שלום פרופ' סמולנסקי

שלום מירה, מסתמי הלב התותבים מיוצרים על בסיס שתי גישות שונות: האחת,על בסיס המסתמים הנמצאים בלב חיות, כמו מסתמי הלב של חזירים, או מסתמי לב המיוצרים על בסיס קרום הלב (הפריקרד)של עגל.אלה מסתמים הנראים ומתפקדים ממש כמו המסתמים המקוריים אותם הם מחליפים,בתקופה לפני שחלו.בהכללה נקראים "מסתמי לב ביולוגים".יתרונם: כמו המסתמים המקוריים הם עובדים שקט, לא שומעים אותם,ואינם דורשים דילול דם, דהיינו את התרופה המדללת הנקראת קומדין.חסרונם:משך חייהם מוגבל. יש להם בלאי. ניתוחי לב חוזרים אז צפויים לאחר 10-20 שנה. הגישה השנייה היא מכאניסטית לגמרי: בונים מסתם על פי עקרונות מכאניים, המכוון את הזרימה רק לכוון הרצוי. החומרים מהם הוא בנוי חזקים מאוד, ולכן אין לו בלאי משמעותי. ניתוח חוזר לא צפוי ברוב המקרים. חסרונו: הוא דורש תרופה לדילול דם, הקומדין. יש לא צליל של תקתוק עדין, אשר רבים כלל אינם שומעים אותו, ולאחרים הוא נחשב מיטרד. שני סוגי המסתמים טובים באותה מידה, ןהבחירה ביניהם היא בעיקרה לפי נכונות החולה לקבל עליו את המשמעת של הצורך בלקיחת הקומדין, תוחלת החיים המצופה של החולה: בחולים מעל גיל 65, מקובל להמליץ במקום ראשון על מסתם ביולוגי. חסרון הבלאי שלו לא יתבטא ברובם, והיתרון של חיים ללא קומדין לוקח. אלא שלחלק מהם יהיה בהמשך גם דופק לא סדיר, פרפור עליות, ואז הם יקבלו קומדין בכ"א. בחולים צעירים יותר, שאינם מעוניינים לחיות עם המחשבה שצפוי להם ניתוח חוזר בעתיד, מומלץ במקום הראשון מסתם מכאני, למרות החיים עם קומדין.בהקשר זה לציין שאפילו אם יזדקקו לניתוח חוזר, הסיכון בו אינו גדול.וכן: הסיכון של סבוכי הקומדין למשך נניח: 10-15 שנים, הינו בערך כמו הסיכון של ניתוח חוזר. בגילך ההמלצה המקובלת היא מסתם ביולוגי. בד"כ לא תזקקי לקומדין, ותמשיכי את חייך כמו כול איש רגיל שלא עבר ניתוח.