קשיי הירדמות אצל תינוק בן חודשיים

שלום, יואבי בן חודשיים. תינוק חמוד אך עם מזג לא קל, סובל הרבה מגזים. מקבל סימיקול להרגעת הבטן בשבועיים האחרונים ואין ספק שזה משפיע והוא יותר נינוח. אוכל באמצעות הנקה בלבד. בלילה- בד"כ נרדם (לאחר "טקס" של כניסה ללילה, אמבטיה, האכלה וכו'...)בסביבות שמונה וחצי, מתעורר בערך בחצות / ב- 01:00 לאכול שוב ואז כל שעתיים וחצי בערך... (בהנחה שאין התקפת גזים). הבעיה היא במהלך היום- הוא לא ישן! הוא לא מצליח להרדים את עצמו, רואים שהוא ממש רוצה לישון והעיניים נסגרות אבל הוא נאבק ובוכה במקום פשוט להרדם. הדרך היחידה בה הוא נרדם- היא על הידיים שלנו. ואז מנסים להעבירו לעריסה- והוא או מתעורר מיד ומתחיל לבכות, או ישן במכסימום 10 דקות ואז מתחיל לבכות (הרבה פעמים מתעורר בגלל אפקט מורו). ניסינו לעמוד לידו ליד העריסה ולהרגיע, לשים לו מובייל שירים, לתת לו לישוןרבע שעה על הידיים ורק אז להעביר- אבל כלום לא עוזר- רק על הידיים. כך זה בד"כ גם בהשכבת לילה- מעטות הפעמים בהן הוא מסכים להכנס לשנת לילה שלא על הידיים שלנו. השאלה היא- האם זה מוקדם מידי להקנות הרגלים? אם נמשיך להרדימו על הידיים הוא לא יתרגל ? איך משנים הרגלים בגיל מבוגר יותר? האם אנחנו עושים משהו לא בסדר/ האם יש אפשרות לעזור לו להרדם שלא על הידיים? תודה

בגיל חודשיים המלצתי היא ל"זרום" עם הילד ולא לנסות לשנות הרגלים. עוד יש מספיק זמן לשנות את ההרגלים בעתיד. החודשים הראשונים של החיים הם חודשים מלאי שינויים פיזיולוגיים תכופים ולכן אין מקום להתעורבויות. סביב גיל 6-7 חודשים ניתן בהדרגה ללמד את התינוק להרדם בכוחות עצמו במיטתו. נושא שעות השינה במשך היום והלילה - חלק מתהליכי ההבשלה ואין מקום להתערב.

שלום, גם לנו יש בעיה דומה, אם כי קשיי ההרדמות הן דווקא לאחר טקס שינה מסודר. בתנו בת חודש וחצי, נרדמת על הידיים (סובלת קצת מגזים וזה מה שהיא צריכה כדי להרדם/לישון) ואנחנו זורמים איתה. נרדמת די בקלות במהלך היום אם כי בלילה, בסביבות 20:30-21:00, לאחר טקס שינה מסודר הכולל אמבטיה והנקה היא מתקשה להירדם. ניסינו הכל, כולל להזיז את האמבטיה לשעות הצהריים, אך דבר לא עוזר. גם כשכבר נרדמת ואנחנו מעבירים אותה לעריסה, היא מתעוררת. היא נרדמת לבסוף לאחר כשעתיים-שעתיים וחצי כאלו, אז ישנה טוב ופותחת פערים של 5 שעות בין הנקות. שאלתי, האם יש משהו לעשות בכדי לסייע לנו וגם לה להירדם ביתר קלות או שזה פשוט יעבור (כמו כל דבר בתקופה הזו...)? תודה מראש חן