פורום דיכאון וכאב

הפורום יחזור לפעילות בקרוב
הקשר בין כאב פיזי, כאב נפשי ודיכאון הפך בשנים האחרונות לקשר ברור וחד משמעי. רבים מהסובלים מכאבים כרוניים מפתחים בסוף דיכאון, ורבים מהסובלים מדיכאון סובלים גם מכאבים בלתי מוסברים. בפורום זה ניתן לקבל תשובות על שאלות בנושא דיכאון, בנושאי הקשר בין כאב ודיכאון, טיפול תרופתי, תמיכה רגשית ועוד. הפורום מיועד לאילו המטופלים באופן מקצועי על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג, וגם לאילו המטופלים עקב דיכאון וכאב אצל רופא המשפחה.
1693 הודעות
1578 תשובות מומחה

מנהל פורום דיכאון וכאב

07/12/2011 | 11:22 | מאת: מיה

שלום! אני בת 29 נשואה מזה שנתיים ואין לי ילדים.עובדת סוציאלית במקצוע. מזה שנתיים החלתי לסבול מחרדה בריאותית,הלתי להרגיש כל מיני כאבים פיזיים ללא הסבר רפואי. התמודדתי אז עם החרדות שלי בביקורים חוזרים לרופאים ועשית בדיקות ם וצילומים . אז זה הרגיע אותי. כיום זה יצא משליטתי, אני מפחדת ממחלות קשות, והביקור אצל הרופאים פחות מרגיע אותי ומה שבאמת מרגיע זה בדיקות גדולות כמו MRI. אני הפסדתי כמה עבודות בגלל חרדות אלו. אני חושבת על זה לאורך כל היום . מזה שלוש שבועות התחלתי לקבל אלטרול 25 מ"ג נגד כאבי ראש,אני יודעת שזה גם נגד דיכאון.זה קצת הרגיע אותי לא יותר.אך אני עדיין מתקשרת לכל מיני רופאים ופונה אליהם מבררת באינטרנט. זה הורג אותי לאט לאט. פשוט הרופאים אפילו לא מאמינים לי יותר. אני זקוקה לעזרה דחופה!!! למי עלי לפנות בבקשה. תודה

אכן נראה שאת סובלת מהפרעת חרדה. אלטרול אינה תרופת הבחירה בוודאי לא במינון הזה. מציע שתפני לפסיכיאטר על מנת לבנות תוכנית טיפולית.

05/12/2011 | 15:43 | מאת: דליה

בעקבות עצת חברות גם יש לי בקרוב פגישה עם רופא נשים לגבי הורמונים. לאחרונה בלילה יש לי גם גלי חום שממש שורפים אותי ומעירים אותי מהשינה ועושים חוסר שקט בגוף. מנסיונך האם הורמונים יכולים גם לעזור לדכאון בגיל המעבר? האם יכולים גם להרע? כרגע אני ביום ה-3 של הגדלת מינון הסרוקסט והיה לי בעיקר בבקר יום קשה. ועוד שאלה האם הסרוקסט יכול לגרום גם לנדודי שינה?

שלום דליה. לא ציינת את גילך ואת מצבך ההורמונלי.הורמונים יכולים להקל בצורה משמעותית את תופעות גיל המעבר ולעיתים לאפשר ייצוב מצב רוח. אולם הרבה יותר אפקטיבי אם ישנם תסמיני דיכאון לשלב נוגד דיכאון. באם אכן מדובר על גיל המעבר ומדובר גם בתופעות כמו גלי חום ההמלצה היא דווקא על תכשירים ממשפחת ה-snri כמו ויאפקס (אפקסור) סימבלטה או איקסל.סרוקסט יכול לגרום להפרעות שינה באם הוא ניטל בערב. ההמלצה ליטול אותו בבוקר.

04/12/2011 | 19:20 | מאת: רינה

דר שלום לך האם תחושת לחץ על השד שריפות נימלולים דופק חזק כל היום ממש כל היום .. זה ביטוי לחרדה? אני לא חרדתית ולא פוחדת .. זה כבר 5 שנים ואני עשיתי את כל הבדיקות שיש והכל תקיןץ הלחץ הוא כמו חגורה שקשרו לי על השד ולוחצת .. אני מבקשת תשובה

באם כל הבדיקות תקינות, סביר להניח שאת סובלת מהפרעת חרדה. להפרעת חרדה לא צריכה להימצא סיבה ולרוב גם אין נסיבות חיצוניות המסבירות אותה. מציע לפנות לטיפול. הדבר יוביל לשיפור משמעותי באיכות חייך. בהצלחה

03/12/2011 | 09:34 | מאת: סיגל

לד"ר ערד קודש ,שלום רב . עקב אבחנה של דיסטימיה (כולל חוסר מוטיבציה ואנרגיה )ע"י פסיכיאטרית , התחלתי לפני שנה ליטול את התרופות הבאות , לפי סדר : ציפרלקס עד מינון 20 מ"ג. ויאפקס בשיחרור מושהה עד 300 מ"ג. וולבוטרין עד מינון 300 מ"ג . כל תרופה נוסתה במשך 3 חודשים , אך אף אחת מהן לא גרמה לשום שיפור במצב . כעת נשקלת אפשרות של סימבלטה .אשמח מאוד אם סוף סוף תימצא התרופה המתאימה עבורי... השאלה - אם וולבוטרין במינון גבוה לא הועילה , האם יש סיכוי שסימבלטה (במינונים האפשריים ) עשויה להועיל ??? אודה על תשובה בנושא .

לצערי לעיתים יש מצבים המצריכים התנסות עם מספר תכשירים. ראשית כל הכבוד על התמדה. אין להסיק מחוסר תגובה מיטבית מתכשיר מסויים על הצלחתו של תכשיר אחר. בהחלט ניתו לקוון ולצפות לשיפור. במידה ולא יחול שיפור יש לשקול שילובי תכשירים בהתייעצות עם הפסיכיאטר שלך. בהצלחה

03/12/2011 | 03:53 | מאת: מעיין

הנני סובלת מדכאון וחרדות שונות (לרוב בריאותיות) לאחר מות חמותי לפני כשנה ממחלה קשה. אינני לוקחת טיפול תרופתי ומנסה לפתור את הבעיה בשיחות עם פסיכותרפיסטית. רציתי לדעת האם כאבים פיזיים בגוף קשורים לכך ונובעים מהמצב הנפשי ? (בהתחלה היו לי בחילות ודפיקות לב, תחושה של מתח ברגליים, וכיום יש לי דקירות חוזרות ונשנות במהלך היום בראש ולעיתים תחושת לחץ בראש באזור הרקות. אני מרגישה שזה קורה באופן אקראי ולא תוך כדי התקף חרדה. האם זה קשור ?)

את מתארת תסמינים קלאסיים של חרדה. מציע למרות ובנוסף לפסיכותרפיה לשקול טיפול תרופתי.

02/12/2011 | 11:38 | מאת: דליה

בת 56 מזה 4 שנים בעקבות דכאון (שחוזר כמה פעמים בשנים האחרונות לקחתי סרוקסט ואחר כך פאקסט אך הורדתי ב3 השנים האחרונות לחצי כדור ורב הזמן הרגתי טוב. עכשיו תפס אותי חזק והרופא המליץ לקחת סרוקסט כדור. אני מתקשה לתפקד, חלשה,קשה לי לאכול, כאבים בשרירים בגב. גם לחץ הדם עלה וגם סוכר. תוך כמה זמן סביר ששינוי המינון צריך לעזור? ממש יאוש שמביא לי גם מחשבות שחורות. בתודה דליה.

לדיכאון יש נטיה לחזור ולבמצבים מסויימים בעיקר כשמדובר במספר גלים ההמלצה היא להמשיך טיפול לתקופות ארוכות.עליתת המינון יכולה להביא לשיפור בתוך מספר שבועות. חשוב להיות במעקב כי לעיתים לא בהכרח המינון האפקטיבי הקודם יהיה גם הפעם.

04/12/2011 | 22:57 | מאת: דליה

בעקבות עצת חברות גם יש לי בקרוב פגישה עם רופא נשים לגבי הורמונים. מנסיונך האם הורמונים יכולים גם לעזור לדכאון בגיל המעבר? האם יכולים גם להרע? כרגע אני ביום ה-3 של הגדלת מינון הסרוקסט והיה לי בעיקר בבקר יום קשה. ועוד שאלה האם הסרוקסט יכול לגרום גם לנדודי שינה?

27/11/2011 | 21:26 | מאת: אמא

בתי בוגרת כל הזמן נלחצת מכל מיני דברים כל דבר היא לוקחת ללב ואז יש לה לחצים בלב השאלה איך אפשר לעזור לה בליתרופות ? שיטות טיפול שעוזרות להוריד מתח ולחץ

ניתן בהחלט לעזור גם ללא טיפול תרופתי. אופציות יעילות: טיפול קוגניטיבי התנהגותי וביופידבק

27/11/2011 | 15:04 | מאת: כרמית

?שלום, בני בן 12 שנים,מזה כשנתיים הילד סובל מחרדות,זה מתבטא ב- לפני שהוא הולך לישון הוא בודק את כל חדרי הבית,מאחורי הדלתות וכן את כל חלונות הבית,הוא חוזר על הפעולה כמה פעמים, לפעמים במהלך הלילה מתעורר שוב כדי לבדוק את הדלתות.בעלי עובד בלילות אך גם כשהוא בבית לפעמים הילד עושה בדיקות. הימצאות האבא מרגיעה אותו מעט. אבקש תשובתך לאיזה טיפול אנו פונים אם בכלל.

הצעתי בשלב הראשון לפנות לפסיכיאטר של הילד והמתבגר. אין ספק שמדובר בסימפטומים כפיתיים המצביעים על רמת חרדה מוגברת. הדבר ניתן לטיפול וחשוב לא להמתין על מנת למנוע קיבעון של התסמינים והתרחבותם.

27/11/2011 | 09:11 | מאת: א מהמרכז

שלום ד"ר יש לי אח בן 26 רווק(אני מציינת רווק מכיוון שבמגזר שלנו רוב הבחורים בגיל הזה נשואים...)בחצי שנה האחרונה הוא התחיל לדמיין שיש מישהו שרודף אחריו ומפרסם עליו דברים. זה התחיל כשאמר לי שכותבים עלין כל מיני דברים באינטרנט ומפרסמים תמונות שלו,הראיתי לו באינטרנט שאין כלום.לאחר תקופה הוא התחיל לאמר לי שאני,ההורים ואחים מנסים להציק לו ושמים לו כל מיני חומרים באוכל ובגוף,הוא לא אוכל בבית והוא בטוח ששמו לו איזשהו משדר בגוף.יש לו כל מיני יציאות מוזרות כמו שהוא אומר שהוא צריך להחליף את הדם שלו וכו...אמא שלי מנסה לשלוח אותו למישהו שידבר איתו או שיקבל איזשוא טיפול והוא לא רוצה ללכת,מה ניתן לעשות אם הוא לא רוצה ללכת לטיפול?!

אחיך נמצא במצב פסיכוטי וזקוק לטיפול. האמצעים לטיפול בכפיה הם רק כאשרמדובר באדם פסיכוטי, מסוכן לעצמו ולאחרים המסרב לטיפול. לא ברור אם אחיך מסוכן לעצמו או לאחרים ולכן ספק באם ניתן להפעיל את חוק חולי הנפש. מציע להמשיך ולהציע לו עזרה למצוקתו, עזרה שתכלול פניה לאיש מקצוע מתאים.

28/11/2011 | 17:32 | מאת: א מהמרכז

היי בינתיים אחי נמצא במצב "טוב" אנשים בחוץ לא רואים את התופעות האלו עליו,אבל בבית זה נורא לחיות כך בהתחשב בעובה שהוא נורמלי לחלוטין.אבל,אני חוששת שאם לא יקבל טיפול עכשיו אז המצב יתדרדר ויחמיר... תודה רבה על תגובתך

26/11/2011 | 13:10 | מאת: יפית

אימי בת 78 סובלת מסיוטים,מתח נפשי רב,עד כדי תלישת שיער ראשה,היא מסרבת לגשת לפסיכיאטר כי טוענת שבעבר הרחוק קיבלה כדורים אך הפכות אותה לזומבי,וגרמו לה להזיות.רופאת המשפחה נתנה לה ESCITALOPRAM ואמרה שאם תוך 10 ימים לא יעזור לעבור ל-XOUAQIS מקווה שנרשם נכון,כתב רופאים קשה לזהות. כמו כן לקחה בדיקות דם,וביקשה שאימי תיגש אליה כל שבועיים לדווח. האם הטיפול הזה יעזור,אני חוששת מהידרדרות. תודה

נראה שרשמת בצורה שגויה את התרופה החלופית. בכל מקרה מקווה שהציפרלקס יעשה את שלו. באם אמך סובלת מאי שקט ניכר, כדאי לשקול שילוב של תכשיר בעל השפעה מרגיעה(תכשיר נוגד דיכאון בעל השפעה מרגיעה כמו בונסרין או מירו) או לשקול תוספת שלתתכשיר נוגד פסיכוזה במינון נמוך.

25/11/2011 | 11:52 | מאת: אג

שלום רב, אני בת 35 ולפני כחודש התחלתי ללמוד.לפני כ5 שנים אובחנתי במכון מסודר והתברר שיש לי הפרעות קשב וריכוז ADHD. ניתן לומר שזה לא הפתיע אותי כלל וזה אפילו נתן הסבר לדברים שהשפיעו עלי במשך השנים ועיכבו אותי.היום,לאחר 5 שנים,החלטתי להתחיל ללמוד ועל סמך האיבחון נתן לי נוירולוג קונצרטה במינון 36 לתקופה של כחודש ניסיון והסתגלות ואחכ 54 מ"ג איתו אני כבר כחודש פעמיים עד ארבע פעמים בשבוע וזה ממש ממש עוזר.36היה פחות אפקטיבי.אני מרגישה תופעות לוואי מעטות פיזיות שבאות לידי ביטוי כמו מן מתח עצור בגוף וחוסר תיאבון אבל שתי התופעות במגמת שיפור. השבוע התחלתי לחוש כמו מן עצב עמוק.כובד כזה.רציתי לשאול האם יש סיכוי שזה נובע מהכדור?אני מכירה תחושות כאלה מדי פעם,לא שום דבר מטלטל אבל בכל זאת-יש סיכוי שאחרי הסתגלות של חודש והטבה בתופעות לוואי מסוימות יצוצו תופעות לוואי חדשות?דיכאון?דכדוך?(מיותר לציין שברור לי שלא חייב קשר ושהחיים הם גם כאלה לפעמים) תודה על תגובתך

איני רואה קשר בין תחושת הדיכדוך והקונצרטה.יחד עם זאת כדאי לעקוב האם תחושת הדיכדוך מתמשכת שכן אז יש לשקול בדיקה פסיכיאטרית מקיפה על מנת לשלול דיכאון.

25/11/2011 | 08:04 | מאת: מיכל

שלום. אני מטפלת שנתיים בציפרלקס של 10 מ"ג נגד התקפי חרדה , לאחר כמה טריגרים ומחלת חום ,סימפטומים חזרו כולל תחושת דכאון , פסיכיאטר שלי הגידל לי מינון מ- 10 ל - 15 מ"ג , מצבי השתפר לאחר שבוע, והיום אני כבר 3 שבועות עם מינון של 15, מרגישה הרבה יותר טוב, התחלתו גם טיפול ב-CBV ופתאום לפני שבוע , חתכתי לי אצבע ולקח קצת זמן לעצור דימון (חתך היה עמוק)והרגשתי חולשה ונהייתי קצת ירוקה, ישבתי קצת וזה עבר , זה היה לי מוזר כי אף פעם לא פחדתי מדם.כמה ימים לאחר מכך , התיישבתי על הרצפה כדי לקרוא לילדים שלי ספר ושוב הייתי לי אותה תחושה. האםזה קשור לגדלת מינון של ציפרקלס או פשוט חרדה שלי שינתה את הצורה שלה(קודם הייתי מרגשה, הזעה , שריפה בגוף ,טעם מוזר בפה , דפיקות לב). תודה

מדובר על תגובת חרדה שאינה קשורה להעלאת המינון. ממליץ להמשיך לעקוב ולראות האם יש עליה במספר התקפים ומשכם.

23/11/2011 | 11:36 | מאת: שרון

שלום, אני לוקחת אסטו 15 מ"ג כבר כמה חודשים,בלי תופעות לוואי משמעותיות. בתקופה האחרונה אני סובלת מהזעות לילה מטרידות. אני לא צריכה להחליף סדינים, אבל אני בהחלט מתעוררת רטובה למדי וזה ממש לא נעים. שמעתי פעם שתרופות פסיכיאטריות יכולות לגרום לתופעה זו. האמנם? בתודה, שרון

בהחלט. ssri יכולות לגרום להזעת יתר. לעיתים זה משתפר עם הזמן ולפעמים לא. באם הדבר גורם אי נוחות משמעותית ניתן לשקול החלפת התרופה

21/11/2011 | 17:34 | מאת: גיל

האם ציפרלקס משפר גם בעית קשב? תודה

לא. SSRI אינם יעילים להפרעת קשב

17/11/2011 | 20:49 | מאת: נטשה

שלום ד"ר,אני אציין בת 17 ואני בדיכאון של כבר יותר משנה.. אני אוהבת להיות בבית שלי,ולא לצאת,אני אוהבת לישון אני מרגישה שזה הדבר היחיד הטוב בשבילי,לא לצאת,לא לראות אנשים חדשים כי אני די מפחדת מאנשים שיצחקו עליי,אני אוהבת לאכול כדי להתגבר על הדיכאון,אני בוכה כמעט כל הזמן ויש לי מחשבות רעות נגד החיים,אני לא אוהבת להסתכל במראה לא אוהבת להצטלם,אני כל הזמן עצובה,אני לא יודעת מה לעשות,אני פשוט לא יודעת!ובנוסף דימוי עצמי נמוך וחרדות נפשיות,

שלום נטשה. ממליץ לפנות לפגישת ייעוץ אצל פסיכולוג, על מנת לעמוד על בסיס המצוקה שלך. אני מבין שמצבך גורם לך סבל ואין כל סיבה להשאר עם הסבל הזה אלא לטפל בו. אל תדחי את פנייתך. בהצלחה

20/11/2011 | 22:34 | מאת: אני

היי נטשה,ככל שתפני לטיפול מוקדם יותר כך יהיה לך יותר קל לצאת מזה.מניסיון. תחבקי את עצמך ברגעים הקשים והכי חשוב אל תאבדי תקווה.את בנאדם צעיר כל החיים עוד לפנייך והכל יכול להשתנות. תוכלי לכתוב אליי למייל ומקווה שאוכל לתרום קצת מניסיוני [email protected]

12/11/2011 | 19:50 | מאת: ענת ב.

שלום רב אני סובלת כמה שנים מדכאון שלא טיפלתי בו ,עכשיו אני סובלת מדיכאון עמוק מלווה בכאבים בכל הגוף, עייפות ותשישות ואכילה מוגברת,האם התרופה סימבלטה מתאימה לבעיה שלי, האם היא מורידה גם תאבון או מגבירה אותו,, אני חסרת אונים.מודה לתשובתך

סיבלטה בהחלט יכולה להתאים למגוון התסמינים שלך. בהשוואה לתכשירים ממשפחת הssri היא לא גורמת לעליה במישקל

07/11/2011 | 12:34 | מאת: קלולס

שלום בעקבות ספורט חדש יומיומי ואנטנסיבי החלטתי להוריד מינון כדור ב-33 אחוז מהמינון הקודם. באופן מפתיע יש לי תחושה שהגוף שומר על איזון הן מבחינת שינה והן מבחינת מצברוח. האם ספורט יכול לאפשר הורדת מינון, ואם כן, האם זה משהו שאצטרך להיות תלויה בו כמו בכדורים אנטי דכאוניים?

צריך לזכור שהורדת מינון לא בהכרח מביאה לחזרת התסמינים באופן מידי וכי יש סכנה שבאם הורדת המינון היתה בטרם עת (מה שלא בהכרח במקרה שלך כיוון שלא צויין משך הטיפול ולאיזו התוויה) התסמינים יכולים לחזור גם לאחר מספר שבועות וחודשים. פעילות גופנית חשובה ביותר כחלק מהטיפול נוגד הדיכאון ולא בהכרח כתחליף. עדיף בכלל לעשות שינויים בהתייעצות עם הגורם המטפל.

09/11/2011 | 16:53 | מאת: קלולס

בתקופות עבר בהן ניסיתי להוריד את האנטי דכאוני למינון נמוך יותר- הרגשתי את ההשפעה מיד כמה ימים אחרי (קשיי הרדמות, דכאון, חרדה ושאר ירקות)- ובמקרה הנוכחי אני כבר שבועים בתחושה טובה יחסית בלי נפילות, כאילו הפעילות הגופנית משלימה בעצמה את המינון החסר. זה משהו שעל כל פנים מפתיע וחדש לי בתור אחת ששנים נוטלת תרופות אנטי דכאוניות. לכן שאלתי אם במקרה הנ"ל אני אמורה להיות תלויה בפעילות הגופנית בדיוק כמו בכדורים אנטי דכאוניים- כי אם כך אני מרגישה שלא ממש פתרתי את הבעיה אלא רק החלפתי התמכרות אחת באחרת...

03/11/2011 | 17:59 | מאת: קובי

MODITEN )FLUPHENAZINE) ? וזה... VALPORAL (SOD.VALPROATE)?

אנא נסח את אלתך בברור

02/11/2011 | 11:29 | מאת: נשר

פתיח: מזה 3-4 חודשים סובל מכבי גב קשים מסיבות מוכחות.בזמן זה חוויתי גם פיטורים וחרדות קשות מאוד של חשש ממאי מציאת עבודה.מצאתי עבודה הכאבים התחילו לרדת בעוצמתן.במהלכן לקחתי משככי כאבים שעזרו רק יחד עם לורווין. לעניין: רופא המשפחה אבחן אצלי חרדה/דיכאון ונתן לי "אסטו" 10 מ"ג 1 ביום והמשך לורוין עד שהאסטו יתחיל לעבוד.אני לוקח וחווה קצת הקלה נפשית והרבה תסמינים גופנים: לחץ בחזה.תחושת בערה בחזה המתפשטת לזרועות ולפנים,חולשה,סחרחורות,נימול וקור משונה ברגליים,הלמות לה מהירה.התופעות באות בגלים וליתים הגל הוא 20 ד' פחות וגם יותר. האם אני חווה תוצרים של הכדורים?תופעות של החרדה/דיכאון? בהנחה שהלב שלי בסדר (לח."ד קצת גבוה אך זה איננו חדש)

אינך הוזה, אלה תופעות של הפרע חרדה קלאסית. יתכן ויהיה צורך להעלות את מינון האסטו. לא ציינת כמה זמן אתה נוטל אותו.

03/11/2011 | 16:34 | מאת: נשר

בתשובה לתגובתך. אני נוטל את האסטו רק שבוע וחצי אך לוקח אחד לוריוין בערב.כמה זמן אני צפוי לחוש את התסמינים הגופנים? מתי לפנות לרופא להפסקת הלורוין ולהעלאת מינון האסטו?

29/10/2011 | 10:08 | מאת: מאי

שלום,אני בת 16 וסובלת מהפרעת אכילה קשה בולמיה ויחד עם חרדות ומחשבות אובססיביות קשות שלא נותנות לי שקט.. הרופאה המטפלת שלי נתנה לי כדורי לוסטרל כדור 50 מ"ג בלילה לפני השינה ויוצא שלפעמים עוד בימים הראשונים שאני לוקחת אני מקיאה בבוקר או בצהריים לאחר האוכל.. האם זה יכול לפגוע בפעילות של התרופה? תוך כמה זמן הכדור יתחיל להשפיע על הפעילות בגוף? והאם יכולים להגרם נזקים אם אני מקיאה כשעתיים לאחר לקיחת הכדור? אני ממש משתדלת שלא להקיא ולהתייצב כשנתנו לי כדורים.. אשמח לתשובות. תודה.

30/10/2011 | 15:14 | מאת: מאי

הקאה בסמוך לבליעת הכדור אינה גורמת לנזק מעבר לנזק ההקאה עצמו אך בהחלט מעמיד בספק את ספיגת החומר הפעיל.

28/10/2011 | 17:06 | מאת: טל

שלום, ידוע לי שמירו גורם להשמנה ולירידה במערכת החיסונית. ירדתי מ 45 מ"ג ל- 30 מ"ג- האם אמור להתרחש שיפור משמעותי בשני הפרמטרים שהזכרתי (אכן עליתי במשקל וגם ירדה המערכת החיסונית) או שההבדל הוא זניח? תודה

למירו אין כל השפעה על המערכת החיסונית. אכן מירו גורם להגברת התיאבון אך לא בהכאח תלוי מינון.

24/10/2011 | 17:44 | מאת: סיוון

אני אחרי הריון ילדתי לפני כמה חודשים אני הייתי גם על כדורים איך שנכנסתי להריון הרופא שלי הפסיק איתי את הכדורים אבל זה בגלל שהיתי בסדר גמור לא יודעת מה המצב שלך אם את בסדר והרופא שלך חושב שתוכלי בלי כדורים במשך כול ההריון ממליצע להפסיק זה ביטחוני למען העובר וחוץ מיזה יש נשים שגם במהלך ההריון הן על כדורים אבל במינון נמון מאוד

25/10/2011 | 08:57 | מאת: ימית

היי סיון, תודה רבה לך על התשובה. השאלה היא אם יש השפעה לזה שאני לוקחת תקופה ארוכה תכדורים אני בשבוע ה 8 ואני מתלבטת אם להפסיק.. מתי את הפסקת תכדורים? האם היה לך קשה ? תודה רבה

24/10/2011 | 16:44 | מאת: רונה

האם שימוש ממושך באנפרניל, השייכת לטריציקליים, עלול לשבש את הפעילות התקינה של בלוטת התריס (תת פעילות)?

לא.

24/10/2011 | 15:50 | מאת: ימית

שלום רב, רציתי לשאול אני בתחילת הריון ולוקחת חצי שנה ציפרמיל האם כדי להפסיק, האם זה יכול לפגוע בעובר? מחכה לתשובה הדחופה. תודהה

שאלה מורכבת. איני יודע מה הסיבה לנטילת הציפרמיל. באם הסיבה היא דיכאון יש לקחת בחשבון את הסיכון של חזרת התסמינים באם הטיפול יופסק בשלב זה. כמובן שהריון חשוב שיתפתח במצב נפשי מווסת. עקרונית מדובר בתרופה שיכולה להינתן במהלך ההריון. על מנת לקבל את האינפורמציה של הסיכון הטרטוגני כדאי להתקשר למכון הטרטוגני המרכז מידע עדכני לגבי סיכון הריוני ובתר הריוני: טלפון:026243669.

24/10/2011 | 09:04 | מאת: אמא

האם מותר לקחת וואבן חצי כדור עם ציפרלקס?

עקרונית כן.

23/10/2011 | 18:10 | מאת: 2580

שלום רב הבן שלי בן 14 הוא עונה כל ההגדרות שמאפיונות נרקססיט מתיש את כל הסובבים אותו מסרב לגשת לטיפול מפני שחושב שאין כל בעיה מאוהב בעצמו סוחט ריגשית כל הסובבים אותו ומנצל אותם אין לו חברים, או ידידים וכל מי שבא עימו במגע- יוצא פגוע חוסר גמישות מוחלט- עקשנות אינסופית חשדן, ומנתק יחסים עם כולם האם יש טיפול תרופתי להפרעה נרקסיסט????

אין טיפול תרופתי להפרעת אישיות. מעבר לזה בגיל 14 עדין לא מגדירים הפרעת אישיות.כדאי שאת ובעלך תגשו להדרכת הורים גם באם ילדך מסרב להגיע לטיפול

24/10/2011 | 18:40 | מאת: 2580

שלום רב אבא שלי בן 68 סובל מדכאון עמוק ואף מנסה לשים קץ לחיוו. הוא מטופל ע"י צוות רופאים ומטפלים בבית חולים ברצוני לדעת תשובה כנה ואמיתית . האם אפשר להרפא לחלוטין מהדכאון ולחזור לחיים נורמליים,או שזה משהוא שילווה אותו כל חיוו?כמה פעמים הוא עשוי להתאשפז שוב?מה העתיד?.שאלה שניה אם הטיפול התרופתי לא עזר לו שנה שלמה (צפרליקס ומירו-הוחלף ב4 חודשים האחרונים לפרוזאק ומירו)לא עוזר .ולהפך המצב מידרדר האם לא כדאי להחליף טיפול ולמה? בבקשה עזור לי לעזור לו הוא מאוד מאוד חשוב לי תודה

לדיכאון מהלכים שונים. לרוב ניתן להביא להחלמה מלאה אולם לעיתים ההפםרעה ניכנסת למהלך כרוני. על פי התיאור של הטיפול באביך לא מוצו רוב רובן של אפשרויות הטיפול ולכן לא הייתי נכנס לפסימיות אלא בוחן אופציות טיפול נוספות בהתייעצות עם צוות המטפלים.

21/10/2011 | 08:59 | מאת: שרה

תודה רבה על התגובה המהירה. האם תוכל לפרט על אופציות טיפול נוספות? האם הגיע הזמן להחליף תרופות? עבור מה נותנים כדור ואבן באישפוץ? תודה שרה

18/10/2011 | 13:39 | מאת: סיוון

אני גם לא רוצה שאנשים יבחינו שאני במצב חרא אני מסתירה את זה שאני במצב על הפנים עד שלפעמים אני אפילו מרגישה די מטומטמת

חוזר על המלצתי. שינוי קיצוני במצב הרוח מלווה בתחושות ייאוש מצדיק הערכה לשלילת דיכאון. דיכאון הינו מצב המאופיין במצב רוח ירוד, תחושת צועקה, ייאוש, הפרעה בתיאבון ובשינה, חוסר יכולת להינות מדברים וחוסר אנרגיה. מדובר על מצב הניתן לטיפול. הטיפול יוביל לשיפור מהותי באיכות החיים.

18/10/2011 | 13:05 | מאת: סיוון

דוקטור אני מרגישה חרא על הפנים אני בוכה ומרגישה שפשוט נהרסים לי החיים כול כך קשה לי אוף אתה לא תבין ואף אחד לא יבין אני אחרי לידה מצד אחד אני מאושרת כפרה על הילדים שלי שהיו בריאים אני כול כך אוהבת אותם אבל אין לי מושג מה עובר עלי אני בוכה ומרגישה חראאא מהה ישש לי מההה תעזור לי תייעץ לי בבקשה אני על חבל דק ועומדת להישבר הייתי סובלת מדיכאון ומאניה דפרסיה אבל אני לא חושבת שהמחלה חזרה שוב אני לא יודעת מה עובר עלי אנא תייעץ לי בבקששההההההההה

כמי שסובלת ממאניה דיפרסיה את נמצאת בקבוצת סיכון לדיכאון לאחר לידה. נראה שאת מצויה בדיכאון. אל תהססי ופני בדחיפות לטיפול פסיכיאטרי.

18/10/2011 | 00:37 | מאת: יעל

שלום :) יש לי שאלה, נכון נוצרים אצלנו בגוף סימני מתיחה בעקבות השמנה? אז אני מרגישה את זה פיזית כשזה קורה. אסביר קצת יותר- בחודשיים האחרונים התחלתי בדיאטה, שכוללת ארוחה אחת ביום...כל 24 שעות אני אוכלת..כל שאר הזמן שותה בלבד. מסתבר שאני בתחילתה של הפרעת אכילה....לא אובחנתי..אבל לפי קריאתי באינטרנט על הפרעות אכילה ושיטוט בפורומים של הפרעות אכילה, אני די מבינה שיש לי בעיה.. הבעיה היא, שאחרי כל פעם שאני אוכלת, אני ישר מתחילה להרגיש את התחושות האלו בגוף...זה יכול להיות בכל מקום בגוף...ברגליים, בברכיים, בידיים, באצבעות, באף, באוזניים, בגב...באמת שבכל מקום... זה מוציא אותי מדעתי ובגלל זה אני לא מרשה לעצמי לאכול כמעט כלום... אפילו אם אני שותה מים אני מרגישה את זה בגוף.. לפעמים, גם אם אני רק מסתכלת על אוכל (וזה אחרי נגיד 20 ומשהו שעות שלא אכלתי, אז אני מרגישה שאני משמינה)... שאלתי את כל החברות שלי ואנשים שמסביבי אם גם להם זה קורה, שהם מרגישות בגוף תחושות השמנה..והם הסתכלו עליי כאלו ברחתי מבית משוגעים... בגלל שזה הופיע לי בערך לפני שנה, אז אני לא מקשרת את זה להפרעת אכילה שיש לי עכשיו... כשזה הופיע לראשונה, זה היה אחרי ימים רצופים שהייתי מגזימה עם האוכל.... התחושות האלו באמת קיימות ואני באמת מרגישה אותן...אני משוכנעת שברגע שזה קורה, הגוף שלי פיזית מתרחב... זה מוציא אותי מדעתי ובגלל זה אני שונאת לאכול...ולא רוצה יותר לאכול... אז אחרי כל זה, השאלה שלי היא, האם שמעת פעם על דבר כזה, האם אפשר להרגיש תחושות השמנה פיזיות בגוף? או שאני פשוט מטורפת.. ומה לדעתך אפשר לעשות.. תודה רבה ואני מקווה שהבנת אותי... תודה!!!

שלום לך. מה שאת מתארת נראה כמו דלוזיה סומטית, דהיינו חוויה חושית שמקורה בעיוות תפיסה. מציע הערכה פסיכיאטרית מעמיקה.

18/10/2011 | 18:03 | מאת: יעל

הי, אני אהיה הכי אמיתית- ממש הלחצת אותי! אם אתה יכול טיפה יותר להסביר למה התכוונת...מה זאת אומרת עיוות תפיסה? מה זה אומר? איך מטפלים בזה? אני בטיפול פסיכולוגי, האם זה מספיק? חשוב לי להוסיף, שאני לא רואה שהשמנתי...אני רק מרגישה את זה.. בבקשה תסביר לי יותר...כי הסיכויים שאני אלך לפסיכיאטר כרגע הם מאוד נמוכים...כי זה מאוד מפחיד!! באמת אם תוכל קצת יותר להסביר לי את הדברים שהתכוונת אליהם..תודה :)

14/10/2011 | 22:54 | מאת: אורחת

בתי לוקחת ציפרלקס כבר 5 חודשים עקב קשיי בליעה שהיו לה חשבנו שזה הפתרון ופתאום אני מרגישה בתקופה האחרונה שהיא תוקפנית אליי בצורה מוגזמת ומתנהגת אליי בתקיפות אולי זה מהכדורים אני לא יודעת. אני מאוד רוצה שהיא תפסיק את הכדורים כי נראה לי שזה גורם לה להיות יותר תקיפה ועויינת כלפיי איך היא יכולה להפסיק?

שלום לך. את שואלת שאלה מורכבת.ראשית לא ציינת את גילה של בתך.חשוב להבין מה היתה הסיבה שמלכתחילה הובילה להתחלת הטיפול. נראה על פניו כ מדובר בהפרעת חרדה שהתבטאה בקשיי בליעה. אם היתה התוויה מספקת להתחלת הטיפול חשוב לקבל החלטה מושכלת גם לגבי הפסקתה.לא ברור לי אם בכלל יש קשר בין השינוי בהתנהגותה של בתך לתרופה שכבר ניטלת 5 חודשים. הייתי מייעץ לעשות הערכה עם הגורם שהחל הטיפול על מנת להעלות את ספקותיך .

14/10/2011 | 17:05 | מאת: הדר

שלום, האם מינון של 30 מ"ג מירטזפין אחת ליום הינו אפקטיבי לדכאון ובעיית שינה? באופן כללי מהו מינון מומלץ לתרופה כזו? שנה טובה

המינון המומלץ הוא 30-45 מ"ג

12/10/2011 | 19:52 | מאת: קורל

בזמן האחרון אני מרחיקה את כולם מימני אני מעדיפה שלא לשמור קשר עם אף אחד קרובי משפחה קרובים מאוד אחים אחיות סבתא אפילו הורים מיד פעם הרחקתי את כולם מימני וזה עושה לי אושר האם זה דיכאון מה שעובר עלי ואני אתחרט על זה בעתיד? אני מאוד שמחה ככה שאני לא בקשר איתם זה עושה לי טוב כיף לי שאני לבד מה יש לי? אני סובלת ממאניה דפרסיה הפרעה דו קוטיבית

על סמך התיאור שלפני לא ניתן לקבוע אם את בדיכאון אם כי לא ניתן גם לשלול זאת. אבחנתך מצריכה זהירות יתר וכדאי היה בעיקר לאור השינוי בהתנהגותך לערוך בדיקה מעמיקה ומסודרת.

10/10/2011 | 14:18 | מאת: מדוכא

שלום רב, סבלתי במשך שנים מדיכאון קל-בינוני,ניסיתי מספר אנטי דיכאוניים כדי להפטר מהדיכאון אשר גרמו לי לתופעות לוואי והפסקתי את הטיפול בהם. אני גם נוטל ריטלין בתקופות מבחנים,לאחרונה נכנסתי לאפיזודות של דיכאון קשה שאני לא מצליח לצאת ממנו,אני בקושי מסוגל לתפקד ולא יכול לאסוף את עצמי בידיים,זה ממש מדאיג אותי לאור העובדה שכל האנטי דיכאוניים גרמו לי לתופעות לוואי, האם ייתכן שהריטלין מחמיר את הדיכאון למצב אקוטי?האם עצם ההתחלה של הטיפול באנטי דיכאוני והפסקתו החמירה לי את הדיכאון למצב קשה? מה עליי לעשות במצב כזה?אני מרגיש כבר אבוד ואני בתקופה חשובה ולחוצה בחיי ואני מרגיש שאני לא מסוגל להרים את עצמי ולתפקד כבר....

שלום לך. למרות התיאור של מצב דיכאוני ממושך נראה שמעולם לא טופלת בצורה רציפה.הריטלין אינה הסיבה לדיכאון ממנו אתה סובל. הייתי ממליץ הערכה כולל בדיקת כל התכשירים שנוסו , משכם והמינון שלהם. חשוב למצוא תרופה שתוכל להתמיד בה תקופה ארוכה וגורם שילווה אותך כולל מתן תשובות לשאלות שיעלו במהלך הדרך.

10/10/2011 | 00:13 | מאת: דודה שולה

שלום רב, אני בת 50 ומשתמשת מס' שנים ברסיטל במינון 10 מ"ג ליום. בחודשים האחרונים אני מרגישה אפטית, חוסר חשק לעשות כלום, קישרתי זאת לרסיטל. ניסיתי להוריד את המינון לחצי כדור, במטרה להפסיק לגמרי בסופו של דבר, אך אחרי חודש של חצי כדור, הייתי במצב של חוסר שקט,עצבנות, ורופאת המשפחה המליצה לחזור למינון של כדור שלם. מה דעתך דוקטור? האם הנסיון שלי היה קצר מדי, אשמח לשמוע.תודה

קשה לשער שתחושת האפטיות ניגרמה מהשימוש ברסיטל בעיקר מכיוון שאת מציינת שימוש ממושך. כדאי לבדוק האם לא מדובר בחזרה של תסמיני דיכאון. בכל מקרה הפסקת התרופה יכולה להוביל להופעת תופעות לוואי כמו אי שקט וסביר שאם היית מתמידה בהפסקה התופעות היו נעלמות. מכיוון שהתמונה לא ברורה הייתי ממליץ הערכה פסיכיאטרית מלאה

09/10/2011 | 04:25 | מאת: הרצל

אני בן 46 סובל מדכאון כרוני כבר כמה שנים\ שגרם לי לעשות המון נזקים בחיים שלי.המזל הגדול שלי הוא שאני נמצא תחת עול ומחוייבויות שאינן מאפשרות לי לשקוע "ולהתעסק" עם הדכאון. מצד שני איבדתי את שמחת החיים והרצון לחיות כבר לפני כמה שנים ואני מונע בעצם מהאחריות לילדים שלי ובפרט לבן שלי שגם בלי הצרות שלי יש לו מספיק משלו.לפני כמה שנים נפגשתי עם פסיכיאטר שהמליץ על ציפרלקס.השתמשתי לסירוגין לאורך השנים, ולאחרונה שניסיתי לשוב ולהשתמש זה השםיע מאד לרעה וגרם לי לישון המון ולמעשה הפסקתי לתפקד.אני אפילו לא יודע מה צריך לשאול,, אולם אם יש כאן עיצה אשמח לקבל אותה.תודה

דיכאון כרוני ושימוש מגומגם בתרופות לא עומדים בקנה אחד. מציע הערכה פסיכיאטרית לקביעת תוכנית טיפול ומעקב מסודר.אין כל סיבה שלא ימצא פתרון לדיכאון שממנו אתה סובל ושמעכב ותוקע אותך.

שלום ד"ר ערד, אודה לך אם תקרא את ההשתלשלות התרופתית שלי ואת שאלתי ותייעץ לי. הרקע למעבר לסימבלטה: לאחר שנים של נטילת אפקסור במינון נמוך (75 מ"ג), ובעקבות התגברות דיכאון, הומלץ לי על העלאת מינון עד ל-225 מ"ג, אך התוצאה הייתה תופעת לוואי קשה של אקטיזיה וכאבי מתח בגוף. חשבתי שמעבר לסימבלטה עשוי להיות נכון. נסיון המעבר: במשך עשרה ימים נטלתי סימבלטה וסבלתי מסחרחורות קשות (יתכן שקשור גם להפסקת האפקסור), לצערי הוצע לי להפסיק את הנסיון, למרות שאני מניחה שלאחר 10 ימים עוד לא מוצה. כרגע: כרגע, 3 שבועות מהפסקת האפקסור ו-11 יום מהפסקת הסימבלטה -לא נוטלת כלום. הסחרחורות חלפו אבל מצב רוח ירוד (עייפות וחוסר אנרגיה) ומתח רגליים בלילה המונע ממני שינה (בעיקר עקצוצים בכף הרגל). שאלתי היא: אם כדאי לנסות שוב סימבלטה והאם אצטרך לעבור הסתגלות מחדש או ש-10 הימים שכבר לקחתי ישחקו לטובתי וההסתגלות עכשיו עשויה להיות קלה יותר (ואפשר אולי יהיה גם לעבור מהר יותר למינון 60 מ"ג) ? בקרוב (נובמבר) אצטרך לעמוד במחויבויות של עבודה/לימודים ולכן חשוב לי במיוחד צמצום זמן הסיכון של חוסר תיפקוד. תודה מראש וגמר חתימה טובה. שנה טובה!

שלום גלי. למעשה את היום נקייה מכל תכשיר נוגד דיכאון ולכן חשופה בהכרח גם לתופעות לוואי אפשריות של כל תכשיר.אופציית הסימבלטה לגיטימית. יחד עם זאת יש מקום לנסות תכשיר ממשפחת הSSRI, אלא אם היו כבר ניסיונות בעבר.

09/10/2011 | 01:53 | מאת: גלי

תודה על תשובתך המהירה. את ה-SSRI כבר ניסיתי בעבר ודווקא האפקסור SNRI התאים לי יחסית יותר. מעבר לתופעות שהופיעו במינונים גבוהים כפי שסיפרתי. האופציות כרגע הן סימבלטה או מירו. 1. האם נקיון של שבוע מסימבלטה לאחר נטילה של 10 ימים מחזיר אותי לנקודת התחלה מבחינת הסתגלות? 2. האם אני נקייה מספיק גם עבור תרופה עם מנגנון שונה כמו מירו? גלי.

07/10/2011 | 06:27 | מאת: ורדה

אני נוטלת 3 כדורים לפני שינה : דפלפט 500 מ"ד, אביליפיי 5 מ"ג וסימבלטה 60 מ"ג.שכחתי לקחת בערב הכדורים. האם לקחת בבוקר או לדלג ? זה כבר פעם שניה ששכחתי החודש , מה המשמעות של אי נטילת כדורים מהסוג הזה בזמן ?

דלגי על המנה וטלי התרופות במועדן הרגיל. ההתמדה חשובה על מנת לא להביא לשינויים קיצוניים רמת התרופה. אם יש קושי לזכור הכניסי התראה בסלולארי שלך. גמר חתימה טובה

באיזה שעה כדאי לקחת את התרופה? האם לפני/אירי האוכל? תוך כמה זמן היא תשפיע על שרירים נוקשים/כאב נוירוטי ודיכאון אם אני צריך לקחת דכור אחד של 30 מג ליום..האם יש תופעות לוואי מיוחדות תודה על תשומת הלב!

עדיף בבוקר לאחר האוכל. השפעה מצופה תתחיל בתוך שבועיים אך יכולה גם לקחת 4-6 שבועות. מציע שתדון עם הרופא המטפל לגבי הציפיות מהתרופה, תופעות הלוואי הצפויות והמשך המעקב.

או תופעות לוואי נפוצות או שאין בכלל תופעות לוואי למינון של 30 מג'

06/10/2011 | 15:03 | מאת: מירי

שלום, נוטלת מירו שנים רבות, תמיד נתן תחושה מוזרה לפני הרדמות של סחרחורת מלווה בתחושת הרדמות אבל בלי הרדמות ממשית, אך בשנה האחרונה לרגישות תחושתית מבהילה על העור ולהתקפי חרדה שבאים מיד אח"כ. כל הפוטנציאל המרדים לכן בעצם לא ממומש ואני נעזרת בכדור נוגד חרדה במצבים אלה. שאלתי היא 1. האם התופעה מוכרת לגבי מירו 2. איך ניתן להתמודד עם מצב רגעי של התקף של תחושתיות יתר (אני רגישה תחושתית גם ככה מילדות). אני ממש מתכוונת לעצות פרקטיות כמו טבילת הראש במים או משהו דומה. תודה

התופעות שאת מתארת יכולות להיות חלק מהפרעת חרדה. מירו פחות יעיל בטיפול בהפרעות חרדה והייתי ממליץ לשלב תכשיר נוסף ממשפחת הSSRI. מציע התייעצות פסיכיאטרית על מנת ללבן את הנושא

06/10/2011 | 02:57 | מאת: אלסי

לפני שבוע אבי נפטר באופן פתאומי. קמתי בבוקר ומצאתי אותו מוטל על הריצפה חבול בראש. צוות מד"א שהגיע לא יכל לעזור לו והוא נפטר לי מול עיניי. אימי נפטרה לפני 8 שנים. אני הייתי גרה עם אבי, ואין לי אחים ואחיות. כיום אני לבד, וחיה בחרדות קשות. לא ישנה בלילות, וסובלת מתשישות פיזית ונפשית ומרגישה שאין לי בשביל מה לחיות. רופא המשפחה שלח אותי ל12 שיחות עם עובדת סוציאלית אבל אני לא יודעת מה זה עוזר. בסוף היום אני באה הביתה וסובלת מבדידות קשה,והחרדות באות במיוחד בלילה. אין לי משפחה, ואין לי עם מי לדבר ,אני חוששת מהעתיד. מה אני צריכה לעשות?

06/10/2011 | 11:45 | מאת: אלי

דברי איתי [email protected]

ראשית תנחומי הכנים. את מצויה בתחילתה של תגובת אבל שהינה תגובה נורמאלית בהתייחס לסיטואציה. היעזרי בקרובים לך ובחברים הקרובים על מנת להתחזק. בשלב זה איני רואה צורך ממשי בהתערבות מיקצועית.

10/10/2011 | 15:52 | מאת: ענת

חג שמח ושנה טובה ד'ר אספר לך את הספתום שלי ותגיד לי אם רק מי זה אולי יש לי דיכאון כי אני טיפוס שמאוד קשוב לנפש שלו! אני אישה כבת 32 אמא ל2 ילדים גרושה מי זה 5 שנים הבעיה שלי היא שבגלל המזנות מגיעות מביטוח הלאומי אתה לא יכול לעבוד עבודה נורמאלית עי יקחו לך זכיות וגם את המזונות והשני שאם הוא יביא בדרך אחרת הוא פשוט לא יביא ולך תרוץ אחיריו אני הגעתי למצב שאני סגורה מכל הפינות .. ובגלל שיש חוק בביטוח לאומי שאשה חד הורית צריכה עם המזונות צריכה להיסתכם 4וחצי אז אתה הופך במשך השנים חסר מצב רוח כי המדינה לא נונת לך הפשרות לפרס את הבית בכייף וגם הרשיות לחייב את הגרוש בדרך אחרת ופה הגעתי למצב שאני לא עובדת 4 שנים כי איך סגרו אותי מכל פינה ואז אין לי לילה אין לי יום רוצה רק לישון.. וזה לא שאני לא רוצה לעבוד אלא רוצה אבל לא רוצה שיקחו לי את התנאים שיתנאו לחד הוריות לעבוד ולפרנס את הבית בכבוד... אם אתה מבין המב שלי הביא אותי שלפעמים אני יכולה לא לנקות את הבית שבועיים ולא יהיה לי אכפת למה כי אין לי חשק ... עם הילדים אני מתפקדת מאוד עצבנית צועקת נהיתי פתיל קצר כי רוצה מאוד לעבוד ואיא פשר מצב כלכלי הכל ביחד אנא ממך תעזור לי לדעת עם זה כמו שחשבתי הבאתי אותי למצבירוח ולזה שלא אכפת לי מהבית זה סוג של דאון.?

שלום לך. את מתארת מילכוד. חשוב לזכור שלעבודה ערך מעבר להכנסה. עבודה מאפשרת שיקום הערך העצמי, תחושת שייכות ומסגרת. הבחירה שלא לעבוד כדי לא לפגוע בהכנסותיך יכולה להיות בעייתית באם היא גובה ממך מחיר נפשי. מציע התייעצות עם עובדת סוציאלית.

04/10/2011 | 09:13 | מאת: שרון

שלום, אני לוקח אסטו כשבועיים ואני חווה תחושה של ריחוף כמו שכרות מהרגע הראשון שבו אני קם בבוקר ועד שאני הולך לישון. בנוסף ביצעתי בדיקת טילט טסט ואאג למוח ושניהם יצאו תקינות. קיבלתי הסבר מניורולוג שתחושת הריחוף היא מלחץ וחרדות אך אני לא רגוע האם יש מקום לבצע בדיקת סיטי מוח? בעלון של האסטו לא ראיתי שום תופעת לוואי המזכירה תחושת ריחוף או שכרות. הזמן היחידי שאני מצליח להיפטר מתחושות אלו הוא כשאני שוכב עם עיניים עצומות. כמובן שתחושות אלו מגבירות אצלי את החרדה והרבה פעמים אני חושב שאני עומד להשתגע או לקבל אירוע מוחי כמובן שקשה לי לתפקד במהלך היום.ניסיתי המון שיטות להפגת לחץ ומתח וכלום לא עוזר... זקוק לעצה. תודה 

שלום שרון. לא הייתי מוסיף כל בדיקה. נראה שהנוירולוג שלך צדק מדובר בתופעה מוכרת כחלק מהפרעת חרדה. המתן עוד שבוע ואז יש לשקול העלאת המינון.

13/11/2011 | 10:23 | מאת: נסי

התחושות האלה הם אך ורק תופעות לוואי תירגע זה יחלוף מנסיון

03/10/2011 | 12:05 | מאת: ליאונורה

שלום ושנה טובה ד"ר נכבד,מזה שנתיים שאני סובלת מכאבי עצמות משהו שקשה לתאר,שכחתי מזה לישון לילה נורמאלי אני ישנה בקושי שעה וחצי כל לילה,הכאבים הם ללא הפסקה יום ולילה,כולם מאוד רחמים ומודאגים אבל לצערי אינם עושים כלום בכדי לברר מה קורה.אני נופלת הרבה,ירדתי בתיפקוד הביתי ב 80% אם לא יותר,הכאבים מחודש לחודש נעשים מציקים יותר ויותר,אז יופי עשו לי מיפוי עצמות אבל פה זה נגמר,כנראה שמאחר ובקרוב אהייה בת 56 לא שווה להשקיע בי.בכל אופן אני בשלושת החודשים האחרונים כנראה שיורדת מהפסים,אני הפסקתי לצאת מהבית כמעט בכלל,אני בוכה הרבה,הפסקתי לאכול כמעט הכל האוכל מגעיל אותי,אני מחפשת את המיטה ולהיות לבד כל הזמן,בקיצור אני חושבת שאני יורדת מהפסים ןזה מפחיד אותי,תמיד הייתי החזקה בבית,מה דעתך והאם יש משהו שיכול להעמיד אותי חזרה על הרגליים יש לי ילד בן 16 בבית שזקוק לי,רק שאני כבר לא מצליחה להתמודד עם הכאבים.

מציע ללא דיחוי לפנות ליעוץ פסיכיאטרי. ניתן לעזור לך ולהפחית את סבלך

03/10/2011 | 04:28 | מאת: מתן

שלום, אשמח לדעת אם ס' יכול לשמש ככדור לצורך שינה בפעמים בודדות ולא בנטילה קבועה.

לא. מדובר בתכשיר בעל השפעה רחבה שלא נועד להפרעות שינה ראשוניות. יש לאבחן תחילה את הסיבה להפרעת השינה.

06/10/2011 | 01:57 | מאת: מתן

ככדור הרגעה באופן אפיזודי כנגד חרדה, כלומר לקחת אותו רק ברגעי הצורך? תודה

29/09/2011 | 20:22 | מאת: אור

סבתא בת 75+ עד עכשיו עבדה, הייתה בעלת שמחת חיים, חכמה..לאחר הפסקת עבודתה סבלה מכאבי בטן קשים, הרופא המליץ לה ליטול כדור נורטלין 25 מ"ג ביום, בנוסף ליטול כדור הרגעה בשם לוריוון- מאז היא כל הזמן בדיכאון. האם לתרופות אלו יש השפעה על המצב הנפשי שלה? מה עלי לעשות? קשה לי לראות את סבתא נטולת שמחת חיים ועצובה!

על פי התיאור, בחירת התרופות תמוהה הן מבחינת בחירת תכשיר נוגד הדיכאון והן מבחינת בחירה של תכשיר הרגעתי. מציע הערכה פסיכוגריאטרית מסודרת לשם איבחון ובחירת טיפול בהתאם.

27/09/2011 | 22:56 | מאת: אדי

שלום, קראתי פה שהוא וריאציה של ריטלין, במה הוא שונה מהמסורתי? האם עושה פחות תופעות לואי, פחות חרדה, פחות ניתוק וכו'?

מדובר ברטלין עם זמן השפעה מורחב בהשוואה לזמן השפעה של 4 שעות בריטלין רגיל. זמן השפעה ממושך יותר לעיתים גורם פחות תופעות לוואי כיוון שאין את הצניחה של רמת הריטלין בדם עם סיום השפעתו.

29/09/2011 | 14:38 | מאת: אדי

שתחושת החרדה והניתוק בריטלין נוצרת בשלבים הראשונים של הנטילה ולא לקראת סופו- האם ריטלין LA יכול להיות אלטרנטיבה במקרה זה?

27/09/2011 | 09:24 | מאת: ימית

שלום רב ד'ר, אשמח לעזרה ממך, אני פונה בקשר לאמא שלי. בת 59 סובלת מדכאון, היא לא מרבה לשתף אותנו, אבל אני יודעת שהיא מטופלת בכדורים נוגדי דכאון. ואני רואה את עצמה לאחרונה מופנמת לא מדברת הרבה,יושנת המון. ובכלל אני מרגישה שהיא סובלת מדכאון. בבקשה ממך, מה אפשר לעשות? אני הבנתי לדברייה שאין כדור שמצליח לעזור לה. והיתכן? שהכדורים עושים לה יותר גרוע? מה עליי לעשות, היא לא ממש רוצה לשתף אותי, וממש כואב לי. אשמח לעזרה ממך, תודה ושנה טובה מלאה באושר ובריאות.

שלום ימית. מציע שתקחי את היוזמה ותקבעי עבורה ובידיעתה פגישה אצל פסיכיאטר. לפגישה חשוב להגיע עם כל הכדורים שנמצאים בבית לשם מיפוי וקבלת החלטה.

26/09/2011 | 16:33 | מאת: יולי

שלום. אני בת 23 וסובלת כבר 10 שנים מדיכאון (כולל מחשבות וניסיונות אובדניים), כאבים כרוניים ובעיות שינה קשות. ניסיתי במספר הזדמנויות תרופות שונות (כולל סרוקסט ולוסטרל), שבעיקר החמירו את המצב הנפשי שלי ו/או גרמו לתופעות לוואי בלתי סבירות. בשנה שעברה אובחנתי מלבד הדיכאון בפיברומיאלגיה, בה גם ניסיתי מספר תרופות חזקות מאוד לכאבים אשר לא הועילו בכלל. מעבר לטיפולים תרופתיים גם הייתי בטיפול לאורך השנים אצל פסיכולוגים שונים. בשלב זה אני לא לוקחת תרופות בכלל, והמצב הנפשי והכאבים החמירו והמחשבות האובדניות חזרו והתחזקו. אני מפחדת לקחת עוד תרופות (הסרוקסט ממש גרם לנזק מתמשך והתמכרות פיזית בזמנו, וזה די הוריד את הביטחון שלי בתרופות), אני לא מתפקדת ולא עובדת בעקבות הדכאון, הכאבים והעייפות, ובכנות אני מפחדת מאוד שאפגע בעצמי. הטיפול לאורך השנים לא הועיל ואני מרגישה כאילו תמיד אהיה "מקולקלת"... קראתי על הגרייה המגנטית ותהיתי לגבי מספר דברים- האם ההליך מוכח כבטוח ולא יגרום נזק משני? אילו תופעות לוואי עלולות להתעורר בעקבות הטיפול? האם יש כאן מטופלים שעברו את ההליך ויכולים להעיד עליו? והאם יש עוד אלטרנטיבות לטיפול בדיכאון שלי? אני אובדת עצות... תודה רבה מראש ושנה טובה ומלאת בריאות לכולם!

שלום יולי. טיפול במגנט טרנסקרניאלי נמצא יעיל בכמה עבודות לטיפול בדיכאון. הטיפול אינו מצריך הרדמה ואינו כרוך בסיכון. יחד עם זאת הוא ינו יעיל בטיפול בכאב. הניסינות בטיפול בנוגדי דיכאון אצלך היו מעטות וכללו רק תרופות ממשפחת הSSRI. יש מקום לניסיון בתכשירים ממשפחת הSNRI שהינם בעלי השפעה מיטיבה גם בתסמונות כאב.

26/09/2011 | 19:37 | מאת: יולי

תודה רבה על התגובה המהירה והעניינית! אפנה לפסיכיאטר בבקשה להתנסות בתרופות שונות כפי שהצעת. תודה שוב ושנה טובה!

24/09/2011 | 03:26 | מאת: לירון

אני כבר חודשיים שלא יוצאת מהבית וכשאני יוצאת אני ישר ניכנסת לדכאון ובורחת לבית וכול פעם יש לי מצבי רוח שונים ואני בקושי אוכלת והמון דברים מכניסים אותי לדכאון ומשברים

25/09/2011 | 19:56 | מאת: אלי

נשמע שאת בדכאון דברי איתי [email protected]

ברצוני להיתייאץ לגבי סוג הכדורים שאני מקבל לגבי הדיכאון אני מקבל paxxet 20mg ולגבי הבעיות קשב בהתחלה קיבלתי Edronax 4mg ואח"כ זה עשה לי בעיות בשינה בלילה אם דופק מואץ וקושי רב להירדם, עכשיו הפסיכיאטור שלי החליף לי את אדרונקס ל- deprexan השאלה שלי היא האם זה הפיתרון האולטימטיבי לגבי כי זה מפחיד אותי כל התופעות לוואי שקראתי אליהם לגבי דפרקסאן מחר בעיקרון אני צריך להתחיל לקחת אותו ואני מיתלבט כבר ואומר לעצמי אולי עדיף כבר לקחת את האדרונקס וטיפה לסבול מאשר לקחת משהו שנראה לי יש לו יותר תופעות לוואי. תודה מראש סרגיי

הפרעות קשב יש לטפל בתכשירים שנמצאו יעילים לכך, כלומ ר מתיל פנידט וניגזרותיו.

כן, אבל הוא אמר שיש לזה תופעות לוואי גם כן ושזה ממכר. חוץ מי זה היה לי ניתוח לב בילדות tof, אני לא יודע עם זה קשור, היום לקחתי את הכדור הראשון ושוב אני מרגיש משהו מוזר כמו עם האדרונקס למרות שזה לא משפיעה ישר כמו שהבנתי או שזה פסיכוסומטי אין לי מושג אני לא יודע מה להגיד נחכה ונראה מה יהיה.