פורום תמיכה הדדית

שלום ... אני כותבת פה כי אני מרגישה שאני חייבת לפרוק את מה שיושב לי על הלב ... במהלך החודש וחצי האחרונים בחיי גיליתי את העולם הוירטואלי . גילית אותו בדרך מקרה .. ..נכנסתי לפורום של גאוה נשית והתוודתי על אהבה אסורה שידעתי לפניי 4 שנים . התוודתי במטרה לנקות את רגשות האשם ולקבור את אותם רגשות אחת ולתמיד . סיפרתי בקוים כללים על הקשר שהיה לי משהו בער בי לרצות לקבל תמיכה של אוזניים קשובות . 4 שנים חיכיתי לשתף אנשים שיכולו להזדהות עם מצבי..התגובה שזה עורר...הרוחות סערו ...קיבלתי תגובות אוהדות . אמטיות מבינות ..כמו שלא חלמתי לקבל ..המטרה היתה לקבור את אותה אהבה . לשחרר אותה מתוכי .. בסופו של דבר התוצאה ההפוכה הושגה .. ..התחלתי להיקשר לעולם שסירבתי להכיר בו ...אחרי מספר התכתבויות קרה הבלתי צפוי והצפוי בהחלט ..גיליתי מישהי מופלאה . אדם שהלב שלי נמשך אליו מבין כל ההודעות והמילים הכתובות ..התחיל הרומן ..ההתכתבויות הלכו ונעשו תכופות יותר ..הקשר הלך ונהפך הדוק ...אחרי שבועיים זה הפך להיות בלתי אפשרי שלא לדבר ..החלפנו טלפונים אחרי משא ומתן מתיש וארוך ..ולא הפסקנו להיות מובכות ..הקשר רק הלך והתהדק ..כל הזמן הזה אמרתי לעצמי שאני בשליטה ..אני רק רוצה להכיר ..לשמוע את הנפש שכל כך למדתי להכיר טוב...שיחות לתוך הלילה והיום שגלשו לחשבונות טלפון של תשלום שכ"ד ממוצע ..ועדיין הקשר לא נרגע ..הוא הופך ולהיות חזק יותר ויותר מכל שניה שעוברת ... האדם שהתאהבתי בה היא אדם שנושאת בתוכה מטען נפשי לא קטן . לא קטן בכלל ..לאט לאט התחוור לי שגם אם הקשר בנינו יתנתק היום .היא תשאב לכאב בצורה חסרת תקנה ... כל יום פעמיים ביום אני רוצה לשחרר ..אני רוצה לקום וללכת ..זה לא בריא או ראוי או כדאי ..מיום שהבנתי את מצבה החמור ..רציתי לנתק כל קשר ...אבל איך עוזבים נפש פצועה ?!..למדתי להכיר את האנשים שסובבים אותה . את אורך חייה המתיש ..כדי לדעת שאני מהלכת על חבל דק..ונדמה שכל מה שאני מנסה לעשות מעכשיו ..זה למזער נזקים .. לא לתת לה להישאב למקומות הרסניים כל כך ..מאז ההיכרות בנינו היא מנסה לבנות את חיה ..ואני מלווה אותה ..יאני יודעת שכל צעד שאני אעשה יגרור אותה מיד למדרון התלול שבתוכה ... אני יכולה לשבת ולכתוב פה שעות - ועדיין ..לא בטוחה שתתקבל תמונה מלאה ... בכל זאת אשמח לשמוע את דעתכם הכנה - מה עושים מפה הלאה ?מה עושים כמנסים להשאיר כמה שפחות כאבים .. ..ולכל החכמי בדיעבד " וסוף מעשה במחשבה תחילה "..אנא תחסכו לי את המשפטים האלה ..היתה הרבה מחשבה גם מתחילת הדרך ..באופן שאתם לא תוכלו לשער .. בתודה מראש - המוטרדת ...

שלום אם הבנתי נכון, במהלך ההתכתבויות שלכן מצאת את עצמך עוזרת ותומכת אך גם מתאהבת. בזה שאת עוזרת לאדם במצוקה , זה דבר נהדר ונפלא... האם הבעיה היא שאת מתאהבת? אינך יכולה לשמור על מסגרת וירטואלית? העובדה שאת נסחפת מאוד חזק לסוג הקשר הזה איננה מיקרית... זה כנראה ממלא אצלך צורך מסוים...למה להתנגד לצורך הזה? שימרי על גבולות ותהני מהקשר בהצלחה שבת שלום

שלום כל הנושא הזה של אהבה וירטואלית מדהים אותי כל פעם מחדש. אני חושבת על זה מבחינה פילוסופית. איך יתכן שמתקיימת אהבה באמצעות מילים בלבד מבלי להיות פיזית עם האובייקט עצמו? האם באמת מתאהבים באדם שנמצא בצד השני של הצג, או שמא כל אחד מתאהב בעצמו? בתקשורת וירטואלית ניתן לצקת למערכת היחסים מה שרוצים, לא? אין מי שיפריע לדמיון להתפרע...כל אחד למעשה מזין את עצמו איך שהוא רוצה... האם זו אהבה אמיתית? לאן הגענו? בקרוב גם מילים לא יידרשו כדי להתאהב... אז מה כן? חשבתם על זה?

הי, לא ממני תשמעי את המשפט הידוע "סוף מעשה במחשבה תחילה"; זה קל להגיד. אבל, כמו ששר אריאל זילבר - "בדיעבד כולם פה חכמים". אני לא בטוחה שהבנתי מדוע את רוצה לנתק את הקשר - האם בגלל מצבה הנפשי? משום שאת חוששת, שאם הניתוק יבוא בעוד שנה, ולא עכשיו, אז הכאב הנפשי שלה יהיה גדול יותר? את מנסה להקדים תרופה למכה? באמת זה לא ברור לי לחלוטין, ולכן אני שואלת בצורה כזו. ואולי, במקום לנתק, יש מקום להצבת גבולות? בעיקר מתוך מחשבה על עצמך, על החוסן הנפשי שלך ועל היכולת שלך לתת (וגם לקבל, כי אחרת באמת - כפי שנכתב לך -לא היית מוצאת בקשר הזה את מה שמצאת בו). יש משהו אצילי ברצון/צורך שלך לשמור עליה מפגיעה קשה. אבל אדם פגיע חשוף לפגיעות אינסוף. אני מבינה שאת לא רוצה להוסיף שמן למדורה... שאת תרגישי רע עם עצמך במידה ותפגעי בה. אבל אם תשארי בתוך המצב הזה, שלא עושה לך טוב כדברייך - שתיכן תמצאנה את עצמכן גולשות במדרון במהירות מסחררת. ובמצב כזה, לא תוכלי להועיל לה בכל מקרה. אם היה אפשר להשאיר כמה שפחות כאבים בעולם, אז העולם היה מקום פחות כואב. אדם שסובל יסבול בכל מקרה (אלא אם יחליט לקחת את עצמו בידיים, ולהחליט שבאמת הגיע הזמן לשנות). כרגע את משענת עבורה, אבל המשקל כבד לך. אני לא יכולה לענות לך על השאלה "מה עושים מפה והלאה?" אני רק יכולה לכתוב מה אני חושבת: לא לנתק את הקשר, רק להכניס לגבולות שמתאימים לך. אל תשאבי אחריה (וזה קל, תאמיני לי שזה קל), תהיי בשבילה פחות קרובה, אבל יציבה יותר. וזו רק דעתי. ההחלטות החשובות באמת הן רק שלך.

להרה היקרה , תודה על התגובה החמה והמבינה ..הבנת את פרטי המקרה בצורה שרק אדם רגיש יכול להבין .. שאלת על מצבה הנפשי ..מבלי לרצות לפגוע בפרטיות ( למרות חיסיון הפרטים ). אני לא מעוניינת לחשוף פרטים נוספים .יש לה מטען נפשי באמת גדול מהרגיל . כאבים הם חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי (כך אני מאמינה )..כמו שניטשה טען לא פעם (כתגובה לטענות הפילוסופיות שהועלו פה )...שגורמים לנו לא פעם להגיע לרבדים העמוקים בתוכינו ..חובטים בנו ומעצבים אותנו לא פחות מהחויות החיוביות שאנחנו עוברים .. ...ובאשר לאחת שאהבה נפשי אפשר להגיד שבהחלט החויות האלה עיצבו את אישיותה .. הקשר בנינו מעיר בה את הצורך לעשות צעדים חשובים ע"מ לקבל את העזרה שהיא זקוקה לה . מדובר בכאבים ששנים שורטים בה כל יום וכל דקה מחדש .שאיתם היא מתמודדת כל יום בגבורה במשך כל שעות היממה ..אדם מיוסר בכאבים שלא ניתן לראות בעין .. ..ואולי דווקא בגלל זה נוצרה חשיבות נוספת לסוג הקשר בנינו . הדברים האלה שלא מעיזים להסתכל עליהם לאור היום ..הכאבים האלה שחלקינו סוחבים ביומיום ולא נותנים להם מקום בחיי היום יום ולמדנו להסוות אותם כל כך טוב . תודה על המילים הטובות והעצות המעשיות .. תודה

זה אותו הפורום שהיה? הרה זאת HERA?? ההיא שהייתה בקשר עם אלי? מה היא מנהלת עכשיו? גם אני רוצה!

והרה היא אותה הרה חמודה. מה אתה רוצה בדיוק ?

למה HERA שינתה את הפורום? מתי היא נכנסת לכאן? מה זה מה אני רוצה? אני רוצה תשובות לשאלות! מה אסור?!

אפשר לשאול אותך כמה שאלות ? יופי, ידעתי שתגידי כן. אז ככה, עשית צבא ? איפה שירתת ? איך היה ? ספרי קצת. ומה רצית להיות כשהיית קטנה ? ומה שלום המשפחה ? יום טוב ולהשתמע

שלומי יקר, הייתי עד עכשיו בדיקור.. מחטים פה, מחטים שם.. היה כייף. איך עבר עליך יום חגך בעיה"ק? אני מגיעה לירושלים רק למוזיאון או לגן החיות התנ"כי בכל שאר המקומות יש לי צמרמורת בעורף - יותר מידי שנאה באוויר.. איזה יאוש, הא? ולשאלותיך: כן הייתי. בחיל האויר. מצאתי שם אהבת אמת. המשפחה בסה"כ בסדר אבל אני קצת לבד כי בעלי בצבא וקשה עכשיו מאד עם כל הבלגן. מה איתך? נולדת חרדי? עשית צבא? שכחתי בן כמה אתה.. החיים בסדר? תשמור על עצמך

אבל עשיתי צבא. ואפילו הייתי חייל קרבי בשריון. אני בן 48. עשית דיקור ? שמעתי על זה. למה את עושה את זה ? למה זה מועיל ? זה כואב ? כל כמה זמן עושים ? זה יקר ? את חשה שזה מועיל לך ? על איזו שנאה בירושלים את מדברת ? יהודים ערבים או חרדים חילונים ? ומה היה תפקידך בחיל האויר ? ואיך פגשת את אהבת חייך ? ספרי קצת. אבל כנראה אקרא את התשובות רק ביום ראשון. שבת שלום ולהשתמע ביי

יש מישהו שיודע איך כתוב באנגלית בדרכון את השם שושנה

shoshana shoshana shoshana

כמוהו אלייך שושנה, בים עוד יפליג קפיטן .

(מקווה שלא תכעסו על אופי ההודעה אבל גם לא ידעתי כל כך למי לכתוב את זה): אני מאוד, מאוד מאוד מאוד מאוד לא אוהבת את העיצוב החדש של האתר... זה לא נוח!!!!! זה מתסכל שהוא בנוי ככה, מקודם הכל היה מסודר לפי קטגוריות וכעת הכל מוגש במאין סמטוחה... אוףףףף למה היה צריך לשנות את העיצוב???? אם כבר מחדשים אז למה ככה בוויש אחד?!!! יש כאן אנשים שקשה להם להתרגל לשינוי שכזה ואז מגיע מישהו שמחליט לעצב את האתר בבת אחת, אפילו לא התכוננתי! לדעתי זה כל כך מתסכל אותי שאני לא יודעת איך אוכל לחזור לכאן שוב (למרות שאני מאוד אוהבת אות הפורומים, רובם ממש מעולים). אוקי, שפכתי את תסכולי. תודה והמשך שבוע טוב. :-)

למטה, למטה, בתחתית העמוד יש לינק שאומר "צרו עמנו קשר". ולמה אני מספרת לך על זה? כי רק דרך הלינק הזה תוכלי להפנות את שאלת העיצוב המחודש למנהל הפורומים, וולדעת מה ולמה בדיוק קורה. אין לי מושג למה החליטו לשנות את ה - look של האתר, אבל זה רק עניין של זמן עד שמתרגלים (אפילו אנשים עם בעיות הסתגלות. גם לי לקח קצת זמן להתאפס על החידושים). אז למה שנכעס על אופי ההודעה, בעצם? המודרניזציה לא מוצאת חן בעיני הרבה אנשים, אבל אם מאוד רוצים, מסתדרים. אגב, גם עכשיו הכל מסודר לפי קטגוריות. יש לך לינק כחול, שאומר "כל הפורומים". תלחצי עליו ו... הפתעה! ואנחנו כאן יכולים להתמודד גם עם תסכולים. אולי בגלל שאף-אחד לא חף מהם לחלוטין.

מישהו יודע לאן נעלם יו"ר הכנסת רובי ריבלין

למישהו אכפת לאן הוא נעלם?!?! אולי... הוא נחטף ע"י כת מסתורית מהרי האנדים? ואולי... רה"מ התיישב עליו בטעות, ומאז יש שטיח חדש במשרד שלו? ואולי... הוא החליט להשתתף ב"פרוייקט וואי 2" ולהיות סגור בוילה? ואולי... הוא הצטרף לחייזרים ממאדים, ועכשיו הוא שם, מספר להם בדיחות? ואולי... מה זה חשוב? לא, באמת, כי אם זה חשוב, אני מציעה שנגייס אנשים כאן ועכשיו, ונצא לחפש אותו. המוצא הישר יבוא על גמולו (לא אחראית לגמול הזה).

מאד כדאי לחפש אותו

* אם אתם לא מצליחים בהתחלה, תשמידו את כל הראיות לכך שבכלל ניסיתם. * מסקנה היא רק הנקודה אליה מגיעים כשמתעייפים מלחשוב. * ניסיון הוא משהו שמקבלים רק אחרי שממש צריכים אותו. * מי שמהסס בדרך כלל צודק. * לעולם אל תעשו להטוטי קלפים לשותפים שלכם לפוקר. * אף-אחד לא מקשיב, עד שעושים טעות. * הצלחה תמיד נעשית בפרטיות, הכשלונות - בפומבי. * הקושי של החמאה תלוי ברכות של הלחם. * המקומות שהכי מגרדים הם אלה שהכי קשה להגיע אליהם. * העתקה מאדם אחד = גניבה ספרותית; העתקה מאנשים רבים = מחקר. * כדי להצליח בפוליטיקה, צריך להתעלות מעל לעקרונות. * שתי טעויות הן רק ההתחלה. * ימי ראשון הם דרך גרועה להעביר בה 1/7 מהחיים. * ככל שנופלים מוקדם יותר, כך יש יותר זמן לנסות ולהשיג את היתר. * מצפון נקי הוא, בדרך כלל, סימן לזכרון גרוע. * אם חייבים לבחור בין שני מעשים רעים, תבחרו בזה שעוד לא עשיתם לפני כן. * תתכננו להיות ספונטנים מחר. * אם נדמה לכם שלאף-אחד לא אכפת מכם, תנסו לפספס כמה מועדי תשלום. * האהבה אולי עיוורת, אבל הנישואים פוקחים את העיניים. * עבודה קשה משתלמת בעתיד. עצלות משתלמת עכשיו! * נשרים יכולים לדאות, אבל עכברים לא נתקעים במנועים של מטוסים. * תלוו כסף מפסימיסטים, הם לא מצפים לקבל אותו חזרה. * אם אתם לא מצליחים בניסיון הראשון, אז צניחה חופשית אינה מיועדת לכם.

המשפט הראשון: "אם אתם לא מצליחים בהתחלה, תשמידו את הראיות לכך שבכלל ניסיתם" זהו העיקרון לפיו אני חיה כל השנים. כמה מדויק. אז אם אתה פרפקציוניסט - למה בכלל לנסות? ממילא אף פעם לא תהיה שבע רצון ותרוץ להשמיד, אלא אם כן ניסית להתאבד והצלחת... אבל אם אתה לא מאמין בהצלחות, הרי שלא תנסה גם את זה.. או שכן, כי בטח לא תצליח וצריך שיהיה יותר רע. הרי "אנשים שחסינים בפני שינויים - אינם יכולים להיות חסינים בפני השינוי לגרוע ביותר" איך שהחבר'ה של מרפי המציאו משפטים בול בשבילי :-) ו... רגע, כשיסתבר שכתבתי שטויות עכשיו, וכתבתי שטויות במיץ... איך אני משמידה את הראייה לכך שניסיתי לכתוב כאן? אבוד לי... אולי קצת עזרה מבחוץ? זה בסדר, גם אני לא הבנתי את מה שכתבתי... אז מה אני לא מפה, אני משם רושרוש (חולדת הניסויים) "עדיף סוף מזוויע מזוועות ללא סוף"

למה בכלל לנסות? אולי בגלל שתמיד יש 50-50? כמובן שזה תלוי מה מנסים. אבל כל אחד טוב בדברים מסוימים ופחות טוב באחרים. אם רצים להתאבד, ומצליחים - יהיו אחרים שינסו להשמיד את הראיות... תמיד. אבל זו סתם הערה. אבל הזכרת לי שאלה אחרת: אם ספר על "איך להיכשל בחיים" נהפך לרב-מכר, מדובר בכשלון או בהצלחה? לחבר'ה של מרפי בהחלט יש כמה אמירות נכונות מאוד. אבל השאלה היא, באמת, מה מהן הופך להיות עקרון מנחה בחיים? אני חושבת שלא כתבת כאן שטויות בכלל. אבל אם הנוכחות של מה שכתבת כאן מפריעה לך, ואת ממש לא רוצה את זה כאן - אפשר לדאוג שזה לא יהיה כאן. בעיניי - חבל, מי אמר שכל הודעה צריכה להיות ברורה או יפה או מסודרת או PC? אף-אחד! חולדת ניסויים של מי? חולדות הן עם נחמד. היתה לי חולדת מחמד, ולא לצורך ניסויים.

כשלון יכול להיות הצלחה גדולה מאוד , אם לומדים ממנו משהו הצלחה זה רצף של קשיים וכשלונות שהצלחת לשרוד . מסקנה היא נקודה ממנה צריך להתחיל לחשוב אחרת . נסיון גדול רוכשים רק אחרי שכבר עשית את כל הטעויות בעולם . הוא מגיע כשאתה כבר לא צריך אותו. לעולם אל תהיו שותפים לפוקר , זה סתם להטוטי קלפים זה טעות לחשוב שאף אחד לא מקשיב לך , תמיד בטעות מישהו מקשיב . הצלחה היא בכלל חוג פרטי וסגור . גם חמאה רכה יכולה להיות עם טעם רע . להמשיך ??? והכל בצחוק כמובן כמובן כמובן

שלום כתבת מישפטים בשם החבר שלך... מה איתך? אתה חושב כמוהו?

חושבת שזה מסכם עניין מאוד חשוב - על כל דבר אפשר להסתכל ביותר מאופן אחד. זה הרבה יותר מהחצי המלא/ריק של הכוס. הרי 20 איש יכולים להתסכל על פסל, ובשורה התחתונה נקבל 20 דעות שונות ותיאורים שונים של הפסל. מסקנה? הכל תלוי על איזו רגל קמים בבוקר.

בהמשך למה שתבת אני רוצה להוסיף 3 אמרות חכמות: 1.הבא בחשבון שהאהבות הגדולות והכבושים הגדולים תמיד מייצגים סיכון גדול. 2.כאשר מפסידים, אל תפסיד את הלקח. 3. לא להשיג את אשר היה בכוונתנו, הוא לפעמים שאלה של מזל רב. ממרום גילי ? כל אימרה בסלע...

אני לא מתווכחת אם אנשים שכותבים ממרומי גילם :-) אולי בגלל שאני: א. נמוכה; ב. צעירה יחסית. אבל כל דבר שחצוב בסלע אינו נצחי, כי הסלע אינו נצחי. המשפט הראשון נכון, אבל מייצג עוד המון דברים, לדעתי. לפעמים גם דברים קטנים טומנים בחובם סיכון גדול. ולפעמים מה שנראה כסיכון גדול, מתגלה כמו הימור על שקל.

לא לשכוח היום יום ירושלים חג שמח

ולא שכחתי. וגם הירולשמים שחוגגים הערב לא שכחו. ובטח שלא שכחתי ללבוש חולצה לבנה.

ומה עם חצאית כחולה ? לדעתי, זה עצוב מאד שעדיין מנסים "לחגוג" את איחוד העיר, ובעצם העיר בכלל לא מאוחדת. היא מפולגת ושסועה עמוק עמוק עמוק. יש מישהו שמוכן לטייל בסילואן ? ברובע במוסלמי ? בשער שכם ? שער שכם למי שלא יודע, נמצא מרחק יריקה מהבנין המפואר של עירית ירושלים. ואף יהודי לא מעיז לדרוך שם , כי בפעם האחרונה שעבר שם יהודי, הוא חטף סכין בגב. אז מה אתם חוגגים בדיוק ?

למיכל , ילדה בן בשעה טובה ומוצלחת. לאם ולבן שלום. איחולים מכל הלב , שיהיה לכם המון המון אושר ונחת ושמחה וכיף עם התינוק החדש. ונשמע ונתבשר רק בשורות טובות להשתמע ביי

מזל טוב למיכל

מזל טוב למיכל ולכל המשפחה הווירטואלית והאמיתית.. מי יתן והרך הנולד יזכה לחיות במדינה שבה ישררו שלום ואחווה, בטחון ושמחה... (גם שמחה שלנו :-) )

בשעה טובה! המון המון מזל טוב.

מזל טוב מיכלי מאחל לך ימים ולילות קלים . ועוד מלא דברים טובים מאוד מאוד .

.

לאן נעלמה האופציה לשימוש במנוע החיפוש בפורום ?

שאול, כשאתה פותח הודעה, מימין למטה מתחת לנושאי הפורומים נפתחת האופציה של חיפוש.

שלום, אני טיפוס מאוד משימתי. מה שאפשר לעשות היום לא נדחה למחר. לעומתי, משפחתי בדיוק ההפך. דוחה הכל למחר ועדיף מחרתיים. יותר מכל היא אוהבת לבכות ביום האחרון ולהקפיץ את כל העולם יום אחרי. במשך הזמן בין הידיעה כי יש לבצע דבר כלשהו ועד לביצועו משפחתי מומחית בדיונים בנושא. היא תשוחח על זה בשיחות נרחבות ותעלה את הנושא השכם וערב ותבנה צעדים קדימה תוך חקירה מה יכולות להיות השלכות התנהגותם או תגובתם להמשך הטיפול בבעיה כלשהי. לא עולה על דעתם, למרות שציינתי בפניהם, שכדאי שיקדימו לעשות את הצעד שלהם ואז לפני הצעדים של הצד השני ידעו כיצד לפעול והדיונים של "אם יענו לנו כך, אז נפנה לה…. ואם אחרת אז נענה להם ש…". למרות סירובי להיות שותפה לנושא- מערבים אותי. אני הטיפוס הדומיננטי בבית ולכן אני פותרת לכולם את הבעיות. אני שחוקה, עייפה ובנוסף זה משפיע על המצב הרפואי שלי שכן אני חולה כרונית. אני מנסה לשנות את מעגל האימה ורואה את עצמי מתווכחת עם כולם שיבצעו את המשימות שלהם בעצמם. אולם הם משחקים לי על המצפון או מבצעים משימות בצורה עלובה כך שהמשימה חוזרת גדולה יותר לטיפולי. הדבר שוחק אותי יותר, ואני בהידרדרות רפואית. למי עליי לפנות כדי לקבל חיזוקים וכיוונים איך לשנות את מעגל האימה ולחיות מצפונית עם הדבר. כמו גם להתמודד עם המחלה הכרונית שלי שרק לאחרונה יצאתי ממצב ההכחשה. מה אתם חושבים על הנושא, יש לכם טיפים עבורי? תודה,

הי, בקשר למחלה הכרונית - לא ציינת מהי. ובכל מקרה, כדאי לפנות לפורום המתאים, שבו תוכלי לקבל תשובה מאיש מקצוע ומאנשים אחרים הסובלים מאותה מחלה. הכי חשוב לזכור שלא כל האנשים זהים. את צריכה לעשות הכל כאן ועכשיו, ומשפחתך רואה את הדברים אחרת. את לא צריכה לתקן עבורם ובטח שלא לעשות במקומם - אני חושבת שכל אחד צריך ללמוד מהטעויות של עצמו ומטעויות של אחרים. הם יודעים, שלא משנה מה יקרה, בסוף תקחי הכל על עצמך, ותעשי את הדברים כפי שצריך, לדעתך. למרות הקושי, אל תתנדבי שוב להיות השיפוצניקית כשדברים יוצאים עקום.

יש פה מישהו שמכיר את דיאטת הלחם אשמח לקבל תפריט

תנסי לבדוק בפורום שעוסק בדיאטות. אגב, אם את מתכוונת לדיאטה של אולגה רז, אז היא כתבה על זה ספר, ולא רק תפריט אחד.

אין כמו דיאטת הדיכאון העמוק שמביא לך ת'קבס מהחיים ומהכל... בקשר ל"דיאטת הלחם" - זהו לא תפריט - זוהי דרך חיים. יש אנשים שזה מתאים להם יש כאלה שממש לא. יש בה כמה עקרונות שמבחינתי האישית הם מצויינים, והאמת צריך לקנות את הספר בשביל זה. על רגל אחת יתפספסו דברים. לפעמים חשוב גם להבין ולא רק לעשות דברים כמו רובוט לפי הוראות הפעלה. מבחינת הכמויות שמצויינות בספר - בשבילי זה מעט מידי אוכל. אבל אני גם מוציאה הרבה אנרגיות...

שלום. יש לנו דוד בן 60 ש' שמתנהג אלינו במשפחה בצורה אגואיסטית , חזירית ומגעילה , יש לו כמובן גפ צדדים טובים אבל ההתנהגות של דאגה לעצמו ושם פס על אחרים במשפחה עובר כל גבול . לאחרונה ההתנהגות שלו עברה כל גבול הוא הזמין את כולנו אליו לליל הסדר וברגע האחרון ביטל זאת בטענה שיש לו תוכניות אחרות , אנחנו מבחינתנו שינינו את כל התוכניות על מנת להיות עמו בחג . לאחר הסיפור הוא לא התנצל ועבר לסדר היום כאילו דבר לא קרה . בשיחה עמו נאמרו לו הדברים בצורה ברורה וגלויה אך הוא מצידו לא התנצל לפנינו . האם עלינו לצפות שאדם בגיל 60 יתנצל לפנינו הצעירים ולסלוח לו למרות שזו לא הפעם הראשונה שהוא מתנהג כך או שעלינו להתנהג אליו באותה צורה ולהכאיב לו באותם אזורים שהוא מכאיב והכאיב לנו . תודה

אני בספק אם תוכלו לשנות אדם בן 60. חבל על המאמץ והתסכול שזה יביא לכם. במקום זאת, תבינו עם מי יש לכם עסק ותפעלו בהתאם. לא בכוונה לפגוע בו - זה לא יעזור לכם. אלא בכוונה שלא תפגעו אתם מהתנהגותו.

תודה . למה לא להתנהג אליו באותה צורה ואז זה כמוהן יפריע לו וכמובן ישאל למה אתם מתנהגים אלי בצורה כזו ואז המרצע יצא מהשק והוא יבין זאת דרך הרגלים ולא דרך הראש . הכוונה להתעלם ממנו , לא להזמין אותו לארועים משפחתיים או להזמין אותו וברגע האחרון לבטל את ההזמנה . אינני רואה כל דרך אחרת ללמדו להתנהג . הדרך היחידה שבה אנחנו יכולים לא להפגע מההתנהגות שלו זה לא להיות בסביבתו . מה דעתך? תודה

שבוע טוב מנשה, האם הדוד הזה חי בגפו או נשוי? אני חושבת שההתנהגות שלו יכולה לנבוע מאיזושהי מצוקה שהוא חי בה. המון פעמים אנשים שנתפסים על ידינו כאגואיסטים הם, למעשה, אנשים שהחיים מאד מאד לא קלים להם ולכן אין להם הרבה אנרגיות להשקיע במחשבה על האחרים ובהתחשבות ברגשותיהם. אין טעם להתנקם בו או לפגוע בו אלא פשוט לא להסתמך על הזמנות שלו בעתיד. כדאי להזמין אותו אליכם ולהיות נדיבים ואדיבים כלפיו ולהשתדל לא להתחשבן איתו. יכול להיות שהחום שלכם יחמם את ליבו ויגרום לו לשפר את דרכיו.

הוא חיי בגפו ויש לו כסף אך הוא קמצן, אנוכי ואיגואיסט . אינני מסכים לדעתך שעלינו להמשיך להזמינו אלינו ולהתעלם מהבעיה , הגיע הזמן להפסיק עם ההתנהגות הזו גם לנו יש כבות עצמי ולא ניתן יותר להשפיל אותנו . הוא קיבל שנים חום , התייחסות , אהבה ועוד אך דבר לא עוזר כנ"ל שיחות לא עוזרות אני מאמין בדרך אחרת והיא לתת לו להרגיש את מה שאנחנו מרגישים והרגשנו וזאת ע"י התנהגות דומה והכוונה להתעלם ממנו ולא להזמינו לאירועים משפחתיים בצורה יזומה כך שזה יכאב לו ויתכן שילמד דרך הרגלים למרות שהוא מעל 60 . מה דעתך על הדרך הזו ??????????

מנשה, כפי שכבר כתבו לך - קשה לשנות אדם בן 60. ואם הוא לא רוצה להשתנות, מסיבותיו שלו, אז בכלל אין אפשרות לשינוי. לא נראה לי שמתאימה פה גישה של עין תחת עין ושן תחת שן. זה רק יכניס אתכם למעגל, ולא יתרום שום דבר לשיפור המצב. אני מבינה את הכעס שלכם ואת העובדה שאיבדתם סבלנות, אבל אין צורך להחזיר לו באותו מטבע. מה בעצם ייצא לכם מזה? הוא לא ילמד את את הלקח. כתבת שיש לו גם צדדים חיוביים, אבל לא ציינת מהם. אולי - כשעושים מאזן - הכל מתקזז, והצדדים החיוביים מאירים קצת את הצדדים השליליים? יש אנשים שלא מסוגלים להתנצל. אתם, כמשפחה, כבר צריכים להכיר את הדוד על מגרעותיו ויתרונותיו, ולא לקחת ללב את הצדדים הלא נעימים שלו.

מנשה, לי תמיד נדמה שמבדידות אנשים הופכים קשים... ודבר שני... אהבה מרפאת..ולא משהו אחר..

איזה יאוש: עוד זה מדבר וזה בא.. ארוע רודף אירוע ואסון רודף אסון ועוד שני חיילים הצטרפו למניין ההרוגים האינסופי... מדינה מטורפת עם אנשים שבורי לב, מתוחים וכואבים.. לא לשכוח להתחבק, לאהוב, להיות טובים זה אל זה, נדיבים.. כדי שיהיה לנו הכוח להמשיך ליום הבא עם איזושהי תקווה..

יאוש, אין מילים ואני חושבת על האמהות והאבות שלהם, איך הכל נגמר בשניה, איך אפשר להמשיך לחיות אחרי האובדן. הלואי ויכולנו להיות תמיד נדיבים וחובקים האחד את השני. הלואי ויכולנו לזכור את זה כל הזמן. היום רבתי עם כל העולם ואשתו...

בקשר לשלום - אולי הדורות הבאים יזכו לראות אותו. לא קל להיות ברווזים במטווח. וקשה במיוחד למשפחות ולחברים. את יודעת, יש הרבה אנשים שכבר שכחו את הביחד הזה... הארץ מפולגת וקרועה מבפנים, מה שרק "תורם" לאויבינו שבחוץ.

עם שקיעתו של שבוע מחורבן זה בו ספרנו את מתינו , ועם קולן של אמהות ואבות בוכיים על האובדן, תפילה אני שהמחר יבא איזה שלוות נפש במקום תוגה, ושלא ננצח ושלא ננוצח שפשוט חיינו יהפכו למשעממים, ושלא נראה כותרות עיתון זועקות לשמיים עם תמונות צעירים, שחיוכם נקטע , שנהפוך להיות ככל העמים,שעיסוקנו היחיד יהייה ,מיקומו של שיר, מיקומה של קבוצה,מזג אוויר הפכפך, שפשוט נ ש ת ע מ ם !!!! שלכם אוהבת ומתפללת - - שמחה..

אמן ואמן

והתפילה תגיע לאוזניים הנכונות... עושה רושם, שלאחרונה מישהו סובל מחירשות קלה. או שאנחנו - שוב - עומדים למבחן. בהחלט עדיפים הימים שבהם הרזה ושני השמנים תפסו את הכותרות הראשיות.

מאז הזוועה של שלשום ואתמול אני מלאה בתחשות מועקה כבדה שלוחצת באזור הלב, גורמת לי לעקצוצים וגירודים בכל הגוף... רק כדור הרגעה קטן הצליח להוציא אותי מזה, לא לגמרי, אלא קצת, השרירים רפויים והמוח שלי מלא צמר גפן, ככה קל יותר. המייל שלי בדכאון קל, לא זז, לא נפתח ואם נפתח, לא נסגר ולא שולח מיילים. וחוץ מזה מרקיז, הכל בסדר. איך את?

כי בדיוק סיימתי איזו עבודה בייסורי המחשב... לא רציתי למשוך את זה יותר מדי. מממ... קל יותר, זה בטוח. אבל לדעתי לא שווה. למה? כי אחרי ששוברים רגל משתמשים בקביים; כי אי-אפשר ללכת עם גבס וכדי להוריד את המשקל מהרגל הפגועה. ואח"כ, אחרי שמסירים את הגבס, עדיין צריך להיזהר מאוג, כי הרגל עדיין רגישה. אבל אחרי תקופה קצרה כבר אפשר לחזור לפעילויות שגרתיות בלי בעיה. אבל - אם לא נפרדים לעולם מהקביים, אז נשארים במצב של מוגבלות מסויימת. במקום שהקביים יהוו תמיכה, הם מתחילים להוות מכשול. ואז מה? טוב, עזבי אותך מנאומים - את הרי יודעת מה דעתי על תרופות, והניסיון האחרון רק חידד את זה יותר. התפלאתי על דממת המייל... רציתי לשלוח לך משהו הערב, אבל החלטתי לחכות עוד קצת. וחוץ מזה - בשביל מה יש טלפון?

אז הרגל נשברה - שמנו גבס, השבר התאחה אבל לפעמים יש פצע מדמם ובשבילו צריך פלסטר, לא? אולי רק יוד? אז עכשיו היה לי "פצע" והייתי חייבת רגיעון קטן ויש את התקופה הזו כל חודש שאני צריכה מספר ימים, כמה רגיעונים. כן, זה קל וזה עוזר וזה מקל, אז למה לא? אין לי כוח להתמודד "טבעי" בשונה ממך, יודעת מה דעתך על תרופות... המייל חזר לתפקד, יצא מהדיכי. שלחי, שלחתי לך.

יום אחד כשחוטב העצים כרת עצים על שפת הנחל, נפל לפתע הגרזן למים. החוטב ידידנו שלא ידע לשחות, החל לבכות מר גורלו. במקרה עבר במקום גמד יער, ראה את חוטב העצים מסתובב אובד עצות, ושאל מה קרה. "הגרזן שלי נפל למים. אני צריך אותו על מנת להרוויח לחמי ואיני יודע לשחות", אמר החוטב. הגמד נכנס לנחל ויצא כשבידו גרזן זהב. "זה הגרזן שלך?", שאל, "לא", ענה החוטב. נכנס הגמד שוב לנחל ויצא כשבידו גרזן מכסף. "האם זה הגרזן שלך?", שאל. "גם זה לא", ענה החוטב. בפעם השלישית יצא הגמד ובידו גרזן ברזל. "זה שלי" אמר החוטב בשמחה. גמד היער היה כל כך מרוצה שמצא אדם ישר, עד שנתן לידידנו החוטב את כל הגרזנים. חזר חוטב העצים לביתו שמח וטוב לבב. לימים, טיילו חוטב העצים ואשתו על שפת הנחל, כשלפתע נפלה האישה למים. למרבה המזל, שוב היה שם גמד היער , והוא זינק מיד למים. בצאת הגמד מן המים, הייתה ג'ניפר לופז שרועה מעולפת בזרועותיו . "האם זו אשתך?", שאל הגמד. "כן!", השיב מיד החוטב. "שקרן", צעק הגמד רותח מזעם. "לא ולא", ענה לו החוטב, "זו רק אי הבנה. תבין, אם הייתי אומר לא ללופז, היית בוודאי יוצא בפעם השנייה עם קטרין ז'יטה ג'ונס. גם לה הייתי אומר 'לא', ורק אז היית מוציא את אשתי. כמובן שהייתי אומר 'כן' לשלישית, וכמו בפעם הקודמת, היית נותן לי את כל השלוש. תראה, תשמע, תראה, אני אדם עני ולא מסוגל לדאוג לשלושתן. לכן אמרתי מיד 'כן' ללופז". מוסר השכל: כשגבר משקר, זה לעולם מסיבה טובה ולמען כלל האנושות...

עלק - כל הגברים צדיקים ומשקרים רק עם סיבות טובות...! רק הרעיון הזה מצחיק בפני עצמו. אבל אהבתי את הקטע הזה. הוא משעשע מאוד. ובהחלט מרענן.

איפה כולם ? ומה קרה לנטע ? מעניין מה שלום מיכל. יש לך קשר עם מור ?

אפשר להניח לרגע את הפוליטיקה בצד? ז"א, ברור שיש לפוליטיקה חלק נכבד מאוד במאורעות הימים האחרונים אבל... לא הפוליטיקאים משלמים את המחיר הכבד. מה, אז הם יחליפו ביניהם שוב כסאות? והרי זו אותה הגברת רק בשינוי אדרת. בפועל חמש משפחות נוספות תקבורנה בימים הקרובים בנים ואחים. כן, אפשר להגיד שהכל בגלל הערבים האלה... אבל זה הרבה יותר מזה. זו מלחמה. ובמלחמות כולם מפסידים. מישהו אמר פעם, שאין מלחמות צודקות... נדמה לי, שהוא צדק. כי אין שום היגיון בקברים חדשים רק בגלל אדמה. ואני יודעת שכל פיגוע והרג חיילים בשטחים רק מחדד את האנטי שיש גם ככה כנגד הפלשתינאים. אבל אולי גם אצלם נהרגים אנשים חפים מפשע (ואל תגידו לי שאין כאלה!!!)? יש מי שמוכן, כנראה, להקריב את עצמו בשביל אדמה. יש מי שנבחרים להקריב את עצמם בשביל אותה אדמה; זה לא שממש שואלים אותם. והמחשבה ש"יש פתרון, כי משהו חייב להפסיק את מעגל הדמים הזה" קיימת איפשהו אצל כולם. רק שהפתרון הזה לא קיים אצל אף-אחד. גם לא אצל אלה שבטוחים שכן. כן/לא למחוק את עזה. כן/לא להתנתק. כל זמן שיש קבוצות שלא מוכנות לקבל רעיון מסויים, זה נגמר רע. אולי זה בכלל בגלל שאין שום אחדות פנימית? ואולי לא. לא יודעת. ואם יורשה לי להוסיף משהו - במעבר חד לנושא מעציב אחר - אנחנו מחוץ לאירוויזיון השנה. נכון שזו הקלה?

אבל מה עם "טוב למות בעד ארצנו" של טרומפלדור ? גם את לא היית מסכימה לתת למשל את תל-אביב לפלשתינאים, נכון ? תל אביב היא גם "רק" אדמה . חוץ מזה, כמו שניר כתב, ואני חושב שהוא מאד צודק, אין פתרון ! פשוט אין. זה הכל. ננתנתק ניתן נקים מדינה פלשתינאית , נעשה הכל, אבל כל עוד אין לנו פרטנר בצד השני, המאמצים שלנו יהיו לשוא. מפלס השנאה שלהם, שהפך אותם למפלצות , כל כך גבוה, שאין מה לעשות בשלב הזה. אולי עוד מאה מאתיים שנה המיפלס הזה ירד. אולי. עצוב מאד, אבל זה מה יש. לפני כחודשיים, תפסו ילד בן 14 במחסום עם חגורת נפץ עליו. אמא שלו צעקה בטלויזיה: ילד בן 14 הם שולחים למות ? מילא אם הוא היה בן 18, הייתי שולחת אותו בגאווה להתפוצץ, אבל ילד בן 14 ? איפה נשמע כדבר הזה ? את מבינה הרה עם מי יש לנו עסק ? לגבי הארוויזיון, יש לי רק 2 מילים: תת רמה. ועוד 4 מילים: מעניין את הספתא שלי ! יום טוב.

זה מיתוס. רק מיתוס שאין לו שום אחיזה במציאות - בכלל לא בטוח שזה מה שטרומפלדור באמת אמר. הטענה היא, שהוא בכלל פלט כמה קללות ברוסית (נדמה לי), אבל יותר קל לדבוק ב"טוב למות למות בעד ארצנו" - זה הירואי יותר. למה שאתן את ת"א למישהו? זו לא עיר שנמצאת בלב מוקד של יישובים ערביים. דווקא ת"א-יפו זו דוגמא של דו-קיום מסויים. ונכון, גם ת"א זו רק אדמה, בזה אתה צודק לחלוטין. אבל מי בכלל רוצה אותה? אני לא חושבת שת"א היא בדיוק המוקד של כל הבעיות. ברור שאם תציע אותה לפשלתינאים - הם יקחו, מה אכפת להם? כן, גם אני מסכימה עם ניר. וכתבתי שאם יש פתרון, אז הוא סמוי, כי עובדה שלא מצאו אותו עד היום. בהחלט צריך שניים לטנגו. הבעיה היא שלנו בגלל "שיווק" לא נכון. עובדה שהצד השני זוכה רוב הזמן לאהדת העולם, ואנחנו נתפסים בתור אלה שאשמים במצב. אגב, כתבת שמפלס השנאה הפך "אותם" למפלצות. רק רציתי לשאול - מי אלה אותם "אותם"? כל תפיסת ערך החיים שונה בצד השני. הם נותנים יותר משקל לחיים שלאחרי המוות. הם כ"כ מאמינים בזה (ויש פה גם הרבה שטיפת מוח מצד אנשי הדת שלהם), עד כדי כך שלמות (בעד ארצם, לא?) ולקחת קורבנות (פתאום חשבתי על "תמות נפשי עם פלישתים) זה מעשה של גבורה. אבל לנצל ילדים בשביל זה זה באמת מעשה מכוער! הרי הכי קל להשפיע עליהם ולשכנע אותם. מאידך - מה אכפת לילדים להתפוצץ? איזה עתיד צפוי להם שם בכל מקרה? לא. האירוויזיון לא מעניין גם אותי. אבל זה היה לטובת אלה שכן התאכזבו מאוד. והיו כאלה. להשתמע.

לא יודע למה אף אחד לא מעלה את השאלה הזאת, איך קורה , שנגמ"ש צהלי , נוסע לו בשטח עויין, לבד לבד, וכאשר הוא מתפוצץ , רחמנא ליצלן, אין שם חיילים שלנו מסביב לאסוף את השברים . איך זה שהערבים המגעילים חיות הטרף מסתובבים ליד הנגמ"ש ועושים מה שהם רוצים. למה לנסוע לבד ? למה בלי חיפוי ? איפה היו שאר הכוחות ? למה נתנו להם שעה שלימה לחגוג ולקחת מה שהם רצו ? השם ישמור. אולי באמת הגיע הזמן למחוק את עזה ?

שמעלה את השאלות האלה, ואני בטוחה שבצה"ל יעשו עכשיו הרבה חושבים. או, כמו שהם אוהבים להגיד - הפקת לקחים... כאילו שזה משנה ל - 6 המשפחות שנאלצות לעבור עכשיו יסורים כפולים. למחוק את עזה זה הפתרון? לא חושבת. הם ימצאו להם קן אחר לשרוץ בו. אבל אני לא פוליטיקאית. ולא רוצה להיות. לדעתי כל האנשים ה"חשובים" האלה כבר מזמן שכחו מהי הומניות. גדרות, גבולות ומפות הן מילים גדולות מאוד, לא? אבל כל דבר גדול בעצם מורכב מהרבה דברים קטנים.

קראתי באיזה מקום, טענה האומרת שנשים יותר אוהבות סקס מגברים. מה אתם חושבים ? יש בזה משהו ? (לי אישית, זה נראה בדיוק הפוך, אבל מי אני שאלך כנגד חכמים ממני).

שלומי. . . האם זה אתה שבהגיגיך נוטל את שרביט החרמנות של הפורום?? האם זה אתה שמציץ במחשופה של פייגלה חסודה עם ביריות סקסיות נוסך מקסיקני עם סימני מציצה על העורף? שלומי,האם זה אצה שמחביא ירחוני פלייבו ופאני היל מתחת למזרון הקש...ומסתבר שחזותך התמימה טומנת בחובה איש קש...מחושקק?? תשובתי - - חוויתי את שני המינים.....אין תשובה החלטית בנושא זה - - יש נשים חרמניות ויש נשים קרירות כמו הקרח של גלידת המסטיק ביפו... ויש גברים מעט- - - קרירים (לא אלי)...והרבה מחושקקים עם ביצים לוהטות תוצרת לולי רבייה של ביצים חומות שמיועדות לייצוא להולנד להפריית פרות הולנדיות בלתי מסופקות... יש ...ויש

שאלה קשה גשה פרויד טען שהאקט המיני הוא תכלית האהבה לדעתי גברים יותר נהנים מהתכלית מאשר מהאהבה עצמה :-) גבר נולד להיות חרמן כמובן שאנחנו עושים עוד כל מני דברים בזמן הפנוי צבא קרירה חתונה קשה לי להאמין שנשים ברובן חרמניות יותר סיכום ראשוני גברים אוהבים יותר סקס מנשים נשים אוהבות יותר מגברים . נשים וגברים אוהבים את שמחה .

שלומקה.... תגדי לי שלומקה....מה יש לנו לחפש בעזה?? מדוע הנשים הדתיות שם מסכנות את ילדיהם?(אל תענה לי שהכל ביב שמיים) האם לרפיח ולחאן יונס יש ערך היסטורי -דתי? למה אני אוהבת אותך..? שלך שמחוש...!!!

אבל שמחושי, את לא חושבת שזו תהיה שטות ממדריגה ראשונה לתת לעזתים את האזור בכדי שיוכלו להמשיך להתחמש, ולהתקרב עוד יותר לחוות השקמים ? מילא שיפגיזו את אשקלון, או שדרות או אפרידר, מקסימום יפגעו בכמה בוסקילות ובוזגלות ופחימות וכאלה, אזרחים סוג ז' , אבל מה אם הם יצלפו משם קאסם אחד או שניים ישר לסלון של אריק ? ואולי יפגעו לנו בעומרי'לה ובגלעד'יניו ? איך המדינה תתקיים בלעדיהם ? הא תגידי לי ?

לי יש פתרון אחר לגמרי. אני הייתי מביא להם לא רק את חבל עזה, הייתי מביא להם את כל הנגב הצחיח. יחד עם שדה בוקר. אממה, עושה הסכם בינלאומי, חותך ת'מדינה לרוחב, לא לאורך, שיעופו כל הערבים משומרון ויהודה והעיר העתיקה, כולם לאזור עזה והנגב, חצי תחתון של המדינה שיעשו להם שמה מדינה פלשתינית, אנחנו ניקח מהאמצע עד לגליל, נשים וואחד חומה, מהים ועד לירדן , ערבים בדרום יהודים בצפון ושלום על ישראל. מקובל עלייך ? למה שרק יהודים יפונו מהבית ? למה לא לפנות גם ערבים מאיפה שלא נוח לנו ? קלקיליה זה לא עצם בגרון ? ג'נין זה לא בול באמצע המדינה ?

מתוקי ---מה שאתה אומר זו דמגוגיה....כאילו שעכשיו שאנו נמצאים בעזה ומסביב לה הם מייצרים ארטיקים וסוכריות על מקל...... אני מדברת בפרוש על ההתנחלויות שנמצאות בלב אוכלוסיה פלסטינית עויינת על 7000 נ\מתיישבים שעלו כחוק להתיישב שם אך מוקפים במליון ערבים מסביב... המתיישבים שם תופסים אדמות שליש מהאדמה ברצועה..... גם מלבנון נסוגנו ועכשיו ב"ה גבול הצפון די שקט ..... איני עושה הכללות ובודאי שיו"ש איננה עזה....אך שם מדובר בתןספתן שלא מוסיף לנו וגם להם כלום!!!!- - - יש מספיק מקום ליישב את הנגב כמו המצפה רמון בערבה ובגליל... שלומי אינני שמאלנית- - - תמיד הצבעתי ליכוד..אך אין לכך כל קשר...צריך להסתכל על המפה ולהבין שמדובר במשהו לא מציאותי... תמיד במקרה של הסלמה נוכל לחזור לעזה!!!- - גם אני לא אוהבת את צדיקי ל"ו השמן והרזה בעלי הצאן- - -אך זה לא קשור לעניין.... בזמנו סאסאת לא רצה לקבל את עזה - - - היה לו יותר שכל מבגין.... לא חבל על הילדים שנרחצים שם? על החיילים ?

אהבתי את הגישה לבעייה .... שלומי אתה צודק יש חשש שבעיית הכולסטרול הרע של עומרי תהפוך שולית.

וכמו כן, למה ענת נעלמה ?

אהלן שלומי אני מהמר ששלומך טוב במיוחד יום אחרי השיפוץ הגדול ככה מור לדעתי סובלת מדלקות בדרכי הראייה לא פעם היא כתבה לשמחה עיניים שלי , עיניים שלי לדעתי היא ניסתה לאותת משהו תוסיף לזה שבהורסקופ שלה לא מומלץ לה לגלוש כשהירח מעל הקוטב הצפוני והנה לך מור לא כאן ענת לדעתי חיפשה ידידים מושלמים והתאכזבה אישית אני מעריך שברגעים אלו ממש היא מתעמתת עם החיים אי שם בעיקר בשאלת טבע האדם ואופיו . התשובות הן להמחשה בלבד. יתכנו שינויים קלים לכאן ולשם .

אבל מה זה השיפוץ הגדול ? אתה מתכוון לל"ג בעומר ? תאמר לי , ניר, יש לך איזו קבוצה שאתה אוהד ? אוהב ספורט ? כדורסל ? כדורגל ? ואתה בעצמך משחק משהו ? עושה קצת ספורט ? איך הכרס ? לא מתחילה לתפוח לך ?

שלום לך יקירה. א: באיזה שעה את נכנסת לפורום ? ב: כמה הודעות כבר מחקת מאז המינוי ? ג: איך תחליטי מה למחוק ? ד: איך הניהול סו פאר ? ה: מה ככה ? ו: מי מו מה ? ז: מה את קוראת עכשיו ? ח: האם כוכבית יודעת שאת מנהלת את הפורום ? יום טוב ולהשתמע

היי לך, א. לא ברור. לא מוחלט ולא סופי... זה משתנה - שומרת על אפקט ההפתעה כדי שאנשים לא יתרגלו. ככה אני עוזרת לכם לשמור על עירנות. ב. באופן מפתיע - ZERO. זה טוב. מאוד אפילו. ג. אוי, אתה לא סומך על שיקול דעתי ועל שיקול דעתם של יועצי הסתרים שלי? ד. נחמד. מכיוון שהכל זורם בצורה תקינה, אז לא צריך לעשות שרירים ולהפגין סמכות. ה. מה ככה? חיים, אתה יודע. נהיה חם וזה לא כיף בכלל. לימודים - משעממים. ו. מממ... זה נשמע כמו ציטוט מהשיר "לדוד משה היתה חווה". ז. עכשיו אני תקועה עם הספר "לחיות כדי לספר" של גבריאל גרסייה מארקס (כתב את "מאה שנים של בדידות", ואת "אהבה בימי כולירע"). אבל הספר שאני קוראת ממש מייגע - זה הראשון בטרילוגיה, שהיא האוטוביוגרפיה שלו. ח. לדעתי לא. אין לי קשר איתה... אני לא אוהבת לרדוף אחרי אנשים ו/או לכפות את עצמי על אנשים. חד סיטוריות, מבחינתי, מקומה בכבישים. נו, ומה קורה אי-שם בעיר הקודש? ואיך המשפחה? ומה שלום נעם הקטנה? ביי לבינתיים.

באמת צריך להזהר איתך. לעולם לא נדע מתי תיכנסי. מה הכוונה מקומה בכבישים ? זה מין ביטוי כזה ? לא הבנתי את זה. בעיר הקודש, אין לי מושג מה שקורה. אני שם רק בלילות. ואני לא מסתובב בעיר. (מקומי לא בכביש !!). המשפחה ברוכשם בסדר. הבת שלי שבכיתה י"א , רוצה לנסוע לפולין עם בני כיתתה. זה נורא יקר. 1100 דולר ואני מתלבט. אומרים שזה מאד חשוב בכדי לזכור וכולי. מה את אומרת ? רק שהכסף הזה באמת בשמים. נועם , טפו טפו טפו (יריקות כנגד עין הרע כידוע) , מתוקת העולם. אין עליה. וגם חכמה נראה לי. כבר אומרת המון מילים. פשוט לאכול אותה. רק מפחיד אותי שהם גרים במקום כל כך מסוכן . ימח שמם של כל הרוצחים בעולם. מה יהיה הסוף עם הפלשתינים ? אין פתרון ? ואל תגידי לי לעזוב את עזה. זה פתרון זה ? פחחחחחחחחחחחחחחח. הבכית אותי. טוב, עזבי עכשיו פוליטיקה. נמאס לי מזה טוטלית. ברור ? ילה, עלי והצליחי, ותיכנסי לכאן גם קצת בבקר, בסדר? או לפחות בצהריים. להשתמע ביי

??????????

או שהוא הזוי ? או שהוא חסוי ? ולמה לא כתבת קצת מלל ? נעתקו המילים מפיך ? יא מתהוללת ! מה שלומך ? מה חדש בשטח הרומנטי ? נלכד לך מישהו ברשת ?

טוב ששמי לא בזוי..... בקשר לרשת...הרי שהחור שלי (ברשת במובן)...מה קורים אותו מכמורת...העלה דגי רקק...שחוץ מאשר לקשקש בקשקשים...לא עושים כלום...אפילו גזר מרוקאי אי אפשר לעשות מהדגים האלו...רגע...בעצם גזר מרוקאי עושים מגזר? לא?.. שלומקה- - ראית איך שדרגו את הפורום הזה...יעני זה רק בשביל איטילקטיייים ...לא בשבילי..אבל מה...הצלחתי אחרי מאמצים מרובים להגיע (לא לאורגזמה)---לכאן לפורום!!! שלומקה?? מה חוץ??????????

למה תמיד צריך לשנות דברים ? מה היה רע בפורמט הקודם ? יום כתום לכולם ! הרה נטע שמחה ניר מור ענת צבעים, להשתמע

אבל למה לא רואים סימון "חדש"? ולמה כל השמות "יתכן בדויים"? פורמט ממש לא ידידותי לסביבה!

מה שלומך ? איך המרגש ? איך זה לתפקד כחברה מהשורה ולא כמנהלת ? זה גם מעצבן שצריך תמיד להוריד את הוי מנא צרפו אימייל. אחרת זה צועק. נודניקים.

הפורמט החדש מזעזע... יש צורך בתקופת הסתגלות. לילה טוב לכולם:-)

תאמיני לי שראיתי דברים הרבה יותר מזעזעים מזה (כמו הסדרה החדשה - "מלאכים באמריקה")... תגידי - המייל שלך שבק חיים?

מה נושא הסדרה? השערה - מעשים טובים של אנשים טובים באמריקה, נכון? המייל תקין. קבלתי את מכתביך ואני עונה עליהם תיכף ומיד:-) היה יום קצת עצוב, עינינים של לב שבור....

שלום לכולם זהו ציטוט ממה שנכתב עלי בפורום הזה ומייצג דברים שנכתבו עלי ברשת להלן הציטוט אני מגיע למסקנות על סמך מה שאני רואה. ואני רואה שאתה טועה וזה יעלה לך וכבר עלה לך בהרבה דברים בחיים. אתה צריך ליהיות פחות עקשן ויותר להקשיב ולהיות פתוח לדברים גם עם אתה לא מסכים איתם. וגם עם הם לא מה שאתה מכיר או חושב. תאמין שאז תגדיל את מעגל החברים שלך וכך תוכל לשפר דברים בחיים שלך. כל עוד אתה עקשן, וחושב שרק הדרך שלך היא הנכונה. אתה לא תגיע לשום מקום. אתה תיצור לעצמך אויבים ותרחיק ממך אנשים. סוף ציטוט הנבואה " אתה תיצור לעצמך אויבים ותרחיק ממך אנשים." התגשמה בחלקה יש כמה גולשים/ות ברשת שמאוד שונאים/ות אותי אבל.............. בפורום בו היו לי שונאים רבים היכרתי לפני למעלה משנה את.................... אהבת חיי אנו מתגוררים יחד למעלה מחצי שנה עם פודל ננסי שהיה הגורם היחידי למריבות בינינו ועכשיו שנינו אוהבים אותו. שנינו שיפצנו את הבית והעמדנו אותו על הרגליים המשפט "כן יאבדו כל אויביך ישראל" לא מתאים לי רק מי שעשה לי פרוגנוזות ברשת על סמך ניתוח של הודעות שיאכל את הכובע שאול

וקשה לי לומר שאני מופתעת לראות הודעה שלך כאן. לא יודעת מי כתב לך את הציטוט הנ"ל. זה גם לא חשוב. שיהיו לך, לאהבת חייך ולפודל הננסי שלכם חיים יפים יחדיו בביתכם המשופץ.

שמי מעיין בן 22 ואני לומד במכללה מסוימת מנהל עסקים . אני פשוט משתגע!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אנחנו לומדים כאלה קורסים שטותייים ! אוף !@ למשל אנגלית עסקית , אני יושב בכיתה המרצה מזיינת את השכל שעתיים ואנחנו הולכים . בחיי ! לא למדתי כלום ! אבל פשוט כלום . איזה מין קורסים אלה , על זה אני משלם . ??!? אני לא מבין את זה זקוק לתמיכה :(

מעיין, בלימודים לכל תואר (כמעט) יש גם קורסים משעממים, מייגעים ו... אולי אפילו מיותרים. כמובן שיש גם מרצים טובים יותר וטובים פחות. אבל מי אמר שצריך רק להנות בדרך לתואר? המועצה להשכלה גבוהה אחראית, בין היתר, על הקורסים הנדרשים לכל תואר, ורק הם יודעים למה הם דורשים קורסים מסויימים. אגב, דווקא נשמע לי הגיוני מאוד ללמוג אנגלית עסקית בלימודי מנהל עסקים. וזה יותר חשוב למי שמתכוון לעסוק בתחום, ולעבוד גם מול עסקים מחו"ל.

שלום וחג שמח האם תוכלו להמליץ על סרטי D.V.D. טובים? חידשתי מנוי ואשמח לקבל המלצות לדרמות טובות. סרטים טובים שצפיתי הם: שוקולד, פרידה, דבר אליה, חתונה מאוחרת, 'אני דינה'.... תודה.

אני ממליצה על שני סרטים מתוקים.. "חומות של תקוה " "חתול לבן חתול שחור"....... צפייה נעימה... נא לשלם לי 22.58 ש"ח על ההמלצה.......

הסרט עצמו יותר זול מההמלצה!!

מומלצים סיביסקיט להרוג את ביל דוגוויל דברים יפים ומלוכלכים אריות יד שניה אהבה זה כל הסיפור הג'וב האיטלקי שודדי הקאריביים שר הטבעות - כל הטרילוגיה החיים של דייויד גייל אפשר לוותר נערות לוח שנה גרועים down with love עם התותחית רנה זלווגר דופלקס דמעות של השמש

היי דווקא נהניתי מנערות לוח השנה ד.א. זה מבוסס על סיפור אמיתי

התחלתי ללמוד קורס לימודי המשך. אני בשנה הראשונה ומרגישה שבא לי לברוח. החלטתי שכנראה אוותר על זה אבל ההרגשה היא מאד מאיימת. אני מרגישה כמו כשלון וכועסת על עצמי שלקחתי משהו שאני לא עומדת בו. מצד שני אני מנחמת את עצמי שניסיתי, לא מתאים לי וחבל להמשיך ולהוציא על זה כספים אם אני לא מתכוונת לעשות עם זה כלום בעתיד. קשה לי עם זה שאני לא מוצאת את עצמי, עדיין לא יודעת מה אני רוצה לעשות בחיים ואני כבר בת 28. זה מכניס אותי ממש למתחים. פתאום גם מה שלמדתי באוניברסיטה לא בא לי לעסוק בו. מה עושים? איך אמצא את העיסוק שמתאים לי?

הי שירלי, אני חושבת שכמעט לכל סטודנט יש את רגעי המשבר הקשים האלה בהם פתאום הכל נראה גדול מידי ובלתי אפשרי. את צריכה לנסות לברר עם עצמך האם התחושה הזאת נובעת מתוך תשישות או מתוך הבנה שזהו כיוון שלא מתאים לך. גם אם תגיעי למסקנה שזה לא בשבילך -אין לכך שום קשר לכישלון אלא אופציה לשינוי נתיב בחיים. חשוב שלא תעשי שום צעד נמהר! את השנה הזאת תסיימי כמו שצריך, תאגרי כוח לסיים את כל המטלות והבחינות ורק אח"כ תחליטי החלטות. אני מציעה לך ללכת לכמה פגישות יעוץ שבהן תוכלי לבודד את הנקודות שמקשות עלייך להמשיך את התהליך. יש לי שם של פסיכולוגית שהיא נהדרת למטרות האלה. הגיל שלך הוא בסדר גמור, יש לך כבר תואר ראשון וזה הרבה מאד. אף אחד לא רודף אחרייך, לא כולם חייבים להיות בני 28 עם שני תארים, בעל וגינה. תני לעצמך את הזמן והקצב שלך כדי לארגן את החיים בדרך שבה תהיי הכי שלימה עם עצמך.

שירלי, רוב האנשים חיים כיום, כאילו שהחיים הם מירוץ אחרי איזו מטרה נשגבת. גם אנשים שכבר השיגו את מה שהם רוצים לא בהכרח מסופקים עם ההישגים שלהם. תמיד נדמה שצריך לשאוף לעוד משהו, לטפס על עוד פסגה, כי זו שנכבשה כבר לא מספיק טובה. אני מסכימה איתך שהפחד מכשלון, ואי-עמידה במטרות, יכול לתסכל מאוד. כל זמן שאת לומדת בשביל עצמך (ולא כי אחרים מצפים ממך, שזה סיפור בפני עצמו), אז את בהחלט יכולה לעשות הפסקה מהלימודים כשהשנה תסתיים. בכל זאת, כמו שצבעים כתבה, חבל להפסיד את השנה הזו, שגם ככה קרובה לסיומה. גיל זה רק מספר. אם סביבך אנשים לומדים, מתחתנים או עובדים במשרה מלאה - זה לא אומר שאת פחות טובה מהם. ממש לא. יש לך קצב אישי משלך, וזה בסדר. בקשר לעיסוק שמתאים לך, אני חושבת שיש לך 2 אופציות: 1. לקבל את הרעיון של צבעים ולפנות לייעוץ במקום בו את לומדת. 2. לפנות לאחד המכונים הפרטיים שעוסקים בהכוונה תעסוקתית. בהצלחה, הרה.

תודה לשתיכן. הבעיה היא שאני מאד שופטת את עצמי ושואלת את עצמי שאלות כמו: איך יכול להיות שלפני שנה כל כך התלהבתי מהנושא והיום זה ממש לא מעניין אותי? ולמה פתאום מאד לא בא לי ללמוד ולהשקיע בכלום? הרי בתואר הראשון הייתי בסדר גמור ועכשיו אין לי כוח לשום מחויבות כזו כמו לימודים. לא יודעת אם הנושא לא מעניין אותי או שפשוט אני תשושה. החלטתי לסיים את השנה ולהחליט לגבי השנה הבאה אבל החודש שנותר לי לסיום הלימודים נראה לי פתאום משימה בלתי אפשרית.

אמא של נתניהו הקטן מאחלת לכם הרבה כיף בל"ג בעומר חג שמח

הי, יש לי בקשה אלייך. ראשית כל, אני שמחה שאת רואה בפורום מקום שכיף להיות בו. אבל - בבקשה תבחרי לך כינוי אחד (יכול להיות גם "אמא של נתניהו") ואל תחליפי אותו בכל פעם שאת משאירה הודעה. את נושא ההודעה את יכולה לשנות מתי שתרצי וכמה שתרצי, אבל בשורה של "שם הכותב" תכתבי תמיד אותו דבר. ככה ידעו מי את. וכל מי שמתלונן שאת מפריעה יכול פשוט לא לקרוא הודעות שלך, וכך כולם יהיו מרוצים. תחשבי על זה בבקשה, ותראי אם את מסוגלת לעמוד בזה, כי בכל זאת - למרות שהפורום הוא מקום של כיף - צריך לשמור גם על צורה מכובדת. חג שמח (וזהירות מכוויות). HERA.

הי HERA איך, בעצם, את יודעת שהיא משנה את שמה בכל פעם?

שבת שלום לכולם לא יודעת אם זה הפורום המתאים אשמח לקבל המלצות של מלונות 4 כוכבים באיסטנבול בטורקיה ושלא יקרים וכוללים טיסות או במרמריס או באנטליה אך רצוי באיסטנבול

מיכל, אולי מישהו מחברי הפורום שהיה באיסטנבול לאחרונה יוכל לתת לך רעיונות. אבל - מה דעתך פשוט לחכות ליום ראשון וליצור קשר עם סוכנויות נסיעות? או לחפש באינטרנט?

שלום לאחותי יש בן החי בחו"ל. יש לו חברה תיאלנדית מזה 4 שנים. הבן אומר שהוא אוהב את חברתו, טוב לו, וכללית הוא לא אוהב את החיים בארץ. שאלתי- אחותי מאאאאאד מאוכזבת מהעניין שלבנה יש קשר עם תיאלנדית.היא לוקחת את זה ממש קשה. אני אומרת לה שהיא צריכה לשמוח שלבנה יש ספור אהבה.שטוב לו.היא רואה את זה גם במבט לעתיד- ילדים שהם חצי-חצי ולדעתה זה יהיה ניתוק הדרגתי מהמשפחה. מלבד המרחק (שבכל מקרה הוא לא רוצה לחיות בארץ), אני לא רואה בעיה, ובאמת להיפך. הם אוהבים. האם היא צודקת?איך ניתן לעזור לה בכל מקרה לקבל את זה ברוח קצת יותר חיובית. גם לבן לא נעים שהיא כל כך מתנגדת לקשר ולוקחת את זה כאילו קרה קרה משהו רע. מה דעתך? תודה מראש.

לימור, אי-אפשר לשפוט את אחותך במובן של צודקת/לא צודקת - ככה היא מרגישה. אם הבן שומר על קשר אם המשפחה, אז לא התאילנדית תגרום לו לנתק את הקשר. אם, בעצם, המרחק הוא הבעיה, הרי שגם אם הוא יתחתן עם יהודיה הוא לא מתכוון לחזור לארץ. את צודקת במה שאת אומרת לה - היא, כאמא, צריכה להיות מאושרת שלבן שלה טוב, ושהוא מצא מישהי שהוא אוהב. אולי, אם אחרי 4 שנים הם יחליטו למסד את הקשר, אחותך תבין שזה רציני ותצטרך לשקול מחדש את האנטי שלה. אולי מבחינתה, עד שזה לא רשמי, יש סיכוי שהם יפרדו. HERA.

היי להרה ולכולם, ניכנסתי לפורום בפעם הראשונה ואורו עיניי!! איזה יופי של פירגון והדדיות ות'כלסיות. קראתי גם את הלא מפרגנים וזה ממש לא פייר!!! כפי שהבנתי זה פורום של תמיכה הדדית וזה בדיוק מה שנראה שהוא עושה. כשארצה איזו דיעה רפואית אגש לפורום המתאים אבל לתמיכה הדדית אגש למקום שבו יתנו לי כתף ותמיכה בכייף ויפרגנו לי כשצריך!!! אז הגעתי למקום המתאים ונראה כי אהייה מבקרת קבועה כאן. כל הכבוד לכולם!!!

אתחיל דווקא מהלא מפרגנים - מותר שיהיו גם כאלה. כל זמן ששומרים על שפה תרבותית ולא מקללים או משמיצים סתם, אז יש מקום גם לביקורת שלילית. אני מאמינה שכולנו יכולים להתמודד עם תגובות שאינן בעד או רק משבחות. וכן, את צודקת. מתוך רשימת הפורומים הארוכה של דוקטור'ס זה היחיד שאינו מקצועי (ולכן אין הכרח שינוהל ע"י איש/אשת מקצוע). הפורום הזה מאפשר לגולשים לשמוע דעות של אנשים כמותם - ללא תארים כאלה ואחרים. ולפעמים זה מה שאנשים מחפשים. את יודעת, אומרים שכל הסיפור של קלינטון ומוניקה רק העלה את ערכו בעיני הציבור, כי אפילו הוא - האיש שעמד בראש המעצמה הכי חזקה - יכול להיכשל בדבר כל-כך טריוויאלי. ככה שלפעמים דעות של אנשים, שאינם אנשי מקצוע, מדברות יותר ונוגעות במקומות אחרים. ערבה - דלתות הפורום פתוחות בפנייך תמיד. את מוזמנת לייעץ, להתייעץ וסתם לדסקס אם זה מה שיעשה לך מצב רוח טוב באותו רגע.

שלום במסגרת ביקורי בפורומים השונים, ובמיוחד בפורום פסיכולוגיה קלינית, התרשמתי מאוד מיכולותיך ומגישתך לאנשים בקבוצה עלי והצליחי בתפקידך החדש

תודה רבה. אני לא זוכרת שראיתי את השם/כינוי שלך בפורום פסיכולוגיה קלינית... את כותבת שם מדי פעם או שאת שייכת לקבוצת הקוראים הפסיביים של הפורומים? ובכל מקרה - אם תרצי לקחת חלק (גדול/קטן ככל שיהיה) בפורום הזה, את בהחלט מוזמנת.

הרה אני קוראת פסיבית, לעיתים מתערבת... נהנית לגלוש בפורומים שמנוהלים היטב... שבת מנוחה

מה קורה פה? רק יצאתי ליום חופש וכבר סערה בביצה? שלום הרה ומזל טוב!! בתקופה הקצרה שאני כאן לא נפגשנו, אז נעים מאד - צבעים. ופתאום יש כאן ליבי ונטע ויערה, הנה מה טוב ומה נעים... ולמיכל כמובן המון תודה ובהצלחה, מקווים להתראות בקרוב בין כל החיתולים והמוצצים.

המתינו לך החברים, היו מעט גם ניסערים... מנהלת כאן ומנהלת שם, וסתם נהיה קצת מגושם... בגדול כלום לא השתנה, וחלק היו בהמתנה... אז צבעי לנו את השורות במילותייך המופלאות... ערב טוב ונעים ..לכול האנשים .. והצבעים...

נעים להכיר. כינויים יפים:-)

שלום כחול עמוק טוב-לב ויקר היכן היית? במקום רחוק ונסתר? ימים ארוכים ציפיתי לראותך עם געגועים עזים שהקשו על השמחה טוב לראות שאתה בריא וקיים ולהבא - תודיע לפני שאתה נעלם.. גם אתה ראית את ליקוי הלבנה השבוע וישבת על החומה עם חתולים של געגוע? ליל מנוחה..

סערה בביצה? חס-וחלילה... בתור הצפרדע שהיתה בין ראשוני הראשנים בביצה (אבל נזקקה לחופש ארוך), אני האחרונה שרוצה שתהיה פה סערה... אולי סערות של דברים טובים, זה תמיד. אז שלום לך, נעים להכיר. הבנתי שאת משתתפת די חדשה בפורום (הכל יחסי, כמובן), אבל מתרגלים כאן לאנשים מהר מאוד. ליבי ונטע אף הן מוותיקות ומייסדות הפורום... אני חושבת, שאם תתני להן צ'אנס (ולהן יהיה את הזמן לבקר), תגלי ששתיהן מיוחדות מאוד.

את רואה מה יום אחד יכול לחולל? אבל הכל לטובה כמובן! מבטיחה לבוא ולהציץ בין לבין... היי, מקווה שעשן המדורות לא העכיר את ברק האוטו המצוחצח...

הי מיכל + אל תשאלי, אחרי צחצוח האוטו ירד בלילה טפטוף גשם קצרצר אך בוצי והשאיר אחריו נקודות חומות-אפורות על השמשות ובכלל.. בחיי, הלב נשבר ו-40 הש"ח שלי ירדו לטמיון.. (אצל מובטלים זה לא צחוק). מעבר לכך, בשבוע הבא אולי יהיה לי ראיון במחלקה פסיכיאטרית במרכז הארץ (נשמע רע, הא?) אמנם מבחינתי מדובר בהתפשרות מסויימת אבל כולנו יודעים שהחיים הם רצף איסופי של פשרות. ומי יודע? אולי בסוף מעז יצא מתוק... ומי יודע? אולי ממך יצא כבר התינוק? :)

התחלתי דיאטה שמכילה קוט'ג - אשל - ביצה קשה - ירקות - 2 פירות - סלט כרוב דיאטטי אשמח לקבל תמיכה בדיאטה זאת

לדיאטה אינני יודעת לאיזו תמיכה ציפית? אבל הדיאטה,שכתבת לנו את תוכנה,מכילה מעט מאוד קלוריות. אם יש לך בעיה מסוימת?....אנא,ספר לנו עליה... אם אין לך בעיה כל שהיא....אז,על פניו הדיאטה היא ללא פחמימות (החשובות מאוד להנעת הגוף).....והקצת מאוד שאתה אוכל,במשך היום (בפרוש קצת מאוד) מכיל בעיקר חלבונים. יום טוב ובריאות שלמה ניצנית

תודה והרבה בריאות לכולם

הי לך, אם זו דיאטה בריאה ומאוזנת - את זה תצטרכי לברר בפורום המתאים (ויש כזה פורום). אבל אם תרצי תמיכה ועידוד בכל פעם שאת מרגישה שאת נשברת - את זה תוכלי לקבל כאן. בהצלחה, HERA.

אני מאוד תומכת בדיאטה כאשר מדובר בעודף משקל ויחד עם זאת אני תומכת נלהבת בפעילות גופנית. השילוב בין שניהם מנצח. אני מאוד תומכת בנערת הדיאטה שתשמור על איזון,מתינות ואנרגיות חיוביות. התפריט שתארת אינו מספיק לאדם בוגר, ועלול להחליש אותך. שימרי על עצמך. בהצלחה

כן... ימי הזוהר היום המודם לא מה שהיה פעם ובלילה אין אינטרנט כל הכבוד לך.. חשבתי ללכת ללמוד בעצמי אבל ירדתי מהרעיון לכרגע. אם אני חוזרת כל יום ב-8 בערב לא יהיה לי זמן להתכסח עם כל מיני לימודים למיניהם והלימודים שיש לי (אסטרולוגיה) יחטפו את ההזנחה העיקרית. והתואר שמקבלים בפתוחה מקובל באוניברסיטאות בשביל תואר שני? וכמה פעמים צריך לבוא לשם כדי ללמוד (רוב הלימודים בבית, נכון?)

מה את סחה? אצלנו המודם הולך ומשתפר... בעיקר אחרי שכיסחנו קצת את בזק :-) רק צרות היו לנו מהם, אבל בסוף הכל הסתדר, ואנחנו גולשים להנאתנו. רגע אחד, זה חוסר התחשבות משווע; גם אם תחליטי ללמוד לא יעשו לך הנחה בשעות העבודה? אומרים שהעבודה היא חיינו, אבל יש גם דברים אחרים. (אבל לך אני לא צריכה לספר את זה, אה?). כן. אפשר להמשיך עם ה - B.A. לכל אוניברסיטה שהיא. האו"פ היא אחת מ - 8 האוניבר' המוכרות בארץ. כעקרון יש 2 אפשרויות: הנחיה רגילה (פעם ב - 3 שבועות, בערך) והנחיה מוגברת (שיעור בשבוע לכל קורס). במקום שבו אני לומדת, יש רק הנחיה מוגברת, כך שמספר הפעמים בשבוע שאני מגיעה חופף את מס' הקורסים שאני עושה. עכשיו - אין חובת נוכחות בכלל, רק צריך לעמוד בדרישות מינימום עבור כל קורס (הגשת מס' מסויים של עבודות ולעבור את המבחן). אז התשובה, בסופו של דבר, לשאלתך היא כן - 99% מהלמידה נעשה בבית באופן עצמאי, מה שדורש זמן והמון משמעת עצמית.

אני מנסה גם לפסיכומטרי במקביל... צריך להגיע ל700 כדי ללמוד באוניברסיטה כאן. הבעיה היא שאין זמן להשקיע בלימודים האלה אוניברסיטה פתוחה נשמע טוב ואפשר ככה גם להחזיק בעבודה אבא שלי ביטל לי את סעיף האוטו. החליט שאני אשלם חצי.. אין גבול לניצול

למיכל היקרה, בהצלחה גדולה, שתחזרי עם ידיים מלאות ותפוסות !!! להרה, כבמיתולוגיה היוונית אלה של אהבה וחמלה, של כוח וכריזמה - מאחלת לך עניין והנאה גדולה. תודה על ה-כל !

אני הראשונה שמודה, ש"הרה" המיתולוגית היתה גם ביצ'ית לא קטנה... :-) היא היתה דואלית מאוד, ולא תמיד צפויה... (זו מן אזהרה שכזו לכל מיני טרדנים למיניהם). תודה על האיחולים. מקווה שתשארי איתנו.

מבטיחה לעדכן כשאחזור עם מי ומה וכמה...

שיהיה לך בשעה טובה ומוצלחת, לידה קלה, המון בריאות לך ולילדך החדש, שיבוא בקרוב בעזרת השם, ושיהיה לך רק נחת, המון סיפוק, וכיף חיים. תודה על עבודתך המקסימה בפורום, חזרי אלינו מהר מהר, נשמח מאד אם תהיינה לנו 2 מנהלות. כמה יותר מנהלות , ועוד כאלה נחמדות, יותר שמייח. אולי נחשוב על מינוי של עוד כמה. להשתמע ויום טוב

רוצה להודות גם לך המון, על כל ההשקעה הנפלאה בפורום והתמיכה באנשים. אוי שלומקה שלומקה, מה היינו עושים בלעדיך? בעזרת השם? אם צריך אז אני מוכנה גם בעזרתו . העיקר שתהיה לידה קלה, אני חייבת חוויה מתקנת!

מיכל מה ששלומי כתב זה בדיוק מה שאני רציתי לכתוב לך טוב אז גילית אותי אני לא יודע להפרד גם לא לזמן קצוב השם שלך כבר מתחיל להתנגן לי בפה מממ... מיכל מיכל מיכל מיכל ויש בה הכל . אז מה עוד שבוע וחצי ללידה ?

מזל טוב, המון הצלחה לך הרה דיר. בטוחני שתעשי עבודה נפלאה בכשרונותייך והידע הנרחב שלך בכל התחומים, שלא לדבר על כושר הביטוי המשובח והמרנין ומשובב כל נפש, בתוספת האיכפתיות והאמפטיה לכל בני האנוש באשר הם. דרך צלחה לך, ילדה. כולנו מאד גאים בך, ואוהבים אותך. להשתמע ויום טוב.

נדחף ומצטרף לברכות והאיחולים לי אין ספק שהתפקיד קטן עלייך בכמה מידות עלי והצליחי גם אם תצליחי בלי לעלות זה בסדר אל תפחדי להיות מדי פעם שוטרת יש שמועות ששוטרת זו אישה לשחרור התנועה :-) ביי בינתיים

אין הרבה דברים שקטנים עליי... :-) טוב, אולי אם אחפש חולצה ב - fox baby תהיה לי בעיה קלה. ומה אם אעלה בלי להצליח? לפעמים טוב להיות קצת למעלה. אני מפחדת משיטור קהילתי? אחרי שכינו אותי כמה פעמים "טרוריסטית", אז שיטור וגננות (משני הסוגים - אין לי בעיה גם לשתול ולעקור וגם לעשות לילדים שעת ריכוז) לא מטרידים אותי; סתם נראים לי מיותרים בפורום כזה, שנועד למען הקוראים והמשתתפים. אגב שחרור התנועה, לא חושב שאפשר לנצל את ל"ג בעומר כדי לשרוף חזיות?

נו, היה שווה כל התיווך הראשוני? קצת מייגע, לא? אבל אני מקווה שלא תתחרט. וואו... כמה מחמאות... אם לא היה כ"כ חם היום, הייתי מסמיקה, אבל זה מאמץ גדול מדי בשביל השרב הזה. תודה. על הכל. CU.

מזל טוב להרה...ממני שמחוש....הילדה הרעה שח הכיתה.......... זו שתמיד ......נקראת לחדר המנהלת......ומתבקשת להביא את ההורים...... אני מבטיחה להיות ילדה טובה.........לא להשתולל.....לא להרביץ...ולהכין שעורי בית...... מזל טוב לך הרה....................... ולך מיכוש.....לידה קלה..........--ותודה על התקופה שבילינו יחד !!!! בהצלחה להרה....ולכולנו.... ממני שמחה האחיינית של פאתיחה----....

הילדה הרעה, אה? פעם יכולתי ללמד אותך קצת על להיות ילדה רעה... :-) אבל אני בשיקום - אסור לי להיות יותר מדי רעה... עוד יגזלו ממני זכויות בסיסיות כמו סיגריות. לאמא שלי היה חופשי-חודשי בבי"ס. בעצם - היא בילתה שם יותר ממני. אז בטח נפגשתן בחדר של המנהל מדי פעם. אצלי אין שיעורי בית - אלא אם תרצי לפתור את שלי במקומי.

מנהלת פורום לא צריכה להתחבא מאחורי שם ווירטואלי אלא להופיע בשמה האמיתי. סטודנטית לתואר ראשון? לא מצאו מישהו מעט יותר בוגר או משכיל? מישהו שיודע משהו ארוך שנים על זוגיות או נישואין או ילדים או משכנתא או סתם על החיים מנקודת מבט בוגרת ועם פרספקטיבה של החיים. חבל.

את יכולה כמו כל אחד להשאר, להיות קוראת פסיבית או משתתפת פעילה, לגשש, להבין, לבדוק, לקלוט, ורק אחר כך לשפוט. מסקנה מיידית כמו שלך נובעת מחוסר ידע ונסיון.

נעמה, למנהלת הפורום יש סיבות טובות להשתמש בשם וירטואלי. לצורך העניין, איני יודעת אפילו אם נעמה זה שמך האמיתי או לא. שם/כינוי לא עושה את הבנאדם, אלא מה שמאחוריו. בגרות והשכלה לא נמדדות בתארים אקדמאיים. חבל שככה את שופטת אנשים... אני מכירה הרבה אנשים עם תואר והם לא משכילים - סתם חרשנים. שוב, זה לא הופך אותם לטובים יותר/פחות בעיניי. אם אין לי ניסיון עם משכנתא, זה הופך אותי לפחות מוצלחת? ובכלל - מניין לך מהו הניסיון שלי בחיים? נעמה - אני לא יודעת למה את בוחרת לשפוט אנשים על-סמך קישוטים חיצוניים, אבל אני בטוחה שאת יכולה להפסיד אם לא תתעמקי קצת בתוכו של הקנקן... כמו שמיכל פשוט מפח יכול להכיל יין איכותי, כך כד סיני עתיק יכול להכיל חלב חמוץ. ואם כל-כך חבל, את לא חייבת לקרוא את מה שאני כותבת. אגב - לא ראיתי אותך כאן לפני; הגעת בשביל להעביר ביקורת. את מוזמנת להישאר, גם אם אינך מסוגלת לפרגן לאחרים.

נעמה אני לחלוטין לא חושבת ,שהרה זקוקה לסניגור (היא רהוטה,יודעת מה היא עושה,ויודעת לעמוד על דעתה)....אבל דבריך הכה בוטים ופוגעים,גרמו לי לרצות להגיב. נעמה,טלי קורה מבין עייניך....ובדקי,קראי,ולמדי את הדמות לפני שאת יוצאת נגדה. אינך מכירה את הרה (בניגוד לרוב חברי הפורום),לכן אינה ניתנת בידך החופשיות להשתלח כך ללא בסיס,בדמות משכמה ומעלה. מאחר והבינותי שאת כאן אורחת לרגע....אני נותנת לעצמי את האפשרות להראות לך את הדרך החוצה. אם אני מבינה נכון,הפורום הזה מיועד לאנשים בעלי דעות בונות,מפרגנים וחשובים האחד לשני,ובפרוש לא לאורחי רגע הרוצים להעכיר את האוירה. ניצנית

מאחלת לך הרבה הצלחה... בטוחה שאת הבנאדם הנכון במקום הנכון. מזמן לא התראנו,מתי תגיעי לביקור?

אם לא הייתי מקבלת עידכון "מיילי" מאמא שלך, לא הייתי מעלה בדעתי שתבקרי כאן :-) אבל כמובן שאשמח לראות אותך בסביבה לעתים קרובות יותר. ביקור? יש לי חשבון ארוך עם אמא שלך... :-))) אבל אני אבוא, אחרת אין סיכוי שאראה אותה מתישהו.

היי את:-) מה שלומך? מה עם הלימודים שלך? יובלות....

אני בסדר עבודה עבודה עבודה הלימודים גם.. מתחילים לסגור קצוות ולראות איך הכל מסתדר (איזה כיף) מה שלומך? הילד? הילדה? יונתן? :-) אכן עידנים נקווה לשינוי

אצלי פחות או יותר בסדר.. עבודה נון - סטופ, הנאות - לא משהו. הילדים גדלו ועוד מעט יפרחו מהקן ולצפור בוגרת זה קצת שמח, קצת עצוב. מה עם לימודי האסטרולוגיה?

כל הכבוד על הקידום איפה את לומדת?

איפה הימים ההם? ימי הכנופיה הזוגית שלנו.... הפחדנו צנונים ואספרגוסים... לומדת באוניברסיטה הפתוחה. הרמה שלהם גבוהה לעומת מה שהיה לפני כמה שנים. בסמסטר הנוכחי אני עסוקה בלהתכסח עם סטטיסטיקה. גועל נפש! ואת? נשחקת בעבודה?

להרה,חברתי הטובה והיקרה!!! עם כניסתך לתפקיד החדש,המאתגר והאחראי....הרשי לי לקדם אותך בברכה,ולאחל לך הצלחה מכל הלב. שלך חברתך ניצנית

וואי - כמה הפתעות בערב אחד... זה ממש מרענן אחרי השיעור הנוראי של הערב. למה אני צריכה ללמוד הסתברות??? מה, אני נביאה? אין מצב! וכמובן, שאני מקווה מאוד שזה ביקור ראשון, אבל לא אחרון. יש פה אנשים נפלאים, ואם תחליטי להישאר - אני אכיר לך אותם.

הרה,אני אכן מקווה שזהו ביקורי הראשון בפורום....ובפרוש לא האחרון. אשמח מאוד עם תכירי לי את האנשים כאן....הם,בפרוש,נשמעים לי נחמדים ומפרגנים. יום נעים וחמים מאוד לכולם ניצנית

בימים אלה ממש אני צפויה ללדת ולסיים את תפקידי כמנהלת הפורום. תחליף אותי בתפקיד HERA, חברה וותיקה בפורום שחוזרת אלינו לאחר חופשה. אני רוצה להודות לכל החברים הקבועים ולמצטרפים החדשים בפורום שתמכו כל הדרך ועזרו לפורום לעמוד שוב על הרגליים ולשמש כמקור תמיכה לגולשים. המשיכו כך עוד ועוד במילה טובה, עצה, צחוק ובדיחה , באוזן קשבת ולב מבין. אוהבת את כולכם ומאחלת לכם רק טוב, מיכל.

הלו. שיעברו לך הימים בקלות עד הלידה. וכמובן - שגם הלידה תהיה קלה (שהעולל לא יתמהמה שם בבטן, כמו שאני עשיתי). אני מקווה שהפורום אכן ישמור על על עצמו בעזרתם של החבר'ה הקבועים ושל אורחים שאכפת להם. כי בהחלט לא באתי להיות שוטרת בגן-ילדים (יש לי חמוס, אבל אני לא שוורצנגר). תהיי בקשר. עד כמה שיתאפשר לך כמובן. להתראות.

ב ה צ ל ח ה ! ושבו "בנות" לגבולן... מקווה שהמקום יהיה נעים וחמים, עם הרבה הומור ונושאים מעניינים.

הלוואי הלוואי ממך למי שצריך לדעת ולעשות לי לידה קלה... כמה זמן התמהמת שם? לא נורא, כנראה היית צריכה עוד קצת "להתבשל" :-) לא שוטרים ולא גנבים, מקסימום גננות וגננים :-) המןן הצלחה הרוש, בטוחה שתעשי כאן עבודה נפלאה!

שיהיה לך לידה קלה ושתעני ושיהיה לך תינוק מקסים הרבה בריאות מקווים לראותך כאן בפורום שוב מאמא של נתניהו הקטן האוהבת אותך ואת כולם

מאחלת לך לידה מהירה קלה ומהנה:-) שיהיה במזל טוב.

השמחה שלכם על אובדן הקרשים של שמחה הייתה מוקדמת מדי................ מצאתי את הקרשים אצל המחבוש ל השכנים שלי - - (גם כן כורדים--כורדי אל כורדי רומני).. בתור עונש חינוכי גנבתי להם שתי רפסודות.... ביי- - - יום טוב........ נירוש האם זה נכון שעל המנגל אתה שם כנפון....ונקניקייה ...בלבד...... למה לא אייזה סטיק טוב???.

בוקר טוב שמחוש, הידד על מבצע הבלשות שהוכתר בהצלחה, אני חושבת שבאותה ההזדמנות היית צריכה לגנוב מהם גם כמה תפוחי אדמה ומרשמלו!!! קיבלתי משימה להביא חמישה קרשים לקומזיץ של הכתה של הבת שלי, אין לי מושג איפה להתחיל לחפש. לא נראה לי שנשאר אפילו זרד קטן בכל המדינה הזאת... אולי יש לך רעיון???

מה שלומך? יש התקדמות במציאת עבודה? מה הכיוון? יום צבעוני שיהיה...

כל הכבוד שמחוש!!! מה דעתך לעשות סרט על חסמבה? את נראית לי מאוד מתאימה לתפקיד ירון ונירוש יהיה תמר. תסתתרו לכם במערה הסודית.... מי יהיה אהוד השמן? שלומקה כמובן!!! בעצם אני הרבה יותר מתאימה לתפקיד עכשיו :-) השאלה מי יהיה מנשה התימני? אולי מורצ'וק...

מי שמח? למה שמחנו ? הפוך שמחה ! אישית הייתי עצוב מכל הסיפור בסך הכל רציתי להישאר במצב הזה . רציתי להישאר עצוב בשבילך :) רציתי לנחם אותך לפצות אותך להעניק לך מחסדיי לשלוח יד מלטפת עכשיו מה ? עכשיו את כמו מכונת כביסה מקולקלת צריך לעשות את הכל ביד הויאגרה לפח וחסל . הכל אבוד.

שלום לכולן, מה שלומכן? שמחה וצהלה איפה עושים מדורה? מיכלוש-אני התימני? .... אולי נוריתוש תתאים?! טוב, אם לא תהיה ברירה אני אאלץ... איך את מרגישה עם הבטן העגלגלגה? צבעים שלום גם לך איזה קלינקה? יום טוב