חזרה????????????

שלום לך, המצב הנפשי אותו את מתארת שכיח מאד בקרב חולים אונקולוגים. בתקופת הטיפולים יש נטיה לגייס המון כוחות על מנת לעבור את הטיפולים. יש להתמודד עם עיכול הבשורה, ניתוחים, תחילת טיפולים, התארגנות עם המשפחה, התארגנות עם העבודה וכו'.ההתמודדות עם כל אלה דורשת משאבים רבים, כך שלעיתים דווקא בסוף התקופה יש מין ירידת מתח ותשישות. הפרמטר הנוסף במקרה שלך הוא העלאת חשד נוסף בבדיקת המעקב, שבוודאי גרם לחרדה ולשחיקה בכוחות שלך, לאחר שחשבת שה"מלחמה" כבר הסתיימה. לשמחתנו בדיקת המעקב הייתה תקינה כפי שאני מבינה, וזו הייתה בבחינת "אזעקת שווא". טבעי הוא שאחר משבר של מחלה יוותרו חששות ותחושת אי וודאות מסוימת, אך כמו בכל דבר בחיים ישנה שאלה של מינון. אם את חשה כי את בחרדה ובהיסטריה (כפי שכתבת) הנמשכת לאורך זמן ועוצמותיה מפריעות לך בתפקוד היומיומי, אנא פני לאיש מקצוע כדי להעזר. כמעט בכל בית חולים ישנו פסיכולוג רפואי שתפקידו לעזור במקרים כאלה. בררי בבית החולים בו טופלת. אשמח לעזור בכל דבר נוסף. אורית.