עמימות, בין יאוש לתקווה

אני בשבוע 6 להריון, יש הרבה סימנים לא טובים (דופק גבולי, המטומה, דימום ובטא נמוכה). הרופאים אומרים להמתין משבוע לשבוע, מבדיקה לבדיקה. אבל לא נותנים סיכויים גבוהים. המצב הזה מאוד קשה עבורי, העמימות.מצד אחד מתאבלת, מצד שני לא יכולה להתאבל עד הסוף ולנסות להניח מאחורי. כל פנייה בנפש מרגישה כמו דרך ללא מוצא. להתכונן לרע מכל ולנסות לתפקד בבית (בבית ילדים קטנים). לא יודעת לאיזו תשובה מצפה, בעיקר רוצה לפרוק.