חסימה בקנה נשימה

שלום, עברתי הריון קשה מאד בשל "ריבוי ניכר של מי שפיר" היה ברור כי לתינוק חסימה בושט והוא ינותח לאחר הלידה, על מנת "למשוך" כד שיהיה כמה שפחות זמן בפגיה עברתי ניקוז של מי שפיר ושמירת הריון ארוכה. ירדו לי המים בסוף שבוע 34 כשכבר לא יכלתי "לסחוב" יותר, יותר מ-10 ליטר מים. בחדר היולדות התהפך התינוק למצב עכוז ולכן נאלצתי לעבור ניתוח חירום. לאחר שנותק חבל הטבור החל הדופק שלו להדרדר והסתבר שקנה הנשימה שלו חסום . כל נסיונות ההחיאה שבוצעו בו נכשלו. היום 5 שבועות אחרי, אני לא מצליחה להבין למה סבלתי כ"כ (המום נוצר כבר בשבוע 5 להריון). הגוף שלי נראה נורא ואני כ"כ רוצה תינוק שלי. יש לי 2 ילדות מדהימות וזה מה שמחזיק אותי. לצערי, אני צריכה להמתין עד הריון חדש בגלל הניתוח. החלטתי לקחת את כל חופשת הלידה כדי להחלים גם פיזית (הגעתי לגודל מטורף) וגם נפשית. תמיד אמרו לי שמכל דבר שאני עוברת אני צריכה לקחת משהו לחיים, מה אני צריכה לקחת מהחוויה הזו?