תשישות, אפטיות וושינה מרובה

דוקטור יקר, אמי היקרה, כיום בת 80, נמצאה כסובלת מבעיות זיכרון כבר לפני כ- 12 שנים. לפני כ-5 שנים הוגדרה כתשושת נפש ע"י פסיכוגריאטר. חשוב כי אציין שאמי אנלפביתית והאבחנה נעשתה על סמך שיחה עמה ועם בני המשפחה. עד לפני כחודש התהלכה, לאט, בעזרת הליכון. וניהלה שיחה עניינית עמנו, אם כי לרוב לא ביוזמתה. לפני כחודש נעשתה חלשה מאוד, אפטית וסבלה מחום גבוה. בעקבות בדיקות דם, אובחנה כסובלת מדלקת בשתן. אמי אושפזה, למשך שבוע, בביה"ח לצורך מתן אנטיביוטיקה ונוזלים דרך הוריד ושוחררה. במהלך השבועיים מאז השחרור, עדיין חלשה מאוד, אינה מסוגלת אפילו לעמוד בכוחות עצמה (סובלת גם מפריקת כתף שאינה ניתנת לתיקון), אוכלת מעט (על ידנו), אינה מתקשרת עימנו וישנה כמעט כל היום. שנתה חזקה מאוד וכשמדברים עימה או מבקשים שתפקח את עיניה אינה מגיבה. בבדיקות הדם שנעשו לפני כשבוע יש שיפור, אך אנחנו מודאגים וחרדים מאוד לשלומה. שאלתי היא האם לדעתך זה קשור לאלצהיימר? או לבעיה אחרת? ומה לדעתך כדאי לעשות ולמי לפנות? תודה מראש.

לריקי שלום רב, שכיח מאד שחולים במחלת אלצהיימר (או דמנציה אחרת) חווים נסיגה משמעותית ביכולתיהם ובתפקודם. כדי לתת תשובה לשאלה מה קורה עם אמך -- צריך לבדוק אותה, לברר אם קיימת עדיין מחלה זהומית פעילה, או פגיעה אחרת, למשל ברמת המלחים בגוף או בתפקודי כבד או כליה. רופא המשפחה הוא מקום טוב להתחיל את הברור. לחליפין ניתן לפנות לנוירולוג. בברכת בריאות, כרמל ערמון