לא יודעת אם זה בגלל ש'קיבלתי' היום, בפעם השניה מאז

ה'לידה השקטה'. אבל אני ממש עצבנית וחסרת שקט. מהסיבות המוצדקות ומאלו שלא. אפילו נזכרת בדברים שקרו לפני כשבוע ומתעצבנת בתוכי. אבל היום בעיקר!והעיקר הוא מזה שבעוד כשבועיים יש 'בריתה' לבת של חברים טובים. הבת הגדולה שלהם בדיוק באותו הגיל (יומיים מעל) של ביתי הבוגרת והתינוקת שלהם נולדה שבועיים וחצי אחרי "השקטה" שלי.וגם את זה בעלי גילה כשהתקשר כד"א לשאול לשלומו. לרגע נראה היה שהתחמקו מאיתנו. מקשר מאוד קרוב שהיה בעבר הקשר הפך לקשר של מחשבות. בבוקר ראש השנה קיבלתי ממנה/מאישתו בטלפון הודעה ובה כתבה: " יקרה, שתהיה לך שנה טובה, של אור ושמחה, הנאות ובריאות. אוהבים: אנחנו!"... - כאילו עד כדי כך?!!! עד לפני לידתה כל ההודעות שלה היו נגמרות בשמם ופתאום זה "אנחנו". כאילו עצם ההסתרה של פרטי ושם התינוקת החדשה שלהם, אמורה להקל עלי??? הלא זה עושה בדיוק ההפך. לפחות היתה כותבת את שם משפחתם ולא "אנחנו". כשבעלי התקשר אליו בערב בחג לאמר חג שמח החבר ידע אותו כי הם עורכים בריתה בחודש הבא. כבר ידעתי את בעלי שיש מצב גדול שלא אגיע כי לא יודעת אם מסוגלת כרגע לעמוד בסיטואציה שכזו. אבל היום-אחרה"צ שלחה לי שוב smsובו שאלה לשלומי, כתבה שהיא מתגעגעת והציעה שנגיע אליהם והבטיחה שתכין עוגה טעימה. האמת, לא הגבתי, לא ידעתי מה ואיך. מצד אחת גם אני מתגעגעת, גם הבנות שלנו מתגעגעות ושואלות האחת על השנייה. אבל אני, אני לא מסוגלת, קשה לי עם התינוקת שקיימת, מין הסתם אי אפשר להגיע בלי מתנה ורק המחשבה על ללכת לשילב לשם מתנה לתינוקת בת חודש עושה לי צמרמורת. איך יוצאים מזה??? (סליחה על האורך!)

רק רצתי להגיד לך מבינה את הרגשה שלך . שקשה לך ללכת לבריתה בת דודה שלי בעלי ילדה ואני מרגישה שלא מסוגלת ללכת לברית מקווה שזה יעבור לנו ההרגשה הלא טובה אזהות ! ושתיהיה לך שבת שלום !

תודה על ההבנה! מאחלת גם לך שבת שלום, חוזק ובשורות טובות!!!

הלוואי והיתה לי האפשרות לשכנע את בעלי שלא ללכת גם. הוא בדעה קשה ושהוא לא ילך בכייף אבל הוא חייב, לא נעים לו, בכל אופן עבר זמן, כך הוא אומר.