שלום
דיון מתוך פורום פסיכואונקולוגיה
עברתי ניתוח לכריתת גידול באגן שהיה שפיר על פי תשובה שהתקבלה ממאיו קליניק. הרופא המנתח לא מסכים עם הקביעה ולדעתו הגידול ממאיר. לכן כרתו בצורה ראדיקלית גם שריר ועצב ועכשיו אני צולעת קלות וכנראה שזה שריד בלתי הפיך. כמובן שבכל מקרה (ממאיר/שפיר) נדרש מעקב אבל אני מפחדת מכל גוש בגוף ויש לי גם פיזית "נטייה" כזאת בעצמות לגידולים אבל למזלי הם איטיים ועד שלא מגבילים מבחינה תפקודית אז אין מה לעשות איתם. מצטערת על האריכות ולא יודעת אם תוכלי לייעץ לי מה לעשות. אני עובדת ומתפקדת אבל הרבה בפחדים. חשבתי שאולי עליי לגרום לעצמי להיות כל הזמן עסוקה כדי לא להתעסק בפחד? או אולי יש לך עצה אחרת? תודה .
אפי שלום, החששות אותם את מתארת אופיניים לאחר גילוי של מחלה ונחלשים בהדרגה ככל שמתרחקים מהאירוע. הפחדים הללו כאשר הם ברמה מתונה שומרים עלינו עירניים וזה החלק החיובי שבהם, אולם כאשר החששות תופסים מקום רב בחיינו ומפריעים בתפקוד כדאי לטפל בהם. יש לקחת בחשבון שבד"כ לפני מעקבים ובדיקות רמת החששות עולה ומתייצבת לאחר מכן. אם את חשה כי הפחדים מפריעים לך לתפקוד פני לטיפול שיוכל להקנות לך כלים להתמודד עימם. התעסוקה בדברים אחרים ושמירה על השגרה כמובן מועילים. בהצלחה, אורית.
מנהל פורום פסיכואונקולוגיה
