כבר הייתי בטוחה שנקלטתי ושוב התבדיתי

החודש הייתה לי תחושת בטן חזקה שאני כבר בהריון. שמרתי על עצמי מכל משמר, וכאילו כדי להכאיב יותר המחזור איחר לי בשלושה ימים. אתמול קניתי בדיקה וברגע שנכנסתי לשירותים ראיתי שהדימום החל. אני מרגישה שחזרתי לאותו יום בו הודיעו לי שאין דופק עובר ועליי להפיל. אני לא מצליחה להתאושש. למה כל זה קורה לי? עדיין רואה את גיסתי עם בטנה התופחת ומפתחת רגשות שליליים מאוד כלפיה וכלפי בנה שייוולד. איך מתמודדים עם הרגשות הקשים הללו ועם הכינוסים המשפחתיים המכאיבים?

יעל יקרה, לצערי מכירה גם את זה. אני כבר מעל 3 ח' מאז ה"לידה השקטה" וכבר הספקתי לקבל 4 פעמים. נשמע הזוי, אבל כן הגוף שלי השתגע. המחזור השני הגיע אחרי 17 יום בלבד... כנראה שאנו צריכות לתת לזה פחות להטריד את 'מנוחתינו' ואז אולי נזכה להגשים זאת. (אם כי גם מזה אני מפחדים). אותי הידיעה כי עוד ימים מעטים אני חוזרת לעבוד היא זו שהחזירה אותי לאותו שבוע שאחרי האסון, מכל הבחינות. התחלתי להפגש עם אנשים הקשורים לעבודה ולהתעדכן ומסתבר שלא מעט בנות שם בהריון ועוד מתקדם. אצלינו יש את גיסתי שילדה חודשיים וחצי לפני ובכל פעם שאני רואה את בנה התינוק אני נזכרת במה שהיה אמור להיות לי עכשיו ונדקרת. איך מתמודדים? נראה לי שאין לנו ברירה אלא להתחיל להתרגל למציאות הכואבת הזו ועם כל הקושי לקבלה. ולגבי הכינוסים המשפחתיים- תתנחמי בכך שזה לא יותר מפעם בשבועיים, ואל תיהי בסמוך ל... מחבקת ומאחלת לך הצלחה רבה!