פגיעה עצמית לא אובדנית
דיון מתוך פורום דיכאון וכאב
אני בן 38 נשוי עם שלושה ילדים. לפחות 20+/- שנה שאני עוקר את ציפורני רגלי. לא תמיד, לא כל אצבע וגם לא באופן כפייתי. זה מגיע הרבה פעמים לדימום שלוקח לו זמן להיעצר. התחושה היא תחושה של הקלה מיידית אך גם מתחלפת מהר בכאב. אני מטפל בעצמי, חובש את הפצעים, מורח משחות וכאשר יש ריפוי אני פשוט עוקר את הציפורן מהשורש וחוזר להתחלה. איך לי גורם מתח ספציפי שאני מודע לו והדבר ליווה אותי גם ברגעים טובים וגם ברגעים פחות טובים. מה עושים??
לקריאה נוספת והעמקה
הי טל. תלישת ציפורן , חיטוט כפייתי בפצעים, תלישת שיער וכו נמצאים בקבוצת אבחנות שקשורות לשליטה בדחף. כדאי להבדק על מנת לבחון לחקור את מקור הדחף ולהציע התערבות התנהגותית
(מספר מקשר)