כנראה שבקרוב אצלי

שלום, אני בסוף שבוע 18 להיריוני. אחרי ארבעה ילדים מקסימים שלי, שנולדו בהפרשים קטנים יחסית - הגדולה בת 6 והרביעית בת שנה ושלושה חודשים, ציפינו לילדה נוספ. בסקירת המערכות המוקדמת גילו מום בלב ואתמול בערב עשינו אקו לב עובר והקרדיולוג אמר שזה מום רציני ושכנראה כדאי להפסיק את ההיריון כי כנראה שאין לזה פיתרון. ברוב טיפשותי אני עדיין מקווה שביום ראשון כשיעשו בביה"ח בדיקה נוספת לפני הפסקת ההיריון איכשהו יקרה נס ויגידו שהכל היה טעות, שנתעורר מהסיוט הזה. אני רוצה שהעוברית הקטנה שלי תדע שאבא ואמא אוהבים אותה, שהלוואי והיא תוכל להיוולד למשפחה שלנו עם ארבעת האחים שלה שגם מחכים לה. הלוואי שנזכה בה והיא בנו. למרות שבסתר ליבי אני חושבת, בעצם למה להפסיק את ההיריון, אולי יקרה נס או שהטבע יעשה את שלו ונזכה לפחות להיפרד, אני מציאותית ויודעת שפרידה מאוחרת יותר תהיה בלתי נתנת לעיכול עד כמה שזו בלתי נתנת להבנה. גם אומרים לי, יש לך ארבעה ילדים בריאים ברוך השם, וצריך להביט קדימה, צריכה להיות חזקה בשביל הילדים שלי ושהחיים חזקים מהכל. בהיגיון זה ברור. ברור לעזאזל! אבל בלב ובפנים כולי צורחת.

עדי יקרה אני קוראת ובוכה. כך הייתי לפני שנה וחצי.תחילת שבוע 19 עם כמות מזערית של מי שפיר שרק הלכה וקטנה. שני רופאים מומחים ראו. אחד אמר שהמצב חמור,שסיכוייו של העובר להגיע לסיום ההריון הם נמוכים ואם כן, ישרוד מעט שעות אם בכלל. השני,היה ישיר יותר ואמר לי שאיני רוצה ילד דפוק. מחליטים על הפסקת הריון. אני הרוסה,לא מעכלת. משתדלת להיראות שלווה כדי שמחמלי,אז בן 3 וחצי לא יחוש בצער הגדול שמציף אותי. הוא לא ידע על ההריון . ברגע שידענו שיש בעיה החלטנו לחכות ולא לספר לו. טוב שכך. אחרי שבוע קשה מאוד שתחילתו בעמידה בפני וועדה כדי לקבל אישור על סיום הריון, ובסופו שבת מרגיעה הגענו לבית החולים. קשה . נגמר. חזרתי הביתה. הידיעה שאת עושה את הדבר הנכון ביותר,על אף הקושי, תחזק אותך ותתן לך כוחות להרים את עצמך. אני מסכימה איתך שהעובדה שיש לך 4 ילדים מקסימים לא מקלה על האובדן. הוא קשה וכואב. מנסיוני, העובדה שלי יש את האחד עזרה לי לקום מבור תחתיות ולשוב לחיים. היום , אחרי שלצערי לא זכיתי לילד נוסף ובשל גילי המתקדם, ספק אם אוכל, למדתי לחיות עם האובדן ההוא והפסקתי לייסר את עצמי בשאלות האם נהגנו כשורה. "חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה" אמרו רבותינו ולדעתי ידעו על מה הם מדברים. צער ואובדן הם חלק ממעגל החיים כשם ששמחה ואושר הם. אני זכיתי להיות רעיה ואם אוהבת לילד נפלא. על כך אני מודה. הלוואי ותזכי לגלות מחר שהכל בסדר. ואם לא, מאחלת לך שיעבור וייגמר. הימים אחרי יהיו קשים אולם זכרי כי את מוקפת בהרבה אוהבים. חיבוק עצום והרבה בריאות אמא אוהבת