התמודדות עם לחץ לימודי

שלום מאיה, ראשית איני יכולה שלא להביע את הערכתי לתואר הלא נפוץ והחשוב כל כך שאת מסיימת!! היקף עבודה גדול המצריך משאבים יוצר עומס רב שיכול להיות מייאש. הייאוש רק מוסיף קושי ומתוכו המשימה נראית קשה ומורכבת עוד יותר. בנוסף פעמים רבות דווקא את "קו הגמר" קשה לנו יותר מכל לחצות, אם משום שהראש כבר במקום אחר (עבודה), אם משום ההתשה המצטברת, ולעתים גם בשל ההשלכות שיש לסיום התואר על חיינו. כך או כך, חשוב לראות את העבודה על התזה כעוד משימה שיש לבצע, פשוט כמו סמינר גדול. זכרי שכל זמן, ולו המועט ביותר שתקדישי לכך מקרבת אותך לסיום, ולתחושת סיפוק עצומה והקלה גדולה... דווקא מחויבויות נוספות, כעבודה, יכולות לסייע לנצל את הזמן שנשאר ביעילות. אך לשם כך כדאי להציב מסגרת זמנים ולשנות הרגלי עבודה. ראי באתר זה את המאמר "אל תחכו למחר-טיפול בדחיינות" ואולי תוכלי לאמץ דרכי התמודדות לצורך עבודה עקבית ורציפה, גם אם במנות קטנות (למשל, נסי כל יום להקדיש 20 דקות לעבודה). ברגע שתתחילי ותרגישי שאת מתקדמת, הייאוש יפחת והמוטיביציה תגבר, ומשם תוכלי לעבוד בקצב טוב. עוד טיפ -שימי לך "דד-ליין" שבסופו את קובעת חופשה או טיול כפרס לסיום התואר! התחילי ועדכני אותי בקשיים ושאלות. אם ממש לא הולך- אני ממליצה, בשל מסגרת הזמנים הדוחקת, לפנות לטיפול קבוצתי או פרטני בדחיינות אצל מטפל מנוסה. בהצלחה!