אחותי הקטנה...
דיון מתוך פורום דיכאון וכאב
שלום רב מה עושים שאחותי כבר כמעט שנתיים לא מעוניינת לטפל במצב הדכאוני בו היא שרויה ?ונהפוכו , כל פעם שאני ניגש אליה בעדינות על מנת לשוחח על המצבהיא דוחה אותי ? כל ניסיון של חיבה ושל אמפטיה מצידי נתקל בכעס ובתרעומת מצידה ?היא חזרה בתשובה לפני מספר שנים והיום היא בת 34 שנים .היא גרה עם הורי וממש ממש אני רואה שהיא עוברת תקופה מאוד מאוד קשה .ואני מת לעזור לה .אבל כל מי שדברתי איתו אומר שהיא קודם כל צריכה להסכים להתחיל לטפל בבעיה .אבל מה עושים ?כשהיא בתוך תוכה לא מודעת לבעיה.מה עושים ?כשאני רואה שהמצב מתדרדר והיא רוב היום ישנה וחשה כאבים פיזיים כאילו ממש כל העולם יושב על כתפיה הצרות? מה עושים?אני ממש ממש אבוד וחסר תשובות . המון תודה
אני מבין את התיסכול המתבטא מפניתך. לעיתים מרכיב הזמן הוא חיוני. מה שברור לך כצופה מן הצד אינו בהכרח מובן לה ולעיתים על מנת שתיבנה תחושת מצוקה שתוביל למוטיבציה לטיפול, יש צורך בסבלנו ובמידה מסויימת קצת מרחב. קח צעד אחורה ומדי פעם העלה את ההצעה מחדש.
בס"ד אני מאוד מעריכה שכל כך אכפת לך מאחותך הקטנה, הלוואי עלי כזו אכפתיות.... תמשיך ובסוף זה יעזור.
מנהל פורום דיכאון וכאב
