בת 20 עם דיכאון מלווה בהתקפי זעם

שלום בתי בת 20. סובלת מדיסתימיה בעיקר מדווחת על ריקנות והעדר משמעות. חלק מהזמן מתפקדת ובחלק או מסתגרת או נכנסת לכעסים לא רציונלים כמו קנאה באחותה. כיצד עלינו כהוריה להתייחס כשהיא במצב מנותק וכיצד כשהיא מתפרצת? אני מנסה להכיל, לעודד אבל היא רק מקצינה את תגובותיה. היתה בעבר בטיפול שלא צלח והתאכזבה ולא מעוניינת.