מ

בפתיחת החזה הניתוח המעקפים, מרווחים את שני שולי החתך בעצם החזה, כך שניתן יהיה לחשוף את הלב.חגורת הגפיים העליונה ורוב הצלעות מחוברים לעצם החזה, ובעת הזזת שוליה הם מוזזים גם הם לצדדים. העצבים המעצבבים את הידיים מהלכם מאחור, ואינם כלל בשדה הניתוח. היות והכלוב הגרמי של בית החזה נפתח, הרי העצבים המונחים עליו נמתחים מעט, ומייד בסיום הניתוח, כאשר בית החזה שב לקדמותו, המתיחה חולפת. אצל רוב החולים המתיחה הזו נסבלת היטב, ללא תופעות לוואי בעצבוב היד, אצל מיעוטם יש תופעות שונות. בעיקר תחושת נימול, אך לעיתים אף קשיים בהזזת היד. התופעה קרויה Brachial Palsy , ראיתי אותה בדרגות חומרה שונות מספר פעמים. בכול המקרים שאני ראיתי, לאחר זמן(ימים, שבועות) ההפרעה חלפה לגמרי. לפני שנים רופא משיקום אורטופדי בדק קבוצה גדולה של חולים לאחר ניתוח לב בבדיקות של EMG , דומה ל א.ק.ג. של שרירים. בבדיקות אלה, הרגישות הרבה יותר מבדיקה רגילה של רופא, הוא מצא הפרעות מסוג Brachial Palsy בכול הספקטרום, דהיינו - גם הקלות ביותר.לממצאיו, 30-40% מהחולים שעברו פתיחת חזה הראו הפרעה בידיים, בדרגות שונות. רק את החמורות אנו מסוגלים לראות. כך שמה שאתה מתאר הוא בד"כ מהקבוצה של המחלימים הסובלים מ- Brachial Palsy . אין טיפול ספציפי, הזמן מרפא.לעיתים מוסיפים פיזיוטרפיה, לא לשם החשת ההבראה, על זה אי אפשר להשפיע, אלא לשם שמירה על השרירים והמפרקים ביד עד שהתופעה תחלוף. בנוסף ישנם מקרים נדירים מאוד שהידיים של החולה נוטות להתחלק משולחן הניתוח, ואז תומכים אותן. נתקלתי במצב כזה פעמים מועטות בהן שייכנו הפרעה בידים לתמיכה הזו, אך רק נתקלנו במצב זה בצד אחד בלבד.כך שאם אביך כרגע רק ימים ספורים אחרי הניתוח- אין מה לעשות, אך ההפרעה חולפת לבד. כך שאני מצפה להתאוששותו ההמשך, ללא טיפול ספציפי. רפואה שלמה.