פורום דיכאון וכאב

אני סבולת מחרדות וכנראה גם דיכאון קשה לי לבצע פעולות יום יומיות וגם אני מרגישה כל הזמן מתח פנימי.רופאת משפחה שלי נתנה תרופה בשם אסטו 10 ואני נוטלת אותה שבוע שלישי אך בנתיים לא מרגישה שיפור.השאלה שלי האם כדאי להמשיך לקחת או להפסיק?תוך כמה זמן היא אמורה להשפיע ולשפר את המצב ?

שלום יש לי שאלה קצת שונה לגבי עתיד הכדורים האנטי דיכאוניים/חרדתיים. ידוע שהדכאון והחרדה הם המחלה של המאה ה21 . השאלה שלי היא האם אתם יודעים אם חברות התרופות מייצרות או עתידות לפתח תרופות חדשות ויותר יעילות ? ואם כן מה השוני שהן אמורות לעשות? ומה שמם ? אם תוכלו לפרט לי כמה שיותר ממחקרים שאתם יודעים אני אשמח , כי אני שומע על תרופות וסוגים שונים של מחלות, ולחרדה ודיכאון עדיין לא שמעתי על משהו חדש. והאם הן הולכות להיכנס אל השוק הישראלי? תודה רבה.

שלום, אובחנתי כבעלת הפרעת קשב וריכוז ובמקביל חווה דיכאון שאינו קליני לאחר לידה - חסרת מוטיבציה, עייפה ודי עצובה, יש לומר. בעצת פסיכיאטרית נוטלת מזה חודש וחצי וולבוטרין 150 מ"ג, חשתי שמצבי השתפר, הרגשתי מרוכזת יותר, מאוזנת, רגועה וחיונית אך לפני עשרה ימים לערך החלו גירודים נוראיים בכל הגוף. נמצאת בתקופת מבחנים דבר שמעלה מתח מן הסתם אך הגירודים בלתי נסבלים - מתגרדת עם מזלגות, מברשות וכו' (בטוח נמצא קשר בין כסיסת ציפורניים לסטרס)במקביל נהיית עצבנית וחסרת שקט.התופעה מתחילה בשעות הערב המוקדמות עד הלילה המאוחר מאוד. את הכדור נוטלת בשעות הבוקר המוקדמות. האם פיתחתי אלרגיה? האם זו תוצאה של מינון נמוך? האם זו תופעת לוואי כנגזרת מיובש בגוף? מה התחליף לוולבוטרין אם בכלל? מודה לך מראש על המענה, יום טוב.

שלום לכולם, רציתי לשתף את הסיפור שלי כי אני חושבת שתכף אני עומדת להשתגע ואין לי למי לספר.......אני בת 21, בגיל 17 אובחנתי כחולת מניה דיפרסיה. לאחר שאושפזתי במחלקה סגורה כיוון שניסיתי להתאבד. הניסיון התאבדות היה לאחר תקיפה מינית שבה 2 גברים שמו לי אקסטזי בכוס ללא ידיעתי. לאחר שבועיים השתחררתי מהאישפוז מרצוני כי חשבתי שהכל סדר והתכחשתי למחלה. מאז.. היו לי דיכאונות באים והולכים ולא הצלחתי להסתדר בשום עבודה (עבדתי אולי ב30 עבודות בשנים האלו), לא הייתה לי מערכת יחסים נורמלית, כל הזמן אני מנסה לברוח מהמציאות ולשנות מקומות מגורים בתקווה שארגיש טוב יותר אך כלום לא עוזר לי. לא התגייסתי לצבא, טסתי גרתי בחו"ל שנה עבדתי שם, נמאס לי עברתי לגור באילת, לאחר מכן שוב השתעממתי עברתי לגור בת"א ולבסוף כיום חרתי לגור אצל ההורים כיוון שאין לי כבר כסף לשכור דירה מכיוון שאין לי אפשרות לעבוד (כבר 3 חודשים מובטלת). אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמייייייי אני חושבת שאין תקווה לחיים. היום אני בוגרת יותר מפעם ואני מודעת לבעייתי, וגם קראתי על המחלה. לפני כמה חודשים, היה לי התקף מאני במשך 3 חודשים בערך שבו כל היום הייתי עושה קניות ללא גבולות מהבוקר עד הערב, כל יום יוצאת למועדונים עד הבוקר, משתכרת, התחלתי לשתות הרבה אלוכוהול ולהריח קוקאין. לא הייתי ישנה בכלל, קיימתי יחסי מין עם הרבה אנשים ולבסוף גם עבדתי בתור נערת ליווי. ובמשך כל התקופה הו הייתי מאוד מאושרת והייתי אומרת לעצמי "איך בכלל רציתי להתאבד החיים מהממים..".וגם הרגשתי כאילו אני הכי יפה בעולם ואוכל להשיג כל מה שאני רוצה. נמאס לי לעבוד, כי חשבתי שהחיים יפים מכדי לעבוד לכן התפטרתי מעבודתי (העבודה הרגילה, עבדתי במשרד). לאחר מכן, התחלתי לשבת בבית כל היום ולאכול, והשמנתי, וגם נהיו לי המון חרדות עקב הסמים ולכן אני כבר 3 חודשי יושבת בבית בדיכאון מוחלט. בבת אחת הכל נפסק- לא קניות לא סמים לא מועדנים, לא יצאתי מהבית במשך תקופה ממושת. אני כל היום ישנה, הפלאפון שלי מכובה ואני לא עונה לאף אחד- לא מסוגלת דבר עם אנשים. ההורים שלי לא לוקחים את זה ברצינות ולא מבינים מה עובר עלי וכל היום אומרים לי למצוא כבר עבודה והכל יסתדר. אני לא חושבת שיש לי כוחות לעבוד בכלל כרגע, החיים שלי בזבל, כל היום אני במחשבות על הטעיות שעשיתי, אני מרגישה חסרת אונים. השמנתי 20 קילו ב3 חודשים וגם אם ישלמו לי אני לא מסוגלת ללכת אפילו למכולת. קבעתי תור לפסכיאטר אבל אני לא חושבת שמפגש פעם בחודש יעזור לי בכלל. ובנוסף יש לי חובות עצומים בבנק מהקניות שעשיתי- וכידוע אני לא עובדת כרגע. מה אני אמורה לעשות???????? תודה וסליחה על אורך המכתב הייתי חייבת לשתף כיוון שבחיים האמיתיים לעולם לא אספר את הדברים האלה לאף אחד..

שלום ד"ר קודש. בעלי אובחן לפני שנים כסובל מהפרעת אישיות גבולית. לאחרונה אני שמה לב כי הסממנים מתחילים לחזור וכי יש החמרה במצבו הנפשי. הטיפולים הפסיכולוגיים שקיבל בעבר לא עזרו חוץ ממטפלת אחת שהצליחה לגרום לפריצת דרך קלה. היכן אפשר לקבל טיפול למצבו? אני לא רוצה שהעניין יחמיר ונראה לי שכדאי כבר לטפל בעניין כל עוד זו רק ההתחלה

סובל מאותה הפרעה, ממליץ בחום על המטפל/מלווה שלי אלעד שהוא עובד סוציאלי, מנוסה ומסור מאד, הוא מגיע הביתה וגם מטפל מומחה ביוגה טיפולית, הטלפון שלו: 052-3924145

שלום ,שמי איציק אני בן 27 היתה לי חברה 4 שנים וניפרדנו לפני 8 חודשים. היא היתה כל עולמי נתתי את כל כולי לה ואני לא מצליח לצאת ממנה הייתי אצל פסכולוגית אצל רב מקבל עצות מחברים אבל אני עם הראש בקיר ,אני מרגיש ויודע שהיא המשיכה בחייה ואני תקוע לא מצליח לתת הרגשה לצד השני אני פגוע מכל הכיוונים בוכה בסתר ורושם בלי סוך מכתבים שתבין כמה אני מתגעגע אליה ואינני מקבל תשובות ממנה. אני שבור מרוסק פגוע כואב ובעיקר נואש מה אפשר לעשות אני מאבד את מי שאני ...יש לי עבודה מסודרת הכל בסדר רק הזוגיות האחרונה שלי היתה איתה ואני לא מצליח להתגבר עליה בבקשה מה אני עושה ? היא מסננת אותי ואף פעם לא היה ככה ,אני טוב לב אני רגיש והיא משחקת בלב שלי היא בזוגיות ניראה לי וזה שבר אותי אני ממש מרוסק... בבקשה מה אני יכול לעשות?מה אני צריך לעשות אני כבר משתגע..

קודם כול אני מציעה לך תכנס בה חזק בטוח יש לה נקודת תורפה הרי היא פגעה בך בכך שתמצא מישהי אחרת שווה יותר ממנה תשכח ממנה יש עוד הרבה בחורות יפות

שלום רב, האם אתה יכול להמליץ על מרפאות חוץ /שיקום לבחור בן 21 הסובל מכאבים כרונים מתחלפים (כאבי בטן, כאבי ראש,הפרעות נשימה) המלווים בדיכאון וחרדות? הבחור מטופל תרופתית ובטיפולי ECT ונדרשת לו מסגרת קבועה להעביר בה את הימים.

בבוקר אחרי נטילת ציפרלקס 10 אני יוצאת לעבודה ומרגישה לחץ ולעיתים הרגשה של ריחוף ודקירה בחזה. למה זה?

תודה. אני נוטלת ציפרלקס כבר 5 שנים לאחרונה התחלתי לעבוד עם קשישה דכאונית ועקב כך יש לי תחושה של לחץ וחרדות בזמן העבודה .ואני משתמשת גם בואבן בבוקר. מדוע הכאבים בחזה ומדוע מינון של 10 אולי לא מספיק.

שמי אלון בן 41 מטופל כרגע ברספרדל 4 מג ובויאפקס 75 XR,קשה לי לתקשר עם הסביבה יש לי פחד מאנשים כל הזמן מרגיש צורך לברוח מהם הם ניראים לי מאיימים ומפחידים,אני לא עונה לטלפון מחשש שאצטרך לדבר,כשדופקים בדלת ומישהו בא אני בורח לחדר ולא יוצא עד שהוא הולך,הכל ניראה לי מאיים ומפחיד,כל מילה שאני מוציא מהפה כרוכה במאמץ יש לי תחושת פחד וחרדה כל הזמן,גם ללכת ברחוב זו משימה בשבילי,בילדותי הייתי מאוד חברותי וגם סיימתי תיכון עם בגרות מלאה,איני יודע איך להמשיך הלאה ואיך אשרוד בעולם ללא עזרת הורי המבוגרים,בשלב זה עובד בעבודה שיקומית 4 שעות ביום וגם את זה עושה במאמץ גדול...

שלום רב, לפני כשנתיים נפצעתי במהלך שירותי הצבאי ואובחנתי כחולת CRPS. עברתי שיקום של כשנה בתל השומר אשר כלל טיפולים פיזיים וטיפול פסיכולוגי. הטיפול הפסיכולוגי לא עזר, החרדות הסיוטים ממשיכים ( איני סובלת מפוסטראומה). שמעתי שיש מרכז שאליו שולחים נפגעי טראומה לטיפול (מרכז צבאי אשר נמצא באזור תל השומר) רציתי לדעת אם ידוע לך משהו כזה? ואם לא מה לדעתך יכול לעזור? אני נואשת!! תודה מיכל

שלום מה היית ממליץ לי לעשות אני כנראה סובלת מחרדה המתבטאת בעליה בלחץ הדם דופק מהיר תחושת חנק וחוסר ריכוז עצבנות וכעס האם לפנות לפסיכולוג פסיכיאטר או לקחת אסטו כהמלצת רופא המשפחה שלי? תודה

לד"ר שלום רב, אני בחורה בת 28 הסובלת מזה קרוב לשנה מדיכאון ונמצאת בטיפול פסיכולוגי. לפני מספר שבועות קיבלתי מירשם לציפרלקס אבל בגלל החשש לעלות במשקל ולסבול מעודף תיאבון- החלטתי לא להתחיל את הטיפול. הבנתי שיש אפשרות ליטול תרופה בשם וולבטרין. אשמח לקבל פרטים: האם יעיל לדיכאון וחוסר מצב רוח? תוך כמה זמן אמורים לראות שיפור במצב? ומה המינון המקובל?האם אוכל להמשיך בדיאטה ולהוריד במשקל? ועוד משהו קטן- אני נוטלת ריטלין מדי פעם על מנת להצליח ללמוד ולהתרכז בעבודה.. האם יש בתירה בין שתי התרופות או שאפשר להמשיך ליטול ריטלין במידתת הצורך?

שאלה אחרונה..:) זה נחשב טיפול תרופתי יעיל לדיכאון? ותוך כמה זמן צריך להיות שיפור? אני מכירה את עצמי ויודעת שיש סיכוי שאתייאש מכל הרעיון של טיפול תרופתי די מהיר ולא תהיה לי סבלנות לנסות סוגים אחרים.. לכן מעדיפה להתחיל את הטיפול עם תרופה שהוכחה כיעילה..:) המון תודה!

לאיזו תרופה התכוונת שהיא לא מעלה במשקל , אני בת 49 ולוקחת ציפרלקס כבר שנים עליתי כ-10 קילו ולא מאוכל הכדורים עושים לי טוב אבל בעיית ההשמנה הורגת אותי

אני חן בת 16. יש לי כבר מגיל קטן "חרדת מחלה" היו ימים שלא יכולתי לישון בלילה, היה לי קוצר נשימה חמור, עצבים, לחצים בחזה וכו'. כיום, החרדה הזאת התחזקה... לא סתם התחזקה, התחזקה ברמה קשה מאוד! היו לי שנתיים טובות, אני ישנתי יחסית טוב והלחצים הגיעו בעיקר בשעות הלילה. מלפני 3 חודשים זה התחיל, אני מכניסה את עצמי להיסטריה נוראית, לסטרס ולבכי כמעט בכל יום! פעם לא חשבתי על מחלות ומוות ביום יום, אבל בזמן האחרון יש לי מין "ג'וק" בראש, שמסרב לעזוב. לא מצליח לי לחשוב חיובי, אני כמעט בטוחה שאני חולה במשהו מאוד מסוכן אפילו שבדקו אותי רופאים ואמרו לי שאין לי שום דבר בריאות, אף על פי שאני מתקשה לנשום. ההורים המיסכנים שלי, וכל המשפחה שלי סובלים מהחרדה הזאת, הם הסבירו לי אולי מאה פעם, שהכל בסדר אצלי ואין לי שום דבר מהדברים המזעזעים שאני מפחדת מהם כגון: דום לב, התקף לב, שיתוקים, אי שפיות, גידולים, למות פתאום. ואני רק בת 16! איני יכולה לישון בלילות, אני מרגישה קוצר נשימה חמור, לחצים בבטן, ובחזה. וזה רק מחמיר, אני חושבת שאני עומדת להשתגע. אני כל כך מפחדת באותו התקף היסטריה עד שאני מתחילה לרעוד, לקבל סחרחורות, לנשום חזק כאילו אין לי חמצן, למרות שהלכתי לבדוק לפני חודש והתגלה שאני בריאה לחלוטין מבחינה של חמצן היה לי 99-100 שזה אדם בריא. אבל בכל זאת, הראש שלי כאילו מסרב להאמין שאיני חולה, אני תמיד אומרת לעצמי "יש לי סרטן" או שכואב לי החזה קצת מלחצים אני אומרת "סימן להתקף לב" או שהלב שלי פועם איטי מידי (מה שבאמת קורה לי בזמן האחרון, כאילו אין לו כוח לפעום מהר יותר מהלחצים) אני מפחדת שהאטיות הזאת היא סימן לדום לב קרב. אם כואב לי הראש אני אומרת "יש לי גידול במוח" וכשההורים שלי אומרים לי שהם אוהבים אותי, ושאני בריאה וכל זה... אני עוד יותר מפחדת למות, או שיקרה לי משהו, אני לא רוצה שהם יהיו עצובים. הם חשבו לקחת אותי לפסיכולוג, ואם זה לא יעבור לי , זה מה שנעשה. כי אני עלולה להשתגע. אני בתקופה של לימודים ובגרויות, ובמקום לישון ולהיות מחר מוכנה וחזקה לבית הספר, אני נשארת ערה עד 5 בבוקר, והולכת לבית הספר בשמונה אפיסת כוחות. אין לי כבר כוח לעצמי, אני שונאת את עצמי שאני ככה עם כל הדיכאון והבכי הזה בבית שלי, שהיה כל כך שמח לפני התקופה הזאת, ההורים שלי מתוסכלים חושבים שהשתגעתי, וכשהם דואגים אני נכנסת יותר להיסטריה כאילו כהוכחה שיש לי באמת משהו. אני לקחתי רסקיו, לא שזה עוזר לי, כי עדיין יש לי מחשבות, שיוצרות בי דיכאונות, וחולשות מוזרות בגוף. זה לא נראה לי לחיות מציאותי בהחלט לא בגילי הצעיר, כשכולם חושבים בכלל על לימודים, בנים, ועל מסיבות ורק אני תקועה בעולם המזעזע הזה של המוות, הייסורים והבכי. אני כל כך רוצה לצאת ממנו! אני מצטערת שאני חופרת, אבל אני כותבת פה מכל הלב. אני מרגישה שהבית משתגע בגללי, הראש לי הורג אותי במחשבות כל היום, ואחר כך זה גורם לי לסיוטים, אפילו בקצת הזמן שאני ישנה, אני חולמת סיוטים על מוות ומחלות! אני יודעת שאני לא מטורפת או משוגעת, אני אפילו חכמה. הייתי מצטיינת בלימודים, הכל התדרדר לטימיון בגלל המחשבות שלי, הלב שלי פועם יותר מידי לאט בזמן האחרון, ואני כבר לא יודעת איך להבדיל "אני בריאה כמו שההורים שלי אומרים? או שאני חולה במחלה סופנית שההורים שלי לא יודעים כי לא עשינו בדיקות כלליות, שלא אמורות להיות בגיל שלי בכלל!" לא היית לי אפילו הפנייה לבדיקות דם, המחשבות שלי זורמות לכיוונים של להיכשל בחיים כבר בכל דבר! לא רק בבריאות, אלא בכל דבר. אני גם חסרת ביטחון עצמי. בקיצור, אני לא רוצה לאבד את החיים שלי, לא מבחינה בריאותית ולא שכלית... בכלל לא. יש לי פוטנציאל להיות ילדה שמחה ומאושרת, כי באמת שיש לי בית חם ואוהב, אני לא רוצה לפגוע ולקלקל כלום בחיים שלי! אני רוצה לחזור למה שהייתי לפני 6 חודשים. יש לי לפעמים חרדות שהפחד הוא זה שיגרום למותי. אני מושפעת מכל דבר בטלויזיה, הושפעתי נגיד מילדה בת 12 שקיבלה דום לב, או מילד בן 18 שקיבל דום לב. אני ממש מפחדת מי כך. אני מרגישה שההורים שלי כבר מתייאשים ממני, ומאוכזבים ממני. אנא! אני צריכה עזרה, אשמח לתשובה מהירה ד"ר.... תודה רבה.

היי חן אני לירי נתקלתי בשאלתך בפורום באינטרנט לגבי טאוש דיכאון ומחשבות על מחלות. מאוד נגע לליבי. גם כתבת ככ יפה יחסית לילדה שהייתה אז רק בת 16. גם לי היה משהו דומה ובסוף יצאתי מזה לבד. אשמח אם תרצי לדבר ולתמוך בך..לירי

שלום רב, אודה לך אם תוכל לעזור לי בכמה שאלות, עד כמה שמדיום זה מאפשר, כדלקמן: אני לוקחת בין 10 ל- 20 מ"ג סיפרלקס מעל 5 שנים, עם תוצאות טובות מאד (הובחנתי כסובלת מדיכאון מג'ורי). בזמן האחרון אני חשה שוב תסמינים של דיכאון. בימים האחרונים אני כבר בטוחה שאני שוב במצב של דיכאון, די חריף. הומלץ לי לעבור לסימבלטה. רציתי לדעת מה דעתך. כמו כן, האם רופא משפחה מספיק, או כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר? האם עלי לעשות בדיקות מעבדה לפני שינוי תרופה? בכלל, ההרגשה שאני כנראה אהיה "מכורה" לתמיד לתרופה על מנת לתפקד, כי בלי טיפול תרופתי אין בי כוחות לצאת מהמיטה... מדאיגה אותי מאד. האם טיפול פסיכולוגי יכול לסייע? תודה רבה!

שלום וברכה לך ! פניתי אלייך כמדומני בתאריך 25/1 בנושא מיגרנות מהם אני סובל זה שנים רבות ופירטתי זאת מעט בהרחבה. בתגובה קיבלתי בתשובתך זו: "מציע להעלות למינון 150 או שני כדורים של 75 או כדור אחד של 150 ולחכות שבועיים ". ובכן ד"ר יקר! עשיתי כבר למחרת ממה שנתבקשתי על ידך והתוצאה ממש הדהימה אותי בהחלט ! זה שנים שאיני זוכר שאין לי כאב ראש (אולי מעט ביום אחד) מאז נטלתי את הויפאקס ולהיום זה כשבועיים שעברו בזאת שציינתה בפני לעשות !תתפלא אבל אני מרגיש כמו מלך !!! הרגשה כללית נפלאה בראש וגם העצב כמעט ואינו שולט ! כעת לשאלתי החשובה: האם להמשיך (לבטח כן) לקחת הכדורים (ויפאקס- 150 מ"ג) ? ועד מתי עלי לקחתם? האם אלו כדורים למשך זמן טיפול? והאם בתאריך שתציין עלי לרדת במינון ולאיזה מינון של הכדור? עד כמה כדור כזה מזיק לגוף והיכן ? במה עלי להיבדק עקב הצריכה? ובאיזו שעה עדיף לקחתה? סליחה על השאלות הרבות היות וזה לראשונה בחיי כאב הראש שאני ממש שמח מהתוצאות ומעוניין לסיים זאת בהבנת הצריכה ! שוב תודה מקרב לב ואשמח מאוד לתשובתך המהירה שבוע טוב ומבורך אביאל

אבל אני לוקח את הכדור בסביבות 9-10 בערב ועקב כך הוקל לי האם בכל זאת לקחת בבוקר כפי שציינתה ? היות ורוב כאבי הראש שהיו לי היו כאשר אני קם בבקר שוב תודה לתשובתך

עזרה בבקשה בשנת 2009 פניתי לפסכיאטר בקופת חולים בעקבות תאונת עבודה פניתי אליה כדי שתקשיב לי ואמרתי לה שאני ממש סובל מהבעיה הרפואית שלי וזה גם גרם לי להתאבד אני רוצה לשאול אותך משהו אני הלכתי אליה רק כדי שמשהו יקשיב לי הייתי אצלה 5 פעמים במהלכן נתנה לי פריזמה ופרטיזון אני לקחתי את מרשמים האלו אבל לא שתיתי את הכדורים לאחר 5 מפגשים לא הלכתי אליה עד היום שאלתי היום אני רוצה להתקבל למקום בעל סיווג ביטחוני גבוה האם זה יכול להשפיע אני לא הייתי אצלה מאז 2009 סה"כ הייתי אצלה 5 פעמים רק כדי שמשהו יקשיב לי

אז כן להגיד בתחקיר שהיה לי בעיה של פסכיאטר ? פשוט אני רוצה להתקבל לעבודה הזאת לא היה לי בעיה קודמת חוץ ממה שסיפרתי לך אני מאד לחוץ בגלל העניין הזה כי אצל הפסיאטר בקופה בשנת 2010 אפריל סיפרתי לה שרציתי להתאבד ולהתגרש והיו לי חלומות שאני רועד כל זה סיפרתי לה בגלל תאונת עבודה שבא איבדתי את עבודתי ולא ידעתי מה לעשות פשוט אני הייתי בדכאון ולכן פניתי אליה רק בשביל שמשהו יקשיב ואת תרופות שנתנה אני לא בלעתי זרקתי הייתי אצלה 5 פגישות בראשונה רשום אינטק פסכיאטרי ושאר הפגישות רשום מעכב תמיכתי היא נתנה כדורים בלבד שאותם רכשתי אבל לא בלעתי זרקתי אני מאד כועס על עצמי שהלכתי אליה אבל חיפשתי מישהו שיקשיב לציין בפניך שאחרי התאונה הלכתי ללמוד והיום אני מסיים את לימודיי בהנדסה . אני מאד לחוץ נשוי +2 בבקשה מה אתה אומר אני לחוץ מאד אני נשוי +2 ומאד מעוניין בעבודה הזאת תודה

הי , בת 28 (נשואה+2 ) סובלת מחרדות כשנתיים וחצי .(החרדות התחילו לאחר טיפולי פוריות שנכשלו )זה התחיל עם כאבי ראש סינוסיטוס ,ואח"כ נשארו כאבי ראש,הרגשת חוסר יציבות וכל התחושות של החרדה למינהן -שלחו אותי לC.T ראש ומוח ,בדיקת עינים והכל היה תקין ב"ה . אחרי סבל של שנה + התחלתי קלונס 0.5 מ"ג ,ואח"כ עברתי לטיפול קבוע : מטופלת מלפני 9 חד' באסטו 10 מ"ג . כמובן שהייתה הטבה מאד גדולה ,מידי פעם צניחות קלות , היו כמה חדשים שממש הרגשתי מעולה ,החרדות היו ממש לא מורגשות ... באזור החגים היתה לי שוב צניחה וימים כאלה די קשים עם חרדות חוזרות ,אח"כ זה עבר לי . עכשיו בשבוע האחרון זה חוזר אלי שוב .כבר כמה יומים לוקחת גם חצי קלונקס כדי להשאר רגועה . מטופלת אצל רופאת משפחה טובה .אבל גם היא המליצה בזמנו אל יעוץ פסיכיאטרי . שאלותי : 1. למה זה קורה ...? 2. זה מושפע מלחץ אחר בעבודה /בית/לימודים שמגביר את זה ? 3. האם אני צריכה להעלות את המינון ...? 4. האם יש מה לעשות עם בעית ההשמנה שנובעת מנטילת הכדורים ? (אני בחורה רזה ,וממש עיצבן אותי לעלות במשקל ...) לתשובתך אודה , פשוט זו ממש לא אופציה מומלצת מבחינתי עכשיו לחזור שנה אחורה לסיוט ...

שלום רב , התחלתי ליטול סימבלטה , 5 ימים ראשונים 30 מ"ג , וכעת 7 ימים 60 מ"ג . עדיין לא מרגישה שום שינוי . מתי אני אמורה להתחיל להרגיש שיפור , מאז שהעליתי למינון 60 מ"ג ? תודה .

שלום ד"ר, בת 37 רווקה. התחלתי טיפול בויפאקס 75 לפני כשבוע. אני סובלת מכאבים כרוניים שלא קיבלו טיפול ומענה מתאים אחרי סידרה ארוכה של בדיקות שונות, ומדיכאון בינוני שהתפח גם כתוצאה מכך וגם מסיבות נוספות (פוטרתי מהעבודה לפני כמה חודשים).לשמחתי הרבה ישנה הטבה מיידית בכאבים (לא ב-100%) אך מבחינה נפשית אין הטבה משמעותית:עדיין מרגישה שאין לי חשק לקום בבוקר ולהתמודד עם המציאות, רוצה רק לישון ולהסתתר מהעולם, אין לי מוטיבציה לחפש עבודה ולכל פעילות חברתית , אני מבטל/דוחה מטלות. האם לדעתך הגדלת המינון יכולה לעזור לתופעות האלו? האם אתה ממליץ להעלות את המינון ל- 150 מ"ג כבר בשלב הזה?

האם חרדה יכולה לגרום לקפיצות לא מוסברות בלחץ הדם?

שלום ד"ר, רציתי רק לומר לך שכשמך כך הינך. אתה ממש עושה עבודת קודש בפורום הזה. כל הכבוד על הסבלנות, הרגישות, ההבנה והאמפטיה שאתה מגלה לכאבם וסיבלם של הפונים אליך. יישר כח, ובבקשה אל תפרוש מהפורום. מסתבר שכל כך הרבה אנשים זקוקים לעצתך הטובה. שיהיה לך כל טוב, אלמונית

סליחה,השאלה היא כמובן האם מותר/אפשרי לקחת סירקדין לתסמונת השינה הדחויה בשילוב עם וויפאקס 75 XR לדיכאון? ושאלה נוספת ברשותך: הבנתי מאחת מתשובותיך בפורום שמינון היעד של ויפאקס 75 הוא להגיע ל- 150 מ"ג. האם בכל מקרה צריך להעלות ל- 150 מ"ג (כמו למשל במקרה של סימבלטה המינון הטיפולי הוא מ- 60 מ"ג ?) או שזה אינדיוידואלי וניתן לההסתפק ב- 75 מ"ג כל עוד המינון משיג את המטרה ומטפל בדיכאון. אשמח מאוד לקבל תשובה. מודה לך מראש

שלום ד"ר קודש, האם לקחת סירקדין וויפאקסxr75 ביחד?

אני משתמש באפקסור 150 מ"ג , קשה לי לגמור בסקס ולאחר מכן רק לאחר מאמץ מרובה,(כשאני בבית מאונן יש לי גם שפיכה יותר מהירה אבל לא כמו בזמן הסקס) אני חייב לציין שלא תמיד זה קרה לי . האם זה קשור לדעתכם בתרופה? האם איקסל עם פחות תופעות לוואי? תודה רבה .

שלום, כבר מילדותי אני סובלת מדימוי עצמי נמוך, רגישות יתר ל"מה חושבים עליי" וקושי בניהול זמנים ובקבלת החלטות. במשך שנים שכנעתי את עצמי שהקשיים הללו ברי התמודדות ואינם פוגעים בתפקוד היומיומי שלי במידה ניכרת. אולם ככל שהזמן עובר, גדלה אצלי המודעות לכמות האנרגיה שההתנהלות הרוטינית גוזלת ממני וההבנה שבמצטבר- אלו הם הדברים שעוצרים את התפתחותי האישית והמקצועית. לפני מס' שנים, נעזרתי בפסיכולוג קוג'-התנהגותי ולאחר מס' חודשי טיפול ללא תחושת התקדמות, בחרתי לסיימו. היום, שניה לפני גיל 30 ודקה אחרי שנואשתי מהאפשרות שבעיותיי יפתרו בעזרת מודעות עצמית ורצון טוב, אני שוקלת לפנות לטיפול משולב טיפול תרופתי. הדבר העיקרי שעוצר בעדי הוא החשש מפני תופעות הלוואי האפשריות ובפרט- השמנה. קראתי בפורומים השונים לא מעט עדויות של אנשים שטוענים שעלו עשרות קילוגרמים בעקבות השימוש בתרופות ממשפחת הSSRI, ושגם במקרים בהם הופסק השימוש בהן- חילוף החומרים לא חזר לעצמו. אז נכון, אין ספק שיש לי הרבה מה להרוויח מטיפול תרופתי ובפרט- יכולת להתמודד טוב יותר עם הזולת ועם הביקורת העצמית שלי. האירוניה היא שמאותן הבחינות בדיוק- יש לי גם הרבה מה להפסיד, אם הטיפול התרופתי יביא עמו תופעות לוואי אסתטיות. לשמחתי, משקל עודף לא נמנה עד כה על רשימת הבעיות שלי ואין לי שום רצון שיתווסף לאוסף. אני מניחה שיש אנשים שיטענו שעליה של עשרות קילוגרמים אינה מצב שכיח ושתוספת של כמה ק"ג למשקל היא מחיר ששווה לשלם תמורת חוסן נפשי. ובכל זאת, קשה להתעלם מכך שהמראה החיצוני משחק תפקיד בדימוי העצמי של רובנו ומשפיע גם על האופן שבו אנו נתפסים ע"י הסביבה. מה שאנשי המקצוע שוכחים לפעמים, זה שעבור אדם כמוני, שמגיע לטיפול מתוך רצון להתמודד עם דימוי עצמי נמוך- גם לעליה של 5 ק"ג יש משקל גדול (יצא לי משחק מילים). את הודעתי זו פרסמתי במס' פורומי תמיכה נוספים והומלץ לי לברר מול רופא פסיכיאטר מהן התרופות שסטטיסטית נחשבות לכאלו שאינן מגבירות תיאבון או פוגעות בחילוף החומרים. ברור לי שהיעוץ בפורום אינו בא להוות תחליף ליעוץ רפואי פרטני, אך חשוב לי להגיע לטיפול כשאני יודעת לאן לכוון.אשמח לעזרתכם. תודה מראש וסופ"ש קליל.

היי שמי עמית, אני בת 20. לאחרונה אני מבקרת הרבה באתרכם ובאתרים אחרים ומנסה לאבחן את הבעיה שלי. אני חושבת שאני מודעת לבעיות וההפרעות שלי אך מתקשה לשוחח על כך עם מישהו מוכר או מקצועי מהחשש שלא יאמינו או יבינו אותי. אני חוששת שאני סובלת מדיכאון שאינו חריף אך משפיע על אורך חיי ויחד עם זאת למדתי לחיות איתו אך בזמך האחרון אני מרגישה מצוקה פנימית שמחריפה. כבחודשיים האחרונים אני איבדתי עניין בדברים שהיו חשובים לי בעבר ואין לי כח לאנשים. אנימצעצבנת על כולם ומתפרצת אני לא נעימה וכל מה שבא לי לעשות זה רק לישון! קשה לי להרדם ואני עסוקה במחשבות אבל כשאני נרדמת אני יכולה שלא לקום אחרי מספר שעות לא הגיוני ושוב להיות עייפה אחרי מנוחה ממושכת. יש ימים שאני אוכלת. כל היום ויש ימים שאני מאבדת את התיאבון לחלוטין. אנשים מדברים איתי ואני לא בריכוז איתם ואני לא מקשיבה ואפשר להגיד שאני לא מתעניינת גם ושוכחת בשניה דברים שאומרים לי. אני מרגישה גם ירידה בשמחת חיים הכללית שלי ומאין חנק מחשבתי שעוטף אותי במחשבות. יחד עם זאת יש ימים שאני מראה לסביבה שאניממש שמחה ובסדר אך בפנים משהו שאינו ברור לי אוכל אותי. אני לא יודעת כמה יש קשר אבל הערך דימוי עצמי שלי ממש נמוך ואני תמיד מננסה לשנות את המראה שלי ויש ימים שאני לא יצא רק מאיך שאני נראת ואני אובססיבית לטיפולים קוסמטיים ועשיתי הגדלת חזה אך עדיין לא מרגישה כאילו אגיע ליעד שלי. אני יודעת שזו בעיה אצלי אך אינני יודעת ממה נובעת. האם אני סובלת מהתחלה של בעיה נפשית או שמה כבר קיימת אצלי איזשהי הפרעה?אני כל היום עסוקה בלהבין מה יש לי ובודקת את המצב הרפואי שלי ועושה בדיקות אך לא מגלה מחלה כלשהי שתסביר את העייפות איתה אני חיה. כשאני מנסה להסביר לאנשים כמה העייפות שלי קיצונית ומונעת ממני לרצות לצאת הם מזלזלים בתופעה. בנוסף להכל ואולי זה קשור בחיים לא ניהלתי קשר או זוגיות כלשהי ואני פוחחדת גם לפתח קשר או לתת למישהו להכנס . אני נמנעת ממגע פיזי עם הגברים מסיבה שאינה בררורה לי.. אין לי חשק מיני בכללל ואני חוששת שאני כל כך בקורתית כלפי עצמי וכלפי מה שאני מחפשת בבחור שאני לא ימצא מישהו שיענה על ציפיותי וכן אינני מאמינה שמישהו יכול לאהוב אותו מתוך ההנחה שאיני אוהבת את עצמי כפי שהייתי רוצה. כל מה שאני אומרת נאמר במודעות מלאה לכך שזה אורך חיים לא נורמטיבי. כיצד אני מטפלת בבבעיותי?

האם שיטת טיפול זו היא עדיין נסיונית או שנמצאת כבר ברוטינה כטיפול מקובל בדיכאון? מה היעילות שלה בטיפול בדיכאון והאם היא יעילה בהפחתת מצבים פסיכוטיים בסכיזופרניה?

אצל ידידה שלי בת 49 הנוטלת סמאפ הופיע הרפס מסוג זוסטר ,האם זהו סימן לHIV? יש לציין שהיא עברה בדיקת HIV באוגוסט האחרון ונימצאה שלילית ,יש מקום לחרדה? אני בחרדה גדולה...בתודה אלון..

בת 35. בריאה. אני מטופלת בציפרלקס מזה כשנתיים עקב חרדות אגרופוביה ומעט דיכאון אחרי לידה. אתמול אני והמטפלת שלי סיכמנו על סיום טיפול(אחרי שנתיים) כיוון שלא מביא תועלת עבורי ואף גורם נזק (תלות חזקהה והתנגדות שלי לטיפול שלא הצלחנו לפתור) ההחלטה על סיום הטיפול היתה קשה מאוד מאוד עבורי. עדיים קשה לי. היום בבוקר התעוררתי עם כאבים עזים בחלק התחתון של העורף.שגורמים לי לחוסר יכולת לזוז מרוב כאב. לא יכולה לקום מהמיטה לזוז להסתובב לשבת לקום וכו'. יש לציין שכשאינני בתנועה אין כאבים. אקמול מעט מקל. כמובן שעשיתי 1+1 וקישרתי את זה לפרידה הקשה מאוד שחוויתי אתמול. ולדעתי הגוף מגיב לרגשות העוצמתיים שאני חווה אך לא יכולה לבטא החוצה. כלומר כלפי חוץ משדרת עסקים כרגיל אך בפנים מרוסקת. שאלתי: האם אני צודקת בהערכתי את המצב? האם עליי לפנות לברור רפואי או להמתין כמה ימים לשיפור? בקיצור, אנא עצתך.

זה שנים שהינני סובל ממיגרנות כמעט יום יומייות. כחצי שנה קודם הרופא המליץ לי לקחת ויפאקס 75 XR (כפי הנראה הבחין שאני סובל מדכאון מסויים ויאוש)בתחילת הטיפול הרגשתי לא רע והיו לי כאבי ראש חזקים אולי פעמיים בשבוע. לאחרונה חזרו לי כאבי הראש כל יומיים שלושה. למרות שהוספתי חצי כדור לכדור שאני לוקח ובשעות הערב (9-10 בלילה)לשאלתי מה עלי לעשות האם להחליף כדורים והאם יש תחליף טוב יותר ושיעזור למצבי הקשה !!! עלי לציין שבעבר לקחתי MIRO וכן ELATROLET (שלא עזרו כל כך) ולכאבי ראש לוקח אקמול פוקוס שגם במקרים מסויימים עוזר בבקשה עזור לי כמה שאפשרי !!! בתודה וברכה עלי לציין שהייתי בטחפול אצל רופא ניורולוג ולאחר מספר טיפולים הפנה אותי לטיפול פסיכאטרי (עקב הדיכאון) דבר שנמנעתי מללכת היות ולא רציתי להחסף באזור מגורי

תודה לתשובה המהירה ! לקחתי כדור אחד עד לפני כחודש לערך והיות ומצבי החמיר ,רופא המשפחה הואה לי לקחת כדור וחצי כלאמר לחתוך כדור אחד לחצי, וכעת אני שומע ממך שאין לחצי כדור אפקט ! מה עלי לעשות? האם לקחת שתי כדורים (שזה ביחד 150 מ"ג) ? או לבקש מהרופא כדורים של 150 מ"ג והאם זה יעזור למיגרנות שלי? שהרי במידה ואקח 150 מ"ג ולאחר מספר חודשים האפקט יסתיים ושוב יחזרו לי מיגרנות כפי שקרה לי בעבר ! שוב תודה מקרב לב לתשובתך ממש סובל !!!

שלום רב שנה לאחר הגירושין שלי נפטר אבי,,,לפני כשלוש שנים נפטר אחי באופן פתאומי ולא ברור ממחלה אחי היה כל עולמי וחברי הטוב ביותר,,, לפני שנה נפטרה אימי מאז אני לא מתפקד לא יוצא מהבית ושרוי בבדידות ודכאון שמובילים ומפתים אותי לשים קץ לכאב לחרדות ולפחד שאני נמצא בו האחיזה שלי בחיים מלאה בסבל וכאב וכל פעם אני דוחק מחשבות זרות מחוצה לי אבל עם זאת אני מרגיש שיש בזה עוצמה שמפחידה אותי אני עובד עיצות לא נותר לי אף אדם בעולמי איני מתפקד אפילו לצורכי קיומי ועוד דברים שמאוד קשה לי לפרט כאן אשמח וזועק לעזרה !!!

אני בדיכאון מטופלת . בזמן האחרון כאילו נמשכת לרעיון של פגיעה עצמית. אפשר לקבל בבקשה הסבר קצר לתופעה הזו וסיבות שיכולות להיות לכך שזה פתאום מופיע אצלי? תודה.

שלום, האם קלונקס יכול לגרום לתיק בעפעף העין? קרוב לשנתיים של שימוש אפיזודי- ללא תופעות לוואי, ורק אתמול הופיע התיק המעצבן.

מקור טיק חייב להיות מסיבה נוירולוגית? האם טיק לא יכול לנבוע מסיבות מוטוריות כמו חולשה/בעיה בשריר העפעף? תודה

שמי איתי ואני בן 59 בשנים האחרונות נחטפו שלושת ילדי על ידי גרושתי, ואחרי שנה וחצי מצאו אותם והחזירון אותם לארץ , אבל לי זה כבר לא עזר כי פינו אותי מהבית וחיי הפכו לגיהינום ..מאבא ובעל עסק ובעל בית הפכתי לחסר כל עד גדי שהגעתי להיות הומלס .. מצבי הנפשי היתדרדר וכך גם מצבי הבריאותי עקב עבודות פיזיות קשות קיבלתי את פריצת הדיסק ולמרות זאת לא יכולתי להפסיק לעבוד או לטפל במצבי הנפשי... בשנתיים האחרונות חזרתי לגור בבית שלי באילת שאותו קיבלתי אחרי מאבק ארוך וקשה .. ולמרות זאת מצבי הנפשי לא מתייצב ובעיות הבריאות שלי מחמירות... ואין לי דרך לפתור את בעיותי למרות שאני מטופל אצל פיסיכייטר באילת... אני כבר מיואש מהמצב המתדרדר .. ואני ממש כבר לא יודע מה לעשות..אשמח לתשובתכם המהירה ..תודה מראש איתי אריה...0548198325..0548198325000000

שלום רב , אני בת 39 נ+2 לבעל מקסים +משפחתו טובה ותומכת. מזה כמה חודשים אני חווה דיכאון קל בעקבות קשיים רציניים במקום עבודה חדש. יש לי פסיכולוגית מצוינת ואני פוגשת אותה מאז אחת לשבוע- שבועיים בממוצע אך לצערי ההישגים הטיפוליים לא מחזיקים מעמד יותר מיום-יומיים, שוב, בשל הקושי הרב במקום העבודה. הדיכאון מלווה בהתקפות של כאבי בטן עזים ומשתקים מפעם לפעם ואני נאלצת להישאר במיטה מבלי יכולת לטפל במשפחתי. בנוסף אני בתחילת הריון שלישי כרגע ומיחושי ההתחלה מתערבבים כל הזמן עם החרדות וכאבי הבטן באופן שאני מודאגת כל הזמן מהתפתחות ההריון ושלום העובר. את העבודה אוכל לעזוב רק בסוף יוני(אני מורה, בעייתי לעזוב באמצע שנה) ואכן בכוונתי לעשות כן ולהחליף מקום אך אין לי מושג איך לשרוד עד אז.אודה לעזרתך.

היי שמי יעל בת 29 אני לא ממש יודעת למה אני כותבת את ההודעה הזאת יש לי דיכאון והוא לא עובר לא חסר לי כלום אני נראית טוב בריאה בגופי ...אז למה זה קורה כבר הייתי בעבר על ציפרלקס שהכניס אותי יותר לדיכאון לא רוצה כדורים יותר חזרתי עכשיו מהודו בפעם השנייה וזה נורא אני לא מוצאת את עצמי הכול נראה לי רע יש לי התפרצויות בכי אני לא מסוגלת להכנס לחיים והחובות שלי בבנק גם מגבירים לי את היאוש מה אני עושה אני מתחרפנת כבר מעצמי אני צריכה עזרה בבקשה

שלום רב. עובי רירית 9.4 5 ימים לאחר מחזור. האם תקין?

וחולשה חזקה כל כך שאין באפשרותי ללכת ברגל? אפילו הליכה של 5-10 דקות- אני מרגישה שהרגליים רועדות ואם לא אשב אפול.. בנוסף לזה צפצופים באזניים ( לרוב כשאני שוכבת במיטה), כאבי בטן, כאבי פרקים, בחילות, חוסר פוקוס ועוד מיחושים לא מוסברים... וכמובן שכל הבדיקות יצאו תקינות חוץ ממאגרי ברזל שהם בגבול התחתון של הנורמה וגם ויטמין D/ תודה

לגבי ויטמין די ועייפות הקשר ברור. אצלי זה הגיע לאחוז מינמלי במשך כמה שנים, ורק שהתחלתי לקחת חזרה הערנות. קודם יכולתי ממש לעצום עיניים בעודי הולכת. גם אם יגידו לך שלא הקשר בין ויטמין די לאנרגיה הוא כמו הקשר בין חתול לשמנת (למרות שהם מעדיפים דווקא בשר אבל לא משנה...).

בת 50 סובלת 5 שנים מכאב נימלול זרמים הרגשה של שריפות וכאילו דלקת באיזור השד השמאלי עברתי את כל הבדיקות שיש קיבלתי זריקות במרפאת כאב ולא עןזר . יש לי דפיקות בצד של הלב כל היום מזה 3 שנים ממש כל היום ואני שומעת את זה.. האם זה יכול להיות ממצב פסיכולוגי פסיכיאטי?

אולי ממך תבא הישועה. בעלי סובל משיהוקים וגרפסים גם מאוכל שומני אבל במיוחד כאשר הוא בלחץ. הוא כרגע בחרדה ודכאון לדברי הספכיאטר ואושפז כבר פעם שלישית בביח פסיכיאטרי בשל דכאוןוגרפסים. שום דבר לא משתנה הגרפסים ממשיכים ולאף אחד מהממומחים אין פתרון. קלונקס משתיק לשעתיים בערך הוא וכל המשפחה שבורים והרוסים מהדבר. האם לך יש כוון חוץ מלשבת בביח לקבל ויפקס וקלונקס ולחכות לשינוי ששנתיים לא מגיע.

שמחתי על תשובתך. הערכה פסיכיאטרית שהגרפסים הבלתי פוסקים נובעים מחרדה ולחץ. לי נראה שיש משהו מעבר לזה. האדם מאושפז בביח פסיכיאטרי וממש סובל כי לא מוצאים פתרון. בדיקה נוירולוגית לא בוצעה אף פעם. יש לו בקע בסרעפת אבל הגרפסים מתגברים בלחץ ונראה שהוא לא מתאמץ או לא מסוגל לעצור את הרעשים הנוראים שיוצאים לו מהגרון. פעם שלישית של אישפוז ופתרון ממשי לא נמצא חוץ ויפקס וקלונקס שהוא מקבל. אנחנו ממש מיואשים. תשובתך.

היי, הפסיכולוגית שלי ביקשה שאפגש עם פסיכיאטר והוא קבע שדי הכרחי שאתחיל בטיפול תרופתי. הוא נתן לי תרופה בשם וולבוטרין, עלי להתחיל ב150 מ"ג ביום ולאחר חודש נבדוק האם יש צורך להעלות את המינון. אני מאוד מפחדת להתחיל לקחת את הכדורים, אני חוששת שבעקבות השימוש בהם לא אזהה את עצמי, שאהפוך לאדם אחר פתאום. תוכל לנסות להסביר לי מה בדיוק ישתנה כשהם יתחילו להשפיע? מה ישתנה בתחושות שלי...? שאלה נוספת: התרופה הזו מתקשרת איכשהו לבולימיה? יש סיכוי שהיא תמתן מעט את הבולמוסים? תודה רבה.

לאחרונה חוויתי אובדן של בן משפחה קרוב(בן גילי לערך 44, שהתאבד), מאז אני חווה כאבים ותופעות כמו נימול והירדמויות בגפיים... אני מפחדת הייתי אצל רופאים וכולם אומרים שאני בריאה וכנראה עוברת תקופת מחת וחרדה..... כיצד אוכל להפסיק את המחשבות..???הרי זה כמו הביצה והתרנגולת...יש לי מחשבות על מחלות ללא מרפא...וכאבים וחוזר חלילה... אולי המלצה על איזו תרופה לתקופה קצרה?

אם סרוקסט היה נוראי בעבר עבורי איזו תרופה קלה וללא תופעות לוואי וללא ליווי פסיכיאטר יכולה לעזור ולבקש מר.משפחה?

בגלל כאבים בכפות הרגלים והרגשה של דריכה על אבנים פניתי לרופא והיא המליצה לקחת "סימבלטה " כדור אחד ביום אני לא סובל מדיכאון לא מסוכר סמוי. תודה.

אני חווה סיוטי אימה זמן רב האם אני יכולה לעשות משהו בקשר לכך

אובחנתי שנים רבות בהפרעת אישיות גבולית, חוויתי התמכרות קשה להירואין, לאחרונה למדתי בוינגייט קורס יוגה חוויתי קשיים בריכוז והתחלתי להשתמש בריטלין הוא עזר מאוד בהתחלה, לאחרונה השימוש היה הרסני ואיבדתי שליטה עליו טוטאלית. הייתי רוצה לדעת אם יש קבוצת תמיכה לנפגעי ההפרעה קרוב לביתי בראשלצ

סובלת מדכאון, לאחרונה התקפי הדכאון מלווים בתחושות פיסיות בעוצמה גבוהה יותר מתמיד. כבדות נוראה בחזה ובבטן שיכולים להמשך מספר ימים ומקשים עלי לזוז. האם יתכן שהדכאון הוא תוצאה של בעיה רפואית אחרת? האם להיפך? מה מומצלץ לעשות?

לדר. קודש שלום רב. אני נוטלת פלוטין כבר 4 חודשים.הוזהרתי מבחילות קלות כתופעת לואי בהתחלה. הבחילות רק מתגברות עם הזמן, העברתי את נטילת התרופה לאח"צ, ויש לי תחושה שזה משפיע לרעה על איכות השינה שלי, פרט לזה השפעתו חיובית , נרגעתי. האם , לדעתך, עלי להחליף תרופה? אני ביקשתי תרופה שלא תגרום לי להשמנה וגם זה עובד.

כל הכבוד על מהירות התגובה, אשקול להחליף את התרופה.

שלום ד"ר זאת שוב אני רוסה כתבתי לך שהכל בסדר אבל אני עוד הפעם מרגישה את ההרגשה הלא נעימה הזאת מין דאגות אני יוצאת מהבית כדי לעביר את הזמן אני עושה הכל בכוח מנקה מבשלת אני מרגישה העיפות איך אני יכולה ללכת לפסיכיאטר? אבל יש לי ימים שכייף ואני שוכחת מי זה אבל בכל זאת חוזר

שלום רב ד"ר קודש, אני התחלתי ליטול כדור בשם מירו לפני מספר ימים משום שאני סובל ממניה דפרסיה, וברצוני לדעת האם בנוסף לעצם זה שמירו הוא כדור אנטי דיכאוני האם הוא יסב לי נחת מבחינת החרדה החברתית שממנה אני סובל? אשמח לקבל תשובה בהקדם תודה יוני

שלום ד"ר אני בת 25 נשואה +2 בזמן אחרון לא טוב לי אין לי מצב רוח פרפרים בבטן אין לי כוח לעשות שום דבר בבית הייתי בחורה מאוד שמחה אהבתי לצחוק לעשות דברים לפני שבעיים הייתי על הפנים הרגשתי ממש לא טוב זה בא לי מאיפה שהוא מהבטן הרגשה הלא נעימה הזאת אני חושבת אולי יש לי דיפרסיה אני לא רוצה לקחת תרופות אני מפחדת אשמח בעזרתך

תודה רבה אני מרגישה עכשיו בהרבה יותר טוב ללא טיפול אני עושה לאצמי לבד שמח אבל תודה בכל זאת