הפסקת דופק שבוע9… עצוב
דיון מתוך פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי
אין מבאס מזה, אין מייאש מזה ואין עצוב. עד שקיבלתי את ההחלטה להיות יחידנית. נכנסתי להריון ספונטני שלא התפתח ועברתי הפלה. בין לבין עברתי הזרעה שלא צלחה. לאחר מכן שוב הריון ספונטני שלא התפתח כלל(כלומר רק שק) ושוב עברתי הפלה(מהגיהנום). אחרי כל הפלה כזו היה לי קשה יותר פיזי מאשר נפשי, למרות שגם קושי נפשי היה. לפני כחודשיים ביצעתי הזרעה שצלחה פעם ראשונה, הייתה לי הרגשה טובה. על פי חישוב הלכתי לרופא לראשונה בשבוע 7+2, בבדיקה אמר שיש דופק ואמר שמתאים לשבוע 6+4(אז התחלתי עם החרדות), היום ביצעתי שוב א״ס שלצערי בישר שכבר אין דופק והכל מתאים לשבוע 7…. ושוב חוזר הניגון רק שהפעם בתחושה חזקה יותר. תחושה של ״אבל למה?״ זה קשה וכואב…. ובעיקר מתסכל :(
שיר יקרה קודם כל סליחה על מענה מאוחר וכן ליבי איתך אובדן אחרי אובדן, זה כאב גדול ומצטבר, ומתסכל, תרשי לעצמך להרגיש, תרשי לעצמך להתאבל, ציינת שאת בתהליך להורות יחידנית - אני מקווה שיש לך אנשים בחייך שאת נעזרת בהם בתקופה קשה זו, שיודעים מה עובר עליך ויכולים להיות לצידך, במידת הצורך כדאי גם להיעזר בגורמי טיפול מקצועיים באופן פרטני או קבוצתי, אלו יכולים להיות עזרה משמעותית בתהליך. זו דרך ארוכה ומאתגרת ואני מאחלת לך שסופה יהיה בהגשמת החלום להיות אמא.
מנהלי פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי
