אובדן הריון, לידה שקטה
דיון מתוך פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי
אבדנו אותה בחנוכה של דצמבר 2009 הייתי באמצע השמיני בשבוע ה- 33 וסחבתי בגלל רשלנות עד השבוע ה-35 כלומר סוף השמיני אפילו לא הגעתי לכניסה של התשיעי
קודם כל מצטערת לשמוע על האובדן כ"כ יקר שלך.. לצערי מכירה מקרוב מה זה רשלנות וחוסר רגישות מצד הרופאים.. את כרגע נמצאת בשלב של אובן,דבר שהוא לא קל כלל וכלל..: ((( אני רק רוצה להוסיף שאת תמיד מוזמנת להיכנס לפורום אובדן הריון של תפוז...יש שם ממש בית חם ואוהב,עם נשים שעברו תהליך דומה שלך ויבינו את מה על ליבך ותמיד יהיו שם לשמוע,לתמוך ולתת כתף תומכת עבורך.. את נמצאת כרגע בידיים טובות גילי היא משוט אישה מקסימה..שמשתדלת לתת מענה בזמנה.אך כנראה בגלל הלחץ והנסיבות לא תמיד מצליחה לענות באותו רגע.. במידה ותליחטי לא לשמור בבטן ושיהיה לך צורך לשפוך,אני אשמח לראות אותך בפורום: אובדן הריון תמיכה תפוז.. ועכשיו לא נישאר אלה לאחל לך..התאוששות מהירה ככל האפשר! קחי זמן לעצמך ע"מ לעכל את מה שקרה.. בהצלחה וקבלי ממני חיבוק ענק!
לגילי שלום רב ושבוע טוב. קיבלתי את תשובתך ונכון להיום אני רק רוצה לחזור לעבודתי רק שמכורח הנסיבות אני קבולה לרחמיי הביטוח לאומי מתי אני יכולה לחזור לעבודה ויש לי עבודה טובה לחזור אליה נותנים לי להבין שאין טעם להמשיך ולהתאבל אלא להמשיך אלאה וכנראה צודקים, בכל מקרה החלטטי שהחיים ממשיכים שהעבר נקבר והזכרון נשאר והעתיד קרוב יותר מתמיד...............................
שלום ליאור הצטערתי לקרוא על אובדנך הקשה. ההודעה הקודמת לא נכתבה על ידי אלא על ידי חברה אחרת בפורום. אני מסכימה איתך שיש צורך לחזור לחיים, אך המונח "העתיד נקבר" נשמע קשה. התמרון בין חזרה לתפקוד והתחזקות לבין מתן מקום לכאב ולזכרון הוא מורכב ביותר. אני מאחלת לך שתמצאי את שביל הזהב בין העבר לעתיד, בין הזכרון להתמודדות. אנחנו כאן גילי