לפני יומיים עברתי הפסקת הריון בשבוע 22

זאת חוויה קשה שאני לא מאחלת לאף אחד, ההמתנה שזה יקרה ולאחר מה שקרה, קשה ביותר. בנוסף הוא נולד חיי וזה הקשה על המצב , אמרו שהוא לא ישרוד לידה ובסוף זה בדיוק מה שקרה לקח לו זמן עד שנפטר. נפרדתי ממנו, התנצלתי אבל הרגשות מציקות לי ואני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון כי זה היה ילד עם פגם גנטי אבל בכל אופן המצפון רודף אחרי. כמה זמן ייקח לי להתאושש? האם זה בכלל יקרה? אולי יש קבוצה שאפשר לפנות כדי לדבר ולשמוע ? אודה על קבלת תשובה

אני מתגוררת באזור הקריות ורציתי לדעת אם יש קבוצות תמיכה באזור הזה, אני חושבת שזה יעזור לי מאוד.

היי, אני עברתי הפסקת הריון בשבוע 22 לפני כמעט שנה בגלל מום בעובר. אני כל כך מבינה אותך. לידה שקטה זה אחד הדברים הכי קשים שאישה יכולה לעבור. הכניסה לחדר לידה והיציאה ממנו בלי תינוק חי זה משהו שלא הייתי מאחלת לאף אחת, במיוחד תחושת האשמה על כל התהליך. לי מאוד עזר ללכת לדבר עם מישהו. יכולתי להוציא את כל הדברים שלא רציתי לומר לבעלי או למשפחה,במיוחד אחרי שגיליתי שאני שוב בהריון 6 שבועות אחרי ה"אירוע", וכמובן עם כל החרדות שהתלוו לאותו הריון חדש והעובדה שעוד לא התגברתי לגמרי (נפשית ופיזית) על מה שקרה. עכשיו עם תינוקת בת חודש בבית אני יכולה לומר לך שבסוף מתגברים על זה. לא שוכחים והאובדן הזה תמיד יישאר אצלי בזיכרון ויצוף מדי פעם, אבל לומדים לקבל את זה כחלק מהחיים

ואני שמחה שבכל העצב יש גם שמחה. זה נתן לי רצון לא לאבד את התקווה. תודה!