סיוט

2 עוברים. שבוע 22+5 3.5 ימים של אופטימיות ואמונה אחרי כמעט 5 חודשים שלמים של תקווה ואושר רגע אחד קטן צירים אין עוברים ריקנות בכי עצב שממלא כל חלק קטן בגופי, במוחי סיוט חלומות על עגלת תאומים עם עוברים מתים דם בכי דכאון כן זה נגמר. עוד לא התחלנו כלום והכל נגמר, צירים והם בחוץ בקיץ הקרוב לא אהיה אמא , בעלי לא יהיה אבא הקיץ אז נכון אולי בקיץ הבא אך זה לא מנחם. שום דבר לא מעודד הדמעות זולגות וזולגות הכאב שרצחתי את ילדיי הילדים שיכלו להיות לי.. התאומים שלי שזזו והתנוענעו לי בבטן התקווה שהתחלפה בייאוש אושר שהתחלף בדכאון החלום שהתחלף בסיוט.. שמישהו יעיר אותי כבר ויגיד לי שזה רק היה חלום רע והם שוב פה הם שוב אצלי בבטן הם זזים טוב להם ונעים להם והדמעות הן דמעות של אושר שיעירו אותי כבר מהסיוט הזה...

לי יקרה, אכן סיוט. אין נחמה. אובדן בל יתואר. תני לדמעות לרדת ואל תהססי לקחת את כל הזמן שבעולם כדי לקום ולחזור לחיים. וכשתשובי, תגלי שיש בך כוחות מדהימים ומשם תתחילי שוב. מחבקת אותך חזק, אמא אוהבת.