לצאת מהדיכאון - לעשירים בלבד?

שלום אני בת 29. אני סובלת מדיכאון קליני, בשילוב "מתוק" של חרדה... אני עובדת במקצוע שואב ודורשני, אבל המצב שלי שמתדרדר מקשה עליי בהתמודדות הכללית. לפני שנה סיימתי טיפול של שנים רבות, מפאת העובדה שאזל לי הכסף... אני רוצה טיפול, אבל כל האפשרויות שאני מוצאת עולות המון כסף. אני לבד בעולם, בעיקר מבחינה כלכלית, אני דואגת לעצמי מגיל 16. האם אני נידונה להמשיך לסבול מהדיכאון שיגמור עליי, רק בגלל שאני לא יכולה להמשיך לשלם סכומי עתק? האם רק לעשירים או בעלי יכולת כלכלית לעמוד בתעריף הגבוה יש את הזכות להפסיק לסבול? אני מחפשת עזרה כבר המון זמן, ולא מוצאת... מרגישה שהגורמים הטיפוליים שעשיתי איתם עבודה של שנים והשקעתי ממיטב כספי, זמני והאנרגיות שלי והמחויבות - נטשו אותי ברגע שאין לי כסף לשלם. זה כמובן גם פגם באמון שלי באנשי מקצוע. האם אני נידונה להמשיך את המסע בתוך המנהרה האפלה שאני חיה בה? האם זה נשמע לך הוגן?