עצב רב בעקבות גירושין ואבל
דיון מתוך פורום דיכאון וכאב
שלום רב, אני בת 39 אמא לילד בן 10 וילד בן 4.לפני כ-4 חודשים אבי בן 66 נפטר כתוצאה מניתוח עמוד שידרה.תחושת האובדן הינה כאב עצום שאי אפשר לתאר. מיד אם סיום השבעה אני ובעלי התחלנו בתהליכי גירושין, אנחנו חיים 13 שנה בלי אושר חיי הזוגיות שלנו הגיעו למבוי סתום. בשל העומס הנפשי והחלץ שהיה לי גם ממקום עבודתי החלטתי להתפטר . כיום משזה חודשיים אנני עובדת, המצב בבית קשה, בעלי מסרב לעזוב את הבית עד לסיום ההליכים. בעוד כחצי שנה אני צריכה לפנות את הדירה שאנחנו גרים בה כיוון שחוזה השכירות נגמר ובעל הבית צריך את הדירה לביתו. אני מאוד עצובה הרבה בוכה ובעיקר מפחדת בשל בעיה הכלכלית הקשה שעתידה להתפתח בעוד זמן קצר.כיוון שאני שבר כלי אני לא מסוגלת לחפש עבודה או דירה חלופית את בעלי אני ממזמן כבר לא מעניינת.לפני שנה לקחתי טיפול תרופתי של ציפרלקס אך זה לא שינה את מצב הרוח ולא את המצב הלא טוב ולכן הפסקתי.כיום אני הולכת לשיחות עם פסיכולוג שאומר שאין ספק שמצבי לא טוב והתחושות שאני חשה הן תואמות מצב. אני רוצה לחזור "לעמוד על הרגלים"לתפקד בלי לבכות להיות מחוזקת נפשית בכדי להתמודד עם כל המשברים הרצופים.בבקשה עזרו לי או אצו מה עלי לעשות. נואשת מודה לתשובתכם
דיעה שלי את צריכה כדורים אחרים חוץ מציפרלקס ויש לך כל הסיבות להיות בדכאון וזה יעבור לך בטוח עם כדורים אחרים
שלום ניצן. את מצויה במשבר מתמשך עקב ריבוי גורמי דחק משמעותיים. אני חש את מצוקתך ואת תחושת המבוי הסתום שבו את מצויה. לדעתי יש צורך להתאים את הטיפול הפסיכולוגי על מנת לאפשר לך למצוא פתרונות במקומות שבהן את חשה ממולכדת וזאת על מנת לאפשר לך לפתוח פרק חדש ורענן בחייך.הטיפול צריך להיות אקטיבי על מנת לאפשר לך לבחון חלופות. יחד עם זאת איני שולל את האפשרות שאת מצויה במצב דיכאוני המקשה עוד יותר על קבלת החלטות ןומציע לפנות לאיבחון פסיכיאטרי במקביל. בהצלחה