ניתוח מעקפים

השלומות, יש מספר שאלות עקרוניות לברר בקשר לניתוחי מעקפים,להבנה מעמיקה יותר: - מה היא התמותה הניתוחית הצפויה בניתוח? היום רוב המנתחים המיומנים יוכלו לספק בניתוח מתוכנן(לא דחוף, ללא גורמי סיכון קשים אחרים),בשיטה הרגילה הכוללת פתיחת חזה מלאה ושימוש במשאבת לב ריאה, סיכון של כ-1%, ואף פחות.ניתוח על לב פועם לא מציע סיכון נמוך יותר, אך בד"כ החולה יקבל פחות מעקפים. -האם החולה מקבל מעקפים לכול אחד ואחד מעורקיו החסומים? שאלה מקוממת, הרי ברור שאם כבר עושים ניתוח לב, המנתח צריך להתייחס לכול הבעייה. אז זהו, שלא.מנתח אשר ממוצע המעקפים בידיו הוא 3 (פלוס מינוס קטן), יתן לפי הסקרים הגדולים(מחקר ה:Syntax ) רק כ:65% טיפול מלא! הבעיה שאינך יודע מה ממוצע המעקפים למנתח עמו אתה משוחח. כול אחד יצהיר שהוא "עושה מה שצריך, סמוך!".העובדה היא שממוצע המעקפים לחולה אצל רוב המנתחים בארה"ב ורוב המנתחים בארץ הוא 3 .רק מיעוט קטן מנתח עם ממוצע מעקפים לחולה מעל 4. -האם יש שימוש בעורקי החזה הפנימיים(הממריות) לרוב ההשקות? זה עדיף, ורוב המנתחים עושים זאת. -האם משתמשים בטכניקה של לב פועם ללא משאבת לב ריאה? ישנם עשרות אם לא מאות מאמרים על היתרונות העצומים הגלומים בשיטה זו, החוסכת את סיבוכי משאבת לב ריאה. זה היה לפני 10-15 שנה. אף אחד מהיתרונות הנטענים לא הוכיח עצמו, אך זה שמספר המעקפים נמוך יותר, ובהתאם גם חזרת התעוקה שכיחה יותר, נשאר חסרון גדול. מאידך, הטכניקה של משאבת לב ריאה השתפרה, ורוב חסרונותיה היום בטלים בשישים. בסיכום: ללא משאבת לב ריאה: פאסה, לא מומלץ. -הטכניקה האנדוסקופית עובדת בניתוחי מסתמים. בכירורגית מעקפים היא נכשלה לגמרי. אולי בעוד שנים, עם הדור השלישי או הרביעי של הרובוטים היא תחזור, בינתיים: יוק! כך כפי שאתה מבין: המלצתי להתרכז בעיקר ולא בטפל. שיהיה בהצלחה פרופ' סמולינסקי