דיכאון שלוש וחצי שנים

שלום רב, אמא שלי מטופלת במרכז לבריאות הנפש בבאר -שבע כבר למעלה משלוש שנים. ללא אישפוז,עברה טיפול בנזעי חשמל בנוסף ,קיבלה טיפול בתרופות נוגדות דיכאון ללא הצלחה.לפני כשנה טופלה בליתיום ורק לאחר חצי שנה חל שיפור במצבה ,למרות שלטענתה עדיין לא הרגישה מלאות פנימית.אנו כבני הבית הרגשנו שיפור משמעותי במצבה,הכולל:אי שיח סביב המצב,תפקוד שוטף בבית וכו'. אלא שלפני ארבעה חודשים הפסיקה את הטיפול התרופתי על דעת עצמה ללא התייעצות עם הרופא וישנה רגרסיה רצינית במצבה.עד כה לא שיתפה את הרופא בעניין ההפסקה ולפני ארבעה חודשים החלה ליטול את הליתיום מחדש. על-אף חזרתה לליתיום אין שיפור כלל במצבה והוא אפילו החמיר.שאלותיי,א. האם הכרחי לשתף את הרופא בכך? האם הגיוני שמשך הזמן שתרופה נותנת את אותותיה הוא ככ ארוך?והאם כמפסיקים טיפול תרופתי ישנה אפשרות שהחזרה לטיפול תיהיה שונה?

האם ניתן להגיע לקבל חוות דעת שניה?

אם הכדור עזר לה בעבר והפסיקה טיפול על דעת עצמה...יש מצב שייתכן ולא יעזור לה שוב כשתחזור ליטול?