כאבי ראש 24/7 באופן קבוע כבר למעלה 4 שנים רצוף.

עידו לנדאו 10/07/86 רקע- מאז שאני זוכר את עצמי או מגיל צעיר מאוד (10+) תמיד הייתי מנוזל, צמוד לטישיו ולעיתים גם הרבה לחה. כל אילו לא באמת הפריעו לי לנהל אורך חיים תקין. בשלב מאוחר יותר בחיים לצד סימפטומים אילו התחלתי לסבול מכאבי ראש לעיתים רחוקות יחסית, בעיקר באזור הסינוסים. את הכאבי ראש הללו הייתי מגדיר כאבי ראש רגילים. בזמן הצבא הכאבי ראש הללו (בעיקר באזור הסינוסים ולפעמים מגרנות) הפכו להיות תדירים יותר. אך עדיין לא הייתי מגדיר את הכאבים כמטרד של ממש. וכך המשיך המצב עד סוף השירות (יולי 2007). ומכאן מתחיל הסיוט – בתחילת 2008, התחיל לי כאב ראש ביום בהיר אחד שמלווה אותי עד עצם היום הזה. שאני אומר עד עצם היום הזה אני מתכוון לכאב ראש שמלווה אותי באופן רציף 24/7 כל שעה, דקה ושניה. אין רגע שאני בלי הכאב ראש הזה. את הכאב ראש הזה הייתי מאפיין בצורה הבאה- כאב ראש קבוע, לחץ במעטפת הראש ובצדדים (רכות) ובעיקר כאב ראש פרונטלי (מצח, מעל ומתחת לגבות, בין העיניים, ולחץ מטורף בעיניים). את הכאב הזה הייתי מגדיר כאב ראש בסיסי, בנוסף ישנם כאבי נוספים באזורי הראש השונים שנחלשים ומתחזקים באופן דינאמי לחלוטין בהתאם לשינויים סביבתיים, מזון, מצבי רוח אך לא באופן שיטתי, זאת אומרת שאותו גורם משפיע, יכול להשפיע פעם X פעם Y ופעם בכלל לא ככה שנורא קשה לעקוב. *כשאני מרגיש טוב יותר זה אומר לחץ מינימלי על העיניים, הכאב ראש הפרונטלי חלש יותר. אך עדיין תמיד יש לחץ "גולגלתי" במעטפת הראש וברכות. סימפטומים נוספים לצד הכאבי ראש (התחילו יחד עם הכאב ראש התמידי בתחילת 2008) – • קשיי נשימה – נשימה לא צלולה/חופשית, הרגשה כאילו אני "בוחר" מתי לנשום ולא הגוף נושם לבד מעצמו. נשימה כבדה יותר ואף סתום בד"כ למרות ניתוח אף (סטיית מחיצות וצריבת הפוליפים) שעשיתי שחשבתי שיטיב את המצב • רגישות בשרירי הצוואר – תמיד כואב, רגיש מאוד, תפוס. כאב בחוליות צוואריות C1 C2 . *חשוב לציין כי בסוף 2007 עשיתי סלטה בחצר ונחתתי על הראש/צוואר, קיבלתי מכה חזקה יחסית, אך עשיתי צילום רנטגן ואמרו לי שהכל תקין פרט לעקמת מינימלית שמאלה, בשלב מאוחר יותר שללו שזאת הסיבה לכאבי הראש שלי. • לב – דפיקות מואצות לעיתים קרובות, בעיקר שאני מתעורר וכשיש כאבי ראש ממש חזקים. • לחץ עיני – לחץ עיני חזק, שמתסכל אותי בקטע מטורף. הלחץ גובר ברגעים בעת צפייה בטלוויזיה, קריאה ומיקוד הראיה. לפעמים עד כדי כך שאני צריך להסיר את עיני (לעשות הפסקות קצרות) מהטלוויזיה או מן המסך מחשב. בדיקות וטיפולים שעשיתי – • CT ראש וסינוסים ב2008 . • בדיקת עיניים – כל הבדיקות האפשריות. • נוירולוגים (ד"ר קוריצקי, רחל הרינג, ד"ר ויינשטפן) ומעקב אחר כדורים, בהתחלה פחות התמדתי כי הייתי צמא לפתרון מהיר יותר, בשלב מאוחר יותר התמדתי בכל הטיפולים. נתנו לי גם זריקת סטרואידים ישירות לחלק האחורי של הראש/צוואר שלא עזר. • ביו קונטרול – מערכת המראה למה הגוף רגיש/סובל באמצעות אלקטרודות המחוברות למחשב. תוצאותיו הראו כי אני סובל מכאבי ראש, מערכת עצבית לקויה, כבד (פעילות יתר) וכל מיני סוגי מזון (התמדתי במשך 3 חודשים לא לאכול אותם אך זה לא שיפר את המצב). • דיקור סיני במשך 3 חודשים. הרגיע וטשטש את הכאב לזמן קצר יחסית אחרי הטיפול ולא יותר מזה. • פיזיותרפיה לצוואר במשך 3 חודשים. • תכשירים הומאופטיים כאילו ואחרים. *לסיכום אני סובל ממש, נפגעה לי איכות החיים בצורה רצינית ודווקא בגיל כל כך יפה.יחד עם זאת אני בנאדם אופטימי עם גישה בריאה לחיים ואני יודע שיש פתרון למצב. אני ממש אעריך אם יש לכם איזה שהיא דרך לעזור לי בכל דרך שהיא

הי אריה, קודם כל תודה על ההתייחסות. הייתי מטופל שלך לפני שנתיים, אך עדיין הייתי בתחילת דרכי מבחינת הכאבי ראש וחיפשתי פיתרון מהיר (לא הבנתי כנראה את המצב ואת מידת הבעיה) ככה שעזבתי את הטיפול לאחר חודשיים של טיפול ללא הטבה. אודה לך אם תוכל לענות לי על השאלות הבאות: 1) יש טעם שאחזור להמשך טיפול? אז בזמנו נתת לי שילוב של סימבלטה ודפלפט. מה הסיכויים להטבת המצב או להעלמת הכאבים בהמשך טיפול מסוג זה? 2)יש טעם בבדיקת MRI ? אני יוכל לגלות ממצאים נוספים? כמו צפיפות כלי דם במוח ודברים אחרים. 3)יש סיכוי שהכאב יעבור מעצמו? אם כן מהניסיון שלך כמה זמן זה עלול לקחת (ברור לי שזה אינדבדואלי).

הי עידו, אני אביטל בת 30 מירושלים. אנימ סובלת בדיוק ממה שתיארת במשך 5 שנים, זה לחיות כמו בהזיה. מסטודנטית מצטיינת הפסקתי תואר שניץ בקושי מצליחה לעבוד. ומקנאה אפילו במנקה רחובות. גם אני אוהבת את החיים ואופטימית אבל לא רואה עתיד ככה אני רק עסוקה בלשרוד את היום, הכל התפשרות והימים נשרפים, אני בכלל מתפלאה איך לא הגעתי לבית משוגעים עד עכשיו: ) . אגב, פעם ראשונה מזה כל השנים שאני שומעת מקרה כמו שלי, רוב האנשים חושבים שזה כבר פסיכוטי וזה לא כי אני הייתי ועדיין תאבת חיים. מה שכן זה עשה לי חרדות (מפחדת לצאת מהעיר) פתאום אבל על זה התגברתי. ראיתי את רזומה הבדיקות שלך ושלי מפואר אפילו יותר, הכי גם אצל מיטב המומחים באופן פרטי. לא מצאו כלום! בקיצור, אני מזה אשמח אם נדבר, אולי נמצא משהו שיציל אותנו וייתן לנו חיים חדשים ושווים בהרבה יותר. תוכל להציע לי חברות בפייסבוק אם יש לך: avital habaz או לחילופין תוכל לכתוב לי מייל [email protected] .אשמח .אביטל