אבדן

שלום רב, רווקהבת 30 +, סובלת מחרדות ומהתקפיחרדה מאז ומתמיד. אימינפטרה לפני כ-3.5 חודשים ממחלה ממושכת וקשה בביתה. הייתי צמודה אליה רצוף כולל בזמן גסיסתה. האובדןהיה טראומטיעבורי. ניסיתי להיות חזקה, אך המצוקה הייתה גדולה ולא בכיתי בשל הלחץ והחרדה הגדולים. לקחת כדוריהרגעה, בעיקר לשינה. הפחד היה ועודנו גדול. בנוסף לאור המצב נאלצתי לדחות ניתוחברחם בשל דימום עז, ולבסוף נותחתי בדחיפות לאחר כ3 שבועות לאחר מותה משום שאיבדי דם רב בשנה האחרונה ובמיוחד לפני ואחרי מותה. יש רגעים שמאוד קשה לי. הפחד והכאב עצומים, לא מצליחה לקלוט את האובדן, את המציאות ואת כל מה שעברתי. כאילו הכל השתנה ונגדע באחת. והחלל גדול. האם אצטרך לחיות בתחושות פחד תהומיות כאלו מעתה ואילך? איך מתמודדים עם כאב וקושי כזה? איך ממשיכים? איך יוצאים מזה? איך מטפלים? לאחר הניתוח הייתי מס' פעמים אצל פסיכולוגית, באחת הפגישות, הכאב היה עצום מלווה בהתקפי פאניקה וחנק (אך ללא בכי), אבל לאחריו מעט נרגעתי. כעת, כשיש לי התקפיחרדה, הם נעשו קשים לאחר המוות והטראומה והכאב חוזרים אליי. האם רק אצלי זה כך? בבקשה אל תציעו לי תרופות לכל החיים, מפחדת מזה, רוצה לעזור לעצמי ולצאת מזה ולהמשיך לחיות ולשמוח, אבל בכל-זאת, במקרה של התקפים קשים, אלו תרופות הרגעה מומלץ לקחת מבין כל ההיצע (לריואן ודומיו)?