אם זה יקרא שוב מה אני יעשה??
דיון מתוך פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי
היי, אני דניאל אני בת 24 נשואה כשנה ויוצאת עם בעלי כבר כמעט 10 שנים לפני כחצי שנה בערך נכנסתי להריו הראשון שלי כל כך שמחתי לא היתה מאושרת ממני אבל אז בשבוע ה 9 לא היה דופק לעובר! למזלי נקלטתי להריון אחרי 4 חודשים, עכשיו אני בשבוע ה 8 להריון וברוך השם הכל בסדר אבל אני כל כך חרדה להגיע לשבוע ה9, כל הזמן אני חושבת על זה אני בקושי מתפקדת מרוב לחץ לא עושה כלום בעבודות הבית כל הזמן חושבת עם אני נושמת נכון, עם אני אוכלת נכון ,כל כיווץ בבטן אני רוצה לעשות בדיקה לראות שהכל בסדר איך אני ישרוד ככה את התקופה ? אני אפילו לא מאמינה שיגיע הרגע שבו אני יהיה אמא , אני כל כך סקפטית לגבי ההריון, ומרוב פחד אני לא מאושרת דבר שאנשים מבחוץ לא מבינים ואפילו לא מקבלים, מה אני עושה?
היי דניאל הריון לאחר אובדן הוא אכן הריון "אחר" מהבחינה שהוא מלווה בתחושות וחששות הקשורים להריון שאבד, וזה טבעי ומובן. אם את חשה שהעוצמה בלתי נסבלת ופוגעת באיכות חייך, אולי כדאי לך לשקול לקיים שיחות עם גורם מקצועי על מנת לעבור את התקופה. גם טיפול אלטרנטיבי כלשהו אם נעזרת בכזה בעברך, או כל סוג של תמיכה שאת יכולה לקבל ועובדת טוב עבורך, תתאים. באתר "תפוז" יש פורום של "הריון לאחר אובדן". את יכולה לגלוש בו ולראות האם הגלישה תורמת לך. אולי תוכלי לשמוע שם כיצד מתמודות עם תחושות אלה נשים אחרות במצב דומה, וגם תוכלי לשמוע שם סיפורים עם סוף טוב על נשים שמסיימות הריון עם תינוק בריא לאחר שבעברן היה אובדן שכזה. בהצלחה. את מוזמנת כמובן לכתוב כאן תמיד. גילי
גילי שלום, דבר ראשון רציתי להגיד לך שאני משתתפת בצערך על האובדן שהיה לך ודבר שני אני משתתפת בשמחתך על ההריון החדש! לי גם הייתה הפלה בשבוע ה-9 (בהריון השני) ולאחר 4 חודשים היה לי הריון כימי ולצערי מאז לא נקלטתי... לדעתי, בגלל כל החששות האלה שמלווים אותי (זאת רק השערה...) אבל, אצלך זה לגמרי שונה (וכל הריון הוא שונה), אני מציעה לך להתמקד בדברים הטובים ולעשות דברים שגורמים לך להרגיש טוב ולעבור כל יום ביומו. מאחלת לך מכל הלב שתזכי להיות אמא! חיבוקים רומי.