אובדן הריון שבוע 18
דיון מתוך פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי
אושפזתי בשבוע 14 להריון עקב דימום,במהלך האישפוז תפרו לי את צוואר הרחם עקב פתיחה והייתי בשמירה מלאה,מרותקת למיטה שמותר לי לרדת למקלחת פעם ביום בלבד.מבחינתי עשיתי הכל,הייתי ממושמעת להנחיות אבל הרגשתי כי לא מקשיבים ולא באמת מתייחסים לתלונות שלי על הפרשות מרובות,כאבים (שאני הגדרתי ככאב בטן כי לא ידעתי להגדירן כצירים-זהו הריון ראשון שלי.) ביום שבת האחרון סוף שבוע 18 ,העובר היה ללא דופק ונאלצתי לעבור הפלה וגרידה.האובדן גדול ,הימים קשים עלי כי כל הזמן אני משחזרת את הימים האחרונים באישפוז בהם הרגשתי שלא מתייחסים לתלונות שלי ולא ממש מטפלים במצב,יותר מכך לעבור את ההפלה ,לחוות את הצירים הכאבים ולבסוף להוציא עובר מת,זה כאב בלתי נתפס.התמונות מהאירוע כל הזמן מול עיניי ולא נותנות לי מנוחה לרגע.בעיקר שמכניסים את העובר לקופסא.... איך מתמודדים עם זה?איך מצליחים להמשיך?הפחד גם לעתיד מכיוון שלא קיבלתי הסברים או תשובות לאירועים באישפוז שהובילו לסוף הטרגי כי גם הרופאים ללא תשובות רק מגבירים את החרדה הפחד והתיסכול...כשאני חושבת על ההריון הבא.... ניגשתי אתמול לדבר עם אשת מקצוע,לשחרר קצת כאב ...אך כלים להתמודדות לא ממש קיבלתי. איך עושים את זה????אני כל הזמן בוכה,גם עכשיו שאני כותבת כאן.
היי רונית משתתפת בצערך, אני עברתי לידה שקטה לפני חודש בשבוע 22 אני אשמח לעזור לך את יכולה להתקשר אליי מתי שנוח לך 052-8020962
מרגש לראות שבתוך הכאב שלך את מוצאת מקום להזמין חברה אחרת לחלוק אתך את כאבה. מחמם את הלב. גילי
רונית היקרה. התיאורים שלך כואבים ועצובים. אני משתתפת אתך בצער של מה שעברת וברגשות שאת עדיין עוברת. לצערי הרב מאד מאד מאד, אין כלים או דרכים להפחית את הכאב הגדול הזה :( נפשך וגופך (בסדר הזה מבחינתי) עברו טראומה בלתי נתפסת וקשה לעיכול, שמעוררת כאב שאין דומה לו. את לא תמשיכי להרגיש כך כל הזמן, אבל התקופה הקרובה תהיה מלווה בהרבה כאב ובכי, ואלה מלמדים על עוצמת החיבור שלך לעובר ועל רצונך הבריא והעז להיות אם. אני מציעה לך לא לצפות שאשת המקצוע אותה פגשת תקל על הכאב, אלא תהיה אתך בשצף של הכאב והזכרונות מהאירוע. בהדרגה, תוכלו לקיים תהליך מאורגן יותר של עיבוד והתחזקות. את מוזמנת לשתף כאן, ולגייס סביבך כמה שיותר תמיכה, מרחב ומקום לפרוק בו את תחושותייך לא שיפוטיות וללא הרגשה שאת צריכה לחזור לשגרה מהר. אנחנו אתך. גילי