פורום תמיכה הדדית
מצטערת שעוד לא כתבתי לך מתכון לעוגה. אני צריכה להציץ במחברת המתכונים שלי. אני לא זוכרת בשליפה ואם זאת לא שכחתי את בקשתך. יום נעים טופזינקה
מה שלומך? איך היתה היום הפרידה מהילד? אני ממתינה בסבלנות ראויה לשבח למתכון הגבוה...
את יכולה לשלוח לי אותו גם למייל. שמחה או שלומי יתנו לך אותו.
ארז החננה התורן, בטח לובש שמלה ובוכה כמו ילדה.
ראה הוזהרת!
אתן עדיין און ליין?
תכף חוזרת...
אומרת היי ומיד ביי?! אני ממתין.................................................. וממתין.....................................................
הינה קפצתי לביקור. ברוך הבא לארז. איך נפגעת? אתה עובד (כשאתה לא פגוע). מי יודע היכן שלומי וניר? מה שלום ענת? לאן נעלמה נורית? שימחה רישמי לי את המייל שלך בשנית בבקשה. מה קנית בשוק? מיכלי מור מה שלומך? הקטן היום עשה לי טרגדיה כל הבוקר. בכי קורע לב שהוא לא רוצה לגן. הוא שובר את ליבי עם הפרדות האלו. שדרו לי חדשות שנתרגש. טופזינקה
טופז י מה זה קפצת ,שלא תשברי את הרגך כמו ארז.... הקטן עושה טרגדיה...תעשי לו קומדיה.....צ'פחה....סתאםםםםםםםםםםםםם... אולי איזה ילד מציק לו בגן.....לכי ותכלעי את הילד שמציק לו........ בטח ההורים שלו מהקטמונים....................... את עדיין ערבה בוכיה או חמנית משומשת??..
מיכל או מור או ניר יעבירו אלייך את המייל.......תתייחסי אליו בכבוד....הוא מא ד ספונטני ורגיש..
Mon dieu! Oh, merde!
לא יכולה לבקש מהם..... אין להם את שלי, לי אין את שלהם. רק את אמיצה מספיק כדי לכתוב את המייל שלך כאן. ואז חשבתי לבקש דרכך את המייל של כולם........ אז בבקשה עלי לשידור. אם יש ילד שמציק לו בגן אני......... תצורה. אבל לא נראה לי שזה זה...... נראה לי יותר שזו הפרדה. איזה ימים גשומים עוברים עלינו כאן בערבה הבוכיה, אפשר לחשוב שאני גרה בירושלים. טופזינקה
שלומי וניר עמוסים בעבודה. יחזרו כשיירגע להם המשרד. אויש הפרידות האלה נוראיות. אם זה נמשך הרבה זמן אז באמת צריך לבדוק מאיפה זה בא אבל אם זה חד פעמי, לא נורא, הוא פשוט רוצה להיות איתך וזה טבעי. מה עם איזה מתכון לעוגה גבוהה?
רק אצלי אין את הסימון "חדש" ליד הודעה חדשה או גם אצלכם? מאז המתחזים הפורום השתגע...
אצלי לפעמים יש סימן "חדש" ולפעמים אין:-(
בהתכתבות למטה של אני עם אני ואפסי זה היית אתה?
בוקר טוב מיכל....ההיית או חלמתי חלום???? מה קרה כאן?
ארז בוקר טוב שמי שמחה ואני גיסתה השנייה של מיכל -היא גם החברה הטובה ביותר שלי. דודה לי זו פאתיחה......בינתיים זה כל מה שאני יכולה לספר לך במשחק המקדים. מה שקרה פה אתמול זה שהיו כמה סחאלות שניבלו את הפה...התקשרתי לחנן זיסו מנהל האתר הוא הבטיח לי למחוק את ניבולי הפה ולטפל באלו שמתחזים ומקללים.(דרך עורך דין) עוד מעט מיכל תחזור מהגן לשם היא שלחה את בנה החמוד והיא תענה לך... תגיד,אתה נשוי??אני כמעט..
הלוואי שהיית גיסתי השנייה! את האמיתית אני לא סובלת!!!
בוקר טוב נעים מאוד:-) פאתחיה זה שמה האמיתי?........לא ממש מעורר............... טוב עשית, אולי באמת זאת השיטה המנצחת. תגידי שמחה, איך את גיסתה של מיכל? אחיך בעלה? כן חביבתי אני נשוי מזל טוב , מתי החתונה? בטח את מתרגשת בטונות...
בדיוק כתבתי בוקר טוב לכולם וסיפרתי על ההתכתבות שלנו מאתמול. מה שקורה כאן זה שמדי פעם, אם מנהל הפורומים מוצא קללות וגסויות הוא מוחק את כל ההתכתבויות הקשורות. במקרה הזה זו היתה ההתכתבות שלנו שהמתחזה הרס. לא נורא נמשיך היום. מה שלומך? והרגל?
בגללך יש לי עכשיו צילצולים באוזניים, מת את אומרת?! לענות?! המתחזה אולי הפריע קצת, אבל לא צריך להגזים הוא לא הרס כלום, הכרנו והחכמנו לא?! בזה הרגע הרגל בסדר, נחכה עד שהסדיסטית יוליה תגיע ואז זה כבר סיפור אחר.... הבנתי שיש לך ילד אחד קטן.....יש עוד?
איזה כיף שמעניין היום כאן ארז-מה קרה לרגל שלך? ונב- נעים להכיר מה שלום כולם? איזה קר היום, איזה כיף למיכלי ולשמחה שלי בטח מתחת לפוך עם המחשב (: וושוקו חם יום טוב
מוכן להרחיב קצת ?
כשאין לך גיבוי מכל הפטפטנים אז אתה נחמד אה?!
שלומי שאלתי פשוטה מאד והאם נכון הוא חששי או שמא זו אמונה תפלה בהתחשב בכל הנתונים אשר העליתי?
אינני יודע אם משהוא יוכל לענות לי או לפחות להתייחס לבעיה אותה הנני נושא מזה קרוב ל30 שנה ואינה מרפה.פעם מישהוא אמר לי שקו חיים קצר מסמל על תוחלת חיים קצרה,ואומנם לי יש קו חיים קצר.עובדה זו אינה מרפה לא ביום ולא בלילה,אני הולך ךישון איתה ומתעורר בבוקר איתה,ונוסיף על כך שאופי עבודתי הוא כזה שהנני יכול לראות בבירור מוחלט את כפות ידם של מאות אם לא אלפים של בני אדם ובעיקר קשישים ואולי מתוך עשרות אלפים של כאילו ישנם מספר כפות ידים שאפשר למנותם על אצבעות כף יד אחת שאומנם קו החיים אצלהם קצר (בשינויים אחרים של קוים אחרים)כאשר אצל רובם ככולם קו החיים אצלהם ארוך, דבר אשר מגביר את חששי ומאמת את אותה תגלית אומללה אשר נאמרה לי לפני כ 30 שנה שממשיכה להכות בי ללא רחם. אנא מי אשר יוכל לסעדני או לרומם את רוחי , רופא ,פסיכיאטור,אנשים חכמים ובעלי חוכמת וניסיון חיים,אנא עיזרו.תודה
עוד 30 שנה ותקבל תשובה מדוייקת .
שמשון אחי. אין אמונה בכל קוראי כפות ידיים רגליים וקפה! גם לי ניבאו דברים טובים ורעים ....והקטע ששום דבר לא התגשם!! חבל שתעביר את חייך במחשבות מהסוג הזה.....הלוואי שהייתי יכול לעזור יותר.
אהלן, מה נשמע ? יש כאן מישהו ? מיכל ? ניר ? ענת ? טופז ? מור ? נורית ? מישהו ?
אני כאן.
תן לי כמה הוכחות.
איזה שקט.....דממה.....איזה כיף שלא צריך לקרא את כל השטויות שלכם....כיף חיים,תמשיכו ככה.
ציוץ הצפרים....טיפות הגשם..ואף לא מילה אחת ....שלוה.
ששששששששששש החיים הטובים, בלי דיבורים רקים מתוכן...........
שששש ....להרגע אתה לא תסבול עוד הרבה , אנחנו יודעים שזה קשה זה כבר בא, זה כבר נגמר ,אתה מרגיש קר , קר ברגליים ,קר בנשמה הנה זה בא לקחת אותך ....................................................................
חחחחחחחחחחחחחחח הצחקת לי את הקטן.אני יש לי מיליון נשמות, מה שבטוח שאת תלכי לפני.
איך בגן עדן?
כנראה שממש משעמם לך אם מה שיש לך לעשות בחיים זה להיכנס לפורום וללכלך פה על אנשים. לך לאשתך תוריד עליה את העצבים. היא לפחות סובלת אותך - אנחנו לא!!!
לכי תחפשי מישהוא שיעשה לך טובה.
ולא מכתבי אהבה ושטויות של הקבועים בפורום זה
אני וחברתי הטובה ילדנו את ילדנו בהפרש של חודשיים אחת מהשניה. את חופשת הלידה בילנו ביחד והתקרבנו עוד יותר, למרות שאנו חברים למעלה מ-10 שנים. חברתי ובעלה הם החברים הטובים ביותר של בעלי ושלי, אנו מבלים המון ביחד ורצינו לגדל את ילדנו גם בדרך זו. לקראת חזרתי למעגל העבודה (תום חופשת הלידה), נכנסתי קצת לדיכאון. ילד ראשון. שיתפתי את כולם בתחושותי וגם בעלה של חברתי ידע מכך. באחד מן הבקרים התקשר אלי בעלה של חברתי וטען כי יש לו פגישה באיזור מגורי, והוא "יקפוץ" להגיד שלום. הדבר לא נראה לי חריג, מכיוון שאנו חברים מאוד טובים ומדברים על הכול, וידעתי שגם לו יש קצת בעיות עם הוריו. לקיצורו של הסיפור, בעלה של חברתי הטובה ביותר "התחיל איתי", וחשב שאנו יכולים "לעודד" אחד את השני. כמובן שהייתי בהלם ואני עדיין שרויה בו. אני לא יודעת מה לעשות. לא סיפרתי לחברתי דבר על כך , אני נמנעת מלטלפן אליהם בשעות הערב, מאחר והוא בבית. כמו כן, אני מתרצת תירוצים בכל פעם שהיא מזמינה אותנו (את בעלי ואותי) אליה הביתה, לשישי/שבת. אם יש לכם הצעות איך לפתור את המצב אודה על תגובותיכם. בעלי יודע על המקרה וטוען כי אינו מסוגל לראות את אותו "חבר" לנגד עיניו. מה לעשות?
טלי שלום. הנני יועצת לענייני נישואין במרחב גוש דן. לא ציינת במכתבך ,מה היו תגובותייך לאותו חיזור של "החבר" ,האם נעתרת לו? האם דחית אותו? האם שיתפת איתו פעולה? מאד חשובה לי תשובתך בקשר להתנהגותך את בארוע. תודה חניתה
זוגיות חברה ותעסוקה הפורום הזה לא רציני
היי חניתה ובכן, ברגע הראשון הייתי המומה, אך מהר מאוד הבהרתי לו שאני אוהבת אותו כבעלה של חברתי הטובה ביותר. עוד אמרתי שחיבוק ונשיקה הוא יכול לקבל רק ממנה (מאישתו), ובטח לא ממני. אמרתי לו כי אני נשואה וטוב לי בנשואיי. דחיתי אותו על הסף והבהרתי לו כי אם רע לו בנשואיו שילך לקבל עזרה מבעל מקצוע, וכן אמרתי שאני מקוה שהוא לא עושה "שטויות" עם אחרות. הוא טען שהוא גבר של "אישה" אחת ואין הוא מסוגל לבגוד באישתו. עוד אמר, כי מכיוון שאני החברה הכי קרובה אליו, ואני יודעת עליו המון, הוא ציפה לפחות לצאת באותו היום עם חיבוק ונשיקה. לאחר אותו יום, הוא התקשר והתנצל שהעמיד אותי במצב כזה והוא כתב לי מכתב המסביר את המצב, אך דחיתי אותו ואת מכתבו וביקשתי ממנו שלא יצור עימי קשר מכיוון שאני מניקה וכל המצב הזה הכניס אותי למצב של חרדות ולחצים, דבר אשר פוגע בהנקה. אודה על התייחסותך. איך אני אמורה להמשיך להיות חברה טובה ולהסתיר את הנושא ממנה?
הי טלי, האם בעלה של חברתך סיפר לך למה הוא חושב שאת צריכה "לעודד" אותו? האם סיפר לך על בעיות עם אשתו? הרי אם בא אלייך סביר להניח שיש לו איזושהי בעיה עם אשתו, לא? איך את מסבירה שאתם חברים טובים ולא ידעת מזה? אני חושבת שזה הזמן לבחון את החברות ביניכם. אם את חברת אמת שלה ואכפת לך ממנה אני חושבת שאת צריכה לספר לה. לא בטוח שהיית הראשונה שלו ואולי גם לא האחרונה.
סך הכל הייתי חרמן לרגע, בשביל זה צריך לשבור חברות? הרי לא הגעתי לכ חיבור או נשיקה,שלא נדבר על אורגזמה. אפילו כאבי ביצם לא היו לי.מיכל אל תהיי חכמה על אחרים.
היום אני לא אהייה איתכם...אל תרגישו מקופחים. היום אהייה עם ציון.-המוסכניק שלי..מה זה מכוער!!! עם פלולה על האף!! אבל יש לו ידי זהב.. לא שהוא שם עלי את הידיים. (למרות שהוא גרוש) אלא על המנוע שלי.(ניר-של האוטו!!!!!! -לא משאתה חושב) אז שיהיה לכם יום מוצלח.. לכולכם-ניר,שלומי,נורית,מיכוש,מורי,אלי,ענתי,טופזי,גיתית,כוכבית.סולמית.וכל מיני מזונות אחרים..ביי.....רצה לכספוחור להוציא מזומנים----משלמת ל"צדיק" ללא מע"מ.
קודם תעשי טיפול 100,000 לפה המלוכלך שלך.
מישהו ניסה או שמע על מישהו שניסה לטפל בבעייה נפשית על ידי פנייה למטפל מיסטי או פאראפסיכולוג מסוג כלשהוא ? אשמח למידע בעניין או חוויות
יאיר כאן לא תמצא תשובה, החבר'ה כאן עסוקים בקשקשת מלאה ג'יפה ולכלוך.
חבר שלי, אדם בן 29, עובד במקום שהוא אינו מרוצה ממנו. הוא לא מרוצה מאלו שנמצאים תחתיו וגם לא מאלו שנמצאים מעליו (הבוסים). פעמים רבות כאשר אנחנו מדברים בטלפון, במיוחד בשעות הבוקר ואני שואלת לשלומו- אני מקבלת ממנו תשובות לא נעימות כגון: שלומי חרא המצב חרא העובדים שלי עושים לי ת'מוות בא לי לירות בעובדים שלי בא לי לירות בבוס שלי הבוס הכלומניק שלי עשה לי כך וכך.... קשה לי כולם חארות פה וכו'.... אני מנסה להבין אותו ואת רגשותיו, אני יודעת שהוא בתקופה קשה מבחינה תעסוקתית ויש לו חוסר שביעות רצון אך עדיין קשה לי לקבל את מה שהוא אומר: א. אני מצטמררת מממשפט כמו "בא לי לירות בעובדים שלי". למרות שזה לא משפט עם כוונה אמיתית, זה גורם לי לצימרור בכל הגוף. איך בכלל אפשר לחשוב על דבר כזה? האם זה מעיד על איזושהי אלימות או שזו צורת דיבור? גם אם זו רק צורת דיבור, אני לא מקבלת אותה חד וחלק!!! יתרה מכך, הוא עוסק בתפקיד הדרכתי כלשהו ולומר משפט כזה על אנשים שאתה מדריך זה עוד יותר מצמרר. ב. אין לי בעיה לשמוע את התלונות שלו על העבודה ועל האנשים בעבודתו בשיחה שמוקדשת לכך. יש לי בעיה לשמוע את זה כמשפט ראשון בכל בוקר כשאני שואלת לשלומו. זה ממש לא נעים לשמוע על הבוקר מישהו שעונה לך "חרא" על השאלה: "מה שלומך?" זה אפילו קצת משפיע על מצב הרוח שלי וכמובן גם על המשך השיחה בינינו. אני מתעצבנת כשהוא מגיב כך, יותר נכון מתאכזבת והשיחה נושאת אופי שלילי. ג. אני מצפה מאדם בגילו לדעת לעשות הפרדה בין עבודה לשאר החיים. כשאני שואלת לשלומו, הוא תמיד מקשר את זה למצבו בעבודה ולכן התשובה היא בד"כ שלילית. לדעתי, אושרו של אדם לא תלוי רק בעבודה אלא גם בדברים אחרים חשובים לא פחות: בריאות, זוגיות, הגשמה וכו'... אני מרגישה שתחושותיו בעבודה משתלטות עליו ועל אוצר המילים שלו, כאילו אין משהו אחר שיכול לשמח אותו בחייו. אני חושבת שבזוגיות צריך לשתף אחד את השני, גם בתחושות הקשות אבל חשוב גם העיתוי וחשובה גם הכמות. אדם שכל הזמן מתלונן ומשתמש במשפטים שליליים יוצר סביבו אווירה שלילית ולא נעים להיות בחברתו או אפילו לדבר איתו בטלפון. אני יודעת שקשה לו לנקוט צעד מעשי לגבי עבודתו כי היום המצב בשוק העבודה על הפנים אך צריך לדעת להסתכל גם על חצי הכוס המלאה- יש אנשים שאין להם על מה להתלונן כי אין להם עבודה.... כשאני מדברת איתו על הנושא, אנחנו לא מצליחים להתקדם לשום מקום משום שהוא בשלו ואני בשלי. מה עושים?
שלום שרית, במקרה עברתי באתר, אני הומיאופתית קלאסית. יש להומיאופתיה נסיון נהדר בריכוך וריפוי מצב מנטאלי כזה. אדם אחרי טיפול הומיאופתי נכון יכול לשנות את גישתו לסובבים אותו ולחייו הריפוי מתחיל מהגישה לחיים. יש אתר של האגודה הישראלית להומיאופתיה קלאסית, אתר טוב www.homeopathy-israel.co.il אני מציעה לך גם להתעדכן באתר www.ima-adama.co.il בנושא הומיאופתיה שם, יש מאמרים רבים שכתבו הומיאופתים וסיפורי מקרים אמיתיים המראים מה הומיאופתיה מסוגלת לעשות. זו רפואה בטוחה שיש עליה ספרות ענקית שנכתבה במשך למעלה ממאתיים השנה האחרונות. והניסויים נערכו בבני אדם ולא בחיות כך שיודעים מה השפעת התרופות ההומיאופתיות על מצב האדם על בסיס אמפירי טהור. כל טוב הניה סימון
שלום שרית אני שומעת את התסכול שלך ומבינה לליבך. אם זאת אני חייבת לציין שבעבר הייתי במצבו של החבר שלך ולכן אני כל כך מבינה לליבו. החבר שלך נמצא עם חבריו לעבודה שעות רבות ביום. להיות עם אנשים לא נעימים ובמצב של "מלחמה" אין סופית הוא מצב מתיש ומיגע שמצריך הרבה אנרגיות וכוחות. עם זאת לדעתי החבר שלך צריך לעשות חושבים איך יתכן שקשה לו גם עם מי שמעליו וגם עם מי שמתחתיו. האם הוא יכול לחשוב על דברים שהוא עושה לא נכון שגורם לאנשים מסביבו להתנהג אליו בצורה כזאת שתעכיר את יומו. לפעמים במקום העבודה צריך לנסות להתגמש ולהיות לבבי ונחמד גם עם אנשים שביום יום לא היית מתקרב אליהם. את יכולה לנסות שוב לדבר על ליבו, להסביר לו שהגישה שלו פשוט פוגעת בו. שינסה לבדוק בתוכו מה הוא יכול לעשות כדי ליצור אוירה נעימה יותר. את יכולה לומר לו שוב שאת נמצאת בשבילו כדי להקשיב לו, לייעץ לו ולתמוך בו ואם זאת המשפטים שהוא אומר גורמים לך להרגיש חוסר נוחות ולכן את מבקשת ממנו לא לדבר בצורה הזאת לידך. לדעתי החבר שלך פשוט אומלל, הוא זקוק לך ולתמיכתך. בהצלחה. טופז
בוקר טוב......................................מה את עושה פה......על הבוקר?????????????????? לא הכנת ג'חנון??? נכנסתי לקבל הודעה במייל......ומי אני רואה את טופזי....שלנו.. מתה עלייך......... שמחה האחיינית של פאתיחה.......
כל הכבוד טופז.
תן סימן חיים. מזמן לא שוחחנו מעל גלי הפורום...... התגעגעתי אליך. צא מזה, תפסיק להתלהב ותחזור אלינו, הביתה. חוצמזה...... אולי זה סיליקון........ בעצם אז מה? גם סיליקון יפה. ובכל זאת, חזור הביתה. (אני חושבת שראיתי את ניר מסתתר מאחורי קקטוס על כביש הערבה מציץ לישבני היאלים). טופז
אני חושבת ששלומי לא עובד בימי חמישי מאז ששינו לו את הלו"ז
אתחיל בברכת בוקר טוב. למה הפורום נראה אצלי מעצבן על המסך? מי שינה את העיצוב? האם רק אצלי השתנה העיצוב של דף הפורום? ומה שלום כולם לבוקר יום חמישי זה? שלומי אתמול נחשדתי על ידך בפלילים, האם אתה לא יודעת להבחין בין טופזינקה לבין מתחזה? שדרו לי חדשות, שנתרגש...... טופזינקה
הפורום משנה את צורתו אך לא את איכותו! אל דאגה, הוא חוזר לעצמו בסוף... מה שלומך? איך עברה חופשת החג? מה עשיתם? ומה שלום הבעל? והילדים? שדרי חדשות שנתרגש...
מיכלי..... היה כיף בחופשה. השארתי את הבעל בבית, לקחתי את הילדים ונסעתי לאמא שלי בחיפה. אין כמו חיפה.......... אין כמו אמא.......... אין כמו משפחה. איזה באסה שאני גרה רחוק מכולם. היום יותר מתמיד אני מתגעגעת אליהם. טיילנו, כמובן שעברתי מבית לבית, מביקור לביקור. כשאני מגיעה צפונה כולם רוצים לראות אותנו. הייתי זקוקה לזה מאוד. היה קשה לחזור. חזרתי לטרוף של סוף השנה בעבודה ואני נטרפת מרוב עומס. אני לא יודעת למה אבל כמה שאני עובדת זה לא נגמר....... אני לוקחת עבודה הביתה, עובדת בלילות מהבית ולמחרת כאילו לא עשיתי כלום. ומה שלומך יפתי? איך את מרגישה? איך עברה עליך החג? טופז
בוקר טוב טופזי מה שלומך? אצלי לא השתנה שום דבר בעיצוב. את רוצה משהו להיתרגש? לא יודעת מה איתך אבל אותי זה מרגש.... בע"ה חבר שלי חוזר מארה"ב אחרי כמעט שלושה חודשים!! אני ממש מתרגשת ולכן אני לא אכנס לפורום עד יום שלישי (עכשיו תורך להתרגש) מה חדש אצלך? איך המזג אוויר אצלכם? איפה כל שאר החבורה יום חמים שיהיה
מתי הוא חוזר? ומה את מכינה לו?
איזה יופי, הוא חוזר....... לכי לכי להשלים חסכים..... אל תשכחי לפני כן.... רגלים, שחי, גבות ושפם..... (אולי גם זקן, אני לא יודעת). סתם...... (זיכרי שקרם גוף מידנייט הכי טוב שיש) ההשפעה שיש לו על המין השני משום מה היא מטריפה. חוץ מזה אצלי הכל בסססססדר. נגנבת מרוב עומס בעבודה כפי שכבר ציינתי ובכל זאת אני קופצת לביקורכי מתגעגעת אליכם. שימחה בטח הלכה לשוק לקנות מוצרי מטבוחה. ניר מציץ בחלון האחורי של שרותי הבנות על האחוריים.... שלומי "מנגב" את השולחן של הבחורה החדשה שבמשרדו "מנגב" ומציץ. מציץ ו"מנגב". וכל השאר תכף יכנסו............................ אז יום מקסים. כתום, צהוב, ירוק ותכלת (הכי טוב תכלת). בי חמודה. טופז
מה שלומך יקירתי? טופז
אבל מיכלי מסדרת את הציפה של השמיכה.... איך שאני שונאת לסדר את הציפה.. צריך 4 ידיים בשביל זה.. אם אני אתחתן זה בגלל זה ... צריך גבר שיסדר את הציפה... אצלי בבוקר הציפה מה זה מצ'וקמקת !!!!
כל עוד זו הציפה שמחה את יכולה לא להתחתן ביום שתקומי והציפה תהיה פחות מצו'קמת ממך זה יהיה הזמן להתחתן עכשיו זה הזמן שמחה לעשות דברים אחרכך.
אני מאמין שבעלה ראה אותה למה זה חשוב ? האמת גם אותי זה מעניין אם היא חזרה לגיזרה . ובכלל איך מתקדם עם הדיאטה .
והיא שלחה לי מייל מאד מאד מאד סודי.. !!!!!
רציתי לדעת מה קורה איתה
וההבטה. רק חסרה לי התשובה של שמחה. מעניין מה היא תגיד. דרך אגב, לא נראה לי שזו טופזינקה שלנו, היא לא אמרה כלום לגבי "שנתרגש". עוד פעם הגיע המתחזה ? מיכלוש, אותי זה לא יביך. מה כבר אפשר לראות אצל גבר ? אצלינו הוא במצב נייח רוב הזמן, ריממבר ?
אצלי החזה מגיע לשוק חצי שעה לפני......
את יודעת שגם אצל הג'רפה האוכל מגיע לבטן חצי שעה אחרי שהיא אוכלת ? :-)
רוצה אישור בדואר אלקטרוני? אה..................... אז שכחתי להתרגש (בגלל הנושא). שדר חדשות כדי שנתרגש. טופזינקה
טופז אני ישר זיהיתי אותך לפי ה...
תסבירי לשלומי שמדובר בהתרגשות מאוחרת ..כי להיו משחקים מקדימים...נו,שוין,קורה!!!
מה שלומך? איך זה שלא שאלת לשלומי ולו אפילו פעם אחת בכל התקופה? מה שלום הילדים? חזרת לעבוד פול טיים גוב? טופז
נכון שגבר, שנפגש עם אשה, כמעט תמיד, באופן אוטומטי, העיניים שלו , עוברות למדוד את החזה. נכון ? אז מה דעתכן, זה מעצבן אתכן ? זה מפריע לכן? ואולי זה דוקא מחמיא ? הא ? למה אני שואל, פיטרו לנו את הבוסית, והביאו במקומה אחת פשוט פצצה. עם חזה מכאן ועד הודעה חדשה. והחלטתי , שאני לא מוריד את העיניים מהפרצוף, לא גולש לשום מקום. ולא הצלחתי ! זה פשוט חייב לבא. מה עושים ?
למה אתם עושים את זה? כי אתם פשוט אוהבים אותם כמו שילד אוהב צעצוע. אם זה מפריע לנו? כשאתם עושים את זה כשאנו לא שמות לב זה בסדר. אבל אם זה קורה בהפגנתיות מושכת עין זה יכול להיות בהחלט לא נעים. תאר לך שאנחנו הנשים כל פעם שניתקל בגבר נסתכל לו ישר על ה....?
יש נשים שיראו את זה כעלבון או שיהיו מובכות אני באופן אישי מוחמאת, אני גאה במה שיש לי וכל עוד הם רק מסתכלים זה לא מפריע לי אמן, שאלה יהיו הבעיות של כולנו :))
אני אומנם לא אישה אבל מסתכל עם נסיון מוכח עזוב אותך מחזה זו באמת בעייה צריך לתמרן הרבה , אני אישית פתרתי את זה בזה שאני מסתכל להן על הישבן לצערי זה מה שהכי ממגנט אותי אגב לנשים אין עיניים בגב :-) אפשר לשנוא את החטא ולאהוב את החוטא. תאמין לי .
ומה יש בו בישבן שכל כך ממגנט?
שלומלומים לכולם...... העומס לא חדל מלהציק לי..... אוף. ובכל זאת קפצתי לביקור. אני רואה בדיוק בזמן. שלומי.... שלומי השובב..... אודה ואומר, אני אוהבת שמסתכלים עלי...... על כל חלק בגופי. אני עוברת ליד הגברים ורואה איך הם מסובבים את הראש וזה עושה לי טוב. כל עוד זה רק מבטים לא איכפת לי. אני גם מציצה בעצמי לפעמים.... ואם הגבר מוצא חן בעיני חיצונית אניבודקת מה מצב הבליטה שלו בן הרגלים....... רק שתדעו לכם שאני יכולה לומר רק ממבט על המכנס של הגברים מה גודל האיבר המבצבץ. אז ראו הוזהרתם גברים יקרים.......... גם לנו יש עיניים לראות, להבין, לדעת ולהנות. שדרו לי חדשות ידידי היקרים. טופזינקה
נירוש יש לך כרגיל רעיון מהתחת!!!! אז דע לך שעלי לא מסתכלים!!! אותי בוחנים.. מכף רגל ועד ראש... יש לי ציצים גדולים מהמוצע הארצי (לא כולל מגזר ערבי וצ/רקסי) ובכלל לא מפריע לי שמסתכלים... אבל לעזעזאל....שמישהו רציני יהפות את "מבט" ל "יצא צדיק" או "סקס והער הגדולה", ובקשר להפתעה..אז ניר זכה ..שולחת לו זוג כרטיסי ס.פ.א. לגעש...שיפנן עם אשתו.... שניהם זקוקים לזה!!!!!
שדרי חדשות שנתרגש...
שנה חדשה, עומס חדש? יאלה בוא כבר צריך להצביע על הפרטה!
את מי מפריטים ? איך הגשם אצלכם ? כאן ממש סוער. ואני עם חולצה קצרה.
נזכרתי ביפעתי עם ה-הו שלה :-) כן הפרטה. ניר דיבר על הפרטת הפורום לכל דורש. רוצה לפרסם אותו בעבודה שלו שיהיה יותר קהל. אצלינו יש ממש סערה מאתמול בערב הגשם לא מפסיק. חולצה קצרה? בלי מעיל? ולא קר לך? אתה בטוח שאתה ירושלמי?
לכל משכימי הקום העושים לפרנסתם והיוצאים מתוך שמיכת הפוך (העשוייה נוצות אווז).. כדי לכלכל את משפחתם !!!!! מי שעונה לי ראשון מקבל הפתעה !!!!!!!!!
בוקר טוב .
בוקר טוב לכולם, אני בכלל עוד לא יצאתי. כנראה שגם לא אצא... למה לי לצאת בכלל, קר שם בחוץ. נירוש, מוכן להתחלק איתי בהפתעה של שמחה?
חכי מיכל צריך קודם רואים מה מתנה. אם זה מיטה זוגית איכותית ? או סוף שבוע ? את בטוחה שאת רוצה לחלוק ?
הלו מה קרה ??? מישו אלרגי אלי??? מישו הפריח גז העלמות ?? לאן נעלמתם?? האם אתם יודעים משו שאני לא יודעת ?? האם פתרתם את אכסיומת בעיות החיים ?? מה זה כולם מרוצים?? אין צורך בשמיכה הדדית ?.? האם שוכנת בת שחוק בפניכם ??. האם תמו בעיות מהעולם?? האם יש עוצר באזור חיוג תפוס?? האם אהבתכם אלי פסה מין העולם?? האם אתם עסוקים כעת המצוות רבייה ??. אני ממש המומה מההענות העצומה היום הפורום!!!! צריך להציב פה או שוטר עם שפם. או סדרן עם מקל מחשש...mehashesh....... אני פונה מיד לסיירי נחל דרגות (רס"ן וסגן אלוף) אלו שמוצאים נעדרים..(פעם הייתם נהדרים) טופז,את גרה במאחז חוקי ??
היי זה בדיוק כמו הסיפור הזה על האי הקטן בצפון הודו שם אין אבטלה ,אין עוני, אין פשע אין קבצנים , אין מחשבים ואין תושבים המצב טוב במובן הרע .
נירוש למה לנסוע רחוק להודו... בוא לגן סאקר...נמנגל..נתעלס...נפרלמנט...נדסקס...נסקסס...... שמת לב כמה נוני"ם --- זנ כנראה הנון - - - - שלי....
אודי בוקר טוב באמת שאתה נמצא כאן כולנו חוטפים גרדת/מנדבושקס/עוויתות/צרעת/חולירע/דבר/שחין.. למה אתה כזה גיבור לצאת בהצהרות כשכולם ישנים ?? חכם על לא נמצאים?? מוכנה לצאת איתך לקרב סייף בגן סאקר עד מוות !!!! מוכן?? רצה לשוק להכין לך שק של גזרים...זה מה ששפנים שמעבירים מסרים אנוניממים עם שמות פלצנים --אוכלים !!!!! בטח יש לך גם זין קטן... שלך בערגה- - - שמחה...שמה עליך את מה שאין לך (ראה את הפסקה לעיל) עכשיו בוקר - - נראה אותך שפן....מופיע בפרהסיה...יאללה!!!!!
בוקר טוב לכל חברי...נראה אם אני זוכרת את כולם..(חברים לא שוכחים) נתחיל עם המין הזכרי... שלומי ניר אלי ונמשיך עם המין הפחות זכרי מיכוש ענתי מור נוריתי טופזי גיתית ספיר=גלית הרה כוכבית סולמית ומתחזים שונים... שכחתי מהרציתי לומר...האלצאיימר הזה שתופס אותי ..... הא...בוקר טוב... גוד מורנינג צפרא טבא (לא למד לשחות) סאבח על חיר בונז'ור ואן טין וון (בסינית) ביי... . . . . . נתראה בהמשך היום הבא עלינו לטובה.........
לאן נעלמת לנו ככה? בלי להגיד לאן ולמה? טוב שחזרת, מה שלומך?
הייתה לי נעלמות מתורצת בכך שנסעתי לעיר הגדולה --מה שפעם נקראה אחוזת בית.. הייתי בבריתה- - - שמעתם על דבר כזה "בריתה"????. לא חותכים...לא בוכים...לא מוהלים...לא מועלים....והופ ...בריתה..... למה שלא יעשו חגיגה בזמן התכנון...ביצוע...המתנה...לזו מהבריתה.... והאוכל...מלא בקלוריות ........ זה היה ביום א' אתמול כל היום הייתי באופוריה....כי המניות שלי עלו....סתאםםםם....הייתי בעבודה.. והיום אני בכייף...איתכם...
שמחה אני התגעגעתי אני מתרגש אני כולי גיל ושמחה לא שמחה סטנדרטית ! לא סתם תחושה נעימה שנובעת ממחשבה על צרותיהם של אחרים אלא שמחה אמיתית כזו ש זה נו .. את יודעת כמו רעידת אדמה פרטית למרגלות הר געש לא פעיל :-)
יש מצב שאתה אולי באיזו אורגזמה....מבלי שהבחנתי/חשתי/הצטמררתי/ בכך???
אני בת 27. בשנתיים שלוש האחרונות התפתחה תרבות של חגיגת ימי הולדת, שבטח כולכם מכירים. זה הולך כך: בעל היום הולדת קובע מקום (פאב, בית קפה, מועדון) וכל החברים שלו מתאספים במקום הזה. כל אחד מזמין לעצמו מה שהוא רוצה ומשלם על עצמו. כך הדבר גם אצל החברים שלי. בעבר היינו חוגגים בביתו של בעל היום הולדת. כיום, פשוט קובעים מקום מחוץ לבית ונפגשים. אני יוצאת עם מישהו כבר כמה חודשים ואני פונה אליכם משום שהוא אמר לי לא פעם אחת ולא פעמיים כי הוא לא אוהב את תרבות הבילוי שהתפתחה בשנים האחרונות כאשר בנוגע לחגיגת ימי הולדת. לטענתו, זה ממש לא יפה שחבר מתקשר ואומר : "הי, אני מזמין אותך לחגוג עמי יום הולדת היום בקפה "x" בשעה 22:00." לטענתו, בעצם לא מדובר ממש בהזמנה, אלא בבילוי על חשבונך. עוד יותר מעצבן אותו, שלפעמים גם יש "מינימום הזמנה לסועד"- למשל, כל סועד צריך להזמין ב-50 ש"ח לפחות. חבר שלי טוען שזו חוצפה שבעל היום הולדת מזמין אותך ליום ההולדת שלו באיזה פאב ובאותה נשימה גם אומר לך שיש מינימום הזמנה. לטענתו, הוא רוצה את החופש לבחור אם לשתות סתם כוס קפה או ממש להזמין אוכל וכאשר יש מינימום הזמנה, מאלצים אותו ולא נותנים לו לבחור. לדעתו, צריך לחגוג ימי הולדת בשיטה הישנה- להזמין חברים הביתה, לקנות כיבוד, להכין, להשקיע ולא להרים טלפון ולהודיע על מקום ושעה. בשיחה בינינו חברי הדגיש כל הזמן שדבריו לא נובעים מקמצנות אלא מתפיסה שונה והוסיף שהוא בעצמו בימי ההולדת שלו אף פעם לא מעז להתקשר לאנשים ולהזמין אותם לחגוג עימו בחוץ. ראוי לציין שחברי בחר לשתף אותי בדעתו אך אנחנו כן הולכים לחגוג ימי הולדת עם אנשים בחוץ למרות שבתוכי תוכו הוא מרגיש שזה לא בסדר. אני, לעומת זאת, לא משקיעה יותר מדי מחשבה ודיבור על הנושא הזה משום שזו תרבות בילוי שהתפתחה אצל כולם בימים אלה, ואני זורמת איתה......... אני אפילו יכולה להבין מדוע היא התפתחה: אנשים אין להם כח לעבוד קשה, להכין כיבוד, לנקות אחר כך את הבית. לכן, הבילוי בפאב/בבית קפה מהווה פיתרון לכך וגם יש בו את אלמנט הגיוון של יציאה מהבית. מה גם, שמי שגר עם משפחתו (אחים, הורים) קשה לו יותר להזמין הרבה אנשים הביתה כי הבית לא שייך רק לו. מצד שני, אני יכולה להבין את חברי (קצת). יש היגיון גם בדבריו. אך אני חוששת מאוד שהדברים שאמר לי מעידים על קמצנות גדולה, על העדר גמישות ועל קושי לקבל תרבות בילוי שקיימת אצל כולם. הייתי שמחה אם היה רואה בימי ההולדת לא כ"חובה", לא כ"אי נעימות" אלא כהזדמנות להפגש עם חברים, להכיר מקומות בילוי חדשים ואם מזמינים אותו למקום עם "מינימום הזמנה" שיראה בזה הזדמנות לאכול במקום ולהתנסות בטעמים חדשים. כאשר אני מוזמנת למקום עם מינימום הזמנה אני לא מתבאסת וחושבת לעצמי "ואם בא לי להזמין רק קפה ולא יותר....." אלא אני משתדלת לא לאכול הרבה בערב כדי שביציאה אני אוכל לאכול טוב. להפך, אני גורמת לעצמי לרצות יותר מקפה......... אני הופכת את חובת ה"מינימום הזמנה" לזכות.......... היום אנחנו חברים ולכן הוא רק אומר את הדברים, אני חוששת מאוד ממצב שבו הקשר יתהדק ואולי אפילו יתמסד ואז הדיבורים שלו יהפכו למעשים והוא יסרב ללכת עמי למסיבות ימי הולדת, שמתקיימות מחוץ לבית. איך אדע עד כמה הדבר חמור? האם זו קמצנות (מצד אחד הוא נגד תרבות בילוי זו אך מצד שני הוא בעד להזמין חברים הביתה, לקנות כיבוד- משהו כאן לא ברור.....)? איך להסביר לו שזה לא משנה כל כך מה הוא חושב באמת על כך היות וזו תרבות בילוי פופלרית כיום ומי שלא "נכנס למשחק" ולא יבוא לחגוג עם אנשים ביום הולדתם, פשוט ימצא את עצמו בחוץ, ללא חברים. לכן, כדאי (לנסות, במקרה שלו) לקחת את זה בקלילות ואפילו להנות..............
הי אביבית, בעקבות שני הסיפורים שסיפרת על חברך, האחד על הסכם הממון שבעקבותיו בוטלה החתונה והשני על תרבות הבילוי, אני חושבת שהבעיה של חברך היא בעיית שליטה על הכסף שלו. זו לא חייבת להיות קמצנות, כי כמו שאמרת הוא מוכן לארח אצלו בבית. העניין הוא השליטה שלו בעניינים. הוא לא מוכן שמישהו יכתיב לו מה לעשות בכסף וזה מה שקרה גם עם החברה הקודמת שלו. נכון, זו יכולה להיתפס כגישה לא רגשנית, לא רומנטית ומחושבת מאוד אבל זה החבר שלך ובטח יש לו צדדים אחרים שאותם את אוהבת. אם זה מאוד מציק לך, ומאוד יכול להיות שיש לו בעיית שליטה בעוד כמה תחומים, כדאי שתדברי איתו וכך אולי תצליחי להבין את הצד שלו. ואם זה ממש ממש מציק לך, את יודעת, לא חייבים...
האמת אביבית קשה לי לענות לך. בעיקר כי יש לי שתי תשובות אחת שתומכת בדעתו של הבעל ובראייה הצודקת שלו ו כזו שמסבירה את ההפך ועד כמה הוא שבוי בתפיסה , כי כל אדם זכאי ל שקית יום הולדת כשהחבר חוגג 30. במה תבחרי ?
יש לי חבר כבר 3 חודשים. הוא בן 29. לאחרונה שמתי לב שיש משהו באישיותו, שחוזר על עצמו רבות ומפריע לי מאוד והוא: אין לו "עין טובה", הוא נוטה לא לפרגן לאנשים ולדברים, הוא נוטה לראות את השלילי ואת הדרוש שיפור בכל דבר. איך זה מתבטא בחיי היום יום? למשל, כל פעם שאנחנו אוכלים בחוץ הוא אף פעם לא מרוצה מהאוכל/ מהשירות: "הסלט טעים אך חבל שהעגבניות מקולקלות", "שמו בבצק של הפיצה יותר מדי שמרים" "חבל שהזמנתי את זה....ולא את זה..." "במקום ההוא האוכל יותר טוב" "זו פעם אחרונה שאני אוכל כאן" "המלצר לא יודע לשרת" "המלצרית אהבלית/איטית/מטומטמת".(ודרך אגב, זה לא מפריע לו לטרוף את האוכל המוגש..........)!!! אפילו לחברים שלו ולנשותיהם הוא מתקשה לפרגן. כאשר אנחנו איתם הוא מתנהג בנחמדות, אך כשאנחנו לבד הוא טורח "לספר" לי אודותיהם: "הוא קמצן" "אשתו מכוערת, לא יודע מה מצא בה", "להוא אין שכל" "השני מדבר באוויר, אל תאמיני לו" וכו' וכו' הגישה השלילית הזו מפריעה לי מאוד וגם פוגמת בהנאתי כשאנו יוצאים. לא נעים לי לשמוע במהלך האכילה בבית הקפה שהפיצה יכלה להיות טובה יותר אם היו שמים בה פחות שמרים........זה לא מעניין אותי, זה לא רלוונטי עבורי. אני בעד לאכול, להתנסות, פעם משהו טעים יותר, פעם משהו טעים פחות. לא צריך לעשות סיפור מכל דבר. לא תמיד מקבלים תמורה בעד האגרה, וזה בסדר מבחינתי. גם אם מגיע מלצר מרושל ומבולבל לשולחני, אני לא תמיד משייכת את זה ל"אהבלות", אני יותר נוטה לחשוב שזה נובע בגלל שהוא מלצר חדש ועדיין לא שולט בעבודה היטב. קצת אמפתיה...... אני גם לא מבינה איך אדם שחושב כך על חבריו, ממשיך להפגש איתם? מצד אחד נורא בא לי להעיר לו אבל מצד שני אולי זה הבן אדם, זאת אישיותו ואני צריכה רק לעשות חושבים אם זה מתאים לי או לא. ראוי לציין שאיתי הוא לא כך, כלפי הוא כן מגלה פירגון. סבתא שלי אמרה לי פעם: "אם את רוצה לבחון גבר באמת - תסתכלי על האופןשבו הוא מתייחס לסביבה, לא אליך". המשפט הזה טמון אצלי בזיכרון ולא מרפה ממני ומדליק אצלי נורה גדולה אדומה מאוד כלפי החבר שלי. מה עושים?
הי דלית אדם שרואה דברים שליליים בסביבתו הוא לא אדם שקל לו תחשבי שאם הוא כל הזמן מתלונן סימן שהוא מאוד לא מסופק גם מהדברים הקטנים במסעדה וכניראה גם מעוד דברים חשובים יותר. אם את רוצה לעזור לו אז תוכלי לבקש ממנו שכל פעם כשהוא מעביר ביקורת על דבר מסויים הוא חייב לאזן ע"י אמירת משהו חיובי על אותו נושא ובאותה נשימה כך "תוכיחי" לו שלא הכל רע או חסר וזה רק עניין של הסתכלות אל תצפי לשינויים מהירים אנשים ביקורתיים הגיעו מסביבה ביקורתית וזה מה שהם יודעים גם אם זה קשה להם בעצמם גם לך לא יזיק להסתכל עליו מכוונים שונים ולא לראות רק את הצד הזה באישיותו. הרי בטוח יש בו צדדים מקסימים אחרים אז תדגישי אותם אצלך
הביקורת כלפי הסביבה באה בדרך כלל ככיסוי לביקורת עצמית או כחיקוי למה ששמע בבית... הוא ביקורתי גם כלפי עצמו? וכלפייך? הפתרון הוא פשוט לדבר איתו על זה, לא פשוט לשנות הרגלים של שנים... חוץ מזה לא חייבים להישאר עם בן זוג בכוח...
מיכל הלכה עם ניר ל...........
שמחה הלכה עם מיכל ל................
שהם כולם ביחד יושבים באיזה בית קפה, ואותך שלומי השאירו לשמור על הפורום. אולי תבריז להם ותזמין אותי לקפה/עוגה/גלידה/פיצה/משהו?!
מה שלום כולם? יום פורח ענת :))
מה שלומך ? בשבוע הבא מגיע החבר סוף סוף ? איך בעבודה ?
סוף סוף הגיע השבוע האחרון לציפיה והזמן זוחל !! בעבודה נחמד מאוד אתמול הייתי ממש עסוקה
הי חברים:-) לא ידעתי עד כמה אני יכולה לכעוס עד שלא קראתי מה שקורה כאן בפורום. אין לבטיטו שום קשר למה שכתוב בפורום בשבועיים האחרונים, מסתבר שיש מישהו/י שמאוד מעוניין/ת שבטיטו יעשה את הקשר והמבין יבין! כואב לי לראות שיש אנשים רעי לב עד כדי חולניות. מאחר ויש לי נגישות מוגבלת מאוד לאינטרנט, אני מבקשת ממכם שתריצו את הדף קדימה. כל טוב כוכבית
הוא ידע יותר מידי פרטים !
http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=360&i=295535&t=295374 ולמה אין לך זמן לרשת ?
לראות שאנשים שוב נכנסים לכאן וגם חדשים!! אין לי כל כך זמן היום רק קפצתי לביקור קצר (סוף סוף יש לי קצת עבודה) יום מתוק לכולם נשתמע......... ענת
ענת מה שלומך.? יש לך משהו נגד האנשים הישנים? מי שקילקל את הפורום זו שמחה. גם שלומי רוצה שאני אבקש סליחה ולמעשה הוא צריך לבקש סליחה ממני.
שלומי טוב תודה, קצת עסוקה היום מעולם לא אמרתי שיש לי בעיה עם האנשים הישנים, להיפך אמרתי שאני שמחה לראות שאנשים ש ו ב נכנסים לכאן וגם אנשים חדשים. יום נעים
למה אני צריך לבקש ממך סליחה ? למה אתה ממשיך לדבר נגד שמחה ? היא לא קילקלה שום דבר בפורום. כולנו אוהבים אותה . הבנת ? ואם תמשיך לדבר נגדה, אף אחד לא ירצה שתכנס לכאן. לעומת זאת, אם תבקש ממנה סליחה, אני חושב שהיא תסלח לך והכל יהיה בסדר. אתה צריך להבין, כשהיא כותבת , היא רק מתבדחת. זה חוש הומור. אתה יודע מה זה הומור ? תגיד לי , אלי, אתה עדיין מתכתב עם הרה ? נכון שהיא מיוחדת במינה ? תמסור לה ד"ש ממני. ביי
מה הוא יביא לנו ? נקוה שרק דברים טובים. אחלה יום לכולם, בשמחה ובטוב לבב, ובשמחות, אמן כן יהי רצון.
היי שלומינק'ה, קפצתי לביקור ביום החופשי שלי.. מה שלומך? מה שלום נועם המתוקה?
איך את זוכרת את השם של נכדתי המתוקה ? יום חופשי ממה ? את עובדת ? נועם, ברוך השם, על הכיף כיפק. התחילה ללכת. מתוקת העולם. אין עליה. פשוט אין. אני מוכן להתחרות בכל סבא מזדמן , בתחרות הנכדה הכי מתוקה וחכמה ויפה , ואני לוקח בהליכה. בעיניים עצומות. הבנת ? יענטו, סבא מאושר וגאה. מה חדש אצלך ? מה שלום הרה ?
ראשית , תודה לשלומי על שבירך אותי עם כניסתי לפורום. ועכשיו - הייתי רוצה להתייעץ עמכם- האם לכם או בכלל לפסיכולוגים יכול להיות איכפת באמת ממישהו ( הגם שהוא אינו קרוב משפחה). אני רואה אותכם מפרגנים ותומכים באנשים אחרים בפורום - אבל האם זה אמיתי? האם גם אני אקבל תמיכה אמיתית. תבינו - אני לא מאמינה שלאנשים באמת יכול להיות איכפת ממני. הלוואי שזה יוכל להשתנות - כאן, בעזרתכם.
אכן, השאלה היא, עד כמה איכפת להם. ברור שכשאדם זר, שאתה לא מכיר, שומ ע על בעיה מסויימת, שקיימת אצל אדם זר, ברור שזה לא יהיה איכפת לו, באותה מידה , כשם שאיכפת לו כאשר הוא שומע על בעיה כלשהיא אצל אדם קרוב. בקיצור, כרמת הקירבה, כך רמת האיכפתיות. נראה לי, שהדבר הראשון שאנשים עושים כאן, זה להתיידד, להכיר אחד את השני, להתקרב, ואחר כך, ניתן גם להיות איכפתיים במידה מסויימת. כמובן שהכל בערבון מוגבל. את מוזמנת לספר קצת על עצמך, לשאול שאלות, וכדומה. אבל שיר, זה חשוב לך שיהיה איכפת לאנשים זרים באינטרנט ממך ? למה זה חשוב לך ?
שלום לך שיר לדעתי מאוד יתכן שלפסיכולוגים איכפת מהמטופלים שלהם. דבר שני, אם לאנשים בפורום לא היה איכפת, הם לא היו עונים לך לשאלות שלך. נכון שרמת האיכפתיות היא אולי לא הכי גבוהה, כי בכל זאת אנחנו לא מכירים אותך, אבל עם הזמן, אנשים ילמדו עליך יותר ואם יהיה "קליק" יהיה להם איכפת יותר. לידיעתך, יש כאן אנשים שהכירו בפורום ונעשו חברים מאוד טובים, גם מיחוץ לפורום, כך שמאוד איכפת להם אחד מהשני. אבל נשמח להכיר אותך טוב יותר, ספרי קצת על עצמך? בת כמה את? נשואה? יש לך ילדים? עובדת? יום נעים שיהיה לך ענת
אני אב לתאומים בני 8 שלוקים בהפרעת קשב וריכוז- מנהלת ביה"ס בו הם לומדים מקשה עליהם ולא נותנת את הסיוע המתאים. לאן לפנות?
ניסים שלום האם ניסית לפנות ליועצת בית הספר? במידה ולא, יש מומחים שמטפלים בבעיה, יכול להיות שרופא המשפחה יכול להפנות אותך אליהם.
השאלה ארוכה אבל שווה קריאה: יש לי חבר 4 חודשים. אני בת 26 והוא בן 29. חבר שלי סיפר לי שלפניי היתה לו חברה כמעט 4 שנים, אהבה גדולה, הם עמדו להתחתן והחתונה בוטלה 4 ימים לפני קיומה את האמת, זה הדליק אצלי נורה אדומה משום שתהיתי מה יכול לגרום לזוג לבטל חתונה 4 ימים לפני? זה צריך להיות משהו רציני. אספר לכם את גרסתו ואח"כ אשאל אותכם כמה שאלות שמציקות לי: לטענתו, החתונה בוטלה משום שחברתו לא הסכימה לחתום על הסכם ממון (סכום כסף נכבד שאותו חסך). הוא סיפר שהיא ידעה על כך שהיא תצטרך לחתום על הסכם ממון (לפחות שנה לפני החתונה אם לא יותר) והסכימה לכך ללא שום בעיה. מאז, הם לא דיברו על כך. הנושא עלה שוב כשבוע לפני החתונה. הוא ביקש ממנה שתבוא לעורך דין לחתום על ההסכם והיא החלה להתחמק. "לא היום", "אולי מחר" וכו'.....לבסוף, היא הודתה: "אינני מוכנה לחתום"!. לפי גרסתו, החברה שלו אף פעם לא שיתפה את הוריה בנוגע להסכם ממון, זה היה משהו שהם הסכימו בינהם. שבוע לפני החתונה היא סיפרה להורים שלה- ומכאן הסיפור הדרדר עד כדי פיצוץ. על ההורים שלה לא מקובל הרעיון של הסכם ממון, הם פשוט התנגדו לכך נחרצות ולא הסכימו שביתם תחתום. הבת השתכנעה ואמרה לחבר שלה (שהיום הוא חברי) שאם הוא אוהב אותה, שיאפשר לה לא לחתום. לדבריו, כל הדין ודברים הזה היה מלווה בחילופי דברים לא נעימים בינו לבין משפחת הכלה, בהתערבות מסיבית של משפחת הכלה בעניין הזה וניסיון ללחוץ אותו לקיר "בשם האהבה". לטענתו, הויכוח הזה הסתיים ב- "או שאת חותמת או שאני מבטל את החתונה"- היא לא חתמה, והחתונה בוטלה. עד כאן הסיפור. באחת השיחות בינינו, שאלתי אותו כיצד אהבה כל כל גדולה (לטענתו) מסתיימת כך? איך הם לא הצליחו להגיע לפשרה? איך הם לא הגיעו לעמק השווה? הוא ענה לי שהוא ביטל את החתונה לא בגלל ההסכם אלא בגלל ההתערבות של המשפחה. הוא אמר שאם ככה מתערבים לו עוד לפני שהתחיל את חייו, מה יהיה כאשר יהיה נשוי? מעבר לכך, הוא הוסיף שהסכם ממון על אותו סכום הוא מבחינת עיקרון בעיניו, שהוא לא מוכן להתגמש עבורו, וחברתו אז ידעה על כך. מאז ששמעתי את הסיפור, קשה לי להתנהל בקשר כמו שצריך. אני תוהה מה זה אומר עליו בתור אדם. אין לי בעיה עם הסכם ממון באופן עקרוני ולא תהיה לי בעיה לחתום אם זה יהיה חשוב כל כך לבן זוגי, אך יש לי בעיה עם העובדה שהוא ביטל חתונה לאחר קשר ארוך ואהבה גדולה בגלל משהו שאולי יכל להיפתר אם היו מקדישים לו זמן ומחשבה. אני רואה בהתנהגות זו כמה נורות אדומות מאוד לגביו כבן אדם. אני חוששת לאכול אותה איתו, חוששת שמקרה זה מעיד על פגמים באישיותו, שיקשו על חיינו הזוגיים ואולי אף ימררו לי את החיים, אם אחליט לקשור את גורלי בגורלו בעתיד. התהיות שלי מהמקרה הן: אולי הוא אדם שמרים ידיים מהר מידי? אולי הוא אדם נוקשה ולא גמיש? אולי הוא אדם שהכסף אצלו הוא ערך עליון? אולי הוא אדם שלא מסוגל להתמודד עם ויכוחים ומצבים לא נעימים? אולי הוא אדם שלא מוכן לקבל/לשמוע דיעה של הורים (גם אם היא לא לרוחו)? אולי הוא רוצה זוגיות אבל לא יודע איך לייצר אותה? תפיסתי לגבי נישואין היא כזאת: לדעתי כדי להצליח בחיי נישואין צריך אהבה ויותר חשוב- מוטיבציה שהקשר יצליח. היות וחיי נישואים מלאים במשברים, בבעיות, בעליות, במורדות, בימים טובים ובימים פחות טובים- צריך שותף לחיים עם מוטיבציה שהקשר יצליח. במקרה זה, הבנתי ממנו שלא היתה שום מוטיבציה להגיע לעמק השווה. האהבה הגדולה הזו נגמרה באולטימטום- או/או. בנוסף, גמישות (בעיקר גמישות מחשבתית) היא דבר מאוד חשוב בחיי נישואין והמקרה הזה מוכיח בדיוק את ההפך- העדר גמישות. אני לא חושבת שהוא היה צריך לוותר על עקרונותיו אבל אני כן חושבת שאם זוג אוהב ומחליט לקשור את גורלם יחד- דבר כזה לא יעמוד בדרכם וניתן היה למצוא פיתרון יצירתי, בשם האהבה! הדבר ממש מטריד אותי - גם בגלל שהוא מעלה אצלי חששות לגבי התנהגותו של חברי וגם בגלל שאני תוהה האם גרסתו היא אמיתית. מי יודע? אולי מדובר במשהו אחר או נוסף שקרה שם? הייתי מתה לדעת מה באמת קרה ויש לי דרכים משלי (אם ארצה........) לשמוע גם את גרסת חברתו לשעבר וראוי לציין שזה לא מתוך סקרנות או חטטנות אלא מתוך רצון להגן על עצמי. אולי אשמע דברים נוספים, שיאירו את עיני. לא בא לי לבזבז שנה שנתיים ופתאום לגלות דברים. יש דברים שהייתי שמחה לדעת כבר עכשיו. הלוואי ואדע שמדובר רק בחתונה שהתפוצצה בעקבות הסכם ממון ולא בעקבות דברים נוספים, חמורים יותר. האם כדאי לי לברר ולהשקיט את מצפוני או שפשוט להמשיך את הקשר ולאכול את הלב מחששות? ובכלל, מה דעתכם על הסיפור? האם יש בו דברים שניתן ללמוד על אישיותו של חברי או שאלו סתם חששות שווא? זקוקה לעזרתכם..............
אביבית היקרה, השאלות שאת מעלה חשובות ביותר, ומצביעות גם עליך כאדם הבשל לקשר ומוכן להתפשר ולהקריב. מה שחסר במכתב שלך הוא תחושת הבטן שלך: כיצד מסתדר תיאור הסיפור של זוגך, עם מה שהצלחת להכיר בו במשך 4 חודשים, שהם זמן לא מבוטל? בנוסף, אם זה קשר שנבנה על יסוד של אמון או לפחות על הבטחה לאמון כזה, מדוע לא תחשפי בפניו את חששותיך? אם הוא האדם המתאים לך, לא רק שהוא יבין את חששותיך ויאפשר לדון בהם, אלא יידע בעצמו שסיפור כזה עלול להרים גבה. כתבי לי חזרה. הקשובה.
שוב שלום לך בניגוד למה שעניתי לך בפעם הקודמת שכתבת (כתבת בשם, אני, כמדומני) לפי מה שאת מספרת כאן, הוא חיפש תירוץ כדי לא להתחתן עם ארוסתו. אני לא מאמינה שהוא ירצה לפרק את הקשר רק בגלל שלא הסכימה לחתום על הסכם ממון, יתכן שהוא הרגיש שאינו מוכן להינשא לה, אך אינני חושבת שזה חייב להעיד על פגמים באישיותו. לדעתי, על השאלות ששאלת, אף אחד לא יכול לענות לך, חוץ ממך כאשר תכירי אותו באמת ובתמים, 4 חודשים הם תקופה לא מספיקה כדי לדעת הכל על הבן אדם. אך אם יש דבר שמפריע לך, אסור לך, בתכלית האיסור לאכול את הלב מחששות, את חייבת לברר איתו הכל, אם אינו יכול להיות כנה איתך ולספר לך הכל, אז אולי יש לך סיבה לחשוש, אבל בשום פנים ואופן אל תבזבזי את הזמן, אם זה מציק לך, תבררי, אל תסבלי, זה לא מגיע לך. את צריכה להיות מאושרת עם בן הזוג שלך, חששות רק יפרקו את הקשר. קשר צריך להיות מושתת על אמון הדדי ופתיחות דברי איתו בהצלחה
ענת, החזרת לי תשובה במקום לכותבת השאלה מקורית. אני עניתי לכותבת. שלחי תשובתך אליה.
אני יוצאת עם מישהו כבר שלושה חודשים, גילי 27. אני ממשיכה לצאת איתו למרות שאני עדיין מתלבטת לגביו. אמא שלי טוענת שאם זה לא זה- חבל על הזמן שלי. היא חוששת שאבזבז את זמני לריק. גם ידיד טוב שלי אמר לי שאחרי 3 חודשים אינטנסיבים, אם יש לי ספקות לגבי הבחור ואם אני עדיין לא ממש אוהבת אותו, זה סימן שזה לא זה. כלומר, החברה מצפה ממני כיום לצאת עם בן אדם שאני רואה איתו פוטנציאל לזוגיות עתידית, למיסוד קשר. אני מצדיקה את כולם אבל לי יש את השיקולים שלי: 1. לא רע לי בקשר. בסה"כ החבר שלי הוא בחור נחמד מאוד. הוא אומנם לא פסגת שאיפותי אבל יש בו הרבה דברים טובים. 2. ע-י-י-פ-ת-י!!! פשוט עייפתי, אין לי כח לצאת לדייטים, "לחפש", לצאת למקום בילוי בתקווה אולי אכיר מישהו, לחפש חברות פנויות שמעונינו לצאת, שמוכנות לצאת מהבית ביום סגרירי וקר (אנחנו בתקופת החורף, להזכירכם...........). ממש נחמד לי שיש מישהו שמחכה לי, שנותן לי אהבה וחמימות בסוף כל יום. ממש נחמד לי שאני לא צריכה לחשוב כל יום שישי מה אעשה בערב. כשאני איתו,- או שיוצאים או שפשוט נשארים בבית ומתכרבלים, כשאני איתו לא מפריע לי להישאר בבית........... 3. שמתי לב שבאופיי אני לא מתאהבת בצורה חזקה, עוצמתית ועיוורת. אני בד"כ נוהגת לפתח רגש כלפי מישהו לאחר הכרות. ההתלבטויות שלי לגבי החבר הן חלק טבעי מתהליך ההכרות בינינו. ככל שההכרות מתמשכת, אני עונה לעצמי על שאלות שעולות לי לגביו. לכן, אני ממשיכה לצאת איתו. אני נותנת צ'אנס לקשר, זורמת ואומרת לעצמי שהזמן יעשה את שלו. כלומר, הזמן יכריע לכאן או לכאן. התחלתי אפילו להאמין שאם הוא בחיר ליבי, הדבר יתבהר עם הזמן ואם הוא לא- אולי אפילו אכיר את בחיר ליביכשאני נמצאת עם הבחור הנוכחי, מי יודע? כשזה צריך לקרות- זה קורה...... מה דעתכם על השיקולים שלי? האם מישהו כאן היה במצבי? האם אני פועלת נכון?
נדמה לי שאת פועלת נכון מאד. כל עוד שנוח לך איתו, ונחמד לך איתו, למה לא ? אנשים סתם מפנטזים על נסיך על סוס לבן. אין דבר כזה. בהצלחה
איכר זקן באירלנד ביקש לחפור את אדמת הגן שלו ולשתול בה תפוחי אדמה, אך העבודה היתה לו קשה מדי. בנו היחיד, שיכול היה לעזור לו, ישב בכלא על שוד בנק. הזקן ישב וכתב לבנו מכתב בו סיפר לו על צרותיו. לא עבר זמן רב והוא קיבל תשובה מהבן: "בשם אלוקים, אבא, אל תחפור בגינה. זה איפה שקברתי את הכסף"!! בשעה ארבע לפנות בוקר הופיעו שנים עשר שוטרים, הפכו את הגינה על פיה ולא מצאו את הכסף. הזקן המבולבל כתב לבנו מכתב נוסף, סיפר לו מה שקרה ושאל אותו מה לעשות עכשיו. "שתול את תפוחי האדמה שלך, אבא", ענה לו הבן. "זה מה שיכולתי לעשות מאיפה שאני נמצא".
http://gamesir.enorth.com.cn/images/uploadfiles/1035420017IQ.swf למי שרוצה להשתעשע, ולהכנס לדיפרסיה קטנה, כי זה נורא קשה. רק נחמה קטנה, לפי המבחן הזה, אני די אהבל, ולמעשה, כולכם יודעים שאני פשוט גאון, כך שלא צריך להתייחס יותר מידי ברצינות. בסדר ?
בוקר טוב לכל המקיצים אל תוך השנה האזרחית החדשה, שנת 2004 הבאה עלינו לטובה. מאחלת לכם שכל חלומותיכם לשנה זו יתגשמו אבל תשאירו משהו גם ל- 2005. זה גם הזמן לחגוג לי שנתיים שלמות בפורום!!!! יום זהב לכולנו!
אז הצלחת לחשוף את "יודע דבר" ? את רק שנתיים בפורום ? למה זה נדמה לי שאת כבר עשר שנים בפורום ? כל הכבוד על ההתמדה ואורך הרוח. לשרוד בפורום אחד כל כך הרבה זמן, מראה על נחישות ודבקות במטרה.
אולי היום , לכבוד השנה החדשה, תעשה טובה גדולה לעצמך ותברר? רק לברר בלי להתחייב, מה אכפת לך? אז כן, חשפתי אותו. זו לא היתה משימה כזאת קשה, הוא בעצם נחשף בעצמו... חבל שאין לי את כושר ההתמדה הפורומי גם בתחומים אחרים בחיים שלי... יום נעים וחמים. אגב, איך מסתדר עם הקור הירושלמי? אני זוכרת שבחורף שעבר היה לנו כאן דיון על מחממים למיניהם...
היי גם אני רוצה לאחל כל מיני לכולם אז באמת אני מאחל לכל אחד ואחת בדיוק מה שהוא רוצה שיקרה לו בעיקר דברים טובים לא משנה מאיפה כמה ולמה העיקר שנרגיש מאושרים להזהר לא ולנסות להיות יותר מאושרים מאחרים אלא פשוט להיות מאושרים . לא לשכוח שהחיים הם ממש קלים ופשוטים אחרי הכל כל מה שצריך זה להגיע אל הבלתי אפשרי לוותר על כל מה שרוצים וצריכים ולקחת בקלות את הבלתי נסבל זה הכל. אם זה נראה למישהו קשה זה רק אומר שזה אפשרי. :-)
לוותר על כל מה שרוצים ? הגזמת. תגיד לי ניר, יש לך איזו משאלה נכספת ? מהי ?
הי. אני חדשה בפורום ולמען האמת אני קצת מפחדת מזה (שמא אני אפגע). לספר מה אני מרגישה - זה לא קל לי. אבל אני קצת קראתי מה שנכתב בפורום ונראה לי שהייתי רוצה לנסות ולהיכנס לתוך העולם המוגן שיצרתם לכם. אשמח אם תתנו לי הזדמנות. תודה, שיר.
מאד נשמח אם תכנסי לפורום ותשתתפי בו. למה את חושבת שזה עולם מוגן ? ממש לא. אנשים הם אנשים בכל מקום. גם בעולם הוירטואלי , יש התכסחויות וירידות והעלבות. צריך רק לדעת לאהעביר ולא להיפגע. ללכת בין הטיפות. למה לא קל לך לספר מה את מרגישה ? ספרי ספרי. נשמח לשמוע ולהגיב. יום טוב ביי
http://d21c.com/bcoff43/autumn_leaves.html?1063734284 שלא תהייה לנו שלכת אלא רק פריחה גדולה ולבלוב של פרחים. שלכם -כולכם-שמחה-ירושלים (הקפואה)
יופי של שיר.הפעלתי את הרמקולים בשיא הוויליום. מעניין למה שלומי ברך את כולם רק לא את שמחה. מעניין.
את מי כן ברכתי ? אני מברך את כווווווווווווווווווווווולם , ללא יוצא מן הכלל. ובטח שאת שמחוש יקירתי. ואפילו אותך. יום טוב ומבורך לך ולכל עם ישראל.
חשבתי מה כבר אפשר לאחל לכבוד 2004, שמגיעה בתקופה כ"כ לא אופטימית. ומה אפשר לאחל לאנשים כאן? הרי אני לא מכירה את כולם. ואז חשבתי על שיר מסויים, שיר שתוכלו לקחת ממנו אולי מילה, אולי שורה ואולי הכל - בכל מקרה תרוויחו: RETURN TO INNOCENCE/ ENIGMA Love - devotion Feeling - emotion . Don't be afraid to be weak Don't be too proud to be strong Just look into your heart my friend That will be the return to yourself The return to innocence . If you want, then start to laugh If you must, then start to cry Be yourself don't hide Just believe in destiny . Don't care what people say Just follow your own way Don't give up and use the chance To return to innocence . That's not the beginning of the end That's the return to yourself The return to innocence . Don't care what people say Follow just your own way Follow just your own way Don't give up, don't give up To return, to return to innocence. If you want then laugh If you must then cry Be yourself don't hide Just believe in destiny. זהו. רק תחשבו קצת על המילים. על מה שאיבדנו. על מה שאנחנו עוד יכולים לקבל בחזרה. שנה אזרחית מוצלחת לכולכם.
שנה מוצלחת אף לך ולכל חברי הפורום ולכל עם ישראל.
מאחל לך את כל הטוב שבעולם. מקוה שתשובי קצת לכאן , כי יש לך כל כך הרבה לתרום. ד"ש לנטע, ולהשתמע ביי
אני מנסה לאתר את שמחה הירושלמית שמדי פעם נכנסת לאתר הזה . אם מישהו יודע איך ניתן לאתר אותה אודה לו מאד.אני חייב לה טובה. ולא כל כך מצליח לאתר אותה.
תקשיבו אין לי מושג אם נושא כזה יכול להיות נדון כאן אבל ננסה... גיליתי אתמול שלאמי חלתה בסרטן. היא מסתירה את הדבר כבר 7 חודשים. היא אמנם הייתה חולה אבל טענה שיש לה בעיה במערכת החיסונית.... כרגע היא טוענת שהיא יצאה מזה ולכן סיפרה לי (אני בן 21 בצה"ל) .... אני לא יודע אם להאמין לה בכלל, בכלל מה לעשות , איך לעזור לה - אני משרת קרוב לבית-. היא טוענת שהיא לא צריכה עזרה בכלום , הסרטן לא ממאיר , היא רוצה שהכל ימשך כרגיל... האם לעשות כך? אני אמור להתחיל פסיכומטרי , האם לבטל????? בכלל אין לי עם מי לדבר כי היא ביקשה ממני לא לספר לאף אחד בצבא ובכלל לאף אחד מהחברים שלי. עזרה... יוני
צר לי לשמוע על אמך. זה באמת מדכא. אבל אם היא אומרת שזה לא ממאיר, אז באמת שאין סיבה לדאגה. לדעתי, הדבר הטוב ביותר שתוכל לעשות עבורה, זה תשומת לב . להרים טלפון, לשאול אם היא צריכה משהו, להביע את הערכתך בכל הזדמנות. בקיצור, לפנק אותה עד כמה שתוכל. מה יכול להיות יותר נחמד לאמא מבן מפנק ? וגם אתה תרגיש טוב עם זה. כך נראה לי. לא נראה לי שכדאי לבטל את הפסיכומטרי. הרי גם אמך שמחה אם אתה משקיע ועובר את המבחן. דרך אגב, זה מבחן לא קל. איך אתה מתכונן ? שיעורים פרטיים ? בהצלחה בכל ביי
אהלן. אז זהו שהקטע הוא שביררתי בנט וזה כן ממאיר. בקשר למבחן אני עושה קורס. עוד לא התחלתי שבוע הבא אני מתחיל. בן כמה אתה בכלל שאתה מתעניין בפסיכומ?
עימכם הסליחה שרק מציצה והולכת. בע"ה בימים הבאים עלינו לטובה מסתמנת יציבות בכמות העבודה שלי. ועד אז שימרו על עצמכם. טופזינקה. נ.ב שימרו לי חדשות טריות כדי שנתרגש.
מקוה שאת משתלטת על העבודה. ותשובי לכאן מהר ! את חסרה. הרבה הצלחה ויום טוב ותפסיקי להתרגש כל כך הרבה. רק טוב ביי
נמשיך מפה. למה אתה שואל על ליבי וכובית?
יכול להיות שכוכבית וליבי הם אותה אחת? אפשר לשנות את השעה שמופיע בפורום?
לא, ליבי היא צעירה דתיה שלא רוצה להתחתן וכוכבית בכלל נשואה. הם לא גרות באותו מקום ואלה בכלל לא השמות האמיתיים שלהם. אי אפשר לשנות את השעה, למה אתה שואל?
צוהריים טובים. יש שאלות?
יותר אני לא מתחזה!
כן רציתי לשאול האם לדעתך אני צמחוני בגלל שאני אוהב חיות ? או בגלל שאני שונא צמחים ? מה את אומרת דוקטורס ?
זה אני הייתי. אתה רוצה שבכל זאת אני יענה לך?
1: איפה גרה יונת ? 2: איפה גר איתן ? 3: מה היה סימן ההיכר של איתן ? 4: כמה ילדים יש לה לנטע ? בא נראה אותך.
1 יונת גרה במרכז 2 איתן שכן של מיכל 3 סימן ההכר של איתן הוא- אחלה גבר. 4 לנטע יש 3-4 ילדים . איך אני?!
אף אחת מהתשובות לא נכונה!!! צל- שפר עבודתך!
איזה חודש את? בן או בת?
בן בסוף חמישי תחילת שישי
יש לי מזכירה פורומית. כשאני לא נמצאת היא עונה במקומי. הי צלונצ'וק, מה אתה עוד יודע עליי?
יום נעים לכולם :))
תגידי לי , 10 זריקות מקו העונשין לסל, כמה מהם תכניסי בממוצע ? במה את טובה יותר, בהתקפה או בהגנה ? מה היה תפקידך בקבוצה ?
פעם הייתי קולעת לפחות 6 - 7 היום אני כבר לא יודעת מזמן לא התאמנתי. תמיד הייתי טובה בהגנה, בהתקפה, לא הייתי הכי טובה אבל הייתי ריבאונדרית כי תמיד הייתי הכי גבוהה (חוץ מפעם אחת, כששיחקנו נגד אסא ירושלים, היו להם בנות ממש גבוהות)
