אקסלון

שלום לפרופ' כרמל, אבי בן 83 נוטל קפסולות של אקסלון 3 מג' בגלל מחלת אלצהיימר 2 קפסולות ביום במשך 3 שנים. אני מתלבט אם להמשיך לתת את התרופה. שמעתי מספר תשובות ועדיין אין לי תשובה שמניחה את דעתי: 1. התרופה מזיקה בשלב מסויים של המחלה ולכן יש להפסיק. 2. התרופה לא עושה כלום בשלב מסויים של המחלה ולכן יש להפסיק. 3. התרופה עוזרת ומעקבת את התפתחות המחלה ולכן רצוי להמשיך. אודה לדעתך בנושא. בברכה, יצחק.

ליצחק שלום רב, חרף מנהגי שלא לתת עצות טיפוליות ספציפיות בפורום -- יש מקום להכליל את שאלתך, ולכן לענות עליה, בגלל חשיבותה העקרונית וקיומו של סיכון. להווה ידוע, שבמחקרים הקליניים של תרופות מסוג דונפזיל וריבסטיגמין הפסקת התרופה בתום תקופת הניסוי לוותה בצניחה מהירה, תוך שבועות ספורים, ביכולות של הנבדקים, בממוצע. עשו זאת אז (א) כי לא ידעו בוודאות שזה מה שיקרה ו(ב) רצו לדעת אם השפעת התרופה היתה תסמינית [אזי צפויה צניחה עם הפסקתה] או ששינתה את מסלול המחלה [אזי יש סכוי שלא תהיה צניחה מהירה עם הפסקתה]. מאז ראיתי לא מעט חולים שהפסיקו את התרופה על דעת עצמם או על דעת רופאם האחר, כי "לא משפיעה" ותוך שבועות מספר היו במרפאתי כי "מצבם החמיר." לא הבינו, שהתרופה שפרה איך מצבם היה נראה לולא היו נוטלים את התרופה, וכי אף אם בטוי מחלתם החמיר -- היה מחמיר יותר ללא התרופה. לכל כלל ישי יוצאים מן הכלל, ויתכנו אנשים שעליהם לתרופה באמת אין כל השפעה, ואולי אפילו מחלתם אינה מחלת אלצהיימר, ואשר בהם אין סכון להפסקת התרופה. לרוב מסוכן לנסות לברר הדבר על ידי הפסקת התרופה, כי החזרתה לאחר החמרה לרוב אינה מחזירה את האדם למקום אותו עזב. לבסוף אציין, שבמחלה שאופייה להתקדם יכול אדם להגיע למצב שאינו מבין דבר, אינו מתקשר, ואינו מתפקד כלל -- ואזי לתרופות שפותחו לסייע בשלבים המוקדמים ושלבי הביניים של המחלה כבר אין מה להציע. אם אתה הוא זה שכותב ומתלבט --- נראה שאתה רחוק מאוד משלב מתקדם זה. בברכת בריאות, כרמל ערמון