמשיך בזה גם אחרי שדיברתם והוא הבטיח שזה נגמר, לא תוכלו להמשיך ביחד. קשה לדבר כאן על דף חדש ונקי משום שאת פגועה מאוד, והפגיעה שלך לא מפריעה לו להמשיך במעשיו. ברגע שאחד מבני הזוג מוכן לדרוס את רגשותיו של השני, אין טעם להחזיק בכוח את מה שמתפורר. תעשי לעצמך טבלה. בצד אחד תכתבי "סיבות להמשיך בקשר" ובצד השני "סיבות לסיים את הקשר"... אחרי שתכתבי את כל הסיבות תוכלי לעשות את המאזן, ולראות מה הכי טוב עבורך. הרה.

הרה, אין לי כבר צורך לעשות טבלה כי הוא בחר לא להיות איתי. ולא בגלל הוא לא אוהב אותי, לא בגלל שהוא אוהב אותה, אלא בגלל שהוא באיזשהו שלב "הלך לאיבוד" - במילים שלו. אני מבינה אותו ומודעת בטעויות שעשיתי. הטעויות שלי הם: 1. התחלנו להיות חברים שבועיים אחרי שנפרדתי מבעלי אחרי 10 שנות נישואין מתסכלים. יכול להיות שלא הייתי בשלה לקשר חדש, אבל הייתי מאוהבת בו מאוד. אנחנו עברנו הרבה ביחד: גירושין שלי, פיטרו אותי מעבודה, חיפשתי את עצמי, למדתי מקצוע חדש. ז"א שב-3 השנים האלו כל העולם שלי התהפך. הוא כל הזמן היה לצידי. אני מבינה שבאישהו שלב הוא פשוט נשבר, כי גם הוא בסה"כ בן-אדם. 2. הייתי יותר מידי מרוכזת בבן שלי. למשל, לא הייתי מוכנה לחזור הביתה מאוחר כי לא יכולתי להשאיר את הבן לבד בבית (בן 12). שאלות: 1. אם הוא היה באמת בוגר ומתאים לי הוא היה מתנהג אחרת? יש לי על מה להצטער? 2. אם הוא עשה לי דבר כזה זה אומר שהוא מסוגל לעשות את זה גם למישהי אחרת? 3. אם הוא כן היה מנתק איתה את הקשר האם יכול להיות שזה היה חוזר בשלב אחר בחיים בתקופה קשה? הרי תמיד יש משברים ותקופות קשות בחיים. את חושבת שתמיד במקום להתמודד הוא יברח ויתפתה לפיתרון קל? אנג'לה

הפתעה הפתעה... מה שלומכם? איך אתם? הכל טוב? מה שלומך הרה חביבתי? אני כאן, ואני בחופש, ויש לי מחשב חדש בבית (עם אינטרנט שלא היה לי חודשים).. והכל טוב והכל סבבה ועכשיו אני בצפת במלון (ועשיתי קומבינה להיות באינטרנט בשעה כזו) מקווה להיות אתכם בהמשך 3>

ליבי-אני מבסוט שחזרת אלינו.

איזה שבוע מוטרף... פתאום לשמוע משלוש בנות, שלא שמעתי מהן כבר המוווווווווווווון זמן... ביום חמישי שעבר - התקשרה מישהי שהיתה החברה הכי הכי טובה שלי. מכל מיני סיבות, הקשר התנתק לפני כמעט 7 שנים, אבל עכשיו הוא שוב מחודש. ביום שני - פגשתי במכללה מישהי שלא ראיתי כבר 4 שנים בערך. היינו חברות טובות עד שזה נגמר (סיפור ארוך ומיותר). ועכשיו - את!!! טוב, אומנם לא חלפו שנים אבל... בכל זאת... ודווקא לא היה כתוב בהורוסקופ שלי, שספטמבר יביא אותו קולות מן העבר... את בחופש? את? בחופש? איך זה קרה? לא שזה רע - להיפך; זה נפלא. אז את בצפת במשך כל חול המועד? נדמה לי שלא אהיה חצופה מדי אם אכתוב בשם כולם, שגם אנחנו מקווים שתהיי איתנו בהמשך... חג שמח.

האם יש פורום בנושא OCD- הפרעה אובסיסית כפייתית?

http://www.zarut.com/misc/forum.asp

http://forums.tapuz.co.il/ocd

ולהשתמע לאחריו. אני בחופשה כל החג. אתמול בניתי את סוכתנו הקטנה יחד עם שניים מבני. כמה נחמד זה לבנות סוכה עם הקטנים האלה. הדפנות נראות להם כל כך גדולים, הברגים ענקיים, המברג, מברג קסמים והפטיש, וואו, זה בכלל תותח. ואבא, לא משנה שיש לו נעבעך 2 ידיים שמאליות, אבא הוא כל יכול . הוא בונה סוכה . לא חשוב שהיא נפלה באמצע פעמיים, ושעוד פאשלות קטנות קרו באמצע. כמה חמוד לחלק להם הוראות : תחזיק כאן ! והילד התמים בא בנאמנות ובחשק ובהתלהבות להחזיק את הדופן, הרי אם הוא לא יחזיק, כל הסוכה תיפול ! הכל עכשיו נשען עליו. הרקולס קטן שלי. פשוט לאכול אותם. והאמת, לא להאמין עד כמה ילדים יכולים להיות מועילים זריזים ונבונים. ולאיזה עולם אנחנו מגדלים אותם ? לעולם מלא פשע, מלא שנאה, מלא מטורפים, מלא בשטויות. חרב איש באחיו. לא מבין את העולם הזה. נו טוב, מה לעשות. זה מה יש. נכון ? אז שיהיה לנו חג שמח, בואו ננסה לפחות להעניק לאלו הקרובים לנו, המון תשומת לב, המון אהבה , המון חום, המון סבלנות, המון הקשבה, וככל שנותנים יותר מהדברים היפים הללו, כך מקבלים חזרה. כך מקבלים סיפוק עצמי פנימי. שנה טובה לכולכם, ולהשתמע בקרוב. ביי

לשלומי-שמחתי לקרוא את דברייך ואני מסכים עימם ב-100 אחוז אוסיף ואומר כמה פיתגמים שלדעתי יעזרו לנו הטובים להמשיך ולהשאר כך : "מכל מלמדי השכלתי ומכל תלמידי למדתי" "לך אל הנמלה עצל ראה דרכייה וחכם" "התלהבות יתר לא תביא את הכתר"--פתגם שאני המצאתי "סיג לחוכמה שתיקה" לסיכום: "אל פורום תמיחה פנית לא טעית" דרך אגב-נולדתי בקיבוץ משמרות,הקיבוץ של הזמרים המפורסמים שלום חנוך ומאיר הראל ז"ל גם אני כותב שירים ומוסיקה אבל מעדיף להתפרסם ביכולות מיקצועיות בתחומי עיסוקי-מנהל הנדסה רפואית ויו"ר האירגון להנדסה רפואית ישומית--אנו האנשים שמתחזקים את המכשירים הרפואיים בכל הארץ ובעולם

.

מה?

למה?

פעם היית כאן יותר? אולי אפילו בתור משתתף אקטיבי...? אין, אין כמו הפסיביים. קבוצה של דני-דינים... אבל ברצינות - פסיביים כאקטיביים מתקבלים בברכה כל זמן שהברכה לא נעשית קללה. אני רואה שאתה מתעניין בחבר'ה שהשתתפו בעבר בפורום... אז ככה - יונת - נעלמה לפני הרבה זמן מסיבותיה שלה. נטע - קוראת אותנו לעתים רחוקות אבל לא כותבת. ים - לא יודעת. מיכל - עדיין כאן. ליבי - עסוקה מאוד מאוד בכל מיני עניינים אחרים. הרה - לפניך. איתן - בחר להתנתק מהפורום מסיבות שונות. שלומי - עדיין כאן. כוכבית - עזבה אותנו בשל מגוון סיבות אישיות. לא זוכרת כרגע מי הם שאר ה"חבר'ה הטובים" כהגדרתך...

בעבר הייתי משתתף בפורום של גידי החציל. כשהוקם הפורום הזה הצצתי וניפגעתי:-) נשאבתי לתוך הנפשות הפועלות כמו לתוך סידרה בהמשכים, לצערי הפרקים האחרונים לא שודרו ואני נישארתי "בלתי מסופק". אני עדיין מעוניין בפרקים האחרונים....... הרה יקירה מתאימה לך חליפת הניהול, ישר כח. חג שמח ושנה טובה ומתוקה.

בקר טוב. יש לי שאלה הבקר הזה: והשאלה היא: מה יהיה ? ובאנגלית: what's going to be ובאידיש: וואס וועט זיין ? לא יודע עוד שפות. מה אתם חושבים ? מה יהיה כאן במדינה שלנו ? יהיה טוב ? מי שיודע, מוזמן לענות לי. ומי שלא יודע, גם מוזמן לענות לי. ומי שחושב שיודע אבל בעצם לא יודע, גם הוא או היא או הם או הן , מוזמנים בזאת אחר כבוד , לענות לי. הבנתם את זה ? או שלא הבנתם את זה ? אנד דט'ס אול פור נאו פוקס, סי יו ליייטר. מייבי. ריגרדס טו אול מיי אולד פרינדס: מיכלולו, הרה,ניר, שמחקולה,מור,צבעים,דינה,אלי,וזהו זה. ושנה טובה. בניתם כבר סוכה ? סוכת שלום ? יש קישוטים ? יש ממתקים ? אני עוד לא. אבל אבנה בעזרת השם. לא לדאוג. בסדר ? ביי יום טוב. ולהשתמע.

אני מאד אופטימית כי ... לאיראן יש טיל חדש.... הפלסטינים למדו סוף סוף להלחם.... אין אבטלה...... המצב נראה נהדר........ אריק שרון בדיאאטה..... בדיקות הדם שלי תקינות.... כנ"ל בדיקות השתן.... הר הבית בידינו..... חצבים נראים בשטח...... השר עזרא אחראי על בטחון הפנים (מה שמסיר דאגה מליבי) יותר לא יהיו פיגועים..... ההוריקן משנה כיוון מפלורידה אלינו..... בקיצר שלומפה....הכל שגרתי... רגוע,יציב,סולידי,נינוח,שלוו,שקט,מחוייך,מעונג-- ה-מ-צ-ב ע- ל ה- פ - נ- י- ם !!!!!!!!!!!!!!!!!! יום טוף לכולם!!!!!!!

המון זמן יקירי... חשבתי שחייבים לבנות את הסוכה במוצאי יום הכיפורים, לא ככה? ותגיד, אם ארצה לבוא להתאשפז בה, האם תקבל את פניי בסבר פנים נאות? ובנוגע לשאלתך, באמת מה יהיה? קשה לדעת.. יש מי שאומר תמיד "יהיה טוב" אני, דווקא, מטבעי קצת פסימית ואוהבת להיות מופתעת לטובה... לא קל לחיות בעולם שלנו שהוא עולם רווי אלימות ומחסור, הרס הטבע ושנאת חינם.. אנחנו לא יכולם לשלוט במה שקורה בעולם אבל יכולים לנסות ולהשפיע על סביבתינו; להיות אדיבים ונדיבים יותר, סובלניים ואוהבים. לכבד את האחר וגם את עצמנו ולשפוט את האחר לכף זכות.

וגם לא הספקתי לרשום להתראות וחיים טובים ואור וכיור ואהבה. צבעים.

אני בת 28. לפני 4 שנים נפטרה אמי. מחלתה ומותה היו בשבילי משבר רציני והייתי על סף התמוטטות נפשית. בעקבות מותה התפרקה כל המשפחה ונאלצתי להתמודד עם כך לבד. מאז אני מטופלת בסרוקסט ובקלונקס לעת הצורך. מידי פעם יש לי משברים בהם אני מרגישה שאני לא יכולה להמשיך יותר, שאני רוצה למות ולא להרגיש את הבדידות הזו. אני נשואה אבל גם לבעלי אין משפחה בגלל נסיבות חיים אחרות ושנינו למעשה לבדנו. אני מתגעגעת לאמא שלי ולמה שאני נתנה לי ולא מצליחה למצוא את מקומי בעולם כאדם עצמי ונטול משפחה. יש לי התקפות של צער וכאב שבהן אני צורחת, בוכה, רוצה להכאיב לעצמי (אם כי לא עושה משהו דרסטי). ההתפרצויות האלה של דכאון וחרדות וההתנהגות שמלווה אותן מפחידות אותי. האם זה תמיד יהיה ככה? האם איבדתי את שפיות דעתי? מה עושים? אתמול היתה לי התפרצות כזו שוב ואני עדיין מרגישה מדוכאת ומבוהלת. רק בעבודה אני מרגישה טוב יותר כי אני עסוקה. מה עושים? האם אני משתגעת? האם יש לי בעיה נפשית?

הי פרח, אתחיל בהמלצה הקבועה - תשאירי את הודעתך גם באחד מהפורומים המקצועיים (רק תבדקי מי ממנהלי הפורומים בחופשה. ידוע לי שבפורום פסיכיאטריה המנהל זמין). האם את נמצאת גם בטיפול פסיכולוגי או רק במעקב פסיכיאטרי? תרופות יכול לעזור, אבל לא לפתור את המצב, ולכן כדאי לשלב בין שני הדברים. משום שהתרופות רק מהוות מעין מטריה כנגד אותן תחושות ורגשות קשים, פסיכולוג יכול לעזור לך גם להתעמת עם הקשיים ולעזור לפצע שלך להחלים בהדרגה. יש דברים, שאם לא מדברים עליהם, הם רק מתעצמים ומטרידים יותר. מוות של אדם קרוב ואהוב תמיד יהיה קשה, רק אחרי שמעבדים את המוות ועוברים תהליך מסויים של אבל אפשר להשתחרר קצת מהכאב. כמובן שהכאב לא ייעלם לעולם, והוא לא אמור להיעלם, רק להגיע לרמה כזו, שלא תפגום לך בתפקוד ובהנאות החיים (כן, מותר - ואף רצוי - להמשיך לחיות אחרי שמאבדים אדם קרוב). האם לך ו/או לבעלך יש אחים/אחיות? אני מבינה את הצורך להכאיב לעצמך... מכירה אותו... אבל אין שום סיבה שהוא ייצא לפועל. ההקלה היא זמנית בלבד. פתרון לרגע שלא באמת עוזר. לא איבדת את שפיות דעתך; אלה רק אותם רגשות שמציפים וחונקים אותך... וזה לא חייב להיות ככה לתמיד. זה תלוי בך ומוכנות שלך להשקיע במעבר לשלב טוב יותר בחיים. אם זו בעיה נפשית או לא? לא יכולה לענות לך. אני לא אשת מקצוע, וגם איש מקצוע רציני לא יאבחן אותך על-סמך הודעה בפורום. בשביל זה צריך להיפגש עם איש מקצוע פנים אל פנים. הרה.

שלום אני בת 31 סובלת כבר שנים מכאבים עזים עקב בעיה כלשהיא יש לי המון עליות ומורדות אבל מרגישה בודדה בכל המצב מה לעשות הוריי הם לא אנשי תמיכה מאוד קשה להם לראות את ביתם סובלת ומגיעה למצבים אלו ועקב כל המצב לא היה לי זמן לפתח מערכות יחסים וכל חברותיי נושאות אי לכך אני מריגשב בודדה ודיי אין לי כח יותר לסבול לבד מכיוון שאני מחסירה המון מהעבודה לא השתתפתי בקבוצות תמיכה של קופח העבודה מחזיקה אותי שפויה ואני לא רוצה להפסידה ולכן לא רציתי להחסיר עוד בבקרים ופסיכולגים לא באים בחשבון כי אין לי כסף לשלם להם כי כל כספי הולך לטיפול בכאבים ורופאים פרטיים הגעתי להחלטה לא קלה לעבור טיפול מאוד קשה אני מחפשת כעת מסגרת או כל מקום אשר ניתן לקבל תמיכה נפשית מחפשת ליפול עוד פעם לבכי האין סופי הזה אשמח לכל עצה.

שלום א, בקשר למסגרת שאת מחפשת - אני מציעה לך לברר באחד הפורומים המקצועיים (פסיכיאטריה, פסיכותרפיה וכו'). אני מבינה עד כמה העבודה חשובה לך וממלאת את חייך, אבל קבוצות התמיכה חשובות לא פחות, ובאמצעותן תוכלי לרכוש כלים להתמודדות טובה יותר. מה גם, שתפגשי אנשים עם קשיים דומים לשלך ותוכלי לקבל מהם רעיונות להתמודדות. אנחנו לא יכולים לשנות את ההורים שלנו. לא תמיד הם יכולים לשנות את עצמם. לפעמים, למרות הקושי העצום, צריך להבין שהם לא יכולים להיות משענת בכל מצב. את יכולה לפנות לטיפול פסיכולוגי שלא יעלה לך כסף. יש שתי אפשרויות: 1. שרותי בריאות הנפש הממשלתיים - תבדקי היכן נמצאת המרפאה הציבורית לבריאות הנפש הקרובה לביתך, ותזמיני לך תור. 2. באוניברסיטאות השונות מציעים טיפול בחינם לקהל הרחב (לא רק לסטודנטים). גם במקרה הזה תבדקי איזו אוניברסיטה קרובה אלייך, ותבררי אם זה אפשרי.

כל הזמן עצוב לי ,החבר שלי עזב אותי בגלל שאין לי ביטחון עצמי, ואכן זה כך ,החברות שלי לא אוהבות אותי והם כל הזמן מגרשות אותי כשאני בסביבה , לרובם יש חבר ורק לי אין ואני מרגישה בודדה , המשפחה שלי סגורה ועסוקה רק בעצמה. , המצב הכלכלי בבית לא טוב, רע לי בעולם הזה מה לעשות?

הי תמי, ההסבר של החבר שלך לשעבר נשמע לי קצת צולע... ואולי את צריכה להודות על כך, שהוא חלק מהעבר שלך ולא חבר בהווה - כי מי שמוכן לעזוב חברים עם בעיות (קטנות כגדולות), בכלל לא נחשב בעיניי. מה זאת אומרת שהחברות שלך מגרשות אותך? את יכולה להסביר קצת יותר או לתת דוגמא ספציפית? תמי, בת כמה את? לפעמים, כשמתבגרים וגדלים מבינים, שחבר זה דבר חשוב, אבל אפשר לחיות גם בלי. אנשים בלי בני-זוג נוטים להבחין ביותר זוגות סביבם... יש בזה הגיון מסויים. אבל חבר לא עושה את מי שאת, את זה את יוצרת בעצמך מתוך מה שיש בתוכך. בקשר למצב הכלכלי בבית - יש דברים מסויימים, שאנחנו לא יכולים לקחת עליהם אחריות. אני מניחה, מתוך ההודעה שלך, שאת בת-עשרה, נכון? בעיות כלכליות בבית אומנם משפיעות על כל בני הבית, אבל בגילך את צריכה להיות עסוקה בדברים אחרים שעליהם יש לך השפעה ואותם את כן יכולה לשנות. נדמה שמקבץ של צרות נחת עלייך בבת-אחת. ההתמודדות קשה, כי לפעמים בעיה אחת יכולה לעייף, אז אין ספק שכמה בעיות נראות כמו ענן שחור ובלתי עביר לחלוטין. תמצאי מישהו/י שאת יכולה לשתף במה שקורה איתך - זה יכול להיות גם מישהו מבי"ס (מורה או יועצת, למשל), אבל אל תשמרי הכל בבטן. זה טוב שפנית לפורום. אומנם לא תקבלי כאן פתרונות קסם (כי אין כאלה), אבל זה מקום שבו את יכולה לכתוב על כל מה שיושב עלייך בתקופה הזו. ובכל מקרה, כאמור, תמצאי לך מישהו/י לדבר איתו/ה. בהצלחה, הרה.

תמי החמודה בוקר טוב... קודם כל אציג את עצמי מי שמחוש...או בקיצור שמחה.... אני בשנות השלושים המוקדמות ---וגם כן לבד....וטוב לי עם זה... הרה צודקת בכל מה שהיא כותבת לך.. ישנן תקופות כאלה בחיים שהכל נראה נאחס..ואז מאיזה מקום בוקעת לו קרן אור וצובעת את האפור לורוד... אם חברותייך מגרשות אותך -לדברייך- אז אין לא חברות אמיתיות.. חברה אמיתית לא נותנת מטרייה בקיץ...אלא בחורף ,כשצריך!! לגבי המשפחה...אז משפחה לא ניתן להחליף אהל ניתן להתעסק בדברים שאינן "משפחתיים"-כמו למשל ללכת לאיזה חוג..לקולנוע ---אפילו לבד (כמוני).. לגבי החבר...את יודעת גברים זה כמו רכבות באים הולכים ושוב באים.. אני מבינה שאת צעירה-כל החיים לפנייך---ותאמיני לי שתראי הרבה אור.... ביי חמודה-שמחוש...המכונה גם שמחה

היי הרה... תודה על תגובתך שגרמה לי לראות את התמונה יותר בברירות. אני בת 19 וחצי ( שירות לאומי) בעניין של החבר אז זה אכן היה חלק מהעבר אך מאז לא הגיעו אלי הצעות כי שמועות יכולות להתפשט מהר.וכשאני רואות את החברות עם החברים שלהם אני מרגישה פחד ואף קינאה. ובעניין החברות , כשהם רואות אותי בסביבה א באה לעברם אז הן מתחילות לעשות פרצופים ולהשמיע לי לא להתקרב , דברים כאלה... וברצוני לקנות בגדים חדשים בכדי להרגיש טוב קצת אך אני לא יכוולה בגלל הבעייה הכלכלית אין לי מישהו שאני יכולה לשתף כי אני לא יכולה להתחבר עם אנשים כי אני תמיד מרגישה דחוייה, ובגלל זה התרגלתי להתייחס לאנשים בצורה לא ההכי נעימה מששגורם להם להתרחק ממני ולא לרות בחברתי דבר זה אכן מכפה על היחס הלא טוב מצד החברות. אני בבועה מאד כהה ועמוקה של עצמי עם מחשבות מאד מציקות כל הזמן והסיבה שאני שומרת הכל בבטן ולא משתפת מישהו גורמת למצב להדרדר מיום ליום. האם יש דבר נוסף שאני יכולה לעשות? תודות מראש תמי

הכרתי בחור מקסים ואנו יוצאים כבר חודש וחצי. מצאתי בו המון איכויות שתמיד חיפשתי בבן זוג אך לצערי יש משהו שמאוד מפריע לי בחיצוניות שלי ולמרות שזה אולי ישמע קטנוני זה מאוד מעסיק אותי וגורם לי להתלבט אם להמשיך את הקשר. לבן זוגי יש עיגולים כהים שחורים מסביב לעיניים. אני יודעת שהדבר בד"כ קשור בעייפות אבל אצלו זה קיים ללא קשר לשום דבר. כנראה משהו בפיגמנטציה, בעור. זה מאוד מורגש, לא יפה, מכער ממש, מוזר. לעיתים זה בולט יותר, בעיקר באור יום ולעיתים זה בולט פחות, בשעות החשיכה. כשזה בולט, ניתן ממש לראות 2 עיגולים גדולים סביב עיניו, ואם היינו לוקחים מכחול, ניתן ממש לעבור על קו העיגול ולשרטט אותו. העיגולים סביב כל העין ומגיעים ממש עד הרכות. צבעם כהה מאוד. הוא מטבעו בחור שחרחר, והעיגולים כשהם מורגשים- שחורים עוד יותר. כאילו מרחו לו פחם סביב העין. כשאני לא שמה לב לזה, הכל טוב ויפה בינינו. כשאני מתחילה לשים לב לזה, אני הופכת להיות עצבנית, חסרת מנוחה,מהורהרת מאוד, אני נוטה להסתכל עליו הרבה ולהתמקד בזה ומתחילים לחלחל בתוכי שאלות כגון: האם הוא מתאים לי, האם יש סיכוי לקשר בינינו. אף פעם לא הערתי לו על כך או אמרתי משהו. אני חושבת שאין צורך כי אני יודעת שככה הוא ומי שתרצה אותו, צריכה לקבל אותו כמו שהוא. זה לא דבר שקשור באישיותו, שאולי ניתן לשנות, לשפר. מצד אחד, זה נראה לי דבילי להפרד בגלל דבר שכזה במיוחד לאור העובדה שהוא אדם מקסים, אחד למיליון, מיוחד אך מצד שני הקשר בינינו, בעיקר היחס שלי כלפיו, לא יכול להיות תלוי ב: "האם אני שמה לב לעיגולים השחורים או שהם לא מורגשים בשעה זו". העובדה שלפעמים זה מורגש ולפעמים לא עוד יותר מבלבלת אותי. זה גורם לי לשינויים במצב הרוח. בן זוגי שם לב לשינויים אך אין לו מושג מאיפה זה בא. לא יעלה על דעתו בחיים. אני כל הזמן אומרת לעצמי או שתקבלי אותו כמו שהוא או שתעזבי אותו אבל לא מצליחה להכריע. לפעמים, אני מחליטה פשוט להתעלם מהעובדה הזו ולהתרכז בו ובקשר שלנו וזה מצליח עד ש........אני שמה לב שוב לעיגולים השחורים. אין לי שליטה על זה. בינתיים, אני "יושבת על הגדר" וזורמת עם הקשר אך בתוכי אני מרגישה עצורה ואני חשה שאני חייבת לפתור את זה עם עצמי. זו לא בעיה שלי ושלו. זו בפירוש בעיה שלי והיא קשורה בקבלת השני, כמו שהוא. איך ניתן להתמודד עם סוגיה שכזו?

מיכאלה, מכיוון שמלבד אותם עיגולים שחורים, הכל ביניכם בסדר, ומכיוון שציינת שזו לא בעיה שלו ולא של שניכם, אלא משהו ששייך לך - כתבת גם, שכשאת מסתכלת עליהם עולות אצלך שאלות וספקות בקשר לקשר איתו... זה נשמע כאילו שהספקות האלה קיימים אצלך, ואת חוששת להכיר בהם בצורה ברורה, ולכן הם עולים רק בהקשר של אותם עיגולים סביב העיניים. נכון, כזה הוא. ההחלטה לאן להמשיך היא שלך, אבל נדמה לי שאת צריכה לברר בינך לבין עצמך למה דווקא אותם עיגולים שחורים מעוררים אצלך כזו רתיעה. כי אם הוא כ"כ מוצלח ו"אחד למיליון", אז בשלב מסויים כבר לא היית מבחינה בעיגולים האלה אלא מקבלת אותם בטבעיות ובלי תהיות ושאלות. כתבת שזו בעיה בקבלת השני... השאלה היא, האם זה עלה רק בקשר איתו או בכלל בקשרים שלך עם אנשים?

הרה שלום, אותם עיגולים מעוררים בי רתיעה משום שהם בולטים ומכערים. יתרה מכך, לא רק שאני שמתי לב לכך, עוד 2 אנשים שקרובים אלי מאוד (אמי וחברה טובה) גם שמו לב לזה. כלומר, זוהי בעיה אסטתית גלויה שלא רק אני רואה אותה. אני לא מאמינה שהאהבה עיוורת וכשאוהבים מישהו, לא רואים את הפגמים אצלו. אני יכולה להעריך מישהו מאוד, לחשוב שהוא אחד למיליון וכל כך מוצלח אך יחד עם זאת לא לקבל בטבעיות דברים שמפריעים לי. אחרת, זה ממש לעבוד על עצמי. אם אני רוצה להיות כנה עם עצמי, עלי להסכים שזה מפריע לי וגובה ממני תשומת לב.פשוט כואב לי לפספס קשר על דבר שכזה בגלל שהוא כזה בחור מקסים אך מצד שני עלי להכיר בעובדה שיש דבר בחיצוניות שלו שמפריע לי מאוד. חיצוניות היא חלק ממשיכה מינית. משיכה מינית חיונית לבנית קשר יציב. בגלל שהניצוץ המיני בשל כך אינו שלם, אני חוששת שלעולם לא נוכל להתחבר לקשר שלם של אהבה, ללא ספקות.

מתארגנת קבוצת תמיכה לסובלים מדיכאון ו/או חרדה .למעוניינים להצטרף נא לכתוב ל [email protected] .

אורן ידידי הגעת לכתובת הלא נכונה ,פה זה לא פורום תמיכה ,פה לא עוזזרים לאיש ,אלא מתכתבים בזוגות.הרה עם מישהו ,ניר עם כל הנקבות שמחה עם מור שלומי עם אלוהים ,מיכל כועסת שגזלו ממנה את שרביט ההנהלה אז בכלל היא לא נכנסת.בקיצור אין פה תמיכה בכלל סתם התכתבויות בין אנשים ,יותר נוח פה להתערטל פומבית מאשר לכתוב באי-מייל (סיסמא,קוד ועוד) אז אורן נסה אולי באווי נט ,אני פעם נכנסתי לפה ואף אחד לא תמך בי.אז אני מדי פעם מציץ ונכווה מחדש.שתהייה לך שנה טובה.

אוי כמה שאתה ממורמר וצר אופקים. אתה חושב שאתה יודע הכל על כולם, שאתה מכיר את הנפשות הכותבות פה ואת סיבותיהם להיכנס ולהתכתב או לא להתכתב ועם מי ולמה? מי אתה חושב שאתה, שופט עליון? מאחורי כל שם שכתבת כאן ישנו אדם חי, נושם ומרגיש והפגיעות שלך הן ממש לא במקום. העובדה שאתה ממשיך להיכנס הנה ולשפוך את הביקורת ההורסת שלך מצביעה על כך שאתה דווקא די נהנה כאן. העובדה שבחרת לך שם של אחד שיודע מצביעה על כך שאתה לא יודע כלום. וגמר חתימה טובה גם לך.

טוב, אני לא צריכה להצדיק או להסביר את עצמי... רק צריך לגלגל את העמוד למטה ולחזור לדפים קודמים כדי לראות (ולהבין), שחצי ממה שכתבת מופרך לחלוטין. האם באמת נכנסת לכאן ולא קיבלת תמיכה? מתי? אולי תציג בפנינו את ההודעה שהשארת כשנכנסת? לפעמים קורה שמפספסים הודעות, אתה יודע... אין לי מושג על מי ועל מה אתה כועס כל-כך... אבל בטח קשה לחיות בצורה כזו, שבה מרירות שולטת בחיים. שתהיה לך שנה טובה, גמר חתימה טובה ושתדע לראות גם את החיובי בחיים.

טעות גדולה עשית/ה בכתיבת השטויות האלו -במקרה הטוב אלו דברי הבל ובמקרה הפחות טוב זאת רשעות מטופשת ומיותרת במיוחד במדינה המתפוררת שלנו בה הפירגון לוקה בחסר ואנחנו האויבים הכי גדולים האחד לשני... חבוב/ה את/ה פשוט קשקשן/ית ולא אתפלא אם בעבר/בהווה/ובעתיד...את/ה כן נעזר/ת בפורום ונמנה עם כותביו/יה הותיקים יותר או פחות... ויצאת "בזול" ממני... אין לי הרבה זמן ואנרגיה כרגע ל"הכניס " לך כך ש..אותך לחלוטין ! אז אנא פעם הבאה תבואי עם "פרשנות" חיובית..או שתמשיכי לשבת בשקט מול המחשב...

איזה שטויות אלוהים ישמור!!! מתכתבים בזוגות? כנראה שהתכוונת לתומכים אחד בשני רק שזה משפט של פרגון שכנראה קשה לך לכתוב. הרה עונה לכולם מבלי יוצא מן הכלל ואם יש לה התכתבות ארוכה עם מישהו זה כדי לתמוך, לעזור ולהתעניין והרי לזה הפורם נועד. ניר ושמחה מוסיפים צחוק שמחה ושנינות לפורו,ם שזאת תמיכה נהדרת למי שנכנס עם מצב רוח רע, שלומי חביב, סימפתי וחם לב מאין כמוהו ומיכל בכלל בחופשת לידה לאחר שהעבירה אחר כבוד את ההנהלה להרה. אז מה בדיוק הבעיה שלך? הכנסת הודעה ולא קיבלת תשובה. מאוד יתכן שזה היה ביום של מתחזים מטרידים ושאר מרעי בישין והודעתך נמחקה עם השאר. אתה מוזמן להשאיר אותה שוב אם היא באמת חשובה לך. שנה טובה.

"אבינו מלכנו חנננו ועננו כי אין בנו מעשים עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו" גמר חתימה טובה.

עדיין לא ערב , אנחנו עוד בשעות הבוקר המוקדמות למה אין בך מעשים שמחה ? חשבת אולי כי את חתומה מדי ? בכל אופן בעניין המעשים אני יכול לעזור . אני מאחל לך חתימה הכי טובה שיש לא כזו שחותמים על סתם זכרון דברים ממש חתימה מדהימה ביי שמחה .

לונג טיים.. אני מתארת לעצמי ששניכם תצומו ותלכו לבית הכנסת.. אז שיהיה צום משמעותי ונא להקפיד על עזרת נשים. מעולם לא צמתי (רק לפני ניתוח, זה נחשב?) ובבית כנסת הייתי פעמיים בחיים, אולי שלוש. יש לי סידור אחר עם אלוהים: הוא מתעלם מהבקשות שלי ואני מתעלמת ממנו בחזרה וככה אנחנו שומרים על סטטוס-קוו כבר המון שנים.. חלקן מאושרות יותר וחלקן פחות. שתהיה שנה טובה; חמי מברך ב"פרנסה טובה, בריאות טובה ואהבה". נשמע לי פייר אינף.

אתה רואה מה שאתה חושב שאתה רואה,אבל אתה לא רואה מה אתה באמת חושב.

ידיד שלח לי בדואר אלרטרוני את הכתובת הנ"ל שמראים בה את הוצאה להורג של השבוי האמריקני ארמסתרונג מלפני יומים פשוט מזעזעז > http://www.ogrish.com יש שם גם תמונות מפיגועים ששהיו בארץ.

חיילת נכבדה, כשראיתי את הוידיו הזה , הזדעדעתי , אני כבר יומיים לא יושנת ולא אוכלת . כל זה למרות שאני ערבייה. לכן אני מציעה לך לא להכליל ולקרוא להודעה שלך , ערבים פנטים , כי זה לא נכון. אם היית רואה יהודי מבצע מעשה מזעזע , היית מכלילה את התיאור שלו על כל היהודים?

צודקת בהחלט. כולנו יודעים מה קרה אחרי שעשו הכללות בעם היהודי ולאן הובילה האנטישמיות. בואו ניקח דברים בפרופורציות וכל מקרה לגופו. שנה טובה.

מיהי אותה יד עלומה שהעלימה את .. נורית...וטופזיייי.... עכשיו אני בימי תשובה.... טופזי ונורית תשובו אלינו..... הרה...לך יש אולי פרוטקציה אצלן?.

מממ... sorry, לא יכולה לעזור הפעם ואפילו לא לקחת אחריות. אבל אני חושבת שלמיכל יש את המייל של טופז. נורית מבקרת מפעם לפעם - כנראה שעכשיו היא בין הפעמים האלה.

אני מאוד גאה בעצמי שהצלחתי אתמול להתאפק ולא עניתי למתחזים! ושתדעו לכם שאם מתחזים לאלי הישן אז זה לא אני, אני כבר תחת שליטה!

קבל ח"ח. רואה? לפעמים יותר קל להתפרץ ולענות, נכון? אבל ההרגשה טובה יותר כשמתאפקים, כי מי שרוצה לעשות מהומה לא יכול אם הוא לא מקבל "עזרה". אגב, מה קורה?

מה זה ח"ח? אבל מצד אחד הפסדתי, עכשיו אין לי מושג מה קרה עם סמי. אצלי עליות וירידות, קצת יותר ירידות משאני יכול לסבול. מה איתך? עדיין מתמידה התלמידה?

אני אב לילדה בת 16 וחצי. היא אומרת לי כל הזמן שהחיים בכלל לא כיפיים ונמאס לה כל הזמן ללמוד. אין לה שפה משותפת עם חברות ורוב הזמן היא מבלה בבית. היא מאד נבונה וחכמה אך סובלת מעט מדיסקלציה, ויכול להיות שזה גורם לה לבושה והסתגרות. היא כל הזמן אומרת לי שאין לה ריגושים בחיים והחיים ריקניים. היא דווקא כן רוצה להתחבר לבנות אך לא מצליחה כי אין לה על מה לדבר איתן. היא אומרת שהנושאים שהם מדברות הם מאד משעממים. יש למישהו עצה בשבילי? תודה מוטי

מוטי שלום, ראשית כל, אני מציעה שתפנה את שאלתך גם לאחד מאנשי המקצוע שמנהלים את הפורומים הסמוכים. המנהלים של הפורומים פסיכותרפיה ופסיכולוגיה קלינית לא נמצאים עד לתאריכים המצויינים בראש כל פורום. ד"ר הידש, המנהל של פורום פסיכיאטריה, אמור לחזור ולענות לגולשים כבר מאתמול. פורום נוסף שיכול להועיל לך הוא עבודה סוציאלית וטיפול באומנויות (מנהלת הפורום זמינה). דעתי האישית - בגילאים האלה נושאי השיחה באמת יכולים לשעמם לפעמים... השאלה היא, מהם התחומים שכן מעניינים את הבת שלך? היא יכולה, למשל, למצוא פורומים/קבוצות דיון באינטרנט שעוסקים בדברים שכן מעניינים אותה. דבר נוסף, שווה להתייעץ עם יועצת בי"ס ולבחון איתה את המצב. החיים ריקניים רק אם לא ממלאים אותם בתוכן, וזה תפקיד שכל אחד צריך לעשות בעצמו בשביל עצמו. לפעמים אין חשק בשביל זה, וזה נראה מעייף, ואז צריך עזרה מאחרים. כדאי, כאמור, לשמוע מה יש ליועצת לומר, ובמידת הצורך לפנות לאיש מקצוע חיצוני. בהצלחה, הרה.

הנה משהו חמוד שקיבלתי : ג'ק איש עסקים מצליח פונה לבנו: ג'ק: בני, אני רוצה שתתחתן עם אישה שאני אבחר עבורך. הבן: אני אבחר את בת זוגי בעצמי, תודה. ג'ק: אבל האישה היא הבת של ביל גייטס. הבן: אוממ... אם כך... בהמשך פונה ג'ק לביל גייטס: ג'ק: יש לי את החתן המיוחל עבור בתך. ביל: הבת שלי צעירה מכדי להתחתן. ג'ק: אבל הבחור הוא סגן נשיא בבנק אינטרנשיונל הלאומי. ביל: אה... אם כך... לבסוף ג'ק ניגש לנשיא הבנק: ג'ק: יש לי בחור צעיר שמתאים בדיוק לתפקיד סגן הנשיא. הנשיא: יש לי מספיק סגנים. ג'ק: אבל הבחור הוא החתן של ביל גייטס. הנשיא: אההה... למה לא אמרת קודם... אם כך... עכשיו אתם מבינים איך עושים שידוך? שדכנים, יש לכם עוד מה ללמוד.

בוקר.... האמת אתמול ביל (גייטס כמובן) התקשר אלי בקשר לשידוך עם בנו ,,הייתי מאד עסוקה הכנתי מפרומות ....וביקשתי ממנו שיתקשר ביום שישי בצהרים כדי לבקש ממני סליחה על כל העסק הזה שיתפקשש לי במחשב (האיקס פיפי )... הוא רוצה שאני אזמין אותו ביום כיפור לכוס קפה.... אמרתי לו שביום כיפור הדלת שלי נעולה... הוא אמר שהוא ייכנס אלי דרך אחד ה"חלונות."---לך תסביר לו שיש לי חלונות בלגיים ולא מודל ישן 98....(לפני אוברול)... היום אני ביום חופשי...אז קופצת לעיר....תגחדו יש שביתה בעירייה -הרי כל השנה הם שובתים אז מה יום מיומיים....הא עשרת ימי שבתא.... ביי אהובי- - - ונא לא להשתמש בשמי (לכל המתחזים למינהם)......

מה שלומכם? אצלי הכל בסדר. שלומפי מה שלומך?!

אתמול היה כאן בלאגן גדול. מתחזים ומטרידים שוב מצאו לנכון שאנחנו ממש זקוקים להם ול"עזרתם" הנדיבה. השתדלתי למיין מהן ההודעות שראויות להישאר ומהן ההודעות שיכולות להתעופף מכאן. ייתכן שבתהליך הניפוי אבדו גם הודעות רציניות. אם מישהו/י מרגיש/ה שהודעה שלו/ה נמחקה סתם ככה בלי סיבה, אני מתנצלת מראש. והכי חשוב - כדי שמקרים כאלה לא יחזרו על עצמם, תנו למטרידים לדבר עם עצמם. אל תענו, תמשיכו לשלוח לי למייל הודעות של מתחזים. רק אל תגיבו לפרובוקציות של אנשים שאוהבים להרוס לאחרים. יום נפלא לכולם, ביי.

לילה טוב..ובוקר טוב לא ראיתי מה נכתב/נמחק ואיזה בלאגן היה כאן, לשמחתי גלשתי היום במקום אחר ולא בנט... אבל אנא הסבירי לי מדוע מחקת בפעם השניה את ההודעה הזאת http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/360/xFT/332587/xFP/332587 מה רע בה?

כפי שציינתי בהודעה הראשונה בשרשור, ייתכן שמחקתי גם הודעות רציניות ורלוונטיות. כתבת, שלא היית כאן ולא ראית מה הלך מה כאן - אם היית רואה, היית מבין למה לפעמים קשה למיין הודעות... התנצלתי מראש על הודעות שנמחקו, למרות שהן לא נכתבו ע"י מטרידים או מתחזים... אם לדעתך ההודעה שלך נמחקה שלא בצדק, אתה מוזמן להשאיר אותה כאן שוב. הקישור שצירפת מוביל לדף ריק...

היי לכולם מחר הוא יום השיוויון בין יום ללילה. זה יום מיוחד עם תדרים של אנרגיות גבוהות. זה יום שצריך לחשוב אהבה, אור שמחה ונתינה. בואו נתמיר ביחד את הרע לטוב את המלחמה לשלום את השנאה לאהבה את האכזריות לחסד ורחמים ואת החושך לאור אוהבת אותכם דינה

חמודה לצערינו לא מספיקה העובדה שהיום והלילה משתווים זה לזה בזמן... לגבי תדרים..נעזוב זה..אבל כנראה שעוד לא קיים תדר נכון בעולם ובכלל מרוב תדרים תיכף גם לא תהיה תקשורת... יהיה טוב

היי יש משהו בדבריך. מסתבר שתיקשורת בין אנשים זה דבר לא פשוט והנט. הוא מדיום די חדש, מורכב ומסתורי. האם הנט. מחזק את התיקשורת בין האנשים או להפך? מה דעתך? בכל מקרה אשלח לך ברכה אישית במייל... אור ואהבה דינה

אני לא כתבתי שום דבר! לא בשמי ולא בשם אחר. אני התכתבתי רק עם ניר וקראתי לעצמי רמי. חוץ מזה לא כתבתי כלום זה כנראה מישהו שכואב לו משהו! אבל אני לא דואג! ביום שיש יום כיפור! נראה אותו אחרי זה!

כן , בוודאי ובוודאי , בהחלט !

היי הרה, קיבלתי פה כל מיני תגובות. חשוב לי לקבל דעה מקצועית. תודה אני מעתיקה את הסיפור שלי ואבקש את תגובתך. שלום, אני פעם ראשונה בפורום זה. הלב כואב ואני מפורקת ולא יודעת מה לעשות. קצת רקע. אני והחבר שלי שנינו גרושים בשנות השלושים המוקדמות. לי יש בן מהנישואים הראשונים ולו אין ילדים. אנחנו ביחד כבר 3 שנים, שנתיים מתוכם חיים ביחד, בקרוב אנחנו מתחתנים (אני כבר לא בטוחה). זה מה שהיה עד שלשום. אנחנו מאוד אוהבים והיחסים שלנו טובים מאוד ופתוחים (לפחות ככה חשבתי עד שלשום – היום אני כבר לא יודעת). היחסים שלו עם הבן שלי גם טובים. בקיצור הכל היה פשוט מדהים ושלשום הכל התפוצץ. הוא לא בגד בי, הוא שיקר לי. בדרך כלל יש לי אינטואיציה מאוד חזקה ובזמן אחרון הייתה לי תחושת בטן שמשהו הוא מסתיר מימני. אני הפכתי לאישה חשדנית (שאני לא) וכמו מטורפת בדקתי בפלאפון שלו שיחות יוצאות ונכנסות ואלפון. שמתי לב שיש איזה מספר ובמקום שם הייתה רק אות "י". זה היה לי מאוד מוזר אבל לא דיברתי איתו על זה כי מאוד האמנתי בו. בשבוע שעבר, ביום חמישי, ה"י" התקשר ובמקרה החבר שלי לא יכל לדבר ואני עניתי (זה מקובל אצלנו, מערכת היחסים שלנו מאוד פתוחה וגם הוא עונה על השיחות שלי). זאת הייתה אישה שהציגה את עצמה בשם יפית. כששאלתי מי זאת היא אמרה שלא משנה והיא תהיה איתו בקשר יותר מאוחר. שאלתי את החבר שלי מי זאת יפית, הוא אמר שזאת אחותה של אישתו לשעבר. נרגעתי. הוא עם אישתו לשעבר ביחסים ידידותיים וחשבתי שאחותה של אישתו לשעבר פשוט רוצה להגיד לו "חג שמח" וכו'.........עברתי לסדר היום, הבנתי שהחשדות שלי לגבי ה"י" לא היו מוצדקים וכך המשכנו בחיים שלנו. הכל היה טוב ויפה. בשבת קבענו שבערב אנחנו רואים סרט שמעניין אותנו (בבית). פתאום בשעות אחה"צ הוא אומר לי חבר טוב שלו התקשר והוא הולך לסרט איתו (בבית קולנוע). לא הייתה לי בעיה עם זה. בכל מקרה אני לא יכולתי להצטרף כי אני לא משאירה את הבן שלי לבד בבית בשעות הלילה. איחלתי לו בילוי נעים. הוא חזר הביתה ב-5 בבוקר. במקרה שמעתי כשהוא פתח את הדלת של הבית ויצאתי למרפסת וראיתי שאישה שאני לא מכירה אותה החזירה אותו הביתה. כששאלתי מי זאת הוא אמר שלא אמר לי את כל האמת ושבעצם החבר שלו היה עם החברה שלו והם בילו שלושתיהם. ואז שקר גרר שקר. בדקתי את הפלאפון שלו וראיתי שה"י" שהיא יפית התקשרה כמה דקות אחרי שהוא יצא מהבית. לא ייחסתי לזה חשיבות, חשבתי שאחותה של אישתו לשעבר פשוט התקשרה אליו עוד פעם בגלל שלא דיברה איתו אז ביום חמישי כשהתקשרה פעם ראשונה. התחלתי שוב פעם לחשוד ולחשוב מה באמת היה שם. האימון שלי כבר נשבר. ואז צצה לי בראש מחשבה שאם יפית התקשרה אז יכול להיות שהוא יצא איתה?!?!?! אז התפתחה לנו שיחה. היפית הזאת בעצם לא אחותה של אישתו לשעבר אלא מישהי שהוא הכיר בצ'ט. לטענתו בזמן האחרון היה ריחוק בייננו והוא הרגיש צורך באוזן קשבת, מישהו שלא מכיר אותו. בשביל זה היא הייתה שם. הם הלכו ביחד לסרט (להמרות שקבענו לראות סרט בבית) ואחרי זה הם הלכו לפאב. הוא טוען שלא הייתה לו שום כוונה לבגוד בי ושהוא עדיין מאוד אוהב אותי, והוא מבין שעשה טעות שלא דיבר איתי ומתחרט. הוא מעוניין להמשיך את המערכת היחסים איתי ולהתחתן. הוא הבטיח לנתק איתה את הקשר ואמר לי שאין לו שום רגשות כלפיה. אני כבר לא יודעת. אני מאוד אוהבת אותו אבל לא מאמינה לאף מילה שלו. זהו. איך אני ממשיכה? איך אני משקמת את האימון שלי בו ואיך אני יכולה להיות בטוחה שהוא אומר את האמת ובעתיד לא ישקר לי. תודה למי שהיה לו סבלנות לקרוא ולהתייחס. שנה טובה ומלאת אושר, אהבה ובריאות.

מסתבר שהפורום נראה היום כמו הפגנה של אנ'לא יודעת... המון מתחזים ומטרידים, כך שסביר להניח שלא כל התגובות שקיבלת היו רציניות וענייניות - אבל זה יטופל בהמשך. ורק עוד הערה קטנה - כדי לקבל דיעה מקצועית, אני מציעה לך להיכנס לאחד מהפורומים שמנוהלים ע"י איש מקצוע. שימי לב, שבחלקם מנהלי הפורום נעדרים בימים אלה בשל החגים. ועכשיו - להודעה שלך: את חושבת שבאמת היה סוג של ריחוק ביניכם או שזו הרגשה סובייקטיבית שלו? באופן עקרוני - ותזכרי שאני לא אשת מקצוע - אני בעד הזדמנות שניה... אבל עם שינויים. מה זאת אומרת? שהוא באמת יהיה אמיתי וגלוי איתך - גם בדברים הטובים וגם בדברים הלא טובים (כמו אותה הרגשת ריחוק שעליה דיבר. מצד שני, תבדקי איתו מה מנע ממנו לדבר איתך מלכתחילה. יכול להיות שהוא חשש מהתגובה שלך? וזה אומר, שגם את צריכה להיות יותר פתוחה כלפיו ולדעת לשמוע גם את הדברים הפחות נחמדים שיש לו לומר. זוגיות מבוססת בעיקר על אמון הדדי (כן, כן - יותר מאהבה ורומנטיקה). השאלה היא, האם את מרגישה שאת מוכנה לפתוח דף חדש? את יכולה לתת לו צ'אנס ולראות אם הוא עומד בהבטחות שלו? אני לא מקבלת את המשפט "פעם בוגד - תמיד בוגד". זו אמירה די מכוערת, שלא מאפשרת לאנשים להשתפר, והרבה אנשים בהחלט לא מועדים פעם שניה. אבל אל תמהרו להתחתן. לא עד שאת מצליחה לשקם את האמון שהיה לך בו. אני מניחה שאמרת לו שהאמון שלך בו כבר לא מוחלט. הוא יודע שעכשיו תהיי ערנית יותר, ושהכל תלוי בבחירות שלו. ואפשרות נוספת, לפני שמתחתנים, מה דעתך על ייעוץ זוגי? תבינו ביחד מה גרם לריחוק ביניכם ומהן הדרכים לגשר עליו בלי לברוח אל מחוץ למסגרת הזוגית. בהצלחה, הרה.

תודה רבה לך הרה על המילים שלך. לא ידעתי שאת לא אשת מקצוע, אבל זה לא משנה. את מאוד עזרת לי. בקשר לכל המתחזים זה מאוד לא במקום וממש פוגע. אבל לא קיבלתי את זה אישית. אז ככה. יש לי התפתחויות חיוביות. אתמול בערב ישבנו ודיברנו שיחה מאוד פתוחה ובונה. 1. בקשר לריחוק - זו לא הייתה הגדרה נכונה. הוא הסביר לי שפשוט הלך לאיבוד בתקופה אחרונה שאני לא אפרט כרגע (קשור לאבא של הבן שלי, כל מיני בעיות שלי שקשורות לגירושין וכו' פשוט אני מתייעצת איתו בכל מה שקשור לרגשות של ילד של הורים גרושים, כי הוא בעצמו בן של הורים גרושים וכנראה באיזשהו שלב זה כבר היה יותר מידי). אני מבינה ומקבלת את זה. 2. הוא הבטיח שבעתיד הוא יהיה גלוי ופתוח יותר. 3. מה מנע ממנו לדבר איתי? הוא חיפש מישהו ניטראלי, שיקשיב לו בלי שיפוט, מישהו שלא מכיר אותו. סיבה שניה - הוא רצה "לחסוך" מימני את עוגמת נפש כי הוא לו בגד ולא הייתה לו כוונה. 4. כן, אני מרגישה שאני יכולה לתת לו צ'נס, אבל מטרידה אותי שאלה אחת. הרי כל זה התגלה במקרה, בגלל החשדות שלי. הוא לא גילה לי את זה מיוזמתו. אם לא הייתי במקרה מגלה את זה לעין זה היה מוביל? אולי זה כן היה מוביל לבגידה. אם הוא היה מספר לי את זה מיוזמתו הייתי סולחת לו בלב שלם,, אבל הוא סיפר מתוך אילוצים, כי לא הייתה לו ברירה אחרת. זה הדבר האחרון שמפריע לי כרגע. 5. הרה וכל המשתתפים, בבקשה דעתכם. אבל בלי מתחזים ובלי לפגוע ולהעליב. תודה.

שלום לכל חברי הפורום. אני ובעלי נשואים זה שנתיים ,לי זה נישואים שניים ויש לי ילדה מהנישואים הראשונים שחי עמנו. שנינו בשנות העשרים המאוחרות של חיינו. נישואי הראשונים התפרקו לאחר שבעלי תפס אותי על חם עם חבר קרוב שלו. אני לא נכנסת לסיפור הישן רק חשוב שתבינו את הרקע. מעולם לא בגדתי בבעלי השני ואני מניחה שאף הוא לא בגד בי -טוב לנו יחדיו אנו מסודרים כלכלית הסקס אחלה ולילדה טוב. הבעייה היא שמאז שנודע לאימא של בעלי שבגדתי בבעלי הראשון -לשונות רעות לחשו לה,היא עושה לי את המוות ומתערבת בכל דבר,היא רומזת לי שכדאי שנתגרש כל זמן שאין לנו ילדים משותפים,כל דבר לא מוצא חן בעינייה ,בחג הזמנתי אותה לארוחת חג ,היא התעלמה והייתה עם חבר.היא בעצמה גרושה לאחר שנפרדה מבעלה בגלל בגידות רבות שלו. בעלי בתחילה נטה לצידי אך בהמשך כלומר כעת הוא אפאטי. אני פוחדת לאבד אותו.

תדברי עם בעלך ותספרי לו כמה זה מפריע לך ואם את חשובה לו והוא אוהב אותך אז את רוצה ששניכם תדברו עם אמא שלו ותבהירו לה חד משמעית את מקומה - מחוץ לזוגיות שלכם ולא בתוכה. כמובן שהשיחה עם בעלך וגם עם אמו צריכה להיות עדינה ולא פוגעת אך עם זאת ברורה ותקיפה.

הי קרן, את לא יכולה לקבל החלטות בשביל בעלך, והוא מצידו צריך לנרוק עמדה ויוזמה. זה אותו סיפור ישן שבו הגבר "נתקע" בין בת-זוגו לבין אמו. אבל ברגע שבעלך בחר לחלוק איתך את חייו, אז אמא שלו צריכה לחיות עם הבחירה שלו. לאמהות קל לשפוט את הכלות שלהן... תמיד מתקבל הרושם של תחרות בין שתי הנשים המשמעותיות בחייו של הבן/בעל. אבל בעלך לא צריך לבחור בין שתיכן. אמא זו אמא זו אמא... הוא לא צריך לדחות אותה. הוא כן צריך לתפוס אותה לשיחה ולהבהיר לה, שהוא מודה לה על העצות שלה, אבל הן פוגעות בך ובכך בעצם פוגעות בו. הוא לא יכול להישאר אדיש, למרות שאני מבינה מהיכן האדישות לכאורה הזו נובעת. תדברי איתו. שימי את הקלפים על השולחן. תני לו להבין שאמא שלו פוגעת בך. כמובן ששיחה כזו צריכה להתנהל בנחת, ולא אחרי יום ארוך שבו שניכם עייפים. בהצלחה, הרה.

מיכלי שלום שנה טובה וגמר חתימה טובה לך ולכוולללם אני רואה שאת עוד כאן מה שלומך? [ שאלה- האם קראת את הספר "לו היינו..." של - אסי מגריזו אשר אם כן, מה דעתך על הספר? תודה מראש

הי מורקי, נכנסתי היום לגמרי במקרה ותפסת אותי... אצלי הרוב בסדר, כל יום יש משהו חדש... מה שלומך? חגגתם לנופרי שנה? מה היא כבר יודעת לעשות? לא, לא קראתי את הספר הזה . בכלל, לאחרונה ממש אין לי זמן לקריאת ספרים את יודעת...

כן , נונו כבר בת שנה + 2 משוגעת עליה עושה ומבינה הכל חבל על הזמן הגננת במשפחתון משוגעת עליה קצת מדברת , רצה, וכל השטויות האלה את יודעת! אני בסדר. מה שלום הקטן? הייתי שמחה לקבל חוות דעת ממי שקרא את הספר.

שלום, אני פעם ראשונה בפורום זה. הלב כואב ואני מפורקת ולא יודעת מה לעשות. קצת רקע. אני והחבר שלי שנינו גרושים בשנות השלושים המוקדמות. לי יש בן מהנישואים הראשונים ולו אין ילדים. אנחנו ביחד כבר 3 שנים, שנתיים מתוכם חיים ביחד, בקרוב אנחנו מתחתנים (אני כבר לא בטוחה). זה מה שהיה עד שלשום. אנחנו מאוד אוהבים והיחסים שלנו טובים מאוד ופתוחים (לפחות ככה חשבתי עד שלשום – היום אני כבר לא יודעת). היחסים שלו עם הבן שלי גם טובים. בקיצור הכל היה פשוט מדהים ושלשום הכל התפוצץ. הוא לא בגד בי, הוא שיקר לי. בדרך כלל יש לי אינטואיציה מאוד חזקה ובזמן אחרון הייתה לי תחושת בטן שמשהו הוא מסתיר מימני. אני הפכתי לאישה חשדנית (שאני לא) וכמו מטורפת בדקתי בפלאפון שלו שיחות יוצאות ונכנסות ואלפון. שמתי לב שיש איזה מספר ובמקום שם הייתה רק אות "י". זה היה לי מאוד מוזר אבל לא דיברתי איתו על זה כי מאוד האמנתי בו. בשבוע שעבר, ביום חמישי, ה"י" התקשר ובמקרה החבר שלי לא יכל לדבר ואני עניתי (זה מקובל אצלנו, מערכת היחסים שלנו מאוד פתוחה וגם הוא עונה על השיחות שלי). זאת הייתה אישה שהציגה את עצמה בשם יפית. כששאלתי מי זאת היא אמרה שלא משנה והיא תהיה איתו בקשר יותר מאוחר. שאלתי את החבר שלי מי זאת יפית, הוא אמר שזאת אחותה של אישתו לשעבר. נרגעתי. הוא עם אישתו לשעבר ביחסים ידידותיים וחשבתי שאחותה של אישתו לשעבר פשוט רוצה להגיד לו "חג שמח" וכו'.........עברתי לסדר היום, הבנתי שהחשדות שלי לגבי ה"י" לא היו מוצדקים וכך המשכנו בחיים שלנו. הכל היה טוב ויפה. בשבת קבענו שבערב אנחנו רואים סרט שמעניין אותנו (בבית). פתאום בשעות אחה"צ הוא אומר לי שחבר טוב שלו התקשר והוא הולך לסרט איתו (בבית קולנוע). לא הייתה לי בעיה עם זה. בכל מקרה אני לא יכולתי להצטרף כי אני לא משאירה את הבן שלי לבד בבית בשעות הלילה. איחלתי לו בילוי נעים. הוא חזר הביתה ב-5 בבוקר. במקרה שמעתי כשהוא פתח את הדלת של הבית ויצאתי למרפסת וראיתי שאישה שאני לא מכירה אותה החזירה אותו הביתה. כששאלתי מי זאת הוא אמר שלא אמר לי את כל האמת ושבעצם החבר שלו היה עם החברה שלו והם בילו שלושתיהם. ואז שקר גרר שקר. בדקתי את הפלאפון שלו וראיתי שה"י" שהיא יפית התקשרה כמה דקות אחרי שהוא יצא מהבית. לא ייחסתי לזה חשיבות, חשבתי שאחותה של אישתו לשעבר פשוט התקשרה אליו עוד פעם בגלל שלא דיברה איתו אז ביום חמישי כשהתקשרה פעם ראשונה. התחלתי שוב פעם לחשוד ולחשוב מה באמת היה שם. האימון שלי כבר נשבר. ואז צצה לי בראש מחשבה שאם יפית התקשרה אז יכול להיות שהוא יצא איתה?!?!?! אז התפתחה לנו שיחה. היפית הזאת בעצם לא אחותה של אישתו לשעבר אלא מישהי שהוא הכיר בצ'ט. לטענתו בזמן האחרון היה ריחוק בייננו והוא הרגיש צורך באוזן קשבת, מישהו שלא מכיר אותו. בשביל זה היא הייתה שם. הם הלכו ביחד לסרט (למרות שקבענו לראות סרט בבית) ואחרי זה הם הלכו לפאב. הוא טוען שלא הייתה לו שום כוונה לבגוד בי ושהוא עדיין מאוד אוהב אותי, והוא מבין שעשה טעות שלא דיבר איתי ומתחרט. הוא מעוניין להמשיך את המערכת היחסים איתי ולהתחתן. הוא הבטיח לנתק איתה את הקשר ואמר לי שאין לו שום רגשות כלפיה. אני כבר לא יודעת. אני מאוד אוהבת אותו אבל לא מאמינה לאף מילה שלו. זהו. איך אני ממשיכה? איך אני משקמת את האימון שלי בו ואיך אני יכולה להיות בטוחה שהוא אומר את האמת ובעתיד לא ישקר לי. תודה למי שהיה לו סבלנות לקרוא ולהתייחס. שנה טובה ומלאת אושר, אהבה ובריאות.

אני מציע לך להתרחק ממנו,כי מי ששיקר פעם אחת ישקר לך כך החיים. אם יש לך טבעת על האצבע אז קחי גרזן ותיכרתי את האצבע יחד עם הטבעת ותניחי לו על הדלת.

תודה על התגובה המהירה. אני באמת מאוד אוהבת אותו ורואה שהוא מבין שהוא עשה טעות ומטחרת. אני חושבת שכל בן-אדם יכול לטעות ואני עדיין מקווה שיכולה לשקם את המערכת היחסים. מה שבטוח שאם נתצליח להתגבר על המשבר אנחנו נצא מימנו מחוזקים. אנ מאמינה / מקווה שלא הכל אבוד.

הי, כנראה שבכל זאת לא הכל היה כל כך מושלם ביניכם. אולי כדאי לך לפתוח בשיחה גלויה איתו ולהקשיב למה שמציק לו בקשר. אולי הוא לא מוכן עדיין להתחייב ובלא מודע מכשיל את הקשר... תוכלי להפנות את השאלה גם לפורום זוגיות ולקבל תגובה מיועץ זוגי. בהצלחה.

כל הגברים שכתבו פה כל מיני שטויות הם ממש לא מבינים. אבל מה לעשות, גברים.............

גם אני רוצה לדעת מה קרה לסמי, איך מחפשים בהיסטוריה?

רמי , סמי , מה ומי ? מה ? מה פה קורה פה ?

אני לא יודע, אבל הבנתי שסמי התלונן על משהו וכולם קיבלו סעיף!

יש לי בעיה מאד מביכה... אני בקרוב מאד בת 30, ועדיין גרה בבית עם ההורים. אני עובדת, לומדת מתפקדת כרגיל אבל מתקשה לעזוב לגור לבד או עם שותפים. יש כל מיני סיבות שמקשות עלי לצאת כמו: שלא בא לי לגור לבד , או עם שותפים שאני לא מכירה. אין לי חבר שאוכל לגור עימו (באופן טיבעי). יתכן ואני גם מפחדת להיות עצמאית, מפחדת ממצבים לא מוכרים (התעסקויות עם דירות, משכירי דירות, נראה לי בלאגן לארגן דירה לבד) קשה לי עם הצעד הראשוני הזה של להשכיר דירה. הלכתי לראות מלא פעמים דירות ,ואיכשהוא עזבתי את הרעיון עם כל מיני תירוצים: עדיף לקנות דירה וכולי. כאילו שאני מחכה לאיזה נס משמיים. בחורים שאני יוצאת איתם מדי פעם , ממש נרתעים מהקטע הזה שמראה אולי שאני לא עצמאית. אני לא יודעת איך לצאת מהפחד הזה.... אולי מישהוא יעזור לי.

ההודעה שלך חמקה מעיניי בגלל כל הבלאגן וההתחזויות שהיו כאן, אבל מצאתי אותה עכשיו. שתינו יודעות שאין ניסים משמיים, נכון? אם לא נדאג לעצמנו, שום דבר לא יקרה. את חוששת מעצמאות, כנראה. יש משהו מגונן מאוד בלהישאר בבית ההורים. למרות שאת עצמאית בענייני לימודים ועבודה, קשה לך להתנתק מהקן. מה גורם לזה? אני יכולה רק לנחש ולשער, וזה לא בהכרח יהיה נכון ואמיתי. העלית כל מיני השערות בקשר למצב הנוכחי - יש ביניהן אחת (או יותר) שמתחברת אלייך במיוחד? תעשי לך רשימת מכשולים - תרשמי בה אתכל מה שעולה על דעתך. אח"כ תמחקי את מה שנראה לך לא מתאים ותצמצמי אפשרויות. ככה, אולי, תשאריעם שורש הבעיה או עם מה שהכי קרוב אליו... אולי תגלי, שאחרי שבודדת את המכשול/ים המרכזי/ים את יכולה להתמודד איתם בכוחות עצמך. או שתראי, שאולי כדאי לפנות לאיש מקצוע ולעבוד על הבעיה ביחד עם מישהו אובייקטיבי. אגב, לא ציינת איפה ההורים שלך נמצאים בתמונה, ולדעתי גם זה חשוב. תמשיכי לעדכן, אם תרצי, בהצלחה, הרה.

היי הרה ותודה על התשובה. עדכונים נוספים: ההורים שלי מתכוונים לעבור דירה ועלה רעיון שאני אקנה את הדירה שלהם. אבל משום מה זה מתעכב כי הם לא מוצאים. הם לא מגרשים אותי מהבית, הם נפלאים אבל הם היו למשל מאד רוצים לראות אותי הולכת לגור עם מישהוא, מתחתנת וכולי.... אני חושבת שהמכשול העיקרי הוא: כל הבלגן הזה של לעבור לגור לבד...אולי קצת פחד מלגור לבד, או אולי מה יצא לי אם אגור לבד? מה חי האהבה שלי ישתנו פתאום? גם ככה אם אני יוצאת עם בחורים , אז בדרך כלל הם גרים לבד ואז אין בעיה. מה זה כל כך נורא שאני גרה עוד בבית, אגב יש לי עוד חברה שגרה בבית וזה בכלל לא מפריע לה. אני גם נורא מתלבטת אם להשכיר או לקנות ובינתיים לא עושה כלום. אנחנו גם גרים ממש במרכז , במקום שמאד נוח לי להכל ולעבודה. אני יודעת שאני חיבת לעשות שינוי, כי אני מתחילה להתבייש לומר שאני גרה בבית (לכל מיני אנשים ששואלים איפה אני גרה) אוף אני לא יודעת מה לעשות. דניאלה.

מה דעתכם על קינאה חולנית שמתרחשת אצל אדם שחסרים לו הרבה דברים כמו למשל אהבה , והוא מקנה בצורה מאד בולטת בכל אחת שנמצאת עם בחור . הוא ניסה פעמים רבות להתחבר עם בנות אך הן דחו אותו מה לעשות עם אותו חבר ?

גיגי, לא צריך "לעשות" כלום עם אותו חבר... רק להישאר חבר שלו ולהראות לו שאוהבים אותו בכל מקרה כי לאדם יכולה להיות חסרה אהבה בעיקר בגלל סיבה אחת - הוא לא אוהב את עצמו! ואז הקנאה ברורה למדי. במי אותו אדם מקנא? בבחורים שמצליחים למצוא בנות זוג או באותן בנות זוג? ולמה, לדעתך, בנות דחו אותו? מה הן אמרו בתור הסבר (אם בכלל)?

שלום סמי, אנא, אל תשאיר כאן שוב ושוב את אותן הודעות בנוגע לפסיכיאטר שמטריד מינית. אין שום הוכחה ממשית שזה נכון (וזה לא אומר שאני לא מאמינה ושאני מתעלמת מהקורבנות שלו); פרסום כזה עלול להזיק מאוד, מכיוון שמדובר בהוצאת דיבה. חבל לי שיסגרו את הפורום בגלל דבר כזה. אם ברשותך הוכחות, ואתה לא מעוניין לפרסם אותן בפורום, תוכל לשלוח אותן אליי למייל [email protected], אחרת לא אוכל להשאיר כאן את ההודעות שלך. יום טוב, הרה.

היי לדעתי ישנן כן הוכחות ממשיות אחרת הפרקליטות לא היתה מגישה כתב אישום ולא היה משפט, כנל הרופא הנל היה תובע את דיבתו כנגד התקשורת שיצאה עם הידיעה(לא הוצא צו איסור פרסום למרות שהנל מאוד רצה והשופט מודע לתוצאות פרסום בנושא כה רגיש) לכן אינני רואה מקום לתביעת דיבה.. ואין צורך לפחד שיורידו את הפורום בגלל דיון בנושא! את יכולה להיות רגועה אין עילה לתביעה מהסוג הזה,עובדה שבפורום פסיכאטריה הנושא נדון וכנראה שהפורום ימשיך וישגשג יחד עם הידיעה על הרופא הנל בכא נהגת בזהירות ואולי בזהירות יתרה אבל מנסיון למדתי כי מוטב להיזהר מאשר להרגיש לא בטוחים... תודה .

יש לי חתול בשם סמי,האם ייתכן שהוא סמי התריע או שהוא סתם חתול שלא קשור לעניין, מה עושים עם חתול ביום כיפור,האם חלה עליו חובת צום ושמיעת חזן בבית חיות או שהוא פטור מכך, אני חושב שכל הדיון הזה על הפסיכיאטר החמוד פה בפורום הוא מיותר,ראיתם שבמשפט אחד על חתולי הפרסי שעונה לשם סמי הוסט הדיון.

לא יודעת מה קורה בפורום פסיכיאטריה. אני כן יודעת, שמנהל הפורום (ד"ר הידש) לא נמצא והגולשים עושים שם כרצונם. קשה לי להאמין שד"ר הידש היה מאשר כזו הודעה ומשאיר אותה. היה משהו בתקשורת? כנראה שפספסתי (אחרי הכל, אני קוראת עיתון יומי אחד ולא גולשת בכל אתרי החדשות ברשת). צודק - תמיד יש מקום לזהירות. ולעולם אי-אפשר לדעת מה באמת נכון ומה נובע מתוך נקמנות (ואני לא טוענת שזה מה שקרה במקרה הזה).

היי הייתי רוצה להעלות לדיון את הנושא הקנאה. אשמח אם תכתבו על הנושא הזה עדה

שאדם לאדם זאב,הרגש האגוצנטרי רוחש ופועם אצל כל בן אנוש.. מולו פועל במיניון נמוך ,הערך של "הפירגון" לזולת ... בדרך כלל קיים מין מאבק כוחות בין שני רגשות אלו.. ואז מכריע הערך החינוכי של אותו אדם.. אם חונך אותו בן אדם לנתינה למסירות ולאהבה אז בוודאי שהוא יפרגן לאחר אך אם הוא חונך לאהבה עצמית...לביטול הזולת....תמיד טובתח האישית..ודמותו תעמוד לנגד עינייו.. בקנאה יכולה לסנוור אנשים עד כדי שנאה תהומית שיכולה להוביל למחוזות שפלים!!! זו דעתי הצנועה...

הי עדה, חבל שלא פירטת קצת יותר... בכל-אופן, לדעתי קנאה יכולה לבנות או להרוס. למה אני מתכוונת? הרבה פעמים קנאה יכולה להיות זרז; סוג של מוטיבציה. למשל: מישהו מקנא בהישגים של מישהו אחר, ולכן פועל כדי לשפר את ההישגים שלו עצמו. קנאה הורסת היא, כשמישהו מנסה לחבל בהישגים של מישהו אחר מתוך קנאה. קנאה יכולה להתבטא בהרבה תחומים: זוגיות, עבודה, לימודים וכו'... קנאה במערכת זוגית למשל, לרוב לא מניבה תוצאות טובות, משום שהיא מעידה על חוסר אמון בבן/ת-הזוג. יש שני סוגים של קנאה - למישהו ובמישהו. הראשונה בהחלט יכולה להתייחס לקנאה במערכת זוגית, בעוד השניה יכולה להתייחס להרבה תחומים בחיים.

http://www.elulbm.org.il/asufa/pag_texto.php3?cod=177

תובנות בהתמודדות עם הקנאה http://www.aish.com/hspirituality/odysseys/The_Neighbors_Grass.asp

הי, זאת אני, טופזינקה. טופזינקה שלפתע עטופה בגלים גלים של רחמים עצמיים. אולי קצת נשברת. קצת בוכה. אולי בגלל השנה החדשה. אולי בגלל עייפות החומר. אולי בגלל שמחר אשב לבדי מסביב לשולחן ואשיר את שירי החג. שנה טובה לכם ידידי. שתהיה לכולם שנה טובה יותר. טופזינקה.

טופז אני לא רוצה לקלקל לך את שמחת העצב אבל זה לא כזה נורא להיות פעם אחת לבד בחג . זה אפילו מרגיע שקט זמן לסדר את הראש את הבית את המראה לראות סרט לקרוא ספר לא מובטח לך שכל שנה תוכלי לעשות את זה בראשי השנה של המשך החיים

שנה טובה למשתתפי הפורום הקבועים, לאורחים ולקוראים הפסיביים. שנה של שלום - בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין אחרים. שנה של בטחון - בעצמנו ובזולת. שנה של שקט - פנימי וחיצוני. שנה של אמונה - בכל מה שכל אחד מאמין. שנה של תקווה - לימים טובים יותר. בקיצור - שתהיה שנה של הגשמת משאלות והשגת הישגים (קטנים כגדולים). שנה פוריה בכל התחומים. הרה.

שתהיה השנה הבאה עלינו לטובה שנה מאושרת ושמחה שנת שלום ושלווה שנת בריאות והצלחה שנת אור ואהבה. רק טוב, מיכל.

הצלחה בכל מעשייך הברוכים. שמחה ואושר . פוריות. הגשמה. סיפוק. כיף חיים. בקיצור, שנה טובה. ביי

להרה המנהלת החמודה ביותר בכל המזרח התיכון, ולכל חברי הפורום החמודים ביותר בכל המזרח הרחוק, תעשו הרבה כיף חיים, הרבה בריאות טובה, הרבה נחת, הרבה סיפוק, הרבה הגשמה עצמית, ולכל עם ישראל, הברכה הטובה ביותר, שלום על ישראל, ונאמר אמן. מי אוהב אתכם יותר ממננננננננננננננננננננני, מי מנסה להצחיק אתכם כשאתם עצובים, תילללללללל יותר ממני, תיללללללללללללם. מכירים ? של ארקדי דוכין. ביי שנה טובה ומתוקה.

שתהיה לך הרה וכל האנשים הטובים שגולשים בפורום הזה שנה-טובה ומתוקה ,שנת בריאות צמיחה יצירה והתפתחות שנת שלום וברכה.(אייקון פרח :)

עלמה - מאחלת לך שנה טובה יותר מזו שחלפה. שנה פחות מבולבלת ויותר נינוחה. הרה.

אני מאחלת לכולנו הטהרות והתחדשות לקראת השנה החדשה שנדע לשחרר את הישן ולקבל באהבה את החדש. ונרים כוסית לחיי השקיעות ובעיקר הזריחות שעוד בדרך.

נעלי בית ...........

שנת אהבה ואור לכולם!!!!

היייייייי את עדיין עירה או שזה גם שנה טובה וגם לילה טוב...?

היי תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה אור ואהבה דינה

שמע, לקראת החגים אנשים עסוקים... קניות, סידורים, בישולים... לי, למשל, היה היום מבחן, ולכן לא התקרבתי בכלל למחשב ביומיים האחרונים. מה אתם מתכננים לחג?

האם יש לך סיפור התגברות/התמודדות היכול לסייע לאחרים? בימים אלו מוקם אתר באינטרנט ששמו RealOvercoming ("התגברות אמיתית") שמטרתו לחזק ,לעודד ולהעניק תקווה לאנשים הנתקלים בקשיים שונים בחייהם, ע"י הבאת סיפורי התגברות של אנשים אחרים שצלחו קשיים דומים. (במילה "קשיים" אין הכוונה רק לאתגרים הגדולים של החיים, אלא גם לבעיות היום-יומיות שהופכות את חיינו לפחות נעימים ממה שהיינו מקווים שיהיו). הנחת הבסיס היא פשוטה ואומרת כי לכל אדם באשר הוא אתגרים בחיים עימם הוא מתמודד.המטרה באתר, היא לתת כוח ולהציע דרכים אלטרנטיביות, בעזרתן ניתן להתגבר על המכשולים הללו וזאת ע"י צילום לסרטוני וידאו בני 5 ד"ק "מתגברים" אנשים כמוני,כמו כולם שנתקלו אף הם בקשיים ומתמודדים בהצלחה או התגברו עליהם בהצלחה. הרעיון הוא לשתף ובכך לחזק את עצמך ואחרים. ביסוס פלטפורמה של מתגברים מצליחים ושימוש בניסיונם, יכול לסייע לאחרים – וליצור בסיס רחב יותר של מתגברים מצליחים חדשים. על מנת להקל על המשתמשים ולאפשר צפייה בסרטונים העוסקים בנושאי עניין שונים, יסודרו הסרטונים בקטגוריות שונות. הכוונה היא לבסס ולהרחיב את בימת התקווה הזו ולהציע תמיכה ומידע שימושי, בעזרת מאגר הולך וגדל של סיפורי הצלחה והתמודדות. למה בוידיאו ? השימוש באינטרנט יכול לעיתים לספק אנונימיות רצויה, אך במקרים מסוימים היא עלולה להוות מכשול בשל חוסר אמינות אפשרי. בכדי להתגבר על המכשול הזה, תכני האתר נמסרים בצורה ויזואלית, כך שניתן לשייך את סיפורי ההתגברות לפנים אנושיות ולדמויות בשר ודם. מי מצלם ? אני, קרן, התחקירנית והצלמת,מגיעה עם ציוד הצילום אליכם ,יושבת עמכם , מקשיבה לסיפור ויחד אנו מגבשים אותו לכדי צילום. ויש גם תמורה כספית כל מי שמצטלם עבור הפרויקט יקבל "כיסוי הוצאות" - * על הסיפור הראשון - 120 ש"ח, ומכיוון שכל אדם יכול לספר מספר סיפורים תחת קטגוריות שונות ואף באנגלית רהוטה, * על כל סיפור נוסף יקבל- 40 ש"ח. * עמותות המשתתפות יקבלו על כל מצולם 100 ¤ עבור שיתוף הפעולה. אין סיפור "קטן ולא חשוב" !! המון תודה על שיתוף הפעולה , קרן זיו. אשמח לקבל פניות לאי-מייל או לפלאפון הנייד - [email protected] 052-2-756729 הנכם מוזמנים לבקר באתר לדוגמא: www.realovercoming.co.il

למה צריך לשלם לאנשים שמוכנים לשתף אחרים כדי לחזק את רוחם (של האחרים)? אם היה לי סיפור לדוגמא, הייתי מחלקת אותו בחינם, בדיוק בשביל שאחרים יוכלו להיעזר בו (או לא). למעשה, זה מה שאנחנו עושים כאן בפורום (רק בלי וידאו - אין!)... ובחינם. אוי... מה קרה לרוח ההתנדבות בארץ? למה הכל צריך להיות קשור בכסף? וחוץ מזה, נשמע שזה צפוי להיות אתר שימושי מאוד ומעניין. שיהיה בהצלחה!

שלום ותודה על התגובה. חשוב לי להבהיר משהו מאד מהותי- רעיון האתר הינו תמיכה בין אנשים ממקום של צמיחה מתוך קושי והתגברות- לשיתוף של כוח ותקווה. כל נושא הכסף הינו סמלי ובא לכסות הוצאות- בין אם אדם לקח תחבורה בכדי להגיע למקום הצילום, בין אם פינה מזמנו. לא מדובר בשכר מהותי אלא בדרך שלנו לאמר תודה סמלית. מכיוון שהסכום אכן צנוע הרי ברור שהוא לא מהווה התמריץ להשתתף ולספר סיפור אישי - כל מי שעושה זאת ,עושה זאת מטעמי שליחות וסיוע, כמו אותם אלו שלא חשים בנוח להחשף-ושום הון שבעולם לא ישכנעם לעשות כן.. לכן - צר לי כי שמת את הדגש על הפן הזה- הוא ודאי לא העיקר! אם יש לך או למי ממכריך אפשרות ורצון לשתף ובכך לסייע- אשמח מאד וגם אודה, ניתן להשיג אותי בטל' - 052-2-756729 בנתיים שנה טובה, מלאה בריאות ,שפע ותמיכה הדדית !!! קרן זיו