שוב אני כאן

כמובן שאני מוצאת את עצמי שוב נכנסת וקוראת כאן על כאבן של בנות נוספות שהצטרפו לצערי לקבוצת התמיכה של האובדנים היקרים לנו וכואבת את כאבכן ממש אפילו שעברו כבר 5 חודשים ו25 ימים מאז האובדן היקר שלי שנולד בשבוע 20 חי ופשוט נתנו לו לגווע כי הוא קטן מידי לטענתם מה שהרס אותי נפשית פיזית ושכלית לא ניתפס כשאני בהרדמה בלידה וניתוח יחד ואין לי מוסג עד היום מה בדיוק קרה שם ומנסה לשכנע את עצמי יום יום שיש לי 3 ילדים מקסימים ותינוק בן שנתיים מדהים לא תמיד זה מצליח אבל הניסיון הוא גדול מה עוד שמאז האובדן היקר שלי אני מנסה להכנס שוב להריון ללא הצלחה כל חודש האכזבה גדולה מאוד מה שמעודד והבטחתי לעדכן שהניתוח של הבן המקסים שלי עבר בהצלחה ניתוח של אשך טמיר וזה שאני יודעת שאני ימשיך לנסות בלי להתייאש עד שאני יביא עוד ילד לעולם זה הרצון הכי גדול שלי בהתחלה עוד רציתי משש שזה יקרה בתאריכים מסויימים כמו למשל שהתאריך שאני יצטרך ללדת יצא בתאריך של האובדן שלי וכשזה לא הצליח אז עברתי לתאריך של מתי שנכנסתי להריון וכל מיני כאלה היום אני יודעת שאני רוצה עוד ילד נקודה בלי קשר לתאריכים.