פתאום נפלו השמים
דיון מתוך פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי
בת 27 הריון ראשון, אני נשואה 3 שנים וחכיתי לסיום התואר השני של בעלי כדי להרות, זה הלך מהר, 3 חודשים הייתי מרותקת למיטה עם היפראמזיס- בחילות והקאות קשות שהצריכו פרמין ואינפוזיה מדי פעם. השקיפות העורפית היתה מעולה כדברי הרופא, הבחילות החלו לחלוף והתחלתי להיות מההריון , אתמול בשבוע 16 בבדיקת הסקירה המוקדמת התברר שהעוברית לוקה ב2 מומים קשים שכל אחד לעצמו מהווה סיבה להפלה. אני חוששת מההפלה ומה שכרוך בכך, מה גם שהתורים לבירור (למען ילדי הבאים בע?ה) בקופת חולים ארוכים ואני נאלצת לבחור בשר?פ. לא קל, בשורות טובות לכולן
מיה היקרה הצטערתי לקרוא על הגילוי הקשה שהפיל את השמיים שנשמע שקודם לכן רחפת בהם בשמחה שלב ההחלטה והתהליך עצמו מעוררים כמובן שאלות וחששות. תוכלי אולי להיעזר בבנות שעברו פרוצידורה דומה כאן. חשוב שתבחרי לבצע את התהליך במקום שרגיש למצב שמתרחש, ושיכול לתת לך גם יחס נעים ולא רק את האלמנט הרפואי. נסי לקחת לעצמך כל עזרה ותמיכה שתוכלי בתקופה זו, ואל תמהרי לחשוש מהתהליכים המאוחרים יותר כמו הבירור הגנטי. נסי לעבור צעד צעד מבלי להרגיש שאת צריכה לפתור את כל הדילמות והבירורים כעת. את מוזמנת לשתף כא בתחושות הפיסיות והרגשיות שילוו את התהליך. שולחת חיזוק מכאן. גילי
מנהלי פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי
