תרומת ביצית בארץ

גם אני צפיתי בתוכנית בעניין רב, כמוכן גם אני בתוך התהליך הכה קשה ומורכב, נפשית, פיזית וטכנית. בשורה התחתונה נאמר שם שרוב יחידות ההפריה בבתי החולים בארץ (מלבד הלל יפה) לא מעוניינות בכלל להתחיל בכך כי זה לא משתלם להן כלכלית. עו"ד מירה היבנר הראל אמרה שם בבירור שכאשר נחקק החוק, הם דאגו לכל תתי הסעיפים המתאימים ומאפשרים ליחידות ה-I.V.F לבצע את התהליך מעשית. כן נאמר שכרגע בפועל יש כ-50! מועמדות פוטנציאליות לתרום ויותר מ-1000 הזקוקות לתרומה. וזה מאד מתסכל ולא הוגן. אני חושבת שהרופאים המטפלים בנו רוצים קודם כל בטובתנו ולעזור לנו, וגם הם מודעים לקושי הרב של תרומה בחו"ל. אני מאמינה שגם רובם היו שמחים לו היו יכולים לעשות זאת בארץ, ובכך לאפשר גם ליותר בנות לנסות להגשים כמיהתן. אולי יחידות ההפריה הן הזקוקות בעיקר לניעור ולחץ...