שלום מנסה לחיות-מהפלה יזומה שבוע 7-8

אני בת 28 עוד מעט חיי ירדו לגמריי לדיכאון. רק עכשיו אני מתחילה לעקל את האובדן. לא היה בא לי להתעסק בזה עד עכשיו. רציתי להמשיך לחיות כפי שחייתי עד אז. אבל אני פשוט לא מצליחה כאילו יש עליי אות קלון. אין לי מה לעשות ואני מרגישה ממש עצובה כל הזמן. חייתי עד הרגע הזה כמישהי מאושרת וחברותית והכרתי את הבחור שהכניס אותי להריון מאהבה. שנינו רציתי להתחתן ולהביא את הילד/ה לעולם למרות התנגדות הסובבים לי (הורי) כמי שאינה עבדה בצורה מסודרת וניהלה חיים נורמאליים.. זה מאוד הרתיע אותם למרות שהייתי בת 27 שאביא ילד במצב שלי (רווקה וכו') לעולם. קשה לי לתאר את המצב לעומק כי אני בסערת רגשות מאז המקרה. הזה אני לקחתי חיים לילד/ה שלי ללא מחשבה נוספת. אני לא רציתי לעשות הפלה וההריון לא היה יזום אבל הייתי יכולה להתמודד עם זה ולהתרגל להריון-ולרעיון. אני בטוחה בזה. הוריי היו מאוד נגד ולא נתנו לי צ'אנס לצערי לא חשבתי יותר מידי אז ופשוט הגעתי לביה"ח ביוזמתם ולא להגיד שזה היה לי פשוט. ניסו לשכנע אותי שם להפיל ואני הייתי מבולבלת מאוד בדעה שלא אני לא רוצה להפיל. והמילים שלהם.רק המילים לבסוף שיתקו אותי ועשיתי את הניתוח. הכל באותו היום. היתה לי תקופה של חודש -4 חודשים טובים ורק לאחר מכן קלטתי למה לא הייתי צריכה לעבור את ההפלה אני מאוד עצובה,ללא תקווה בכלל ועם מחשבות אובדיות רבות. לא זכורה לי תחושה של שמחה אמיתית מאז ההפלה ואין לי רגשות חיוביים. אני לא רוצה שירחמו עליי אז אני לא מדברת על זה ממש. אני רואה נשים חזקות כמו שהייתי או הייתי רוצה להיות בנות גילי ומקנאה כל כך.במצבן. אני יכולתי להיות במקום אחר לגמריי בחיי. גם פעם היו לי מצבי רוח אבל ידעתי שיש תקווה היום אני שבורה לגמרי. האם יש לי עוד סיבה לחיות? אני מנסה להאחז במשהו אבל דברים מתקלקלים לי ונעשה לי אוול עוד יותר גדול. הלוואי שיש קבוצה או מישהי שנוכל לדבר על זה .אין לי סבלנות להגיע לטיפול פעם בשבוע. אני רק צמאה לאהבה אמיתית.

הי יעל, הסיפור שלך מאוד נוגע ללב ואני יכולה רק לחזק אותך ולהגיד שאת רק בתחילת חייך- אני בטוחה שההחלטה שעשית תלווה אותך עוד הרבה אבל למדת ממנה ואני בטוחה שבהריונות הבאים שלך את תהי שמחה ומאושרת ויהיו לך עוד ילדים יפים ובריאים. אל תהי מיואשת. יש המון סיבות להמשיך קדימה ויש לך הרבה למה לצפות- אהבה גדולה, זוגיות, משפחה. את בגיל הכי יפה. ואני בטוחה שעוד כמה שנים הזכרון הזה יהיה אמנם עצוב אבל מרוחק. תהי חזקה ואני בטוחה שהעולם יאיר לך פנים.

מאז שפרסמתי את ההודעה כאן משהו אצלי נפתח והשתחרר.. נבע כנראה מלמעלה..או מהשיתוף לא ברור,אבל תודה לאל! אני מרגישה ממש טוב. כמו מלפני אבל יותר לכיוון החיובי. אז קראתי את מה שכתבת לי ואני מודה לך. אני לא אלך לטיפול אני נפגשת עם כמה אנשים שמלווים אותי בתקופה הזו. והם הרבה יותר טובים מטיפול. ניסיתי את זה בעברי ולי זה לא מתאים בכל מקרה. אז היה לי משתלם לשתף כאן. אולי זה מרפא. תודה לך ולכולן. היה לי מעניין לדבר בכל מקרה עם מישהי שעברה הפלה אם ישנה מישהי שהיתה מעוניינת לדבר איתי כדי לשתף אשמח. יעל

גם אני עשיתי הפלה מתוך סערת רגשות, אני סובלת מהריונות מאד מאד קשים שכוללים אשפוזים רבים ונכנסתי לדכאון בהריון עצמו, המצב שלי שונה מאד, כי אני כבר עם שני ילדים ונשואה, אבל אבל הוא אבל. גם אצלי זה היה שכנוע מאסיבי של הוריי שטפטפו לי רעל לאט לאט ומאז כבר 3 חודשים אני לא אותו דבר , למרות אני חשה שיפור יש לי עצה ענקית בשבילך יש פסיכולוגית מדהימה שמתמחה בזה - את מוכרחה לללכת אליה כי אחרת את רק תשקעי יותר עמוק, אל תתביישי, אל תשקעי קחי עצה ממי שעוברת אותו דבר קוראים לה גדית והיא מדהימה פשוט מדהימה 054-7994786