פורום תמיכה הדדית

7185 הודעות
1068 תשובות מומחה
פורום תמיכה הדדית הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
11/11/2003 | 10:51 | מאת: מיכל

שמחה, אפשר לצרף למרק עדשים גם קוסקוס? יש לי כבר מוכן על האש!

11/11/2003 | 10:53 | מאת: ניר

היי מיכל אני חושב שלפי מילון אבנאל ששון ושמחה קוסקוס כותבים עם "כ" נכון ?

11/11/2003 | 10:55 | מאת: מיכל

בהחלט! אצל שמחה זה בא עם גזר? כי אצלי יש קישוא!

11/11/2003 | 10:24 | מאת: אחת

לפני כמה ימים בעת שהרגשתי על הפנים, ניסיתי לשפוך את הלב ולפטפט קצת עם החבר'ה, אך מסתבר שאתם שקועים בתוך הבועה שיצרתם ואין לכם פנאי/ סבלנות/ דברי חוכמה וכו'... לאנשים "זרים" שאין באפשרותם להדפיס כרטיס נוכחות יום יומית. צדקו "החכמים" שאמרו שחברים יש רק באגד. כל טוב.

11/11/2003 | 10:27 | מאת: שמחה.....

הלו הלו....אני כאן כל הבוקר....רק בשבילך!!!! רוצה מרק עדשים עם אפונה פטרוזיליה וכוסברה- - שולחת לך מיד...עם "מוניות אביב"

11/11/2003 | 11:01 | מאת: אחת

אחריות מאוד כבדה:-) אין תפריט?!

11/11/2003 | 10:50 | מאת: ניר

איפה שפכת את הלב ? יכול להיות שפוספס בין כל העצים ... כולי תקווה שלא הצטרפת לאגד ושאת מוכנה לשתף מחדש...

11/11/2003 | 11:02 | מאת: אחת

אולי זה נשטף עם הגשם. התנאים באגד לא משהו.... בחרתי בכם.

11/11/2003 | 10:53 | מאת: מיכל

תשמעי מה קרה. נכנסת לפורום בשעות שרוב האנשים כבר לא פה. את יודעת, הלכו הביתה, הלכו לילדים, הלכו לסידורים... הכי טוב בבוקר אז כולנו כאן מוכנים ומזומנים. ותאמיני לי שאין פה שום בועה שנוצרה, כל הזמן מצטרפים חדשים. אז את באה אלינו או לאגד?

11/11/2003 | 11:05 | מאת: אחת

מה לעשות שלדיכאון אין שעות נורמליות? במקרה....אני מכירה את הפורום לא מעט, ואם יד על הלב....קרה כבר לא פעם שאתם מנפנפים אחרים.

11/11/2003 | 11:42 | מאת: טופז

נו? אולי תספרי מחדש מה קורה ודי? בואי נתחיל מההתחלה. מי את? מהיכן את? איך הדיכי היום? למה היית בדיכי? עבר? הווה? עתיד?........... טופז

11/11/2003 | 11:50 | מאת: אחת

וואו שאלות קשות שאלת:-)) עבר?! עבר הווה?! היום אני מרגישה כמו בשיר...פעם את בוכה ופעם את צוחקת...מזילה דימעה כי זה הזמן ללכת....אבל עם הבדל אחד חשוב, אני לא הולכת לשום מקום. עתיד?! מי יודע?! מזמן לא הייתי אצל פותחת בקפה:-))))))) ,

11/11/2003 | 08:34 | מאת: טופז

בוקר טוב לכולכם. מה שלומכם בבוקר חורפי צפוני משהו? טוב, ההחלטה נעשתה ו.......... הוא חוזר הביתה. אתמול אחרי שיחות ........ איתו ועם שליחים אחרים הבנתי שאני רוצה לתת הזדמנות נוספת...... ניר יקר ביקש שאציין שלוש דברים חיוביים........ ישבתי לי כל אחר הצהריים חשבתי ומצאתי..... 1. איש משפחה נאמן. 2. מעניק אהבה. 3. מתחשב ב........ אוהב אותי מאוד מוכן לעשות הכל בשביל לחזור ולתקן. אתמול הוא הזכיר לי תקופות שהיו יפות כל כך ונעימות כל כך איך שכחתי בלהט הכעס שלי שהיה גם טוב? בקיצור הוא הסכים לכל התנאים שהצבתי........ (כמובן שגם לי יש כמה דברים לעבוד על עצמי). ניר רוצה להיות מטפל זוגי? עושים הרבה כסף וגם מיצווה....... טוב חוץ מזה היום מעונן, קר בבוקר ובצהריים חם......... מזג אויר אידיאלי לשפעת. משהו יודע לאן שלומי אבד? חוץ מזה מה שלומכם? כולכם? שדרו חדשות.......... שנתרגש. שיהיה לכם יום מקסים. טופז, תפוזית מהערבה הדרומית.........

11/11/2003 | 08:49 | מאת: שמחה.....

בארץ יש יום שלישי בערבה שילישי.... מה את כזו מאושרת?? אתמול "שמחת" שהוא התחפף והיום את "שמחה" שהוא חזר!!! אז איזו שמחה יותר טובה זו מהיום או זו מאתמול-או שמחה מירושלים שבמקרה זו אני.. לפי...החיוך על פנייך הבוקר הייתה לך אחלה אורגזמה...זה טוב לריב כי "בעדן" מתפייסים!! בינתי,העיקר שהילדים מבסוטים שאבא חזר- ומה אומרת ממוש האם היא מרוצה מאד/חלקי/מינורי/מזערי לגבי ניר תחלמי על כך בלילה שהוא יהיה המטפל שלך!!! הוא אזוק אצלי באזיקים לרגל של המיטה הזוגית-תבוא פאתיחה-יקבל מנה של מרק אפונת אדשים!!! מה השעה אצלכם בערבה?? כמה שעות הבדל יש ביננו??

11/11/2003 | 11:47 | מאת: טופז

כל יום תודה לאל שמח...... מוכרחים להיות שמח............. השמחה היום נעימה יותר. נו??????????? איך יצא המרק עדשים? הריח הגיע עד כאן....... וכמו שאת רואה אצלנו בערבה עוד מעט שעת הצהריים ומכיוון שאני חסידת אוכל מוצהרת........ אנא שילחי לי קערת מרק או (נזיד עדשים?) דחוף. אם את רוצה אשלח לך גמל אקספרס. טופז שרוצה מרק

11/11/2003 | 09:23 | מאת: ניר

אני מטפל זוגי ? חח אני מוכן להיות מטפל אי זוגי........:-) אני הסברתי לילד שלי שאלוהים נתן לנו 2 אוזניים ופה אחד כדי שנקשיב פי שתיים משאנחנו מדברים סתם טופז , להתגרש תמיד אפשר אז תמיד תזכרי את זה כל הכבוד לך עשי משפחה ולא מלחמה לא חשוב להיות צודקת כל הזמן בנישואים צדק זה סתם כוכב תיהי חכמה וחמה אני זוכר כשביקשתי את גופה של שמחה מדודה פאתיחה אמרה לי דודה פאתיחה שבשביל זוגיות מוצלחת צריך שני דברים עיקריים אחד זה למצוא את האדם הנכון השני זה להיות האדם הנכון אם אני לא טועה זו הייתה דודה פאתיחה...:-) ואני טועה. אישית אני בעד לתת הזדמנות נוספת לבעל זה פעם ראשונה שהוא נשוי יש לו מה ללמוד ולך יש מה ללמד וללמוד לבקש חוצמיזה את יודעת , מי מבטיח לך שיהיה לך טוב יותר עם מישהו אחר, אם תתגרשי ? הטוב תפוס , הפנוי לנכים בלבד :-) קחי גם בחשבון שבחיים כמו בחיים לא משנה עם מי ומה רק שמונים השנים הראשונות קשות אחר כך כבר מתרגלים ...

11/11/2003 | 09:48 | מאת: ניר

שלומי נורא עסוק הוא בהצגה בחברה שהוא עובד יש קצת לחץ הצגת תחזיות החברה והודעות לבורסה והם צריכים להכין דוחות וסיפורים . הוא יחזור מייד אחרי סיום ההצגה בינתיים אגלה לך שבחברה בה שלומי עובד התחזיות לרבעון זה יציבות מסויימת

11/11/2003 | 11:54 | מאת: טופז

חכמוני..... כן, צריך לדעת להיות סלחן וותרן, נישואים זה לימודים לנצח. כל החיים לומדים איך לחיות יחד...... ותאמין לי ניר שאם הייתי נפרדת ממנו............ שנים רבות היו חולפות עד שהייתי מוכנה ליצור קשר עם בן במין השני ולעולם, לעולם , לעולם לא הייתי מכניסה אלי למגורי קבע. האמת...... אני מאמינה שלא צריך להתחתן בכלל...... צריך להביא ילדים ללא נישואין. גם לא צריך לחיות ביחד............. צריך להיות חברים ואף זוג, אבל כל אחד בביתו שלו. בגילגול הבא אהיה חכמה יותר............. ובכל זאת ........ אני מקווה שהכל יסתדר לטובה הפעם........אני חושבת שהוא הבין שאני לא מובן מאליו. עדיין לא שידרת לי חדשות........... תאר לי ערב בחייך............. אני מקווה שאתה לא מהגברים שיושבים בסלון בפיסוק, סיגריה, בירה ויד אוחזת ב....... מול הטלויזיה ובוהההההההים. טופז

11/11/2003 | 10:56 | מאת: מיכל

נראה לי מתקדם נכון. אבל תמשיכו בטיפול נכון? שלא יתדרדר שוב...

11/11/2003 | 11:55 | מאת: טופז

כן, המצב מצריך טיפול....................... כבר היינו בטיפול והוא עזר אז.............. קדימה צעד............... מה שלומך הבוקר? מתרפקת על שמיכת פוך ושוקו? טופז

.

למה מסתתרת ? את יודעת שטופז לא תענה לאנונימים מפוחדים ? אגב עד שטופז תגיע אפשר גם אפשר אנשים משתנים

11/11/2003 | 08:21 | מאת: שמחה והגבר האובד

אז ככה אתמול בערב הלכתי לסופר...הסתובבתי לי בין המדפים. פיתום ניגש אלי איזה גבר בשנות הארבעים וסיפר לי שהוא איבד את אשתו, כבר כמה ימים הוא לא מוצא אותה.. "טוב מה אתה רוצה ממני" -שאלתי הוא ענה-"כל פעם שאני מדבר עם אישה עם שדיים יפים כמו שלך אשתי צצה משומקום" בוקר טוב לכל מי שנאלץ לצאת מהמיטה,לנטוש את ידה חמה של בן/בת הזוג להצטייד במעיל,מטריה,אקמול,קולדקס,מוקסיפן 500 מ"ג,גרביון,כובע גרב,מגפיים ועוד אני נשארת בבית !!!! פאתיחה באה ועושה לי מרק אפונה ועדשים-אנו לא אדישים למרק עדשים. צ'או-סלאמת!!!!

11/11/2003 | 08:36 | מאת: טופז

אז היום אין יום בסטה? איזה כיף לך...........היום שלי ארוך מאוד................. עבודה, לימודים, ילדים, בית ועוד עבודה. תשמרי לי קצת מהמרק בבקשה. מתי את צונחת על הקקטוסים של הערבה? טופז

11/11/2003 | 09:36 | מאת: ניר

שמחה אני לא רוצה חלילה שהקירבה היום יומית שלך לבננות ומלפפונים תעקב אותך מלמצוא את הגזר הנכון...

11/11/2003 | 10:16 | מאת: שמחה..

תעכב נירוש לא תעקב..... לגבי גזרים אבודים.... אני תמהה..האם בגלל שאני שמחה אז נותנים לי גזרים בסריה...אין גזרים..בודדים..רק בשקיות עסקת חבילה....אורגייה גזרית ...בצבע אוראנז' ...(גם זה נגמר בז') יו היום יש לי פה מלוחלח....הלחות הזו תהרוג אותי.... נירוש לא יודעת למה ..אך החורף הזה מעלה לי את רמת הזורבומצין.....(חשקוק מיני).. המאזן של שלומי יציב...או קי ומה איתך אתה יציב?מאוזן?-מציבה לך אתגר ....אפ לעבודה...

11/11/2003 | 10:54 | מאת: מיכל

איזה חתיככככהההה!!!!! תגידי לי, רק נשואים מתחילים איתך?

11/11/2003 | 11:05 | מאת: שמחה.....פה ולא שם...

מיכלי בוקר טוב נשמה תאומה שלי.......מה שלומך על הבוקר??? האם הגשם השקה את שדה התלתן שלך ??? ניר,,אני מאד מקווה שאתה כלול בויטמין בי אחד כי אם אין לך בי אחד יו בי מת..... מי זו ה"אחת" והיחידה שאנו הצוות הבכיר חברי לשכת הפורום נציגי הבונדס בירוחם עלית לא עונים לה???.

10/11/2003 | 17:24 | מאת: מומו

טופז איך את נראית? האם את יפה? האם את חתיכה? האם את אוהבת סקס? האם בגדת בבעלך שנטש? האם היית בעבר בטיפול נפשי? שמי מומו ואני הייתי מודה לך על תשובותייך הכנות .

11/11/2003 | 05:36 | מאת: למומו ,מה אתה הומו

שמי שלמה בונומו.

11/11/2003 | 11:07 | מאת: שמחה למופז-סחתיין עלייך

יש לך מעריצי לילה !!!1או ציפורי לילה מלחשות...

10/11/2003 | 14:06 | מאת: מיכל ?

איגור הלך...

10/11/2003 | 14:45 | מאת: מיכל

קצת התבלבלת , לא? אבל לפחות תיקן משהו לפני שהלך?

10/11/2003 | 14:54 | מאת: ניר

איזה תיקן... העצים את הנזק היה עדיף לא היה שורף לי את כל היום על הנסיונות הכושלים שלו ימשיך מחר בנוסף לכל מיכל את מבלבלת אותי ......

10/11/2003 | 14:01 | מאת: טופז

האם אני מבקשת ממנה יותר מידי? שהשם ישמור אבל חלילה אם הבת שלי היתה נמצאת במצב שלי....... אני מאמינה שהיצר האמהי שלי היה מורה לי לעלות על המטוס הקרוב באותו הרגע......לבוא, להיות איתה, לחבק אותה, לומר לה שהיא לא לבד, שכל החלטה שהיא תבחר אני אהיה איתה.... אפילו ולמרות המרחק, הייתי משוחחת איתה, מראה לה נקודות שונות שכדי לה לחשוב עליהם..... והכי הכי הכי חשוב מחבקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקת. עכשיו נאלצתי לסגור לאמא שלי את הטלפון. כשהיא התחילה לצעוק שהוא יקח לי את הילדים........ שאני לא נורמלית.............................................................. חה...חה...חה... אני לא נורמלית? היא שכחה מי גילה שיש לה רומן עם החבר הטוב של אבא??????????????????? היא כמבוגרת אילצה אותי, הנערה, לשקר לאבי היקר ז"ל ולא לגלות לו כי אם הוא היה יודע הוא היה לוקח לה הכל.... בית, רכוש, כסף, ילדים.................... ואני? שיקרתי, בדיוק כפי שהיא רצתה, היא השתמשה בי........ ספרה שהיא נסעה אחר הצהריים למקומות ביחד איתי כשבכלל היא נסע איתו לבד...........אני הגנתי עליה בחרוף נפש ועד היום אני לא מסוגלת לסלוח לעצמי על שהייתי לא הוגנת כלפי אבא היקר ז"ל...היום אפילו אין לי אפשרות לבקש ממנו סליחה. התעייפתי מאוד........אני מותשת. טופז

10/11/2003 | 14:20 | מאת: ניר

לא את לא מגזימה מה שאת כן זה שאת לא רואה את הדברים מנקודת מבטה תראי אמא שלך הייתה עם גברבר אחר אולי טוב יותר אולי מה שהיא רצתה ועם כל הסיכון והסיבוך העדיפה שלא להתגרש בעצם זה רק טבעי שהיא תייעץ לך לא לעשות כלום ולשבת במקומך היא בעצמה עשתה את זה או שסתם אפשרות שהיא רואה את הבת שלה עם 3 ילדים נתלשת מחיי משפחה וזוגיות היא רואה את המזבח וממול את הילדים היא רואה אותך דוהרת על כלום בדרך לשום מקום עם 3 ילדים היא פוחדת. בדיוק כמוך האם אני מגזים ?

10/11/2003 | 14:41 | מאת: טופז

אתה מגזים.......... כשהיא באה ומתארחת אצלי היא לא מפסיקה לומר לי "תראי איך הוא מדבר אליך....... פשוט בא לי לקום וללכת מכאן". כשאני כבר עושה מעשה...... ולוקחת אחריות....... ומה מבקשת סך הכל? שיהיה לי טוב אז היא לא מגבה אותי. כן זה מוגזם............ כי היא היתה שם........... היא היתה בנעלים שלי, היא פרקה משפחה. אני לא מפרקת את המשפחה בגלל גבר אחר, בניגוד לה אני מפרקת את המשפחה כי אני רוצה שיהיה יותר טוב, כי אין התאמה. אני לא פוסלת את האפשרות לומר לי בפרצוף גם את הצדדים הלא נעימים של המעשה שלי אבל........ יש דרך לעשות זאת. כנראה שהיצר האמהי שלי פועל אחרת....... ולמה בעצם אני מצפה בכלל הרי לאורך כל הדרך היא לא היתה שם בשבילי. אז.........? בעצם למי איכפת.......... האינסטינקט שלי הוא לחבק, לעטוף, להיות שם בשביל.............. אגב? זה מוגזם לדעתך לבקש מהורה שיהיה שם בשבילי? האמת, ניר יקר, קשה לי כרגע לראות את הצד שלה, אני מודה באשמה, אני עסוקה בעצמי כל כך שאני לא רואה אף אחד אחר ממטר. צר לי זה קורה לי לעיתים רחוקות. טופז

10/11/2003 | 12:06 | מאת: גיתית

היי מה דעתכם? אתמול בלילה אחרי שחזרנו מחתונה, בחצות מתקשר בני החייל שהוא מסתובב אצל חברים כי אין לו מפתח. מסתבר שהוא הגיע לשבוע רגילה לפני יציאתו לקורס מכים, ואנחנו לא ידענו על כך. לא מבאס? הוא ידע הרבה קודם על הרגילה למה לא ליידע? אני מתעצבנת מהשטויות האלה נורא. יש לי תחושה שהוא לא טורח לידע, מן חוסר תקשורת...

10/11/2003 | 12:10 | מאת: מיכל

חוסר תקשורת הוא דו סטרי. שאלת אותו למה לא יידע אותכם?

10/11/2003 | 12:18 | מאת: מיכל

חייל, כבר גדול. למה אין לו מפתח משלו?

10/11/2003 | 13:29 | מאת: טופז

באמת לא בסדר, יצא לך לדבר איתו על זה? שאלת אותו למה הוא לא סיפר? האם הוא סגור ומופנם? האם הוא נוהג לשתף אנשים אחרים כמו אחים חברים ורק אותכם לא? אם הוא סגור ומופנם עם כולם אז........ אין מה לעשות מלבד לקבל אותו כמו שהוא לחבק חיבוק גדול וכמובן לאהוב ללא תנאי (דבר שאני מאמינה שכבר קיים). אם רק לכם הוא לא מספר אז...........צריך לבדוק למה ומניין זה מגיע לו. אולי הוא מרגיש שאתם חוקרים מידי,מציקים מידי, מטרידים מידי. (אנא סילחי לי). אולי גם אתם לא מספרים לו דברים והוא מחקה את ההתנהגות שלכם? ואולי........ ואולי........... ואולי........ מקווה שתמצאי במהרה את האולי ......... שלכם וביחד תעלו על דרך המלך. טופז

10/11/2003 | 10:11 | מאת: גלית

בוקר טוב לכולם. אני חדשה פה,נכנסת היום פעם ראשונה לפורום תמיכה. אני אם חד הורית שלחתי את בתי לגן ואני יושבת בבית קצת עצובה ללא סיבה נראית לעין. זה תמיד קורה לי עם בוא החורף. אני בת 28 תושבת המרכז, בחוץ מעונן,הבית מסודר,הילדה בגן. ואני מדוכדכת.

10/11/2003 | 10:28 | מאת: טופז

הידעת שהשמש היא זאת שמשפיע על מצב הרוח? כשהימים מעוננים זה משפיע עלינו, לכן רוב הדכאונות ומצבי הרוח הלא טובים הם בחורף. זמן בו השמש מתחבאת בין העננים. ברוכה הבאה לעולם הדיכי.......... הרשי לי ללחוץ את ידך.......... את לא עובדת? איך את מתפרנסת? את גרושה? אמא חד הורית? אולי זה ישמע לך אירוני אבל איזה כיף לך....... מקנאה בך. בעלי עזב את הבית ביום שישי........ ומחכה לי תקופה לא קלה של מלחמה. כרגע אני במלחמה האם לתת לו לחזור או לא......................... ספרי לי קצת יותר פרטים אם את גרושה, אשמח לשמוע. בכל אופן תחשבי תמיד שהשמש עוד תבצבץ בין העננים....... ומחר יום חדש. מקווה שעזרתי אפילו קצת....... וזיכרי הכל בגלל השמש. טופז

10/11/2003 | 14:40 | מאת: גלית

האם בעלך עזב אותך בשמחה ?

10/11/2003 | 09:58 | מאת: מיכל

אח גשם גשם... הבן שלי נתן היום קפיצה לתוך שלולית כולי נרטבתי. מזל שהוא נעל מגפיים... גשום פה אבל בכלל לא קר. נוריתי, יכול להיות שבחיפה יותר חם מתל אביב???????? יאלה, צריכה להוריד בגדי חורף מהארון למעלה ולהיפרד בעצב מהקיץ.

10/11/2003 | 10:38 | מאת: טופז

מיכלי...לה אוף חורף. אני ילדה של שמש...... חולת קיץ שכמוני ותביני שהקיץ כאן בסולם סיוט מקבל את ציון 100 ובכל זאת אני מעדיפה את 100 בסולם סיוט ולא את הקור המדברי הקפוא ללא גשם. אני שונאת את השכבות שצריך להלביש את הילדים, גופיות, חולצות, סוודר, מעיל, צעיף...... טוב חוזרת לעבוד. נשמעעעעעעע. טופז

10/11/2003 | 09:03 | מאת: ניר

הנה הגיע טכנאי הבית קוראים לו איגור כן הוא רוסי והוא טיפוס נורא קשוח ורציני הוא כבר שבוע מנסה לתקן לי את המחשב וההוטמייל ללא הצלחה ניתן לו הזדמנות נוספת להתגבר על הבעיות אגב איגור הוא ממש לא סובל מאי שפיות לדעתי הוא נהנה מזה יאללה ביי נשתמע לכשיפתחו הקוים

10/11/2003 | 09:18 | מאת: גיתית

היי צריך להתפלל כל יום...

10/11/2003 | 07:49 | מאת: נורית

בוקר טוב ומבורך לכל יושבי הפורום. קר לי וגשום לי, רטוב לי ולח לי . . . החלטתי, לא אוהבת את החורף !! איפה השמש הקייצית, השמש המחייכת, הים והבגד ים??? אז לבינתיים שיהיה יום נפלא (בכל זאת) לכולם . . .

10/11/2003 | 08:14 | מאת: שמחה והאאאאפצ'י

אנו חלוקות באופן מטארולוגי לגבי מצבנו האישי בעונות השנה אני שונאת את הקיץ -החם המהביל הלח הפיכס - - אנשים מזיעים ,עצבנים ,צועקים, נוסעים לטורקיה ,מתגרשים ,מעבירים לא בכייף חופש גדול עם הילדים..... חורף זה כייף אמיתי- - - שמיכת פוך זוגית (עושה חצי שימוש)..תנור גז...חמין של דודה פאתיחה (ללא פצצות שעועית ),גשם על החלון,כביסה לא מיובשת, אז בוקר טוב לך נוריתי......אאאאפצ'י......

10/11/2003 | 08:27 | מאת: נורית

נכון, את צודקת, בקיץ אנשים מזיעים, עצבנים וצועקים אבל לדעתי זה עדיף על להיות חולים ומקוררים !!! נכון שזה כייף להתקרבל מתחת לשמיכת פוך הזוגית ו . . . . . . כשבחוץ יורד גשם, אבל זה לא כייף כשאת נמצאת בחוץ עם שבע מאות מליון בגדים עליך, (ועדיין קר לך), ויורד גשם מבול, ואם את הולכת רגל אז בכלל מכל מקום המכוניות משפריצות עליך ג'יפה של מים ובוץ, בקיצור, לא אוהבת !!!!

10/11/2003 | 08:48 | מאת: ניר

שמחה יכול להיות שהחיים יותר יפים בקייץ ? ושהיפים והיפות חיים יותר בקייץ ? איפה את בין כל העונות ?

10/11/2003 | 08:36 | מאת: טופז

נעים, מעונן, ויבש. מי שמקנא.......מוזמן. משתתפת בצערכם אנשי הצפון...... ומה שלומכם הבוקר, נכון ליום שני 10 לנובמבר, 2003. נורית נו, יש אקשן בעבודה? שמחולה לה מה את מוכרת היום בשוק? טופזינקה

10/11/2003 | 08:40 | מאת: נורית

אני במרכז ויורד גשם עם הפסקות קטנות. תזכירי לי מאיפה את??

10/11/2003 | 08:44 | מאת: שמחה.....

בינתי הגיע הזמן שתדעי שאני לא מוכרת פשוטה בשוק-אני מנהלת באסטות!!! היום אני מוכרת-בגדי ים,כסאות נוח לים,מטקות,קרם שיזוף,נפט להורדת נזפת מהרגליים!! כמו כן ,כמו בכל יום ב, אני מוכרת אשליות!!! היום מבצע!!! שתי אשליות במחיר אחד!! כל מי שמתפשטת אצלי בשוק בקבלת גזר חינם !!!(כמו בשינקין) מה נשמע בערבה- - ד"ש לכושי ולאשתו הדתייה!!!

10/11/2003 | 08:42 | מאת: ניר

נוריתי אני אומר לך שאת מאוד אוהבת חורף מה שאת לא אוהבת בחורף זה את החשבון חשמל ואת הלקום בבוקר ולצאת לעבודה יכול להיות ? כי לרעוד חזק ביחד במיטה בחורף זה לא רע בכלל ואפילו מחמם לבינתיים אאחל לך מה שמאחלים למי שהגיע ליום הולדת 120 יום טוב :-)

10/11/2003 | 08:47 | מאת: שמחה....שקע תקע...

כל מי שרועד במיטה בחורף,,,ישן כנראה ליד קרחון.... פעם ישנתי ליד ניר....ספירלה אמיתית...... חשבון חשמל...מאחר ובצענו פעולת "שקע תקע" החשבון על חברת החשמל.....

10/11/2003 | 08:48 | מאת: נורית

שהחורף כן כייף למי שנשאר בבית במיטה ומתחת לשמיכת פוך הזוגית, אבל זה לא כייף למי שנמצא בחוץ. נכון, עכשיו שאני במשרד אז אין לי בעיה, אבל זה מבאס לקום בבוקר ולצאת מהמיטה, ובכלל לצאת החוצה ביום גשום . . .

09/11/2003 | 13:18 | מאת: אחת

דיכי קטן שמטביע אותי! אין לי חשק לכלום! ואין לי סבלנות לכלום!!! הצילו!

09/11/2003 | 13:19 | מאת: מיכל

מוכנה לספר מה גרם לדיכי הזה?

09/11/2003 | 13:20 | מאת: אחת

הלוואי שהייתי יודעת:-(

09/11/2003 | 11:57 | מאת: גיתית

היי טופז אני מבינה שעשית צעד דרסטי. את יודעת להיכן הלך בעלך? האם יש לו מקום מגורים? איך את מרגישה? כל סוף הוא בעצם התחלה חדשה, אבל לפי מה שאני מבינה שלא הסוף זה נשמע כמו כיבוי שריפה זמני. איך את מתכננת להמשיך הלאה? האם הצעד שעשית הוא פרי תכנון או שמא היה זה רגע של כעס? מאחר ואני אוהבת את החורף המטרתי עליך ים של שאלות . מקווה שלא תטבעי בהם.

09/11/2003 | 13:03 | מאת: טופז

בעלי נסע למשפחה שלו בצפון. כל המשפחה נסערת וסוערת וחכי זה עוד כלום לעומת מה שיקרה בישוב....... ריכולים... ריכולים... ריכולים..... אני הצעתי לו להשאר בישוב ולקבל דירה אחרת........ הוא לא מוכן שאף אחד ידע. הצעד שעשיתי הוא אחרי מחשבה רבה....... אחרי שנים של מחשבה....... אחרי טיפול זוגי במשך שנה....... אחרי שיחות רבות........ לאחרונה הרגשתי שאין לי מקום יותר להכיל את ההתנהגות שלו. אוף גיתית, אפילו שאני שלמה עם ההחלטה זה קשה כל כך...... ובדרך יש מיכשולים רבים..... אני מקווה שהכל יסתדר לטובה גם לו, גם לי והכי חשוב לילדים. איך אני ימשיך? לא יודעת...... אני עצובה, מבוהלת ומפוחדת. מפחדת להשאר איתו, מפחדת להשאר בלעדיו. כפי שאת רואה הבילבול חוגג, האופטימיות לא. איך עברה השבת? משהו מהילדים בא לבקר? טופז

09/11/2003 | 13:13 | מאת: מיכל

את גרה בקיבוץ? כי שם אני יודעת מנסיון שהריכולים הם כמו לחם. חשבת לעבור לגור ליד הורייך? אולי שם תרגישי יותר בטוחה ומוגנת. את יודעת שאומרים משנה מקום משנה מזל...

09/11/2003 | 14:01 | מאת: ניר

היי טופז שמעי, אני עדיין עובד על פתרון קסם לבעיות , עם הבעל עד שזה ימצא תדעי לך שאת מה שהיה עם בעלך , לא ניתן לשנות אבל את כן יכולה להרוס לעצמך את ההווה בגלל דאגה מיותרת לעתיד דבר ראשון שאת צריכה לעשות אם את תקועה בתוך בור זה להפסיק לחפור :-) ובכל יום לזכור תמיד ולהתנהג כאילו (זה לא כאילו ) שהיום זה היום הראשון של שארית חייך :-) וכשלון הנישואים , זה עלול להיות הזדמנות מצויינת להתחיל מחדש ובשכל. עלול...

09/11/2003 | 14:17 | מאת: גיתית

היי כ כן הבן האמצעי היה אתנו בשבת. ככה עברה שבת שקטה שבת של מנוחה אמיתית. מזל שיש שבת. טופז לא פלא שאת נסערת, הרכילויות זה פרט קטן. האם יש לך חברות בשכונה? תומכות? מי מלווה אותך מיקצועית? האם בעלך עובד? איך תסתדרי מבחינה כלכלית?

09/11/2003 | 11:22 | מאת: שלומי

מה נשמע ? טופזי, מדוע בעלך הסכים לקום וללכת ? לאן הוא הלך ? מה בדיוק ההסכם ביניכם ? זה נסיון כזה ? בכל מקרה, שיהיה לך בהצלחה. מיכלולי, בוקר טוב. איך המזג בצפון ? גשום ? אצלינו ירד קצת. לא רציני. אבל אין ספק, גנרל חורף עומד בפתח, והוא נראה זעף כרגיל. את אוהבת את החורף ? או מעדיפה את הקיץ ? שמחוש, כל הגברים שוים לתחת ? ככה אנחנו ? יפה מאד. בואי נסי לתקן את החיבור שלך. אם תשאירי אותו ככה, הציון שלך יהיה בקנטים. ברור ?

09/11/2003 | 11:35 | מאת: שמחה...

גם הציונים בתחת שלי....תראה שלומי את כל הסטודנטים לכל האקדמאים יש ציונים אחלה (אחרת לא היו אקדמאים -נכון) לא מדברת על אלו שקנו תוארים הצ'צניה או בצ'רנוביל... אוקי,אז יש להם ציונים טובים !!! ביג דיל!!! אין להם עבודה!!!! הם עניים חכמים!!!!רעבים אינטלקטואלים!!! תפרנים משכילים!!! ואני שמחה- - - פשוטת העם - - שלא למדתי כלום!! קצת יסודי וקצת הנהלת חשבונות !!!(שטל"פ-שטל"ק) משחקת אותה בגדול!!! לר רעבה ,לא חייבת גרוש לאיש ,בטח לא לבנק !!!! לגבי החורף ---הוא כבר פה - - אתה ירושלמי אז אתה יודע שקר. . . לגדי התחת - - אני אומרת שגבר שעוזב ילדים הוא זבאלה- - אני מתנסחת בעדינות!!!! ואפילו קצת מאושרת !!!!

09/11/2003 | 11:39 | מאת: מיכל

כאן די חורפי היום, מהבוקר יש גשם בהפסקות, אבל לא כל כך קר. מה אני אוהבת יותר...לא יודעת. החורף כבר לא מדכא אותי כמו פעם, אני מוצאת בו גם דברים נעימים. ובקיץ אוהבת את הים והקלילות אבל שונאת את החום והלחות. ואתה? מה שלום החמוד בן ה- 7?

09/11/2003 | 12:06 | מאת: שלומי

אני אוהב את החורף יותר. כשקר, שמים סוודר, אבל כשחם , אי אפשר בכל מקום להוריד את החולצה, נכון ? אנשים פשוט יתעלפו לי מהריבועים !!!! חחחחחח בעיקרון, לכל עונה את הפלוסים שלה, איי גס. יום טוב ביי

09/11/2003 | 11:40 | מאת: גיתית

בוקר טוב לך שלומי איך אתה מסתדר עם מר חורף? איך עברה השבת? האם שוחחת עם הבן החמוד בן ה-7? או שמא עברתם לסדר היום מסוחבקים? האם קראת את תגובתי לסיפור עם הבן , ביום חמישי? נראה לי שזה נכתב אחרי שעזבת את הפורום, דעתך על הכתוב מענינת אותי. אינני יודעת יך עושים לינק אבל אני סומכת עליך שתמצא זאת בהמשך לסיפור על הבן. האם לינק עושים באמצעות מועדפים?

09/11/2003 | 11:42 | מאת: שמחה- - ביי

הולכת למורה לדקדוק ללמוד חיבור !!!!! ביי נתראה - - מחר!!!!

09/11/2003 | 11:55 | מאת: מיכל

ככה עושים לינק: מגיעים להודעה שאת רוצה לקשר, מעתיקים את כתובת האתר מהמקום שלו למעלה ע"י לחיצה על המקש הימני בעכבר על "העתק" או COPY. אח"כ בהודעה שאת כותבת ובה את רוצה להדביק את הלינק את לוחצת על מקש ימני בעכבר "הדבק" או PASTE. ומה שלומך?

09/11/2003 | 12:01 | מאת: שלומי

קראתי את תגובתך. תודה. אכן לקחתי את הבחור לשיחה בארבע עיניים. שום סודות אפלים לא יצאו מהשיחה. אין איזה ילד שמרגיז אותו או משהו כזה. אשתי חושבת שכדאי לנו להוריד אותו כיתה. על אף שמבחינה לימודית , הוא דוקא מסתדר , אבל היא חושבת שמבחינה נפשית הוא לא מספיק בוגר לכיתה שלו. הוא עכשיו בכיתה ג'. ולא הולך בשמחה לבית הספר. ולא הולך בשמחה לישון. להיפך, הוא לוקח את זה קשה מידי. מה חדש אצלך ? להביא לינק, פשוט מאד, את ניגשת לתגובה שאותה את רוצה להביא. נכנסת אליה, עולה למעלה היכן שכתוב address, מקליקה על השורה ואז הכל הופך כחול, לוחצת קונטרול סי , זה שווה לקופי, ואז את חוזרת ללמעלה, פותחת תגובה חדשה, ועושה: קונטרול וי , כלומר: הדבק. הבנת ? בהצלחה למשל: הנה התגובה שלך : http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=360&i=276967&t=276490 ברור ? ביי

09/11/2003 | 13:10 | מאת: טופז

אוף......... שלומי.......... קשה לי בטרוף.............. הוא עלה למשפחה שלו בצפון. בעלי הסכים ללכת כי הוא הבין עד כמה הוא הגזים, עד כמה נמעס לי, עד כמה הוא מתח את החבל...... גם הוא במשבר ........והוא צריך להתרחק קצת. הוא יחזור לישוב, ביקשתי ממנו שיעבור לדירה אחרת, אני מקווה שהוא לא יעשה לי בעיות. אין הסכם כרגע...... אני רק מתפללת שהכל יעשה יפה. אולי עוד אתחרט.....כרגע אני צריכה שהוא יהיה רחוק ממני....... אני מבינה שימים לא קלים עוברים על הילד (בן 7). למה להוריד כיתה? התייעצתם עם איש מקצוע? הוא בכיתה ג'(אני קראתי נכון)? אז איך להוריד לכיתה א'? להורי שתי כיתות? דיברתם עם המורה? המורה צריכה לעזור בקטע החברתי, יש לה את הכח לעצור כל התקוממות נגדו. שבוע טוב טופז

09/11/2003 | 13:54 | מאת: ניר

שלומי ? בנות נות נות ? ובנים לא נותנים ?

09/11/2003 | 08:30 | מאת: מיכל

אח...מזמן לא השכמתי את הפורום, כבר שכחתי את ההרגשה הממסטלת... טוב אז מה היה בשבת? ככה, דלקת בגרון, חום, כאבים, סחרחורות, להמשיך? עכשיו הכל בסדר, תודה. ושיהיה לכולנו יום נהדר, נעים ובריא בהחלט!

09/11/2003 | 08:59 | מאת: טופז

בוקר טוב מיכלי..... הייתי כאן בשבת (לבדי).......... את לא נכנסת דרך הבית לפורום? את לא עובדת בימי שישי? ומה היה אצלי השבת? ביום שישי בעלי עזב את הבית לבקשתי.......... ואני? נשארתי חרדה, מודאגת, דואגת ועם זאת שלמה עם ההחלטה. הילדים עדיין לא יודעים. בישוב עדיין לא יודעים. נתתי את כל ההזדמניות לקשר שלנו........ 11 שנים של ניסיונות חוזרים על עצמם. שנה של טיפול זוגי.......... ועדיין אלימות מילולית שחבל על הזמן. אני לא מתיימרת להיות צודקת לבד........ צריך שניים לטנגו........ לכל מטבע יש שני צדדים...... במריבה אין רק אשם אחד............ אך מבחינתי אין יותר מקום לספוג. אני יודעת שלא קל לו, שהתקופה לא טובה....... אבל מתי היא כן טובה לדברים כאלו? אני מבוהלת אימים........ לא מסוגלת לחשוב על מצב שהוא יחזור הביתה ושוב יביא איתו שק של עצבים, כעסים, קללות, נעלים עפות..... יש בו גם דברים טובים........ רק שההתנהגות שלו הורסת הכל......... אז........... זהו........ תקופה לא פשוטה................. טופזיקה

09/11/2003 | 09:05 | מאת: שמחה

טופז -זו אני שמחה מה להיות עבורך עצובה ?שמחה? אדישה? שמחה לאיד? מה שתגידי אני אהייה?

09/11/2003 | 09:23 | מאת: מיכל

נראה שהגעת להחלטה הנכונה עבורך, גם אם לא קלה. אם הגעת לקצה גבול היכולת אז באמת שאין טעם להמשיך. יש מישהו מקצועי שמלווה מאותך בתהליך?

09/11/2003 | 09:02 | מאת: שמחה

הופה מישהי פה עושה הצגות...ובחינם!! גם חום גם סחרחורת?? אם לא הרגשת טוב - - זו לא בעייה -כי לא הרגשת!! אך אם הרגשת לא טוב זו באמת בעייה כי כן הרגשת!! היום יום חדש,שבוע חדש,אופק חדש,וברור שתחושי בטוב!! כי אני בצד השני של קצה תקשורת הוירטואלית מולך!!! וכששמחה בשטח-אין מחלות-אין סולת צמחית,אין חיידקי פויפורמום,אין שקט,,,,, מיכלי- - - מה מצב החיים האישיים, הזוגיים הסקסולוגים,הבינאישיים,הבינלואמיים הפלנטריים,האם את ברקיע השביעי....??? שמחה מירושלים ח ח ח ח ח ''''''''

09/11/2003 | 09:28 | מאת: מיכל

ברור כשאת בצד השני של הקו הכל טוב והעולם צוחק אלינו:-) המצב האישי, סקסולוגי קוסמולוגי בסדר.... ואצלך? אוי תשמעי משהו, היתה איזה תוכנית על שווקים, אה, גיל חובב עושה שוק. הקיצר הוא היה במחנה יהודה והיו שם קטעים עם משה המשוגע. באמת יש כזה??? מכירה אותו?

08/11/2003 | 14:30 | מאת: Speaker

אינני מצליך להתרכז בדברים אותם אני מבצע כשהבעיה מחמירה כשמצויים בסביבתי עוד מספר אנשים, מה שבסופו של דבר לא מפריע לתיפקודי היום יומי אולם פוגע מאוד באיכות החיים שלי ובקשר הסביבתי שלי. אשמח לתגובות מקצועיות יותר או פחות.

08/11/2003 | 14:42 | מאת: טופז

שלום לך אני חושבת שאתה צריך לפנות לגורם מקצועי, לעבור איבחון ולבדוק מהיכן זה נובע.... אם זה חוסר ריכוז על בסיס ריגשי או חוסר ריכוז על בסיס פיזיולוגי. לשתי הבעיות ישנו טיפול, פסיכולוגי או תרופתי. היום ישנם תרופות העוזרות לריכוז והן לא ממכרות וללא תופעות לוואי, מה גם אפשר לקחת אותן רק כשאתה יודע שאתה עומד להיות בחברת אנשים או במקום העלול לגרום לך חוסר ריכוז אותו אתה חייב. אז............ צא לדרך ובהצלחה........ טופזינקה

08/11/2003 | 11:11 | מאת: majer

שלום האם יש בפורום יכולת לעודד אותי בנושא ההחלמה ודרכי טיפול ( גם המלצות למרפאים והכוונה) והמלצות מכאלה שהיו מעורבים במחלה כזו אשמח לקבל תגובות בברכה

08/11/2003 | 14:38 | מאת: טופז

שלום לך יקרה הדבר שהכי חשוב זה שלא תשארי לבד עם הקושי שלך כרגע. דיכאון שלאחר לידה הוא דבר נפוץ וקורה להרבה נשים, חלקם אפילו לא מודעות או לא מוכנות להודות וכך הן רק מעצימות ומגבירות את סבלן. הדבר הראשון הוא להבין מה עובר עליך, דבר שנראה לי שאת כבר הבנת. האם פנית לתחנה לאם ולילד? את יכולה גם לפנות לרופא המשפחה שלך או לרופא הנשים שטיפל בך במהלך ההריון. שם יוכלו להפנות אותך לגורמים מקצועיים ..... לפעמים אפילו מקבלים טיפול תרופתי (רק לתקופה).... אל תתביישי להעזר בכל מה שיוכל לקדם אותך לטובתך, לטובת תינוקך ולטובת משפחתך. האם בן זוגך יודע? האם זה ילדך הראשון? האם יש לך משפחה שעוזרת ותומכת בך? את מוזמנת לספר ולשתף אותנו בתחושותייך ובמחשבותייך. כל טוב טופזינקה

10/11/2003 | 22:32 | מאת: majr

שלום כולם יודעים בחוג הקטן התחלתי בתרופה , האם זה יסיע לע בנתים אבדתי קשר טוב עם הילד הבכור שלי בן ה4 המשפחה הקרובה תומכת אבל אני חסרת עונים מה לעשות לא מוצאת את עצמי

06/11/2003 | 23:40 | מאת: תמר

שלום אי מאובחנת כמאנת דפרסיבית ואני מעונינת ליצור קשר עם קבוצת תמיכה חברתית עם מאובחנים כמוני אשמח אם תצרו עימי קשר תמר

07/11/2003 | 01:04 | מאת: שמיר

07/11/2003 | 15:26 | מאת: רגינה

06/11/2003 | 20:32 | מאת: טופז

אוף..... רק אני כאן. טוב...... אני הולכת גם. לילה טוב לכולם.

06/11/2003 | 20:47 | מאת: טופז

פורום אחר.... ואתם? כנראה עדיין ישנים. טוב עכשיו אני באמת הולכת. לילה טוב מקדימי שינה שכמוכם.... טופזינקה

06/11/2003 | 21:08 | מאת: גיתית

היי טופז הבוקר גרמתי לשערוריה קטנה,סערה בכוס מים. אני מצטערת שאני מפרה את האיזון העדין, אבל לפעמים זה עוזר לצאת מהמרובעות אני מקווה שאינך כועסת על כך שהייתי זרז שבעקבותיו הוצאת קצת דברים מהלב. איך את מרגישה? נראה לי שיש לך כוחות רבים וכמו שאמרו לך גם לנחם אחרים. מחר אני נוסעת לרופא שיניים לטיפולים כבדים, אי לכך הייתי עסוקה בהכנות לשבת. חוץ מזה שאני די גרועה בסמול טוק והאמת שקשה לי להשקיע בזה. אני קצת יותר כבדה ואולי מכבידה על האחרים שלך גיתית

06/11/2003 | 15:10 | מאת: אחת

למה?! למה דווקא עכשיו כשהכל מתחיל להסתדר , פתאום עצוב לי ומרגישה לבד? למה הדמעות זולגות מעצמן? למה מחניק וצפוף בגרון? למה הכל פתאום נראה לי שחור????????????????????????

06/11/2003 | 15:33 | מאת: אחד

זה בגלל שאת נותנת לרווח בין ההרגשה הטובה שלך לבין מה שדפוק ומשרה עלייך רוח רעה להתרחב ולהמתח לא במינון הנכון ממש כמו גומי המחובר בין טוב לרע ומשזה מגיע לקצה גבול היכולת להמתח (במידה והוא לא נקרע) הוא נמתח וחוזר בבת אחת אל הפנים דיכי קטן לא נוחת עלייך מבחוץ הוא יכול רק לשאוב אותך פנימה.

06/11/2003 | 15:43 | מאת: אחת

אחד=ניר:-)) מה לעשות שגם לי יש ימים כאלה לפעמים? מה לעשות כשהגעגועים מציקים? מה לעשות כשנגמר הכוח לתמוך באחרים?

06/11/2003 | 15:04 | מאת: נורית

שלחתי לך מייל . . .

06/11/2003 | 15:41 | מאת: ניר

נוריתי המייל שלי יותר דפוק מאיך שאני נראה בימים הדפוקים שלי . יש לי בעיות רציניות עם המחשב עובדים על זה נוריתי נוריתי קבלי נשיקה אנגלית אני מבקש ממך לחזור בראשון יש הרבה קצוות שאנחנו צריכים לחבר :-) חייב ללכת ידעת , שפעולת ההליכה מצריכה 200 שרירים לפעול ? בשיא הרצינות . סוף שבוע טוב ולכולם ויזזזזזזזזזז....

06/11/2003 | 14:07 | מאת: טופז

שעוד חצי שעה תהיה הפסקת חשמל בבניין..... אז עוד מעט אני הולכת מכאן..... אולי אציץ בערב. המשך יום נפלא וקסום לכולכם. טופזינקה

06/11/2003 | 14:14 | מאת: ניר

חחח אט אט מתברר שאת יכולה לעודד ולחזק כאן את כולם טוב, אני הולך לעשות בזה שימוש בעתיד תגידי טופז את גדלת בבית ? נראה שאת יכולה לכתוב גם ספרים למבוגרים :-) נשתמע

06/11/2003 | 20:24 | מאת: טופז

כן, גדלתי בבית. ספרים למבוגרים? לא.. ולא... ממש בלתי אפשרי. למרות הכל, עולם המבוגרים לא מדבר אלי כעולם הילדים אני עדיין ילדה בכל נמי נשמתי.... אוהבת לטפס על עצים, לשחק מחבואים, תופסת ........... ובוודאי שאתה מוזמן להעזר בי בעת הצורך שלא תדע תפו..תפו..תפו..... בלי נדר... אהיה כאן בשבילך. טוב, בטח מחר אני כאן לבד בפורום. אתה עובד בימי שישי? טופזינקה.

06/11/2003 | 14:27 | מאת: מיכל

נתראה בראשון נכון? ועד אז שיהיה לך סופשבוע רגוע ושקט.

06/11/2003 | 20:28 | מאת: טופז

מה פתאום ביום ראשון. אני כאן! עכשיו 20:30 וגם מחר בלי נדר, ומחרתיים בלי נדר. עכשיו אני בבית אבל התחברתי למחשב של העבודה והינה אני כאן, חוץ מזה יש לי גם אינטנרט בבית כחה ש...... למרות הכל יותר נח לי להתחבר דרך העבודה כי האתרים שאני אוהבת מכוונים ובלחיצת כפתור הם עולים. אז.. מיכלי את בטח כבר עייפה.....? שולחת לך שמיכת כוכבים קסומה לשינה ערבה. טופזיקה

06/11/2003 | 09:43 | מאת: מיכל

איפה את? חשבתי שרק לי מותר להיעלם... שנים ש... מה קרה? ספרי ספרי.

06/11/2003 | 09:50 | מאת: נורית

מתוקתי מה קורה הכל בסדר?? שנים, שנים שלא שמענו ממך. מה אומר ומה אגיד, אצלי היו הרבה מאוד עליות וירידות בזמן האחרון, גם בעבודה וגם בחיים הפרטיים שלי, בכל מקרה עכשיו הצלחתי להתגבר על הכל (או לפחות על הרוב אני חושבת). היה מה שהיה, העיקר שעכשיו אני שוב כאן "...ושוב איתכם ושוב איתכם ושלום עליכם ועלינו על כולנו, ושוב איתכם..."

06/11/2003 | 09:56 | מאת: מיכל

אני...היה לי איזה מקרה רגל, שבוע לא קמתי מהמיטה, דידיתי עם קביים, אל תשאלי. אחרי שהבראתי נסעתי לנפוש באילת, ליד טופז, ושבתי הנה בכוחות מחודשים. רוצה לכתוב לי מייל על מה שקרה וקורה?

06/11/2003 | 09:27 | מאת: שלומי

בוקר טוב לכל משכימות הקוםמקןם, טופזי נוריתי גיתיתי ושמחי, יום כתום לכולן, ולהשתמע

06/11/2003 | 09:41 | מאת: מיכל

עוד לא קיבלתי הסבר למצברוח שתקף אותך וגם לא תרגום. הנה תזכורת:http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=360&i=276181&t=276022

06/11/2003 | 12:01 | מאת: שלומי

את צודקת. אמנם צריך להיות תמיד בשמחה, אבל צריך לחוד ומציאות לחוד. יש קשיים בחיים. לא הכל ורוד. היום אני ממש שפוף , יודעת למה ? פעם ב פעם ב אני מאבד ת'שליטה וזה קרה לי אתמול. והחטפתי לבן שלי החמוד מכות רציניות. ואחר כך אני נכנס לדכאון , למה לא הצלחתי להשתלט על עצמי. פשוט בושה. למה זה קורה לי ? טוב, לפחות זה קורה רק אחת לשנה או משו כזה. איך הוא מצליח להרגיז אותי כל כך ? הבנת כבר למה חרא בלבן ? התרגום ? א סאך - הרבה נחעס - נחת יידישע - יהודי לעבעדיקע - מלא שמחה און פרייד - ואושר והמשפט הכולל : הרבה נחת יהודי מלא שמחה ואושר עכשיו הכל ברור ?

06/11/2003 | 09:47 | מאת: נורית

להיות אחותך??? הכבוד הוא כולו שלי . . . בוקר טוב ויום דובדבן גם לך.

06/11/2003 | 12:02 | מאת: שלומי

מה שלומך נוריתי ? מה חדש ?

06/11/2003 | 10:02 | מאת: ליבי

06/11/2003 | 12:07 | מאת: שלומי

כל יום אני עונה לך, וכשאת חוזרת למחרת, ההודעה כבר מפליגה לה לעולם קסום. מה יהיה ? את ההודעה הזותי את תראי ? הא ?

06/11/2003 | 10:18 | מאת: גיתית

היי אני ברוגז איתך. אני כותבת דברים ואתה לא עונה איך עושים לינק? יום מלא אור גיתית

06/11/2003 | 12:03 | מאת: שלומי

אין עונה כמוני. על מה את מדברת ? לא עניתי לך על משו ? בואי נתחיל מהתחלה. אולי פיספסתי את הודעתך. בסדר ?

06/11/2003 | 10:26 | מאת: טופז

טובעת בים של חומר, ים של פניות, ים של טלפונים, ים של בקשות, ים של דרישות........ אחזור מאוחר יותר..... מה שלומך? מה שלום הילד המשופע? מקווה שמתחיל להחלים...... אין כמו מרק עוף... תה חם וחיבוק גדול להחלמה מהירה. שיהיה לך יום סבאבי באבי טופזינקה

06/11/2003 | 12:05 | מאת: שלומי

טובעת ? אין לך חגורת הצלה ? את לא יודעת שאסור לעבוד קשה ? הילד הרבה יותר טוב. הבוקר כבר התגנב לחדר מחשב ושם לעצמו סרט על הבוקר. (בשעה חמש וחצי בבקר). מה קרה בפגישה שלך? משהו התקדם ?

06/11/2003 | 09:07 | מאת: גיתית

טופזוש כתבתי לך בהמשך, לי ד הרה תקראי

06/11/2003 | 09:25 | מאת: טופז

עניתי לך כאן למטה...

06/11/2003 | 07:47 | מאת: נורית

שלום ובוקר טוב לכולם, אז זהו חזרתי והפעם עם כוחות מחודשים. . . מה קורה?? מה שלום כולם?? נירוש ושמחה המתוקים - קיבלתי את המיילים שלכם ואפילו עניתי לכם, (אבל לא היתה שום תגובה בחזרה . . ) מה קורה עם שאר החבר'ה המתוקים - שלומינקה, מיכלוש, HERA, ליבי וכמובן מורצ'וק ??? וגם מה שלום חברינו החדשים (לפחות לי) - טופזינקה, גיתית, דיה ודן ?? טוב, בשעות כאלה עדיין אין עם מי לדבר, ולכן אני אחכה כאן עד שתתעוררו, יום דובדבני, אוהבת את כולכם, נוריתי . . . .

06/11/2003 | 08:07 | מאת: גיתית

בוקר טוב ומבורך מאיפה חזרת? מקווה שממקומות טובים אם אינני טועה נתתי לך מתכון לקינוח לפני כשבועיים שלושה? אני ערה כבר מ-06:30. כל בוקר אני עושה צעדה כחצי שעה עם חברה. האם את כותבת מהבית או מעבודה?

06/11/2003 | 08:16 | מאת: נורית

בוקר טוב מתוקה, מאיפה חזרתי?? משום מקום חוץ מעצמי !! (לא משנה סיפור ארוך . . ) נכון נתת לי מתכון לקינוח לפני כמה זמן, ואני מודה באשמה עדיין לא ניסיתי אותו, את יודעת מה, זה ממש רעיון טוב, הנה עוד סוף שבוע מתקרב והפעם אני אכין אותו (מבטיחה לספר תגובות . . .) תשמעי כל הכבוד לך, את צועדת כל בוקר חצי שעה . . . אני פשוט גאה בך. (לי אין את הזמן הזה). תזכירי לי בת כמה את ומהיכן??

06/11/2003 | 11:48 | מאת: ניר

נוריתי לכמה זמן את כאן ? מתי את צריכה לחזור? :-)

06/11/2003 | 12:19 | מאת: נורית

באמת הגיע הזמן שתתעורר ניר היקר. מה זאת אומרת לכמה זמן?? לכמה זמן שתרצה, רק תבקש בקשתך היא פקודה בשבילי . . . . .

05/11/2003 | 21:41 | מאת: טופז

את הורי החיילים החטופים והלב פשוט נקרע... המדינה צריכה לעשות כל שביכולת כדי להחזיר אותם הביתה. לפעמים כשאני אוכלת מאכל טעים או סתם נהנת לי מהחיים אני תוהה לעצמי וחושבת.. מעניין מה קורה איתם? מה עושה עכשיו רון ארד? 17 שנים... מסכן שכמוהו.. 17 שנים להיות בשבי, איזה אדם כבר יכול להשאר ממנו.... כולי תפילה שכל בנינו יחזרו הביתה במהרה. " אמן" ו"אמן". לילה טוב לפורום השקט...... טופזינקה

06/11/2003 | 08:02 | מאת: גיתית

טופז איך את מרגישה היום? מה קרה לפני יומיים שהיה שונה משאר הימים? כל כך נסערת.. האם את מזדהה עם השבויים? האם הם מזכירים לך אות? סליחה על הפלישה אולי הגזמתי?.... שלך גיתית

06/11/2003 | 08:39 | מאת: טופז

היי גיתותוש מה עבר עליך בימים אילו? היכן היית אתמול? אני מקווה שכייפת לך.... אתמול הראו את האמא של אחד החיילים החטופים מדברת, הכאב שיצא מקולה, העיניים הכבויות, העצבות שעטפה את פניה.......... קרעו את ליבי. וכאמא איך אוכל שלא להזדהות איתה? כהורה איך אוכל שלא להבין אותה? אני רואה את החברים של רון ארד יוצאים למסע מחאה ........ לאחרונה היו כתבות בעיתון ידיעות אחרונות שעשו לו ניתוח ושיתקו את רגליו כדי שלא יוכל לברוח........ הכל ביחד מתערבב לי לתפילה לשלומם ולחזרתם הביתה במהרה.... זהו... בגלל זה כתבתי..... איך אני מרגישה היום? נסבל. מה שלום הילדים? שיהיה לך יום מקסים. טופזינקה

05/11/2003 | 18:04 | מאת: HERA

רק במקרה ראיתי את ההודעה שלך מה - 4.11. סתם דפדפתי לי בפורום. אני עושה חיים משוגעים? לא ממש... אבל אני לא מתלוננת (מספיק שנטע נאלצת להשתעמם מכל הקיטורים שלי). אני לא יודעת למה אתה קורא התהוללות, אבל אני חושבת ששינה לא נכנסת לקטגוריה הזו, נכון? מילא הייתי חולמת חלומות פרועים. אבל גם זה לא. מה עוד? אה, תגיד, מזמן לא סיפרת לי מה שלום הנכדה... תזכיר לי, בת כמה היא כבר...?

06/11/2003 | 14:28 | מאת: שלומי

על הנכדה, דוקא סיפרתי היום למעלה. אבל בטח יהיה קשה לך למצוא מרוב עצים. היא מתוקה . פשוט חמודה. וערנית. לפעמים בא לך לבכות, כשאתה רואה את התמימות והזוך והטוהר , מבלי שהילדה הזו תדע, לתוך איזה עולם אכזר ומכוער היא נכנסת. מה לעשות , אלו החיים. היא נהייתה בת שנה בסוכות. היית רוצה ילד משלך ? את יודעת, היום ניתן לעשות זאת בלי להסתבך עם גבר. רק להזמין זרע מתוך קטלוג, וזהו זה. מה את חושבת ? מקוה שתמצאי את התגובה הזותי. שבת שלום לך, מה שלום גן החיות ? יש מישהו חדש ? מה שלום אביך ? מה שלום אמך ? מה שלום אחיותייך ? ביי

06/11/2003 | 16:20 | מאת: HERA

אלה החיים. זה נכון. אבל איזו ברירה אחרת יש? כל זמן שאפשר להגן על הילדים מהעולם, עושים את זה... אבל מגיע גיל שבו אי-אפשר להסתיר יותר. לא הייתי רוצה ילד משלי. לפחות לא בשלב זה. אני מניחה שאם אני ארצה ילד בשלב מסויים, ה"איך" לא יהיה כזה בעייתי. כאן כולם כרגיל. שום דבר לא מתחדש. ואם לצטט פרסומת מסויימת: שגרה זה טוב או רע? שבוע טוב.

05/11/2003 | 14:36 | מאת: ליבי

שלחתי לך הודעה במייל קיבלת?

05/11/2003 | 14:44 | מאת: שלומי

מה היה כתוב שם ? אולי תנסי עוד פעם לשלוח ? מה שלומך , ליבושבוש ? הכל טוב ? מגיעה עוד מעט תל אביבה ? תזמיני אותי לצהריים ?

05/11/2003 | 14:17 | מאת: טופז

השמיעי קול...... טופז

05/11/2003 | 14:31 | מאת: דן

את בטוחה שלא קראו לך פעם נורית ?

05/11/2003 | 14:32 | מאת: טופז

בטוחה ומבטיחה. טופז התפוזית מהערבה הדרומית......

05/11/2003 | 13:38 | מאת: שמחה....

זהו עכשיו שעה אחת וחצי- - - דממה בפורום כולם בהפסקת צהרים שלומי אוכל געלה (מה זה) ניר אוכל סושי מיכל אוכלת שניצל טבעול ושותה נס קפה נורית בדייאטה טופז אוכלת אבטיח תוצרת הערבה אלי עוזר לאשתו ואני טסה לשוק !!!!!! זקוקים לי נואשות -אני חבל הצלה של כל הכורדים בשוק!!! ביי להת' טו מורו...................................................

05/11/2003 | 14:27 | מאת: טופז

שמחה....... תעשי מערוף..... תקני לי מהשוק 2 קילו פלפל חריף.... (אני צריכה להכין סחוג). תודה מראש טופז

05/11/2003 | 12:21 | מאת: ניר

אולי תגיד למה אני מסתלבט ? בגלל המפגש ? אתה רואה כמה האנונימיות כאן חשובה לאנשים . אולי אתה מפרש את האישיות המוזרה שלי -כסתלבט ? או שאתה משאיר בלב דברים ולא מוכן לחשוף ... או שסתם אמרת ? מבטיח להשתדל לא להסחף ולהגרר.....

05/11/2003 | 12:26 | מאת: שלומי

אוח אוח אוח, איזה סתלבטן הניר הזה. סתאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאם, ניר, שאתה תיקח אותי ברצינות ? אני סתם מסתלבט עליך. אבל ת'אמת, אתה לא מסתלבט על אנשים פה ושם ?

05/11/2003 | 12:30 | מאת: שלומי

לא לריב......................................................................ילדי !!!! יש ארטיקים..........................................לכולם....11111111

05/11/2003 | 13:09 | מאת: ניר

האמת שלומי אני תמיד חושש , שאתה עוד רגע וחושף אותי למעשה לקחתי את הרעיון הזה מהסרט המופע של טרומן אני פה מסתלבט ועובד על כולם מבלי שאף חד ירגיש הכל כתוב ומתועד כך שכולם יכולים לראות הקטע הוא שרק אני יודע את זה כולם כאן חושבים שאני זה ניר באמת אגב ניר השם זה מהסרט ניר אוסטין האיש השווה מיליונים אני הולך רגע למורן אייזנשטיין סליחה למיכל... :-) :-)

05/11/2003 | 11:55 | מאת: שלומי

ממתי נפרדים בגלל מיקום גיאוגרפי ? נשמע לי טפשי לחלוטין. נראה לי שאתם לא ממש אוהבים. מיקום גיאוגרפי זו בעיה כל כך גדולה שלא ניתן לפתור אותה ? אולי תפרטי קצת ?

05/11/2003 | 12:09 | מאת: שמחה.....

05/11/2003 | 11:43 | מאת: מיכל

מה עניינים? אני רואה שצמחו פה יערות, הרים וגבעות. מישהו מוכן לעדכן אותי במתרחש?

05/11/2003 | 11:52 | מאת: שלומי

ובכן, אעדכן אותך בכמה משפטים: טופזי היתה אתמול בתיאטרון ונהנתה מקומדיה. דיה רצתה להצטרף אבל חוששת שמזהה את טופז. טופז מכחישה. ניר מסתלבט על כולם. שמחה מתדרדרת (לא רוצה לומר לאן), וזהו בגדול.

05/11/2003 | 12:03 | מאת: ניר

שלומי אתה חושב שאני מסתלבט ? למה ?

05/11/2003 | 12:07 | מאת: שמחה.....

מיכלי בוקר טוב....כן זו אני שמחה הבת דודה של את יודעת... איך היתה קבלת הפנים במייל....מתה עלייך... שלומי טוען שהתדרדרתי---שתי מילים גסות אמרתי וכבר הוא שם אותי בפינה של חדר האולפנא- - - - אז אני שמחה מחרשלים מתנצלת בפני כל מי שנפגע ממני היום בעבר ובעתיד. קפצתי לשוק- - - - אל תשאלי איזה לחץ היה לי בשבוע האחרון? לא ידעתי מה יהיה בסדרה "אהבה מעבר לבאסטה" לחץ לחץ ... יש פה שתיים מהערבה ...לאחת יש בעייה בגאוגרפיה ולשנייה בפורנוגפיה שלומי מנסה לעזור להן- - - שלומי בשטח הבנות במתח.... לגבי ניר היה לנו משבר זהות- - - -ייחס לי תכונות אפלטניות.. הבוקר שלח לי זר גרברות עם גיפסנית - - - לא יכולה עליו...... היום יום של סולחות--עוד מעט יקום אלי -יבקש ממני סליחה ---ואז נפתח דרך חדשה- - -חייבת לקבל את דיו בתנועה..... ראית את הביצים של אריק? של הפר שלו....

05/11/2003 | 12:15 | מאת: מיכל

על כולם עידכנת חוץ מעל עצמך! מה שלומך?

05/11/2003 | 12:06 | מאת: ניר

מיכל תגידי לשלומי שאני לא מסתלבט תסבירי לכל העולם שהחיים מסתלבטים ושאני זה רק תוצאה. כל מה שמתרחש עדיין מתרחש ....

05/11/2003 | 12:13 | מאת: מיכל

הבנת? לא נורא, גם אני לא.

05/11/2003 | 12:19 | מאת: טופז

צהריים טובים גם לך מיכלי. מה מעשייך היום? טופזינקה

05/11/2003 | 12:27 | מאת: שמחה....

טופזי היי יש לי דוד קצין גבוה בצבא (1.88 מ"ר) לפני עשרים שנה הוא היה מג"ד באזור הערבה לקח אותי לטיול של כמה ימים בערבה. מהצריף של כושי(אז היה לו צריף) לכוון מצפה רימון ,,,מקום משגע....עצרנו במקום שקורים אותו קצא ליד באר מנוחה -מכירה? בקיצר שם מרגישים במת כמו בטקסס - - יש שם חיות בר שמסתובות חופשי -איילים,תנים,גמלים ועוד -טיילנו הג'יפ איזה שלושה ימים, ישנו בשקי שינה...אז אזרחים לא היו מגיעים לשם וכך נשמר המקום הזה בלי גרפיטי"יחזקאל מרמת גן היה כאן" פשוט גן עדן. היום אני מגיעה לאילת בטיסה ,,,,,,, בואו נשיר כולנו ---ערבה ערבה אין קץ......ניר אל תזייף...... שלומי היית בערבה-אין שם דוסים!!!!!!!!

05/11/2003 | 11:40 | מאת: טופז

בהמשך לתשובתך אני מבינה את עצמי נ..ה..ד..ר.... לנושאים אחרים.... שאלת מקודם... אז כן כתבתי ספר ילדים ואין לו שם עדיין. כשהספר יחזור מהגהה אני יעשה הקראת סיפור לילדים בישוב שלנו וכל אחד יכתוב שם על פתק ואני ובנותי נבחר שם מתאים. מה אתה עושה עם הילדים שלך כשאתה פנוי? בני כמה הם? אתה מהאבות הפעילים? (משכיב לישון, מאכיל, מחליף, מקלח..... וכו'?). טופזינקה

05/11/2003 | 11:51 | מאת: ניר

טופז נראה לי שאת לא יודעת איך לסיים או איך לתקן הרבה יותר קל להעלם , לעשות בת יענה זה אקט של מוגות לב , פחדנות הימלטות ממה שהיה פעם בעל פורח ועתה ה"תגלה" כבור נמוך רק דבר אחד ממלא את מוחך וליבך ? להימלט לרוקן? להשליך? נכון טופז אשפה ופסולת לרוב משליכים ומרוקנים פסולת שיש להיפטר ממנה להשליכה באמצע הלילה בחשיכה זה היה בחיר ליבך ?! היה הכל מלא, וברגע שני יש כלום לפני רגע היה פרטנר קיים מלא רצון טוב ידידות אהבה , ופתאום התאיידות זה לא כמו בגידה זה גרוע יותר זה התפוצצות של כלום או סתם פיגור של האנושות . יש סיכוי שאני אבין את זה פעם ?

05/11/2003 | 11:32 | מאת: חן

תסבירו לי בבקשה מה הרעיון פה ? תודה

05/11/2003 | 11:35 | מאת: טופז

רעיון? מי אמר שיש רעיון? מתקשקשים, מתברברים לפעמים על נושאים אישיים לפעמים על סתם שטויות. זה הרעיון של הפורום.... מוזמן להצטרף. טופזינקה

05/11/2003 | 10:43 | מאת: דיה

שלום אנשים, אפשר להצטרף? יש שטיח אדום לחדשים?

05/11/2003 | 10:45 | מאת: ניר

ברוכה הבאה לפורום להיות או לחדול לפורום בו רק החזקים שורדים וכל השאר נעלמים לאחר כמה הודעות :-) השטיח האדום בניקוי אני יכול להציע לך אבו יו יו ?

05/11/2003 | 10:53 | מאת: דיה

הו..ריגשת אותי, אוהבת אתגרים. להיות או לחדול? הממ.... מה זה אבו יו יו?

05/11/2003 | 10:46 | מאת: שלומי

צעדי בביטחה. מה שלומך ? על מה תרצי לדבר היום ?

05/11/2003 | 10:56 | מאת: דיה

חשבתי שהשטיח בניקוי. רוצה לדבר על פרדה מחבר אהוב, בגלל מיקום גיאוגרפי. אפשר?

05/11/2003 | 10:09 | מאת: טופז

הבוקר כבר עלה מין זמאן.... התרנגול כבר קרא בקול .....(אפילו הספיק כבר לנגב חומוס אצל אבו יוסף). עורו נא... טופזינקה

05/11/2003 | 10:11 | מאת: טופז

אתמול הייתי בהצגה "הקומיקאים" עם שלמה בראבא ומוני מושונוב. שעתיים וחצי של צחוק עד השמים.. מומלץ ביותר. טופזינקה

05/11/2003 | 10:19 | מאת: ניר

עם מי הלכת להצגה ?

05/11/2003 | 10:27 | מאת: שלומי

מתנשם ומתנשף. דיונים על ביצי פרים על הבוקר ? ואני חשבתי שהגודל דוקא לא קובע. מה שלום הבעל ? יש לו מושג , מה את עוברת בפנוכו ? דיברת איתו ? גם הוא הלך להצגה ? הוא נהנה ? מה הכוונה שהוא לא קורא עיתונים ? הוא לא יודע קרוא וכתוב ? או שהוא פשוט לא מתעניין ? למה זה נורא כל כך ? להגיד לך משו בסודי סודות ? אל תגלי לאף אחד, אבל גם אני לא פותח עיתונים. ממש ממש ממש לא מעניין אותי. ולא נראה לי שאיכפת לה לאשתי היקרה. מה שלום הילד הקודח ? הוא כבר בבית ספר ? אתמול הגיע הבן שלי מהישיבה. גם הוא חטף שפעת וחום ושוכב בבית. מתפנק לו. שיהיה לך יום כתום ורק טוב ובשמחות ביי

05/11/2003 | 10:40 | מאת: טופז

שלומי..לה מה שלומך הבוקר מניין הגעת בהתנשפות שכזאת? לגבי הבעל... עזוב, אני גם כחה מרגישה רע. הוא קורא נהדר...... רק לא מתעניין בנעשה בעולם. אולי אני לא פרית? אולי אני לא הוגנת כלפיו? אולי אני הבעיה? הילד תודה לאל חזר לגן .....(בית ספר..מה פתאום הוא עוד תינוק קטן של אמאלה). בן כמה הבן שלך? כמה זמן הוא בישיבה? מאיזה גיל הולכים לישיבה? כל הילדים שלך הלכו לישיבה (בנים אני מניחה)? ומה עם הבנות? הלכתי להצגה אחרי הלימודים... נפגשתי שם עם חברות. איחולי החלמה מהירה. תפנקו אותו טוב טוב. אחלה יום .... (דרך אגב אתמול עניתי לך..... בתוספת שאלות). טופזינקה

05/11/2003 | 08:59 | מאת: ניר

אני חושב שהגיע הזמן להרחיב ולומר כמה מילים על נורית אני זוכרזה היה בוקר עם קול מתקתק וחמים איך בסערה היא כבשה את כולם התדמית הסקסית איך היא פרצה לתודעה של כולם ופאף נעלמה הנושא בבדיקה עדיין לא ברור לגמרי אם הפיתולים האלה נובעים מהאופי הנודד שלה או שפשוט היא למדה להעדיף חיים רגועים , הרבה להקשיב ולא להראות בציבור

05/11/2003 | 09:21 | מאת: שמחה לנורית

נורית הנחטפת על ידי גורמים עויינים?? מוכנה לשלם מלאנת'לפים עבור שחרורך לא שמעת על השחרור המיני של הנשים?? האם את שייכל לדור הפרחים או דור הפרחות?? האם את כה עצובה ???כה כה כה ????????? כולנו מתגעגעים לזיו פנייך הקורנות מאושר ביחוד לצלקת הקטנה בסנטר (את הנכדה של קירק דוגלאס?) אז מה שאני פאטתית? אבל אני אוהבת !!!!! זה בטח בגלל בצורת הגשמים הממשמשת ובאה עלינו לטובה. נורית -באטרפליי-היית או ניר חלם חלום?????????????? עוד בסוף יגידו שאת זה אני......חחחחחחחחחחחחחחחחח

05/11/2003 | 09:23 | מאת: שמחה לנורית

אני שולחת לך מייל עם תחתית כפולה!! תעברי במכס במסלול הירוק-בזהירות!!!!!

05/11/2003 | 08:56 | מאת: טופז

שיהיה לכולכם יום נעים . שדרו חדשות..... כדי שנתרגש. טופזינקה

05/11/2003 | 09:14 | מאת: שמחה....

למה חצי ? סתכלי על החצי המלאה לא הריקה?. מה שמעתי שאת רוצה להתרגש ??. קחי משכנתא בבנק ירושלים ותקני בתשלומים את בדיסק של "מיי קונספט" תהיה לך אחלה מוזיקה ואחלה נתרגשות.. אני הגעתע לאורגזמה מהדיסק.... מה,נמאס לך מהתולעת?? את חושבת ששאר התולעות טובות יותר?? מוטב תולעת אחת ביד מעשר תולעות מתחת לספרי של סנו. אל תתעסקי עם ניר -הוא רכושי הפרטי -הספקתי לרשום אותו בטאבו.....

05/11/2003 | 09:24 | מאת: טופז

כבר לקחתי משכנתא ... את לא רואה את כתפי השפופות? כדי לקחת עוד אחת? אני שמחה לשמוע שהיתה לך אחלה נתרגשות מהמוסיקה... איזו מוסיקה את אוהבת? שמחה, את אוהבת מוסיקה שמחה או מוסיקה רגועה? לגבי ניר........... הוא כל..כל..כל...כולו שלך במתנה. עטוף בניר צלופן. אל פחד שמחה... אני לא מתחרה בך.... שדרי עוד חדשות שאתרגש. טופזינקה.

04/11/2003 | 21:44 | מאת: שמחה....לכולם

לא יודעת מה קרה לניר? (פעם היה אהובי-עכשיו במיל') כל ההודעות מהיום (חוץ מההודעה של שבע בבוקר) -הן לא שלי ולא של מקורבי. יש פה מתחזים שמנצלים את הפופולריות שלי ואת הרייטינג הגבוה שאני זוכה לו כדי להשתמש בשמי... אי לזאת אני מודיעה בזאת שאני ממשיכה בפורום על אפו ועל חמתו של מישו שמתחכם איתכם... כמו כן הנסייון להפוך אותי לגבר ממין זכר (שאול) הוא נסיון לא מוצלח לאור העובדה ששדי נופחו בסיליקון תוצרת צ'רנוביל..... מיכל העברתי לך הערב מייל חסוי/שמור/סודי/מסווג/אישי-ביי ממוש!!! ניר-מזתומרת "אשתי הראשונה"-כמה נשים קטלת בדרכך לצמרת??סימה -אשתך השלישית!!

05/11/2003 | 08:44 | מאת: ניר

היי שמחה כמובן לא התכוונתי אלייך זה היה מכוון לשמחה אחרת לגמרי איך אני יכול לדעת מתי זו את ומתי לא ? באתי ראיתי יריתי מחמת הספק . עוד יכול להיות שמחה שאהבתי אלייך הייתה נחפזת עם שורשים רכים שנורא קל לעקור :-()

05/11/2003 | 08:55 | מאת: שמחה.......

זאת התנצלות רפה מדי... מחשש לתלישת ביצה שמאלית רפוייה אף היא... מילא.. התשוקה ההסטורית מחפה על עוונות היום !!! נירוש,קראת היום ידיעות אחרונות ?? כתוב ככה-עו"ד החתים את אשתו חוזה על פיו היא חייבת לקיים איתו פעמיים ביום יחסי מין,כולל "הפיכת שולחן" (סקס אנאלי).עליה לישון ערומה,ולספק את כל סטיותיו המיניות של בעלה. לא מדובר באיש "זבאלה" אלא בעורך דין מכובד שהיה מועמד למשרת שופט!!! דווקא מתאים לי בעל כזה-גם בעניין השולחן ההפוך. שלומי,יש שולחן ערוך ויש שולחן הפוך..

04/11/2003 | 16:39 | מאת: ליבי

היי אנשים מה קורה? לא כתבתי הרבה זמן בגלל המתחזים... צריך להיות איזשהו פיתרון לבעיה הזו... יום טוב וקסום לכל (אולי יהיה איזשהו סימן מזהה)

04/11/2003 | 16:45 | מאת: נטע

אהלן, קפצתי לביקור נימוסין והפ...ראיתי אותך. איזה יופי! מה חדש?

05/11/2003 | 10:39 | מאת: ליבי

נטע היי.. הרבה חדש אבל הייתי מעדיפה במייל (מתחזים) יש לך את המייל שלי? שלך נמחק לי יחד עם כל המחשב...

04/11/2003 | 16:00 | מאת: ,

05/11/2003 | 08:12 | מאת: טופז

05/11/2003 | 09:37 | מאת: שמחה...

לא כל כך הבנתי את הקטע של הדפיקות-נא פרוטך....

04/11/2003 | 15:52 | מאת: שלומי

הי, את צודקת במאת האחוזים. כולנו עושים פשרות ומשרטטים לנו קווים וגם חוצים אותם פה ושם ומשרטטים מחדש. אני הולך עם כיפה שחורה. אבל ציציות בפנים. לפעמים אני מוציא אותם ולפעמים לא. לפי החשק. לא קבוע. החברה שאני עובד בה, רוב העובדים חילוניים. חברה לא יכולה להיות דתיה או חילונית. את מתכוונת לעובדים , נכון ? אבל יש גם דתיים. יש לנו אפילו מנין למנחה כל יום בתוך החברה. מה זה טוניקה ? מין ווסט כזה ? ומה זה המפגש החברתי הזה ? עם מי נפגשים ? עם עוד בעלי תשובה ? ומה קורה בשבת ? אתם הולכים לבית הכנסת קבוע ? יש לכם רב מסויים ? אתם קשורים לחב"ד ? ממש מרתק איך עשיתם את זה. בטח דיברתם על זה המון, לא כך ? ואיך קיבלו את זה ההורים ? שלך ושל בעלך ? ואת ממש מקפידה להסתכל על כל מוצר בכדי לראות שזה כשר ? שיש הכשר ? לא יאומן. אני מוריד בפנייך את הכיפה. אצלי זו לא חכמה גדולה. נולדתי לתוך זה. אבל לא נראה לי , שאם הייתי חילוני, שהייתי מוכן לוותר על כל כך הרבה. חזקי ואמצי. העם איתך. ביי

04/11/2003 | 18:04 | מאת: גיתית

היי שלומי שכחתי לשאול מה עם הפאות? ארוכות? החברים הם לא בעלי תשובה הם משפחות דתיות בעלי כיפה סרוגה - מזרוחניקים. כתבתי לך על כך נראה לי שלא קראת. בעלי הולך כל יום שישי ושבת,קבוע, לבית הכנסת. אנחנו לא חבדניקים. כמובן שאני קונה הכל כשר אבל לא חשוב לי של מי ההכשר, הכשר זה הכשר. ההורים: אימי אמרה שאני מתחילה להיות פרימיטיבית. בנתיים היא נהנית מאווירה נעימה ומאוכל טעים בקידושים. ההורים של בעלי נפטרו אבל אביו הספיק לראות אותנו בתהליך. לא זכורה לי תגובה מסוימת הוא היה מאוד מרוכז בעצמו. הקשרים המשפחתיים שלנו היו רופפים, אני בת יחידה שאף פעם לא הסתדרתי עם אימי. למעשה סבתי ז"ל גידלה אותי באהבה ובאכפתיות רבה. זה מה שהציל אותי מלגדול כמו עשב בר. לבעלי אחות אחת, שתחיה, שגרה גם במרכז הארץ. אנחנו מתראים בערך 3 פעמים בשנה. בעלה מאוד לגלג עלינו בהתחלה אבל זה עבר לו. היום זו עובדה מוגמרת, ואין על זה שיחות שלך גיתית

04/11/2003 | 15:45 | מאת: שלומי

הי, בישיבה רק לומדים. אמנם יש הרבה כאלה שמתעסקים גם עם ארגוני חסד וכאלה אבל בעיקרון אתה אמור ללמוד וזהו זה. וזה בכלל לא קל. איך אני קורא ספרים שלא קשורים לדת ? קודם כל, אני כבר מזמן מזמן לא בישיבה. בישיבה הייתי בגיל צעיר. אבל גם בישיבה, ניתן לקרוא ספרים אחרים בהפסקות או בערבים. במיוחד אם מדובר בספרות קלאסית ולא בספרות זולה. אמנם, רוב בחורי הישיבה לא קוראים ספרות חיצונית , זה נכון. אבל תמיד יש יוצאים מהכלל. גם אני אוהב את חיפה. יש לי שם קרובים ובימי ילדותי, נסענו הרבה לבקר. חיפה ממש יפה. למה עברתם ליקנעם ? אהבת את יקנעם ? איזה מצווה הכי חשובה ? אני לא חושב שיש דבר כזה. לפי מה שלמדונו חכמים, אין אתה יודע מהי מצווה קלה ומהי חמורה , אלא כולם ניתנו מרועה אחד, הקדוש ברוך הוא, וכולם חשובים לאין ערוך. אמנם, יש הסוברים כי בעיקרון, מצוות שבין אדם לחברו, חשובים יותר ממצוות שבין אדם למקום. לא ניתן להשוות בין המצוות ולבחור אחת מתוך עשר ולומר שהיא חשובה יותר. ממש לא. ניתן לומר שמצווה מסויימת, קשה יותר או משהו כזה. זה כן. לך קשה המצווה של לא תנאף ? לזה את מתכוונת ? בכל מקרה, מקווה מאד שדברים יסתדרו לך , בסופו של דבר, ושתגיעי למצב של סיפוק מחיי הנישואין הנוכחיים ושלא תצטרכי לעשות צעדים דרסטיים. להשתמע ביי

04/11/2003 | 16:04 | מאת: טופז

עברנו ליוקנעם כי קנינו בית שם ...... (הלוואת מקום, מענק מקום) כל ההטבות הנלוות לעיירת פיתוח...... כן, אני מתגעגעת ליקנעם, רק היום אני מבינה עד כמה אהבתי אותה, כמה היא יפה וחיובית. אבל אני מניחה שהכל אצלי כרגע עובד על טורים גבוהים מאוד כי אני נסערת מאוד..... כל חייך גרת בירושלים? אתה גר באזור של חרדים? בקשר לעשרת הדיברות ..... לאחרונה אני כל הזמן עוסקת במחשבות האם אני אדם חיובי יותר או שלילי יותר...... כמה מצוות אני מצליחה לקיים וכמה לא...... ומה חשוב יותר עשרת הדיברות או לקרא תהילים..... האם לקרא תהילים למען אנשים חולים חשוב יותר מעשרת הדיברות? האם לשמור נידה חשוב יותר מכבד את אביך ואת אימך? ומי מחליט מה חשוב יותר ומה פחות?... ולגבי לא תנאף..... זו כבר בעיה אחרת..... אם רואים אדם יפה מולך... אז המחשבות שעולות ... עולות לבד (לא חייב מיטה, סקס ...) אבל מסתכלים... חושבים..... זה לא תנאף סורר . אתה שולט על לא תנאף? תמיד?..תמיד?...תמיד? (בכנות בבקשה). ועד לפעם הבאה ..... צ'אוווו. טופזינקה

04/11/2003 | 15:36 | מאת: שלומי

נפתח בדיקנס. אתה בטוח שדייוויד קופרפילד אמור להיות סיפור חייו ? כי נדמה לי, שאבא של דיקנס הושלך לכלא בגלל חוב, ואילו בסיפור, הוא נולד כשאבא שלו כבר מת. מצד שני, יכול להיות שיש הרבה רעיונות וקטעים בספר שלקוחים מהחיים שלו. ספרים של החבורה ? מה הכוונה של החבורה ? קראתי עוד כמה ספרים שלו. ודאי ודאי. 2 ערים. גרייט אקספקטיישנס, לא יודע איך תרגמו את זה לברית. ובטח קראתי עוד כמה, לא זוכר. לגבי הסבא והסבתא הטובים בעולם, איך אתה מגיע למסקנה הזו ? מה עושה אותם טובים כל כך ? קונים מתנות ? מרבים לבקר ? לגבי המיפגש, אני מתחיל לחשוב על הארגון של הדבר הזה. שמחה, מיכל, אתה ואני, הולכים לבקר את יפעת בירושלים. מה דעתך ? נכון שיכול להיות נחמד ? להשתמע מ'קוה שההודעה הזו לא תעוף לדף הבא. ביי

04/11/2003 | 15:55 | מאת: ניר

שמע , לא קראתי את הספר אני מכיר כי זה נחשב לקלאסיקה אמא שלי קראה ויש לה את זה בבית זה מעין ספרי הארי פוטר כאלה 900,000 דפים ומעלה מאחל לך דרך צלחה אני בטוח מעל לכל ספק סביר שהספר הזה שאגב נכתב בכל מני עיבודים ספרותיים שונים כולל עיבודי טלויזיה וקולנוע הוא האוטביוגרפיבה שלו כמובן עם שינויים כאלה ואחרים אבל אני מוכן לשאול לברר ולוודא . חבורה , כוונה לסופרים מאותו הג'אנר.... מה שעושה אותם כל כך טובים ? האהבה של הילדים אליהם .... ואם אתה שואל אותי הנכונות לעשות בייבי סיטר כל הזמן גם באמצע שבוע , וכל שבוע בעיקר מהצד של אישתי הראשונה :-) מיפגש ? שמע , אני מחולק בהתלהבות שלי . ולא כי יש לי מה להסתיר ממש לא . חייב לעוף נשתמע ביי ביי לכולם ולמיכל .

04/11/2003 | 14:54 | מאת: .

הוא חסר מאד בפורום היום (-:

04/11/2003 | 14:55 | מאת: n

04/11/2003 | 14:18 | מאת: HERA

טוב. לא יודעת מי המתחכם שהחליט לכתוב בשמי, וזה גם לא מעניין אותי. אם לא הייתי קוראת במקום אחר ש"כתבתי" בפורום, לא הייתי יודעת בכלל שכותבים בשמי. אז, כאמור, לא אני השארתי את ההודעות שלמטה. המשך יום נפלא לכולכם.

04/11/2003 | 14:20 | מאת: אלי

עכשיו זאת את?? הלוואי שכן! איך אני אדע?

04/11/2003 | 14:31 | מאת: מיכל

הפעם זאת הרה האמיתית. אם אתה לא מבחין דרך סגנון הכתיבה, תקיש על השם שלה בצבע הכחול ותראה שזה המייל שלה. כמובן שגם זה נתון לזיופים...

04/11/2003 | 14:37 | מאת: HERA

איך תדע? עניתי לך במקום הקבוע.

04/11/2003 | 14:26 | מאת: ניר

לא הרה זה לא מה שאת חושבת המתחזה\ה שלנו הוא מתחזה גרוע אך שווה זהב איפה נמצא עוד מתחזה כזה ? אמריקה ! הוא מתחזה נורא קל לזיהוי שישאר להבדיל גם את יכולה להשאר מדי פעם :-)

04/11/2003 | 14:40 | מאת: HERA

התחלת למדוד את משקלם של המתחזים בזהב? כמה קאראט שווה הנוכחי? בטוח שזה זהב ולא רק ציפוי זול? לא מטריד אותי שכותבים בשמי. חבל לי על אלה שעדיין נופלים בפח לפעמים. אני יודעת :-) אני חושבת שאני יותר הולכת מנשארת. באופן כללי. לא רק כאן.

04/11/2003 | 13:28 | מאת: טופז

עם העובדת סוציאלית.... אוף היה קשה..... אבל עכשיו אני רגועה יותר. היא הציעה לחכות עם ההחלטה שלי כי שיקול הדעת לא תמיד נכון כשנסערים...... אני מסכימה איתה... אחכה עוד קצת. אני מקווה שאצליח לגרום לו להבין שאנו זקוקים שוב לטיפול זוגי.. ....אחרת.... אני לא אוכל להמשיך כחה. תודה לכם שלומי, גיתית ומיכל שהקשבתם לי הבוקר. אני מקווה שאצליח לסדר. אני מרגישה שלא כל כך בא לי ולכן אני חוששת שזה כמו לכבות את האש זמנית....... אבל הוא אבא מקסים לילדי ואני חייבת לו את זה לפחות עבורם. להתראות חברים. טופזינקה

04/11/2003 | 13:41 | מאת: גיתית

טופז כיבוי שריפה חשוב מאוד...את לא צריכה להחליט החלטות כרגע... את נישעת רגועה יותר, הפגישה היתה חשובה החזיקי מעמד שלך גיתית

04/11/2003 | 13:45 | מאת: תודה גיתית...

אני קצת יותר רגועה עכשיו....... אוף שיגמר כבר היום................ טופזינקה

04/11/2003 | 13:58 | מאת: מיכל

יופי! טוב שהלכת לפגישה, אולי עוד כמה פגישות כאלה רק ישפרו את המצב. היא צודקת שאי אפשר להחליט החלטות ברגעים כאלה. בוודאי שיש לו גם כמה יתרונות, השאלה אם את מוכנה להקריב את עצמך בשבילם? והשאלה החשובה היא האם הילדים באמת יותר מאושרים כשאתם ביחד. אני מאמינה שעוד כמה פגישות יסדרו לך את המחשבה ואולי תצליחי לשכנע אותו אם תגידי לו שהטיפול הזוגי הוא למען שניכם, למען זוגיות יותר טובה ולמען הילדים.

04/11/2003 | 14:07 | מאת: טופז

הילדים תודה לאל אלף פעם מאושרים מאוד מאוד מאוד..... צריך לראות בשביל להבין, כמה שטויות אנחנו עושים, מכות (בצחוק), משחקים ....ועוד. כשאנחנו רבים (משתדלים לא ליד הילדים אבל... לפעמים) אז האמצעית נכנסת למיטה ובוכה שהיא מפחדת שאנחנו ניפרד......... זה קורע לי את הלב... בעיקר עכשיו כשאני מבינה שאם לא יחול שינוי משמעותי זה אכן מה שיקרה. כואב לי לפרק את המשפחה אבל אני צריכה היום דברים אחרים שאין לי אותם בקשר. אני מקווה שאצליח לגרור אותו שוב לטיפול אחרת לא אוכל להשאר איתו... אם לא יהיה שינוי לא אוכל להשאר איתו!. חיבוק גדול טופזינקה

04/11/2003 | 14:08 | מאת: טופז

הילדים תודה לאל אלף פעם מאושרים מאוד מאוד מאוד..... צריך לראות בשביל להבין, כמה שטויות אנחנו עושים, מכות (בצחוק), משחקים ....ועוד. כשאנחנו רבים (משתדלים לא ליד הילדים אבל... לפעמים) אז האמצעית נכנסת למיטה ובוכה שהיא מפחדת שאנחנו ניפרד......... זה קורע לי את הלב... בעיקר עכשיו כשאני מבינה שאם לא יחול שינוי משמעותי זה אכן מה שיקרה. כואב לי לפרק את המשפחה אבל אני צריכה היום דברים אחרים שאין לי אותם בקשר. אני מקווה שאצליח לגרור אותו שוב לטיפול אחרת לא אוכל להשאר איתו... אם לא יהיה שינוי לא אוכל להשאר איתו!. חיבוק גדול ותודה שהיית כאן בשבילי הבוקר. טופזינקה