ביטוי לאספרגר אצל מבוגרים
דיון מתוך פורום דיכאון וכאב
שלום לך אני בת 61 נשואה באהבה רבה לאיש שלי 40 שנה . איש נדיב מלא שמחה אך ישנן תכונות שתמיד עוררו אצלי פליאה וחוסר הבנה.לדוגמה-מסוגל לדבר על נושא מסוים בלי להבחין שמולו עומד אדם המקשיב מתוך נימוס ולא מתוך ענין, השיחה אתו היא כהרצאה מצידו ולא כדיאלוג כי אין שום התיחסות לנאמר מהצד השני בשיחה. בשיחה בחברה כשמדברים על נושא מסוים ועוברים באופן טבעי לנושא שני ושלישי הוא מסוגל להעלות משפט בקשר לנושא א שהפסקנו לדבר עליו כבר. דוגמא נוספת ,ברשותך, בזמנו עם הילדים וכיום עם הנכדים, הוא משתעשע איתם וכשהם אומרים די או מבקשים לעזוב אותו לענין אחר הוא לא מצליח להרפות בקלות עד שמעירים לו שיסתכל ויבחין שהילד כבר לא מעונין ואז הוא מרפה אך זה קורה שוב ושוב. יש דוגמאות רבות באותה הרוח בצורת הדיבור וכו . הוא איש מאוד אהוב עלי ועל בני משפחתנו אך לא מצליחים לכבדו. ופעמים רבות התנהגותו מעוררת כעס ונראה שהוא לא מבין על מה. האם זה אספרגר ברמה זאת או אחרת? תודה רבה
לא בהכרח. אין ספק שאת מתארת אדם עם מיומנויות חברתיות פגומות אבל הדבר יכול לחהיות קשור גם למאפייני אישיות ולא בהכרח להפרעה פסיכיאטרית עמוקה