דכאון אחרי הפלה
דיון מתוך פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי
לפני חודשיים עברתי הפלה טבעית. בשבוע השמינינ להריון לא נמצא דופק אצל העובר ולאחר שבוע החלה הפלה טבעית שהסתיימה בגרידה. מאז ההפלה אני עצובה כפי שלא הייתי מעולם. אני בוכה המון ומתפרצת על בעלי ובעיקר מציפה אותי תחושה נוראה של קנאה וחסר פרגון לכל הריונית שבה אני נתקלת. בעיקר מרתיחה אותי גיסתי שאצלה הכל מסתדר כמתוכנן ובניגוד אליי היא בהריון מוצלח ומקבלת מכל המשפחה את מלוא תשומת הלב.. תחושת הקנאה הזו מלחיצה אותי ומטריפה אותי. מה עלי לעשות?
רצתי להגיד לך שמבינה אותך אני עברתי הפלה בשבוע 9 + חמישה ימיים גם כי לא היה דפוק לעבור ועברתי גרידה זה קרה לפני 6 שבעות . יש לי גם ריגי שבריה שבוכה הרבה בקשר לקינא גם מבניה אותך חברה שלי בעבודה בהריון וכול יום שראה אותה ושמעת אותה מדברת אל ההריון מרגישה צביתה בלב למה לי הריון לא יצלח תיהיה חזקה תזכרי בעליך לא השום בטח הוא גם רצה להיות אבא גברים לא מראים בטח גם לו לא קל תחשבי אל זה . מאחלת לך שבעזרת השם תוכלי ליכנס להריון נוסף שיעבור בהצלחה ושהיו רק בשורות טובות !
תודה לך על דבריך. מקווה שגם לך יהיה קל יותר עם הזמן. בהצלחה
שלום יעל. הצטערתי לקרוא עם אובדנך. את שואלת מה עלייך לעשות עם הקנאה והכעס. חשוב שתדעי שתחושות של זעם, עצבנות וחוסר יכולת לשאת נשים בקרבתך שהנן בהריון תקין- כל אלה תחושות אופייניות ובמידה מסויימת אפילו בריאות לאחר אובדן הריון. כן. בריאות. בכל מצב בחיים קשה לראות אחר שיש לו משהו שלך אין, אך כאן- יש עוצמה רגשית יוצאת דופן והקושי לראות נשים אחרות בהריון תקין או עם תינוקות הנו מוכר וצפוי. נשים רבות חוות בהלה מהתחושות הללו, בעיקר כי עד אותו שלב הן הרגישו שמסוגלות תמיד לפרגן ולא רגילות לעצמן זועמות על בן זוגן. אל תבהלי. בנוגע לבן זוגך, נסי לחשוב האם ייתכן שהכעס נובע מתחושה שהוא לוקח את האובדן פחות "ברצינות" לכאורה ממך. חשוב לזכור שגברים מגיבים אחרת מנשים לאובדנים בכלל ולאובדן הריון בפרט ומה שיכול להיראות לך התעלמות או אדישות- יכול להיות תוצאה של התנהגות הגנתית שלו שבאה לנסות לשמור עלייך ועליו מעוצמת הרגשות הקשים. כאמור, כל מה שאת מתארת הגיוני ולא מדאיג וגם צפוי לחלוף, אך אם את חשה שהיית רוצה עזרה בפענוח הרגשות ובהרגעתם, את יכולה לפנות להייעצות מקצועית. עדכני מה חשבת.
גילי, תודה על תגובתך המהירה. מרגיע אותי לשמוע שמה שאני מרגישה הוא נורמלי ובעיקר צפוי לעבור עם הזמן. מקווה כי התחושות הקשות הללו ישאירו כמה שפחות צלקות להמשך. שתהיה לכולנו שנה מלאה בבשורות טובות יעל