דיכאון מתמשך

הי, אני בת 26 וכל החיים שלי הייתי פשוט בנאדם עצוב. אני לא יכולה להסביר את זה כי אני גם צוחקת המון ואני לא צינית ויש בי אמונה גדולה ואני מצליחה בכל תחומי החיים כמעט. אבל אני במאבק יומיומי מתמשך נגד דיכאון והתקפי בכי שמלווים גם במחשבות אובדניות, וזה היה כך כל חיי. ניסיתי ללכת לפסיכולוג לפני שנה כשהתקפי הבכי יצאו משליטה, זה עזר לי מאד אבל הפסקתי ללכת, בעיקר בגלל הכסף. חשבתי שאני בסדר ולאחרונה התקפי הבכי שוב חזרו. מעבר לכך אני מלאה בחרדות וחוסר אמון מוחלט באנשים, אני מפחדת שכולם חושבים עלי דברים לא טובים..לא משנה כמה אני מנסה להרפות מזה.. אני לא מצליחה. אני לא רוצה לקחת תרופות, אני לא רוצה להוציא כל כך הרבה כסף על פסיכולוגים.. אני חייבת להאמין שיש לי דרך לפתור את זה לבד.. אני חייבת עצה או נקודת מבט מקצועית על העניין הזה.. איך אני אוכל לדעת אם הדיכאון הזה הוא דכאון קליני?

כן, חשבתי ללכת להתייעץ עם רופאת משפחה אבל כנראה התביישתי. יחד עם זאת, במעט מילים שכתבת, מאד קלעת לתחושות שלי וזה נותן לי קצת יותר מוטיבציה לעשות משהו בנידון.. מקוה שיהיה לי אומץ ללכת לרופאה עוד השבוע, אולי היא תוכל להפנות אותי לגורם המתאים, בתקוה שלא אפרוץ בבכי כבר אצלה :) בעזרת ה', ובעזרתי :).. אני מקווה שיהיה בסדר, תודה רבה על היעוץ!