פורום תמיכה הדדית

לפני כחודש התחלתי זוגיות חדשה ונפלאה ואז זמן לא רב אחרי כן חטפתי כאבים איומים בגב, כל כך איומה היתה הרגשתי, שלא עבדתי, לקחתי חופשת מחלה מהעבודה,הייתי בחדר מיון בבית חולים ,עברתי מרופא לרופא , והפסדתי המון חומר לימודי במכללה .רוצה לחזור לעבודה. מקווה מאוד שיהיו לי הכוחות !וכל כך הרבה חומר יש לי להשלים מהמכללה .מקווה שלא אכשל. ממש לא ראיתי בעיינים שלושה שבועות .וכעת נשארתי מאחור. ואני כל כך עצוב על כך!!!!!!!!מיואש כמעט !!!! מתפלל שאדביק את הפער!!! אינני רוצה לשלם על כך בזוגיות החדשה שלי ,בבקשה עזרה ,יש פיתרונות קסם ?ובנוסף לכל הצרות האלו האהבה שלי לאהבתי הקודמת עוד בוערת בליבי ,מציקה לי ולא נותנת לי מנוח אלוהים למה עשית שאתאהב בה,המאהבת הקודמת שלי עבדה כפסיכולוגית ואינני מסוגל להתנתק מהרגשות שלי כלפיה ,נאלצתי לוותר עליה כי היא לא הייתה מעוניינת בי יותר ,כי אני רק בחור פשוט ועני ואילו היא מחוננת בשכלה עשירה ויפה,פשוט הרגשתי שכנראה שהיא צודקת ושאין לי מה להציע לה ,יש לכם עצות ???????.

לא הבנתי אותך .מה הבעייה , רוצה להתחלף בצרות...? ממה אתה מיואש , מה אתה נסחב אחרי אהבות ישנות מטופשות ? חסר דברים מיאשים באמת בחיים שרק זה מה שמיאש אותך ? עצתי לך והפיתרון שמתבקש -קח את החיים בפרופורציה הנכונה .(רצית פיתרון קסם ) שבוע טוב לכולם .

קודם כל חשוב שתהיה בריא השאר יסתדר. לימודים תצטרך כמובן להשלים. בד'כ המכללות מתחשבות במצבים כמו שלך. בקשר לאהבה: נשמע שאתה קושר קשרים בקלות. היתה לך אהבה ועכשיו אתה בזוגיות חדשה ואני מאחלת לך בהצלחה. מה שמפריע לי זה רגשי הנחיתות שלך כלפי "הפסיכולוגית" (בהנחה שאתה לא בטיפול אצלה...). למה אתה חושב שהיא מוצלחת יותר ממך? שיהיה לך יום נעים בלב והרבה אהבות שמחות...

האם אתה עדיין בקשר עם הפסיכולוגית?

תודה

כבר יודעים מה מקור הכאבים בגב? זה, לפחות, הסתדר? קח ת'זמן, בלי לחץ, ותתחיל להשלים את החומר. אני בטוחה שסטודנטים אחרים (שלומדים איתך) יוכלו לתת לך את הסיכומים שלהם כדי שתשכפל אותם. סביר להניח, שגם המרצים לא יסרבו לעזור לך להדביק פערים. פתרונות קסם? אפילו הקוסם מארץ עוץ היה מזוייף. אין פתרונות קסם, כי החיים הם לא אגדה. איך למסקנה שאותה פסיכולוגית כבר לא מעוניינת בך מהסיבות שציינת? כל הניסוח שלך נשמע כמו טקסט מאיזה רומן רומנטי (בלי לפגוע) - מה שבהחלט יכול להעיד שאתה חי כמו בתוך אגדה כלשהי. תתחבר למציאות. תראה ש: אפשר להשלים את הלימודים שהפסדת. סביר להניח שלאותה פסיכולוגית היו מניעים אחרים (שאלת אותה?). לא קל להשתחרר מאהבה ישנה, אבל אם תשקיע בזוגיות שיש לך היום, זה יכול לעזור.

לא,עדיין לא יודעים את מקור הכאבי גב שלי אבל אני בבדיקות והלוואי שזה יעבור לי כבר ,עוד בחיים לא עברתי כאב כזה ! במכללה מתחשבים בי מאד ,לפחות זה.אך עכשיו יש מרחק בין ההתחשבות שלהם ויכולת מלוי המשימות שלי,יכול להיות שיקח לי כמה שבועות ,ואני עדיין אינני בריא. ואותה בחורה ,פסיכולוגית, שאיננה מעוניינת בי אינני יודע סיבות מדוייקות, זה גם לא משנה: או שיש אהבה או שאין אהבה וסיבות במקרה הזה בכלל לא משנות ,פשוט ככה הרגשתי וממילא לא היינו ביחד הרבה זמן....... וכבר לא משנה כי אני ממשיך הלאה וכל ערב מגלה כמה שבת זוגתי הנוכחית שווה יותר ומזל שפגשתי בה ושלא נשארתי עם הקודמת וממילא אין לי ברירה !

קח את עצמך בידיים! אתה מתאמץ לייאש את עצמך בכוח? תחשוב חיובי! יש אנשים עם צרות אמיתיות, תתעודד!

שלום לכולם, מה זה חרדה חברתית? ואם יש לי ואני פונה לתיפול איך התיפול מתבצע?

שי, אני מצרפת לך מספר קישורים בנושא חרדה חברתית: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2763357,00.html http://www.geocities.com/harada_hevratit/files/social_anxiety.html http://www.geocities.com/harada_hevratit/ בכל מקרה כדאי להתייעץ עם איש מקצוע.

בוקר טוב לכל אוהבי......ואהובי......

מקווה שהבוקר הזה יביא עימו בשורות טובות לטופז ולצבעים היקרות. בעניין הדיון בעניינה של טופז אני חושבת שאלון מנסה לשאול האם יש לטופז אחריות לנעשה בביתה. בין השאלה הזאת לבין הצדקת מעשיו של בעלה המרחק רב. אבל היא פותחת פתח למחשבה ואולי אף לשינוי... ובכלל, טוב אם כולנו נעצור מדי פעם, נשאף אוויר ונשאל את עצמינו מה האחריות שלנו למה שקורה לנו בחיים, לפני שנאשים את האחרים, את המצב ואת אליהו הנביא. שוב, אין כאן חלילה הצדקת בעלה של טופז אבל ההתמקדות צריכה להיות במה אני יכול/ה לשנות את המצב ולא בהאשמת אחרים והפיכת עצמי לקורבן הנסיבות. רק זו הדרך לדעתי לשינוי ולא לדריכה במקום.

בוקר זך, בוקר צח לכולם. לגבי הדיון במצבי ה.... חברלה אני לוקחת אחראיות על מעשי ומודה שגם בי האשמה. הרי כמו שאמר אלון צריך שניים לטנגו, וגם אני רקדתי את הריקוד ביחד עם בן זוגי. קשה ואף עצוב לפרק בית, עברתי זאת כילדה ועכשיו כמבוגרת. הייתי פעם בצד שהילדים שלי נמצאים היום ולכן כואב לי מאוד......עבורם יותר מאשר עבורי. כמו בכל אדם גם לבן זוגי יש את המעלות שלו ואני לא מזלזלת בכך, עם זאת הגעתי למצב שאחרי נסיונות חוזרים ונשנים אני מעדיפה לישון לבד במיטה ולא ביחד..... ואני אומרת זאת בכאב ואני יודעת שאני מכאיבה לאהובי אך נפשי עייפה ממלחמות, עייפתי לנסות לבנות כל הזמן ולתקן את הזוגיות.......ויש עוד רבות להוסיף על הפרשה אך זה לא המקום....... תודה לכולם על התגובות......... חיבוקים טופזיקה

אני לא מאמין שמחה ?? איפה היית ומה עשית ? היכן ההתמדה שלך ללא הרף ? היכן מלכות האהבה הנצחית ?? איפה האמונה במאהב אחד ??? האם יש בליבך עוד חוכמה אהבה ורחמים לפורום הזה ? אני כבר התחלתי בבריאת תקופה אווילית חדשה עלי אדמות ללא שמחה ואולי אני תמים דיו לחשוב שאת עוד כאן יאללה ביי

הוי נירוש.. זה היה מבחן של געגוג בלבד!! התנסות של רחוק מהעין רחוק מהלב... ולא היא ,הגעגוע אלייך מכביד!!! למרות כשהיינו ביחד כל המטלות נפלו עלי -כגון כיבוס תחתוניך,גיהוץ,ספונג'ה,קניית פרחים לשבת,ניקוי אבק.... ואתה נירוש מה עשית?---חזרת מיום עבודה -משום מה עם רוכסן חצי פתוח- "אויש איזה יום קשה היה לי היום בעבודה"--- ואני באהבתי אלייך רצה חולצת לך את הנעליים,מתעלמת מגרבייך המיוזעים... רצה לקוקמקום....חולטת מים עם נענע ותה פרחים....ומגישה לך.... על כל זה וויתרתי - - - תמורת געגוע קטן!!! אתה שמחתי ואני שמחתך?

אתמול זה כבר עבר כל גבול. הוא ניתק לי את המחשב. קרע לי את הטלפון מהקיר. הודיע לילדים שאמא זורקת אותו מהבית לכן הוא עוזב ולא יודע מתי יחזור לבקר אותם וכולם בכו כל אחר הצהריים. אחר כך הוא הודיע לילדים שהוא לא עוזב את הבית. יש לו מזל שלא הגשתי עליו תלונה במשטרה אחרי השבת שעברתי איתו. עם כל האיומים לשבת עלי בכלא ולפגוע בי פיזית. אתמול הוא השתמש בילדים בצורה הכי מכוערת שרק יכולה להיות!!!!!!!! זה בלתי נסלח מבחינתי עוד. אעשה מה שאני צריכה לעשות. רק שהשם יעזור לי ולילדי שנעבור את התקופה בשלום..........תתפללו בשבילי בבקשה. טופזיקה

אין לך מישהו שיעזור לך ? אולי כדאי לך לקחת את הילדים ולהעלם לכמה ימים ? יש לך ייעוץ מקצועי ? עו"ד ? שיהיה לך בהצלחה . תהיי חזקה ! ואל תוותרי לו ! בעל אלים, הוא בעל פחדן ומגעיל ועדיף לך בלעדיו ויפה שעה אחת קודם . זו דעתי ! יום טוב עד כמה שאפשר. חיבוק חזק מכאן!

תודה, תודה שלומי יקר עד מאוד. פניתי לרווחה. מחר ניפגש שם כדי להתחיל הליכים........... וביום ראשון אני נפגשת עם עובדת סוציאלית. רק שיהיה קצר, מהר ועם כמה שפחות כעס. אני לא אקח מכאן את הילדים כי הם צריכים כרגע את הביטחון של המוכר. טופזינקה

אני רוצה לשאול טופז כמה שאלות מי יודע , אולי אפילו השם יוכל להעזר בהמשך בתשובות לשאלות :-) למה ניתק דווקא את המחשב לדעתך ? כל כמה זמן יש לו פרצי זעם וטימטום כאלה ? אתם כל הזמן רבים ? הוא אוהב אותך לדעתך ? ואת מה ? מבלי להצדיק כלום לדעתך הוא נמצא בתקופה קשה במיוחד ? לך יצא פעם לקרוע לשבור לאיים או להכות באיזושהי מריבה ?? אני מקווה שאני לא מרגיז בשאלות .

הוא ניתק את המחשב כי אני עובדת הרבה. הוא כועס כי אני מביאה עבודה הביתה....אין לי ברירה......אני לא מספיקה....... כן הוא עובר תקופה קשה. כן הוא אוהב אותי. לא אני לא אוהבת אותו אבל כן מרגישה אליו משהו. כבר שנים שיש לו התפרצויות ואיומים........הכל תלוי בתדירות ובעוצמת המריבה. בתקופה האחרונה אנו לא מצליחים להעביר אפילו משפט אחד בלי להתווכח. שתיקות רועמות כל הזמן. גם אני לא מושלמת ניר, הוא לא אשם לבד.......והקרירות שהפגנתי כלפיו בתקופה האחרונה היתה קשה מידי עבורו ובכך הוא צודק. החיים ביחד הפכו למלחמ ואני פשוט התעייפתי. טופזינקה

טוב עשית שפנית לעו"סים לקבלת עזרה. אלימות זה לא משחק ואסור לתת לה להימשך. ברגע שהוא מסכן את הילדים האחריות לכך היא גם שלך ויפה שעה אחת קודם... לא מציעה לך להתעסק עכשיו בשאלה אם את עושה נכון ואם הפרידה כדאית או לא כי המצב הנוכחי הוא גרוע פי אלף. הילדים צריכים אווירה שקטה ורגועה גם אם ההורים חיים בנפרד. המצב הנוכחי רק מזיק ולא בריא להם. מאחלת לך רק טוב, מיכל.

תודה מתוקה הוא לא אלים פיזית כלפי הילדים. כן, יש אלימות מילולית בבית. את מקבלת את המיילים שלי? טופזיקה

ברצוני להעלות מספר הגיגים על מצבך אל תכעסי אם תרצי תקבלי ולא קחי זאת כחומר למחשבה. לטנגו בד"כ דרושים שניים אדם לא מגיע למצב אלים במיוחד , כדוגמת בעלך אלה אם כן העמדת לפניו סדין אדום , אשר הוציא אותו מכליו ,חשבי במה את היית שותפה למצבו הנוכחי? איפא את בכל המצב הזה וכיצד נתת לזה להיתדרדר לרמה כזו. האם התחנת עם אדם אלים מלכתחילה? ולמה דווקא המחשב.. מה הוא מסמל אולי ישיבה ללא גבולות שלך לידו. אולי נושאים אשר את מתעסקת במחשב. ואולי אהבת הילדים את המחשב במשחקי מחשב שמהווה פגיעה בהם. על כל מקרה ממליץ על הפרדות מאדם אלים, זה מסוכן לך ולסביבה ומאחל הרבה הצלחה בהפרדות ואולי בהתחלות חדשות מוצלחות יותר. קבלי חיבוק לעידוד ממני.

אלון שלום, האם אתה גם מאלה ששואלים קורבנות אונס: "אולי התלבשת חשוף מידי?", "אולי חייכת אליו יותר מידי?", "אולי בעצם רצית אותו?". - באמת, מהן השטויות האלה? היא לא הפכה אותו לאלים!!! ולא ניפנפה מולו בסדין אדום! כל אחד מאיתנו יכול מאד מאד לכעוס, להפגע או להתאכזב במהלך החיים,אבל עובדה שלא כולנו מגיבים באלימות פיזית או מילולית כלפי בני הזוג או הילדים שלנו. מותר ואף רצוי לכעוס לפעמים אך התעללות נפשית או גופנית היא מחוץ לתחום תהא הסיבה אשר תהא. במקרים כאלה לא צריך שנים לטנגו, צריך אחד בכלא.

תגיד אלון אתה באמת כזה תמים לחשוב שגבר זה משהו שאסור לעצבן פן יתחרפן ? זה לא שהוא עצבני - פשוט מעצבנים אותו . אני מתחיל להבין. עזוב שטויות חבל שלא זרקה אותו מזמן .

באמת, אני מצטערת שככה אתה רואה חלק מהדברים. בואי נדמיין מצב, בסדר? טופז ובחיר ליבה צעירים ומאוהבים. אולי האופי שלו היה מחורבן כבר אז (ואולי לא). ידוע שאהבה מסוגלת לעוור אנשים. ידוע שיש אנשים שמצליחים לשמור על התנהגות נאותה עד אחרי החתונה (כי עכשיו היא כבר "שלו" רשמית, והוא יכול להתנהג אליה בצורה כזו). אז מה שהיה פעם, לפני החתונה, לא חשוב עכשיו. עכשיו חשוב ליצור בטחון עבור טופז והילדים. כי גם אדם בוגר ויציב יותר לא תמיד יכול להתמודד עם כאלה פרצי אלימות. והילדים? הוא לא צריך להכות אותם כדי לגרום להם נזק נפשי - הם רואים ושומעים מה קורה בבית. ילדים רגישים לדברים כאלה הרבה יותר ממה שנדמה. אבל לא נדון כעת בפסיכולוגיה של הילד. זה מדהים איך שהצלחת להפנות אצבע רומזת וכמעט מאשימה כלפי טופז. יודע מה, גם אם לה יש חלק במה שקורה (והגיוני שיש), זה לא מצדיק התנהגות כזו מצדו!!! מעניין - אם חברה שלך תשב מול המחשב, ולא תקפוץ לדום בכל פעם שתצייץ, תאיים עליה? תנקוט באלימות? אם כן - הייתי רוצה לדעת מי אתה, כדי להזהיר בנות. אם לא - אז למה אתה מנסה למצוא הצדקות עבור אדם שמתנהג כך? הוא זקוק לעזרה דחופה, זה נכון - אבל לא כדי להאשים את טופז, אלא כדי להבין למה הוא בוחר בדרך שבה הוא בוחר. זהו.

אלון אני חושבת כמוך. הבנתי שטופז נמצאת 'בסרט' הזה מספר שנים. אני מניחה שבכל 'השיט ' שהיא שרויה בו יש לה מזה רווחים משניים .(אני שומעת את ההתנגדות של הקוראים למישפט הזה...) אם היא תבין מהו החלק שלה או מהם הרווחים המשניים מהסיטואציה אולי היא תחולל שינוי בהתנהגות של בעלה ואם לא יחול שינוי היא לא תסכים להשאר איתו דקה אחת נוספת. אני לא מנסה להצדיק את היחס הגועלי של בעלה, אבל מכיוון שלא עורכים כאן מישפט צדק אלא מנסים לעזור לטופז שפנתה לפורום, זה לא רלוונטי להתייחס להתנהגותו.

כן, כל מילה שלך אמת.......... צריך שתיים לטנגו. אני לא מתנערת מהאחריות שלי ובהחלט מודה שגם בי יש אשמה. כמו בכל מריבה קיים גם הצד הצודק שלו. כן, האלימות היתה מתחילת הדרך והאשמה שלי היא שלא פעלתי אז בהתחלה. כל הזמן חשבתי שעוד אצליח לשנות אותו. כל דבר שאני עושה מפריע, המחשב הוא סתם דוגמא, גם מפריע לו שאני מדברת בטלפון עם חברות, מפריע לו שאני קוראת ספרים ..........וכמובן המחשב. אני יודעת שבדרכו הוא אוהב אותי עד מאוד, הוא סובל כרגע וגם אני. ציינתי את הדברים השליליים שבו מתוך כאב ותסכול אך ישנם גם צדדים חיובים... טופזיקה

ככה, כמו כלום, עפה לי שנה מהחיים... מהקיץ שעבר אני מחפשת עבודה: שולחת קו"ח, אי-מיילים, מתקשרת, מבררת, נזכרת בכל מי שאי פעם הכרתי ועם כל מי שדברתי ובינתיים ימים הופכים לשבועות ושבועות לחודשים ותיכף נגמרת לה שנה ושום דבר לא זז.. לא תרמתי דבר לעולם, לא התפתחתי מקצועית, אני בכלל לא אזכור את השנה הזאת כי היא לא היתה בכלל!!! אוף, כמה רע לי היום! אני החוליה החלשה - שלום.

ובכל זאת.......אין אדם שלא תרם לעולם. אני יכולה לומר לך שלי תרמת בכמה פעמים בהתכתבויות שלך עם שלמי ועוד לחשוב על כיוונים שונים שאולי יעזרו לי בהמשך הדרך.......... אז...........אולי הצלת נפש בישראל ללא ידיעתך? עם זאת זיכרי שללא הימים הרעים לא נוכל להעריך את הימים הטובים? נשיקות טופז

למה להסתכל על חצי הכוס הריקה? היית בבית שנה שלמה? היית יותר זמן עם הילדים? עם הבעל? עם הכלב? עם העציצים? תרמת להם מאישיותך הנפלאה והקסומה, תרמת להם את אהבתך הגדושה והמלאה, עשית כמה דברים שלא היית עושה בזמן עבודה, נכון? היה לך קצת יותר זמן לעצמך, נכון? נכנסת לפורום הזה והכרת אותנו נכון? אז איך? איך את אומרת שככה עברה לה שנה מבוזבזת? זאת אחת השנים היפות ביותר שהיו לך! תשאלי את המשפחה שלך ותראי! מה שקורה לך עכשיו הוא תהליך, זאת הדרך אל...ויש לה יופי משלה שצריך ללמוד להעריך. כל דבר בא בזמן הנכון לו. ולפעמים צריך לחכות בסבלנות ולהנות מהדרך ל"שם" הנכסף. מי אמר שכל החיים צריכים להיות בהילוך גבוה? גם להילוך הראשון יופי משלו. רק טוב, מיכל.

מה שלומך? מה שלום הרך הנולד? איך את מסתדרת עם 2 ילדים גם יחד? שדרי לי מייל כדי שאבין איזה מייל שלך פעיל בבקשה. טופזיקה

מחר יום חדש....

שלומלומים לכולם איזה לילה נוראי. התעוררתי בשעה שלוש לפנות בוקר עם ערנות מעצבנת. אתם מכירים את התחושה שהגוף עייף אך המוח קודח ממחשבות? בשעה ארבע וויתרתי יצאתי עם ספר וקפה לשבת על הנדנדה........ טוב......אני רצה להתחיל להתארגן ולארגן את החברלה לקראת יום גדוש...... נשתמע. טופזינקה

היי טופזין אני מכיר את התחושה לידיעתך התחושה שתארת מופיעה במקרים הבאים 1. לחץ 2. חרדה 3. מטרד 4. שכן מרעיש 5. זכייה בלוטו 5.1 הפסד כספי גדול 6. חרמנות גוברת 7.כדורים 8.אהבה חדשה 9.גזים 10. קפה זול במינון מוגזם 11. טיסה לחודש ימים לצפון הוגנדה 12 ניר נעשה ונשתמע

העלת חיוך של בננה לרוחב על מרגלות שפתי ועל כך תודה. אני חושבת שבמקרה הנוכחי אני הולכת על שלושת האפשרויות הראשונות. איך עבר עליך הלילה בין נחירה לרוק נשפך על הכרית? חיבוקים טופזינקה.

לגבי הנושא של כלי בידיו של הא-ל. ובכן, נדמה לי שניתן לקבוע נחרצות אם אכן מדובר בטוב או ברע, לפי התוצאה. האם אנשים הופכים מאושרים יותר בעקבות מעשיך, או אומללים ? זהו המבחן. מבחן התוצאה. טרוריסטים אולי מאמינים בשליחות אללה, אבל אין אף אחד החולק על כך , שהתוצאה של מעשיהם היא תוצאה של אבל חורבן זוועה ואומללות. נכון מיכל ? אבל כשהולכים בשם הא-ל לעזור לזקנים, או לכל מי שזקוק עזרה, כשמטים אוזן לאדם עם צרה, כשפותחים את הלב בפני אדם שבור, כשמחייכים לזולת, כשמבינים את הזולת, מהי התוצאה של המעשים הללו ? זהו המבחן האמיתי. והלואי ונזכה להוסיף אהבה , אושר ואור בעולם. כי אמרתי עולם חסד יבנה. (פסוק בתנ"ך היכן שהוא). כל העולם צריך להיות מושתת על גמילות חסדים. המשך יום נעים. אני דינה, אמרת שזה מחזה מסוים ? מה מסופר שם ? למה בחרת בשם הזה בדוקא ? מה בשיר הזה מדבר אלייך ?

לצערי הם רואים את התוצאה, שבעיננו היא כואבת ומזוויעה ומרה כתוצאה חיובית וטובה. וזה ההבדל המהותי ביננו לבינם ולכן השלום המיוחל כה רחוק. דרושות מאה שונות אור כדי לגשר על הפערים. וגם זה בספק...

שלומי 'אני דינה'- אחד הסרטים היפים שראיתי. הסרט מצולם על רקע נופים מרהיבים באחת המדינות הקרות בצפון: פינלנד אולי שבדיה... הסרט מתאר את התפתחותה של דינה על רקע טראומה שעברה בילדותה.

הסרט לא מבוסס על ספר כלשהו? שיט! שכחתי את שם הספר, אבל קראתי משהו כזה... אוף!!! רגע. נזכרתי - הספר נקרא (אני כמעט, כמעט בטוחה לחלוטין) - "הספר של דינה". נזכרתי בגלל שכתבת על פינלנד/שוודיה... נזכרתי בשלג. אולי אצליח לדלות ממוחי המעונה עוד פרטים... טוב, כרגע זה לא הולך... אני פשוט מאבדת את זה. באסה.

התוצאה ? או הכוונה ? מבחן התוצאה הוא בעולם הזה . ומבחן הכוונה הוא בעולם הבא . לא ? אם ככה איך זה מסתדר ? הם מבחינתם מכוונים לרצון אלללללללללה וידוע לכל וגם לי שהבורא שופט על פי הכוונה ולא על פי התוצאה יכול להיות אדם רע שמחלק חסה לנזקקים אבל הוא גועל נפש של נפש ומצד שני יכול להיות מחבל טוב לב ורחמן אגב בן 16 שהתכוון לעשות טוב ולעזור לעמו ולעשות את רצון האל כמו שהוא מבין ושהסבירו לו והוא בסך הכל הוסט להתפוצץ בלונה פארק . וגרם להרבה ערבים בהרבה ארצות אושר מה אנחנו יודעים על החשבונאות של רב המחשבים ?

היי אי אפשר לקחת כל רעיון ולהשליך לעולם הפוליטיקה. פוליטיקה, מפלגות, אירגוני טרור... זה מימד אחד, שייך בעיקר לתישקורת וכמובן משפיע , לצערי, גם על הפרט. אבל למזלינו קיים מימד נוסף שמתייחס לקשרים אישיים בין בני אדם. במישפחה, בין חברים בקהילה וכו. מילות השיר של שולי נתן מתיחסות לקשרים האישיים. ובמישור הזה אני מאחלת לכולנו שנהיה כלים של אור ונעשה רק טוב.

כוונתי, לגברים שהופכים יותר ויותר היום, להיות רגישים ופחות מצ'ואיסטים. או שקראת את זה היכן שהוא ? לדעתי, יש כאן טעות בסיסית ומושרשת. גם אם גבר מגלה רגישות ורוך, אין זה אומר שהוא חנון ולא חזק . להיפך, ככל שהגבר יותר חזק ברוחו, אמיץ ועז, כך הוא יכול לגלות רגישות ורגשות, ללא צורך להסתיר את עצמו ואת פנימיותו, ללא חשש של מה יאמרו עליו אנשים. מותר לי לבכות כשאני מתרגש, ואני כלל לא מתבייש בזה. כי אני גבר ! ואני לא שם על "מה יאמרו אחרים עלי". דט'ס וואט איי טינק . קפיש ? בקיצור, הכל חרטא ברטא, ברור ? יום טוב תיכף תבוא שמחוש ותסביר לנו איך צריך גבר שבגברים להתנהג. נדמה לי שיש לה משנה סדורה בענין !

למה טעות מושרשת? אולי הגברים גילו סוף סוף שהם לא צריכים להוכיח את עצמם בפני אף אחד,ומי שבטוח בעצמו לא צריך להוכיח את זה ע"י שרירים מסוקסים ועור שזוף. מסכימה עם כל מילה שכתבת! הגבר לא צריך להתבייש ברגשותיו, להיפך, הם שהופכים אותו לחזק! וזה נכון גם לגבי הנשים שביננו... קנט ווייט טו שמחה'ס אקספלניישן און דה סיטיואיישן!

"אם שואלים אותך מה שלומך? ואתה עונה לא טוב, אז אומרים בשמים אם זה לא טוב חכה ותראה באמת מה זה לא טוב. אם עונים הכל טוב (למרות שקשה), אז רבי נחמן אומר אם זה טוב חכו ותראו מה זה טוב באמת. כל טוב טופזיקה

אז מה שלומך ? הנה אני נותן לך צ'אנס לומר שהכל טוב. ובכל זאת, מה קורה ? מה שלום הילדים ? איך בעבודה ? איך הספר מתקדם ? ספרי קצת. נחמד לראותך כאן. ביי

שלומי ברוך השם טוב. אני משתדלת לשים את העבודה בפרופרציות כי מצאתי את עצמי עובדת ועובדת עד בלי גבול. אתמול שאלתי את עצמי אולי אני בורחת? בורחת בגלל המצב הלא טוב בבית? יכול להיות שבתת מודע זה בדיוק מה שאני עושה. הילדים בלי עין רעה מקסימים. טוב לחזור ולהיות כאן. טופזינקה

ומה שלום כולם בצהרי יום בהיר זה? מיכלי איך את מסתדרת הם הרך הנולד? איך עברה הברית? שלומי מה שלום העבודה? ילדים? אישה? ניר איכה? מתי תתפנה ותחזור? שמחול מה שלום כל הדלידואים? מור מה שלום הקטנה? נורית איך בעבודה? צבעים היכן את עובדת? ובת כמה את? הרה איך זה להיות מנהלת הפורום? זוכרים שהיתה כאן פעם משהיא בשם גיתית? ואם פיספסתי משהוא/היא אז......שדרו לי חדשות......שנתרגש. תופזינקה

מאיפה אתה מכיר את כולם? ולמה אף אחד לא מתעניין בשלומי? מ- M המדוכאת כי יש לה מבחן מחר...

אנא אלי ביצוע: שולי נתן מילים: עממי לחן: שולי נתן אנא אלי אנא אלי עשה אותי כלי לשליחותיך אנא אלי אנא אלי עשה אותי כלי לשליחותך במקום שבו מקננת שנאה תן לי לזרוע אהבה. במקום שבו עלבון - סליחה במקום שבו חושך - אור במקום שבו עצב - שמחה אדון העולם. אנא אלי אנא אלי עשה אותי כלי לשליחותיך אנא אלי אנא אלי עשה אותי כלי לשליחותך אלוהים תן לי את השלוה להשלים עם שאיני יכול לשנות. אנא תן לי את אומץ הלב לשנות דברים שביכולתי. ואנא תן לי את החוכמה להבחין בין אלה לבין אלה.

נכון שהוא יפה ? מזמן מזמן מזמן לא שמעתיו. נוסטלגיה על הבקר ? מה זה אומר ?

הי שלומי, מצד אחד יש בשיר מסר חיובי, אור ואהבה ושמחה לעולם אבל אבל אבל - מצד שני, צריך מאוד להזהר בפירוש כי הרי מי שבתקופה הנוכחית עושה מעצמו כלי בשירות האל הם הטירוריסטים המחבלים שמתאבדים בשם האל במלחמת הג'יהד. ולעניין הנוסטלגיה, אילו זכרונות מעלה בך השיר הזה? יום נעים שיהיה...

שלומי אתה מדהים. תודה ששלחת לי את השיר. הוא מאוד מאוד מדבר אלי... הדפסתי לי אותו... מה זה אומר שאתה במצב רוח של להיות כלי לשליחות הבורא? זה אומר שאתה במצב רוח רוחני...זה אומר שאתה אדם מאמין שרוצה לעשות טוב בעולם הזה. אני באופן אישי חושבת שזה יעודינו בחיים. מיכל הכניסה טרוריסטים. מה הקשר? האם הם כלי לאור? טרוריזם זה חושך, כוחות של אופל, רוע וכו... אני מצטרפת למילות השיר ומתפללת שנהיה כולנו כלים של אור: אהבה, סליחה, חמלה גמילות חסדים... אז שיהיה אור בלב כולנו

שיר נהדר, נמצא בדיסק 'שירים אהובים', רק שקשה למצוא את הדיסק הזה. רחלי

שמעתי אמש, אנחנו חיים היום עם ערכים מוטעים לגמרי. להיות "גבר" , נחשב למחמאה גדולה. כך שיבחו את גולדה מאיר שהיתה ה"גבר" היחיד בממשלה . ומה הם התכונות הגבריות המוערצות האלו ? כסף כבוד כח כריזמה וכדומה. אבל, אצלינו היהודים המאמינים, יש ערכים אחרים לגמרי. והם דוקא נמצאים הרבה יותר אצל הנשים. אנחנו היהודים מתאפיינים ומשתבחים ומתנאים לפי דברי חז"ל ב3 תכונות: רחמנים ביישנים גומלי חסדים. תכונות שמיוחסות לנשים בדרך כלל, והן אלו שמצטיינות בהן. והנה זה פלא: גבר בראשי תיבות: ג - גומל חסדים ב- ביישן ר - רחמן. נפלא . כדאי לחשוב על כך.

הי שלומי, מה שלומך? אני רואה שלא היתה כאן פעילות רבה בימים האחרונים.. אני מקווה שעברה עליך שבת שקטה, משפחתית וטובה. אנחנו בילינו בברכה וגם סתם ככה עם כל המשפוחה על הדשא - היה יופי. שיהיה שבוע טוב ושתמשיך להיות "גבר" לפי הגדרתך..

יש משהו יותר נעים מזה ? לא נראה לי. אפשר לעבור לגור אצלכם בקיבוץ ? אני טוב בלהשתטח על הדשא ולתפוס ראש ולשכוח מהעולם ! אתם צריכים כאלה ?

הגיעו למסקנה שמנהל טוב ומצליח שעומד בראש ארגון הוא מנהל בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה. משלב נכון בין הרגש לשכל, יודע להקשיב להתייעץ וכו.. בניגוד למנהל "גבר גבר" , שמנחית החלטות מלמעלה לא יודע להתייעץ עם עובדיו...וכו

כמה 'גב"רים' כאלה באמת יש??? אני לא טוענת שאין כאלה בכלל, אבל האחוזים ממש נגד הגברים במקרה הזה. לא שכל הנשים יותר מוצלחות, אבל עובדה שהמונח "מאצ'ו" מתייחס לגברים (ותודה לדינה על הכותרת, שמחדדת את העניין (-: ).

הבעייה שעדין החברה משדרת שהכוח טמון בקשיחות, שגבר אמיתי לא בוכה, ולא נורא שאתה צר אופק כל זמן שאתה רחב כתפיים... ועוד כהנה וכהנה... ואולי בחלק גדול גם הנשים אשמות כי הן מנציחות את הסטריאוטיפים הללו...

התדמית הגברית שמועברת אלינו דרך התרבות המערבית והמזרחית כאחד. הגבר צריך להיות קשוח. לגבר אסור שתהיינה חולשות. אסור לו לדבר על רגשותיו. ועוד שטויות מהסוג הזה. בקיצור, עם הגברים הוא עם די דבילי. הב טו אדמיט . בי וול. שלא עשני גבר , את מברכת בבקר ?

http://www.aish.com/hebrewsite/wallcam/

http://www.isracamera.co.il/

http://www.isracam.co.il/ הקישור הקודם לא מעודכן זה האתר המעודכן

אני נערה מאוד חברותית הבעיה שלי היא שאין לי חברות - טוב יש לי אבל אני לא נפגשת איתן כי הם לא ממש מעוניינות אהן לא יוצאת בכלל אני מאוד רוצה למצוא חברות חדשות ובכלל בנות לדבר איתן-לא בשביל קשר זוגי אני לא לסבית או משהו. מחכה לתשבות ממכם תודה מראש לכל העונים

כדי למצוא חברות חדשות, צריך להגיע למקומות חדשים. תחשבי על דברים שמעניינים אותך... את אוהבת חיות? תתנדבי בעמותה הקרובה אלייך (אם יש); סביר להניח שתכירי שם אנשים שאוהבים חיות גם. את אוהבת לקרוא? תגיעי לעתים קרובות לספריה העירונית... טוב, זה הכיוון הכללי. אני לא יודעת מהם תחומי העניין שלך, ואלה בהחלט רק דוגמאות. אגב, אם את בת 17, את עדיין תלמידה... אם קבוצת החברות הנוכחית שלך לא מעוניינת, תנסי ליצור קשר עם קבוצה אחרת. אפשר להכיר אנשים מעניינים באינטרנט. אבל!!! פה צריך להיזהר מאוד. ידועים מקרים של אנשים שלא ממש נזהרו ולא היו עירניים מספיק, וזה לא נגמר טוב, אז הנושא הזה בהחלט נתון לשיקולך. בהצלחה.

התחומי עניין שלי הם סרטים,קריאה,מוסיקה אילו אפשרויות יש לי להכיר חוץ מבצפר,ספריה וכדומה?

היי חשוב מאוד להיות בקשר עם חברות, והמצוקה שלך מובנת מאוד. לא הבנתי מה הבעיה עם החברות שלך? מדוע הן לא מעונינות לצאת? לדעתי הפיתרון הוא לא במציאת חברות חדשות, את צריכה לברר עם עצמך ואולי גם לשוחח עם חברותיך על חוסר התיקשורת שלכן, מה הסיבה לכך שאת לא מצליחה ליצור איתן קשרים לשביעות רצונך. בהצלחה.

הסיבה שאנחנו לא יוצאת היא שכל אחת יש עיסוקים שהיא לא מוכנה לוותר עליהם למשל אחת כל הזמן לומדת,אחת כל הזמן רואה טלוויזיה,אחת אין לה כסף לצאת והבעיה העיקרית היא שאנחנו לא גרות קרוב אחת לשניה וזה מונע מאיתנו לבוא אחת לשניה בבחינת כספית ולכן אנחנו לא יכולות לנסוע אחת לשניה לכן אני רוצה ליצור קשר עם בנות אחרות ויותר ממעניינות איך אני יעשה את זה? זה מתסכל אותי ומעצבן

סופ"ש של טוב רוגע יופי הארה שלווה מנוחה אהבה .......... אני האחיינית של פאתיחה.....

שבת שלום ומבורך

אני בת 17, ויש לי בעיה מטרידה מאוד שמשתקת את חיי החברה שלי ואת התחביבים שלי. אני אוהבת נורא לשחק על במה ואפילו הייתי בחוד למשחק שלוש שנים, בסוף כל שנה היינו צריכים לעשות הצגה, ותמיד יום או מספר שעות לפני עלייתי לבמה, ניכנסתי ללחץ והקאתי. אני נורא אוהבת לשחק ויש לציין שכשאני על הבמה הכל מתנהל מצויין, אני לא מגמגמת ואני זוכרת את התפקיד שלי, אף פעם לא נתקלתי בהערות רעות מהקהל, רק טובות. אני מאוד שונאת את ההרגשה הזאת במצבי לחץ, ולכן הפסקתי להשתתף בהצגות ואם קוראים לטקסים מהבית ספר אני מסרבת להשתתף, כי אני ידעת כבר מה מצפה לי, שאני אקיא בבוקר ולא אשן טוב לפני. ההרגשה הזאת גם מלווה אותי לפני יציאה למסיבות עם חברים, ועוד סיטואציות שמכניסות אותי ללחץ. באותו רגע הגוף שלי לא מקשיב למוח ועושה מה שהוא רוצה, אני לא מצליחה להשתלט על הרגשה זו. ביקרתי מספר ביקורים אצל פסיכולוגית, היא טיפלה בי בשיטת ה emdr אך זה לא עזר. הייתי גם אצל הומאופאתית שהביאה לי כדורי צמחים, אך יש בי הרגשה שגם זה לא עוזר. מה לעשות האם ללכת לטיפול בעוד דרכים? אם כן, איזה? תודה.

הי. לפני הכל - אני מציעה שתשאירי את ההודעה גם בפורום מקצועי (פסיכולוגיה, למשל), כדי שתקבלי תשובה מאיש מקצוע. נראה שנכנסת פה למעגל: במקום לחשוש ממה שבאמת מאיים, ושגרם מלכתחילה לתגובות הפיזיולוגיות שתארת, את כבר חוששת מהתגובות הללו בעצמן. תשאלי את עצמך מה באמת עורר את החרדה הראשונית - תכתבי לעצמך את כל התשובות שקופצות לך לראש, גם אם באותו רגע הן לא נראות לך ממש נכונות. תקראי את מה שכתבת מאוחר יותר, אולי פתאום תגלי משהו שידעת אבל לא הקדשת לו מספיק מחשבה. הרבה שחקנים מנוסים וותיקים עדיין מרגישים פרפרים בבטן לפני הצגות. לכל אחד יש את הדרך שמתאימה לו כדי להתמודד עם החרדה הזו - יש כאלה שנעזרים בתרופות הרגעה (הומאופתיות או לא), דמיון מודרך, מדיטציה וכו'... זה משתנה מאדם לאדם, ומה שעוזר לאחד, לא בהכרח יעזור לאחר. צריך להמשיך לנסות ולא להתייאש. ולשאלתך - לדעתי כן, אל תוותרי. תחפשי אופציות נוספות. אחרת המשמעות היא ויתור על דברים שחשובים לך בחיים.

היום נפתח שבוע הספר. כאן, בעיר מגוריי, הוא נמשך יומיים והסתיים אתמול - מקורי, לא? זה בדיוק הזמן לקנות איזה ספר טוב - משהו בשביל הנפש. מתנה לעצמנו. זה לא חייב להיות איזה רב-מכר חדש (אחותי קנתה את "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה"). זה לא חייב להיות קלאסיקה. פשוט... ספר כזה שיהיה נחמד לקרוא. וזה גם הזמן להמליץ על ספרים, לא? ואולי לצ'פר מישהו שאוהבים, ולקנות לו ספר במתנה?

אשמח לשמוע ממך פרטים על כמה ספרים מעניינים לאהובתי.

אין לי מושג מה הטעם שלה בספרים. ככה שקצת קשה להמליץ. אני מניחה שיש לך מושג כללי, לא? שתף אותנו, ונשתף אותך...

היי אלון מהס סוגי הספרים ואו הנושאים שיעניינו אותה.

האם מצאת ספרים לאהובתך?

מה רע בדינה ? ולמה הגרשיים ? מותר לדעת בת כמה את ? יום טוב ולהשתמע ביי

היי שלומי 'אני דינה' זה שם של סרט ומכאן הגרשיים. גילי? אני אם לילדים שסיימו צבא... ומה שלומך? ואני מאוד מעריכה את התיקשורת שאתה יוצר עם האנשים בפורום... יישר כוח

למטה נהיה קצת צפוף אז אני פותח כאן חזית חדשה. ואני ממש לא מסור. סתם יצור משועמם . תנחומי על מות חמוסתך . מה תוחלת החיים של החמוסים ? זו בעיה גדולה של כל מגדלי בעלי החיים, הם נקשרים אליהם מאד, ותוחלת החיים שלהם קצרה. נכון ? גידול בעל חיים, יש לו מעלות כמו חסרונות. כמו כל דבר בחיים. אילו היינו גרים בכפר, הייתי מעוניין. בעיר בבית דירות, זה ממש לא תענוג. סו, נו טנק יו. איפה מצאת וטרינר שהיה מוכן לטפל בחמוסה בליל שבת באחת בלילה ? ממש איש צדיק ! אין לך אוגרים ? לנו יש אוגר קטן. חמוד. קוראים לו חמודקס. העובדה שהוא מצליח לשרוד בבית שלנו, כשתמיד שוכחים לתת לו אוכל ומשקה, זה לבד נס גלוי. הוא גם די שובב. איכשהוא הצליח כמה פעמים לברוח מהכלוב ולעשות נזקים כבדים. הוא הרס לנו כמה שמיכות פוך וכל הבית התמלא נוצות. ברדקיסט ! היו לנו גם תוכים אבל אחת פרחה לה והשני מת מצער. יאללה, יום טוב לך ובהצלחה בכל.

חמוס חי בממוצע 9-10 שנים. לא ציפיתי שהחמוסית החיננית שלי תחיה עד גיל 20, אבל בכל זאת... היו צפויות לה עוד כמה שנים. כן, זה הדבר הכי קשה בגידול חיות (אלא אם מגדלים צב או תוכי גדול, כי פיל לא בא בחשבון) - הידיעה שהן חיות פחות מאיתנו. צריך להעריך כל יום שהן איתנו, כי ברור שאנחנו נמשיך לחיות הרבה אחריהן. טוב, זה לא תמיד ברור, אבל הכוונה מובנת, לא? יש באיזור שלנו רק מרפאה אחת שממש מתמחה בטיפול בחיות אקזוטיות. ז"א, יש עוד אי אילו וטרינרים שמתיימרים להבין בחמוסים, אבל אני לא סומכת עליהם. הייתי עם החמוסה במרפאה הזו, אצל אחת הוטרינריות, ביום חמישי בערב... לא ידעתי ולא תארתי לעצמי שאצטרך לחזור אחרי קצת יותר מ - 24 שעות. בכל מקרה, יש להם מספר לשעת חירום. התקשרתי, כמובן - יותר קשה לי לראות חיה סובלת מאשר חיה מתה - הוצאתי את הד"ר מהמיטה... הוא איש מקסים!!! אני יצאתי משם, בלי החמוסה, בסביבות 2:15 לפנות בוקר. הוא עוד נשאר שם כדי לסיים את הנתיחה... היו לי אוגרים. בשפע. לא בא לי להביא עוד אוגר. אני מנסה לצמצם קצת את הכמות (ולא, אני לא מתכוונת שעכשיו כולם צריכים למות. חס וחלילה). נו, מה הפלא שחמודקס שלכם בורח? אם שוכחים להאכיל והלשקות אותו, הוא צריך לשרוד לבד בעולם הגדול, אז זה מה שהוא מנסה לעשות :-). ביי.

לאחרונה בשל שינויים אירגוניים פוטרתי מעבודתי מאחר שלא הסכמתי לחתום על חוזה אישי חדש שהיו בו הרעת תנאים ברורים, עבדתי 14 שנים רצופות ופרט לחופשות לידה הרצף היה אחיד. גם בתחום הזוגי אני נתקלת בבעיות מטרידות, הויכוחים הופכים להיות יותר עמוקים וכל אחד מסתתר מאחורי שתיקה רועמת. אני מרגישה שאני לא מקבלת תמיכה מבעלי כלל וכלל, הוא עובד עצמאי הוא לא מתעניין במה שקורה בבית, לא מתקשר ולא שואל, יש לנו 3 ילדים קטנים הוא מגיע מאוחר ולא עוזר בתחזוקת הבית ולא בטיפול בילדים. הרגש אומר לי שהגענו למשבר רציני שאין ממנו מוצא אלא להפרד וההגיון אומר לי לחכות הילדים עדיין קטנים ואני עדיין לא מוכנה רגשית לזעזוע גדול של גירושים בעבר גם לא קיבלתי ממנו הרבה תמיכה, אבל הגעתי עכשיו לנקודה של הארה שאני לא מוכנה למצב הזה, גם ביום ההולדת שלי לא הייתה התייחסות בכלל, אני חיה בתחושה של של חסך באהבה, בתמיכה ועזרה אני מתלבטת מדי יום אם להעלות את הסוגייה של הפרדות, לייעוץ זוגי הוא לא מוכן ללכת העלתי את זה בעבר אנחנו חיים על שני עולמות מקבילים שלא נפגשים מחכה לקבל רעיונות מכם כיצד להמשיך.. תודה

אכן, המקרה שלך נשמע עצוב וקשה. את כותבת שהויכוחים הופכים להיות יותר עמוקים. על מה אתם מתווכחים ? העלית בפניו את הרגשתך לגבי ניהול הבית ? מה את חושבת קורה אצלו ? האם גם הוא רוצה להיפרד ? או שהוא מרוצה ? נראה לי שאת חייבת להגיע לכך שהוא יתפנה לדבר איתך על הזוגיות שלכם. צריך כמובן לנסות הכל לפני שנוקטים בצעד כל כך קיצוני וסופי , של גירושין. אולי הוא יסכים , במקום עזרה מקצועית, ללכת למישהו חיצוני אחר, לא מקצועי, אבל מישהו שהוא מכבד , כמו בן משפחה יקר , או רב כלשהוא , או משהו כזה ? מפשר כזה. ואולי תנסי לשנות כיוון לתקופת נסיון, להיות סופר נחמדה אליו, להפתיע אותו בכל מיני פינוקים, שיכנס להלם כזה. שינוי של 180 מעלות. שלא יבין למה את כל כך נחמדה אליו וזה אולי יעורר אותו לשאול שאלות. להתגבר על העצבים והטענות , צודקות ככל שיהיו, ולתת לו הרגשה טובה, וכך אולי הוא יפתח ויהיה מוכן להקשיב קצת. מה דעתך ? כמה זמן אתם נשואים ? היתה לכם זוגיות טובה בעבר ? יום נעים. והמון הצלחה. להשתמע

אוי יפעת לצערי אני כל כך מזדהה איתך. אין ספק שנקלעתם למשבר אך מה מקומו בתוך כל הסיפור? איך הוא מרגיש במשבר הזה? יצא לכם לדבר? יצא לך להסביר לו איך את מרגישה? אם כן איך הוא הגיב? בני כמה הילדים? אני אישית חושבת שאם הזוגיות לא טובה הילדים סובלים יותר. עם זאת כאחת שעדיין בעצמה לא עשתה שום דבר...........אני מרגישה לא נעים לייעץ. טופיזנקה

היי קשה מאוד לגדל שלושה קטנים בתנאים שאת מתארת. אם בחרת בבן זוג כזה כניראה שזה התאים לך בשלב מסוים. כיום הנסיבות השתנו ואתן גם הצרכים, ואת רואה את הזוגיות מזווית אחרת. האם לדעתך את השתנת? התפתחת? כי אם לא את פשוט תמצאי את עצמך עם בן זוג חדש, באותה נקודה... תעשי עבודה עם עצמך, אולי בסיוע מיקצועי, בררי עם עצמך מאיזה נקודת מוצא בחרת את בן זוגך, כדי שלא תמשיכי לעשות אותן טעויות. לפעמים כשאחד מבני הזוג הולך לטיפול ומשתנה הוא מחולל שינוי לטובה גם אצל השני...ולפעמים הפער גדל...ואז אין מנוס מפרידה... לדעתי כדאי לך להשקיע בהתפתחות האישית שלך לפני שאת עושה צעדים דרסטיים. את יודעת, תמיד יותר קל לראות את הגיבנת של השני מאשר של עצמינו... בהצלחה.

אני מודה לשלומי,טופז ודינה על ההתייחסות באופן כללי אני אדם מאוד עצמאי ואוהב חופש ודינה צודקת כשבחרתי בבן זוגי התאים לי החופש והעצמאות אולם הזמנים השתנו ואני יחד איתם. אולם הזמן לא עמד מלכת אצלו וגם הוא השתנה בתחילת הנישואין היו לנו משברים קטנטנים שהתגברנו עליהם מאז נוספו הילדים שבאו לא בקלות וכך יצא שבמהלך 5 שנים נולדו 3 ילדים מקסימים נבונים וחמודים. כנראה שעכשיו צפים להם רגשות חבויים של קושי העבר שדחקתי כי רציתי ללכת קדימה אני מתגברת בדרך כלל יפה עם משברים ומצבי לחץ אולם עיניין הפיטורין שהגעו לפני שבועיים קצת ערער את המצב וציפיתי לקבל קצת יותר תמיכה ועידוד. ונכון קשה לי לקבל ולנסות להבין את הצד שלו, לדעתי טוב לו במצב הזה של חוסר רגש ואכפתיות מצדו. כמו שדינה הציעה התחלתי לחשוב על עניין השינוי וכבר יישמתי צעד ראשון לחזור ולהיות מה שהייתי תמיד עצמאית ולא תלויה באישורים של אף אחד. תודה לכם יש עוד עבודה רבה אבל מי כמוני יודע שעבודה קשה עוד לא הרגה אף אחד ומה שלא הורג מחשל :-) :-)

שלום לך יפעת: קודם אציג את עצמי בן 42 גרוש חי הרבה בנסיעות כתוצאה מעבודתי. אחד הדברים הפשוטים בחיי הנשואין זוהי הפרידה , אך היא מאוד קשה על הילדים במיוחד בגילאים הצעירים. החוכמה הגדולה היא לשמר את חיי הנישואין וגם עדיין להנות מריגושים , יש לעשות כל מאמץ להדברות עם בעלך ואם כל הנסיונות עלו בתוהו אולי , ריגוש קטן מהצד ולא מחייב רק בשביל התחושה שלא הפסדת כלום בחוץ , מה יהיה מצבך הכלכלי ללא בעלך? מי ירצה להתחיל לטפל בילדים קטנים שאינם שייכים לו. אלה הן רק מקצת הדברים שכרגע עולים בראשי , מתוך נסיוני העשיר וחווית הגירושין אשמח לשמוע ממך עוד על התלבטויותיך בפורום כמובן .

ראשית אני רוצה להודות לכולם על ההתעניינות. אענה על מספר שאלות שנשאלתי קודם אז כך אני בת 36 ואנחנו נשואים כבר 11 שנים ילדינו בני 7,3,2 אני לא מחפשת פתרונות קלים אני מחפשת את אותם פתרונות שיהיו התשובה האמיתית למצב הקיים. יש לי משפחה קרובה תומכת זה לא אומר שהם עוזרים לי בגידול הילדים אבל בהחלט הם קרובים ללבי. ככל שאני נוברת יותר בבעיה אני מגלה כי בעצם כל השנים עשיתי הכל לבד זה אף פעם לא מצא חן בעיניי אבל חייתי עם זה כמו כד שהתמלא בטיפה ועוד טיפה עד שהתמלא עד סופו המים גאו ונשפכו החוצה באיזה ברוגז אחד גדול כמו שהילדים אומרים ושוב היה מקום בדלי לטיפות נוספות. עכשיו כשיש לי יותר זמן למחשבות אני בודקת הכל תחת זכוכית מגדלת אבל לא רק אותו גם את עצמי. לדניאל רציתי לומר אני לא מחפשת מישהו שיגדל את ילדיי אני אעשה זאת בעצמי עם המון אהבה, מבחינה כלכלית אני תמיד הייתי ותמיד אהיה עצמאית זה חלק מהעניין שאני אוהבת חופש ועצמאות. והחשוב מכל אני לא צריכה לא פיזית ולא נפשית סיפורים מהצד כדי לדעת שאני לא מפסידה דבר.או שלא פספסתי משהו בדרך, כמו בשיר של דיוויד ברוזה זה הכל או כלום. בינתיים המצב הוא שאני היא זו שגמישה ומשנה את עצמי כדי להתאים למצב ולשינוי אולי זה ימשיך כך ואולי לא. הקדרה רוחשת על אש קטנה וממתינה להתפתחויות המשך יבוא....

מה שלום כולם? קפצתי לרגע, אורחת פורחת. מזכירה לכם את הקישור החיוני הזה שאלמונית אחת הביאה לפורום והוא כל כך חשוב. רואים בו את הפורמט הישן של הפורום, אפשר לראות הודעות מסומנות ב"חדש" ולערוך חיפושים כמו שצריך בכל הפורומים בפורמט הישן. http://my.doctors.co.il/forums/list.php?f=360 זהו בינתיים, חייבת לרוץ, צווחים לי לחלוץ שד. יום נעים, מיכל.

שתיין הקטן , הא ? טוב, חלב אם זה לא משכר. ניתן בהחלט לשלב גלישה בפורום יחד עם הנקה, הלא כן ? תהיי בריאה, ודווחי לנו על התקדמות הפעוט ! ביי

ועד שתתפני.........נשיקות רחוקות טופזינקה

הי, שאלה לי אלייך, היתה לנו כלבה חמודה בבית למשך שבוע. שייכת לחברה שמפעם לפעם כשטסה לחו"ל, היא מבקשת מאיתנו שניקח אותה. הילדים מאד אוהבים אותה כמובן. כשאני מגיע הביתה, בדרך כלל בשעות אחה"צ , אני סועד את ארוחתי . עם בקשת הסליחה והמחילה מכל צמחוני הפורום למיניהם, אני בדרך כלל אוכל עוף או בשר וכדומה. ואז באה הכלבה, ונעמדת לידי עם תחינה בעיניים, שכן הריח מפתה מאד . כמובן שאיני יכול לעמוד בפני התחינה , וזורק לה פירורים ועצמות, אבל, וכאן באה שאלתי, היא אף פעם לא באה על סיפוקה. היא דורשת עוד ועוד. האם אכן אין לחיות סיפוק ? האם אין סוף לתיאבון ? האם זה לא יכול להזיק לה ? למה היא לא נהיית שבעה ? ועוד שאלה, למה לפי דעתך, נמשכים הילדים יותר לחיות מאשר המבוגרים ? יום טוב, המון הצלחה בלימודים, וד"ש חם לגן החיות. ביי בטח אראה את תשובתך רק מחר. סי יו אראונד.

שלומי הרשה נא לי להתפרץ............. גם לי יש כלבה........שמה הוא זבלו כי היא חובבת זבל מושבעת. כלבת פינצ'ר קטנה, חומה ומכוערת עד כדי כבישת הלב ללא עוררין. עם זאת גם אני נדהמת לפעמים מהכמויות שכלבה כזאת קטנה יכולה להכיל בתוכה. היצר החייתי שלהם עונה על כל שאלה............ "ברוך שעשנו כרצונו" יום נעים טופזינקה

שלום לך, תגיד- האורחת הנובחת לא עושה לכם חשק לגדל כלב משלכם? טוב, טוב, סלחתי. חוץ מזה, אני לא מכריחה אף-אחד להיות צמחוני, כל זמן שאף-אחד לא מכריח אותי לאכול חיות מתות! הוגן, לא? רק מה, אל תזרוק לכלבה עצמות של עוף!!! היא תאכל אותן, אבל הן עלולות להזיק לה מאוד. פירורים - בסדר. עצמות של בקר - בסדר. עצמות של עוף - לא!!! כמבון, שהכי טוב מבחינת הבריאות שלה, זה להתעלם מהתחינות. אני מתארת לעצמי שהיא אוכלת אוכל של כלבים... זה מספיק לה. התחנונים האלה לא קשורים לרעב או לשובע. זה קשור (כמו שכתבת) לריח של האוכל ולפיתוי שהריח מעורר. תחשוב על בני אדם - אוכלים ארוחת שחיתות עד שהבטן מפוצצת לחלוטין, אבל לא מוותרים על הקינוח! זה יכול להזיק לה משתי סיבות: א. אוכל של בני אדם לא תמיד בריא לכלבים (עניין של תבלינים בעיקר). ב. זה יכול לגרום לה להשמנה, וזה לא בריא (בדיוק כמו בני אדם). טוב, אז אם היא אצלכם שבוע, היא לא יכולה להשמין בצורה דרסטית... אבל לכבד אותה בזמן הארוחה פירושו הקניית הרגלים רעים. כי ילדים תמימים יותר ממבוגרים, ולכן קל להם להתחבר עם חיות. כשילד אומר על כלב, למשל - "הוא חבר שלי", הוא מתכוון לזה בצורה שונה ממבוגר. מממ... אסור לשאול אותי כאלה שאלות... תראה איזו הרצאה קיבלת. טוב, זה בהחלט מסיח את הדעת... החמוסה שלי (זו שאני הכי קשורה אליה) מתה בלילה שבין שישי לשבת... מסתבר, שאני לוקחת את זה הרבה יותר קשה ממה שתיארתי לעצמי :-(. היא באמת חסרה לי. ואני יודעת שהיא לא מתה "סתם" - ראיתי את רוב הנתיחה הפתולוגית שלה... לא משנה, למה לבאס? לפי השעון, אתה עדיין אמור להיות בסביבה... אז אולי תקרא את זה עוד היום, ואם לא - מחר יום חדש. להתשמע. ביי.

אני מבינה שמתה הכלבה שלך. זה באמת קשה. ממה היא נפטרה? יש לך עוד כלבים?

מאדאם פתחה בית זונות ואליו הביאה את טובי הבנות כולן יפהפיות, כולן צעירות אך ההכנסות היו זעירות. המאדאם רצתה לקדם את המכירות ותלתה שלט: "חינם מרק כופתאות!!! העסקים פרחו הגברים זרמו כולם אכלו כולם נהנו חלפו שנים הבנות כבר אינן צעירות השלט הוחלף: המרק בתשלום, הבנות חינם. והעסקים פרחו והגברים זרמו וכולם אכלו ונהנו סוד השיווק זו התבונה... למכור בזמן את הסחורה הנכונה!!!

זו המסקנה שאני מגיע אליה מסיפור זה. את דינה, מה שלומך ? לא פגשתיך עד כה. מה מותר לך לספר על עצמך ? תהיי בריאה, יום נעים ומוצלח, מכל הבחינות, להשתמע

תנסו את המבחן הבא... http://maagar.openu.ac.il/opus/static/binaries/forum/bank55/how%20smart%20are%20you_1.htm בהצלחה!!!

בוקר..............עניתי על10מתוך 11----אני חצי חכמה !!!!!!

חח שמתי לב שגם בהעדרי אני ממשיך לרכז עניין דינה אני סולח לך על הניתוח אבל לא סולח על זה שהניתוח בוצע בחולה הלא נכון נו טוב מתחזים לי היו כמעט תמיד ויהיו גם הרבה אחרי כפי הנקרא אני בכל אופן באמת עסוק וטרוד מאוד לאחרונה ולא נמצא הרבה בעמדה ליד המחשב הרה היא חמודה וחכמה ויש כמוני גם שיטרחו להוסיף שחכם זה סקסי איך אפשר שמישהו יברח מהסיבות האלה ?!! יאללה ביי

ראית מה זה? תמיד מישהו שומר על הגחלת... מה, מה מעסיק אותך כל-כך ומרחיק אותך מהמחשב? עבודה? חכם זה סקסי, אה? שמע, היית יוצא עם אבשלום קור??? :-))))))

הרה הגזמת, למה אבשלום קור? ניר, עם שלי יחימוביץ היית יוצא? מסתבר שניר חסר בפורום...

אמנם פוליטיקה זה דבר מעצבן ומרגיז ומשעמם, אבל, סתם הסתקרנתי, שמעתי ברדיו , שההצבעה בממשלה היתה 14 שרים בעד התכנית הגאונית של שרון ו 7 נגד. כלומר, אילו שרון לא היה מפטר את ליברמן ואלון, עדיין היה לו רוב גדול. 14 מול 9. אז למה הוא פיטר אותם ? הוא לא ידע על ה 14 שיצביעו לטובתו ? ולמה הוא לא פיטר את שרי המפד"ל ? הוא לא ידע שיצביעו נגד בדיוק כמו שרי האיחוד הלאומי ? ואיפה אבירי הדמוקרטיה ממר"ץ ומשינוי שיזעקו חמס על התרגיל הכל כך לא דמוקרטי של ראש ממשלתינו העדין הביישן הצנוע והדמוקרט ? ולסיום, בשורה טובה, אדון נועם פדרמן, שהוחזק במעצר מנהלי ללא משפט במשך 8 חדשים, כמו במשטרים הכי אפלים, שוחרר מבית הסוהר. כך שמעתי. לא מצליחים לגבש כתב אישום שיחזיק מים. לא צריך מישהו לתת את הדין ? לקחו בנאדם, אמנם ימני קיצוני, אבל אזרח במדינה, וכלאו אותו למשך 8 חודשים , ולבסוף , אין עליו כלום ! ראבאק, זה פשוט מחליא. איפה אנחנו חיים ? איפה אבירי השמאל ????

.

מה עשו לך הבננות שמחוש ? בננות זה דבר טוב .

שמחוש, וואס וועט זיין ? או בתרגום חופשי לעברית: מה יהיה ? איפה את בכלל ? באה , זורקת מילה קצרה, ונעלמת לך בנבכי ההיסטוריה ? ככה עושים לחברים מאותו הכפר ואותו הפורום ?

אהלן שלומי באמת מרגיז לשמוע שבשבכ יש אנשים מושחתים שמנצלים כח לנקמנות אישית ולא מוצדקת באזרחים מרגיז יותר מכל קרנבל פוליטי אבירי שמאל יש רק באגדות בתנאי שהם לא מפגינים נגד חיילי צהל בעזה איפה אנחנו חיים זו שאלה שמעירה אותי כל בוקר תרשה לי לשאול אותך שאלת תם שלומי לדעתך בני אדם זה דבר טוב ? או שיש כמה עשבים שוטים שגורמים לנו לרצות לחשוב שבני אדם זה דבר טוב ?

הבעיה היא, שהטובים, לא הולכים לפוליטיקה ולא מתבלטים בשטח. בשביל להיות פוליטיקאי מוצלח, אתה צריך ללקק במקומות הנכונים ולדרוך על אנשים מסויימים, ולומר דברים שאינך מתכוון אליהם ולעשות דברים בשביל ההצגה, בקיצור, שקר ועוד שקר ועוד שקר. ודוקא הפוליטיקאים, הם אלו שקובעים לנו את החיים כאן. זאת הבעיה אין א נאט של. קפיש ? אם תרוץ לראשות הממשלה, מפטיח לך, יד על הפופיק, אני מצביע ניר !

תחת של בחורה זה הדבר הכי מגרה שיש ??????????? (מכל האיברים הנשיים)?

למה להקשות עלינו עם שאלות כל כך מסובכות על הבקר ?

אני חושב שאתה חושב ככה .

הנה משהו שמסתובב במיילים: גב' שטרית מטיילת לה ברחוב הראשי של מגדל העמק ופוגשת את הרב המקומי. "שלום לך גב' שטרית. איך את מרגישה?" שואל הרב. "נכון שאני הייתי הרב שקידש אותך ואת בעלך בברית הנישואין לפני שנתיים?" "כן. זה נכון כבוד הרב" עונה גב' שטרית. "נו?" ממשיך הרב "וילדים יש לכם?" "לא " עונה היא "עדיין לא!" "טוב" אמר הרב "אני בדרכי לקבר הבבא סאלי בנתיבות. אדליק שם נר בעבורכם". "תודה כבוד הרב" השיבה גב' שטרית. עברו מספר שנים והרב פוגש את גב' שטרית ברחוב שנית. "מה שלומכם, גב' שטרית" מתעניין הרב. "ברוך השם יום-יום" עונה לו הגב' שטרית. "וילדים?" שואל הרב. "כן יש לנו... 3 זוגות תאומים ועוד 4 שנולדו בודדים" משיבה הגברת. "או, כמה מוצלח" ממשיך הרב "ומה שלום בעלך היקר?" "עכשיו הוא בדרך לנתיבות לכבות את הנר שהדלקת לנו שם".

איש אחד הפליג באונייה, האונייה נסדקה, כל נוסעיה טבעו למוות חוץ מאותו איש. (כמובן, אחרת לא הייתה לנו בדיחה) הוא שחה בכוחותיו האחרונים והגיע לחוף מבטחים. אי קסום, יפהפה אבל.. שמם! דווקא לא. הייתה שם אישה אחת שנזעקה למשמע גניחות הסבל של הניצול. היא מבצעת לו החייאה, לוקחת אותו אל ביתה, נותנת לו בגדים חמים, אוכל שתיה וכל דבר מחייה נפשות. הניצול שלנו אכל, שתה, ישן וחזר לעצמו והיא לקחה אותו לסיור בממלכתה. את צריף העץ היא בנתה במו ידיעה, כמו כן את כל רהיטי הבית. את הירקות והפירות שתלה וגידלה בעצמה וכל דבר שראה סביבו הינו מעשה ידיה. להתפאר, כמובן. "ועכשיו" היא אומרת לו בקול מתוק "ל מה שתבקש ממני- תקבל" האיש נדהם. מסמיק. מגמגם ולבסוף מצליח להוציא את מבוקשו: "מה, יש לך גם אינטרנט?"

שיכור אחד התקשר למשטרה כדי לדווח שהיו לו גנבים במכונית. "הם לקחו את לוח השעונים, את ההגה, את מעצור היד, את המראה ואפילו את העץ הריחני!" הוא בכה בטלפון. השוטר התורן שלח ניידת לזירת האירוע. בכל אופן, לפני שהניידת הגיע, הטלפון בתחנה צלצל שוב, ואותו קול היה מעבר לקו. "לא משנה", אמר השיכור, "התיישבתי בטעות במושב האחורי".

חה..חה... מה שלומך שלומי לה? ילדים? נכדים? עבודה? איך עברה השבת? שדר חדשות........שנתרגש טופזינקה

הי חברים, שלומי - צחקתי... האי שלי שומם עד מחר בלילה... אבל לפחות יש לי אינטרנט וזה טוב. טופזינקה, מה שלומך? איך את מתאקלמת עם השינויים בחיים ? מה שלומם של ילדיך? התארגנתם על עצמכם? אני מקווה שטוב לך יותר ושהרוגע שב הביתה.

מזמן לא נכנסת לכאן . יש חדש ? הלואי והיה לי משהו חדש לשדר עד כדי כך שמישהו יתרגש. אבל מלבד ילדים עם נזלת, שיעורי בית, פתק מהמורה המקפידה והמחמירה, וספר לימוד שאבד, אין לי הרבה חדש. מה את חושבת, יותר קל להיות ילד, או מבוגר ? מה שלום הילדודס ? את עדיין בלחץ מכל הכיוונים או שקצת נרגעו הרוחות ? שדרי לנו חדשות, גם אם הם לא מרגשות. יום טוב.

חברי אומר לי שהוא יכול לא להפגש איתי כמה ימים למשל אם לא נפגשנו יום אחד אז למחרת אני מרגישה שאני רוצה לראות אותו אבל לפי מה שהוא אומר זה שהוא יכול להתאפק לא לראות אותי כמה ימים. מה זה אומר עליו? ועל המערכת יחסים שלנו?

את צריכה לתת לנון יותר פרטים על טיב היחסים ביניכם. בת כמה את והוא. כמה זמן הקשר. כמה הוא רציני. האם אתם חברים החושבים לחלוק את החיים יחד, או שכלל לא מדובר על כיוון כזה. אם תתני לנו עוד פרטים, נוכל אולי לעזור לך להבין את הראש של בן זוגך. יום טוב.

שנינו בני 18 הקשר כמה חודשיים שנינו רצינים בקשר הזה אנחנו רוצים להיות ביחד לא חושבים בכיוון לחיות ביחד כי זה מוקדם לחשוב

מה אתם חושבים שהתנתקתי ממכם?.- - - ממש ...ממש---לא..קצת הייתי עסוקה בזמן האחרון ...בהקמת גשר של שוב"ה (שלום ואחווה בין הכורדים ).... מה שלום כולם ???. שלכם באהבה- - - שמחוש.....

אנחנו שמחים לשמוע שאת עסוקה בדברים חשובים. אבל גברתי הנאוה, הפורום חשוב לא פחות מהכורדים ! ברור ? אז נא להכנס לכאן קצת יותר בבקשה. מה עוד חדש איתך ? מה שלום דודה פאתיחה ? מה שלום הבאסטה ? מה שלום האוטו ? מה שלום הרומנים ? לאן הנסיעה הבאה לחו"ל ? אני כבר מבין למה את מתחבאת לך, את פוחדת שלא נשלח לך מכתב פיטורין, הא ?

שלום, אחי עובר אבחונים שונים בימים אלו. לאחר שיחה ממושכת עם פסיכולוגית שהתמחתה בנושאי חינוך מיוחד ומבינה באספרגר ואוטיזם, היא הציעה לי לקחת אותו לאבחון כדי לבדוק אם יש לו אספרגר מכיוון שכל מה שסיפרתי לה מראה על כך. הורי, דאגו לאחי כבר מגיל צעיר ועברו בין פסיכולוגים ומומחים רבים ועד עתה אף אחד לא אמר משהו שקשור לאספרגר, והרוב הסבירו זאת כ"לקוי למידה", בעל בעיות מוטוריות. הורי ממשיכים ב"מירוץ" אחר מומחים, שלטעמי, לא יביאו לכלום. אחי לא לקוי למידה. לפי כל מה שקראתי על אספרגר זה פשוט זה. מה אפשר לעשות? אני אובדת עצות. אני בקשר הכי טוב עם אחי, ואני דואגת לו. הורי בטוחים שהם עושים את הצעד הנכון, ואני בטוחה שהם טועים. מה לעשות? איך לשכנע אותם ללכת בכיוון של לבדוק את האספרגר ?

שלום לך ק', אספרגר היא תת תסמונת של אוטיזם ויכולה להופיע בכל מיני רמות של בעיות תקשורת עם הסביבה. בבית החולים הפסיכיאטרי בנס ציונה (זה המתמחה בילדים) ישנה בחורה בשם יוספה שאם אינני טועה, היא מטפלת בתסמונת אספרגר. ניתן להגיע אליה באמצעות איבחון של הגברת ד"ר הגש. תתקשר לביה"ח דרך 144 ותבקש לקבוע תור ליעוץ אצל ד"ר הגש או לדבר עם יוספה. גם בחורה בשם אמירה אבירם יכולה אולי לתת לך איזושהי הכוונה לגבי אבחון וטיפול. הדרך אל האבחון ואל הטיפול המיוחל עלולה להמשך זמן רב ובדרך כלל היא רצופה קשיים, כאבים ותסכולים. טוב עושים הוריך שהם לא מוותרים וממשיכים לתור אחרי פתרון לבעיה. לא קל.. מקווה שתמצאו טיפול טוב בעתיד.

בנוסף לכך, קיימת קבוצת הורים המשתייכת לעמותת אפ"י למען ילדים בעלי תסמונת אספרגר, הנה הפרטים שלהן, תתקשרו ותתיעצו עימם בנוגע לאבחון וטיפול יעיל וכן בתמיכה למשפחות: ציפי אמיתי - טל: 649511-054 [email protected] שמואלה וידברג - טל: 8987001-09, 776053-058 שולה שירן - טל: 7718010-09 תצליחו..

תודה רבה על העזרה.

שלום! רציתי לדעת האם ישנן קבוצות תמיכה למשפחות בנושא סכיזופרניה באיזור המרכז ואם כן איפה?

מוטי, ראשית כל, הנה פורום בנושא - שווה להיכנס ולשאול גם שם אם הם מכירים קבוצות תמיכה: http://www.hydepark.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=5463 נסה גם את האתרים הבאים, שבהם יש כתובות וטלפונים של ארגונים שונים: http://benafshenu.jerusalem.muni.il/ http://www.enosh.org.il/

אני לא יודעת מה קורה איתי, רוב הזמן עצובה ומסוגרת בתוך עצמי. בתחילת השנה בכיתי הרבה והייתי מודעת למה שקורה איתי. עכשיו כבר כמעט לא בוכה, פשוט עצובה בלי להתעמק בסיבה, לפעמים אני אומרת לעצמי את הסיבות שהייתי אומרת בתחילת השנה, רק שעכשיו אני אומרת את הסיבה אבל לא בטוחה שהיא באמת מתאימה למצב. לא יודעת איך הסביר, פשוט לא טוב לי, ורציתי לשאול אם הגיוני שאין סיבה להרגשה שלי, זאת אומרת, האם הגיוני שאין סיבה חיצונית שגורמת לי להרגיש ככה וגם כן אני לא רואה מה אני עושה שגורם להרגשה הזאת, למרות שאני יודעת מה גורם לה, אבל לא מרגישה את זה בתוכי, לא יודעת אם זה באמת זה... מה אפשר לעשות? אם אני ילך לפסיכולוג זה לא יעזור כי אני לא יודעת להסביר מה עובר עלי. אפילו לעצמי לא. ובטח גם מה שכתבתי לא ברור.

מה שכתבת ברור מספיק כדי להבין, שאת לא צריכה לחשוש מללכת לפסיכולוג; הוא יבין אם תתארי לו את מה שכתבת כאן, למשל. אני חושבת שטיפול יכול לעזור, הכל תלוי בנכונות שלך לקבל עזרה. הגיוני להרגיש ככה גם אם אין סיבה חיצונית, שמסבירה את ההרגשה הזו. מה שאת מתארת בהחלט יכול להיות דכאון (אני חושבת שכדאי שתשאירי הודעה גם בפורום פסיכולוגיה, כדי שתקבלי דעה של איש מקצוע). אבל גם אם לא מדובר בדכאון, אלא במשהו אחר, שווה לפנות לפסיכולוג; כדי להבין את העצב הזה ולהשתחרר ממנו עד כמה שאפשר. כדי שתוכלי לחיות חיים מאושרים יותר ולהנות מהם.

בוקר טוב שלומי, לקפל כביסה, להכניס מכונה נוספת, לפנות את הכלים מהמדיח, לאפות עוגה, להחליף מצעים במיטות, להביא דואר, לקנות טבליות למדיח וגם תפוחי עץ וגם טיטולים, לשלם קנס על פניה ל'אין כניסה' של בעלי (500 ש"ח !!!)... אולי אתה רוצה להתחלף איתי הבוקר??. פליז! פליז! פליז! נו, טוב שיהיה יום נעים

כל זה פלוס להניק כל שעתיים - רוצה? יאללה עשינו דיל! תגידי, גונבה לאוזניי שמועה שאת קיבוצניקית לשעבר. מותר לדעת מאיזה קיבוץ או שזה סוד בטחוני שמור? אגב, עניתי לך למטה איפשהו...

הי מיכלי, אוי כן.. ההנקה בהתחלה לא קלה בכלל עד שהם תופסים את העניין ומאמינים לנו שאנחנו לא בורחות לשום מקום.. כמו קצין מבחן: כל שעתיים צריך להראות נוכחות.. אם תסבלי מפצעים יש את משחת "רפאל" בכל בתי המרקחת - אותי זה הציל ממש. אכן, אני קבל"שית (קיבוצניקית לשעבר, המצאתי קיצור!! כל הכבוד לי) אבל זה באמת סוד שמור לבינתיים, לכי תדעי מי מסתובב בשכונה שלנו כאן.. אבל זה אחלה קיבוץ ויש לי שם משפחה גדולה ואהובה. את חיפאית, לא? אם היית במרכז הייתי באה לשעשע אותך.. תחזיקי מעמד..

ומאיפה בדיוק את הולכת להביא את הדואר ? משוק הכרמל ? אצלינו הדואר מגיע עד הבית. רק צריך לרדת למטה. טוב, הכביסה זה בהחלט טירחה ביצ'ית רצינית ! את מאמינה שלא עשיתי בחיים שלי כביסה ? לא יודע איך בכלל ניגשים לזה. ולא תודה, לא רוצה להחליף איתך מקומות. גם לשלם קנס זה לא תענוג גדול. נו נו נו לבעלך ! למה הוא נכנס לאין כניסה ? התפוחי עץ זה בשביל העוגה ? ולמה רק תפוחי עץ ? איך אפשר להכנס לחנות פירות וירקות ולצאת בלי פירות הקיץ ? יש מגוון לא נורמלי ! ויש עכשיו גם דובדבנים ! אוהבת ? אניהאו, גם היום שלי לא משהו. אני חייב לשבת כאן מול המחשב ולגלוש כל היום באינטרנט. נכון שזה לא קל ? בי גוד . ולא להתייאש, טומרו איז אנוזר דיי, רייט ?

הי שלומי, צריך ללכת לתיבות הדואר שנמצאות כמה דקות הליכה ממני.. ואיך זה שלעולם לא עשית כביסה? בוש והכלם!! אשת חייל היא זו שמלמדת את בעלה לעשות הכל... עוגה בשביל שבת קודש כמובן - עוגת גבינה משובחת שצריכה יום במקרר כדי להתארגן על עצמה.. והתפוחים הם לביה"ס של הגדולה כי כל שאר הפירות מתקבצ'צ'ים לה בתיק.. הדבדבנים עדיין יקרים לאללה, לא? אל תשכח שמובטלים פה.. אבל קניתי אפרסקים ומשמשים.. אתה עובד בחברה גדולה? שיהיה סופשבוע רגוע..

יש לי חבר היינו מתראים כמעט כל יום משוחחים בטלפון ,מתגעגעים אחד לשני ויוצאים לבילויים משותפים. בזמן האחרון . התמעטו צילצולי הטלפון, הפגישות התמעטו,כשאני נפגעת מדברים נאמרים על ידו אני מסבירה לו . הוא כועס ואומר לי שאני מחפשת סתם לריב איתו. ברצוני לדעת למה זה קורה .

אסור לך להראות לו שאת כל כך תלויה בו. שחקי אותה אדישה קצת. כשהוא מתקשר, תגידי שאין לך כל כך זמן. תני לו לרוץ אחרייך . הבנת ? נראה לי שהוא פשוט תפס תחת. הוא רואה שאת שלו . מה דעתך ? אל תשכחי, יש עוד אלף כמוהו בשוק. יאללה יום טוב.

כי לפעמים, קשר נהיה פחות אינטנסיבי אחרי פרק זמן מסויים. זה לא בהכרח אומר שזה מה שקורה ביניכם, אבל זו אופציה. זוכרת את הפרסומת לקפה, כשהאישה שואלת את הגבר: "רפי, שיגרה זה טוב או רע?" שאלת את החבר למה, בעצם, הוא פחות זמין בשבילך בזמן האחרון? ייתכן ויש לו סיבות טובות, וייתכן שלא. אבל תני לו להסביר את עצמו, ולו רק בשביל שאת תדעי יותר ותחליטי מה את רוצה לעשות הלאה. אני חושבת, שזה גם יענה לך על השאלה ששאלת כאן - למה זה קורה?

אנחנו בני 18

יש לי חבר בזמן האחרון אנחנו לא ממש מתראים נגיד זה יכול להגיע ל- 3 עד 4 ימים לא לראות אחד את השני וזה נורא מפריע לי הבעיה היא שחברי אינו מבין את זה למרות שהסברתי איני יודעת למה המצב הזה קורה הוא יכול לעשות דברים אחרים ולא יהיה לו אכפת לא לראות אותי או לדבר איתי מה זה אומר?(אל תגידו לי להסביר לו מה אני מרגישה כי כבר אמרתי כל מה שאני מרגישה מה זה אומר עליו? למה אתם חושבים שהוא עושה את זה?(בידעה שזה יכול לפגוע בי) ולמה זה לא מפריע לו כמו שזה מפריע לי? תודה מראש

שלום לך המיואשת, אולי את באמת צריכה להיות מיואשת משום שאני חושבת שקיים פער משמעותי בדרך בה כל אחד מכם רואה את הקשר שלכם. לדעתי אין טעם לקרוא לו יותר "חבר", אני חושבת שהוא לא נמצא בתוך הקשר הזה ואין לו אומץ לומר לך שזה פשוט נגמר בשבילו. אף אדם אוהב לא מתעלם מבן הזוג שלו 4 ימים מבלי להתקשר, לדבר, להסביר.. התנהגותו המתמשכת מראה, לדעתי, על חוסר עניין. לפעמים האהבה נגמרת אצל אחד מבני הזוג, לפעמים זה כבר לא מתאים יותר. ככל שתקדימי להשלים עם העובדה הכאובה הזאת -כך תוכלי להמשיך הלאה ולמצוא מישהו שכן יעריך את היכולת שלך לתת ולאהוב. אני חוששת שהגיע הזמן ללכת הלאה עם אומץ וכבוד עצמי. זה לא קל - אבל זה כבר לא תלוי בך. תהיי חזקה.

שאלתי היא: כיצד נעלמים כתמי עור על הפנים, דרכי טיפול. תודה דליה

דליה, מציעה שתשאירי את הודעתך בפורום שעוסק ברפואת עור כדי לקבל תשובה מרופא מומחה. הרה.

http://my.doctors.co.il/forums/list.php?f=360 הנה הפורמט הישן ,כאן הוא מופיע בשלמותו שלא כמו בשאר הפורומים בדוקטורס... ניתן לבצע חיפוש במנוע החיפוש ,ויש גם סימן חדש וסבבי באבי...

סוף סוף אפשר לעשות חיפוש כמו שצריך. אגב, אם תקליקו על רשימת הפורמים שבקישור הזה תוכלו להגיעו לפורמט הישן של כל הפורומים ולעשות חיפוש בכולם. תודה לך 5.

מה שלומך מותק ? איך הבייבי ? קשה ? ערה הרבה בלילה ? הבעל עוזר ? את מניקה ? שיהיה לך בכיף. ואיך מקבל אותו האח הגדול ? ספרי קצת. ומה קיבלתם מתנות ? איך היה הברית ?

אתמול פיטרו את בעלי מהוראה ולצערי עשו את זה בצורה מאד מכוערת, מה שעושה את הכל הרבה יותר כואב. אני לרוב אובייקטיבית ויכולה עדיין לומר שהוא היה מורה מצוין ומשקיען הרבה מעבר למה שראיתי בימי חיי אצל מורים. לפני מבחנים הוא עשה שיעורים פרטיים לתלמידים, היה תמיד זמין באינטרנט או בטלפון לשאלות, חילק תמיד סיכומי חומר. תלמידים אהבו אותו והציונים תמיד היו בממוצע כיתתי גבוה. הוא אפילו זכה בפרס על שמירה על ממוצע גבוה בבגרויות. ימים ולילות הוא ישב להכין טוב את החומר ל"ילדים" שלו, התלמידים. הוא אהב את ההוראה בלב ובנפש. ובסוף באים אליו ואומרים לו שההוראה לו לוקה בחסר, שהשיטה שלו ליברלית מידי ושהוא לא משקיע את המקסימום. איזה עלבון. מעבר לחרדה הכלכלית שכרגע נחתה עלינו וגורמת למועקה רצינית בנשמה (אם כי אני סומכת עליו, הוא איש עבודה ויסתדר מהר) ישנו העלבון הצורב. אני כל כך מזדהה איתו שאני חושבת שאנחנו מנחמים זה את זה בשלבים...ואז אני מרגישה אשמה על כך שאני עוד מוסיפה לו דאגות. איך מתמודדים עם כזה דבר?

אוי רונה, זו בטח חוויה איומה לעבור ! אני מרגישה את ההפתעה, העלבון והצער כשאני קוראת את דברייך ונורא עצובה בשביל שניכם. כל-כך חבל שהדברים נעשים בצורה כל-כך משפילה ומכאיבה, אם רוצים לקצץ - למה הדבר חייב להיות מלווה בהתעללות נפשית? באמת יאוש. מזלו של בעלך שיש לו אישה רגישה ואוהבת זה בטח יקל עליו לצלוח את המשבר. תקחו לכם זמן להתאבל וללקק את הפצעים ואחר-כך תעזרי לו לקפוץ בחזרה למים ולחפש מקום אחר שיודע לפרגן ולהעריך אוצר אמיתי כשהוא נמצא מולו. אני מאחלת לשניכם בהצלחה מכל הלב.

תודה רבה על ההודעה החמה. זה היה בהחלט מעודד. וכמובן שאני אעזור לו לצאת מזה ותאמינו לי שמי שיקבל אותו רק ירוויח. עוד לא ראיתי אדם עם כזה מוסר עבודה ואכפתיות ואהבה לאנשים. אני גאה בו ומאמינה בו.

אני מאוד מבינה אותך , אני פוטרתי לפני ארבעה ימים וההרגשה מאוד לא נעימה , במיוחד כשצריך לחפש משהו אחר

אני טובעת בים של עבודה. מה קורה כאן? ים, ים , ים של שכירים נקראים לבוא לעבוד כאן. אני מחפשת שכיר לדיר, לרפת, לנוי, שניים לחינוך, מנהל יצור, גזבר, 20 שכירים לבית האריזה וכל זה כשיש לי עוד את העבודה במועצה. הצילו.......הצילו......... יום רביעי וחמישי אם ירצה השם אני בתל אביב מראיינת גזברים קיבלתי כבר 86 פניות אז תארו לעצמכם כמה טלפונים ותאומים ליום. חוץ מזה חרה לי בבית. נחנקת בעבודה. מיואשת מחיי האישיים. יש לי עד 15.06.04 להגיש עבודה בנושא משאבי אנוש אחרת לא אקבל תעודה סיום. אני לא מגיעה לקדם את נושא הספר שלי. ביום שישי יש בת מיצווה לבת של חברים ורוצים שארים להם את כל הערב..... הצילו..........הצילו..........הצילו....................................................... עוד אחזור, לא להתייאש. חזקו אותי מרחוק, אני קוראת אותכם, שומעת אותכם ומתגעגעת. טופזינקה

מי כמוך יודע שהכל זמני בחיים ובסופו של דבר הדברים מסתדרים כך או ככה...

לכל יושבי הפורום. הרה,מיכל,מור,שמחה,ניר,נורית,טופזינקה,צבעים,ענת,ליבי, וסליחה אם שכחתי מישהו, שיהיה לכם יום כתום , ופסוק להיום: מי שמכיר את אור האמת, יודע שאין כל עצב בעולם . (החזון איש).

לענות לי , ולאחל בחזרה , יום נעים. אחד אחד. סדר צריך להיות !!!

שלומי יקירי, באמת איפה כולם? אולי יש איזשהו SALE ולא סיפרו רק לי ולך? הייתי בדיקור, היה אחלה - שנטי, שנטי.. אבל אני עדיין פילונת לא קטנה, קצת יותר אופטימית. אני הולכת להכין צהריים לגדולה. היום בתפריט שניצל, תפ"א אפוי וסלט ירקות עם טחינה.. שיהיה לך המשך יום נעים.

http://dailynews.walla.co.il/?w=//549633 מה דעתכם על כך ? לי אישית זה נראה בלתי צודק לחלוטין. כל רוצח הוא מתועב . ובכל זאת נותנים לגרועים שברוצחים להתחתן. בגלל שהוא רצח את רבין זה אחרת ? לא נראה לי בכלל. רצח זה רצח. כל אדם שנרצח הוא עולם ומלואו. מה שמדהים הוא, שיש אשה מטורפת, שמוכנה להתחתן עם רוצח ! ולראות אותו אחת ל מדהים, נכון ?

שלומי יקירי, אני דווקא חושבת שאף על פי שרצח הוא רצח וכל נרצח הוא עולם ומלואו, לרצח פוליטי ישנן משמעויות עמוקות והשלכות קיצוניות במיחוד במדינה הנאבקת לשמור על צביונה הדמוקרטי. אני חושבת שאסור לתת לדבר הזה להתרבות או לקבל זכויות להן זוכים רוצחים אחרים בשל המעשה האוים שהוא עשה ומשום היותו אדם ללא מצפון וללא חרטה. אבל כל דיעה היא לגיטימית וכאן לא רוצחים על דעות מנוגדות לשלך. וטוב שכך. מה אוכלים אצלך בעבודה לצהריים? אתה מביא מהבית או יוצא להפסקה בחוץ?

מה אומר החוק לגבי רוצחים ? מותר להם להתחתן או לא ? יש חוק מיוחד לגבי רוצח רבין ? אם יציע ח"כ מסויים הצעת חוק כזאת, והיא תתקבל, אני מבין. אבל כל עוד אין חוק כזה, איך ניתן לשופטים לקבוע אחרת מהחוק ? ולעצם הענין, קצת קשה לי לקבל שרצח אישיות פוליטית, יותר גרועה מרצח ילד קטן. כאשר עומד מחבל , ויורה בילדה קטנה בדם קר, מותר לו אחר כך להתחתן ? נשמע לי אבסורד.

בוקר טרי בתחילתו של שבוע חדש אז מה העניינים, חברים, ואיך המרגש? מקווה שביליתם עם יקיריכם ונחתם המון כי צריך המון כוח להתמודד עם העיתון.. שנהיה בריאים ושמחים, אדיבים וחושבים שתזרח לנו השמש ושיהיו ימים טובים

מה קראת בעיתון שהיה כל כך קשה ? האמת, לכן אני מעדיף פשוט לא לקרוא עיתונים. בדרך כלל, זה מדכא. מי אמר שזה לא טוב לטמון את הראש בחול ? הפי דייז , ולהשתמע

הי שלומי, מה שלומך? בקושי רואים אותך כאן. אני מקווה שהכל טוב.. באמת רעיון מצויין להמנע מהחדשות - סתם באסה.. חיילים נהרגים.. תאונות דרכים.. פוליטיקאים מושחתים וסתם כל מיני אנשים רעים שמסתובבים במדינה הזאת.. ואף פעם אתה לא יודע מתי משהו מכל הרע הזה יגיע אלייך.. ורק צריך להתפלל לטוב ולשמור על אופטימיות אחרת באמת קשה לקום בבוקר. שיהיה יום נעים..

היי אני גולשת קבועה באתר זה ..כל בעיה אני כותבת פה וזה מאד עוזר לי ולמשפחה .. אבל :-( בימים אלה אני בדכאון מוחלט .. סיימתי לימודים בטכניון לפני כמה חודשים ואני מחפשת עבודה ולא מוצאת ..אני עכשיו בבית ולא מוצאת עבודה בתחום שלי שיתאימו לתנאים שלי .. סיימתי לימודים בתואר רפואה מעבדתית ומחפשת עבודה כלבורנטית באיזור חיפה או עפולה בשעות היום ..אבל אני לא מוצאת וזה מכניס אותי לדכאון מוחלט ..וזה גורם לי כאב ראש חזק ..אני גם לא רוצה לעבוד בתחום אחר ... :-( מה לעשות ???

הי ריטה, יש לי שאלה: כתבת שאת לא מוצאת עבודה שתתאים לתנאים שלך... האם את מתכוונת לדברים שכתבת בהמשך (התחום אותו למדת, מיקום ושעות עבודה)? הייאוש שלך מובן, אחרי כל ההשקעה והלימודים. אבל - ואני יודעת שהרבה יותר קל לכתוב את זה מאשר ליישם - הכי חשוב זה לא לוותר ולהמשיך לנסות. האם פנית לקופות החולים באיזור? בתי חולים? מרפאות פרטיות? (אין לי עוד רעיונות בשעה כזו). מאידך לאור המצב בשוק העבודה, אולי תנסי לבדוק האם את יכולה להתפשר על תנאים מסויימים (כגון שעות העבודה או המיקום). במקום להיות בבית ולתת לדכאון להשתלט, תנסי להעביר את הזמן - עד שתמצאי עבודה - בדרכים בונות וחיוביות. את יכולה להתנדב בכל מיני מקומות, למשל. כל דבר, רק לא לשקוע עמוק יותר. חבל שתאבדי את המוטיבציה, ועשיה למען אחרים היא סוג של עשיה למען עצמך... שוב, זה לא במקום העבודה שאת מחפשת, אלא דרך למלא את הזמן ולהעסיק את עצמך. מה דעתך?

תודה על הדברים שאת אומרת .. תאמיני לי אני לא בבית .. רוב הזמן הולכת לחפש עבודה .. הייתי בכל בתי החולים ..וקופות חולים .. מה שמדכא אותי זה שאני גם מוגבלת .. אני לא יכולה לעבוד בלילה .. ולא במקומות רחוקים .. רוב העבודות והדרושים באיזור המרכז והדרום ..אבל אצלנו לא ..אין .. חוץ מזה אחרי כל המאמץ והלימודים באים להגיד לי ...שמשרד הבריאות קבע לא לקבל עובדים חדשים עד לשנת 2007 .. וברוב בתי החולים לא נותנים קבע .. אז מה ? .. למה בחרתי במקצוע זה ? .. ולא אחר ?.. ביזבזתי זמן ? .. לא יודעת ? .. חוץ מזה אני לא מוכנה להתנדב ..כי גם אני זקוקה לכסף ..לסגור חובות שבזמן הלימודים קיבלתי .. :-( נמאס לי

אני ממש עצובה לשמוע שאת לא מוצאת עבודה ונמצאת בדיכאון. מה שבעצם מביא אותי לכתוב לך אני חיילת שמשתחררת עוד פחות מחודש ומעוניינת להתחיל בלימודי תואר ברפואה מעבדתית. תוכלי לעזור לי בהכוונה לחומר ומקומות לימוד וכוי...? אני גם ממש חוששת שיקרה לי בדיוק אותו דבר ואני אסיים את התואר הראשון וכמוך ועוד רבים אני לא אמצא עבודה. התחום של רפואה מעבדתית נפוץ? אודה לך עם תעזרי לי.

התחום של טיפול באמצעות בעלי-חיים עדיין לא מוכר מספיק. חבל. לחיות יש יכולות מדהימות רק מעצם היותן... http://www.feelgood.msn.co.il/feelgood/travel/474A160A5F69419489E4DC6E6451528F.htm

את יכולה לספר לנו, מה אלו א: סוריקטות ? ב: חוטמנים ג: מרות ארגנטנאיות לא שמעתי מעולם שמות בעלי חיים אלו. הרה, את כותבת שיש לחיות יכולות מדהימיות רק מעצם היותן ... , א: לאלו יכולות את מתכוונת ? ב: מה הכוונה מעצם היותן ? מעצם היותן מה ? תודה מראש על תשובותייך.

מה הרשמיות הזו? עשיתי, לפני 6 שנים, קורס של טיפול באמצעות בעלי-חיים. בעצם, שם הכרתי את המאנפפת. סוריקטות: http://www.safari.co.il/animals/39.htm חוטמנים: http://www.safari.co.il/animals/26.htm רק על מרות ארגנטינאיות לא מצאתי קישור... (אבל זה גם סוג של יונק). לאלו יכולות? רק חיות יודעות לתת הכל בלי לבקש כלום (כמובן שהן גם מקבלות). רק חיות לעולם - אבל לעולם - לא שופטות אנשים. חיות לא מתנהגות כמו אנשים - וזה הכי טוב! ו... יש עוד הרבה דברים. כל מי שאוהב ו/או מגדל חיות יוכל לספר לך על היתרונות שבגידול חיות. מעצם היותן יצור חי, שהוא לא אנושי. החיות זוכרות שהן באו מהטבע, ושאליו הן שייכות. חיות לא מייצרות נשק הרסני, לא מזהמות את העולם... הן פשוט קיימות. ואנחנו - המין ה"מוצלח" לא מאפשר להן להתקיים. להשתמע.

שמאז שהרה הפכה למנהלת הפורום, כולם נסו על נפשם והעיר הפכה להיות נטושה? איפה מיכל איפה? :-) בצחוק וקצת באמת

ערב טוב לך ניר מה שכתבת קצת מעליב...לא?

בואי נאמר, שיש אנשים שמסתגלים לאט יותר לשינויים מאשר אחרים. ואת יודעת, גם להרגל יש מילה חזקה... וגם... נכנס לפורום קצת דם חדש (מאיים, אה?) אבל די.. זה עם חיוך. קצת הומור לא מזיק. ברצינות? טוב, נו, אולי קצת... זה לא מעליב (אם היתה כוונה כזו או לא, רק ניר יודע). ולמיטב זכרוני, כשמיכל ניהלה את הפורום (ועשתה עבודה מצויינת, בשיא הרצינות) היתה פה קבוצה מאוד מסויימת של אנשים - בלי הרבה גיוון. אז זה היה בסדר, אז גם עכשיו זה בסדר. מיום שהפורום הזה נוסד, אנשים באו והלכו וחזרו מרצונם החופשי. אני לא אזרוק אף-אחד ולא אכריח אף-אחד להצטרף ו/או להישאר. ואם מיכל היא זו שממגנטת לכאן את החבר'ה של ניר, אז עם כל הכבוד, אני לא מיכל. לא מתיימרת להיות מיכל, ולא צריכה להיות כמוה - כי היא זו היא ואני זו אני, לטוב ולרע (ואם אני ה"רעה" זה בסדר - אני רגילה לזה).

צר לי על כי הפחדתי את כולם... בעיקר אותך, כי כתבת "כולם" אבל גם אתה נעלמת. מציעה שתגיש למיכל תלונה בכתב - באיזו חוצפה היא העזה ללדת ולנטוש אתכם? לטעמי בחרדות נטישה אפשר לטפל, רק שזה באמת לא הפורום המתאים. אגב, העיר נראית לי שוקקת חיים, רק בדרך אחרת - נפתחו רחובות חדשים. אולי יותר נכון לכתוב - סמטאות. אתה יודע, אני חושבת שהבעיה האמיתית נמצאת בנקודה מאוד חשובה... מה בעצם קורה בפורום? האם רצינות ונושאים "כבדים" מעיקים על חלק מן האנשים? כי היה פה סוג של קלות דעת (מבורכת מאוד, זה לא פסול ואף נחוץ מאוד), בלי "חומרים כבדים". מה בעצם הציפיה של חברי הפורום מהפורום? אולי אם אדע, אוכל להשתדל יותר... חוץ מלהשתנות... זה יהיה פרוייקט מורכב מאוד. הרבה יותר מורכב מפאזל של 2,000 חלקים. אשאיר לך את ההבחנה (ואני יודעת שאתה מוצלח בזה, בשיא הרצינות) שבין הרצינות, הסרקסטיות והצחוק... :-)))

אז לפעמים הומה ולפעמים יותר ריק... העיקר שהלב עדיין פועם, לא? ודרך אגב, אפשר לסבול גם שתיקות בין המילים.. זה בסדר.. שקט זה דבר מבורך... אז שתהייה שבת שלום עם דגש על השלום.. בינינו לבינם, בינינו לבין עצמנו.. וגם כאן.

http://www.ynet.co.il/PicServer2/03072003/375733/tis_hx.jpg

מה תוכן הקישור? הוא שבור.

היא טוענת שהיא כן נכנסת לכאן מאוחר בלילה לקרוא קצת, אבל היא נורא עסוקה ואין לה זמן להגיב. מלבד זאת היא מוסרת ד"ש לכולם, ומבטיחה לשוב לכאן לאחר גמר הבלגנים שלה. אז נאחל לה הרבה הצלחה, וזהו זה. ושתשוב בקרוב.

בלי לחץ. שיהיה לה זמן וחשק - הפורום עדיין יהיה כאן. ובקשר לבלגנים - שיעברו מהר. מי צריך בלגנים?!

אנשים - שיהיה לכולם חג שבועות שמח וטעים (מממ... אין כמו מאכלי חלב!). ושיעבור עלינו החג בשקט ובשלווה. (לפחות צפוי מזג אוויר נאה).

:-)

אמנם אני לא איש של מאכלי חלב, אבל מה לא עושים בשביל המסורת .. אז נעבור גם את חג הגבינות , והבורקסים, והקישים והלזניות למיניהם, בשלום בעזרת השם. חג שמח לכולם. רק בריאות אושר ואושר.

אין לי שום בעיה לחיות רק על מאכלי חלב ופחמימות למיניהן. בעצם - זה מה שאני עושה בכל מקרה! אל תגיד לי שאתה תסבול בחג החלבי הזה. וחוץ מזה - ביכורים כבר הבאת?

כל סוף השבוע הזה אני מתבשלת בתוך עצמי, מתוחה ועצבנית והחלטתי לנסות ולכתוב כאן ואולי לשאוב עידוד או תובנות שאני לא מגיעה אליהן בעצמי. אני עובדת במקום בו עובדות יחד איתי עוד 4 בנות + בוסית (אין גברים במשרד). התחום בו אני עוסקת שונה מהתחום בו עוסקות שאר הבנות. בהתחלה הסתדרתי טוב עם הבנות אבל בגלל הביישנות שלי והקשיים שיש לי להיכנס לתוך קבוצה, קצת הבדלתי את עצמי וזה הלך והחמיר. עם הזמן יצרתי קשר חברי מאד טוב עם הבוסית וזה יצר חוצץ עוד גדול יותר ביני לבין שאר הבנות. בשבוע שעבר היה אירוע משרדי של כל הסניפים ורק אני והבוסית החלטנו ללכת (לכולם היתה אפשרות להצטרף, הן לא רצו). למחרת הייתי צריכה להיות באחד הסניפים כדי ללמוד משהו שקשור לעבודה שלי. משום מה שני הדברים האלה יצרו המון גלים במשרד. הבוסית סיפרה לי שהן ניגשו אליה ושאלו אותה למה הייתי צריכה ללכת לשם, מה היה לי לחפש שם ולמה היא לקחה רק אותי לאירוע. אחת הבנות אף אמרה לה שאני שונה מהן ולכן הן לא מסתדרות איתי. עד עכשיו המילה הזו כואבת לי. למחרת כשהגעתי למשרד כמעט אף אחד לא דיבר איתי. אני מרגישה המון עוינות במשרד מצד כל הבנות. אני לא חלק משום דבר שהן עושות ביחד. אני תמיד לבד וזו הרגשה איומה. לא קוראים לי לשיחות בנות, לא לארוחות צהריים, לא מתקשרים אלי כשאני חולה וכד'. בחודשים הראשונים שלי שם עוד ניסיתי להתחבר אליהן (למשל הזמנתי אותן אלי הביתה לארוחה) אבל עם הזמן היתה התנתקות גדולה מאד. פעם אחת עשיתי להן שיחה וניסיתי להבין מה קורה פה. הן אמרו שהן מרגישות שאני מרכלת עם הבוסית עליהן ומלשינה עליהן ושמוזר להן שיש כזה קשר ביננו. בנוסף הן הרגישו שמהיום שהגעתי למשרד לא ממש התעניינתי בהן אלא רק סיפרתי על עצמי וזה חרה להן. הבטחתי לשים לב, לחשוב ולשנות ואכן כך עשיתי. אני יודעת שלא שאלתי הרבה עליהן כי חששתי. אני תמיד חוששת לשאול שאלות כשאני מכירה אנשים חדשים כדי לא לפגוע בנקודות רגישות, כדי לא לקבל דחיה, כדי לא לומר שטות. אני פונה למה שבטוח -לספר על דברים שאני לא יכולה לטעות בהם, על עצמי. חשבתי גם וראיתי שהן צדקו בכך שהיו דברים שסיפרתי לבוסית בהסח דעת ומאז תיקנתי את דרכיי ואני שמה לב למה שאני אומרת לה. יש ביננו קשר חברי חם ואנחנו משתדלות לא לדבר על הבנות במשרד. אני אפילו לא מספרת לה כמה רע לי שם. בקיצור, אני לא יודעת מה לעשות. אני מלאת כעס על היחס כלפי ועל כך שהן כל כך כעסו שהייתי באירוע של החברה ובסניף השני למרות שזו זכותי להיות באירוע כזה וגם הן יכלו לבוא ולמרות שההליכה לסניף השני היתה כדי ללמוד משהו שקשור בעבודה אבל אני לא יכולה להתעמת איתן על כך כי אני לא אמורה לדעת שהן פנו לבוסית והתמרמרו על כך. חשוב לציין גם שבמסגרת העבודה שלי אני צריכה לצאת הרבה לפגישות וגם זה מעורר המון הדים. אני תמיד מקבלת את ההרגשה שאני מרמה אותן וצריכה להתנצל על היציאות האלה למרות שהן קשורות אך ורק לעבודה ומעולם לא ניצלתי את היציאות שלי למטרות אישיות. אני יודעת בדיוק איפה טעיתי ולא מצליחה להפסיק לאכול את עצמי. אני יודעת ששיניתי את מה שהפריע להן ולקחתי לתשומת ליבי אבל לא נראה שזה עזר. הפכתי לשעיר לעזאזל של המשרד ואני מרגישה כל כך לבד. אין לי אומץ לשוחח איתן שוב, במיוחד משום שרמת העוינות עלתה כלפי ואני מרגישה אחת מול רבים. כל כך קשה לי ורק המחשבה על לבוא מחר למשרד ולהיות שוב לבד, מלאה כעס ועלבון, מעוררת בי חלחלה. אנא עזרו לי

הי רונה, תמיד אומרים, שאדם לאדם זאב... ובכן, כנראה שלא חשבו לעומק על המשמעות של אישה לאישה. אולי זה רק נדמה, אבל הרבה פעמים מתקבל הרושם שנשים לוקחות כל דבר בצורה אישית יותר, בעוד שגברים נוטים לעבור לסדר היום על דברים כאלה. בכוונה כתבתי "נשים", כי מה שקורה במקום העובדה שלך הוא תוצר של יחסים בינאישיים בין קבוצת נשים. אני מתארת לעצמי שיתר הבנות יודעות, שתחום העיסוק שלך שונה משלהן ולכן מחייב לפעמים יציאות בענייני עבודה. אבל יותר קל להן להפנות זאת נגדך. ציינת שאת ביישנית (אגב, את האחרונה שהצטרפה לקבוצה הזו?); הרבה פעמים ביישנות נתפסת - וזו טעות נוראית - כדחיה, התנשאות וריחוק מכוון. ואז דבר גורר דבר. אני חושבת, שבכל מקום שבו אחד העובדים יוצר קשר חברי וקרוב יותר עם הבוס, יהיו אנשים שיתמרמרו. למרות שגם להן היתה האפשרות ליצור כזה קשר (בדיוק כמו שהיתה להן האפשרות לצאת לאותו אירוע שהזכרת). ואולי, למרות הקושי, יש מקום לעוד שיחה? המילה "שונה" באמת יכולה לפגוע מאוד... אבל למרות הפגיעה, תבקשי מהן הסבר; למה בדיוק הן התכוונו? מה יש ב"שוני" הזה שגורם להן להתנהג כפי שהן מתנהגות? ואולי יש מקום לעשות כזו שיחה בנוכחות הבוסית, כדי שהיא תקבל את התמונה המלאה, ולא את שני הצדדים בנפרד. והיא בתורה תוכל להפריך את הטענות שלהן בקשר לריכולים ודיבורים מאחורי הגב. עושה רושם - וזו השערה - שיש בהן הרבה כעס כלפי הבוסית, אבל הן חוששות להפנות אותו כלפיה, ולכן "מלבישות" הכל עלייך. וזה גם דבר שיכול להשתפר בשיחה שבה הבוסית נוכחת. ובקשר לפגיעה מהאמירה הזו - שונה זה לא בהכרח רע. שונה יכול להיות דבר נפלא ויפה, תלוי איזו משמעות נותנים לזה. אמרת להן שלא התעניינת בהן יותר בגלל החשש לגעת בנקודה רגישה? את יודעת, הגיוני שאני טועה כאן, אבל את משדרת חוסר בטחון מסויים... וכמו כריש שעט על ריח של דם, ככה אנשים עטים על חוסר בטחון. החשש מלדרוך על יבלות מובן - למה לפגוע סתם (אפילו בלי כוונה) באחרים? אבל מה היה קורה, נניח, אם היית אומרת איזו שטות? אני בטוחה, שגם אם היית דורכת על יבלת, בלי כוונה תחילה, זה היה מתקבל בהבנה בסופו של דבר. עד שלא תפסיקי לאכול את עצמך, בטח שהן לא תפסקנה לנגוס בך. את יכולה להגיד לעצמך: "בסדר. אני טעיתי, הן טעו. אבל עכשיו אפשר לשים את הכל מאחור ולנסות לפתוח דף חדש". ברור שזו לא משימה קלה, ואין שום קסם שהופך את הדברים לפשוטים יותר... אבל אם לא נעבוד קשה למען עצמנו - מי כן?