מאז הגמילה מהמוצץ - לא מצליחה להרדם

שלום רב, בתי הקטנה בת שנתיים וחודשיים. לפני כחודש וחצי ויתרה על המוצץ בעידוד מצידי, ובהסכמה. גזרנו ביחד את המוצץ, והיא קיבלה פרס, והתגאתה מול כולם שויתרה עליו. בשבוע הראשון הכל היה בסדר אבל מאז נושא ההרדמות בלילה הפך לסיוט יומיומי: אנחנו מקפידים על טקס מאוד ברור לפני השינה: ארוחת ערב, מקלחת, סיפור (או שניים תלוי באורך הסיפור), ושינה. שעת השינה תמיד סביב 20:00-20:30. בשבוע הראשון היתה נשארת במיטה מספרת לעצמה סיפורים, שרה שירים עד שנרדמת. לאחר מכן בכל פעם שאני מסיימת את הסיפור לפני השינה, ונותנת לה נשיקת לילה טוב, היא מתחיל בבכי, מסרבת להירדם. לפעמים אני מצליחה לבצע סוג של משא ומתןלפני התחלת טקס השינה - מכינה אותה לזה ומבטיחה לה שאם תלך לישון בלי לבכות כמו ילדה גדולה, תקבל פרס, וזה מצליח. ברוב המקרים זה מסתיים בבכי של חצי שעה לפני שנרדמת, ולפעמים זה כבר מגיע לבכי היסטרי ובלתי נשלט, כזה שאני צריכה להצמיד אותה אלי עד שתירגע ואז כבר לא מסכימה בשום פנים ואופן שאצא מהחדר, ורוצה שאשב לידה עד שנרדמת, אחרת מתחילה שוב בבכי היסטרי. אני באמת כבר אובדת עצות - מצד אחד קשה לי לשמוע אותה בוכה כל ערב, ואני כבר ממש חרדה משעת השינה שלה, ונראה לי שאני גם משרדת לה את זה אז היא מנצלת, אז בחלק מהמקרים אני נכנעת ויושבת ליד עד שתירדם. מצד שני אני לא רוצה להרגיל אותה שאני ישנה לידה כל ערב עד שהיא נרדמת... מה עושים?

אני לא חושבת שיש קשר עם המוצץ. מה שאת מתארת הוא די אופייני לגיל. הנכון הוא להחליט על קו מסוים ולדבוק בו בצורה עקבית כל יום. לפעמים דווקא יש מקום לליווי הורי בתהליך ההרדמות בגיל זה אולם תוך הצבת גבולות ברורים ובמרחק (כסא בכניסה לחדר). אם לא תצליחו לבד- פנו ליעוץ מסודר של רופא שינה