הריון

תודה על האמון, אבל המשימה כבדה מאוד... מספר נקודות למחשבה: 1. אם יש לך ילדה בת 4, זה אומר שמדובר בעקרות משנית ולא ראשונית. האם נבדקו כל הגורמים לעקרות משנית? 2. אני מניח שאם עשית הפריה, זה אומר שזה נעשה עם זרע תקין שנבדק. האם ידוע לך מה הסיבה לזה שההריון לא נקלט? 3. שאלת השאלות שאני יכול לעסוק בה פה, מאחר ואיני בקיא בכל התהליך הטכני שאת עוברת- האם מבחינה נפשית את משוכנעת שאת רוצה להרות? כתבת שאת מנסה, לא כתבת שאת רוצה. גוף האדם הוא יצירה מופלאה ומסובכת. לא פעם שכאיננו מעיזים לומר, לעצמנו או לזולתנו, דברים גלויים, אנחנו "מדברים" באמצעות הגוף. האם ניסית ללכת לייעוץ על מנת לבדוק את עצמך- האומנם את רוצה להרות? האם זה מתאים לך? לזוגך? למשפחתך? לקריירה שלך? לבת שלך? מה ייגרע מחייך אם תצליחי להרות? למה "את מרוויחה" אם אינך מצליחה להרות?? אני מרחיב נושא זה כי אמונה עלי המערכת הביו-רפואית הגיניקולוגית-אונקולוגית, שיודעת לוודא שכל הפרמטרים הגופניים תקינים, ואם לא מתקנת אותם. את יכולה לענות לי פה בפירוט, את יכולה לענות פשוט "אתה צודק" או "אתה טועה בגדול" ואת יכולה לתת רק לעצמך את התשובות. בשאלתך יש רמז לכך שאת רגע לפני פנייה לאמצעים "לא קונבציונלים" לשם השלמת התהליך כי כתבת ש "כל הבדיקות הקונוונציונליות תקינות".. אין ספק שהצלחת אמצעים לא רפואיים שונים מתבססת על הגעה להשלמה נפשית ומשוכנעות פנימית שמאפשרות למערכת ההורמונלית- מינית לתפקד טוב יותר ו"להצליח" במשימה. בהצלחה