לאבא שלי יש דמנציה וקשה לי לקבל את זה
דיון מתוך פורום אלצהיימר
שלום רב. שמי רינת ויש לי שאלה הרופאים קבעו שלאבא שלי יש דמנציה הוא גר בבית אין לו מטפלים זה דמנציה קלה הבעיה שלי אישית מאוד קשה לקבל את זה אני מטבעי בחורה שמחה ולבבית אוהבת את החיים אבל מהרגע שנודע שלאבא שלי יש דמנציה אני שוכבת במיטה ולא מפסיקה לבכות קשה לקבל את זה. אני נמצאת בטיפול תרופתי אני גם בגיל המעבר לא נשואה אני עוברת כרגע שינוי תרופתי דיברתי עם הרופא והוא אמר לי שזה יקח זמן עד שזה ישפיע. חוץ מזה כמה שמנסים לתמוך בי קשה לי אני גרה עם ההורים אין לי כרגע כסף לדירה משלי אני חיה על ביטוח לאומי לא עובדת וכל מה שנשאר לי זה לשבת בבית ולהתעסק עם הדמנציה של אבא שלי. אימא שלי קיבלה את זה מאוד קשה היא עצבנית מוציאה עלי את העצבים וגם עליו היא מטפלת בו כרגע הרופאה קבעה שהוא לא צריך מטפל או מוסד או משהו כזה הוא כן מזהה אותי ומזהה דברים אבל גם שוכח דברים המצב של אבא שלי קשה לי מאוד שזה ממש מכניס אותי לדיכאון איך מתמודדים במצב כזה גם בנוסף לטיפול כעזרה עצמית? איך אני יכולה להרגיע את עצמי ולקבל את המצב ולא לשכב במיטה ולהתעסק בהורים שלי בלי סוף כי זה מוביל לריב בינינו. הייתי שמחה לדעת כעזרה עצמית אפילו טיפ קטן מה אני יכולה לעשות כדי להקל על עצמי ולחזור לחיים השמחים שהיו לי לפני שזה קרה לאבא שלי? אני ממש מודה לך יום נפלא
לרינת שלום רב, אני מצטער מאד שנקלעת למצוקה משולשת. פני להתיעצות אל: עמותת עמד"א - מצאי ברשת סניף או איש קשר הקרוב למקום מגורייך. יתכן שיש קבוצת תמיכה לבני משפחה של חולי דמנציה. העובדת הסוציאלית במסגרת קופת החולים. המשיכי לשוחח עם רופאייך על אפשרויות טיפוליות נוספות. בברכת בריאות, כרמל ערמון
מנהל פורום אלצהיימר
