אובדן הריון
דיון מתוך פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי
שלום, לפני שלושה ילדתי תאומים בשבוע 24, לאחר הריון לא קל עם הדבקות ראשונה ב CMV בשבוע 8 והדבקה של אחד העוברים שהתגלתה בבדיקת מי שפיר בשבוע 22. לאורך כל ההריון התלבטנו לגבי הפלה התייעצנו עם מומחים וחיכינו לבדיקת מי השפיר על מנת להחליט מה לעשות, וגם הבדיקה הזאת השאירה אותנו מבולבלים מאד כאשר עובר אחד נדבק והשניה לא. לאחר שבועיים בהם אנו שוב מתרוצצים בין המומחים החלו צירים וירידת מי שפיר ובלילה - שגם הוא היה טראומתי עם התעלמות של האחות במחלקה, ילדתי שני פגים קטנים, הזכר נפטר למחרת והקטנה החזיקה מעמד שבועיים עם סיבוכים קשים של דימומים מוחיים בדרגה 4, ונפטרה לפני שבוע. בכל התקופה הייתי חזקה מאד, אבל בשבוע האחרון אני פשוט מתפרקת, בוכה כל הזמן, עצבנית, רבה עם בעלי (מסכן) מה עושים ולמה לצפות?
שלום לך. אני מצטערת כל כך לקרוא על התקופה הקשה שעברתם ושעודכם חווים. את כותבת שאת מתפרקת. עברת חוויות קשות ומתסכלות ביותר, ותחושות ההתפרקות, הכאב, הכעס והבכי, הן תגובה נורמאלית למצב לא נורמאלי. לא נורמלי לאבד כך הריון, ללדת בלידה טראומטית ולחוות אובדן של פגים. למה לצפות? קשה להגיד כי אצל כל אחת זה קצת אחרת. בגדול, כל תגובה היא לגיטימית, אך אם את מרגישה שהיית רוצה להעזר בליווי מקצועי, זו גם אפשרות. לא כי התגובות לא נורמליות אלא כי הן כואבות וקשות. חשוב לי להגיד שזה זמן שבו כדאי שתאפשרי לעצמך, לנוח, להיות עם עצמך, לא להתחשב בצרכים של אחרים (לא לרחם על בעלך), אלא לנסות לחיות מדקה לדקה משעה לשעה מיום ליום ולראות איך את עוברת את העתיד הכי קרוב בצורה שתקל עליך כמה שיותר. מקווה שיש סביבך אנשים שעושים לך טוב או לפחות מנסים. המשיכי לכתוב ואשמח לחשוב אתך על פתרונות אם יהיה צורך. יש כאן הרבה חברות שעברו למרבה הצער דברים קשים ויוכלו אולי לתרום גם מנסיונן. בינתיים, שיהיה המשך שבוע קל ככל שניתן. מחזקת את ידייך. גילי
שלום, אני כל כך מבינה אותך. אני אחרי הרבה טיפולי פוריות, סוף סופ נכנסתי להריון.היתה לי רביעיה. היתי בהלם אבל עדין שמחה שבהריון. עשיתי דילול בשבוע 13 לתאומים. היו לי בעיות עם ברזל וחיידק. קיבלתי תרופות. אחרי דילול היו לי דימומיםב. בית חולים בדקו אותי ואמרו ש עברים בסדר גמור. אז נרגעתי טיפה.אחרי דילול הרבה זמן הרגשתי טוב עד שעוד פעם התחילו דימומים. ופה הםנה אותי לבית חולים ואמר שיש סיכוי יתפתחות לידה מוקדמת. ושוב בבית חולים(תל השומר) אמרו לי שהכל בסדר ושיחררו אותי. אני שונאת אותם, הם הרגו ילדים שלי. בית חולים אחי גרוה שהייתי בו.בשבוע 23 הלכתי להשות בדיקה שגרתית ומצאו לי פתיחה של 2 ס"מ.לקחו אותי באמבולנס לתל-השומר. הם אמרו שאין לי זמן ואני צריכה להחלית או שלעשות הפלה או לשים תפר ולראות עם אני אוכל להחזיק מעמד לםחות עד שבוע 28. כי לפני זה סיכוי חלש שעוברים ישרדו. ברור שעשיתי תפר כי כל כך קשה השגתי הריון הזה. אבל אחרי תפר התחילו צירים. הדביקו אותי למכשיר שבודק צירים ועשו לי עירוי של מגנזיום כדי להפחית צירים. לא עזר, צירים רק התגברו. ואז אמרו לי לעשות הפלה אחרת יוולדו לי פגים עם כל מני בעיות. הם מאוד לחצו עלי. ובסוף עשיתי.זה היתה כמו לידה רגילה. כש ילדתי אותם, הציעו לי להסתכל עליהם. אני הסתובבתי הצידה.אני לא רציתי להיותת רציתי למות באותו רגע.עד עכשיב אני לא התאוששתי.זה כל כך קשה נפשי. בעלי תמח אותי כמה ימים ואכר כך נגמר לא סבלנות עלי. הוא רק מתעצבן כשאני בוכה. הייתי אני עדיין לא יכולה להרות. זה מדכא אותי. הייתי אצל פרופ עמי עמית ולא הצלחתי להרות עם הטיפולים שלו. שיטה שלו ממש מוזרהץ. לא אהבתי רופא בכלל. אני מחזיקה אצבעות עבור כל הבנות כמונו ושהכל יהי בסדר ואנו עוד נביא ילדים לעולם ונהיה מאושרות.
מנהלי פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי
