פורום תמיכה הדדית
שבוע טוב לכולם. הייתי בחופשה בצפון. היה נחמד. יש לנו ארץ יפה ! מדוע אנשים נוסעים לחו"ל ? נבצר מבינתי. הגליל המערבי, אחלה מקום שבעולם. יש פה מישהו שמכיר את המקום ? נכון שהוא מקסים ? יום כתום לכולם. ולהשתמע
כבר כמה ימים שאין כאן איש. כל אחד זורק איזה משפט ונעלם. טיילת עם כל המשפחה? איפה ישנתם?
אנחנו מכירים מאיזה שהוא מקום ? למה מתחבא מישהו על הבקר ?
שלום לכולם ולכולן יש לי חבר שאני מאוד אוהבת אבל יש בעיה שמאוד מפריעה לי אני בחורה מאוד מאוד רגישה ולצערי מידת הרגישות של בן זוגי מאוד נמוכה לכן אני נפגעת מהר מכל מיני דברים. הוא פחות שם לב לדברים הקטנים שלפעמיים מאוד חשובים לי ואיני רוצה כל הזמן להגיד לו אני רוצה שהוא ישים לב להם לבד. אולי באיזה שהיא מידה אני רוצה לשנות אותו(אני יודעת שזה לא נעים ולא רצוי בכלל) אבל בכל זאת יש דברים שאני רוצה ממנו אבל אין לו אותם ובדר"כ אלה דברים שמאוד חשובים לקשר (מערכת יחסים) הבעיה מפריעה לי מאוד וגורמת לי להרגיש מאוד רע עם המצב. מה לדעתכם אלי לעשות?
הי מעיין, אל תצפי מחבר שלך שיבין לבד איפה הוא, לדעתך, לא בסדר... בעיקר אם את יודעת, שאת יותר רגישה ממנו. בכל תקשורת בינאישית רצוי לפתוח את הדברים שמפריעים ולדבר עליהם, ולא להשאיר את הצד השני עם סימני שאלה ("מה עשיתי הפעם? על מה הוא/היא כועס/ת עליי?"), מכיוון שהדברים יתחילו להצטבר ופיצוץ יהיה בלתי נמנע. מערכת יחסים יוצרת מצב שבו שני אנשים (שונים יותר או פחות) צריכים ליצור מרחב משותף, בלי לפגוע במרחב האישי שלהם. וזה אומר, שהרבה פעמים צריך להתפשר וללכת לקראת הצד השני. אנשים לא משתנים כל-כך מהר, ואם אי-אפשר ללמוד לחיות עם החסרונות של הצד השני, והחסרונות האלה ממש מתסכלים, פוגעים וכו' צריך לבדוק עד כמה אפשר להמשיך במערכת יחסים כזו. אני לא יודעת מהם אותם דברים שאת רוצה ממנו, אבל אם הם חשובים למערכת היחסים, דברי איתו על זה. שבו כששניכם רגועים ותנהלו "שיחת ציפיות" - מה הציפיות ההדדיות שלכם זה מזו? על מה אפשר לעבוד בתוך הקשר, ומה נדון לכשלון? אני מניחה ששניכם תצאו חכמים יותר אחרי שיחה פתוחה וגלויה. בהצלחה.
אני אמא לילדה בת 10 שאובחנה לפני חצי שנה כחולת קרוהן. אנחנו מחפשים קבוצות תמיכה באיזור שלנו. אנחנו גרים באבטליון שבמישגב. אם מישהו יודע על קבוצות באיזור הצפון נישמח לשמוע. כמו כן אם יש משהו במצב דומה נשמח ליצור קשר. תודה מראש ענת.
שלום ענת, אני לא מכירה קבוצות תמיכה לקרוהן בצפון, אבל אני חושבת שכדאי שתבדקו בקופ"ח או באחד מבתי החולים שבאזור, יכול להיות ששם מכירים קבוצת תמיכה בנושא, או שדרכם תוכלו לאתר אנשים עם בעיה דומה, ולהקים קבוצת תמיכה. אנשים במצב דומה תוכלי, אולי, לאתר בפורום גסטרו'. בהצלחה.
אולי כאן יוכלו לעזור לך: העמותה לתמיכה בחולי קרוהן: http://www.ccfi.org.il/login.aspx?ReturnUrl=%2fCrohnForum.aspx פורום גסטרו ילדים בתפוז: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=536
עקב שינויים קטנים וזמניים החל משבוע הבא לא אהיה זמין עמכם הסליחה יאללה ביי
צהריים טובים לכולם, הלכתי ובאתי והלכתי ובאתי עד שבסוף החלטתי שמאוד התגעגעתי לכוווולם. אז מה שלומכם?? האם החבר'ה הישנים והטובים עדיין כאן, או שגם הם פרשו כנפיים ועפו מהקן ?? : שלומי, ניר, מיכל, הרה, מור, ענת, שמחה, יפעת ואחרים (סליחה אם שכחתי מישהו . . )
תני סימן שזו את .....
אוהווווווווווו נורית כמה טוב שבאת . http://www.televizia.net/gallery/pictures/LaLinea2_1.JPG
בואי נראה... ננסה לעבור על הרשימה השמית שלך... שלומי קופץ לבקר מפעם לפעם. ניר, כפי שאפשר לראות, עדיין כאן, אך לא יהיה זמין בזמן הקרוב. גם מיכל עדיין כאן. את מור לא ראיתי כאן המון זמן. כנ"ל לגבי ענת. שמחה מכבדת אותנו בנוכחותה הסוערת לפעמים. יפעת כבר לא כאן. ואחרים? בחיי, גם אני לא כבר לא זוכרת מי הם ה"אחרים" שהיו בתקופתך...
נוריתוש הדובדבנית!!! מה שלומך? הרבה מים עברו בים מאז ש... ספרי ספרי את כל הקורות. תגעגעתי...
שלום. יש לי בעיה כבר די הרבה זמן. אני נשואה עם ילדים אבל אין לי "חברות טובות". חברות טובות שהיו לי ניתקו קשר או אני ניתקתי ונוצרים פה ושם קשרים אבל לא ארוכי טווח. הלכתי לחוגים, למדתי אבל אף פעם לא הצלחתי ליצור חברויות ארוכות וטובות. גם עם האמהות בגנים של הילדים אני לא מצליחה לקשור קשרים. ובנוסף לכל עכשיו אני גרה במקום חדש ולא מכירה אף אחד ומרגישה די בודדה. מה לעשות?
הי שירי, דווקא מעבר דירה הוא הזדמנות מצויינת לשנות הרגלים ולפתוח בדף חדש בכל הנוגע למערכות יחסים. נסי להיות פתוחה ולא ביקורתית, ליזום קשרים ולנצל סיטואציות של מפגשים מקריים על מנת להכיר את האנשים בסביבתך. כשתתחיל שנת הלימודים יהיה לך קל יותר להכיר את האמהות אך גם עכשיו בגני המשחקים או בברכה המקומית את יכולה להתחיל לדבר עם איתן. אנחנו, הנשים, אוהבות הרי לדבר על עצמנו ועל ילדינו וכמעט תמיד מוצאות נושאים משותפים לשיחה. את לא צריכה למצוא נשים שהן תעתיק שלך או של חייך, נסי להכיר גם סגנונות אחרים ולהעשיר את עולמך החברתי. אגב, אם יש לך בעיה עקבית ביצירת קשרים לאורך שנים, אולי כדאי לגשת ליעוץ ולברר מהו המקור לכך ולחפש ביחד עם המטפל/ת דרכים לפתרון הבעיה ולשינוי דפוסי התנהגות חברתיים שגויים. לעולם לא מאוחר מידי ליצור קשרים חדשים. מאחלת לך התאקלמות טובה וחיי חברה מספקים.
איפה היית ומה עשית? לאן נעלמת לנו ככה? מקווה שרק סיבות טובות. תגידי, אפשר לשלוח לך מייל?
הי שירי, מעבר לבעיה אפשרית של יצירת קשרים, כפי שצבעים ציינה, נראה שיש גם בעיה בשמירה על קשרים קיימים. איזה חתול שחור עבר או לא עבר בינך לבין חברות טובות שהיו לך בעבר? אני מניחה שקשרים התנתקו עוד לפני המעבר למקום חדש, נכון? ובעיניי יש עוד עניין חשוב - איך את מגדירה חברות טובה? מה הציפיות שלך מנשים אחרות? מה, לדעתך, הציפיות שלהן ממך? ובכל מקרה, תחושת הבדידות אכן יכולה להיות קשה מנשוא. ורק את יכולה לעשות משהו כדי לשפר את הרגשתך - למשל ליזום פגישות עם אמהות/שכנות שבסביבה החדשה. ואם את מרגישה שחסר לך הבטחון לצעד כזה, או שאת חוששת מסיבות אחרות, אני מצטרפת להצעתה של צבעים - תפני לאיש מקצוע כדי שיהיה לך מקום לדבר על הדברים, לבחון אותם מזוויות שונות וזו בכלל יכולה להיות הזדמנות להתפתחות אישית. בהצלחה.
אימי בת 69, עברה הקרנות בשד לפני 9 שנים. מאז אימי סבלה מחרדות, שהתבטאו בהפרעות הליכה, כמעט נפילות, ובחוסר ביטחון לצאת מהבית. כל הבדיקות שנעשו לה היו תקינות, לכן לקחתי אותה לפסיכיאטר, שנתן לה ר ס י ט ל . אימי החלה לבלוע לפני שבוע ימים 1/2 כדור (10 מ"ג) ביום. לחץ הדם ירד לה, לערכים יותר טובים (סבלה מעט מלחץ דם), והיא יותר רגועה, אך אני מרגישה שינוי בהתנהגותה . רגועה אבל מעט אפאטית. אימי אומרת לי עשר פעמים ביום שמאז הכדור היא הפכה ל"הבלה". השאלה היא; האם אחרי שבועיים עד חודש, אימי תחזור לעצמה? אולי הכדור לא מתאים לה? (או שהיא תמשיך להיות אפאטית) אודה לתשובתכם ועזרתכם.
אילנה, בקבוצת הפורומים שבה מופיע הפורום הזה, יש גם פורום פסיכיאטריה, ולשם השאלה שלך מתאימה, מכיוון שרק פסיכיאטר יכול לתת לך תשובה בנושא. אפשרות נוספת היא, להרים טלפון לפסיכיאטר המטפל ולשאול אותו ישירות.
הן בכלל עוברות? האם כל מי שחווה חרדה הרגיש כאילו רגשותיו קפאו להם? שהוא מהלך כמו זומבי בעולם הזה? פתאום הכל קפא כשהחרדות החלו ומאז זה כך. לא מרגיש אהבה,לא נהנה מכלום,רק פחד ודיכאון. האם יש סוף לסיוט הזה? האם יש כאן אנשים שזה עבר להם אחרי זמן ממושך מאוד, כי אני שנתיים וחצי בסיוט הזה וכרגע חזרתי אחרי פחות משנה לנסות תרופה חדשה: אפקסור (כרגע במינון של 150 מ"ג. נוטל את התרופה כבר שבועיים.שבוע 75 ומשבוע שני 150). ניסיתי מקודם רמרון שרק השמין אותי, לא יותר. גם ציפרלקס, סרוקסט, אבל אף אחד מאלה לא עזר. האמת שאז(כשנטלתי את התרופות הקודמות) הייתי בתקופה קשה יותר כי הסביבה שלי:משפחה,לימודים אקדמיים, הכל היה לחוץ!
הי בני, בכל מה שקשור לטיפול תרופתי, כדאי להכנס לפורום פסיכיאטריה ולהתייעץ שם עם הפסיכיאטר. באופן אישי איני סובלת מחרדות, אבל מכירה כמה אנשים שכן. טיפול תרופתי נטו יכול לסייע, אבל לא לפתור את הבעיה. בשביל זה מומלץ לשלב טיפול פסיכיאטרי עם פסיכותרפיה. לא ציינת אם אתה נמצא בטיפול פסיכולוגי או לא, אבל אם לא - זה בהחלט דבר שכדאי לך לקחת בחשבון.
היי ככה אתה מבלה את לילותיך בטו באב? התרשמתי שיש לך אישה על הכיפק... ראית אתמול את הירח...? איזה יופי... דינה
היי ממש לא , עברתי עינוי אתמול בלילה, לא הצלחתי להרדם. יש לי את האישה הכי טובה חכמה מקסימה וכוסית בעולם, אבל לשם שינוי לא רציתי להעיר אותה, גם ככה קשה לה להרדם. מה את עשית אתמול בלילה? לא ראיתי את הירח, ישבתי כמו טמבל ליד המחשב וחיכיתי . דינה את נשואה? מה קרה לכל האורות והברכות?:-)
היי האם קראת את הספר 'האם יש סיכוי לאהבה? המחבר הוא דוד בן יוסף אם אינני טועה. אני בטוחה שתאהב את הספר, הוא מיוחד מאוד. מה הפריע לך להרדם? ניסית לקחת כדור שינה? לפעמים כדאי לבלוע כימיקלים הנזק קטן יותר מהעינוי. כל הכבוד שלא הערת את אישתך, גם זה ביטוי לאהבה... אגב, יש מדיטציה של נשימות שעוזרת להרדם. כשאתה במיטה, ביניים עצומות שאף מלוא ריאותיך באוויר, החזק את האוויר כמה שניות בריאותיך, ושחרר אותו בנשיפות קצובות עד 10 נשיפות. חזור על זה מספר פעמים עד שתרדם... כן אני נשואה. איפה האורות והברכות? הם נמצאים אצלך בנשמתך...אתה צריך לשאוב אותם מתוכך... הם זמינים לך בכל עת...אתה לא תלוי באף אחד... אור אהבה ומנוחה
אתם במפגש?
כן.
אז מה עושים בקשר לזה?
היי מה דעתך על הצעתה של רינה פלד? האם את חושבת שהאנשים בפורום יהיו מוכנים להחשף ולעלות בעיות מהחיים האישיים?
היי מה דעתך על הצעתה של רינה פלד? האם את חושבת שהאנשים בפורום יהיו מוכנים להחשף ולעלות בעיות מהחיים האישיים?
http://www.zarut.com/privacy/default.asp
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-234131,FF.html
יו קראתי הבוקר בעיתון שהמפעל שייצר בתי שימוש לחתולים פשט את הרגל... יווווו...................אוווווו................ עכשב כל מי שיש לו פוסי בבית - - יש לו בעייה איפה פוסי תעשה פיפי........ טוב שלי אין פוסי...(אולי בעצם כן יש לי ??)
רק דבר אחד יש לי להגיד בנושא, הלוואי שרק הבעיה הזאת תציק לך. מה שלומך?
אני אחלה.....חייבת כרגיל לרוץ...... אוהבת ש.
דיכאון אמיתי והיו ימים שחשבתי לפתוח מפעל לייצור משתנות לקנגרו אני יכול לשכוח מזה . שמחה לך אין פוסי !
איפה אתה? לאן נעלמת?
לא נעלמתי הקפיצו אותי , גם זה קורה לפעמים ...
אה הבנתי, חשבתי לרגע שגם אתה הברזת לארוחת צהריים. ניר לא ענית לי על מה שכתבתי לך למטה.
שלום וברכה, שמי רינה פלד ואני יועצת זוגית ומשפחתית. אשמח לעמוד לרשותכם כאן בייעוץ אישי ומשפחתי. לעבור אתכם ביחד תהליכי התפתחות וצמיחה,להתקדם לעבר השגת מטרות ,וכן לתמוך במקרים של קשיים התלבטויות והתרגשויות . אשמח ללוות אתכם ,בבעיות עם הורים וחברים ,אחים ,ומשפחה מורחבת . אפשר לפנות אלי באופן אישי לתיבה הפרטית ולקבל תשובה . כל טוב והצלחה רבה. שלכם,רינה. http://www.zoogioot.com/
איך זה עובד? זה בחינם?
לי אל תהיה תמים אתה מכיר משהו טוב שהוא בחינם ? היא יועצת זוגית אחת מני רבים שלדעתי לא הולכת לגלוש כאן ולהתכתב עם הגולשים אתה כן יכול לשלוח לה מייל עם הבעיות מהר מאוד אתם תפגשו אתה היא והמזומנים וזה בסדר , לא מכיר הרבה שיכולים לשרת ולעבוד בחינם אבל אחרי הכל זו פרסומת אני בספק אם בפורום אחר זה לא היה נמחק מחמת הפרסום . יכול להיות שאני טועה .
רינה, תודה על היוזמה והעזרה. אני מקווה שאכן, מי שצריך, יוכל להיעזר בך. הרה.
עכשיו נכון לשעה זו, אני כאן
אלי טוב לראות אותך .. http://www.davidicke.com/icke/articles2003/pics/GOMER2.JPG
אתה רציני? הייתי בטוח שתשלח איזה תמונה של מפלצת, או לפחות איזה חיה.
אתמול איבדתי את בתולי לחבר כיתתי ,אני בת 15 תושבת המרכז. איך אני מספרת זאת להורי.
היי השאלות הראשונות שעלו במוחי: איך את מרגישה עם זה? האם השתמשת באמצעי מניעה? האם עשית זאת עם אדם אחראי שיש לך קשר טוב איתו? מה לדעתך תהיה תגובת ההורים? מה הם יגידו? מה הם יחשבו? שימרי על עצמך דינה
דינה אני רוצה להכתיר אותך רשמית את הפייה הטובה ביערות הפורום את אגדה :-)
http://web.syr.edu/~cjbryzgo/monkey%20smile.jpg
משחק מכור!!!!!!! אני קיבלתי הכי הרבה אס אם אסים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!111 השופט בן יונה!!!!!!!!!!11
נירוש מתי טכס ההכתרה? שאתכונן... אלבש שימלה לבנה...כנפי זהב...ושרביט קסמים ביד... ואתם, הביאו עמכם את כל משאלותיכם... ואני אפזר כוכבי מזל על ראשיכם... אור אהבה והגשמה דינה
אומרת הפייה לזוג נשוי: הייתם נהדרים 25 שנה אני רוצה להגשים לכל אחד מכם משאלה. אומרת האישה: אני רוצה לטייל עם בעלי אהובי, בעולם. צ'יק, נפלו זוג כרטיסים בידי האישה. אומר הגבר: נפלה לי הזדמנות נהדרת, אני רוצה לטייל עם אישה צעירה ממני בשלושים שנה. נופפה הפייה במקלה, וצ'יק הפכה את הבעל להיות בן 90. מסקנה: הגברים אולי נבלות אבל הפיות הן...נשים !!!!!!!!!
האם יש דבר כזה אהבה בין גבר לאישה ללא סקס.
כן. ימשיך כבודו
בין הומו ללסבית .אולי. ומי כבודו ? מוכן להמשיך כבודו ?
אהבה ללא סקס אפשרית כמו סקס ללא אהבה (כמוני)
צום קל לכל הצמים שלומי.אני צמאה לך נפשי.
בית המקדש חרב בגלל שינאת חינם, ויוקם בזכות אהבת חינם... ואני אוהבת אתכם חברים יקרים על כל הדברים הנפלאים שאתם כותבים וגם כשאתם משטתים לפעמים... אור אהבה וחיבוק גדול לכולם דינה
מה הקמצנות הטרגית הזו במילים ? עייפה הבובה שמחה של פורום תמיכה . שמחה בהזדנות הראשונה שיצא לך להיות עירנית אני רוצה לנהל איתך כאן סדין ודברים אנחנו חייבים לעסוק ולהבהיר לתמיד את נושא האכזבות שלך התקוות שלך , המאבקים שלך , את כפל הנאמנות שלך אלי את נוהגת להעלים מידע ופרטים חושפניים אודותייך וזה לא מנומס , הביישנות שלך עוד תגרור אותנו ללבן את העניינים הלא ברורים הרחק מחצר הפורום וזה כמעט חבל . :->
אם ככה אהבת חינם שווה לחיסול ממוקד של כל ערבי בהר הבית ? לא מובן לי העניין הזה . אני בשביל בית המקדש מוכן לעשות הכל . מענין מה יקרה בזכות אהבה וסקס חינם .
בוקר אור ואהבה כמה פנינים שהתגלגלו הבוקר למייל שלי: אלוהים נתן לגברים אבר מין ומוח, אך הוא לא נתן להם מספיק דם כדי להשתמש בו זמנית בשניהם. (רובין וויליאמס) זה דבר נפלא להיות אדיש לסבל, אבל רק לסבל של עצמך. מודעה מתוך העיתון של ניו יורק. למכירה סט שלם של אנצ. בריטניקה, 25 כרכים. מצב מעולה. 1500 דולר או הצעה טובה יותר. לא זקוק לה יותר. התחתנתי בשבוע שעבר האישה יודעת הכל. צום קל דינה
מה שלומך יקירה? ספרי איך המצב בבית, מה קורה עם אביהם של ילדיך, איתך, איתם? האם ישנו שיפור במצב? החיים מתארגנים לאט לאט? חושבת עליך המון, צבעים.
האם יש מקום לדאגה? דינה
לא .
טופז בסדר גמור .
משהו קורה אצלי במייל מוכנה לשלוח מייל נסיון ? ביי
בדיוק עכשיו שלחתי שניים.
מיכלי, מה זה פה? גמני רוצה אימיליים, זה ממש לא פייר !!!!!
נירק'ה... חמוד בשיא הרצינות , היית יכול לחסוך את כל העץ שיחה ה" מוזר" הזה אם היית מודיע למיכלי על התקלה טלפונית... ואין בכוונתי לדוש בזה ,גם ככה העץ שיחה הזה שרף לי שעה מהלילה... יום טוב .
זהו, שלא קרה כלום מין קיץ כזה שגרתי או שגרת הקיץ התל אביבים נעקצים על ידי מדוזות אנו הירושלמיות לא נעקצות (ביחוד אני ) אני בכלל נולדתי עם תכונה כזו של "בלתי נעקצת" ניר ,אל תציע הצעות על עוקצים למינהם חיי האהבה במצב מיתון סטטיסטי עשר אצבועותי שמישות אולי אסע ללונדון - - יש שמועה שבלונדון 65.67%מהגברים גרושים רוצה לעגל את זה ל70 % מישו יתגרש בגללי- - יש לי יופי פרוטסטנטי... פתיחה עדיין חיה בטוב - - מכינה מיץ שקדים נהדר (לא חכמה -יש לה בגינה עץ לימון) אני עדיין מאוהבת בניר. מורי ,מתי הבת מצווה של נופרי?
שמחה את יודעת לא יפה באמת שלא יפה ככה לנטוש עם כל הכבוד לקייץ אני הייתי על סף כתיבה להרה על המצב הנפשי הקשה אליו נכנסתי מרוב געגועים אהבתך אליי זה טוב ונוח אבל מה עם הזוגיות שמחה ? ובכל זאת איפה הסתתרת ?
שמחושית, אני דווקא מהנעקצים, אני מאכל גורמה ליתושות והקיץ בשבילי ובשביל הבנות שלי מלא באלו-ורה ופנסטילים וכאלה. בבעלי היתושות לא נוגעות אלא אם אני לא בבית והן מורעבות במיוחד. ומדוזות צורבות אותי גם כשהן כבר מזמן עזבו. בנוגע לאנגלים. עזבי אותך, כולם אלכוהוליסטים אדומי חוטם עם ריח של ציפס & פיש, יאק!! אני הייתי הולכת על ההולנדים דווקא ולא על הלונדונים.. ומה קורה בעיר הקודש? אין חתנים? הרי לא כולם חרדים או בני-דודים, נכון? ועם ניר הרי זה אפלטוני וכבר צריך לחשוב על שמחה-הדור הבא. וחוץ מזה, מה למור יש בת בגיל בת מצווה? הכיצד? אור ואורגזמה, צבעים
לא ירדתי לסוף דעתך את מוכנה להסביר יותר?
שלום הרה ,חשובה לי חוות דעתך בנידון אז ככה .... יש לי בת זוג טובת לב נהדרת "מלאכית" שאני לא מאוהבת בה אבל טוב לי איתה... וגם יש לי געגועים לאקסית איתה הייתי זמן קצר בלבד (חודשיים ), או.קיי.? עכשיו ,גם לה יש בת -זוג .אז ככה ,4 חודשים לא התקשרתי או כלום לאקסית (אפילו סימנתי את הלוח שנה עד סוף השנה ,חודש ,חודשיים שלושה חודשים לפרידה !כדי שאהיה חזקה וארגיש גיבורה .... הייתי נורא עצובה וכעוסה שהיא לא רצתה בי )ואז כעבור חמישה חודשים התקשרתי ,לא יודעת אם זה בגלל כאבי הגב הנוראיים שפקדו אותי או געגועים טהורים א-ב-ל ,תראי ,הצלחתי "להוציא" ממנה ,שסתם נשב נשוחח על כוס תה ,שמחתי ואני שמחה על הניצחון הקטן שלי של לפחות להשאר ידידות כי היא מאד מצאה חן בעיניי,אבל גם די מפחדת שיהרס לי,אני לא יודעת אם אצליח לשמור על "אצילות נפש "ולא לבכות כמו תינוקת ,לא קבענו שום תאריך דיברנו על "חודש הבא " ...בשיחות טלפון איתה, אני בסדר cool , מה את אומרת אז שנפגש ? פשוט חשוב לי לפחות שנהיה ידידות אם היא לא רוצה בי כבת זוג .וגם חשבתי על זה שאם אני באמת אוהבת אותה אז זה לא השפלה בשבילי להסתפק בידידות ,סך הכל אם היא רק נמשכת לנשים שצעירות מאיתנו בעשרים שנה אין לי מה לעשות בנידון אלא לקבל אותה כמו שהיא ...אז מה את אומרת הרה ?
הי. את חושבת ומאמינה שאת באמת מסוגלת לשמור רק על קשרי ידידות עם האקסית? מה אני חושבת? יש לי איזשהו רעיון כללי, ואני מנסה - כרגע - לנסח אותו למשהו שאפשר לכתוב ושיהיה מובן... בבת-הזוג הנוכחית שלך את לא מאוהבת (ואוהבת? יש הבדל בין לאהוב לבין להיות מאוהב). את האהבה את "שומרת" לאקסית, למרות שאת יודעת שזה חד-סטרי. לא, זו לא השפלה להיות ידידה שלה... אבל יש בזה משהו אחר - זה עלול לפגוע בך ובחברה הנוכחית שלך, כי במקום להשקיע בזוגיות שיש לך עכשיו, תהיי שקועה באקסית. ברוב המקרים שבהם בני זוג לשעבר מחדשים את הקשר, ואפילו אם רק לצרכי ידידות, זה לא נגמר טוב. שימי לב שהתאפקת 5 חודשים לפני שהתקשרת אליה. אם היית חשובה לה כמו שהיא חשובה לך, היא יכלה להתקשר אלייך. אפילו סתם כדי לשאול בשלומך. מה עומד מאחורי ההחלטות שלה - רק היא יודעת. אולי היא חשבה שזה לא בריא ליצור איתך קשר. אולי מבחינתה באמת היית "קטע חולף" (בלי לפגוע, אלו רק מחשבות שעלו לי לראש בעקבות מה שכתבת). אולי היא חיכתה באמת שאת תהיי הראשונה שתיצור קשר. אין ספק ששתינו לא יודעת אם ועד כמה היא חשבה עלייך בתקופה הזו, ואם כן - באילו מובנים. אל תתפשרי. לא מתאים? היא מחפשת צעירות? זכותה... אל תנסי לרקוד על שתי חתונות; תשקיעי במה שיש לך היום. לדעתי - ואפשר לתקן אותי - הראש שלך נמצא בזוגיות הנוכחית, אבל הלב עדיין נמשך אחורה. ברגע שתוכלי להתנתק, ברמה הרגשית, מהאקסית תוכלי להתמקד בהווה. כתבתי הרבה. לדעתי ההחלטה היא שלך. השיקולים העיקריים הם: להבין למה באמת חשוב לך לפגוש אותה. לחשוב על ההשלכות של כל מה שיכול לקרות. לדעת, שהכל יכול לקרות. בהצלחה בכל מה שתחליטי. שבוע טוב.
נראה לי שאת צודקת ,שאפילו אם זה לצורכי ידידות- לא חיכיתי מספיק זמן ...ושזה לא ייגמר בטוב אם אראה אותה שוב כעת ,עם כל מה שאני מרגישה כלפיה ,אולי מוטב שאחכה עוד שלושה ארבעה חודשים ואז אחליט...מתפללת להיות חזקה כן ,בשבילה זו סתם הייתה הרפתקה מעניינת ,אני יודעת,מה לעשות ..הנוכחית באמת טובה אליי .אני לא מאוהבת ...מחבבת ומעריכה ... אוהבת ...ולא מאוהבת ..אבל באמת לא רוצה שיתקלקל בגלל הסתבכות עם האקסית...תודה רבה ושבוע טוב
שלום לכולם אין לי מושג אם ההודעה הזאת שייכת לכאן ...אבל -אמא שלי נוטלת כבר תקופה די ארוכה כדורי וואבן היא כרגע בתקופת החלמה אחרי ניתוח מסובך (מצבה הפיסי תקין כעת) ושמתי לב כשהיא לוקחת את הכדור היא נכנסת למין דיכאון היא טוענת שהיא שוקעת.. אני מודאגת ומעניין אותי לדעת אם זה אכן מהכדור מה התופעות שלו ונה כדי לעשות כדי שזה יפסיק.. תודה ליטל
הי ליטל, באותה קבוצת פורומים שבה נמצא הפורום הזה יש גם פורום פסיכיאטריה. השאלה שלך מתאימה לשם, מכיוון שהפורום מנוהל ע"י פסיכיאטר. החלמה מהירה (פיזית ונפשית) לאמא שלך.
כך אומר הפתגם. ואכן, כולנו עברנו בחיינו אכזבות. מי יותר מי פחות. מה צריך אדם לעשות בכדי שלא יתאכזב במערכת יחסים בין אישית בגדול ? לא לפתח ציפיות. לא לצפות מאף אחד לשום דבר. האם כאשר אדם ינקוט בשיטה שכזו , הוא אכן חסין מאכזבות ? האם ניתן אכן ליישם את הדבר הזה ? האם הציפיות לא מתעוררות מאליהן מבלי יכולת שלנו להשתלט עליהן ? ואם אכן ניתן להגיע לרמה כזו של חוסר ציפיות מהאנשים הסובבים אותנו, וזה אכן מביא אותנו לתוצאות טובות שאין שום אכזבות מצד אחד, האם יש בשיטה הזו חסרונות כלשהם מהעבר השני ? האם זה פוגם בקירבה , במעכת היחסים ? האם ניתן להיות בן זוג אוהב, או אבא אוהב, או אמא אוהבת או ידיד אוהב, כאשר אתה מדכא מראש את כל מערכת הציפיות שלך ? או שמא זה פוגם בקירבה ? אלו הם שאלותי , מורותי ורבותי. אשמח לשמוע התייחסות . (אבל אין לי מי יודע מה ציפיות, כך שגם לא יהיו לי מי יודע מה אכזבות, ברור ? ) יום כתום לכם. אתם באים לשרשרת האנושית מגוש קטיף לכותל ? או שאתם לא באים לשרשרת האנושית וכולי וכולי ? אני מתלבט. אבל כנראה שאלך. עם המשפחה.
אם לא מצפים - לא מתאכזבים. אבל מפספסים ה-מ-ו-ן הזדמנויות נפלאות בדרך. החיים הם ים של אכזבות עם הרבה איים של הפתעות טובות; צריך ללמוד לנווט נכון בין האיים, כי אחרת אפשר לטבוע. צריך לקחת בחשבון שלפעמים זו סתם פטה-מורגנה, ומה שנראה כמו אי ירוק בים הוא סתם תעתוע של השמש... אדם צריך ללמוד לפתח ציפיות ריאליות. זה קשה. כמה שזה קשה. כולנו מצפים - לפעמים רק בשנים המוקדמות של חיינו ולפעמים עד יום מותנו - לדברים טובים, לקשרים בין-אישיים נפלאים. אבל בסה"כ מדובר בבני אדם - לא תמיד היצורים הכי צפויים עלי אדמות. אפשר ליישם את שיטת ה"בטחון": לא לצפות לכלום, ומה שקורה לטובה יכול רק להפתיע בגדול. אבל כשכל-כך נזהרים, לא רואים דברים טובים שקורים ממש מתחת לאף. אם אדם חסר ציפיות כבר הגיע לשלב שבו יש לו מערכת יחסים, אז בהחלט ייתכן שהפסיביות הזו תפגום במערכת היחסים שלו. אפשר לאהוב בלי לצפות לכלום... צריך רמה מסויימת של מזוכיסטיות בשביל זה או, לחילופין, רמה גבוהה של ביטול עצמי. שרשרת אנושית? לא נראה לי... אני אהיה החוליה החלשה - שלום! אם תלך, שתף אותנו בחוויותיך מן ההשתרשרות האנושית... אגב, נסעתי היום אחרי רכב שהיה עליו סטיקר כזה: "הקדוש ברוך הוא אנחנו ממליכים אותך". אנ'לא מבינה - בשביל מה הוא צריך שאנחנו, בני האנוש שנבראו בצלמו ובדמותו, נמליך אותו?
היי מה עם הציפיות מעצמינו? האם יש לזה קשר עם הציפיות מהאחרים? האם ככל שנהיה מרוצים יותר מעצמינו נתאכזב פחות מהאחרים? האם אי שביעות רצון מהסביבה קשורה לאי שביעות רצון מעצמינו? האם לתחושה פנימית של שלמות עצמית יש השפעה על הקשרים שאנו יוצרים עם הסביבה וההפך? בתחום הפוליטי אני כבר מבולבלת לגמריא...אשמח להשתתף בשרשרת אנושית למען ואהבת לרעך כמוך... אור פתיחות ואהבה דינה
אנחנו עובדים את אלוקים וממליכים אותו הסטיקר הזה פרושו: אין לנו מלבד אלוקינו אף אל אחר
אדם שלא רוצה להתאכזב בגדול צריך ברגע שהוא מתחיל להתאכזב לדעת לפתור ולפצח את מוקד האכזבה ולהמשיך את החיים גם אם הוא מצליח יפה להתגבר על האכזבות שלו הוא תמיד יכול להיות מאוכזב מזה שהוא כל הזמן צריך לטפל ולדאוג על מנת שלא להתאכזב כל פעם מחדש לכן כנראה שהתשובה האמיתית היא אין תשובה צריך אותו אדם וכל אדם לדעת ולחיות עם האכזבות שלו ולכולנו יש ויהיו כאלה אין שיטה . וגם אם יש , לא מובטח לך שהיא לא תהה כישלון של 100 אחוזים . במקרה שלך . אין שיטה מלבד מיתה . לגבי השאלה האם ניתן להיות אבא אוהב ועוד... אין לי מושג ! אבל נראה שבני אדם יכולים לאהוב ולהיות טובים בכל מצב ובכל תנאי אם רק באמת רוצים וזה כבר קרה בהסטוריה .
נירוש יפה כתבת. מסכימה עם כל מילה. כנראה שאכזבות הן חלק מהחיים. ובחינוך הילדים זו סוגיה סבוכה כיצד לחנך את הזאטוטים שלא יכנסו למבוכה, כי בעצם אצלם אנו יוצרים ציפיות, אכזבות, ושאר ירקות... אור ואהבה דינה
כל אחד ישן על הכרית שיש לו
סיוע רוחני לקראת המוות יום עיון מקצועי ללימוד והתנסות בנושא גישות ודרכי עבודה בתחום הבריאות ההוליסטית-רוחנית, בליווי החולה על ערש דווי ובני משפחתו יום רביעי, 28 ביולי, בין השעות 17:00-09:30 ליווי על ערש דווי מבקש לעזור לנוטה למות לחוש את שלמותו האנושית. ברגעים אלו לעיתים עולות תחושות קשות של אובדן, בדידות וחוסר ערך. התפיסה ההוליסטית-רוחנית מנסה להצביע לעבר המהות המקורית שלנו, המהות השלמה של כל אדם, אלה אשר עדיין במלוא כוחם ואלה המסיימים את דרכם יום עיון זה, פרי שיתוף פעולה עם עמותת ח.ס.ן, אשר נועד להכיר ולהציע גישות וכלים נוספים לעבודה ולהענקת תמיכה רוחנית-נפשית למתמודדים עם השהייה בצלו של המוות ולבני משפחתם, יכלול הרצאות והפעלות חווייתיות סביב נושא הסיוע הרוחני וההתמודדות עם המוות ויפגיש את הקהל עם אנשים העוסקים בעבודתם בליווי של חולים סופניים, מכיוונים שונים של תרגול רוחני ותרפיות הוליסטיות. יום עיון זה מיועד לקהל שבמסגרת עבודתו או נסיבות חייו חשוף למפגש יומיומי עם הנוטים למות. תוכנית יום העיון: 10:00-09:30 התכנסות והרשמה (חלוקת שתייה וכיבוד קל) 10:15-10:00 דברי פתיחה ד"ר מירי נהרי - נציגת עמותת ח.ס.ן, פסיכולוגית חינוכית - קלינית בכירה 11:15-10:15 הרצאת פתיחה: תקוה והשלמה חשיבות התקווה וההשלמה כיסוד לטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות. תפקידו המורכב של הרופא, כמחבר בין התקווה לחיים והקטנת סבל החולה, לבין עידודו לקבלה והשלמה עם המוות. מרצה: פרופ' צבי בנטואיץ (M.D )- פרופסור לרפואה פנימית וחלוץ בשלוב ומחקר של הרפואה המשלימה. מדען ראשי במרכז רפואה ומחקר רוזטה ג'נומיקס, רחובות. 12:45 - 11:15 התמודדות עם שכול ואובדן באמצעות פסיכודרמה מנחה: מיכל פורת - מנהלת מרכז איילת לפסיכודרמה ושילוב אמנויות, במאית תיאטרון ופסיכודרמטיסטית. מרצה בבי"ס לאמנות הסיפור בבית אריאלה, מתמחה בעבודה עם סגל רפואי וחולים בהתמודדות עם מחלה ומוות. 13:30-12:45 הפסקת צהריים 13:30 - 14:45 צרכיו של הנוטה למות ליווי החולה במסע מהחיים לעבר המוות, איך לדבר עם הנוטים למות? מה ניתן ללמוד על החיים מתוך ההתמודדות עם המוות? מרצה: עומרי ציטרון - פסיכולוג קליני, מנחה קבוצות בעמותת "ח.ס.ן" (חולי סרטן נלחמים) 15:45-14:45 תמיכה רוחנית בבית החולים: יצירת מרחב רוחני-אישי עבור החולים ומשפחתם מה היא תמיכה רוחנית בכלל ובבתי החולים בפרט, מה היא הדרך ללוות את הנוטה למות, האם מותר לקוות למותו של יקירנו? מרצה: יונתן רודניק - הוכשר בארה"ב בתחום תמיכה רוחנית, עסק בעבודה קהילתית בתחום שנים רבות, עובד כתומך רוחני בצוות האונקולוגי בבית חולים שערי צדק. 15:45 16:00 הפסקה 16:00 17:00 תפיסות המוות ביהדות והמשתמע מהן בדיקת תפיסות שונות במקורות היהדות והשלכותיהן עבור הסובבים את הנוטה למות. מרצה: הרב מיכאל גרץ - רב קהילת 'מגן אברהם' בעומר ומורה רוחני של מרכז 'שילוב' מרכז חינוכי יהודי. מחיר לקהל הרחב: 170 ש"ח למנויי חיים אחרים והרשמה מוקדמת עד 22.7::150 ש"ח הנחה לסטודנטים. מומלץ להרשם מראש בטלפון: 03-6234009 ניתן לרכוש שובר לארוחת צהריים בסך 35 ש"ח למזנון במקום, שיכלול: סלטים, גבינות, אנטי פסטי, פשטידות, לחמי בריאות ומיצים טבעיים.
ומה עם סיוע רוחני לקראת החיים ? צרכיו של הנוטה לחיות ? חשבתם על סיוע בכיוון הזה ? קשקשנים .
מסתובב ברשת: מ ד ה י ם מותם של נשיאי ארה"ב האם המציאות עולה על כל דמיון , או שזה צירוף מקרים נדיר ביותר אברהם לינקולן נבחר לקונגרס בשנת 1846 ג´ון קנדי נבחר לקונגרס בשנה 1946 לינקולן נבחר לנשיאות ארה"ב בשנת 1860 קנדי נבחר לנשיאות ארה"ב בשנת 1960 השמות של לינקולן וקנדי מכילים 7 אותיות ( Lincoln, Kennedy?? ) שניהם היו פעילים בתחום זכויות האזרח נשותיהם של השניים איבדו תינוקות בתקופה שבה היו בבית הלבן שני הנשיאים נרצחו ביום שישי שניהם נורו בראש שמה של מזכירתו של לינקולן היה קנדי שמה של מזכירתו של קנדי היה לינקולן שני הנשיאים נרצחו על ידי דרומיים סגני הנשיא שירשו אותם היו דרומיים שמות המשפחה של שני סגני הנשיא שהחליפו אותם היה ג´ונסון אנדרו ג´ונסון שירש את לינקולן נולד בשנת 1808 לינדון ג´ונסון שירש את קנדי נולד בשנת 1908 ג´ון וינקלי בוות שרצח את לינקולן נולד בשנת 1839 לי הרווי אוסוולד שרצח את קנדי נולד בשנת 1939 שני הרוצחים נודעו בשמם המלא שמותיהם של השניים (John Wilkes Booth??, ו-Lee Harvey Oswald) מכילים 15 אותיות כל אחד. הנשיא לינקולן נורה בתאטרון בשם קנדי הנשיא קנדי נורה במכונית מסוג לינקולן לאחר ההתנקשות בלינקולן נמלט בוות מהתאטרון, ונתפס במחסן ספרים אוסוולד שירה בקנדי ממחסן ספרים נמלט, ונתפס בתאטרון. שניהם מעולם לא הועמדו למשפט, הם נרצחו זמן קצר לאחר שנתפסו. והדובדבן שבקצפת... שבוע לפני שנרצח שהה הנשיא לינקולן בעיירה מונרו שבמדינת מרילנד.  שבוע לפני שנרצח שהה הנשיא קנדי במחיצתה של מרלין מונרו. נו מה דעתכם האם זהו צירוף מיקרים או שהמציאות עולה על כל דמיון???!!!
הי שלומי'לה, באמת מעניין.. אז זה אומר שבאיזשהו מקום קיימת אשה שקוראים לה מיעבצ והיא נולדה בשנת 1869 וכרגע היא מתכננת איך להפטר ממני ולכבוש את בעלי? איזה פחדדדדדד. חוץ מזה מה שלומך? ואיך בעבודה? עדיין עושים כאילו יש לחץ נוראי וברגע שהבוס יוצא משחקים טטריס? יום כתום.
בכלל, אין לי עצבים וסבלנות למשחקי מחשב. לא מושך אותי. דוקא היום יש קצת עבודה. אני מחכה לנתונים ממישהי וכשזה יגיע, אעמול . מה שלומך ? מה חדש ? מה טוב תבשרי ?
זה צירוף מקרים מצער . קח לדוגמא את בוש וקלינטון גם כאן אפשר למצוא הרבה דברים משותפים ביל ובוש מורכב מ3 אותיות ושניהם לא הצליחו באופן מדהים להוציא את מדינת ישראל מהבוץ שלומי זה הכל צירוף מקרים זה קורה במדינות הכי טובות הייתה בזמנו תיאורייה של הרדומים או הסהרוריים מכיר ?
.
מיכל כבר כאן חמוד\ה היא אף פעם לא הלכה תוחזר שמחה לאלתר! אם כבר. בוקר טוב מי כאן היום ? אפשר להקריא שמות ?
אמנם לכל אחת יש את הייחוד שלה (וטוב שכך) אך באמת מאז שמיכל העבירה את הגן לגננת אחרת הפורום שינה את פניו הן מבחינת ההרכב האנושי והן מבחינת התכנים. היו מי שנעלמו, היו מי שהצטרפו. נעשה, אולי, פחות שמייח אולי יותר רוחני.. בכל מקרה, האפשרויות הן אלה: 1. אפשר להשאר ולהשלים עם השינויים. 2. אפשר לעזוב לגמרי ולהשאיר עננת אבק. 3. אפשר לבקר מדי פעם, איך שלפעמים ואיך שמתאים. 4. אפשר להשאר ולהפריע. אור ואורגזמה, צבעים.
אני רואה שיש מצב רוח טוב היום. בכל אופן, למוטרד/ת התורן/נית - לא דרשתי ממיכל את התפקיד, כפי שידוע היטב לכל מי שבעניינים. מראש היה ידוע שזה מהלך זמני, עד להודעה חדשה (תלוי, כאמור במיכל). אם היית מפרט/ת קצת יותר מה בדיוק מטריד אותך, אולי היה אפשר לסדר את זה... אבל, כמו כל נודניק אנונימי, כמה קל לכתוב 3 מילים, לפרוש כנפיים ולעוף מכאן... לא? רק זהירות מקווים של מתח גבוה... למתעופפים למיניהם יש נטיה להיכנס בהם, ואז הם מתפחמים צ'יק-צ'ק... ושלא תגיד/י שאני לא דואגת לך.
אני חברת קופת חולים כללית שנים רבות מקבלת שירות בקופת חולים רש בכרמל בחיפה שהשירות הוא מתחת לכל ביקורת כל דבר צריך לחכות שבועיים עד שלוש בתור לרופא או בבדיקות דם לאחות כמובן יש גם אחיות שלא יודעות מה זה יחסי אנוש מעניין מה היה אומר דובר קופת חולים
אין תקציב!
תשאלי אותו! אפשר להיות פסיביים ולהתלונן בלי סוף. אפשר להיות קצת יותר אקטיביים ולנסות להזיז קצת את העניינים. מה דעתך על זה, אורית?
קופת חולים כללית בכרמל עברה שינויים ההנהלה התחלפה ואני עברתי מאז למאוחדת באותו המחיר יש לי מאוחדת עדיף וביטוח סעודי גם סל התרופות במאוחדת גדול יותר כדאי לטלפן למרים ממאוחדת חיפה תקבלי הצעה טובה
דינה, זה לא עבד! ניסיתי כמה וכמה פעמים ולא הצלחתי להתרכז בזה. אור שמחה ומה שאת רוצה
מקווה שלא נפגעת מההערות המעט מרושעות... יכול להיות שקשה לך לדמיין. אבל כדאי לך להמשיך לתרגל, זה עניין של אימון. חשוב שתעצום את עינך ודמיין לעצמך מקלחת גדולה של אור השוטפת אותך ועוטפת אותך בקרניה. ניר שלח תמונה שיכולה להמחיש את זה... אור אהבה והצלחה דינה
לא נפגעתי כלל וכלל,חבל לבזבז אנרגיות:-) (זה חיוך). לפעמים אישתי מדריכה אותי לדמיין שאני שוכב על מזרון מים וצף על מים (זה מאוד מרגיע) אני יכול תןך כדי זה לדמיין גם מקלחת של אור? זה יתפוס?
הייתי בקשר.
לא בדקתי את ההוטמייל כבר יומיים. אני צריכה להגיש מחר עבודה, וסיימתי אותה אתמול. עכשיו יש לי יותר זמן.
מאחלת לכולם בוקר נעים אור ואהבה זיו ואורה... דינה
פעם אחרונה יצאתם למדיטציה של אור, מאז לא שמעתי מכם... אפשר להפסיק את המדיטציה... לא צריך להמשיך אותה כ'כ הרבה זמן... אז שיהיה הרבה אור לכולנו
יש לי בעיה קטנה אולי תוכלו לתמוך בי.. נדלקתי על ההיא מלמעלה עם העיניים..אוף...הרסה אותי ..וה"להכניס להוציא" שלה זה בכלל גמר אותי לגמרי... מי זותי מישהו יודע..?..אולי זה שעושה V היה איתה ?...לכן החיוך...בר מזל... טוב נו..אדפוק מקלחת(לפחות זה...) כנראה שהשמש בים טימטמה אותי כבר לגמרי........ נשים...אי אפשר איתכן ככה...אי אפשר בלעדכן אחרת...
שמור על העיניים שלך במקלחת...
אהלן אז עדיין עם הראש של הABC ...? או קיי ,שיהיה ..אשמתי .הייתי הראשון עם זה ..אז מגיע לי . ושמרתי על העיניים והאוזניים ..ולא רק ,אלא גם על מה שבין האזניים...
בוקר בוקר עקב סערה בכוס מים..הושבת הלילה המייל הישן והטוב שלי (או הרע...) הנה החדש [email protected] תודהדהדהדה ושבוע טוב
מי אתה בעל המייל החדש? ומי אתה מצפה שיכתוב לשם ומה? והאם שקטה הסערה?
מיכלי הסערה ההיא..שקטה ואחרת באה במקומה ולא מצפה כבר לכלום..ובכלל בחיים הכל יכול להיות . את מוזמנת כמו כולם/ן גם ל"כתוב לשם "... אבל בבקשה אנא רק דברי חכמה ואהבה וכו וכו וכו ערב טוב ורגוע לכולם אתם שקטים כנראה יש סיבה .(???)
שלום לכולם לאחרונה נפתח אתר חדש בעברית בנושא "תסמונת המעי הרגיז". אני יודע שזה רלוונטי מאוד עבור רבים מהמבקרים בפורום הזה. האתר מתמקד באפשרות התמיכה ההדדית בין הסובלים מהמחלה ולכן חשבתי להביאו לידיעת באי הפורום. התסמונת גורמת לכאבי בטן, יציאות תכופות, תחושת נפיחות ועוד. התסמונת נפוצה אצל 15% מהאוכלוסיה וזהו האתר העברי הראשון שעוסק בה. האתר מתמקד בפן החברתי והרפואי של התסמונת. אתם גם מוזמנים לבקר בפורום שהקמנו שמטרתו הקמת קהילה לשם החלפת חוויות, עצות וסיפורים בין הסובלים מהמחלה. פורום המעי הרגיז העברי: http://www.tapuz.co.il/Communa/usercommuna.asp?CommunaId=3276 אתר המעי הרגיז העברי: http://www28.brinkster.com/meiragiz/index.html בברכה מנהל האתר
שלום לך מנהל האתר הנכבד! אתה כותב: "לאחרונה נפתח אתר חדש בעברית בנושא "תסמונת המעי הרגיז". אני יודע שזה רלוונטי מאוד עבור רבים מהמבקרים בפורום הזה. האתר מתמקד באפשרות התמיכה ההדדית בין הסובלים מהמחלה ולכן חשבתי להביאו לידיעת באי הפורום". רלוונטי מאד? עבור רבים? מאיפה את יודע, מנהל אתר יקר, ממה סובלים אנשי הפורום מבחינה תוך מעית? דווקא המעיים שלי נחמדים וסבלניים ובעלי מזג נוח מאד. באשר לג'ננות אחרות שאני לוקה בהן - אין לי כל סיבה להכחיש. מאחלת לך המון רלוונטיות בחיים האישיים והמקצועיים. שלך, צבעים.
צבעים יקרה לאחר בדיקה חוזרת ותיאום מול יועצי המשפטי החלטתי לשנות את הניסוח. מעתה אמרי: "אני יודע שזה עשוי להיות רלוונטי מאוד עבור רבים מהמבקרים בפורום הזה". נדמה לי שמוטב כך. אם תפגשי (גם וירטואלית) אנשים שלדעתך האתר שלי מתאים להם אני אשמח אם תפני אותם אליו. תודה מראש ובהצלחה.
היי מה שלומך? איך עברה עליך השבת? דני, נצל את הפורום הזה לספר כל מה שעולה על רוחך, להפיג את בדידותך, להכיר אחרים ואת עצמך. כשזה לא תלוי בגיל, במראה במקצוע או במעמד אתה יכול להיות יותר אמיתי ומיוחד. אור אהבה ושבוע נפלא דינה
שאלה: כשדיברת על תגובות שנובעות מהבטן לעומת תגובות שנובעות מהראש, שאלתי אותך מה עם תגובות מהלב... ענית לי על מחלות לב. האם אפשר להסיק שאינך משתף את הלב בהחלטות היומיות? או בקשרים עם אנשים קרובים? דינה
ממ.. לא מדוייק כשפונים אלי וכותבים לעניין אני כותב ומשתדל לענות לעניין עד כמה שאני יכול כשמישהו כותב לי אתה מעצבן אותי הוא הרי כתב לי מהבטן אז אני עונה לו ,לך לעזאזל שזה גם מהבטן אני לא מנסה לשמור על רמה מסויימת אני שט בין הרמות אני חונך את הגולש על פי דרכו :) לגבי הלב אני קצת מתבלבל נראה לי כאילו שאחרי הכל - הכל מהלב טוב רע שקר ואמת אהבה שנאה הכל מגיע מן הלב את מתכוונת לקונפליקט שבין הלב לראש לבטן ? אני מתמרן ושוב כשצריך ותלוי עם מי ובמקרה משתמש עם הלב בעיקר בדברים שתלויים בי ואך ורק בי . וכשצריך עם הראש בדברים שלא קשורים רק בי נניח עבודה , ושמשלמים לי בשביל לחשוב וכמובן עם הבטן אבל אף פעם לא עם הידיים :-) לא מרגיש צורך להשתמש עם הלב בכל מצב בבית ועם חברים בודדים ליבי פרוץ לרווחה ושוב אני חושב שהלב ובטן זה אותו דבר לרוב אפשר לכתוב מן הבטן מבלי להרגיש משהו בלב ? לרוב צריך להתפשר או על הראש או על הלב קשה מאוד להגיע למצב שבו הראש והלב נמצאים באיזון מקסימלי . כל אחד בוחר לעצמו ונושא בתוצאות שלו .
אהבתי את מה שכתבת. קשה למצוא איזון מושלם בין הלב והראש אבל חשוב להפעיל את שניהם כדי לא לקבל כאב ראש או כאב לב. ברגע שיש ביניהם שיתוף פעולה הדברים מסתדרים פחות או יותר. אור אהבה ושיתוף פעולה
לא ניסנתי ליצור קשר עם ילדי הכתה, כי היה לי כאב ראש.2 חברי הטובים התקשרו אלי אך לא היה לי מה לומר להם,כי אין לי חויות,ואני לא יספר להם על הכאב הנורא שאני סובל כי אז הם ישאלו אותי מה יש לי שכל הזמן אני סובל ? ולא יהיה מה לומר להם!
דני כשאתה פותח וקורא הודעה תרד למטה ותראה שיש לך מקום לתשובה להודעה שקראת. כך תתחבר 'לעץ' הקיים ולא תצטרך לפתוח כל פעם עץ חדש למעלה. דינה
יש לי שאלה חשובה מאוד על מה שכתבת לי אמתול(רק עכשיו ראיתי את זה). אני צריך לעבוד על עצמי עש שאני אהיי שלם עם עצמי או עד שהסביבה תהיי מרוצה ממני? מה קורה כשזה מתנגש?
בדרך כלל זה אמור ללכת ביחד. אם אתה תשאף שהחברה תהיה מרוצה ממך מה שנקרא, להיות פליזר, אתה לא תהיה מרוצה בתוכך.(בסוף גם הם לא...) אם אתה תדאג ותפעל רק מתוך האגו שלך, תחטוף ריקושטים מהסביבה ושוב לא תהיה מרוצה... אבל אם תפעל ממקום פנימי נקי ומאוזן אתה תהיה מרוצה וגם סביבתך. אל תצפה שכל הסביבה תהיה מרוצה ממך, אנשים בד'כ לא מרוצים מאחרים בגלל שיש להם גם בעיות עם עצמם... מסובך? לא פשוט... אז מה עושים? תתן לאינטואיציה שלך להדריך אותך. תאפשר לאור להכנס לתוכך. איך? תעצום עיניים ותדמיין ששטף של אור נכנס לגופך מלמעלה דרך קודקוד הראש. תרגיש איך האור זורם ומנקה כל חלק בגופך. אחרי 5-10 תפקח עיניים וספר לי איך הרגשת... אור והצלחה דינה
אני מקווה שאת לא צוחק ממני כי אני הולך לעשות את זה.
18.5
בגיל שלך הנושא החברתי בעייתי כי רובם בצבא... שים לב: במילה 'סבלנות' טמונה המילה 'סבל.'.. אגב: אתה יכול לענות תשובות בעץ שכבר פתחת...
קראת מה שכתבנו לך למטה?
יום קסום ושיהיה נעים בלב לכולנננננננננננננו אור ואהבה דינה
גם לך. יש לי שאלה אלייך, למה את לא עונה כששואלים אותך על כל מיני דברים כמו למשל האם את עובדת? האם את דתיה? זה חסוי?
דינה לי חביבה . באיחור של יום נמשיך היכן שהופסקנו בת כמה את דינה ?
אז מה ניר?,עכשיו אתה ברוגז?
היי נירוש לפני 25 שנה היתה לידתי הראשונה. אחת החוויות הגדולות של חיי...
שלום לפני שנה ויותר נכנסתי למשבר נפשי,כתוצאה מהמשבר הנפשי הוצרכתי לקחת כדורים נגד דיכאון,יותר מ5 סוגי כדורים לקחתי במשך השנה ןאף אחד לא עזר. חצי שנה לא הייתי בלימודים,ואז שחזרתי היה סבבה מבחינה חברתית וכבר מצאתי לי שני חברים טובים,והסתדרתי מצוין חברתית(תקופה זאת הייתה שלושה חודשים)אבל בעקבות כל מיני תופעות לוואי (כאב ראש ובעיות בעצבים)שהכדור גרם לי הפסקתי את לימודי בבית הספר ונעדרתי מהלימודים לתקופה מסויימת,לאחר חודשיים חזרתי, הרגשתיי כלפיי החברים לא הייתה טובה והרגשתי קצת מנותק ,חזרתי הביתה ולא חזרתי עוד ללימודים.עכשיו אני בבית והפסקתי עם הכדורים אני מרגיש הרבה יותר טוב ,אין לי כמעט מחשבות ברוך ה' ואני מרגיש מצוין ,אולם אחרי חודש וחצי הופיעו לי כאבי ראש קשים שהתמשכו שבועיים הלכתי לכל מיני רופאים והם אמרו שכנראה הכאב ממתח ,עכשיו אני מרגיש יותר טוב אך עדיין הכאב מפריע לי לתפקד,ובגלל זאת אני לא יוצא הרבה החוצה ואני מרגיש בודד מה עלי לעשות כדי שהחופש הזה אני גם לא יסבול ,מספיק סבלתי יותר משנה. אנא עיזרו לי!!!
בן כמה אתה?
חבל שאתה מרגיש ככה והלוואי שהייתי יודע מה להגיד לך, אני לא יודע מה להגיד במצבים כאלה, אבל יש כאן אחת בשם הרה והיא חכמה כמו שד, היא בטח תדע מה להגיד לך, סבלנות חביבי היא תופיע:-) (זה חיוך)
שלום דני אני שמחה בשבילך שאינך זקוק יותר לכדורים, ושחל שיפור במצבך. תחושת בדידות היא תחושה קשה וחשוב להתרועע עם חברים. האם ניסית ליזום קשר עם החברים מהכיתה? לפעמים תחושות ניתוק שקיימות אצלך יכולות להתפרש על ידי חבריך שאתה הוא זה שלא מעוניין ביצירת קשר... האם אתה אוהב בעלי חיים? הם יכולים להפיג בדידות... מה הם התחביבים שלך? אתה יכול למצוא חברים עם תחביבים זהים לשלך... יום נעים ורפואה שלמה דינה
לא ניסיתי ליצור קשר עם החברים כי כאב לי הראש,אבל 2 החברים שלי התקשרו אלי אך לא היה איך לקדם את הקשר ביננו כי אין לי חויות לספר, וגם לא יכלתי לספר להם מה שאני מרגיש , כי אני לא רוצה שישאלו אותי למה כל הזמן אני לא מרגיש טוב? ואז הצתרך להגיד להם את הסיבה
דינה למה את כותבת "אני דינה"? עניתי לך למטה ושאלתי אותך שאלה.
ל"ת
דינה, אם לפי הקבלה, צריך להתרחק ממקום בו יש אנרגיות שליליות, איך אנחנו אמורים לעשות את התיקון אם עלינו להשאר לידן ולהתמודד? וגם, מישהי שעוסקת בהילינג אמרה לי פעם שאין דבר כזה אנרגיות שליליות וכל אנרגיה היא טובה. יכול להיות? בוקר נעים וקריר לכולם.
מה שלומך? ואיך הצאצא? לי אישית אין סבלנות לכל זיבולי האור הקוסמיים האלה. יש בהם משהו מלאכותי ואפילו מעט מתנשא לפעמים. רגשות כמו כעס, שנאה, קנאה ועוד הם טבעיים ואנושיים ומהווים חלק בלתי נפרד מהמארג האישיותי של כל אחד ואחת. צריך להבין למה הם מתעוררים ולנסות ולטפל במוקד שמעורר אותם כי לשם כך הם נועדו - להתריע על קונפליקטים פנימיים. אדם הטוען כי אין בתוכו שום קונפליקט בלתי פתור וכי הוא אוהב את כולם וחייו מלאים באור, הוא אדם שמנותק מעצמו ומסביבתו או שהוא מייפה את מציאות חייו או שהוא סתם סטלן. בכל אחד יש מן האור ויש מן החושך וישנן תקופות שכוח אחד חזק יותר מן האחר. שיהיה לך יום של אור ואנרגיות או סתם יום טוב, מספק, נעים ורגוע.. תבחרי. חיבוק
תראי, אני חושבת שכל אחד נאחז במשהו כדי להתמודד עם הקונפליקטים והפחדים של עצמו. יש מי שמאמין באלוהים, יש מי שנעזר בקמיעות , פסלים וטוטמים, יש כאלה שמקבלים ושולחים אנרגיות, יש את הפסיכולוגים והרופאים... ומרפאים...וכנראה שיש עוד המון... אולי יש כאלה נדירים ששואבים כוח רק מעצמם... אם זה מה שעושה לאנשים טוב שימשיכו בזה. אותי מעניין להבין את התופעות. אחרי שאבין אולי אוכל לשפוט. הבנות בקייטנה? איך מעבירה את היום? ואיזה ספר את קוראת עכשיו?
צהריים טובים להגיד שאין אנרגיות שליליות זה כמו להגיד שאין שום דבר רע בעולם... אולי חברתך התכוונה לכך שבכל אנרגיה שלילית יש פוטנציאל לאנרגיה חיובית ? כשם שכל דבר רע ניתן להפוך לדבר טוב. אפילו משיח בן דוד מקורו בטומאה הכי גדולה... מיכל, יש מצבים שכדאי להתרחק מאנרגיה שלילית למשל, אם אני אכנס לבית קפה וארגיש שהאנרגיות שם שליליות אני אחפש בית קפה אחר... קרא לי שבמסגרת עבודתי הייתי צריכה ללון במלון מסוים ולא יכולתי לשהות בחדר יותר מ- 5 דקות. עזבתי בלילה וחיפשתי מלון אחר. אבל אם אני עובדת במקום עבודה מסודר, יש להניח שהגעתי לשם בעזרת אנרגיות חיוביות, אבל יש גם מצבים עם תדר של אנרגיות שליליות. קולגות שאינני מסתדרת איתם, תככים, רכילות וכו.כמובן שאני לא אקום ואעזוב משרה. אני אבין שעלי להתמודד עם האנרגיות השליליות הללו. אותו דבר בחיי נישואים. אם התחתנתי עם האיש שלי כנראה שהיו שם אנרגיות חיוביות. בהמשך מסתננות להן גם אנרגיות שליליות שאיתן אני צריכה להשתפשף לעשות עבודה ולעבור תהליך של תיקון... אור והתפתחות דינה
ניר השאיר כאן אתמול הודעה שמופנית אליי. עניתי לו. ואז חשבתי, שיש מקום להעלות דברים מסויימים בפני כולם. ניר התרגז (?) בגלל הודעה מסויימת, שלדעתו נמחקה שלא בצדק. צודק או לא? עניין של תפיסה בלבד. אבל אני מקבלת את ה"נזיפה" שלו (למרות הכותרת הפרובוקטיבית). נשאלת השאלה - מה לגיטימי, מבחינתכם, שיהיה בפורום? מה להשאיר ומה לא? האם הודעות שנראות לגיטימיות עבור X אנשים, אבל מפריעות ל - Y אנשים צריכות להישאר? אכתוב כאן שוב - אנשים פנו אליי באופן אישי (מיילים) בקשר להודעות מסויימות. נכון, תשאלו "אז למה הם לא כתבו את הביקורת שלהם כאן?" שאלה טובה. ואני אשאל בחזרה - מתי נכתבה כאן ביקורת שגם התקבלה??? בצדק או שלא (שוב, עניין של תפיסה בלבד), כל ביקורת גוררת התגוננות קולקטיבית, במקום לפתוח פתח לדיון. למה כל-כך קשה לנהל כאן דיון על דברים שלא בהכרח נעים לקרוא? למה הכל צריך להיעשות בצורה עקומה (פרובוקציות, העלבויות וכו')? אז מה דעתכם? תספרו עד 10 לפני שאתם עונים. תחשבו קצת על הדברים. תענו אחרי שהתרגזתם (או לא)... אחרי הכל, אין בהודעה הזו אלא הזמנה לדיון בנושאים שקשורים לכל משתתפי הפורום - ותיקים, אורחים וזמניים. אם מישהו/י מרגיש/ה שיש משהו בהודעה הזו שמופנה אישית אליו/אליה, אז שיירד/תרד מזה. זו הודעה כללית שמופנית לכולכם. המשך יום רגוע לכולם.
שרק אלו יהיו הצרות שלך בשעה כזאת... בכל זאת זה בסהכ אינטרנט ופורום של קישקושיידה וכו (...) ויש לך בטח דברים חשובים יותר בחיים . אז יאללה שיהיה לכם יום נעים צאו מהקופסא ומהמזגן ורדו לים . וניר -תזהר שלא יכנסו לך מים לעיניים...
אני ינשופית. את הצרות של היום אני משאירה ליום, אבל הלילה - זה משהו אחר. בכל מקרה, אלו לא הצרות שלי, נכון? זה לא הפורום שלי, אלא של כולם ולכן ה"צרות" הן של כולם. ולכן, זה עניין שרלוונטי לכולם. המשך יום טוב.
בתור משתתפת שהיגיעה לפני זמן קצר אני מרגישה שיש פה יותר מאבקי כוח מאשר תמיכה הדדית. אם יש הסכמה לגבי נושא מסוים הכל בסדר, אבל אם חס וחלילה יש חשיבה קצת אחרת או חילוקי דעות זה ניתקל בהתנגדות אנטגוניסטית. לאחרונה האנשים בפורום מזדהים כמישהו או משהו וכו כנראה שזה לא בכדי. אם צריך להסתתר מאחורי אנונימיות סימן שיש אי נוחות. למה בפורום תמיכה הדדית צריכה להיות אי נוחות? איפה התמיכה? אולי צריך לבדוק מחדש מה מטרת הפורום? שיהיה לכולם יום של אור ואהבה דינה
לצערי יש אנשים שמוצאים את הפורום כמקום פורקן לתסכוליהם ונהנים מה"כוח" שמאחורי המקלדת, כוח האנונימיות, כדי לסכסך ולזרוע רוע בין הכותבים בפורום. השאלה איזה תכנים למחוק ואילו לא? מה את אומרת דינה?
לדעתי, הודעות שצריך למחוק הן הודעות שיש בהן מסר אישי וברור נגד הכותבים בפורום. אפשר לחלוק על דעות, אפשר לפתוח דיון ולהתווכח אבל להעלבות ופגיעות מכוונות, בעיקר כשהן חסרות בסיס אין שום זכות קיום בפורום. ברגע שהודעות מהסוג הזה לא יהיו כאן גם הודעות התגובה אליהן לא יכתבו בכלל. בואו לא נשכח את מטרת הפורום - תמיכה הדדית ולא הצלפה הדדית - ונשמור על ראש פתוח גם לדעות מנוגדות משלנו.
את צודקת. אבל מה אם הודעה מסויימת, שאין בה כוונות לפגוע כן פוגעת במישהו? קשה ואפילו בלתי אפשרי להיכנס לראש של כולם. זו לא נראית לי המטרה, ובכל אופן - לא המטרה שלי. אנחנו צריכים, בתור התחלה, לא לתדלק את המטרידים והמתחזים למיניהם. מישהו השאיר הודעה לא עניינית (מבחינת תוכן פוגע) - אז אין שום חובה לענות לו. נדמה לכם שפספסתי הודעה כזו - תעדכנו אותי (כמו שחלקכם אכן עושים, וזו הזדמנות להודות לכל מי שמעדכן אותי). לפעמים נדמה, שבאמת יש עניין של "המילה האחרונה": X כתב ככה? יופי! נראה לו מה זה! בינינו - בשביל מה זה טוב? אני מצטרפת אלייך למשפט האחרון, ומקווה שכל היתר יצטרפו אף הם.
היי אני חושב שצריך למחוק כל מה שפוגע במישהו,גם ככה הפורום הוא כמו איזה מבצר, אז למה להקשות עוד?! ובקשר לביקורת:לפעמים אנשים לא רוצים לכתוב פה ביקורת(בלי להעליב,ביקורת עיניינית) בגלל שיש סיכוי סביר שהוא ישר יחטוף כמעט מכל עבר. אני סופר עד 15 לפני שאני עונה על דברים שמרגיזים אותי למרות שלפעמים זה קשה ובא לי להתפוצץ.
ראשית כל, נכון - אין כאן מקום להודעות שמטרתן לפגוע, לסכסך או להסית. אנחנו צריכים להתעלם מבעלי הכוונות השליליות, ותמיד יהיו כאלה. כמו שכתבתי בתשובה למיכל - אם נדמה לך (או לכל אחד אחר) שיש בפורום הודעה בעייתית, תודיע לי, אפילו במייל. לזה בדיוק התכוונתי; לחשש של אנשים לכתוב כאן ביקורת כלשהי. למיטב ידיעתי, ביקורת עניינית שאינה מנוסחת בצורה פוגעת ו/או מסיתה עדיין לא הרגה אף-אחד. תמיד אפשר לקרוא את הביקורת ולהגיד לעצמך: "וואלה! שטויות!" אבל לא צריך לכתוב את זה בפורום ולא חייבים להגיב. אני מאמינה לך :-) כשכועסים, אז מגיבים ישר ומהבטן. אבל צריך לזכור, שהכבוד העצמי של אף-אחד לא עומד כאן על הפרק. לרוב האנשים (מלבד מטרידים) אין עניין לשחק משחקים של כבוד. אני מניחה שאפשר להמציא פורום שייקרא "כבוד עצמי", אבל לדעתי זה לא הפורום הזה. ושוב, מותר לחלוק עליי ולומר שאני טועה. שרדתי (ועדיין שורדת) דברים קצת יותר קשים מזה.
החמסין קטל אותו טוטאלית
קטל את מי?
אולי עוד כמה אנשים,אבל אני יכול להעיד רק על עצמי
השבוע הייתי בטיול וראיתי קבוצה של אנשים שעישנה סמים, כנראה קלים. הם ניראו מסטולים אבל שמרו על פסון צחקו הרבה ונראה שהיה להם כיף. אני מעולם לא עישנתי סמים אבל השתעשעתי עם הרעיון וכמעט שהתפתיתי. בתור שפנה כמובן לא עשיתי כלום... מישהו מכם התנסה? דינה
את עושה חיים דינה . עכשיו כל עניין האור מובן לי קצת יותר :-) סתם בת כמה את דינה ? בני כמה היו אותם אנשים ? אני יצא לי לעשן בטיולים כל מני ... וזה היה מזמן אבל חייב לעוף אפרט מחר בנתיים תשאירי כאן את הגיל שלך .. ביי
מה זה תשאירי כאן גיל? איפה להשאיר? על השולחן? זה נשמע כמו תשאירי כאן את הצ'ק... ניר אתה טועה לגבי האור... אני אפילו סיגריה לא מעשנת... אור שמחה וטיולים (באוטו) דינה
מה היה בהודעה הזו שדחף אותך למחוק אותה ?? היא כל כך הצדיקה מחיקה ? לידיעתך הרה ,קנאי צר עין זה אומנם שיא השיאים למילים הקשות שנכתבו כאן ובכל זאת לטעמי ההודעה הזו היא בגבול הנסבל בפורום דמוקרטי אבל אם את נהנית משיכרון המחיקה יכולת לבקש יפה אני כל יום יכניס 30 הודעות ראויות למחיקה את צריכה רק לבקש מוזר מאוד. http://my.doctors.co.il/forums/read.php?f=360&i=326100&t=325804
היום יום שלישי פעמיים כי טוב אמרו על מה הכעס? מה מחקו?
למה תמיד שאני כותב משהו כולם כבר מדמיינים אותי יושב כעוס עצבני מזיע וצורח אין כעס , יש חור בהבנה ואיפה נעלמת ככה מבלי להודיע ? את יודעת שקיר קטן מפריד בנינו ואני שומע כל מה שהולך אצלך ?
זה יותר מקנאות וצרות עין, הלא כן? וזה כתוב בקישור שהצמדת להודעה... זה לא איום שלוקחים ברצינות, כי מה כבר יקרה, אבל עדיין - איומים? זה פורום שמטרתו תמיכה הדדית, לא? מה בין איום (משעשע ככל שיהיה ונטול כוונות זדון) לבין תמיכה הדדית? יש לי רעיון נפלא - למה שכולכם לא תחליטו מה בגדר ה"מותר" במסגרת הפורום, ומה בגדר ה"אסור"? תנסחו רשימת כללים, תפרסמו אותה בפורום - כדי שלכולם יהיה ברור, וזהו. ככה לא תהיינה אי-הבנות. ועוד משהו - חשבת על הרעיון הבא - אנשים פונים אליי במייל (ולא, אני לא מתכוונת לאלי, לפני שאתה מאשים אותו) ומתלוננים על הודעות שנכתבות בפורום. כנראה שאנשים מרגישים, שאין מקום בפורום עצמו לתלונות, כי יש כאן אנשים (ושוב, אני לא מתכוונת למישהו ספציפי) שלא יודעים לקבל ביקורת בלי להתקיף, ולכן פונים אליי באופן אישי, ולא משאירים את ההודעות שלהם כאן. חומר למחשבה, אה? רוצה להכניס כל יום 30 הודעות - בבקשה. אם אין לך עיסוקים טובים יותר במשך היום, אז למה לא? אבל אח"כ, כשדברים גולשים למילים קשות יותר ולעלבונות, שאף-אחד כאן לא יתפלא למה זה קורה... והגלישות הללו בלתי נמנעות כמו שכולם כאן יודעים. מה דעתך? ובבקשה, תחשוב קצת לפני שאתה עונה, בסדר? יש מקום גם לתשובות מהבטן, אבל בעיקר מהראש.
אחת שתיים שלוש ארבע חמש שש שבע שמונה תשע אני חושב שמטרת הפורום היא לתת תמיכה למי שזקוק ולא לכל מתחזה מרגיז מה קשור לתת תמיכה למי שמרגיז אותי ? אנשים מתלוננים בכל מקום על כל דבר טוב ככל שיהיה . ומאוד יכול להיות גם שזה אותם אנשים שזורעים כאן אוירה מחורבנת לא מתרגש מזה ,וכדי שגם את לא ומזתומרת לקבל ביקורת ? אני לא מוכן לקבל ביקורת מאנונימי , מציק חד פעמי שמסתתר ושכל מטרת הביקורת שלו היא לפגוע ולא ממש להועיל וגם ביקורת צריך לדעת להעביר . לא היית צריכה למחוק ואם מחקת היית צריכה למחוק את שאר ההודעות הדומות . אחרת זה עלול להתקבל - אישי למחוק כל הודעה שיש בה משום פגיעה - וזהו ! הכל מכל בכל . וכמובן גם הערות מגעילות ומרגיזות שאת ואלה ששולחים לך מיילים רואים בזה ביקורת . נורא פשוט על כתוב מהבטן אני עונה מהבטן על כתוב מהראש אני עונה מהראש מסובך ? מיציתי .
